או שגם הוא "רב בי"ס"?

אמנם לא שמעתי באוזניי, אבל אני יודעת בודאות שהוא בעד.

צריך עוד?

היה בעד באופן עקרוני.

כמובן, ללא סתירה לצורך הנחרץ לדאוג לתנאי צניעות ללא פשרה.

האם זה אמר ש"בצורתו הנוכחית" כיום גם - זו שאלה.

אני חושב שתלוי מאד איפה. מה התנאים.

יש הצד של החשיבות העקרונית. יש ה"איך". בהחלט יש מקומות שעלולים לצאת משם חלילה "בשן ועין"..

השאלה כמה הוא נחשב למרכזי בציבור שלנו (ושוב, אני לא מתייחס לגדולתו, זה לא הנושא)

אבל גדולי הדור ודאי חייבים להיות פוסקים

תלמיד חכם שהוא לא פוסק הוא כלל לא תלמיד חכם

הוא אפילו לא רב זוטר

הוא אולי הוגה רעיונות

הבסיס של להיות תלמיד חכם זה היכולת לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא

כל היתר זה רק על גבי העניין הבסיסי הזה. 

שאלה מעשית שקשורה להנהגת הציבור

היא קודם כל הלכתית, אחרי זה רעיונית. 

עצם המחשבה שגדולי הדור לא חייבים להיות פוסקים היא עיוות נוראי.

לכן אני צריך רק להאזין למה שנראה לי אומר הציבור. 

אגב, מהמעט ששמעתי עליו שמעתי רק דברים טובים ונפלאים

וזה נכון בהחלט שזה שאני לא קשור אליו זה לא אומר כלום ולא טענתי שזה אומר משהו

אשמח לשמוע (אפשר במסר).

אנחנו חלק מקהילה גדולה ומקפידים לקנות רק בהכשר מהדרין (בלי להיכנס להגדרות ומותגי כשרות, לפי רמת הכשרות נטו) והרב שלנו ממליץ רק על הכשרים מאד מסוימים אותם הוא בדק בעצמו (הוא גם שוחט) ואחד מהם זה ההכשר של הרב צפניה דרורי. לכן אם יש לך פרטים כאלה זה חשוב לי מאד לברר אותם.

תודה

למעט העניין שזה כנראה מעיד על יראת שמים, כשרות טובה לא מעידה על גדלות בתורה דווקא. אנחנו לא סומכים על ההכשר בגלל השם של הרב שעומד בראשו אלא בגלל איכות ההשגחה וההקפדה על ההלכה במשחטות.

אשמח מאד אם בכל זאת תפרט לי מה החשדות שלך ומדוע, תראה את זה כחסד עם כמה מאות אנשים ויותר שאתה יכול להציל מלהיכשל בהכשר שלא היו סומכים עליו אם ידעו מה שאתה יודע לטענתך.

על מה הוא סומך? הוא בדק ובירר כמו שכתבתי (לצורך העניין יש לא מעט "בד"צים" שהוא פסל).

או בלשונך "ושמעתי ממקורות אמינים על בעיות 'רגילות' של הכשר רבנות במפעל הזה וביקרתי שם במשחטה... ההכשר של הרב דרורי לא מתקרב ללהיות מהדרין ואין למקפידי בדץ מה לאכול שם". ואתה שב וטוען זאת עכשיו.

אז מה אני רוצה? שתפרט לי מה ראית שם או שמעת שנראה לך בעייתי ל'מקפידי בד"ץ'. תודה

זה לא נכון שכל הרבנויות מחפפות (אני מכיר כאלה שגם בודקות בצומת הגידים מה שחלק מהבד"צים לא עושים) ושכל הבד"צים מקפידים יותר (יש בד"צים שגרועים מרבנויות), אמרת ששמעת וראית בעיות בכשרות שם, לא שאלתי מה ההגדרה שלה ואם קוראים לה רבנות או בד"צ כי זה לא משנה ולא מעניין, אלא על בעיות כשרות שאמרת שיש. רב כשר ונאמן בדק אתה ההכשר הזה וסומך עליו כמהדרין, אם אתה לא רוצה / לא יודע לספר על בעיות שיש בכשרות אז אין סיבה להוציא אותו מחזקת מהדרין והיה עדיף שלא תגיד כלום מלכתחילה כי זה סתם נשאר בגדר הוצאת שם רע.

