ואכן משפטיש יפים.  

אבל אני עוד אגלה (ואז אני אביך את כל מי שהשתתף בקנוניה הזאת, אני אשאל אתכם שאלה פשוטה ואחרי שתענו 'כן' אני אערוך למה שבא לי...).

אכן, מילה הולמת במיוחד.

זה עבד?

וגם - האם מותר לצאת מהארץ.

תסבירי אתכם. את הדוברת.

אז מעורב לכתחילה.
תנועת נוער.
אוטובוסים.
ערבי גיבוש.
אלכוהול.
פנימיות.
מסעות.
ואני עוצר את עצמי.

או שבעצם זה היה יוני הדג?
 

בתור דוברת היה לך סיכוי.

אז מה בעצם עשית? 

תהייה פילוסופית כבדת-משקל. כיאה לקורנפלקס של הבוקר (לכל מי שקרא 'המדריך לטרמפיסט' - אם לא זיהיתם אז תתביישו לכם). 

כי ניצלוש של שרשור נצלושים הוא דווקא להתעסק ישירות בסוגיית הניצלושים.

זה כמו לרצות להיכשל ולהיכשל בכך (או להצליח). 

לא על השרשור הספציפי הזה, אחרת זה לא היה ניצלוש שלו... (פשוט החלטתי ליישם את ההצעה שהוצעה בו, כדי לבדוק אם זה אכן אפשרי לנצלש בצמ"ע. הניסוי הוכתר בהצלחה). 

שהיא האפשרות שאני העליתי בתהייה הפילוסופית שלי: 

שרשור שנועד שינצלשו אותו. אם את מנצלשת - את בעצם מגשימה את ייעודו של השרשור, אז זה לא נצלוש. ואם לא מנצלשת - ובכן, את לא מנצלשת. וכך יוצא שהשרשור לעולם לא יוכל להיות מנוצלש. שזה מצב עגום לשרשור, ועוד יותר עגום לחובבי הנצלושים  

אדם מועד (להזיק) לעולם. דווקא ההגשמה של מה שהוא מועד לו - תהיה עגומה. 

לעומת זאת, אדם מיועד לעבוד את בוראו. כאן ההגשמה היא דווקא לא עגומה, אלא להיפך... 

מלשון שהעידו בו (=התרו בו) שלא יעשה משהו. 

לא יודע מה דוברי השפה היצירתיים הצליחו לעשות עם מילה בעלת קונטקסט כל כך ברור... 

אני לא מדבר על השרשור הזה. השרשור הזה הוא שרשור על ניצלושים. אני מדבר על שרשור שמיועד שינצלשו אותו (במלים אחרות: ניצלשתי את השרשור הזה). ואם כך - היעד הזה לעולם לא יוכל להיות מושג. 

נניח שאני מקבל את אי-ההבחנה שלך בין שרשור שנועד לניצלוש לבין שרשור שעוסק בניצלוש:

זה רק מוכיח לך את הבעייתיות שבדבר! כיוון שהשרשור היה אמור להיות מנוצלש - ובפועל הוא לא נוצלש, כיוון שכל נצלוש שלו חוזר לייעודו המקורי להיות מנוצלש!! 

אם כך - אם מטרתך היא לפתוח שרשור שינוצלש - דע לך שלעולם לא תוכל להשיג את מטרתך. ואני חושב שאמור להיות מוסכם שהמשפט הזה כשלעצמו ("לעולם לא תוכל להשיג את מטרתך") הוא עגום. 

שאת ניסית לטעון שלא קיים

ויישר כח.. 

ראי הודעתי הראשונה. אני מצטט: 

"אם רצית לפתוח שרשור נצלושים ונוצלשת - אז מה בעצם עשית?" 

אחר כך השוויתי את זה בהודעה אחרת לשאלה המפורסמת (מפורסמת = שאני מכיר ואת/ה לא): אם רצית להיכשל והצלחת - אז מה בעצם עשית? 

להלן: פרדוקס. 

זה היה ההשראה להודעה הראשונה שלי. ממילא, ללא ספק וחד משמעית אני הראשון שהגדיר את זה כפרדוקס, גם אם הדברים לא נאמרו במפורש. 

