מה אתם אומרים?אמא יפה
על הקטע הזה שבעל ואשה קוראים אחד לשני אבא ואמא?
(כמובן שזה מתחיל כשיש ילדים)
לי ולבעלי יש וויכוחון על זה אני טוענת שזה טיפשי שאני אמורה לקרוא לו אבא, כמובן שאם אני פונה לילד שיביא משו לבעלי וכו אני יגיד לו אבא ולא את שמו של בעלי לדו תביא את הסלט לאבא אבל אם אני פונה לבעלי ואומרת לו תעביר לי את הסלט נשמע לי טיפשי להגיד לו אבא תעביר לי את הסלט ולא לקרא לו בשמו.
אבל בעלי חושב שזה כבוד שהבעל והאשה אמורים להעניק אחד לשני והוא טוען שאם קוראים בשמות אז הילדים מתרגלים לזה ומזלזלים,
אני לא חושבת כך,
ההורים שלי מאז ומתמיד קראו אחד לשני בשם ואני לא מרגישה שזה גרם לי זלזול או משו.
בקיצור לאחר כל החפירה מה אתם חושבים לקרוא בשם או לא? ולמה?
זה טוב וזה טוב.ד.

זה לא "נשמע טפשי", לקרוא אחד לשני אבא ואמא.

 

וזה לא יגרום "לזלזל" אם קוראים בשמות זה לזה.

 

 

פשוט, כל אחד מכם מדבר מתוך הרגל מסויים. זה הכל.

 

העיקר שתעשו מה שמתאים לכם, טבעי לכם, מרגיש לכם טוב, ומשדר כבוד ואהבה זה לזה.

 

[וברור שאוירה של "מחלוקת", גם על הנושא הזה, משדרת פחות כבוד משתי האופציות גם יחד..  תחליטו ביחד. בשמחה. ואפשר לפעמים כך ולפעמים כך. לא פעם זה כבר מגיע באופן טבעי עם השנים]

 

 

אנחנו קוראים בשם.אנונימי (2)

הילדים מרגישים את היחס המכבד שיש ביננו. גם לנו מרגיש לא טבעי לקרוא אחד לשני אבא ואמא כשהפניה לא נוגעת לילדים.

 

משתדלים כל אחד מאיתנו, בעלי ואני, להעצים את היחס המכבד כלפי בן הזוג אצל הילדים. כלומר -

אני יכולה להגיד לילדים "נשאל את אבא כשיחזור, הוא יודע את ההלכות". ובעלי אומר לילדים "אמא מחליטה מי סיים ויכול לקבל מנה אחרונה, כשאמא תגיד שסיימת, אחלק לך" וכן על זה הדרך.

 

אם אחד הילדים מרים את הקול או מתנהג בחוסר כבוד, לא בכוונה, כלפי אחד מאיתנו, אז השני מתערב בנחת: "אתה לא יכול לדבר כך אל אמא, לך בקש ממנה סליחה" או אני: "לא יושבים במקום של אבא, בא נמצא לך מקום אחר" וכו'.

 

זה ענין של איך מרגישים עם זה. העיקר שיהיה יחס של כבוד.

אפשר שבעלך יקרא לך אמא, אם את מסכימה, ואת תקראי לו בשמו. גם אפשר. כי אני חושבת שאם זו התחושה שלו, זה יכול להיות מאוד יפה, וגם, אולי עיקר הענין זה לייקר את אמא כעקרת הבית.

לא הבנתם אותי נכוןאמא יפה
אני ןבעלי מאד מכבדים אחד את השני ולא ביקשתי עיצות איך לכבד
רק ענין אותי לדעת מה דעתכם בענין ואיך אתם קוראים זה הכל...
חלילה. הבנתי אותך מהתחלה.אנונימי (2)

התכוונתי שיש הרבה דרכים להראות כבוד זה לזה, גם אם קוראים לבן הזוג בשמו הפרטי.

ונתתי דוגמאות מעצמנו, איך, גם כשקוראים בשם הפרטי, היחס המכבד הוא זה שקובע.

 

סבבהאמא יפה
זה בדיוק מה שאני חושבת בעלי חושב קצת ההיפך..
אולי תראי לו את התגובות כאן.אנונימי (2)

בעצם לא חשוב כל כך איך קוראים. ילדים כל כך רגישים ליחסים בין ההורים שלהם, הם יקלטו ויפנימו את היחס המכבד בינכם בכל אופן.