אין לי שום נקודה להבהיר ואין לי מושג על איזה סיפור אתה מדבר, אני בסך הכל רוצה להבין מה הסיבה שאתה טוען הפוך מהרב שלי שבדק את זה לאור הטענה שלך שאתה יודע שיש שם "בעיות רגילות", אחד מכם טועה (או שהמידע שלו לא מעודכן).

למה אתה קורא "בעיות רגילות"? לא ברור לי למה אתה נתפס להגדרה 'רבנות'/'בד"ץ' כשברור שזאת הכללה שלא תמיד היא נכונה. ההבדל בין רבנות לבד"צ זה שלרבנות יש סמכויות וחובות חוקתיות (ונכון שחלק מהחובות לעתים פוגעות ברמת הכשרות אבל לא תמיד).

למה אתה נתפס בסמנטיקה במקום להתייחס לשאלות במורה עניינית? אני לא מקפיד על בד"ץ אלא על כשרות טובה, אם אתה יודע שהכשרות של הרב דרורי לא כזאת אז בבקשה הסבר מניין לך.

שהרי אם היה מרכזי סביר שהייתי מכיר אותו

א. מכיר הרבה שמתנגדים, לגבי מה שכתבו שהרב צפניה דרורי בעד - ע"פ הידוע לי הטענה נכונה עקרונית אבל מצד שני גם הזכירה לי את זה.

ב. לגבי התרומה למדינה / לחברה - בכלל לא ברור שמנגנון השירות הלאומי תורם למדינה (ברמה המערכתית). הוא גורם לעבודות שאמורות להתבצע בצורה מקצועית ע"י אנשי מקצוע בשירות המדינה (כמו שירותי סייוע בצרכי חינוך, סיעוד, ובבתי החולים) לעבור לידיים לא מנוסות ולא מחוייבות של נערות צעירות (למרות הכוונות הטובות) ואת התוצאות אפשר לראות בעומסים בבתי החולים ובמערכת החינוך ברמה לא פורפורציונאלית למדינות אחרות שאין בהם שירות לאומי (לכאורה זה היה אמור להיות הפוך...), ובנוסף ייתכן שהוא אפילו מעמסה ונטל לפחות מבחינה כלכלית (ראו כאן לדוגמא).

מעבר לזה, יש לי תהייה מבחינה רעיונית - יש תחושה שכל העניין של השירות הלאומי נוצר בתור גלולת מצפון לציבור הדתי כדי להמיר את חובת הגיוס לצבא של הנשים הדתיות בסוג אחר של 'תרומה', דבר שנראה לי לא נכון פעמיים - גם כי אין חובת גיוס לנשים וממילא אין צורך בתחליף (וזה שהחילונים חושבים שנשים חייבות להתגייס ושזאת "חובה ציונית" לא הופך את זה לנכון), וגם בגלל שלא נכון לעשות דברים רק בשביל עצם העשייה כי אז עושים דברים לא מועילים (כמו תעשיית השרות הלאומי) ומשיגים את היפך המטרה.

כתב בכללי שחשוב לתרום למדינה ושנבנים מזה תוך כדי

תמיד האמת עדיפה

אז זהו אם שמת לב יש מילכוד בשאלה

א) כי הוא לא _אמר_ לאפחד שהו בן 25 הוא רמז על זה לא חשוב בדיוק איך 

ב) למה? אפשר להבין את זה לא? זה בולט בשטח ומעלה שאלות.. ואנשים לא אוהבים לבלוט בשטח

א. אז שיתקן את הטעות, קצת פדיחה, לא נורא

ב.לא צריך לפחד מלבלוט בשטח, אנשים בסוף מתרגלים להכל ,עדיף לא לתת לזה להשפיע על החלטות בחיים שלנו.

