באופן בסיסי הם לא יותר גרועים מטועים אחרים (שבשדה הדתי זה די גרוע, אנחנו לא מאוד אוהבים אפיקורסים למיניהם בדת שלנו...), אבל מכיוון שהם מצטיירים כ"יהדות" הם גורמים לנזקים תדמיתיים ליהדות והם "מתחרים" איתה על אותם משאבים

מה שהיטלר עשה בתאי הגזים הם עושים עם עידוד התבוללות.

ובכל אופן זה הקו הכללי שלהם, ניסיון הסברת התורה מחדש שמובילה להרס היהדות.

ברמת הפרט יש כאלו תמימים שבאמת חושבים שזה טוב וברגע שפוקחים את עיניהם הם חוזרים בתשובה.

לא חסר פלגים של עם ישראל שהחליטו שבכל מיני דברים צרייםכ לישר קו עם הקידמה.

הבעיה עם הפלגים האלו שם החליטו להכניס את הקידמה בדברים העקרוניים ביותר לעם היהודי, והקמת משפחה יהודית , אמונה בה' וכו

מזמן מנדלסון שר"י והלאה זה אותו קו.

הדגשתי שזו השיטה ולא האנשים כי יש כאלו שנולדו לשם ובאמת מחפשים את האמת.

בכל מקרה מוכח כיום איפה נמצאים האחוזים הכי גדולים של נישואי תערובת ומי מעודד אותם.

בארץ כמעט ולא נפגשים איתם (נשות הכותל וכו זה שטויות יחסית לחתונות בכנסיות והטמפלים שלהם וכו בחו"ל)

ב.בראי ההיסטוריה של ה70 שמה האחרונות - דרך החיים של הרפורמים/קונסרבטיבים הם אחת הגורמים המשמעותיים להתבוללותבארה"ב ובאירופה.

זה לא סותר שתמיד היה אבל בתנועות הללו דחפו את זה בצורה 'דתית' ועל זה ההתנגדות, כי השורש רקוב

ומתוך כך יוצרים דת חדשה שכביכול דומה ליהדות, רק שהתורה בה היא לא תורת אמת אלא תורת-פולקלור. זה בגדול.

ובזה הם מחללים את הקודש.

איך אמורים לקרוא לקהילה דתית שמעודדת ומתירה נישואים עם נוצרים?

חס ושלום רק הסברתי שיש כאן פער בין מה שאתה מחפש למה שהם מביאים. מצידי אתה יכול לשאול מה שאתה רוצה, אפילו דברים "גרועים" יותר.

שאלות זה תמיד טוב

רק באופן פחות בוטה. הם נותנים לדת איזושהי סמכות, אבל רואים בזה יותר פולקלור, ולא מכירים בזה ש"אין חכמה ואין עצה ואין תבונה לנגד ה' ".

בכלל, כבר כשמסתכלים על המקור של הגישות הרפורמיות והקונסרבטיביות, רואים שהם לא נוצרו מתוך דרישת האמת בתוך בית המדרש, מתוך לימוד ובירור, אלא מתוך רצון להיות חופשיים יותר ובו בזמן להישאר מחובר ליהדות.

מחלוקת על תורה שבעל פה וסמכות חז"ל, והצגת מצג שווא של אלטרנטיבה ליהדות מצידם. הסבר:

במשך הדורות היו שני סוגים של כתות שפרשו מהיהדות:

1. כתות שכפרו בעיקר ובחרו להיות ככל הגויים - מהמתייוונים עד ההשכלה וההתחלנות של הדור הזה כולל בודדים שכפרו במשך הדורות.

2. כתות שרצו לפרוש מהתורה מצד אחד אבל להישאר ביהדות מצד שני (וכדאמרי תינוקות של בית רבן - להיות עם ולהרגיש בלי) - כתות צדוק ובייתוס, הנצרות, הקראים והיום ה"יהדות האלטרנטיבית" (ולדעתי גם ה'ישראליות' החילונית - אבל זה דיון שלם ואכמ"ל).

בדומה לכל הכתות מהסוג השני (גם הנצרות בתחילתה) - הדרך של הרפורמים ושות' היא לבטל את סמכות ודברי חז"ל ובכך לקעקע את הפן המעשי שבתורה (שכן אפשר לפרש אותה כרצוננו, כולל לומר שכוונתה היא רוחנית בלבד). כדאי לראות בהקשר הזה את דברי הרמב"ם על פירוש המשנה "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב" וכו'.

