ואכן משפטיש יפים.  

אבל אני עוד אגלה (ואז אני אביך את כל מי שהשתתף בקנוניה הזאת, אני אשאל אתכם שאלה פשוטה ואחרי שתענו 'כן' אני אערוך למה שבא לי...).

אכן, מילה הולמת במיוחד.

זה עבד?

וגם - האם מותר לצאת מהארץ.

תסבירי אתכם. את הדוברת.

אז מעורב לכתחילה.
תנועת נוער.
אוטובוסים.
ערבי גיבוש.
אלכוהול.
פנימיות.
מסעות.
ואני עוצר את עצמי.

או שבעצם זה היה יוני הדג?
 

בתור דוברת היה לך סיכוי.

אז מה בעצם עשית? 

תהייה פילוסופית כבדת-משקל. כיאה לקורנפלקס של הבוקר (לכל מי שקרא 'המדריך לטרמפיסט' - אם לא זיהיתם אז תתביישו לכם). 

כי ניצלוש של שרשור נצלושים הוא דווקא להתעסק ישירות בסוגיית הניצלושים.

זה כמו לרצות להיכשל ולהיכשל בכך (או להצליח). 

לא על השרשור הספציפי הזה, אחרת זה לא היה ניצלוש שלו... (פשוט החלטתי ליישם את ההצעה שהוצעה בו, כדי לבדוק אם זה אכן אפשרי לנצלש בצמ"ע. הניסוי הוכתר בהצלחה). 

שהיא האפשרות שאני העליתי בתהייה הפילוסופית שלי: 

שרשור שנועד שינצלשו אותו. אם את מנצלשת - את בעצם מגשימה את ייעודו של השרשור, אז זה לא נצלוש. ואם לא מנצלשת - ובכן, את לא מנצלשת. וכך יוצא שהשרשור לעולם לא יוכל להיות מנוצלש. שזה מצב עגום לשרשור, ועוד יותר עגום לחובבי הנצלושים  

אדם מועד (להזיק) לעולם. דווקא ההגשמה של מה שהוא מועד לו - תהיה עגומה. 

לעומת זאת, אדם מיועד לעבוד את בוראו. כאן ההגשמה היא דווקא לא עגומה, אלא להיפך... 

מלשון שהעידו בו (=התרו בו) שלא יעשה משהו. 

לא יודע מה דוברי השפה היצירתיים הצליחו לעשות עם מילה בעלת קונטקסט כל כך ברור... 

אני לא מדבר על השרשור הזה. השרשור הזה הוא שרשור על ניצלושים. אני מדבר על שרשור שמיועד שינצלשו אותו (במלים אחרות: ניצלשתי את השרשור הזה). ואם כך - היעד הזה לעולם לא יוכל להיות מושג. 

נניח שאני מקבל את אי-ההבחנה שלך בין שרשור שנועד לניצלוש לבין שרשור שעוסק בניצלוש:

זה רק מוכיח לך את הבעייתיות שבדבר! כיוון שהשרשור היה אמור להיות מנוצלש - ובפועל הוא לא נוצלש, כיוון שכל נצלוש שלו חוזר לייעודו המקורי להיות מנוצלש!! 

אם כך - אם מטרתך היא לפתוח שרשור שינוצלש - דע לך שלעולם לא תוכל להשיג את מטרתך. ואני חושב שאמור להיות מוסכם שהמשפט הזה כשלעצמו ("לעולם לא תוכל להשיג את מטרתך") הוא עגום. 

שאת ניסית לטעון שלא קיים

ויישר כח.. 

ראי הודעתי הראשונה. אני מצטט: 

"אם רצית לפתוח שרשור נצלושים ונוצלשת - אז מה בעצם עשית?" 

אחר כך השוויתי את זה בהודעה אחרת לשאלה המפורסמת (מפורסמת = שאני מכיר ואת/ה לא): אם רצית להיכשל והצלחת - אז מה בעצם עשית? 

להלן: פרדוקס. 

זה היה ההשראה להודעה הראשונה שלי. ממילא, ללא ספק וחד משמעית אני הראשון שהגדיר את זה כפרדוקס, גם אם הדברים לא נאמרו במפורש. 

