ואכן משפטיש יפים.  

אבל אני עוד אגלה (ואז אני אביך את כל מי שהשתתף בקנוניה הזאת, אני אשאל אתכם שאלה פשוטה ואחרי שתענו 'כן' אני אערוך למה שבא לי...).

אכן, מילה הולמת במיוחד.

זה עבד?

וגם - האם מותר לצאת מהארץ.

תסבירי אתכם. את הדוברת.

אז מעורב לכתחילה.
תנועת נוער.
אוטובוסים.
ערבי גיבוש.
אלכוהול.
פנימיות.
מסעות.
ואני עוצר את עצמי.

או שבעצם זה היה יוני הדג?
 

בתור דוברת היה לך סיכוי.

אז מה בעצם עשית? 

תהייה פילוסופית כבדת-משקל. כיאה לקורנפלקס של הבוקר (לכל מי שקרא 'המדריך לטרמפיסט' - אם לא זיהיתם אז תתביישו לכם). 

כי ניצלוש של שרשור נצלושים הוא דווקא להתעסק ישירות בסוגיית הניצלושים.

זה כמו לרצות להיכשל ולהיכשל בכך (או להצליח). 

לא על השרשור הספציפי הזה, אחרת זה לא היה ניצלוש שלו... (פשוט החלטתי ליישם את ההצעה שהוצעה בו, כדי לבדוק אם זה אכן אפשרי לנצלש בצמ"ע. הניסוי הוכתר בהצלחה). 

שהיא האפשרות שאני העליתי בתהייה הפילוסופית שלי: 

שרשור שנועד שינצלשו אותו. אם את מנצלשת - את בעצם מגשימה את ייעודו של השרשור, אז זה לא נצלוש. ואם לא מנצלשת - ובכן, את לא מנצלשת. וכך יוצא שהשרשור לעולם לא יוכל להיות מנוצלש. שזה מצב עגום לשרשור, ועוד יותר עגום לחובבי הנצלושים  

אדם מועד (להזיק) לעולם. דווקא ההגשמה של מה שהוא מועד לו - תהיה עגומה. 

לעומת זאת, אדם מיועד לעבוד את בוראו. כאן ההגשמה היא דווקא לא עגומה, אלא להיפך... 

מלשון שהעידו בו (=התרו בו) שלא יעשה משהו. 

לא יודע מה דוברי השפה היצירתיים הצליחו לעשות עם מילה בעלת קונטקסט כל כך ברור... 

אני לא מדבר על השרשור הזה. השרשור הזה הוא שרשור על ניצלושים. אני מדבר על שרשור שמיועד שינצלשו אותו (במלים אחרות: ניצלשתי את השרשור הזה). ואם כך - היעד הזה לעולם לא יוכל להיות מושג. 

נניח שאני מקבל את אי-ההבחנה שלך בין שרשור שנועד לניצלוש לבין שרשור שעוסק בניצלוש:

זה רק מוכיח לך את הבעייתיות שבדבר! כיוון שהשרשור היה אמור להיות מנוצלש - ובפועל הוא לא נוצלש, כיוון שכל נצלוש שלו חוזר לייעודו המקורי להיות מנוצלש!! 

אם כך - אם מטרתך היא לפתוח שרשור שינוצלש - דע לך שלעולם לא תוכל להשיג את מטרתך. ואני חושב שאמור להיות מוסכם שהמשפט הזה כשלעצמו ("לעולם לא תוכל להשיג את מטרתך") הוא עגום. 

שאת ניסית לטעון שלא קיים

ויישר כח.. 

ראי הודעתי הראשונה. אני מצטט: 

"אם רצית לפתוח שרשור נצלושים ונוצלשת - אז מה בעצם עשית?" 

אחר כך השוויתי את זה בהודעה אחרת לשאלה המפורסמת (מפורסמת = שאני מכיר ואת/ה לא): אם רצית להיכשל והצלחת - אז מה בעצם עשית? 

להלן: פרדוקס. 

זה היה ההשראה להודעה הראשונה שלי. ממילא, ללא ספק וחד משמעית אני הראשון שהגדיר את זה כפרדוקס, גם אם הדברים לא נאמרו במפורש. 

אני נעלב בשם היושרה האינטלקטואלית באשר היא

אני פוסק כדלהלן:

א. @הולם במיוחד צודקת וכל החולקים עליה טועים ומטעים.

ב. @עוד סתם אחד גם הוא צודק וכל החולק עליו כחולק על השכינה.

ג. גם אני צודק ואין כל סתירת 'מיניה וביה' בדבריי, ואידך פירושא הוא זיל גמור...

נ.ב. הסמיילים ההולמים במיוחד את הדיון הם   ו-  

מה ז"א "מן הסתם לא נאמרו שם תוספות יותר מדי חשובות"?!?

זילותא דבי דינא לשמה!    [פירוש רשב"ם שם: "שמא ילגלגו הבריות על בית הדין על שסותרין את דיניהם, ודמי לחוכא ואיטלולא"].