אני נעלב בשם היושרה האינטלקטואלית באשר היא

אני פוסק כדלהלן:

א. @הולם במיוחד צודקת וכל החולקים עליה טועים ומטעים.

ב. @עוד סתם אחד גם הוא צודק וכל החולק עליו כחולק על השכינה.

ג. גם אני צודק ואין כל סתירת 'מיניה וביה' בדבריי, ואידך פירושא הוא זיל גמור...

נ.ב. הסמיילים ההולמים במיוחד את הדיון הם   ו-  

מה ז"א "מן הסתם לא נאמרו שם תוספות יותר מדי חשובות"?!?

זילותא דבי דינא לשמה!    [פירוש רשב"ם שם: "שמא ילגלגו הבריות על בית הדין על שסותרין את דיניהם, ודמי לחוכא ואיטלולא"].

נ"ב - לא כל הסמייליות בלונדיניות, רק הטיפשות (מה לעשות, הן הרוב...). הנה, זאת למשל תלמידת חכמים.

את ההנחיות לקריאת מגילת נשים שניתנו פה בפורים, שיש למשמש בתפילין בקריאת 'כי רבה היא' (מצווה שהרפורמיות הרבה (!) מדקדקות בה יותר מישראל...)

אבל שימי לב שהפועל של 'זילותא' צריך להיות לזלת, לא לזלזל. 

מעתה אמרי: חלילה לי מלזלת. 

ועכשיו אמרי זאת שוב. 

ואז תביני שלא כדאי לומר זאת שוב. 

לילה טוב! 

ששניכם קיבלתם את הפסיקה, דברים ישרים הבאים משכל ישר תמיד מתיישבים על הלב.

אכן מוצלח מאד, אבל יותר הולם בשם המקראי שלו - רבנית טבחים (והנה נכנסנו לתחום של @עוד סתם אחד ועכשיו נחטוף על הראש ).

שזה בעיקר אם היא אחראית על מערך הכשרות הצה"לי. 

כי למעשה צריך לקרוא לה "רבנית טבחות", כמובן (ראה דיון על הסתמי בעברית וכו'), ו'טבחות' הן בבירור אלו שנמצאות  במטבח, כמאמר שמואל: "את בניכם יקח... ולשום לו שרי אלפים... ואת בנותיכם יקח לרקחות ולטבחות ולאופות". 

ואם כך, הרי שיש לקרוא לה בשם המקראית 'שרת אלפות'. וזה כבר מתקרב ל'רבנית אלופה' בהרבה מובנים ('שׂר' אטימולוגית זה כמו שׁרו באכדית, שזה מלך, ומאן מלכי - רבנן). 

זאת הייתה בדיחה של לשון נופל על לשון.

עכשיו תקראי שוב את שני המשפטיש האחרונים בהודעה הקודמת.

אבל אם הוא נקבה (אופסי) אז אמורים לקרוא לה 'רבנית טבחות', ואז זה משנה את משמעות השם. ולכן עדיף 'שרת אלפות' וכו' כנאמר בהודעתי הקודמת. 

אשר מלאך ליבך להתכוון אליו כשכתבת 'מש"א'? 

אז מהי 'בדיחה'?

או: אם התכוונת לספר בדיחה וצחקת - אז מה בעצם עשית? 

של הרימ"ל אני מתרה בכם - היזהרו בגחלתי!

פשוט סובבי את הפלאפון לצד והמשיכי לחפור להנאתך...

זה בטח יותר הולם מרומל...

אשקול ברצינות לעשות הסבה...

ואם כבר מותג איפור - אז תוכל להיות 'רב רקחות'...

רב טבחים הוא מעל הגנרל, רק אומר (שוב כבדות-לשון...).

רבנית טבחות אכן מאבד את המשמעות ולכן השארתי את הטבחים, לצורך המליצה של לנע"ל כמובן. לא התכוונתי שזה השם הנכון לשונית.

ובקיצור - נשים למטבח (רק תעברו בנשקייה קודם).

אז תשמעי את קולות הלעיסה ולא יהיה שקט

את רוצה אולי שהרמב"ם יבוא לבשל לך?