כך מתרגליםמיאו מיאו
אנו לפעמים כך ולפעמים בשם. בדרך כלל אבא ואמא. הסיבה היא בגלל שיש ארבעה ילדים חלקים די גדולים. נמצא שבחלק גדול הקריאה לאשתי היא עם רלוונטיות לילדים ולכן באופן טבעי אקרא לה אמא. אבל בינינו לבין עצמנו ודאי שבשמה. חוץ מזה לקרוא לאשה אמא מצביע על תפקידה מעבר לזה באשה (או בבעל) יש את שני התפקידים. וזה התפקיד חשוב ומוערך ולכן איני מוצא פסול כשקוראים לי אבא ביחס לילדים זה דווקא מכבד אותי.
(משעשע לקרוא תגובה של מישהו שקורא לעצמו מיאו מיאו )שמן פשתן


אכן. זו הכוונה.ד.


לא נראה לי שזה קשור לכבוד אלא למניעת בלבולימ''ל

 

אנחנו קראנו בשם הפרטי (או בכינוי חיבה) עד שהילדים התחילו לקרוא לנו גם בשמות האלה ולכן התחלנו לקרוא אחד לשני 'אבא' ו'אמא' (זה באמת היה קצת מוזר בהתחלה). אבל גם עכשיו זה רק ליד הילדים ורק בסיטואציה שקשורה אליהם ("אמא תביאי בבקשה ל-X את הבקבוק" וכדו').

 

תעשו מה שנוח לכם, זה אמור להיות משהו טבעי.

גם אנחנו קוראים בשמותאמא_מאושרת

(אלא אם הפניה היא לילד- 'תביא את הספר לאבא')

ואם הילד קורא לי או לאבא שלו בשם- אני מתקנת אותו, שבשבילו אני אמא, או בשבילך זה אבא..

עובד יופי, לא נצפו מקרים חריגים

בעיקרון גם כשנפגשים עם חברים או משפחה או כל אדם אחר מבחוץ הגיוני שישמעו שקוראים לאמא בשם, אז למה זה מוזר כשאבא קורא לאמא בשם?

 

האמת שאני קצת איתך בזה, וכשהיו אצלנו זוג חברים שפשוט קוראים אחד לשני כבר 'אבא' ו'אמא' גם אני ובעלי חשבנו שזה קצת מוזר

אבל אני מניחה שזה באמת עניין של הרגל..

אנחנו נהנים לקרוא אחד לשני אבא ואמאלשם שבו ואחלמה
נעים לי לשמוע את אשתי קוראת לי אבא ולה אותי, זה שם חיבה חיבה מתוק וכיפי ומשמח, זו זכות.

אבל כל זוג וההרגשה שלו.
אין בזה נכון ולא נכון.

ונראה שלך ולבעלך יש בזה הרגשה שונה אז אחד מכם צריך ללכת לקראת השני.
^^ כנ''לשמן פשתן


באופן אישי, גם אני פחות אוהבת שקוראים אבא ואמא.מ.א.

אם את רוצה לבוא לקראתו, אולי יהיה לך קל יותר עם שם חיבה כמו "אמאל'ה", "אבוש" וכדומה?

אנחנו קוראים אמא ואבאיש בי אהבה ו..
ליד הילדים ובשמות כשאנחנו לבד, ברור שלפעמים מערבבים אבל בגדול ככה אנחנו נוהגים וזה לא מרגיש מוזר. להיפך, אנחנו רואים שהילדים מחקים את ההתנהגות שלנו וככה אנחנו מראים מן אחדות משפחתית.. זה גם מונע בלבול.. וגם אני חושבת שילד שקורא להורים בשם פרטי זה חוסר כבוד ובצורה כזו זה נמנע
הפעמים היחידותאנונימי (2)

שבהן הילדים מתבלבלים וקוראים לנו בשם במקום אבא ואמא זה אחרי שסבא וסבתא מאחד הצדדים מתארחים אצלנו וקוראים לנו כמובן בשמותינו הפרטיים.

בשעות הראשונות לביקור הם שואלים "אמא, למה סבתא קוראת לך כך וכך". רק אחרי זמן מה הם קולטים שזה שמי הפרטי.

הם מעולם לא התבלבלו סתם ככה, למרות שבעלי קורא לי בשמי הפרטי או בשם חיבה גם בנוכחותם.

כנראה שהם מבינים שזה השם המיוחד  שבעלי משתמש בו עבורי...אוהב

אנחנו גם קוראים לרוב אבא ואמא, אגיד לך משהואנונימי (3)
בעלי סיפר לי שעד גיל די גדול קרא להוריו בשמות הפרטיים, כי ככה היה רגיל, בגלל שההורים שלו לא קראו אחד לשני אבא ואמא,והוא בתור ילד ככה התרגל.
והיה לו מאוד קשה אחר כך כשגדל והבין לקרוא להם אבא אמא.