נ"ב - לא כל הסמייליות בלונדיניות, רק הטיפשות (מה לעשות, הן הרוב...). הנה, זאת למשל תלמידת חכמים.

את ההנחיות לקריאת מגילת נשים שניתנו פה בפורים, שיש למשמש בתפילין בקריאת 'כי רבה היא' (מצווה שהרפורמיות הרבה (!) מדקדקות בה יותר מישראל...)

אבל שימי לב שהפועל של 'זילותא' צריך להיות לזלת, לא לזלזל. 

מעתה אמרי: חלילה לי מלזלת. 

ועכשיו אמרי זאת שוב. 

ואז תביני שלא כדאי לומר זאת שוב. 

לילה טוב! 

ששניכם קיבלתם את הפסיקה, דברים ישרים הבאים משכל ישר תמיד מתיישבים על הלב.

אכן מוצלח מאד, אבל יותר הולם בשם המקראי שלו - רבנית טבחים (והנה נכנסנו לתחום של @עוד סתם אחד ועכשיו נחטוף על הראש ).

שזה בעיקר אם היא אחראית על מערך הכשרות הצה"לי. 

כי למעשה צריך לקרוא לה "רבנית טבחות", כמובן (ראה דיון על הסתמי בעברית וכו'), ו'טבחות' הן בבירור אלו שנמצאות  במטבח, כמאמר שמואל: "את בניכם יקח... ולשום לו שרי אלפים... ואת בנותיכם יקח לרקחות ולטבחות ולאופות". 

ואם כך, הרי שיש לקרוא לה בשם המקראית 'שרת אלפות'. וזה כבר מתקרב ל'רבנית אלופה' בהרבה מובנים ('שׂר' אטימולוגית זה כמו שׁרו באכדית, שזה מלך, ומאן מלכי - רבנן). 

זאת הייתה בדיחה של לשון נופל על לשון.

עכשיו תקראי שוב את שני המשפטיש האחרונים בהודעה הקודמת.

אבל אם הוא נקבה (אופסי) אז אמורים לקרוא לה 'רבנית טבחות', ואז זה משנה את משמעות השם. ולכן עדיף 'שרת אלפות' וכו' כנאמר בהודעתי הקודמת. 

אשר מלאך ליבך להתכוון אליו כשכתבת 'מש"א'? 

אז מהי 'בדיחה'?

או: אם התכוונת לספר בדיחה וצחקת - אז מה בעצם עשית? 

של הרימ"ל אני מתרה בכם - היזהרו בגחלתי!

פשוט סובבי את הפלאפון לצד והמשיכי לחפור להנאתך...

זה בטח יותר הולם מרומל...

אשקול ברצינות לעשות הסבה...

ואם כבר מותג איפור - אז תוכל להיות 'רב רקחות'...

רב טבחים הוא מעל הגנרל, רק אומר (שוב כבדות-לשון...).

רבנית טבחות אכן מאבד את המשמעות ולכן השארתי את הטבחים, לצורך המליצה של לנע"ל כמובן. לא התכוונתי שזה השם הנכון לשונית.

ובקיצור - נשים למטבח (רק תעברו בנשקייה קודם).

אז תשמעי את קולות הלעיסה ולא יהיה שקט

את רוצה אולי שהרמב"ם יבוא לבשל לך?

# "נשים לא אמורות ללמוד תורה, השכל שלהן דפוק מדי בשביל להבין דברים כאלה".

נ"ב - אני עוד מחכה לתגובה שלך בפורום ההוא.

אם הרמב"ם יבשל - זה נחשב לזבחי מתים? והאם בכלל מותר להגיד דברי תורה על שולחן שאוכלים עליו אוכל כזה?

א. רק אם הוא השוחט (נחש למה עניתי לך בכבדות-לשון(...) במקום בבדיחות כראוי).

ב. אם הוא כבר שם אז תשאל אותו...

את מסתפקת בדבריו?

כאילו - יש לך ספק בדבריו?! 

זו כבר ממש זילותא. 

היא מסתפק בי עצמי.

אני עוד מעט יוצא לך מהמסך, תזהרי!

נ"ב - @הולם במיוחד, התכוונת שההודאה בפורום ההוא הצחיקה אותך? כי אני לא מסתפק(!) בצחוק, הייתה שם שאלה...

קמתי לכבודך מ-4 שנות שינה אומנותית, לתקתק קצת על המסך לא תהיה תגובה מוגזמת.

ושם יש מקום בשפע, לשם @עוד סתם אחד לא הגיע כדי לזרוע בשרשור הרס וחורבן.

זה השם השני שלי:

עוד (מחריב שרשורים) סתם אחד

אני די משוכנע שאמרת שהשם השני שלך הוא 'עילאי'...

בכל מקרה, הוכחת את עצמך יפה מאד פה בשרשור.

ואני דן אותך לכף זכות שאתה לא 'סתם מחריב שרשורים',

אלא רק 'מחריב סתם שרשורים'.

ובכל זאת..

המלחמה יכלה לנטוע בי גבורה, מסירות נפש, רצון לחיים משמעותיים יותר בשל הידיעה כמה חיי אדם נגדעו... איזה אנשים איבדנו שיש להשלים את החלל שלהם..