אז יש לנו מחלוקת עניינית איתם על מהות וסמכות התורה שבעל-פה, אבל זה הפן החיצוני של המחלוקת.

בשורש המחלוקת עומדת השאלה האם אפשר להיות יהודי בלי יהדות (אליבא דאמת גם הם מבינים שזה לא אפשרי - הראייה שהם מתעקשים כביכול לנכס לעצמם את התורה).

מצד שני משומד לע"ז ומחלל שבת בפרהסיא "הרי הוא כגוי לכל דבריו" והכופרים בתושב"ע הרי הם בכלל האפיקורסים והמשומדים.

אז נכון שהלכתית וגנטית הם נחשבים יהודים, אבל במה יהודיות באה לידי ביטוי אם לא ביהדות?

מעבר לנקודה שע"פ הניסיון ניתן לראות שהכתות האלה לא מחזיקות מעמד לאורך זמן בתוך היהדות ובטלות לגמרי והפרטים שלהם וצאצאיהם נאבדים בין הגויים.

דהיינו תורשה (פרט לגרות).

שנית - אל תומר 'בוודאי' אל משהו הנתון במחלוקת ובטח שלא בלי קשר לנדון (להזכירך מדובר בכופרים בתושב"ע ולא בתינוקות שנשבו שיש שהגדירו כמי שאינם כופרים).

שלישית - הכת הנוצרית יצאה אחרי כשלוש מאות שנה מהידות, כתות צדוק ובייתוס אבדו גם הם, הקראות כמעט ונעלמה עד כדי שכבר א"א לכנות אותה כת, ו'היהדות האלטרנטיבית' הולכת ומאבדת את הקשר שלה ליהדות (הם התחילו משינוי נוסח הסידור בלבד ועכשיו כמעט ולא נשאר להם מהתורה כלום, שלא לדבר על ההתבוללות וכו'), 250 שנה זה לא הרבה ביחס להיסטוריה היהודית.

נ"ב

בהצלחה באיתור הנקודה השולית הבאה לדון בה.

אני אזרום איתך בכל זאת.

1. ממתי ההלכה משתנה לפי פופולריות? יש גדר למי נחשב כגוי לכל דבריו והוא הקובע.

אתה בטח מתכוון לטעון שהחילוניים של היום הם בגדר תינוקות שנשבו, אז קודם כל תקרא את המקור של החידוש של החלת דין 'תינוק שנשבה' (שעוסק במי שכלל לא יודע שהוא יהודי) על מי שיודע שהוא יהודי אבל גדל לחילוניות / כפירה:

"מִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה אֵינוֹ 'זָקֵן מַמְרֵא' הָאָמוּר בַּתּוֹרָה, אֶלָּא הֲרֵי זֶה בִּכְלַל הַמִּינִים, וּמִיתָתוֹ בְּיַד כָּל אָדָם. מֵאַחַר שֶׁנִּתְפַּרְסֵם שֶׁהוּא כּוֹפֵר בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה - מוֹרִידִין וְלֹא מַעֲלִין, כִּשְׁאָר הַמִּינִים וְהָאֶפִּיקוֹרוֹסִין וְהָאוֹמְרִין 'אֵין תּוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם' וְהַמּוֹסְרִין וְהַמְּשֻׁמָּדִין; כָּל אֵלּוּ אֵינָן בִּכְלַל יִשְׂרָאֵל, וְאֵינָן צְרִיכִין לֹא עֵדִים וְלֹא הַתְרָאָה וְלֹא דַּיָּנִים, אֶלָּא כָּל הַהוֹרֵג אֶחָד מֵהֶם עָשָׂה מִצְוָה גְּדוֹלָה וְהֵסִיר מִכְשׁוֹל.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּאִישׁ שֶׁכָּפַר בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה מִמַּחֲשַׁבְתּוֹ וּבִדְבָרִים שֶׁנִּרְאוּ לוֹ, וְהָלַךְ אַחַר דַּעְתּוֹ הַקַּלָּה וְאַחַר שְׁרִירוּת לִבּוֹ, וְכָפַר בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה תְּחִלָּה, וְכֵן כָּל הַטּוֹעִים אַחֲרָיו.