לכן הוא ממש ביקש ממני שנקרא אחד לשני אבא ואמא ולא בשמות הפרטיים.

אגב, גם אני זוכרת בתור ילדה שככה קראו ההורים אבא אמא..

האנונימי בגלל השיתוף על בעלי
סליחה, זה לא בכלל שההורים קראו אחד לשני בשמותמודדת כובעים

זה בגלל שלא היה אכפת להם שיקרא להם בשם הפרטי. (הוא ממשפחה דתית?)

 

ילדים קטנים מאוד קולטים יפה את ההבדלים.

לכל ילד יש תקופה קצרה שקורא להורים בשם הפרטי וזה נגמר אפילו בלי התערבות.

מקסימום אם ילד אומר: מודדת, תביאי לי עוד קורנפלקס. אפשר לומר: אתה רוצה שאמא תביא לך עוד קורנפלקס?

וזה המקסימום שצריך לתקן אותו.

 

 

 

 

 

הוא אומר שזה בגלל זה, אז מי אנחנו שנחלוק עליואנונימי (3)
אז זה באמת חריג...ד.

דבר רגיל לגמרי שהורים קוראים זה לזה בשמם הפרטי. וכשמדברים אל הילדים על ההורה השני, כמובן אומרים אבא/אמא; ולא יעלה על הדעת של ילדיהם אפילו לשניה לקרוא להם גם כן כך - גם אם לא "יסבירו" להם על זה כלום.

 

כנ"ל, הילדים לא יזלזלו בהורים כהו-זה אם יקראו זה לזה בשמם (כלומר, לפחות לא בגלל הסיבה הזאת..), ויש גם צד נחמד כשבוחרים באופציה השניה. ענין אישי/משפחתי, לפי דקויות ההרגשה.

נכון גם הורי קראו אחד לשני בשם פרטיאמא יפה
ומעולם לא עלה בדעתי לא לקרא להם אבא ואמא.
הסבירו לי מגיל קטן שאבא קורא לאמא כך ואת קוראים לאמא כך
זה הכל...
חייבת לשתף באנקדוטהמילון ספיר

עובדת איתי מישהי. כל פעם ראיתי שהיא מתקשרת ומתחילה את השיחה ב:"אבא'לה...." 

 

התפלאתי איזו בת מכבדת הורים! מתקשרת כמה פעמים ביום לאביה!

 

לקח לי זמן עד שקלטתי שהיא מתקשרת לבעלה.קורץ

 

אנחנו נשואים 27 שנה. "אבא" ו"אמא" הם שמות להורינו. כשארע ומישהו מהקטנים קרא לאחד מאיתנו בשמו- תקנו אותו.

 

ושאלה נוספת- איך אתם קוראים לחותנים?

הורות שוחקת זוגיות...אזמרה לאלוקי

אני רגישה קצת לנושא הזה בעיני זהו גבול בין הזוגיות להורות ששוחקת אף על פי שאנחנו קוראים אחד לשני אמא/אבא בנוכחות הקטנטנים אולם בנוכחות הבוגרים חוזרים לשמותינו

הכרתי זוג שממזמן פרחו ילדיו מהקן והם המשיכו לקרא אחד לשני אבא ואמא... חברה אל תתנו להרגל לשבש משהו טבעי...

מסכימה איתךמודדת כובעים

למרות שאני לא רגישה לנושא

 

 

כשאני קורא לאשתי "אמא" ברור שהכוונה לאם ילדילשם שבו ואחלמה
ובכך אני מבטא משהו מאוד משמעותי בזוגיות, לא פחות ואולי יותר מהשם שלה. זה כמו לתת לה מחמאה.
^^^^ כל מילהaima


אני מרגישה שההורות משביחה את הזוגיות+mp8

וקוראים כל פעם אחד לשני איך שיוצא.

לא רואה שהקריאה אבא ואמא זה לזה מורידה ממנו משהו.

נכון מאד.ד.
עבר עריכה על ידי ד. בתאריך כ"ה באדר ב תשע"ו 11:33

הורות אינה שוחקת את הבין איש לאשתו, אלא ההיפך.

 

אם מישהו/י רגיש/ה לכך - אין בעיה. יקרא/תקרא בשם הפרטי. אבל זה לא "הרגל שמשבש משהו טבעי" כשקוראים אחרת. אדרבה, זה ממש משהו מהותי ואינטגרלי ב"זוגיות" בעם ישראל, שהם משפחה, ויש להם ילדים, וזה לא שני דברים נפרדים - על אף שלכל אחד מהם יש גם את תחומו המיוחד - אלא דברים שמעצימים זה את זה, ומגדילים את הערך והמשמעות.

