עכשיו בבקשה, כשתענו, אני מחפשת תשובות חותכות. רבנים גדולים באמת שבקיאים בדעת תורה (לא איזה רב בי"ס), ציטוטים או אמירות נחרצות ולא משהו מתחמק ומגמגם ומעגל פינות.
אם אחרי כל זה עדיין נראה לכם שיש אחד כזה אני יותר מאשמח לשמוע.
תודה!


או שגם הוא "רב בי"ס"?
אמנם לא שמעתי באוזניי, אבל אני יודעת בודאות שהוא בעד.
צריך עוד?
היה בעד באופן עקרוני.
כמובן, ללא סתירה לצורך הנחרץ לדאוג לתנאי צניעות ללא פשרה.
האם זה אמר ש"בצורתו הנוכחית" כיום גם - זו שאלה.
אני חושב שתלוי מאד איפה. מה התנאים.
יש הצד של החשיבות העקרונית. יש ה"איך". בהחלט יש מקומות שעלולים לצאת משם חלילה "בשן ועין"..
השאלה כמה הוא נחשב למרכזי בציבור שלנו (ושוב, אני לא מתייחס לגדולתו, זה לא הנושא)
אבל גדולי הדור ודאי חייבים להיות פוסקים
תלמיד חכם שהוא לא פוסק הוא כלל לא תלמיד חכם
הוא אפילו לא רב זוטר
הוא אולי הוגה רעיונות
הבסיס של להיות תלמיד חכם זה היכולת לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא
כל היתר זה רק על גבי העניין הבסיסי הזה.
שאלה מעשית שקשורה להנהגת הציבור
היא קודם כל הלכתית, אחרי זה רעיונית.
עצם המחשבה שגדולי הדור לא חייבים להיות פוסקים היא עיוות נוראי.
לכן אני צריך רק להאזין למה שנראה לי אומר הציבור.
אגב, מהמעט ששמעתי עליו שמעתי רק דברים טובים ונפלאים
וזה נכון בהחלט שזה שאני לא קשור אליו זה לא אומר כלום ולא טענתי שזה אומר משהו
אשמח לשמוע (אפשר במסר).
אנחנו חלק מקהילה גדולה ומקפידים לקנות רק בהכשר מהדרין (בלי להיכנס להגדרות ומותגי כשרות, לפי רמת הכשרות נטו) והרב שלנו ממליץ רק על הכשרים מאד מסוימים אותם הוא בדק בעצמו (הוא גם שוחט) ואחד מהם זה ההכשר של הרב צפניה דרורי. לכן אם יש לך פרטים כאלה זה חשוב לי מאד לברר אותם.
תודה
למעט העניין שזה כנראה מעיד על יראת שמים, כשרות טובה לא מעידה על גדלות בתורה דווקא. אנחנו לא סומכים על ההכשר בגלל השם של הרב שעומד בראשו אלא בגלל איכות ההשגחה וההקפדה על ההלכה במשחטות.
אשמח מאד אם בכל זאת תפרט לי מה החשדות שלך ומדוע, תראה את זה כחסד עם כמה מאות אנשים ויותר שאתה יכול להציל מלהיכשל בהכשר שלא היו סומכים עליו אם ידעו מה שאתה יודע לטענתך.
על מה הוא סומך? הוא בדק ובירר כמו שכתבתי (לצורך העניין יש לא מעט "בד"צים" שהוא פסל).
או בלשונך "ושמעתי ממקורות אמינים על בעיות 'רגילות' של הכשר רבנות במפעל הזה וביקרתי שם במשחטה... ההכשר של הרב דרורי לא מתקרב ללהיות מהדרין ואין למקפידי בדץ מה לאכול שם". ואתה שב וטוען זאת עכשיו.