אֲבָל בְּנֵי אוֹתָן הַטּוֹעִים וּבְנֵי בְּנֵיהֶם, שֶׁהִדִּיחוּ אוֹתָם אֲבוֹתָם וְנוֹלְדוּ בְּמִינוּת וְגִדְּלוּ אוֹתָם עָלָיו - הֲרֵי הֵן כְּתִינוֹק שֶׁנִּשְׁבָּה לְבֵין הַגּוֹיִים וְגִדְּלוּהוּ הַגּוֹיִים עַל דָּתָם, שֶׁהוּא אָנוּס; וְאַף עַל פִּי שֶׁשָּׁמַע אַחַר כָּךְ שֶׁהָיָה יְהוּדִי, וְרָאָה הַיְּהוּדִים וְדָתָם, הֲרֵי הוּא כְּאָנוּס, שֶׁהֲרֵי גִּדְּלוּהוּ עַל טָעוּתָם - כָּךְ אֵלּוּ הָאוֹחֲזִים בְּדַרְכֵי אֲבוֹתֵיהֶם שֶׁתָּעוּ. לְפִיכָךְ רָאוּי לְהַחֲזִירָן בִּתְשׁוּבָה, וְלִמְשֹׁךְ אוֹתָן בְּדַרְכֵי שָׁלוֹם עַד שֶׁיַּחְזְרוּ לְאֵיתַן הַתּוֹרָה, וְלֹא יְמַהֵר אָדָם לְהָרְגָן".

הוא לא אומר שההגדרה שלהם משתנה ועדיין הם חייבים מיתה ומיתתם בידי כל אדם אלא שראוי לנסות להחזירם בתשובה לפני כן, כי הם כמו תינוק שנשבה שאינו מודע לטעותו ולכן יש לנסות להעמיד אותם על טעותם.

2. לגבי הגזע - ודאי שהיהדות מבוססת על גזע, כל התנ"ך מלא בזה שעם ישראל (כן, עם זה גזע) נבחר בגלל אבותיו ושהתורה עוברת בירושה. לא מכיר מישהו שחולק על זה - אפילו לא הרפורמים.

אני לא יכול שלא לתהות אם אתה כותב בצחוק או לא, אין לי כוח להתעסק בבדיחות כאלה כרגע אז אם זה בצחוק תגיד לי בבקשה...

'גזע' זה משל למוצא תורשתי כמו גזע שיוצאים ממנו ענפים, כלשון הפסוק "ויצא חוטר מגזע ישי, ונצר משרשיו יצא".

הגנטיקה עוסקת בעיקר בתורשה ולזה הייתה הכוונה, שכן היהדות היא מורשה (אני עדיין מאמין שהצלחת להבין את זה בעצמך, למרות שאני מתחיל לפקפק בזה..). אין קשר להנדסה גנטית כי הגדר הקובע הוא פטירת הרחם (לצורך העניין ולד שנוצר מזרע וביצית של גויים שגדלו בבטן של יהודיה ויצאו ממנה יהיה יהודי).

את עניין הגירות אני הזכרתי בהתחלה והדגשתי שהיא אפשרות שנתנה להצטרף לעם היהודי, אבל זוהי יהדות היוצאת מהכלל שהוא תורשתי.

לגבי החלת גדר תינוק שנשבה על חילונים - המציאות לא יכולה לשנות את ההלכה אלא את היישום שלה, לצורך העניין כופרים ומחללי שבת בפרהסיא עדיין חייבים מיתה אבל אין ידנו תקפה וגם זה לא יהיה יעיל לבצע אותה במצב הנתון (כך אמר החזו"א).

הגנטיקה היא מדעי התורשה (גן מלשון genos - לידה ביוונית).

במדע העכשווי אין משמעות לתורשה שאינה פיזית-ביולוגית ולכן היא עוסקת בה בלבד.

לא כך בתורה - יש משמעות לתורשה רוחנית, ויש לה השלכות הלכתיות וממוניות וגם היא נקבעת ע"י הקשר הגנטי-פיזי בין ההורה לולד (יש תורשה רוחנית שנקבעת לפי האב ויש שנקבעת ע"פ האם).

הבלבול שלך נובע מהחלת ההגדרות המדעיות שלא מכירות בתורשה רוחנית על התורה.

אני דיברתי על הפן הרוחני של התורשה, כמו הנדון דידן - הגדרת היהדות של האדם, שהתורה מלאה בו.

@אריק מהדרום מדגיש את הצד הכללי, מה זה עם ישראל - זו אומה. אומה זו יצירה אחת, ישות אחת, מהות נפרדת בפני עצמה.

