מה אתם אומרים?אמא יפה
על הקטע הזה שבעל ואשה קוראים אחד לשני אבא ואמא?
(כמובן שזה מתחיל כשיש ילדים)
לי ולבעלי יש וויכוחון על זה אני טוענת שזה טיפשי שאני אמורה לקרוא לו אבא, כמובן שאם אני פונה לילד שיביא משו לבעלי וכו אני יגיד לו אבא ולא את שמו של בעלי לדו תביא את הסלט לאבא אבל אם אני פונה לבעלי ואומרת לו תעביר לי את הסלט נשמע לי טיפשי להגיד לו אבא תעביר לי את הסלט ולא לקרא לו בשמו.
אבל בעלי חושב שזה כבוד שהבעל והאשה אמורים להעניק אחד לשני והוא טוען שאם קוראים בשמות אז הילדים מתרגלים לזה ומזלזלים,
אני לא חושבת כך,
ההורים שלי מאז ומתמיד קראו אחד לשני בשם ואני לא מרגישה שזה גרם לי זלזול או משו.
בקיצור לאחר כל החפירה מה אתם חושבים לקרוא בשם או לא? ולמה?
זה טוב וזה טוב.ד.

זה לא "נשמע טפשי", לקרוא אחד לשני אבא ואמא.

 

וזה לא יגרום "לזלזל" אם קוראים בשמות זה לזה.

 

 

פשוט, כל אחד מכם מדבר מתוך הרגל מסויים. זה הכל.

 

העיקר שתעשו מה שמתאים לכם, טבעי לכם, מרגיש לכם טוב, ומשדר כבוד ואהבה זה לזה.

 

[וברור שאוירה של "מחלוקת", גם על הנושא הזה, משדרת פחות כבוד משתי האופציות גם יחד..  תחליטו ביחד. בשמחה. ואפשר לפעמים כך ולפעמים כך. לא פעם זה כבר מגיע באופן טבעי עם השנים]

 

 

אנחנו קוראים בשם.אנונימי (2)

הילדים מרגישים את היחס המכבד שיש ביננו. גם לנו מרגיש לא טבעי לקרוא אחד לשני אבא ואמא כשהפניה לא נוגעת לילדים.

 

משתדלים כל אחד מאיתנו, בעלי ואני, להעצים את היחס המכבד כלפי בן הזוג אצל הילדים. כלומר -

אני יכולה להגיד לילדים "נשאל את אבא כשיחזור, הוא יודע את ההלכות". ובעלי אומר לילדים "אמא מחליטה מי סיים ויכול לקבל מנה אחרונה, כשאמא תגיד שסיימת, אחלק לך" וכן על זה הדרך.

 

אם אחד הילדים מרים את הקול או מתנהג בחוסר כבוד, לא בכוונה, כלפי אחד מאיתנו, אז השני מתערב בנחת: "אתה לא יכול לדבר כך אל אמא, לך בקש ממנה סליחה" או אני: "לא יושבים במקום של אבא, בא נמצא לך מקום אחר" וכו'.

 

זה ענין של איך מרגישים עם זה. העיקר שיהיה יחס של כבוד.

אפשר שבעלך יקרא לך אמא, אם את מסכימה, ואת תקראי לו בשמו. גם אפשר. כי אני חושבת שאם זו התחושה שלו, זה יכול להיות מאוד יפה, וגם, אולי עיקר הענין זה לייקר את אמא כעקרת הבית.

לא הבנתם אותי נכוןאמא יפה
אני ןבעלי מאד מכבדים אחד את השני ולא ביקשתי עיצות איך לכבד
רק ענין אותי לדעת מה דעתכם בענין ואיך אתם קוראים זה הכל...
חלילה. הבנתי אותך מהתחלה.אנונימי (2)

התכוונתי שיש הרבה דרכים להראות כבוד זה לזה, גם אם קוראים לבן הזוג בשמו הפרטי.

ונתתי דוגמאות מעצמנו, איך, גם כשקוראים בשם הפרטי, היחס המכבד הוא זה שקובע.

 

סבבהאמא יפה
זה בדיוק מה שאני חושבת בעלי חושב קצת ההיפך..
אולי תראי לו את התגובות כאן.אנונימי (2)

בעצם לא חשוב כל כך איך קוראים. ילדים כל כך רגישים ליחסים בין ההורים שלהם, הם יקלטו ויפנימו את היחס המכבד בינכם בכל אופן.

