ממ... 

ואחרי זה יש סיכוי להתפרנס במשכורת יותר טובה מאשר בלי תעודה- ע"פ רוב

אבל באופן כללי - משרות אקדמאיות לא ממש רווחיות.

מי שרוצה כסף פונה לביזנס.

בלי קשר לתוכן ומהות התעודה

זו אחת הסיבות שמחפשים מישהו עם תואר 

הרוב המוחלט של העבודות שדורשות תואר אקדמאי, לא שוות את המאמץ מבחינה כספית.

אבל שזוכרים את הנקודות הטובות אפשר לתעל אותם בצורה מוצלחת הרבה יותר ממי שלא למד לימודם ברמה אקדמאית

למה אתה מתכוון ב'זוכרים את הנקודות הטובות'?

לימודים אקדמאים יכולים להביא משכורת הרבה יותר טובה.

לא פעם לא מוצאים עבודה באותו מקצוע שלמדו למרות המאמץ הרב במשך כו"כ שנים.

מצד שני אחרי שהתרגלו להתאמץ ולעבוד קשה על הלימודים - ומורגלים בזה.

אפשר לקחת את אותו מאמץ לכל עבודה ולהצליח הרבה יותר ממי שלא מורגל במאמץ.

זה אחת הסיבות של המקומות שדורשים תואר אקדמאי.

לא מחפשים חבר'ה מפונקים

אבל אני לא בטוחה שזה גורם להם להיות עשירים יותר.

בימנו הסיסמה של 'תעבוד קשה ותהיה עשיר', כבר לא ממש עובדת.

א. מי שיודע להתאמץ ועושה את זה במה שהוא אוהב - יש לו חיים יותר מאושרים.

ב.מי שיודע להתאמץ יש לו סיכוי לקבל הרבה יותר כסף מאשר אח שלא מתאמץ (אא"כ הוא עובד מדינה..)

במגזר הפרטי מרוויחים יותר.

נכון שכעובד מדינה יש תנאים. אבל שכר - זה בפרטי.

מסכימה לחלוטין עם 2 הסעיפים שלך, ועדיין. כסף אמיתי לא בא מאקדמיה.

יש גם זהב יהלומים וכו 

(כמובן שהשניים האחרונים חשובים רק כי אפשר למכור אותם ולקבל כסף )

בגלל שכל העולם הולך להשקיע בלימודים אקדמאים, מעסיקים חושבים שמי שלא עבר דרך המערכת הזו כ"כ טיפש שהוא לא מסוגל אפילו להוציא תואר.

 זה בתורו מייקר את חשיבות התארים עבור מקצועות/תפקידים שאין להם אפילו לו חצי שימוש.

ובעיקר - מונופול המל"ג שלא מאפשר להתחרות בו.

1+ 

חייב להיות גוף מפקח

וכל הגילדות מזיקות באותה צורה (הגבלת כמות המתחרים החדשים במקצוע ומניעת ירידת מחירי השירות).

בתחילתה היתה כר פורה לפיתוח החשיבה והכרת העולם,

מתוך תשוקה אמיתית לחקירה וידיעה אמיתית.

עם הזמן הפכה למגדל שן אינטלקטואלי בו מלומדים התעסקו

בלבצר את מעמדם הנשגב ביחס לחברה ולפתח תחומי מדע

הזויים ואבסורדיים.

יחד עם זאת למדה להתאים עצמה לצרכי התעשיה וככה היא

עוד חלק בפס היצור של הכשרת בני אדם לצרכי התעשיה

במקום הכשרתם לחיים טובים של התנהלות נבונה

ובהרבה מובנים - דת, כנסיה עם מאמינים וכמרים ובלי אלוהים

אני באמת לא חושב שכולם חייבים לעבור במסלול הזה - אני מעריך מאוד את המקצועות הפרקטיים - אבל לו היא רק תקבל על עצמה א-ביסל'ה יראת-שמים, זה חשוב שהיא קיימת.

עבודות

פרזנטציות

סמינריונים

שעות מאוחרות

אי אפשר להיות "בעל מקצוע" ולדעת רק את מה ששייך ישירות לעיסוק היומיומי שלך.

הקורסים הנוספים הם: א. הרחבת אופקים בתחום.

ב. איך את יכולה לנבא במה בדיוק תעבדי אחרי התואר והאם יהיה צורך בקורסים האלה.

אני לא הייתי הולכת לאחות שכל הידע שלה הוא לתקוע את המזרק בזרוע. את זה כל אחד יכול ללמוד.

אחות שלא יודעת המון על גוף האדם, השפעות של חיסונים, תרופות, מחלות וכו, היא לא אחות מבחינתי.

וכן הלאה.

יכול להיות שהיית בוחרת אחרת.

היום הכל ב"חינם" ולכן מערכת הבריאות נראית כמו שהיא נראית.

אבל הכי קל להראות זאת ברפואה שבה לפעמים יש קשר בין הרגל לאוזן.

כנ"ל בכל מקצוע.

חייבים לדעת גם מה ש"ליד" העיסוק היומיומי.

ואם הייתי צריכה לשלם יותר, בהחלט הייתי עושה זאת בהרבה מאוד מקרים.

אם אתה רוצה הנדסאי לדוגמא אתה לא צריך בגרות מלאה (לפחות לא לפי מה שאני זוכר)

זה היה ככה בעבר ושונה אחרי וועדת טרכטנברג (כיום המחיר הוא אוניברסיטאי, רק צורת התשלום שונה).

אני לומד שם, מי שמעוניין בפרטים אפשר באישי.

בעניינים מוזרים ומיותרים, וחלקים ממנו עוסקים בחכמות יפות ועמוקות ולעתים גם שימושיות. אחראית ללא מעט פיתוחים וגילויים מדעיים וטכנולוגיים. מקום טוב ללמוד וללמד.

באמת לא ברור לי למה ללמוד משהו שלא יעזור רק בשביל הלימודים, אם מוגבלים בזמן ובכסף

ובד"כ מי שלומד תארים לא שימושיים מודע לעניין ולא בהלם, אלא יותר מבואס שבזבז את השנים שלו סתם

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אבל להערכתי בגלישה באינטרנט דרושה הרבה הרבה יותר שליטה עצמית, לא יודעת לפעמים דברים גשמייח יותר קל. וקל גם כשיש איסור חיצוני - למשל שבת, לחכות בין בשר לחלב

שבשליטה עצמית יש מרכיבים:

רצון

טריגרים

מודעות

יישום

התמדה

בגלישה יש

רצון-

1. כמה מעניינת הגלישה (חדשות/ רשתות חברתיות/ ווצאפ)

2. מה התעסוקות החילופיות (עבודה/ תחביבים/ אנשים)

טריגרים-

1. מיקום הטלפון במהלך היום (כיס/ מול העיניים/ מונח בצד/ בחדר)

2. כמות התראות וצלילים (אצלי הכל מכובה, אין התראות/ צלילים למעט צלצול של שיחה ולפעמים גם זה על שקט)

מודעות

יישום

התמדה

דומים בכל נושא של שליטה עצמית

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אני מכיר רק בפלאפון.

תחפשי איכות חיים או זמן מסך או ריכוז בהגדרות במחשב, אולי יש.