אני חושבת שזה לא בריא לנפש, בין היתר, להציג מצג שווא, הגיל שלו יכול להיות אפילו יתרון, חבל.

תשאל אותו

גם מתוכננים לנשיא ארגנטינה פגישות גם עם גדולי הדור הליטאים, הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש.

למיטב ידיעתי, הציונות הדתית אינה חזקה בארגנטינה.

ייתכן שהוא נחשף יותר ליהדות החרדית, כמו שרבים חוזרים בתשובה נמשכים ליהדות החרדים מכל־מיני סיבות.

ההתבדלות החרדית היא לא רק מהמדינה באופן ספציפי, אלא קו כללי.

ייתכן שלעיני הגוי, אוסטיודן מעניינים יותר מאשר בחורים בפולו.

שהיו הולכים במעילים ארוכים ושטריימלים

בניגוד ליהדות מערב אירופה שנראתה יותר מודרנית

פולו זה סוג של חולצה לא?

קצת כמו לראות ציורים של ציירים לא יהודים..

אתה רואה שכולם מבינים שיש סוג של מראה יהודי נצחי עם זקן ופאות...

לא אומר שחייב, זה סוג של אותנתיות.

תכל'ס, אין על נערי גבעות בעולם!!!

איך בדיוק נשיא ארגנטינאי שמתעניין ביהדות אמור להיחשף לנערי גבעות?

אני מניח לעצמי שמה שהוא חשוף אליו הוא:

– הקהילה בארגנטינה (שאינם נערי גבעות למיטב ידיעתי)

– שיעורי תורה בספרדית

– שיעורי תורה באנגלית

מכירני כמה גרים (וגויים מארצות שונות שמתעניינים או התעניינו ביהדות)

באופן גורף הם חשופים או לחב"ד (כי הם בכל מקום), או לנישה של אותה שפה (למשל: רוסים וחב"ד/יהדות בוכרה, גרמנים לרבנים בגרמניה)

ובאופן כללי, גרים נוטים להיות מאוד אינדיבידואליסטיים

מה שפחות מתחבר לכל ה"כלל ישראל"

(מזכיר שיש הלכה שגרים פסולים לדיינות ולמשרות ציבוריות)

זאת פשוט תוצאה סבירה של הנסיבות.

וגם "לדון לכף זכות" שביקר בישיבה חרדית ולא בישיבה דתית־לאומית... יש ביותר מתנשא

מה אתה מתכוון לשאול בשאלה?

אתה מציף תאים רדומים...

ומה הנפק"מ העצומה.

באמת סרק מבחינתי, והיה טוב אילו התעלמתי מזה מלכתחילה

זהו.

באותה מידה יכולת להגיד שלכולן יש שיער בצבע מסוים או משקל מסוים או מידת נעליים מסוימת או עדה מסוימת או גננת גן חובה עם אותו השם.

כל דבר מקרי הוא מקרי, גם אם זה נראה וואו ממבט ראשון.

כמו לנסות להסביר למה אוכלים צ'ולנט בשבת, ואז לחפש איך צ'ולנט בגימטריא מזכיר משהו שקשור לשבת.

הזכות שעמדה להן היא לא של מקים האולפנה אלא של המאמץ האדיר שלהן, הזיכרון שלהן, החוכמה שלהן וכיוצ''ב.

וזה שכולן בנות כהן - מקרי לחלוטין.

קראתי על הרב בהר"ן עכשיו בויק', נשמע דמות מיוחדת

על רקע פרישה מטעמים אידיאולוגיים.

יודע מאמא שלי שלמדה באולפנת כפר פינס, בתקופת הרב בהר"ן שם.

פרש מראשות האולפנה על רקע חילוקי דעות אידאולוגים מול מרכז ישיבות בני עקיבא על אופי האולפנה.

(אולפנת כפר פינס היא אם האולפנות)  

תהנה, זה פורום ציבורי.

מה הכוונה להיות נשוי למלבנים דיגיטלים?

זה נורא ואיום

לא שורד ככה

[12 הצעדים... אחי, תהיה חזק אתה בכיוון]

כמובן הכל ברוח טובה

ומוגבים..