חושבת כמוך...אמא יפה
אני התחלתי לתרגל כבר משלב הדייטים וקראתי לה אמאאנונימי (4)
לא זרמה איתי. אני רווק.
אני קראתי לה שמהאנונימי (7)
אני מאז ומתמיד קורא לאישתי בשמה או בשם חיבה. זה יוצר קשר עמוק יותר. כמובן שבזמן תשמיש או כשיוצאים זה אפילו חובה!
לקרוא לבן/בת הזוג "אבא" או "אמא" זה דבר דוחה.חכמת ישישים

דבר דוחה שבחוגים מסויימים [חב"ד, למשל]  הפך למצוות אנשים מלומדה. הדבר הזה גם מפריע לילדים לקבל מושג נורמלי על החיים. זה דוחה כמעט כמו המצב ההפוך, ההזוי, שהיה נהוג פעם בקיבוצים של השמאל, שילדים חונכו לקרוא להוריהם בשמם. וכי מה מייחד את אותו זה שהוא אבא שלך על פני "חבר" משק אחר?

מלבד זה, אמא יש רק אחת. מאמא גם אי אפשר להתגרש ולקחת אחרת במקומה. זאת גסות רוח, חוסר כבוד לאם האמיתית לכנות אישה אחרת בכינוי "אמא". הוא הדין ב"אבא".

כשאין כבוד בין בני זוגאנונימי (5)

אפשר להגיע לתובנה כזו..

 

או אולי "רקע" נפשי כזה או אחר גורם לדחייה?

 

 

 

 

 

 

 

'ענה לכסיל כאוולתו"

 

"דוחה"?....ד.

כנראה רק בגלל שזה ה"חוגים המסויימים" הללו...

 

איזו צרות-מוחין זה, לקרוא למה שלא בדיוק כמו שאתה, ואין בו כל עבירה או חוסר דרך-ארץ, "דבר דוחה".... דומני שדוחה דווקא צורת ההתבטאות הזאת.

 

העידו פה כמה שכך זה אצלם, ונחמד וטוב ומכבד. וכמובן, זה ההיפך הגמור מהזלזול של קריאת ההורים בשמם הפרטי ח"ו. אדרבה, הילדים לומדים "מושג נורמלי על החיים", שהוריהם מכבדים זה את זה ואוהבים זה את זה. לא פחות מאשר כשקוראים זה לזה בשמו.

 

 

וכל אחד יכול להבין, שאין הכוונה, שהאיש קורא לאשה "אמא", כאילו היא האמא שלו... אלא אֵם המשפחה, האמא של הילדים. וכן האשה לבעלה. ואם נוסף אצלם קצת צד של "הזדהות" עם זה, חביב מאד..

לא יפחית כהו-זה מכבוד אימו. אלו שני מישורים שונים.

וגם אין לזה שום קשר לחב"ד, אבל לא משנה...+mp8


בחב"ד הפך למצוה? איפה את חיה?אנונימי (6)
אני חב"דניקית גאה ורואה שיש שעושים כך ויש שעושים כך..אני לדוגמא קוראת לבעלי בשמו כי ככה זה זורם לי אבל ממש אין בזה כלל...
תבררי לפני דאת מכלילה פה מצוות שלא שמענו עד היום(ולא שאני נגד העניין..כל אחד יעשה מה שבא לו..)
וחוץ מזה שדוחה זה ענין סובייקטיבי...
"חוגים מסויימים"...שפרינצהלה

דבר ראשון,למה את מכלילה??? אני מכירה מלא זוגות חבדניקים וכל אחד עושה כרצונו!!חצי חיוך

בעיני חשוב לקרוא דווקא בשם,כוכבי בוקר

זה משמר את הזוגיות בנפרד מההורות (כמובן שלא רק אבל זה מזכיר את זה כל הזמן),

וזה ערך כשלעצמו בעיני.

לדעתי לא אמור להשפיע על הזוגיותפופקוו
ובדרך כלל קוראים רק בנוכחות הילדים.
אני לא רואה בזה רע, זה דבר מקובל

וזה גם לא קשור לדתי או חילוני
יש גם חילונים שקוראים אבא ואמא בנוכחות הילדים..