כך מתרגליםמיאו מיאו
אנו לפעמים כך ולפעמים בשם. בדרך כלל אבא ואמא. הסיבה היא בגלל שיש ארבעה ילדים חלקים די גדולים. נמצא שבחלק גדול הקריאה לאשתי היא עם רלוונטיות לילדים ולכן באופן טבעי אקרא לה אמא. אבל בינינו לבין עצמנו ודאי שבשמה. חוץ מזה לקרוא לאשה אמא מצביע על תפקידה מעבר לזה באשה (או בבעל) יש את שני התפקידים. וזה התפקיד חשוב ומוערך ולכן איני מוצא פסול כשקוראים לי אבא ביחס לילדים זה דווקא מכבד אותי.
(משעשע לקרוא תגובה של מישהו שקורא לעצמו מיאו מיאו )שמן פשתן


אכן. זו הכוונה.ד.


לא נראה לי שזה קשור לכבוד אלא למניעת בלבולימ''ל

 

אנחנו קראנו בשם הפרטי (או בכינוי חיבה) עד שהילדים התחילו לקרוא לנו גם בשמות האלה ולכן התחלנו לקרוא אחד לשני 'אבא' ו'אמא' (זה באמת היה קצת מוזר בהתחלה). אבל גם עכשיו זה רק ליד הילדים ורק בסיטואציה שקשורה אליהם ("אמא תביאי בבקשה ל-X את הבקבוק" וכדו').

 

תעשו מה שנוח לכם, זה אמור להיות משהו טבעי.

גם אנחנו קוראים בשמותאמא_מאושרת

(אלא אם הפניה היא לילד- 'תביא את הספר לאבא')

ואם הילד קורא לי או לאבא שלו בשם- אני מתקנת אותו, שבשבילו אני אמא, או בשבילך זה אבא..

עובד יופי, לא נצפו מקרים חריגים

בעיקרון גם כשנפגשים עם חברים או משפחה או כל אדם אחר מבחוץ הגיוני שישמעו שקוראים לאמא בשם, אז למה זה מוזר כשאבא קורא לאמא בשם?

 

האמת שאני קצת איתך בזה, וכשהיו אצלנו זוג חברים שפשוט קוראים אחד לשני כבר 'אבא' ו'אמא' גם אני ובעלי חשבנו שזה קצת מוזר

אבל אני מניחה שזה באמת עניין של הרגל..

אנחנו נהנים לקרוא אחד לשני אבא ואמאלשם שבו ואחלמה
נעים לי לשמוע את אשתי קוראת לי אבא ולה אותי, זה שם חיבה חיבה מתוק וכיפי ומשמח, זו זכות.

אבל כל זוג וההרגשה שלו.
אין בזה נכון ולא נכון.

ונראה שלך ולבעלך יש בזה הרגשה שונה אז אחד מכם צריך ללכת לקראת השני.
^^ כנ''לשמן פשתן


באופן אישי, גם אני פחות אוהבת שקוראים אבא ואמא.מ.א.

אם את רוצה לבוא לקראתו, אולי יהיה לך קל יותר עם שם חיבה כמו "אמאל'ה", "אבוש" וכדומה?

אנחנו קוראים אמא ואבאיש בי אהבה ו..
ליד הילדים ובשמות כשאנחנו לבד, ברור שלפעמים מערבבים אבל בגדול ככה אנחנו נוהגים וזה לא מרגיש מוזר. להיפך, אנחנו רואים שהילדים מחקים את ההתנהגות שלנו וככה אנחנו מראים מן אחדות משפחתית.. זה גם מונע בלבול.. וגם אני חושבת שילד שקורא להורים בשם פרטי זה חוסר כבוד ובצורה כזו זה נמנע
הפעמים היחידותאנונימי (2)

אני בעד. ממש ממש

מחר?פרח

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

אנחנו גם קוראים לרוב אבא ואמא, אגיד לך משהואנונימי (3)
בעלי סיפר לי שעד גיל די גדול קרא להוריו בשמות הפרטיים, כי ככה היה רגיל, בגלל שההורים שלו לא קראו אחד לשני אבא ואמא,והוא בתור ילד ככה התרגל.
והיה לו מאוד קשה אחר כך כשגדל והבין לקרוא להם אבא אמא.

לכן הוא ממש ביקש ממני שנקרא אחד לשני אבא ואמא ולא בשמות הפרטיים.

אגב, גם אני זוכרת בתור ילדה שככה קראו ההורים אבא אמא..

האנונימי בגלל השיתוף על בעלי
סליחה, זה לא בכלל שההורים קראו אחד לשני בשמותמודדת כובעים

זה בגלל שלא היה אכפת להם שיקרא להם בשם הפרטי. (הוא ממשפחה דתית?)

 

ילדים קטנים מאוד קולטים יפה את ההבדלים.

לכל ילד יש תקופה קצרה שקורא להורים בשם הפרטי וזה נגמר אפילו בלי התערבות.

מקסימום אם ילד אומר: מודדת, תביאי לי עוד קורנפלקס. אפשר לומר: אתה רוצה שאמא תביא לך עוד קורנפלקס?

וזה המקסימום שצריך לתקן אותו.