איך משתייכים לאומה הזו? אם נולדת לאמא יהודייה, או שהתגיירת.

אבל יש פה איזו ישות, איזה דבר, איזה משהו - אומה.

ו@ימ''ל מדגיש את הצד המעשי, איך נקבע האם אתה מישראל או לא - בעיקרו, על ידי תורשה, על ידי מורשת רוחנית, וכפי שהסביר כאן.

ע"י כך שפלונית היא יהודייה (במושגים של אריק - משתייכת לאומה היהודית), והיא מורישה את השתייכותה לאומה היהודית אל בניה.

בסה"כ אין ביניכם באמת מחלוקת, לדעתי. לא?

יש מחלוקת שקשורה לשאלה קיומית האם יהודי הוא יהודיע על ידי שמירת מצוות וכו' או מספיק אמא יהודיה( יהודי במובן של יהודי טוב וכו' לא יהודי כחלק מעם)

זו מחלוקת די גדולה עד כמה שזכור לי במחשבת ישראל

כשיש מחלוקת, יש מחלוקת.

כשאין, אין

בלשונה של ויקיפדיה - "גֵּן הוא יחידת מידע המועברת מאורגניזם לצאצאיו באמצעות החומר התורשתי (לרוב DNA ולעתים RNA). המידע הטמון בגנים קובע את תכונותיו של האורגניזם; הגנים מכילים את "הוראות הייצור" לחלבוני התא, ובכך אחראים לקביעת רובן המוחלט של תכונות האורגניזם.

מבחינה פיזית, הגנים הם מקטעים ברצף בסיסי ה-DNA (או ה-RNA), המזוהים בתוך הרצף על ידי קידוד אופייני לתחילת וסיום תרגום לשרשרת פוליפפטידית."

עדיף מאוד להשתמש במונחים אחרים, כאשר מדברים על משהו אחר.

התורה מבטאת את רצון ה' בעולמנו.

תמיד תמצא איזה דרשן שירביץ דרושים מוזרים שלא צריך לקחת ברצינות.

הקשר לה' הוא תמיד ישיר , והכל במסגרת התורה. אנחנו מברכים ברוך אתה ה'  וזה קשר ישיר. וזה גם במסגרת המצוה לברך.

עוד מעט מישהו יעשה גם חוצי זוית במשולש קודשא בריך הוא, אורייתא וישראל.

 כדאי להניח לזה .

 הים שני ימים לעומר.

ואני לא אוהב אנשים שמשקרים... בשקר זה הם מזייפים את התורה ואני חושב שהם טועים ולכן אני שונא אותם ויש לי בעיה איתם. אני טוען שדבר ה' בתורה מחייב בכל דור ואין לאף אחד סמכות לשנות והם טוענים שדווקא אפשר לשנות, גם הקונסרבטיביים רק בצורה יותר נינוחה, לדוגמא הם מחקו את כל הלכות טהרת המשפחה כיון שזה לא הגיוני שהתורה תחדור לאדם למקומות אינטימיים כאלה.

כמובן נכתב בצורה חדה ושטחית כדי לענות על השאלה.

כי מלכתחילה ה' לא אסר לעשות פרוזבול כשהוא נתן תורה.

כל התורה כולה חשובה בעיניהם כקליפת השום .משתמשים בה כדקורציה לפעילות חברתית ולא רואים בה משהו שמחייב משהו.

אף פעם לא יאסרו על עצמם משהו שלא הקפידו עליו בגלל שגילו שזה בעצם אסור. תמיד יחנטרשו משהו שכאילו הם הולכים אחריו.  

 הכל אצלים משחק , כשרמת המשחק משתנה מארגון לארגון אבל זה נשאר משחק גם כשקוראים לעצמם רפורמים , קונסרבטיבים , נאמני תו"ע  ( ובשקט שאף אחד לא ישמע גם בית הלל  וקולך).

אתה יודע אם בדקנו?

נראה לי היה אפשר ביותר עדינות

הבעיה של האורטודוכסים עם היהדות האלטרנטיבית היא הציווי  על "וביערת הרע מקרבך", ושינאת הרע, כפי שהיא

מובאת לאורך התנ"ך("אוהבי ה' שינאו רע" לדוג'), בנוסף לאיסור להתחבר לרשעים, והמצווה לשמוח ולפעול לאבדם,

כפי שמובא במסכת שמחות.