כל זוג שיחליט ביחד מה מתאים להם
משמתאים לזוג x מתאים לזוג y
אין סיבה לקרוא אבא ואמא.shindov

במשפחה מסודרת, יש אבא ואמא שקוראים לעצמם כפי שהם נקראים. והילדים קוראים להם אבא ואמא. כך היה מאז ומעולם,  

אבאמאיעל בר
אצלנו בבית אנחנו קוראים אחד לשניה אבא או אמא בנוכחות הילדים כולל בטלפון ושהילדים נמצאים לידינו. כשאנחנו לבד אז בשמות. כמובן שאלו לא כללי ברזל וזורמים עם הדיבור.
גם בבית הורי היה כך ועד גיל די גדול לא ידעתי את שמה של אימי כי שההורים היו מדברים ביחד זה היה בשפה זרה ככה שהשמות שלהם לא נקלטו...
כשאנחנו מתארחים אצל חמותי וחמי אז הם הופכים לסבתא וסבא ליד הילדים וכשאני מדברת איתם לבד אז - אבאמא.

חשוב לומר שגם בבית של בעלי וגם אצלי ההורים קראו אחד לשניה אבאמא ליד הילדים ככה שזה היה טבעי לשנינו ודבר מכבד ואוהב.
תמיד הצחיקו אותי ההורים האלוה-מיוחד

מה זה אבא אמא?! המוםמבולבלחושב

הרבה יותר חשוב להקפיד על התודה, סליחה, בבקשה.shindov

גם בין בני המשפחה. יש כאלה שחושבים שזה לא מובן מאליו.

דרך יותר נכונה: שהאבא יגיד "אבא" והאימא תגיד "אמא"hamedinai
ההורים קוראים אחד לשני אבא-אמא בכדי שהילדים לא יקראו להם בשמם הפרטי. יש דרך יותר טובה:

כאשר ההורים מתייחסים לעצמם עם המילה "אני", התינוקות לא מצליחים להבין מה שמו של אבא-אמא. איך לקרוא להם? בסוף הם בקושי מאוד לומדים את זה כאשר ההורים קןראים אחד לשני בשם.

אבל אם ההורים יפסיקו להשתמש עם המילה אני, אלא יגידו: אבא אמר, אימא הלכה, אבא אוכל, אמא מבשלת, וכן הלאה, התינוק יתחיל לקלוט שמי שאומר תמיד "אבא" הוא אבא, ומי שאומרת הכי הרבה את המילה אימא, היא האימא.

אותו דבר כאשר ההורים מתייחסים לתינוק/ת להתייחס אליו עם השם ולא עם המילה "אתה", אחרת הוא יתחיל לחשוב שהשם שלו זה "אתה", כמו שזה קורה לעיתים תקופות. "אתה משחק" - לא נכון. אלא "משה משחק", משה מדבר, משה הולך, וכן הלאה.

זה בדוק.
אם תקרא את התגובות תראה שיש עוד סיבותלשם שבו ואחלמה
וזה לא בשביל הילדים
תעשו בבית שלך מה שאתם רואים לנכון. לא מה שאחרים.אנונימי (8)


לפני שנהיינו הוריםדעה
אמרתי לבעלי שזה נשמע נורא...
והיום זה טבעי ונוח וברור שמשתמשים גם בשמות...
אנקדוטה ושאלה:בהתהוות

 

אנקדוטה

פעם בגיל העשרה קראתי ב"מעט מן האור" של חנן פורת זצ"ל קטע פרשני, שכנראה עסק בפסוק שבו הקב"ה מכנה את עם ישראל "אמי" (לצערי אני לא זוכרת הקשר קונקרטי, אם מישהו יכול לעזור אודה לו!). בלשון הפיוטית המרגשת שלו, חנן פורת שרטט תמונה של בני זוג שהתרגלו בזמן שהילדים היו בבית לקרוא זה לזה אבא ואמא, ואמנם עם השנים אחרי שהילדים גדלו חזרו לקרוא בשמות, אבל כשמגיע היום שילדיהם עורכים להם חגיגה גדולה לחתונת היובל או משהו בדומה (אל תתפסו אותי על הפרטים ) ובני הזוג יושבים שניהם ומסתכלים בכל צאצאיהם המבורכים הממלאים את החדר, הבעל מסתכל בקמטי פניה של אשתו ולוחש לה בחיבה: "אמא..."

הוא פירש שם שהפנייה לעם ישראל באותו פסוק היא באווירה כזאת, פנייה זוגית אינטימית של שניים שעברו הכול ביחד.

התיאור הזה ריגש אותי. אולי אז החלטתי שתמיד אקרא לאישי אבא.

 

שאלה

מה מפריע לך? מפריע לך אם הוא קורא לך אמא? או מפריע לך לקרוא לו אבא? או ששני הדברים מפריעים?