 

 

 

 

 

הוא אומר שזה בגלל זה, אז מי אנחנו שנחלוק עליואנונימי (3)
אז זה באמת חריג...ד.

דבר רגיל לגמרי שהורים קוראים זה לזה בשמם הפרטי. וכשמדברים אל הילדים על ההורה השני, כמובן אומרים אבא/אמא; ולא יעלה על הדעת של ילדיהם אפילו לשניה לקרוא להם גם כן כך - גם אם לא "יסבירו" להם על זה כלום.

 

כנ"ל, הילדים לא יזלזלו בהורים כהו-זה אם יקראו זה לזה בשמם (כלומר, לפחות לא בגלל הסיבה הזאת..), ויש גם צד נחמד כשבוחרים באופציה השניה. ענין אישי/משפחתי, לפי דקויות ההרגשה.

נכון גם הורי קראו אחד לשני בשם פרטיאמא יפה
ומעולם לא עלה בדעתי לא לקרא להם אבא ואמא.
הסבירו לי מגיל קטן שאבא קורא לאמא כך ואת קוראים לאמא כך
זה הכל...
חייבת לשתף באנקדוטהמילון ספיר

אני בעד. ממש ממש

מחר?פרח

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

הורות שוחקת זוגיות...אזמרה לאלוקי

אני רגישה קצת לנושא הזה בעיני זהו גבול בין הזוגיות להורות ששוחקת אף על פי שאנחנו קוראים אחד לשני אמא/אבא בנוכחות הקטנטנים אולם בנוכחות הבוגרים חוזרים לשמותינו

הכרתי זוג שממזמן פרחו ילדיו מהקן והם המשיכו לקרא אחד לשני אבא ואמא... חברה אל תתנו להרגל לשבש משהו טבעי...

מסכימה איתךמודדת כובעים

למרות שאני לא רגישה לנושא

 

 

כשאני קורא לאשתי "אמא" ברור שהכוונה לאם ילדילשם שבו ואחלמה
ובכך אני מבטא משהו מאוד משמעותי בזוגיות, לא פחות ואולי יותר מהשם שלה. זה כמו לתת לה מחמאה.
^^^^ כל מילהaima


אני מרגישה שההורות משביחה את הזוגיות+mp8

וקוראים כל פעם אחד לשני איך שיוצא.

לא רואה שהקריאה אבא ואמא זה לזה מורידה ממנו משהו.

נכון מאד.ד.
עבר עריכה על ידי ד. בתאריך כ"ה באדר ב תשע"ו 11:33

הורות אינה שוחקת את הבין איש לאשתו, אלא ההיפך.

 

אם מישהו/י רגיש/ה לכך - אין בעיה. יקרא/תקרא בשם הפרטי. אבל זה לא "הרגל שמשבש משהו טבעי" כשקוראים אחרת. אדרבה, זה ממש משהו מהותי ואינטגרלי ב"זוגיות" בעם ישראל, שהם משפחה, ויש להם ילדים, וזה לא שני דברים נפרדים - על אף שלכל אחד מהם יש גם את תחומו המיוחד - אלא דברים שמעצימים זה את זה, ומגדילים את הערך והמשמעות.

חושבת כמוך...אמא יפה
אני התחלתי לתרגל כבר משלב הדייטים וקראתי לה אמאאנונימי (4)
לא זרמה איתי. אני רווק.
אני קראתי לה שמהאנונימי (7)
אני מאז ומתמיד קורא לאישתי בשמה או בשם חיבה. זה יוצר קשר עמוק יותר. כמובן שבזמן תשמיש או כשיוצאים זה אפילו חובה!
לקרוא לבן/בת הזוג "אבא" או "אמא" זה דבר דוחה.חכמת ישישים

דבר דוחה שבחוגים מסויימים [חב"ד, למשל]  הפך למצוות אנשים מלומדה. הדבר הזה גם מפריע לילדים לקבל מושג נורמלי על החיים. זה דוחה כמעט כמו המצב ההפוך, ההזוי, שהיה נהוג פעם בקיבוצים של השמאל, שילדים חונכו לקרוא להוריהם בשמם. וכי מה מייחד את אותו זה שהוא אבא שלך על פני "חבר" משק אחר?

מלבד זה, אמא יש רק אחת. מאמא גם אי אפשר להתגרש ולקחת אחרת במקומה. זאת גסות רוח, חוסר כבוד לאם האמיתית לכנות אישה אחרת בכינוי "אמא". הוא הדין ב"אבא".

כשאין כבוד בין בני זוגאנונימי (5)

אפשר להגיע לתובנה כזו..

 

או אולי "רקע" נפשי כזה או אחר גורם לדחייה?

 

 

 

 

 

 

 

'ענה לכסיל כאוולתו"

 

"דוחה"?....ד.