אני חושב שמה שגורם לאנשים הרבה לכתוב (אא"כ זה ברו"מ או אנשים מיוחדים) זה שאנשים מגיבים ועונים לך, ואז אתה לא מרגיש שאתה משתף לאוויר..

ההצעה שלי: לא לעבור אליו ישר בבלעדיות

אלא להחזיק גם וגם

לשימוש השוטף תשתמש במוגן (במיוחד אם אתה נוסע לאנשהו וכיו"ב) ואם אתה צריך משהו תשתמש בראשון

בסוף גם לא תצטרך את הראשון

פשוט חילוני חוגג כמו שצריך בצורה אותנטית ודתי מלמל מילים ומשחק אותה שמח

המשתתפים בחידון התנך כבר שנים רבות דתיים לאומיים בלבד, החילוני האחרון למיטב ידיעתי שהשתתף בחידון התנך היה אבנר נתניהו.

עוד משהו שפיספסתי?

בדיוק כמו החילונים שעליהם אתה מדבר

אחרת היית יודע - שמראש עולים לחידון שניים מהחינוך הדתי ושניים מהחינוך הממלכתי. ממש ככה הוא מוגדר

אני לא מצליח לזהות חילונים.

ניקח את ג'פטו ונבקש ממנו להציג טענות בעד ונציב מולו ג'פטו נוסף שיציג טענות שכנגד

כך הם יוכלו ללעוס את אותם טיעונים שחוזרים על עצמם כל הזמן

ובינתיים אנחנו נהיה פנויים ללכת ללמוד תורה

ואז היא תעשה את הדיונים האלה במקומנו

בלי חרדיות מבוהלות שחייבות לצופף שורות,

או לחילופין פשןו עם חרדיות לא מבוהלות, זה גם יהיה בסדר

ממש מרתק אותי לחקור את התופעה הזו..

לא שנאה. כעס. - צעירים מעל עשרים

כי כשאתה התחלת שם את הדיון אני הייתי יסודי והתייחסתי לעצם הטיעונים, ואף טרחתי להביא ציטוטים של ממש ונימוקים של תורה.
 

אגב, אם כבר מורשה לי להעיר, פוסט הפתיחה שלך בעצמו היה רעיל ולעגני: "מישהו יודע אם הנופלים עומדים בשעת הצפירה ומצדיעים.. האם הם צופים בזרי פרחים לרוב?".

ואתה לא מתבייש להגיד לי "קשוט עצמך"? יקח אדוני מראה גדולה כדי שיוכל ליטול קיסם מבין שיניו וקורה מבין עיניו.

רבים כמו שתי תרנגולי הודו מרוטי נוצות

אני נהנה

תמשיכו

אמנם לא אני היא שהתחילה ראשונה את הויכוח כאן (אלא מישהו שרמז על חרדים אגואיסטים, באותו הקשר)

אבל אני קפצתי...וכל השאר, ידוע.

באמת נקדימון לא אשם כי אפשר לאמר שהתגרינו בו, בהשקפה שלו, ובבית שלו.  סליחה!

וצריכה באמת לבקש סליחה מהשם; כל יום אני מבקשת "אל תביאנו לידי מחלוקת", וכמתחילה כזו

אני מייד מוצאת את עצמי שם....

בטוחה שלקב"ה לא משנה, ואף אחד לא יתבע אם עמד או לא בצפירה, אם הניף או לא דגל, ואפילו אולי

אם אמר (או לא) הלל ביום העצמאות.

העיקר שכולם משתדלים לשמור מצוות, בין אדם למקום ובין אדם לחברו (שזה יותר קשה, לי , בכל אופן)..

אולי, חס וחלילה, אתבע על הונאת דברים, ליבון מחלוקת, לגלוג, חוצפה...

כל היתר ממש לא חשוב.

כל טוב.