ומה מפריע לו? קשה לו לקרוא לך בשמך? קשה לו שאת קוראת לו בשמו? שניהם?

 

 

אגב,ד.

המדרש אמר על הקב"ה ביחס לכנ"י, שבהתחלה קרא לה ביתי.

 

לא זז מחבבה עד שקרא לה רעייתי.

 

לא זז מחבבה עד שקרא לה אימי..

ולא מידת בשר ודם כמידת הקב"ה...מודדת כובעים

אני מניחה שהרחבת את הדברים של בהתהוות במנותק מהשרשור?

לא לגמרי "במנותק",ד.

אבל אכן, כהמשך לדבריה, ולא בתור "הלכה למעשה" דווקא.

 

אלו דברים שאם מעמיקים בהם, הם מעוררים הבנה נוספת. הרי ברור שהקב"ה הוא מקור הכל. איך יתכן שיקרא כך לכנס"י?..

 

אז זה מעורר הבנה, איך דווקא מי שנותן ו"מנהיג", יכול בהמשך הנתינה הזו, לראות במי שמקבלה כראוי ומעצימהּ, כאילו את ה"גורם לנתינה", "עד שקראה אימי".

 

זה יכול לתת כיוון להבנה של מה שכתבו חלק, על התחושה של הכבוד והקירוב שיש באופן התבטאות הזה.

 

למעשה, כבר אמרתי שלדעתי, זה אישי לכל אחד כעניינו.

תודה! אני מניחה שהמדרש הזה עמד בבסיס הדברים שלובהתהוות

מרטיט לב ממש...

 

בבית הוריי אחד ההורים קרא בשם הפרטי ואחד בכינוי. לא נראה לי שהתעמקו בזה, כל אחד ומה שגולש לו מהפה בטבעיות

בעל שקורא לאשתו יותר מידי אמא ,זה מכיון שהוא ילד לידהשובי דובי
כאשר גבר הוא המוביל וראש המשפחה ו המנהיג והאשה היא הלב והרגש של הבית היחס שלהם אחד כלפי השני יהיה של גבר לאשה ולא של אמא וילד או אבא וילדה
לא כ"כ מבין את התרעומתגוונא

כבר כתב הרב שדי חמד (מערכת כ' כלל ק"ד) שממידת הצניעות והכבוד לא יקרא האדם לאשתו בשמה וגם לא יכנה אותה "אשתי". מצינו בגמרא בשבת שר' יוסי קרא לאשתו "ביתי", שרה אמנו שקראה לאברהם "אדוני" ועוד ועוד.

קדושה, תרבות והערכהינקי

ב"ה

 

חלק מן הדברים כבר נאמרו כאן, אבל אסדר שוב את הנראה לעניות דעתי.

 

ראשית, יש בזה ענין של קדושה וצניעת. שם פרטי זה המהות של הנשמה, שניתן לאדם על ידי ניצוץ של רוח הקודש המתנוצץ להורים. זה לא דבר שצריך להציג בקלות בפני כל אדם, כנהוג בתרבות המערבית - בה בכל שיחה למוקד טלפוי אתה מקבל את השם הפרטי של האדם שאיתו אתה מדבר, למשל. הזכרת שמו הפרטי של בן הזוג מעורר חיבה וקריבה, ולכן הוא מתאים כשבני הזוג לבדם, כמו שאר ביטויי חיבה שאין מקומם בפני הילדים וכל שכן אנשים זרים. דומני שכל אלה שדיברו על כך שהנהגה זו צורמת להם ושזה נשמע להם מוזר, בעצם מעידים על כך שהם [וכולנו] מושפעים עמוקות מן התרבות המערבית - המנוגדת לתורה.

 

בנוסף לכך, מן ההבנה שאיש ואשה הם יחידה משפחתית אחת נובעת גם ההבנה שאם המשפחה היא האם של הבית כולו, ובעצם היא גם "האמא" של הבעל [והרי היא "האמא" והיא שלו] ולהיפך. [כל שכן אם אמו נפטרה. כמו שכתוב בפרשת חיי שרה, "ויביאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו.] אהבת אם היא דרגת האהבה הגבוהה ביותר כמו שאמרו חז"ל, משל למלך שהיה לו בת והיה אוהבה יותר מדאי, לא זז מחבבה עד שקראה אחותי, לא זז מחבבה עד שקראה אמי וכו'. בכך הבעל בעצם שם את אשתו מעליו, ולא רק בשווה אליו כמו אחות ו/או רעיה.

 

מכל אלה גם מובן הערך החינוכי של הדבר כלפי הילדים. זה לא רק ענין טכני כדי שהילדים ילמדו לא לקרוא להורים בשמם, כמו שדנו כאן כמה מן המשתתפים, אלא ענין עמוק בהרבה הנוגע בכל רבדי הזהות המשפחתית והשקפת העולם.