כנראה רק בגלל שזה ה"חוגים המסויימים" הללו...

 

איזו צרות-מוחין זה, לקרוא למה שלא בדיוק כמו שאתה, ואין בו כל עבירה או חוסר דרך-ארץ, "דבר דוחה".... דומני שדוחה דווקא צורת ההתבטאות הזאת.

 

העידו פה כמה שכך זה אצלם, ונחמד וטוב ומכבד. וכמובן, זה ההיפך הגמור מהזלזול של קריאת ההורים בשמם הפרטי ח"ו. אדרבה, הילדים לומדים "מושג נורמלי על החיים", שהוריהם מכבדים זה את זה ואוהבים זה את זה. לא פחות מאשר כשקוראים זה לזה בשמו.

 

 

וכל אחד יכול להבין, שאין הכוונה, שהאיש קורא לאשה "אמא", כאילו היא האמא שלו... אלא אֵם המשפחה, האמא של הילדים. וכן האשה לבעלה. ואם נוסף אצלם קצת צד של "הזדהות" עם זה, חביב מאד..

לא יפחית כהו-זה מכבוד אימו. אלו שני מישורים שונים.

וגם אין לזה שום קשר לחב"ד, אבל לא משנה...+mp8


בחב"ד הפך למצוה? איפה את חיה?אנונימי (6)
אני חב"דניקית גאה ורואה שיש שעושים כך ויש שעושים כך..אני לדוגמא קוראת לבעלי בשמו כי ככה זה זורם לי אבל ממש אין בזה כלל...
תבררי לפני דאת מכלילה פה מצוות שלא שמענו עד היום(ולא שאני נגד העניין..כל אחד יעשה מה שבא לו..)
וחוץ מזה שדוחה זה ענין סובייקטיבי...
"חוגים מסויימים"...שפרינצהלה

אני בעד. ממש ממש

מחר?פרח

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

בעיני חשוב לקרוא דווקא בשם,כוכבי בוקר

זה משמר את הזוגיות בנפרד מההורות (כמובן שלא רק אבל זה מזכיר את זה כל הזמן),

וזה ערך כשלעצמו בעיני.

לדעתי לא אמור להשפיע על הזוגיותפופקוו
ובדרך כלל קוראים רק בנוכחות הילדים.
אני לא רואה בזה רע, זה דבר מקובל

וזה גם לא קשור לדתי או חילוני
יש גם חילונים שקוראים אבא ואמא בנוכחות הילדים..

כל זוג שיחליט ביחד מה מתאים להם
משמתאים לזוג x מתאים לזוג y
אין סיבה לקרוא אבא ואמא.shindov

במשפחה מסודרת, יש אבא ואמא שקוראים לעצמם כפי שהם נקראים. והילדים קוראים להם אבא ואמא. כך היה מאז ומעולם,  

אבאמאיעל בר
אצלנו בבית אנחנו קוראים אחד לשניה אבא או אמא בנוכחות הילדים כולל בטלפון ושהילדים נמצאים לידינו. כשאנחנו לבד אז בשמות. כמובן שאלו לא כללי ברזל וזורמים עם הדיבור.
גם בבית הורי היה כך ועד גיל די גדול לא ידעתי את שמה של אימי כי שההורים היו מדברים ביחד זה היה בשפה זרה ככה שהשמות שלהם לא נקלטו...
כשאנחנו מתארחים אצל חמותי וחמי אז הם הופכים לסבתא וסבא ליד הילדים וכשאני מדברת איתם לבד אז - אבאמא.

חשוב לומר שגם בבית של בעלי וגם אצלי ההורים קראו אחד לשניה אבאמא ליד הילדים ככה שזה היה טבעי לשנינו ודבר מכבד ואוהב.
תמיד הצחיקו אותי ההורים האלוה-מיוחד

אני בעד. ממש ממש

מחר?פרח

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

הרבה יותר חשוב להקפיד על התודה, סליחה, בבקשה.shindov

גם בין בני המשפחה. יש כאלה שחושבים שזה לא מובן מאליו.

דרך יותר נכונה: שהאבא יגיד "אבא" והאימא תגיד "אמא"hamedinai
ההורים קוראים אחד לשני אבא-אמא בכדי שהילדים לא יקראו להם בשמם הפרטי. יש דרך יותר טובה:

כאשר ההורים מתייחסים לעצמם עם המילה "אני", התינוקות לא מצליחים להבין מה שמו של אבא-אמא. איך לקרוא להם? בסוף הם בקושי מאוד לומדים את זה כאשר ההורים קןראים אחד לשני בשם.

אבל אם ההורים יפסיקו להשתמש עם המילה אני, אלא יגידו: אבא אמר, אימא הלכה, אבא אוכל, אמא מבשלת, וכן הלאה, התינוק יתחיל לקלוט שמי שאומר תמיד "אבא" הוא אבא, ומי שאומרת הכי הרבה את המילה אימא, היא האימא.