אז מה אני רוצה? שתפרט לי מה ראית שם או שמעת שנראה לך בעייתי ל'מקפידי בד"ץ'. תודה
זה לא נכון שכל הרבנויות מחפפות (אני מכיר כאלה שגם בודקות בצומת הגידים מה שחלק מהבד"צים לא עושים) ושכל הבד"צים מקפידים יותר (יש בד"צים שגרועים מרבנויות), אמרת ששמעת וראית בעיות בכשרות שם, לא שאלתי מה ההגדרה שלה ואם קוראים לה רבנות או בד"צ כי זה לא משנה ולא מעניין, אלא על בעיות כשרות שאמרת שיש. רב כשר ונאמן בדק אתה ההכשר הזה וסומך עליו כמהדרין, אם אתה לא רוצה / לא יודע לספר על בעיות שיש בכשרות אז אין סיבה להוציא אותו מחזקת מהדרין והיה עדיף שלא תגיד כלום מלכתחילה כי זה סתם נשאר בגדר הוצאת שם רע.
אין לי שום נקודה להבהיר ואין לי מושג על איזה סיפור אתה מדבר, אני בסך הכל רוצה להבין מה הסיבה שאתה טוען הפוך מהרב שלי שבדק את זה לאור הטענה שלך שאתה יודע שיש שם "בעיות רגילות", אחד מכם טועה (או שהמידע שלו לא מעודכן).
למה אתה קורא "בעיות רגילות"? לא ברור לי למה אתה נתפס להגדרה 'רבנות'/'בד"ץ' כשברור שזאת הכללה שלא תמיד היא נכונה. ההבדל בין רבנות לבד"צ זה שלרבנות יש סמכויות וחובות חוקתיות (ונכון שחלק מהחובות לעתים פוגעות ברמת הכשרות אבל לא תמיד).
למה אתה נתפס בסמנטיקה במקום להתייחס לשאלות במורה עניינית? אני לא מקפיד על בד"ץ אלא על כשרות טובה, אם אתה יודע שהכשרות של הרב דרורי לא כזאת אז בבקשה הסבר מניין לך.
שהרי אם היה מרכזי סביר שהייתי מכיר אותו
בבקשה אל תגרמו לשרשור הזה להימחק
ט'א. מכיר הרבה שמתנגדים, לגבי מה שכתבו שהרב צפניה דרורי בעד - ע"פ הידוע לי הטענה נכונה עקרונית אבל מצד שני גם הזכירה לי את זה.
ב. לגבי התרומה למדינה / לחברה - בכלל לא ברור שמנגנון השירות הלאומי תורם למדינה (ברמה המערכתית). הוא גורם לעבודות שאמורות להתבצע בצורה מקצועית ע"י אנשי מקצוע בשירות המדינה (כמו שירותי סייוע בצרכי חינוך, סיעוד, ובבתי החולים) לעבור לידיים לא מנוסות ולא מחוייבות של נערות צעירות (למרות הכוונות הטובות) ואת התוצאות אפשר לראות בעומסים בבתי החולים ובמערכת החינוך ברמה לא פורפורציונאלית למדינות אחרות שאין בהם שירות לאומי (לכאורה זה היה אמור להיות הפוך...), ובנוסף ייתכן שהוא אפילו מעמסה ונטל לפחות מבחינה כלכלית (ראו כאן לדוגמא).
מעבר לזה, יש לי תהייה מבחינה רעיונית - יש תחושה שכל העניין של השירות הלאומי נוצר בתור גלולת מצפון לציבור הדתי כדי להמיר את חובת הגיוס לצבא של הנשים הדתיות בסוג אחר של 'תרומה', דבר שנראה לי לא נכון פעמיים - גם כי אין חובת גיוס לנשים וממילא אין צורך בתחליף (וזה שהחילונים חושבים שנשים חייבות להתגייס ושזאת "חובה ציונית" לא הופך את זה לנכון), וגם בגלל שלא נכון לעשות דברים רק בשביל עצם העשייה כי אז עושים דברים לא מועילים (כמו תעשיית השרות הלאומי) ומשיגים את היפך המטרה.
כתב בכללי שחשוב לתרום למדינה ושנבנים מזה תוך כדי
בתור מי ששנים גדל על זה שהתורה נמצאת רק אצל החרדים..
למרבה ההפתעה משהו בליבי מושך אותי דווקא לרוח הלימוד של הדת"ל.