מעבר ליסוד הבסיסי הזה, ישנה בעיה נוספת- מלחמה עיקבית על שינוי הסדרים הדתיים במרחב הציבורי ע"י נציגי

ופעילי התנועות הללו- ניסיון להושיב "רבנים/ות" מטעמם בערים, לשתלט על מקומות קדושים ועל סדרי התפילה

בהם ובאופן כללי, לנכס לעצמם מצג שווא כלפי מי שלא למד מהי יהדות כאלטרנטיבה ליהדות.

הנקודה השלישית שיוצרת בעיה זו המיסיונריות של התנועות הללו שמבקשות לחנך את בני הנוער והציבור הדתי

האורתודכסי ולגרור אותו אחריהן ללכת נגד ההלכה ונגד ה'.

אה, כן- ופחד על הילדים...

אם אתה מתכוון לשאול למה הם מוגדרים כרשעים, ומה הבעיה בשליטה שלהם על סדרי התפילה והחינוך-

אני יכול גם להסביר את זה. אבל זה לא מה ששאלת אז אני אסתפק בלענות לך.

הרפורמים זה בדיחה גרועה ואני לא חושב שיש טעם לדון בזה בכלל

הקונסרבטיביים זה סיפור שונה לחלוטין. צריך לחלק בין אלו שבארץ לאלו שבחו"ל

אלו שבחו"ל הם שונים מאיתנו אבל באמת אין לי כזו בעיה איתם ואם כך שפסיקותיהם שונות משלנו (ביהדות אין אחידות כבר יותר מ1000 שנה והנסיון לכפות אותה הוא מגוחך), למעשה רעיונית אני מאוד מזדהה איתם 

אלו שבארץ זה משהו אחר כיוון שבארץ יש ממד חברתי חזק מאוד  - מי שתומך כאן בקונסרבטיביים עושה זאת בעיקר כדי לתמוך באלו שלא מקבלים את המונופול של האורטודוכסיה בארץ - בשביל לןהכניס גם את הרפורמים - כאשר זו העסקת חבילה המוצעת אין לי הרבה בררה אלה להיות לחלוטין נגד זה

אם הוא מחפש דוקא הכנה פיזית לצבא הוא יוכל למצוא את זה בעיקר במכינות.

יש מכינות בסגנון קרוב לישיבה, עם רמות לימוד שונות. ישיבות בסגנון של מכינה אני לא בטוח שקיים.

ישיבות לעומת זאת בדרך כלל מתמקדות בהכנה הרוחנית והערכית לצבא ופחות בפיזית.

ואם הוא מחפש בעיקר פחות לימודי גמרא, יש ישיבות הסדר שאפשר למצוא בהן את זה. או פחות לימודי גמרא, או הנגשה משמעותית הרבה יותר, וסגנון שונה של התלמידים.

לא מכיר אישית, אבל נשמע מתאים למה שכתבת

ומה הוא רוצה?

אם לא מתאים לו לשבת ולשקוד על תלמודו, למה לעשות מסגרת של הסדר?

(כמעט אשאל, מה ההצדקה לעשות פחות מכולם צבא, למי שלא יושב ושוקד על תלמודו?)

כמובן, יש ישיבות הסדר פחות עמוסות ושיש בהן יותר לימודי אמונה וכד'. אולי מעלה אפרים תתאים, אבל צריך לדייק מה רוצים.

הוא פחות מתחבר ללימודי גמרא, אני מעדיף שיתגייס במסגרת הסדר כדי שיתגייס ביחד עם החבר'ה גם אם הוא יחליט לחתום ויתור בהמשך.

אם היתה מכינה עם גיוס של החבר'ה ביחד זה היה השילוב המושלם.

סליחה שאני לא בדיוק עונה לשאלתך, אבל עד כאן לא כתבת מילה אחת על מה הוא רוצה, רק על מה אתה רוצה. אם מה שאתה מחפש, זה מה שהוא רוצה, תתעלם מהמשך ההודעה שלי, תבדקו אולי ישיבת ההסדר מעלה אפרים יכולה להתאים.

זה יפה וטוב שאתה רוצה שהוא ילמד בישיבה, אבל צריך להפנים שלכיתה א' אנחנו רושמים את הילד, לכיתה ט' בשיח עם הנער, עדיין אנחנו רושמים. לשיעור א' הבחור בוגר ורושם את עצמו למקום שליבו חפץ.