אותו דבר כאשר ההורים מתייחסים לתינוק/ת להתייחס אליו עם השם ולא עם המילה "אתה", אחרת הוא יתחיל לחשוב שהשם שלו זה "אתה", כמו שזה קורה לעיתים תקופות. "אתה משחק" - לא נכון. אלא "משה משחק", משה מדבר, משה הולך, וכן הלאה.

זה בדוק.
אם תקרא את התגובות תראה שיש עוד סיבותלשם שבו ואחלמה
וזה לא בשביל הילדים
תעשו בבית שלך מה שאתם רואים לנכון. לא מה שאחרים.אנונימי (8)


לפני שנהיינו הוריםדעה
אמרתי לבעלי שזה נשמע נורא...
והיום זה טבעי ונוח וברור שמשתמשים גם בשמות...
אנקדוטה ושאלה:בהתהוות

 

אנקדוטה

פעם בגיל העשרה קראתי ב"מעט מן האור" של חנן פורת זצ"ל קטע פרשני, שכנראה עסק בפסוק שבו הקב"ה מכנה את עם ישראל "אמי" (לצערי אני לא זוכרת הקשר קונקרטי, אם מישהו יכול לעזור אודה לו!). בלשון הפיוטית המרגשת שלו, חנן פורת שרטט תמונה של בני זוג שהתרגלו בזמן שהילדים היו בבית לקרוא זה לזה אבא ואמא, ואמנם עם השנים אחרי שהילדים גדלו חזרו לקרוא בשמות, אבל כשמגיע היום שילדיהם עורכים להם חגיגה גדולה לחתונת היובל או משהו בדומה (אל תתפסו אותי על הפרטים ) ובני הזוג יושבים שניהם ומסתכלים בכל צאצאיהם המבורכים הממלאים את החדר, הבעל מסתכל בקמטי פניה של אשתו ולוחש לה בחיבה: "אמא..."

הוא פירש שם שהפנייה לעם ישראל באותו פסוק היא באווירה כזאת, פנייה זוגית אינטימית של שניים שעברו הכול ביחד.

התיאור הזה ריגש אותי. אולי אז החלטתי שתמיד אקרא לאישי אבא.

 

שאלה

מה מפריע לך? מפריע לך אם הוא קורא לך אמא? או מפריע לך לקרוא לו אבא? או ששני הדברים מפריעים?

ומה מפריע לו? קשה לו לקרוא לך בשמך? קשה לו שאת קוראת לו בשמו? שניהם?

 

 

אגב,ד.

המדרש אמר על הקב"ה ביחס לכנ"י, שבהתחלה קרא לה ביתי.

 

לא זז מחבבה עד שקרא לה רעייתי.

 

לא זז מחבבה עד שקרא לה אימי..

ולא מידת בשר ודם כמידת הקב"ה...מודדת כובעים

אני מניחה שהרחבת את הדברים של בהתהוות במנותק מהשרשור?

לא לגמרי "במנותק",ד.

אבל אכן, כהמשך לדבריה, ולא בתור "הלכה למעשה" דווקא.

 

אלו דברים שאם מעמיקים בהם, הם מעוררים הבנה נוספת. הרי ברור שהקב"ה הוא מקור הכל. איך יתכן שיקרא כך לכנס"י?..

 

אז זה מעורר הבנה, איך דווקא מי שנותן ו"מנהיג", יכול בהמשך הנתינה הזו, לראות במי שמקבלה כראוי ומעצימהּ, כאילו את ה"גורם לנתינה", "עד שקראה אימי".

 

זה יכול לתת כיוון להבנה של מה שכתבו חלק, על התחושה של הכבוד והקירוב שיש באופן התבטאות הזה.

 

למעשה, כבר אמרתי שלדעתי, זה אישי לכל אחד כעניינו.

תודה! אני מניחה שהמדרש הזה עמד בבסיס הדברים שלובהתהוות

מרטיט לב ממש...

 

בבית הוריי אחד ההורים קרא בשם הפרטי ואחד בכינוי. לא נראה לי שהתעמקו בזה, כל אחד ומה שגולש לו מהפה בטבעיות

בעל שקורא לאשתו יותר מידי אמא ,זה מכיון שהוא ילד לידהשובי דובי
כאשר גבר הוא המוביל וראש המשפחה ו המנהיג והאשה היא הלב והרגש של הבית היחס שלהם אחד כלפי השני יהיה של גבר לאשה ולא של אמא וילד או אבא וילדה
לא כ"כ מבין את התרעומתגוונא

כבר כתב הרב שדי חמד (מערכת כ' כלל ק"ד) שממידת הצניעות והכבוד לא יקרא האדם לאשתו בשמה וגם לא יכנה אותה "אשתי". מצינו בגמרא בשבת שר' יוסי קרא לאשתו "ביתי", שרה אמנו שקראה לאברהם "אדוני" ועוד ועוד.