אני לא מכיר הרבה, אבל נשמע לי שיש שם משהו יותר בריא.
תוכלו להחכים אותי בנושא?
אשמח לשמוע גם את מי שחושב שזה לא נכון.
לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......
מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....
אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...
לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....
אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...
בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......
ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅
באמת בהצלחה🙏🙏
(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)
הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.
בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר
זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.
ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.
נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.
האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.
אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה
באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.
התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.
תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו.
זו ממש טעות לחשוב אחרת.
אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?
תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅
אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...
האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....
ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.
תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך
לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.
תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה
מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.
בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.
לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.
נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)
בהצלחה רבה
יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :
יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:
בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי
יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:
ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים
יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :
גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה
יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:
יש אתר של הרב אבינר:
הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר
האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :
אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?
ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.
הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד
פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה
יחלקו כבוד לרבנים חרדים
לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.
לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק
אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים
וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.
תסיק כאן למה ומה זה אומר
תות?
אבל נחכה לשם הרשמי כדי לוודא 
60 לשעה
80 לשעה
לא כולל הפסקות אוכל
מה האסוציאציה הראשונית שעולה בכם כשאתם רואים חרדי?
אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.
בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.
למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.
על כל אדם/מגזר איזשהו.
מה עולה כשרואים חילוני?
מה עולה כשרואים עץ?
האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?
אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.
כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..
ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו
+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים
אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '
כמו שלא עולה לי כלום עבור דת"ל או חילני
מה עדיף?
ידע?
טיולים?
חיבור להתיישבות?
חקלאות?
אני בדיוק מתלבט בעניין
ומסעות
זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ
מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)
יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר,
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.
אמור מעתה: באצבע לקו 72 קלוריות, וב100 גרם לקו 532
ארץ השוקולדאחרונהישבתי אתמול, מאוחר בלילה, עם חבר.
שנינו עריקים (אני מאתמול.. מזל טוב!), שנינו עובדים ולומדים כמה שעות בערב.
סיפרתי לו שהציעו לי מסלול מיוחד לחרדים. משהו תקדימי שעוד לא היה.
לא רוצה להרחיב בפרטים, רק אומר שלכאורה אין שום מניע דתי לסרב לו. זה אפילו יותר טוב רוחנית מהעבודה שלי היום.
אמרתי לו: "יוסף, אתה בא?"
זה לקח כמה דקות, כמה שתיקות.
ואז זה השפריץ ממנו החוצה:
"לא רוצה ללכת למקום שלא אוהבים אותי שם",
"לא רוצה ללכת למקום שרוצים שאשתנה"
"מקום שיאהבו אותי רק אם אהיה כמו כולם".
פתאום הבנתי, המסלול שאני הולך להתגייס אליו, לא יתרום כלום לצבא. הוא סוג של מסלול מומצא כדי לגייס אותי בכל מחיר.
אתם פשוט מנסים לשנות אותי.
גלית דיסטל, במה זכית שיצאו מפיך המילים האלו: "רוצים שהחרדים יתגייסו? ... זה לא יבוא בקללות. זה לא יבוא בכפייה. ... זה יבוא כשנקשיב למצוקה שלהם. ... אפשר לפתור את זה. אפילו בקלות. אם רק נעצור רגע להקשיב להם"
"אני רוצה שתדעו אחיי החרדים, אתם לא לבד, ספינת הדגל של הימין מאחוריכם במאה אחוז ולא כנדבה ולא כתרומה אלא כי אתם סיירת המטכ"ל של הזהות היהודית במדינה הזו''.
היא תקפה בחריפות את הקואליציה: "מה שקורה עכשיו הוא בלתי נסבל. על לפיד אמרה: "מרכז בור ונבער שמי שעומד בראשו אין לו אפילו תעודת בגרות ושהיהודי הקדוש בעיניו הוא ישו, ובזכות שמאל קיצוני, לב המדינה הזו נדחק לשוליים".