# "נשים לא אמורות ללמוד תורה, השכל שלהן דפוק מדי בשביל להבין דברים כאלה".

נ"ב - אני עוד מחכה לתגובה שלך בפורום ההוא.

אם הרמב"ם יבשל - זה נחשב לזבחי מתים? והאם בכלל מותר להגיד דברי תורה על שולחן שאוכלים עליו אוכל כזה?

א. רק אם הוא השוחט (נחש למה עניתי לך בכבדות-לשון(...) במקום בבדיחות כראוי).

ב. אם הוא כבר שם אז תשאל אותו...

את מסתפקת בדבריו?

כאילו - יש לך ספק בדבריו?! 

זו כבר ממש זילותא. 

היא מסתפק בי עצמי.

אני עוד מעט יוצא לך מהמסך, תזהרי!

נ"ב - @הולם במיוחד, התכוונת שההודאה בפורום ההוא הצחיקה אותך? כי אני לא מסתפק(!) בצחוק, הייתה שם שאלה...

קמתי לכבודך מ-4 שנות שינה אומנותית, לתקתק קצת על המסך לא תהיה תגובה מוגזמת.

ושם יש מקום בשפע, לשם @עוד סתם אחד לא הגיע כדי לזרוע בשרשור הרס וחורבן.

זה השם השני שלי:

עוד (מחריב שרשורים) סתם אחד

אני די משוכנע שאמרת שהשם השני שלך הוא 'עילאי'...

בכל מקרה, הוכחת את עצמך יפה מאד פה בשרשור.

ואני דן אותך לכף זכות שאתה לא 'סתם מחריב שרשורים',

אלא רק 'מחריב סתם שרשורים'.

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.

בעבר הייתי עונה בוודאי

היום אני מסתכלת אחרת

קשיי העבר (וגם ההווה) עזרו (ועוזרים) לי לבנות דברים שאני מאד מרוצה מהם

וכנראה לא הייתי מגיעה אליהם לולא הקשיים

זה מצד אחד

מהצד השני הייתי שמחה לחיים נטולי קשיים או מופחתי קשיים מורכבות החיים..

כלומר, זה משהו שמתנגד לנו כדי שנשים לב אליו, קצת כמו "כאב" במובן הפיזי.

כמה התנגדות צריך בדרך כדי להתפתח

לא שמישהו שאל אותי קודם

אבל אולי יום אחד אני אבין שזה היה נצרך כמו שהבנתי על קשיים מהעבר

אני חושב שבשלב מסויים לומדים שצריך ללמוד יותר "להכיל" ופחות להתנגד.

זה עוזר לשנות את המציאות בטווח הרחוק, בעיקר. אבל בטווח הקצר עוזר לי לחיות טוב ולישון טוב ולא להיות במקום שבו "קשה" לי במובן של להרגיש שקשה.

הגדרה טובה

כשההתנגדות יורדת

גם הציפייה יותר מותאמת

קושי צפוי הוא יותר קל

איך את מגדירה את זה?

זה קושי שחוזר על עצמו

אז אני יודעת (או לומדת לדעת) מראש מה או מי הגורם/ים

ויודעת (או לומדת לדעת) להתייחס בהתאם

אם זה קושי חדש

זה הזמן לניסוי וטעייה עד להגדרת הגורמים ולהתוויית הדרך המתאימה ביותר 

אי אז בגיל 30 וקצת.

זה את היכולת "להגדיר" (הנה יצא ממני המתכנת) קשיים כדי להתחיל לעבוד איתם.

זה אומר שקורה לך משהו שאתה לא נהנה ממנו אבל אתה לא חסר אונים כלפיו וגם יודע לדחות אותו למחר או לשים לב להתקדמות.

Stand a little taller

Doesn't mean I'm lonely when I'm alone

What doesn't kill you makes a fighter

Footsteps even lighter

Doesn't mean I'm over cause you're gone

מה שלא הורג אותך - מחשל אותך.

מה שהורג אותך - מחשל את אמא שלך.

מה שהורג את אמא שלך - נותן לך שבוע "מיוחדת"...

נ.ב. הומור שחור זה מנגנון הישרדות אנושי.