אני נעלב בשם היושרה האינטלקטואלית באשר היא

אני פוסק כדלהלן:

א. @הולם במיוחד צודקת וכל החולקים עליה טועים ומטעים.

ב. @עוד סתם אחד גם הוא צודק וכל החולק עליו כחולק על השכינה.

ג. גם אני צודק ואין כל סתירת 'מיניה וביה' בדבריי, ואידך פירושא הוא זיל גמור...

נ.ב. הסמיילים ההולמים במיוחד את הדיון הם   ו-  

מה ז"א "מן הסתם לא נאמרו שם תוספות יותר מדי חשובות"?!?

זילותא דבי דינא לשמה!    [פירוש רשב"ם שם: "שמא ילגלגו הבריות על בית הדין על שסותרין את דיניהם, ודמי לחוכא ואיטלולא"].

נ"ב - לא כל הסמייליות בלונדיניות, רק הטיפשות (מה לעשות, הן הרוב...). הנה, זאת למשל תלמידת חכמים.

את ההנחיות לקריאת מגילת נשים שניתנו פה בפורים, שיש למשמש בתפילין בקריאת 'כי רבה היא' (מצווה שהרפורמיות הרבה (!) מדקדקות בה יותר מישראל...)

אבל שימי לב שהפועל של 'זילותא' צריך להיות לזלת, לא לזלזל. 

מעתה אמרי: חלילה לי מלזלת. 

ועכשיו אמרי זאת שוב. 

ואז תביני שלא כדאי לומר זאת שוב. 

לילה טוב! 

ששניכם קיבלתם את הפסיקה, דברים ישרים הבאים משכל ישר תמיד מתיישבים על הלב.

אכן מוצלח מאד, אבל יותר הולם בשם המקראי שלו - רבנית טבחים (והנה נכנסנו לתחום של @עוד סתם אחד ועכשיו נחטוף על הראש ).

שזה בעיקר אם היא אחראית על מערך הכשרות הצה"לי. 

כי למעשה צריך לקרוא לה "רבנית טבחות", כמובן (ראה דיון על הסתמי בעברית וכו'), ו'טבחות' הן בבירור אלו שנמצאות  במטבח, כמאמר שמואל: "את בניכם יקח... ולשום לו שרי אלפים... ואת בנותיכם יקח לרקחות ולטבחות ולאופות". 

ואם כך, הרי שיש לקרוא לה בשם המקראית 'שרת אלפות'. וזה כבר מתקרב ל'רבנית אלופה' בהרבה מובנים ('שׂר' אטימולוגית זה כמו שׁרו באכדית, שזה מלך, ומאן מלכי - רבנן). 

זאת הייתה בדיחה של לשון נופל על לשון.

עכשיו תקראי שוב את שני המשפטיש האחרונים בהודעה הקודמת.

אבל אם הוא נקבה (אופסי) אז אמורים לקרוא לה 'רבנית טבחות', ואז זה משנה את משמעות השם. ולכן עדיף 'שרת אלפות' וכו' כנאמר בהודעתי הקודמת. 

אשר מלאך ליבך להתכוון אליו כשכתבת 'מש"א'? 

אז מהי 'בדיחה'?

או: אם התכוונת לספר בדיחה וצחקת - אז מה בעצם עשית? 

של הרימ"ל אני מתרה בכם - היזהרו בגחלתי!

פשוט סובבי את הפלאפון לצד והמשיכי לחפור להנאתך...

זה בטח יותר הולם מרומל...

אשקול ברצינות לעשות הסבה...

ואם כבר מותג איפור - אז תוכל להיות 'רב רקחות'...

רב טבחים הוא מעל הגנרל, רק אומר (שוב כבדות-לשון...).

רבנית טבחות אכן מאבד את המשמעות ולכן השארתי את הטבחים, לצורך המליצה של לנע"ל כמובן. לא התכוונתי שזה השם הנכון לשונית.

ובקיצור - נשים למטבח (רק תעברו בנשקייה קודם).