קדושה, תרבות והערכהינקי

ב"ה

 

חלק מן הדברים כבר נאמרו כאן, אבל אסדר שוב את הנראה לעניות דעתי.

 

ראשית, יש בזה ענין של קדושה וצניעת. שם פרטי זה המהות של הנשמה, שניתן לאדם על ידי ניצוץ של רוח הקודש המתנוצץ להורים. זה לא דבר שצריך להציג בקלות בפני כל אדם, כנהוג בתרבות המערבית - בה בכל שיחה למוקד טלפוי אתה מקבל את השם הפרטי של האדם שאיתו אתה מדבר, למשל. הזכרת שמו הפרטי של בן הזוג מעורר חיבה וקריבה, ולכן הוא מתאים כשבני הזוג לבדם, כמו שאר ביטויי חיבה שאין מקומם בפני הילדים וכל שכן אנשים זרים. דומני שכל אלה שדיברו על כך שהנהגה זו צורמת להם ושזה נשמע להם מוזר, בעצם מעידים על כך שהם [וכולנו] מושפעים עמוקות מן התרבות המערבית - המנוגדת לתורה.

 

בנוסף לכך, מן ההבנה שאיש ואשה הם יחידה משפחתית אחת נובעת גם ההבנה שאם המשפחה היא האם של הבית כולו, ובעצם היא גם "האמא" של הבעל [והרי היא "האמא" והיא שלו] ולהיפך. [כל שכן אם אמו נפטרה. כמו שכתוב בפרשת חיי שרה, "ויביאה יצחק האהלה שרה אמו ויקח את רבקה ותהי לו לאשה ויאהבה וינחם יצחק אחרי אמו.] אהבת אם היא דרגת האהבה הגבוהה ביותר כמו שאמרו חז"ל, משל למלך שהיה לו בת והיה אוהבה יותר מדאי, לא זז מחבבה עד שקראה אחותי, לא זז מחבבה עד שקראה אמי וכו'. בכך הבעל בעצם שם את אשתו מעליו, ולא רק בשווה אליו כמו אחות ו/או רעיה.

 

מכל אלה גם מובן הערך החינוכי של הדבר כלפי הילדים. זה לא רק ענין טכני כדי שהילדים ילמדו לא לקרוא להורים בשמם, כמו שדנו כאן כמה מן המשתתפים, אלא ענין עמוק בהרבה הנוגע בכל רבדי הזהות המשפחתית והשקפת העולם.

 

 

אין סיבה לקרוא דווקא אבא כשאת פונה לבעלך...שפרינצהלה

אני בעד. ממש ממש

מחר?פרח

 

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

בתור נערה שעדין גרה בבית אני חושבת שזה תורם לי משהו...רותה תותה

זה שההורים שלי קוראים אחד לשני בשמות האמיתיים שלהם.

לכל איש יש שם (זלדה)shindov

אמא יש רק אחת. ולאמא שלי אני קורא אמא ולאף אחת אחרת לא. כשהתחתנו נוסף לנו תואר של איש ואישה. אחרי זה אבא ואמא ודודים ודודות סבים וסבתות. אז אין לדבר סוף. כל אדם נושא מספר תארים ותפקידים. לא חייבים להשתמש בהם. לאדם יש את השם היחודי לו. לילדים יש את השמות שלהם בלי צורך בתארים נוספים. להורים יש את השמות שלהם. ובמשפחה עם היררכיה מסודרת. אז הילדים קוראים להורים אבא ואמא, והילדים נקראים בשמותיהם. וכמובן ההורים ביניהם, כך זה טבעי. 

באופן טבעי קורה גם וגם תלוי בהקשרמעין אהבהאחרונה
ברור שכשאנו יושבים לבד ומדברים קוראים בשמות.
אבל בדר"כ כשאני מדברת אליו בהקשר של הילדים,‏ למשל 
‏ ללו סעל פמשהו רשהילדה עשתה אז זה בדר"כ באופן טבעי עם 'אבא אתה יודע מה פיצקית עשתה....‏??"

בקיצר אנחנו פשוט זורמים,‏ הילדים שומעים גם וגם ויש להם עדיין הבנה ברורה שמולם אנו אבא ואמא.


מחפשת בכל הארץ בית ספר טוב לבת שלי בכיתה ח'צמאה

הי אנחנו מוכנים לעבור לכל מקום בארץ

בשביל הבת שלנו

היא בדיכאון

ולא מסתדרת באולפנית שהיא לומדת בכיתה קטנה

היא לומדת בכיתת לקויות למידה

והיא צריכה כיתה רגשית שמלווה אותה בהתמודדות הנפש שלה.