מתנחלים פשוט ממש טובים בלספר שכל מה שמעניין אותם זה אידיאולוגיה ולהתעלם מכל מה שהם מרוויחים ממנה

אמר שבשביל לגור ביו"ש אסור להנות ובגליל מותר להנות? יו"ש זה כמו כל מקום אחר בארץ וכל אחד יכול לגור שם גם אם עושה זאת בשביל תאוות בצע. דין קדומים כדין כפר שמריהו. גם תושבי פריפריה מקבלים מענקים גם אם הם עשו כסף מההתישבות שלהם בפריפריה

אני מתנחלת, גרה במקום בורגני ומעולם לא התיימרתי לחשוב או להציג את עצמי כאילו שרק ארץ ישראל בראש שלי. זה שהיה לך משהו בראש… זה שלך.

אני חושבת שבלי איכות חיים, מפעל ההתנחלויות היה מצליח פחות וזה דוקא היה בעוכרינו.

עבר עריכה על ידי נקדימון בתאריך ד' באייר תשפ"ו 11:53

בעבר בכל מקום זה היה אידיאולוגיה צרופה, כי המחיר היה אדיר (בטחונית, חברתית, גאוגרפית, תקשורתית, איכות חיים וכו).

היום יש מקומות שבהם ברוך השם המטרה הושגה ויכולים לגור בהם גם מטעמים נוספים, כי המקום כבר מוסדר ומפותח ויציב ובטוח.

ויש אנשים שגם בחינם לא יסכימו לבוא לגור ביהודה ושומרון, אז מה אכפת לי אם מי שבא יש לו גם אידיאולוגיה וגם מחשבות נוספות?

אם אתה מכבד את ההורים גם כי אתה אוהב אותם וגם כי זה מצווה, אז יש בזה בעיה?

אם אתה לומד תורה גם כי אתה מקיים מצווה וגם כי אתה נהנה מהלימוד, אז יש בזה בעיה? האגלי טל דן על זה בתחילת ספרו כידוע, והמסקנה ברורה: אשריו.

כמובן שיש ערך בדברים שכתבת. אבל זה חייב להיות משולב באידאל של ישוב הארץ.

אז אין בתים פרטיים/צמודי קרקע במחיר כזה.

(מי שגר בהתנחלות בחור רציני כנראה באמת הגיע לשם מתוך אידיאולוגיה)

והישובים הדתיים שהם לא ביו"ש מלאים עד אפס מקום.

לצורך העניין גם מודיעין עילית מעבר לקו הירוק.

בגדול רוב האנשים לא מסוגלים לחיות רק על אידיאלים, זה מאד מאד קשה. זו מסירות נפש גדולה מאד מכל הכיוונים. כל שבכל ציבור יש קבוצה יחסית קטנה של אנשים כאלו. גם בציבור הדתי לאומי יש קבוצה כזאת והיא אילו שגרים בחוות ובגבעות מתחילות (רובם). אנשים שחיים צמוד לערבים, בסיכון תמידי עם כל רעיית צאן, השב"כ, הצבא והמשטרה רודפים אותם בין אם הם עשו משהו ובין אם לא ויכוחים להתעלל בהם בלי שאף אחד יעשה משהו ובלי זכויות בסיסיות. אנשים כאלו באמת מוסרים את הנפש בצורה יוצאת דופן על ארץ ישראל.

ב"ה שהגענו למצב שאנשים רגילים ופשוטים שלא יכולים רק למסור את הנפש, וצריכים פרנסה כמו כולם ומקום לגור בו מגיעים לגור בישובים. בעבר היה מסירות נפש לגור במקומות כאלו, זה נהדר שהיום זה גם נוח. יש פה הקרבה מסויימת עדיין לרוב, הרבה יותר נוח לגור ליד קופת חולים ובתי חולים, ליד סופרים זולים, בתי ספר וישיבות/אולפנות, במקומות שיש בהם תחבורה ציבורית טובה ולא חייבים להחזיק רכב ובעיקר להיות קרוב לעבודה ולא לנסוע שעה או שעתיים כדי לעבוד בעבודה מכניסה. זה עדין לא קל לגור במקומות כאלו ורוב הישובים כאלו. ואין ספק שמי שגר במקומות כאלו מקריב בשביל ארץ ישראל. אבל טוב מאד שזה כבר לא מסירות נפש כמו שהיה פעם וכמו שיש בגבעות ובחוות, זה הדבר שמחזיק את ההתיישבות שתהיה ברת- קיימא ולא תהיה מעורערת מכל דבר.