 

 

אין סיבה לקרוא דווקא אבא כשאת פונה לבעלך...שפרינצהלה

תאב בצעזו רק דעתי...כי כמו שאת אמרת כשהית קטנה זה לא גרם לך זלזול {אבל אני חושבת שאם הילדים מתחילים לקרוא להורים בשמם הפרטי צריך(לפחות לידם) לקרוא בכינוי אבא או אמא....}

בתור נערה שעדין גרה בבית אני חושבת שזה תורם לי משהו...רותה תותה

זה שההורים שלי קוראים אחד לשני בשמות האמיתיים שלהם.

לכל איש יש שם (זלדה)shindov

אמא יש רק אחת. ולאמא שלי אני קורא אמא ולאף אחת אחרת לא. כשהתחתנו נוסף לנו תואר של איש ואישה. אחרי זה אבא ואמא ודודים ודודות סבים וסבתות. אז אין לדבר סוף. כל אדם נושא מספר תארים ותפקידים. לא חייבים להשתמש בהם. לאדם יש את השם היחודי לו. לילדים יש את השמות שלהם בלי צורך בתארים נוספים. להורים יש את השמות שלהם. ובמשפחה עם היררכיה מסודרת. אז הילדים קוראים להורים אבא ואמא, והילדים נקראים בשמותיהם. וכמובן ההורים ביניהם, כך זה טבעי. 

באופן טבעי קורה גם וגם תלוי בהקשרמעין אהבהאחרונה
ברור שכשאנו יושבים לבד ומדברים קוראים בשמות.
אבל בדר"כ כשאני מדברת אליו בהקשר של הילדים,‏ למשל 
‏ ללו סעל פמשהו רשהילדה עשתה אז זה בדר"כ באופן טבעי עם 'אבא אתה יודע מה פיצקית עשתה....‏??"

בקיצר אנחנו פשוט זורמים,‏ הילדים שומעים גם וגם ויש להם עדיין הבנה ברורה שמולם אנו אבא ואמא.


יוגה עם פרשת שבוע לילדי מילואיםאיתי פ

אהלן, הכנתי סרטון של יוגה להורים וילדים לפרשת השבוע.

הוא מעולה לילדי מילואים/קבע כי יש בו המון מגע, עיטוף, הענקת ביטחון. ומתאים כמובן לכל משפחה, לא רק מילואים.

תהנו

יצירתי!תהילה 3>אחרונה
בהצלחה
אולפנה או תיכון בירושליםאילת אלישיב

מחפשת בירושלים אולפנה או תיכון דתי לבת שלי, מקום טוב וחם עם רמה לימודית טובה וחינוך טוב.

כן שמאפשר טלפון חכם ולק ג'ל. 

מציעה לך לשאול גם בפורום אמהות. בהצלחה בחיפוש!יעל מהדרום
אולי אולפנת חורב?הרמוניהאחרונה
אירועי תרבות בקהילה- מה הכי אהבתם?טליולה

קיבלתי תפקיד חדש יו"ר ועדת תרבות בקהילה שלנו

התקציב דיי דל 🤧

אשמח להמלצות למפעילים באירועי קהילה שהייתם בהם!


תודה!

מקסיםזיויק
באיזו קהילה?
אני אוהבת ערבי נשים שיש זמן לפטפט ולהכיריעל מהדרום
לק"י


יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

ומציעה לך לשאול בפורומים פעילים יותריעל מהדרום
סיורים בגינות וחורשות קטנות מקומיות עם מדריכים,ירושלמית טרייהאחרונה

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

סעודות שבת - קטסטרופה אבא פגום
עבר עריכה על ידי אבא פגום בתאריך י"ח בחשוון תשפ"ו 16:30

אני סובל בשבתות, פשוט סובל, כל סעודה היא סיוט. יש לנו ב"ה 6 ילדים מגיל 3 עד 17 וכל סעודה היא בעיקר הקנטות בין הגדול לכולם. אני מכין דברי תורה, חידונים, סיפורים (כן, ניסיתי גם את "עושים עניין" של הרב יוני לביא) ופשוט לא מצליח להחזיק יותר מ 20 שניות. אני רק פותח את הפה הגדולים על הספה במקרה הטוב קוראים עלונים, או בחדר, נחים מחוסר עזרה בשישי.. אני מרגיש מועקה גדולה, תחושת כישלון, אפילו הקטנים לא מקשיבים לסיפורים.