היא מאוד נמנעת חברתית מכל קשר

ומסגורת בבית. .אשמח לשמוע כל רעיון שיעלה לכם על הדעת....

לפני שאת רצה לחפש לה מסגרתמשה

תקראי קצת את פורום "אנשים רגישים מאוד" פה באתר, ותראי אם את רואה הקבלות לסיטואציה שלה. זה לא אומר שהיא בקטגוריה כי קטונתי מלאבחן. רק שזה שווה בדיקה.

גם אני אציע לבדוק קודם לעומק מה הילדה צריכהמתואמת

לא בטוח שמעבר למסגרת אחרת יפתור את הבעיה.

כתבת שהיא בכיתת לקויות למידה. היא עברה אבחונים מקיפים? האם יש לכם הדרכת הורים?

לצערי אין לי המלצה ספציפית על מקום לימודים, אבל כדאי קודם לבדוק לעומק מה היא צריכה.

בהצלחה!

מצטרפת לנאמרמתיכון ועד מעון

על ידי @מתואמת .

כתבת שהיא בדיכאון, אם כן האם פגשה פסיכיאטר? האם מטופלת על ידי פסיכולוגית ובמידת הצורך בטיפול תרופתי?

זה לפני מחשבה על מסגרת, וגם כתבת שהיא בכיתות ל''ל, האם היא באמת ל''ל או שזה היה המענה היחיד שהיה ואולי כדאי לעבור למסגרת סל אישי בקוד 57 (במידה ויש אבחון פסיכיאטרי) ולקבל מענה מותאם עבורה

אני רק חיבוק גדול, שולחת כוחות ותפילות ❤️!!!קמה ש.

בס"ד

אתם נשמעים הורים מדהימים. שה' יאיר לכם הכי בקרוב שיש!

אל תמהרי לקבוע מסמרות. יש לי ניסיון עם זה.די שרוט

לפעמים זה שלב כזה שהן עוברות. מתבגרות זה סופר מאתגר בעולם של היום. תלכו לפסיכיאטר, עדיף פרטי. תאבחנו (אל תמהרו עם כדורים. אפשר אולי להתחיל עם כדורים קלים כמו פריזמה, זה מה שאנחנו עושים) ותעשו הערכת מסוכנות, תשקלו אולי אפילו אשפוז במוסד מאזן (ככה אני קורא לזה למרות שהם האמיתי זה מוסד פסיכיאטרי) לתקופה קצרה אם הפסיכיאטר ימליץ על זה והכי חשוב, אל תפלו לדיעות קדומות. זה רק יכול להזיק.

אנחנו מטופלים גם עם פסיכאטרית וגם פסיכולוגיתצמאה

ב"ה מטופלים ומלווים ע"י אנשי מקצוע טובים

ועם תרופות .

הרגשנו שהיא צריכה ביהס יותר טיפולי בשבילה

אחרי התייעצויות

אבל במחשבה שניה אנחנו עוצרים את המירוץ לחיפוש אחרי מוסד והעברת דירה בתוך כדי שנת לימודים

גם בגלל שזה כיתה ח

וזה אמצע שנה .

זה יהיה מאתגררר ובאמת כמו שכתבו פה לא בטוח שיעזור במשהו. .אנחנו בכיון של לשלם לה סייעת בכיתה הקטנה

אם לא נצליח להשיג סייעת לכיתה קטנה.

ולצערי לא הצלחנו לקבל קצבה מהביטוח לאומי

הגשנו לבד ועשינו ערעור עם עורך דין ולא זכינו.

וזה ממש מבאס כי אנחנו מוציאים עליה אלפים אלפים

לא קל. מצב מוכר. אנו מתייחסים לזה ככפרת עוונותאורין

אבל העיקר שכל ההשקעה תעזור לה ותצמיח אותה. מתפללים על זה מאוד במקרה שלנו.

ואגב, מכירה מתמודדים שעלו על דרך המלך והיום כל כך רגישים לאחר, שהם מטפלים או עוסקים בנתינה ברמות מדהימות ובכלל אנשים עם עוצמות.

בהצלחה לכם משפחה יקרה.

מה הצוות החינוכי והטיפולי ממליץ?מתיכון ועד מעון

לאיזה סוג מסגרת ממליצים?