יש כאלה שהייתי מוותרת

ומאמינה שהייתי נבנית גם בלעדיהם

עברתי כל מיני דברים בחיים. והייתי במקומות שלא ברור לי כיום איך יצאתי מהם…

כשאני מסתכלת אחורה, אני רואה איך זה חלק ממה שגרם לי להיות מי שאני כיום. אבל לא הייתי מזמינה שום דבר כזה, גם אם הייתי יודעת איך אצא מזה. משתדלים לראות את הטוב מהמצב הנתון, אבל זה לא אומר שהייתי בוחרת בזה. ואני עדיין מצולקת מדברים שעברתי. אבל משתדלת כל יום לגדול מזה ולהתקדם הלאה.

כל קושי שעוברים, עלול להשאיר משקעים. ויש את הפחד להתעורר יום אחד ולחזור אחורה, להרגיש שוב שם בקושי הזה ולא להיות עם כוחות להתמודד. 

לכתחילא כן

כיון שאם חלק מהקשיים לא היו קיימים בחיי

הייתי חוסכת הרבה סבל (וזבל)

בדיעבד חלקם לא

כיון שזה  חשף אותי להבנות עמוקות כלפי עצמי

והביא אותי למי שאני כיום

על החלקים ה"עצובים" או המורכבים בחיים (שגרמו לי בדיעבד לבזבוז כוחות והרבה עצב)

הייתי מוותרת

בבחינת "לא הם ולא שכרם"

אבל

בדיעבד, בגלל שהמורכבויות לימדו אותי הרבה

ובזכותם אני מי שאני

אז הם 'עזרו' לי ללמוד מהם איך להמשיך הלאה.

ואפשר להעמיק ב"תורת מנחם", תשמ"ד חלק ד', שבת מסעי סעיף י"ב-

בקצרה הרבי מילובביץ' מסביר על עניין המסעות ממדרגה למדרגה [כפי שידוע שהבעש"ט עסק במסעות שיש בנפש האדם].

בדיעבד אני באמונה שלמה בהקב"ה ובראייה של הטוב של מה זה בנה בתוכי.

אני? לכתחילה? הייתי מוותר.

אבל איזה מזל שהקב"ה מנהל את המציאות...!

אבל אני מניחה שזה כי עוד לא מיציתי את הטוב מהם. התועלת שהיתה בהם עוד לא נגלתה לי. מקווה שמתישהו בהמשך אבין שלא הייתי מוותרת עליהם.

מסופר כי לאחר מאסרו המפורסם בשנת תרפ"ז (שלזכרו נקבע חג הגאולה יב-יג תמוז), שאלו את הרבי הריי"ץ לתחושתו לאחר כל מסכת הייסורים שעברו עליו, והשיב:

"אם יציע לי מישהו למכור לי במיליארד, רגע אחד של ייסורים בעתיד – לא אקנה. ואם ירצה מישהו לקנות אצלי עבור מיליארד, רגע מייסוריי בעבר – לא אמכור".

אפשר להגיב שם אנונימי. כאילו, מה? תהיו טבעונים, תמהונים,  מתנגדי חיסונים, זה לא משנה, יש לך אמת? לך איתה. אבל למה להבנות שרפואה טבעית זה דבר להתבייש בו חחח

(כן מבין זה לא למעיישה ופורום מת וכו' והכל כאן בדיחה שאני בכוונה לא מתייחס אליה. תהיות לאור ההצפה של הנושא והדיון)

עם כמויות הספאם שם באמת צריך ניהול 

ויסיר מהם כל מחלה, וירפא לכל גופם, ויסלח לכל עוונם,

וישלח ברכה והצלחה בכל מעשי ידיהם עם כל ישראל אחיהם, ונאמר אמן

ונהנה לריב עם עצמו בפינה שכוחת "אל" כדי לפרוק עצבים 😂😂😂

אבל בטח זה דוגמא קלאסית למה שנקרא להאכיל את הטרולים

משתעממים מספרים סיפורים זה לא דוקטורט אבל אם כבר מעניין אם כך למה הוא מגיב מאנונימיי? או שהוא מגיב מאנונימי רק בקללות חח ואז אני מבין אותו