כדי שארץ ישראל תהיה מיושבת חשוב שיהיו גם אידיאליסטים מאד וגם אנשים רגילים שמוכנים להתאמץ קצת אבל קשה להם להקריב מאד.

(אגב, גם בצפון ובנגב יש חשיבות מאד גדולה לגור)

נ.ב.

כשכותבים אומרים\ות כדאי לכתוב קו נטוי ולא נקודה. מאחורי הנקודה עומדת אידיאולוגיה פרוגרסיבית שלא לפי רוח היהדות.. 

כל מי שגר מעבר לקו הירוק?

ברור שיש עוד שיקולים כשאנשים בוחרים מקום מגורים

כמו יוקר הדיור הארץ.

קיץ 2005 גירוש מגוש קטיף, יכלת לקנות בית ביו"ש בכלום כסף, דיברו אז על תוכנית ההתכנסות של אולמרט מיו"ש.

2006 החלה העליה המטאורית בנדלן

קיץ 2011 עם ישראל כולו יוצא לרחובות כי דירה ממוצעת בישראל חוצה את המליון שקל

2026 דירה ממוצעת 2.4 מליון שקל, חצי מליון יהודים ביו"ש ניכרת התמתנות במחירי הדיור.

זה לא כאילו הם ידעו שזה מה שיקרה

הקרבה מסוימת. סתם נעים לחשוב שהכל מתוך אידיאליזם טהור.

הכי בריא זה שלא חייבים לגור רק בגלל אידאליזם, זה הופך את זה לנורמלי ורגיל מוחזק את האחיזה בארץ. זה כמו שבעליות הראשונות היה צריך מסירות נפש רק כדי להגיע לארץ והיום זה אולי לא קל אבל ממש לא אותה מסירות נפש. ככה בונים עוד שלב ועוד שלב.

ועדין יש הרבה מאד אידיאליסטים שפועלים רק מתוך אידיאליסטיות, לכי לבקר בחוות ובגבעות החדשות ותראי (אגב, היום מאד יקר לגור בישובים וקשה מאד למצוא דירת קרקע, למרות המרחק מהמרכז, זה לא שהיתרון כל כך מובהק)

הגבעונים זה נטו מסירות נפש.

במי שלא, יש כאלו שהמניעים טהורים ויש כאלו שזה מעורבב.

אבל חבר'ה - בבקשה כנות!!!

אל תנופפו בדגלים שלא שלכם!!

יש עניין ומצווה גדולה ליישב את ארץ ישראל ובמיוחד במקומות בהם רוצים אויבים להתיישב ומנסים לגרש אותנו מהם.

זה שזה גם נוח מבחינות מסויימות שולל את המצווה שבזה?

אם כיף לך לשבת בסוכה ואתה נהנה לשבת בחוץ בצל הסכך וללמוד זה הופך את זה לפחות מצווה מאשר מישהו שלא נהנה עושה את זה במסירות נפש? 

מופיע אם זה בת או בן (מסר למחבר או שיחה אישית עם המחבר או אם זה בת מסר למחברת וכו')

למי שרשם בהגדרות שלו את המגדר, מי שלא עשה את זה לא יופיע לו

אבל התכוונתי לתגובה הקודמת שלי, שבה כתבתי למי שכתבה לי 'צודק', שאם כבר אז 'צודקת', חשבתי שמובן מזה שאני אישה

אלוקים יברך את כל המתנחלים

אם אתה באמת רוצה לדעת, אפילו בגבעונים לא אצל כולם זה מסירות נפש,

כמו בכל מקום לא כולם מאה אחוז.

אני גר ביישוב נורמלי וזה לא מרגיש שום התנחלות מיוחדת או הבדל מיישוב שלא מוגדר "התנחלות",

וכמו שכבר כתבו, זה לא חייב להיות מסירות נפש,

מסכים עם @שוקולד לבן.