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינויaibrainora

קודם כול, מחזק אתכם על כך שאתם מוכנים לעשות שינוי משמעותי בשביל הבת שלכם. ❤️ הייתי ממליץ לפנות לפסיכולוגית חינוכית או לפסיכיאטרית ילדים ונוער, ולבדוק מסגרת שמשלבת כיתה קטנה עם מענה רגשי וטיפולי לאורך היום, ולא רק התאמות לימודיות. כדאי גם לפנות לשירות הפסיכולוגי־חינוכי ולמחלקת החינוך ברשות המקומית כדי לברר אילו מסגרות מתאימות לה. אל תמהרו לעבור דירה לפני שבודקים שיש מסגרת מתאימה בפועל. מאחל לכם שתמצאו מקום שבו היא תרגיש בטוחה, מובנת ושייכת, ושתוכל להתחיל לפרוח בקצב שלה. 🙏

מסגרת חדשה מהשנה מעולה בדולב.very emportant

בית ספר לבנות עם קשיים נפשיים. מקום נדיר מהיכרות אישית עם אחת הבנות. ויש את הפנימיה בדולב . פוסט אישפוזית. מקום טוב.

תיכון גלvery emportantאחרונה

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונaibrainora

הלב יוצא אליכם. ❤️ אולי כדאי לפנות לעמותות ולארגונים שמתמחים בנוער בסיכון ובבריאות הנפש, ולבקש הכוונה למסגרת חינוכית טיפולית לבנות דתיות, עם כיתה רגשית וליווי מקצועי צמוד. הייתי מתחיל גם דרך פסיכולוגית חינוכית והרשות המקומית, כדי לבדוק מסגרות מתאימות בכל הארץ. חשוב שהבת שלכם תהיה שותפה לתהליך, בלי לחץ, ושתרגיש שמחפשים מקום שבו יראו אותה ויבינו אותה — לא רק את הקשיים שלה. מאחל לכם מכל הלב שתמצאו את המקום שבו היא תוכל להרגיש בטוחה, להתחבר ולפרוח. 🙏

עשיתי את הסגולה של רבי מתיא בן חרש ונושעתישאלונת קטנטונת

תודה להקב"ה.

משתפת בפורום זה בגלל שזה בתחום ההורות 💕

ואואוריןאחרונה

מה עושים בשמחת תורהוהוא ישמיענו

שלום לכולם ומועדים לשמחה. כנראה הפעם הראשונה שאני כותב כאן.

רציתי לקבל רעיונות - אנחנו הורים לתינוקת בת כשנה וקצת חוששים מהחג. גם ככה בתקופה האחרונה שעות השינה שלה השתבשו לגמרי בגלל החגים -

איך מתנהלים עם זה נכון? שואל גם בכללי על הבוקר וכו' - מוותרים על חלק מההקפות? ואיך מגיעים לאיזון בחלוקת התפקידים בחג הזה?

השאלה יצאה קצת מבולבלת. הורים טריים, בכל זאת..

תודה מראש!

בטוח נשתמש ברעיונותיכם

תעתיק את השאלה לפורום נשואים טרייםזמירות

הפורום הזה לא פעיל

(יש נטיה ידועה בפורומים של ערוץ 7 לא להיצמד לכותרת הפורום ולא לנהל שרשורים ודיונים בנושא שלשמו נועד הפורום)

תודה שהגבתוהוא ישמיענואחרונה

מחפש המלצה לפסיכולוגית דתיה למבוגרים טובה ומוכשרתמעל ההר

איזה אזור?אריק מהדרוםאחרונה

ילדה שמפחדת לקרואזאת שלצידך

שלום לכם.

יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה

והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.

יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.

אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית

אם יש לה נפש רגישהמשה

תקראי קצת פה: יש לה עולם שלם של אתגרים שהקריאה היא רק חלק ממנו.

פורום אנשים רגישים מאוד | ערוץ 7

(סיכוי טוב מאוד שגם את בקטגוריה או האבא של הילדה, זה עובר בתורשה הדבר הזה).

תביאי לה ספרים אחריםxmasterxאחרונה

רעיונות למתנות (וברכות) לשבת כלה/שבע ברכותdn5754

שלום

מקווה שזו במה מתאימה..

אשמח לעזרה ברעיונות לחפצים קטנים (אוצגםתפחות קטנים) ושימושיים (חשוב

)

לבית..

דברים בסגנון שאפשר לקנות בחנות סטוק/מקס סטוק וכדו'

ואפשר לקשר אותם לברכה, לברך איתך בשבת כלה/שבע ברכות וכדו'.

תודה רבה לכולם

לא יודע אם זה קשור לפה אבל ננסה מה יש להפסידראובן255

שלום לכולם\ן

אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים

יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)

ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי

תודה לעונים ושבת שלום

ייעוץ אי זוגי - פריקה והתייעצותדון מנואל

גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.

אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.

 

ממליצה לך לכתוב את זה בפורום נשואים טרייםיעל מהדרום
לק"י

הוא יותר פעיל.


בהצלחה!!

לגיטימי לגמרי...ד.אחרונה
ייעוץ אמור לגרום לשני הצדדים להרגיש בנוח.

אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.


יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.


כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.


אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.


לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.


אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...