לא זכיתי שקרה..

ב"ה לא חוויתי מקרוב ואני יודעת שאי אפשר להשוות את העוצמה וההשפעה לעומת מישהו שכן, אבל זה כן הוביל לחשבון נפש והוציא אותי משאננות. ברור שהשתניתי. מעבר לזה, בעקבות ה7.10 התבררו לי כל מיני סוגיות כמו היחס לכלל ופרט בעם ישראל (חטופים), שירות- עד כמה, היחס שלי לגיוס בנפרד ולקריאות לגיוס חרדים בנפרד. עד כמה אני מעורבת במה שהעם עובר, כמה אכפת לי ומה אני עושה עם זה. היחס שלי לשמועות קשות וסיפורי זוועה- איך אני מתמודדת עם זה, איך אני מתמודדת עם אנשים סביבי שרואים את זה אחרת ממני ורוצים לשתף אותי... נגיד אני נמנעת מלשמוע סיפורי זוועה, ואני לא אוהבת להגיב בזעזוע ולשקוע בזה אבל מה לעשות כשמישהו שכן בוחר לשמוע בא לפרוק אצלי תזעזוע שלו (בדרך קבע). וגם היה מדהים לראות את ההתעוררות של הזהות היהודית בעם.

מה הכישרון הטבעי שלך? מה למדת?

בינתיים אני במקומך הייתי יושב בבית ולומד שני דברים לעומק

1.AI

2. אקסל

ולא פחות חשוב מזה את השילוב בניהם.

אקסל אני מכיר קצת, היה לא מעט בתואר..

וגם יודע שיש קורסים חינמיים..

איך לומדים ai? אתה מכיר דרך או קורס?

ותוכל להסביר מעט מה יש ללמוד בזה? 

כללומר. לנצל את הזמן כדי להתקדם מקצועית ולא רק "לחכות" שמישהו יואיל בטובו להסתכל עליך. כמובן גם הקו"ח שלך יתעדכנו  בהתאם.

לימודי AI ברשת - למה זה לא שורה? 

AI יש לא מעט חומר. הייתי מחפש ללמוד על השילוב בין AI לבין המקצוע שלך. כלומר  איך לשאול שאלות על טבלאות דוחות וחשבוניות וכל אלה. בסוף איך לעשות את העבודה שלך טוב יותר.

יש הבדל גדול בין סיום לימודי חשבונאות ובין מי שמחזיק ברישיון לעסוק בראיית חשבון.  

אם אתה עם רישיון - חיפוש העבודה הוא שונה מחיפוש מקום לעשות בו סטאז'  

גם כיוון תעסוקתי הוא שונה - עם רישיון אתה כבר צריך לבחור כיוון התמחות / תת-התמחות מקצועי בתחום הגדול של ראיית חשבון.   

לעשות לו"ז יומי. שכולל לימוד קבוע קודש או חול, אם אפשר כזה שמתקדמים בו.

לקבוע יעדים, כמו ספר קודש מסויים או פרק זמן קבוע או קורס מקצועי אונליין, אפילו סדרת שיעורים תורניים באתר של ישיבה או מכון מאיר

זמני ארוחות יחסית קבועים, ארוחות מזינות.

לשים לב לזמנים האידיאליים בשבילך לשיון ולקום, להתאים את הזמנים של היום למקצב הטבעי שלך.

לשמור על קשר עם אנשים אחרים

לטפח את הבית והסביבה.

למצוא התנדבות- זה משהו שיכול להיות זמני ואחר כך להיפסק או להשתלב בעבודה שתמצא

לחפש פרויקט כלשהו שלך, שאתה רוצה לממש בזמן הבינתיים הזה.

בהצלחה ושיעבור מתישהו

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

אני מכיר קצת את הפורומים שם, במיוחד את עצכ"ח הידועה. הלמדנות והחריפות אכן רמה גבוהה, היתר לא תמיד.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

ובפועל ב95% באותם התכנים שעוסקים בהם תלמידי החכמים החרדיים, הפורומים שהזכרת מספקים את הסחורה שצריך.

זה אפילו יתרון עצום, ומהמקומות הבודדים שבהם יכולים לדון באותה הסוגיה אברך מרמת גן עם אברך בכולל ברכסים וכד'.

אני מכיר יותר את פורום לתורה, והוא באמת נועד להיות מקום סגור יותר מאוצר החכמה, אבל עדיין הוא משרת המון לומדים מכלל הישיבות.

הבעיה שה'בעל הבית' שם חרדי. אתה יכול לבוא, אבל תרגיש אורח.

וגם בתוכן. זה כמו להיכנס לבני ברק. גם אם יקבלו אותך יפה, אתה אורח. כתבת שאתה מכיר את הפורומים. לא הרגשת כך?

צורת החשיבה, המקורות, די הכול. לרוב המנהלים מכבדים את תופשי התורה אצלנו, אבל עדיין הם בעלי הבית.

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

בני אדם הם יצורים קטנים וחלשים

הרצון להשתנות תמיד מתבדה