יש למישהו עצה מלבד תפילה?

אני עובד עצות..

לצערי מוכר גם ליליפא העגלון

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''


בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

תתרכז אולי בשירים וחוויה.זיויק

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

שיטה טובה, עובדת אצלנו:חירטטתי
להתחיל לשיר שירי עונג שבת, מניסיון זה מושך את אלה שעוד נשאר בהם קצת ניחוח של שבת ואלה שלא, כבר בעיה אחרת
מטורףזיויק
שחרר אותם…רינת 24

זה נשמע מאד מעיק.


למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מבינה אותךשם פשוט

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

א כלהעני ממעש

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

אולי לא צריך ארוחה כל כך ארוכה?משה
יש דרך!!!אוצרי

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

פרסומת?זיויק
לא מתאים לכל הורה, לא מתאים לכל ילד.טויוטה
מגפה כלל יהודיתטויוטה

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

 

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

 

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

 

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

 

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

 

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

 

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

 

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

 

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

 

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

 

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

 

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

 

כמה מוכר...arlan

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

 

משהאחרונה
לא מבין..יהולב

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

כמה דברים:תהילה 3>

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

מחפשת מטפל רגשי מומלץ מנסיוןבננה צהובה

הבן שלי בן 16. מתוק, אבל  עם חרדה חברתית ודימוי עצמי נמוך.
מחפשת מטפל רגשי ממש טוב באיזור פתח תקווה והסביבה.
אשמח להמלצות!
תודה רבה!!

מציעה לך לשאול גם בפורומים נוספים ופעילים יותריעל מהדרום

לק"י


אמהות

הריון ולידה

ועוד

אפשר דרך השרות הפסיכולוגי של פתח תקווהמתיכון ועד מעון

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

עניתי לך בפרטי, אם עדיין רלוונטיחירטטתי
מה טעות?חירטטתיאחרונה
כמה עובדותאריק מהדרום

1. כלכלת ארהב היא כרבע מכלכלת העולם כולו.

2. כלכלת סין היא הבאה בתור עם כ-17% מכלכלת העולם כולו.

3. אחריה כלכלת גרמניה בפער משמעותי של כ4.3% מכלכלת העולם כולו

4. שלוש הכלכלות האלה יחד לבדן מהוות כמחצית מכלכלת העולם כולו

5. כשמונים אחוז מכלכלת העולם מתבצעת במדינות G8 שהן היום G7 בתוספת רוסיה שממודרת כרגע מהמועדון.

6. 86 אחוז מכלכלת העולם מתבצעת במועדון G20 שהם 19 המדינות החזקות כלכלית בעולם והאיחוד האירופי שנחשב לחברה בפני עצמה (כלומר יש נציגות גם למדינות אירופאיות נחשלות באיחוד)

7. כל שאר העולם מתחלק ב14 אחוז הנותרים

8. ישראל איננה חברה בG20.

9 סדר גודל של התלג לנפש בישראל הוא סדר גודל של תלג לנפש של גרמניה

10. אנחנו לא כמו גרמניה כי אין מספיק נפש, לא כי אנחנו לא מוכשרים או חכמים מהם אלא כי אין מספיק נפשות.


מסקנה שלי, הביאו ילדים זה טוב לכלכלה, שאו ברכה.


(זה איננו פוסט כלכלי ולכן לא נכתב בפורום חיסכון השקעה וצריכה, אני יודע שאני משקר ביודעין שקרים לבנים למשל לגבי התלג לנפש של סין ולא אכפת לי ואני לא נכנס לדיון על כח קניה כי זה לא פוסט כלכלי, רק שורת המסקנה חשובה לי פה וכל השאר לא מעניין אותי)

תמיד נהיה עם קטן יחסית לאומות העולם, "כי אתם המעטקעלעברימבאר
מכל העמים". אף פעם לא נהיה 70 מיליון כמו גרמניה, ולא בטוח שיש מספיק מקום בארץ ישראל המורחבת להיות כמו הסינים.


אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.


לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

ישראלאריק מהדרום

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.


בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

מסכים איתך שזה ברכה, פשוטקעלעברימבאראחרונה

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

 

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

קראווניםיוני21

עד כמה ילדים זה מתאים


עם 2 ילדים איך זה?



כמה המחירים היום לקראוון בברוכין?


מערב השומרון



תודה רבה

תלוי בגודל של הקראווןעזריאל ברגראחרונה

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....

הבת שלי שאלה אותי. אבא למה יש לך קוויםאדם פרו+

היא מתכוונת קווים בעור.

אני חושב שאלו קמטים.


מה עונים לה?

אולי יעניין אותך