היא הזהירה: "אתם יושבים כאן זחוחים ולא מבינים איזו רעידת אדמה תתרגש עליכם, אנחנו על סיפו של הר געש, אני כרגע עומדת על הלבה ומתריעה - לא יימשך יותר מצב שבו רוב יהודי ציוני יהיה מדוכא, לא יימשך! אנחנו מילימטר מלהבעיר את האדמה הזאת, אתם לא מבינים? כמה אפשר לדכא?''
"אני ממש לא אופטימית, אלא מודאגת מאוד מפני העתיד, כי ברור לי שגם אם החרדים יתגייסו זה לא ירגיע את הרוחות, כי תמיד ימשיכו להיות נגדם טענות: 'למה מפרידים בין גברים ונשים?' 'למה משקיעים כל כך הרבה כסף בהתאמת חטיבות לאורח חיים חרדי?' ועוד, אבל אני גם מאמינה בלב שלם שהקב"ה הוא זה שמנהל אותנו ורוצה שנגיע לימים טובים יותר. אז כן, עוד יהיה טוב, ועד שזה יקרה אני מבטיחה להמשיך לפעול"
"הדבר שפועם בי יותר מכל הוא לא תחושת הביטחון, אלא דווקא תחושת החופש. חופש כערך עליון חופש מקסימלי בכל תחום אפשרי. החופש שלי כיהודייה לבנות בית על אדמת אבותיי כי זוהי האדמה שלי ושל בני עמי. החופש של יזמים ישראלים צעירים חרוצים ומלאי מוטיבציה לבנות עסק משגשג מבלי לשאת את עולו של המגזר הציבורי ואני יודעת כמה עול זה מכביד, סחבתי אותו על כתפיי במשך שנים לא מעטות".
"החופש של בני האדם להיות בטוחים בכל מקום. החופש של נשים ערביות לזכות בלילה אחד שקט ונטול חרדה מבלי להתהפך במיטה ולתהות האם בנם יהיה קורבן לאלימות. החופש של נשים חרדיות לבחור במחיצה ציבורית כי זהו צו מצפונם וזוהי בחירתן החופשית הלגיטימית והמלאה. החופש של כל הורה לבחור את חינוך ילדיו על פי תפיסת עולמו גם כשמדובר בהורה חרדי".
"החופש הנפלא להתבטא ולהחליף רעיונות מבלי לחשוש מהענישה המצמררת ואכזרית של משטרת התקינות הפוליטית. החופש של הציבור לצרוך רעיונות ולגבש מחשבות מתוך היצע של תקשורת חופשית. כי שוק חופשי הוא מחשב חופשית. החופש של נבחרי הציבור שיושבים בכנסת הזאת לממש את רצון העם מבלי לחשוש מאיום השוט הבלתי נראה אך קיים תמידית של מערכת אכיפת החוק, שלא תמיד חקר האמת הוא נר לרגליה ולא תמיד רדיפת הצדק הוא המנוע שמניע אותה".
בתחילת דבריה סיפרה ח"כ דיסטל על הוריה שלא הורשו לגעת בירקות בשוק באיראן על מנת שלא "יטמאו" אותן ביהדותם, ובהמשך הדברים אמרה: "המערכת הפוליטית כמו שילבה הידיים מימין ומשמאל כדי ליצור אחדות, אלה שהאחדות הזאת איננה כוללת את אבי ואת אמי. הם נדרשים כעת אחר כבוד פשוט לזוז הצידה. הוריי אמנם אינם טמאים עוד, הם רק המחלה שבגללה קם לו גוש הריפוי, הם רק הפגם שבגללו קם לו גוש השינוי, הם רק אבן בנעל של ישראל הראשונה שבגללה קם לו גוש האיחוי. אבי ואימי ולמעלה משני מיליון בני אדם חרדים, דתיים, מזרחים ומסורתיים הפכו שקופים או נלעגים או מוחרמים או נרדפים והכל בשם איזו אחדות מזויפת שבאה להסתיר שיסוי עמוק מאוד ושנאה עמוקה ביותר".
העסק ישן..
תתחילו להפציץ