אז תשמעי את קולות הלעיסה ולא יהיה שקט

את רוצה אולי שהרמב"ם יבוא לבשל לך?

# "נשים לא אמורות ללמוד תורה, השכל שלהן דפוק מדי בשביל להבין דברים כאלה".

נ"ב - אני עוד מחכה לתגובה שלך בפורום ההוא.

אם הרמב"ם יבשל - זה נחשב לזבחי מתים? והאם בכלל מותר להגיד דברי תורה על שולחן שאוכלים עליו אוכל כזה?

א. רק אם הוא השוחט (נחש למה עניתי לך בכבדות-לשון(...) במקום בבדיחות כראוי).

ב. אם הוא כבר שם אז תשאל אותו...

את מסתפקת בדבריו?

כאילו - יש לך ספק בדבריו?! 

זו כבר ממש זילותא. 

היא מסתפק בי עצמי.

אני עוד מעט יוצא לך מהמסך, תזהרי!

נ"ב - @הולם במיוחד, התכוונת שההודאה בפורום ההוא הצחיקה אותך? כי אני לא מסתפק(!) בצחוק, הייתה שם שאלה...

קמתי לכבודך מ-4 שנות שינה אומנותית, לתקתק קצת על המסך לא תהיה תגובה מוגזמת.

ושם יש מקום בשפע, לשם @עוד סתם אחד לא הגיע כדי לזרוע בשרשור הרס וחורבן.

זה השם השני שלי:

עוד (מחריב שרשורים) סתם אחד

אני די משוכנע שאמרת שהשם השני שלך הוא 'עילאי'...

בכל מקרה, הוכחת את עצמך יפה מאד פה בשרשור.

ואני דן אותך לכף זכות שאתה לא 'סתם מחריב שרשורים',

אלא רק 'מחריב סתם שרשורים'.

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד 

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.

כתבתי דברים לא יפים בכלל על חג הסיגד,

בדיעבד הבנתי שזה נבע נטו מבורות.

הפוסט נמחק לבקשתי, ומאז למדתי לקח... 

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

כותבים @ ואז בצמוד אליו ובלי רווחים מתחילים לכתוב את שם המשתמש שאת רוצה לתייג. תיפתח כמו תיבה שממנה תבחרי את האחד הרצוי. @נחלת 

אמנם אני מניח שהפעם דווקא התכוונת לא באמת לתייג אותי  

לי יש מנהג, שאולי אנשים לא שמים לב, להפריד בין הקבוצות השונות בציבור החרדי כי לא כולם זהים. אני כן חושב ככלל שהציבור החרדי אוהב פחות, אבל לא דווקא במזיד, אלא פשוט כי כשנושא האהבה לא נמצא על ראש שמחתך אז זה בפועל לא באמת מתגלה. למשל, אפשר להשוות למשל מגזר כלשהו לחב"ד? נושא אהבת ישראל שם הוא כל כך חזק שזה לא מהשפה לחוץ  אלא ממש ניכר בכל המעשים.

בנוסף, לאחרונה, ההתבטאויות של מי שאמורים להיות מנהיגי הציבור ומתווי הדרך לקהל מאוד מקשים על ההבנה שאת רוצה...

מבחינתי את שלי אמרתי בהקשר הזה. לא חייבים להמשיך לדון בנקודה, ואני בהחלט מקווה שלא נתדרדר חלילה כמו בפעם ההיא. ברור לי שאת לא מסכימה עם מה שכתבתי, אז את לא חייבת להגיב אם את מוצאת לנכון.

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ברוב הישיבות הדת"ל תמצא שלומדים הכל.

הרב קוק אבל גם ברסלב וחב"ד

פסיקה של ילקוט יוסף/ שמירת שבת כהלכתה

יחלקו כבוד לרבנים חרדים

לעומת זאת, ברוב הישיבות החרדיות זה לא קיים.

לא תמצא ישיבה שלומדת הרב קוק

אפילו את ההלכות הרב מרדכי אליהו רוב החרדים הספרדים לא לומדים

וכבוד לרבנים הדת"ל. אין מה להרחיב.

תסיק כאן למה ומה זה אומר