טוב מאוד אם יש לכם שיח פתוח וכנה, כזה שאתה מצליח להיות קשוב לבנך ולמה שמעניין אותו, למה שמטריד אותו למה שמשמעותי לו בחיים ואתה גם יכול להכווין אותו, לעזור לו למקד נכון לשוחח על סדרי עדיפויות וכד'.

אבל, אין יותר גרוע מהורה שמנסה לכפות על ילדיו הבוגרים את חלומותיו שלו, כשזה לא מתאים לבחור עצמו. לאורך השנים ראיתי יותר מידי פעמים, שדווקא אלו שלהורים שלהם היה מאוד ברור מה הבחור אמור לעשות כשלבחור זה לא התאים - בעטו הכי רחוק וההורים הפסיקו להיות בשבילם כתובת משמעותית, לא רק בנושא הספציפי, אלא בכלל.

ברור שזה בתיאום אתו, אני לא יכפה עליו משהו שהוא לא רוצה.

מאחר ויש כל כך הרבה ישיבות בסגנונות שונים, חכמת המונים והמלצות אישיות זאת דרך לףשיכולה לעזור לקבל החלטה

ישיבות גם שולחות נציגים לדבר בישיבות התיכוניות ולהציג את עצמן, שינסה לראות למה הוא מתחבר.

אגב, מאוד ממליץ לעשות שבו"שים אמתיים, של כמה ימים טובים כולל שבת. אם מגיעים למקום רק לכמה שעות, כמו שעושים הרבה חבר'ה היום, לא באמת מתרשמים מאווירה של מקום.

נהריה - יש אפילו חדר כושר

איתמר אווירה קרובה מאוד למכינה ישיבתית,

 אני לא רוצה להוציא שם רע אבל רוב ישיבות ההסדר אין לימודיפ רציניים אז הם דיי דומות למכינות (יש זמן לאימונים פייזים וכמובן מנטלים והכנה לצבא מכל הבחינות גם ההלכתית וגם תמיכה של רמים בזמן השירות) ... כמעט כל ישיבת ההסדר  בלי 3 סדרי גמרא.... 

האלה שיותר קרובות לישיבות גבההות (אווירה יותר רצינית) זה ישיבות כמו מעלה אדמים, הגוש, כרם ביבנה, מדברה כעדן שבי חברון וכו' 
החסרתי הרבה שיובת זה בהערכה גסה מאוד שהשם יסלח לי , כל השאר בערך זה באמצע בין ממש רציני לבין אווירה של מכינה 

יש כשבעים ישיבות הסדר, יש בהן סגנונות שונים ומגוונים. חלקן באמת עם הרבה לימודי אמונה ואווירה יותר משוחררת. בחלק גדול, רבות מאוד ממה שציינת יש בהחלט שלושה סדרי גמרא ולימוד רציני מאוד.

(לא שזה מאוד משנה, שבי חברון היא ישיבה גבוהה, גם מדברה כעדן מוגדרת כישיבה גבוהה, למרות שאפשר לעשות שם הסדר והרוב עושים בשלב מסויים מאוחר מהסדר רגיל).

אך אין בכוונתי להוציא לעז וידוע שיש ישיבות עם יותר או פחות שבאבניקים ואווירה יותר או פחותץ לוחצת וכזה 

מכיר מלא שעשו הסדר משני הישיבות הנל ואני יודע שכל שיעור שם עושים יוצאים הרבה להסדר אח שלי היה איתם במחלקה . לכן אני הזכרתי אותם בתור ישיבות ההסדר , יש לי גם חברים שעזבו ישיבות כמו מרכז ובית אל בשביל לעשות ההסדר...
לכן אני אומר שמבחינתי ישיבה שאפשרי לעשות בה ההסדר בלי לעזוב את הישיבה היא הסדר לא משנה לי איך קוראים לה מבחוץ, לצורך הדוגמא ישיבת איתמר נקראת ישיבה גבוהה 

אך למעשה הרב יהושוע וון דייק יותר מסתם מעודד את הבחורים לעשות ההסדר (יצא לי לעשות איתו שיחה בנדון) ויוצא שבשיעור אולי אחד או שניים עושים גבוהה והשאר ההסדר....

מעדיף לא לפרט

אתה?

לא מפרט

רק צריך להתקין בוט שימנע מלכתוב הודעות בזמן הסדרים..

יושב בזמן סד"ע ומסתכל בפורומים של ערוץ 7.

איך יוצאים מזה?

נראה לי שישבת כאן כבר מסדר בוקר.

אבל יאללה תעלה סוגיה שהיית אמור ללמוד היום, או הסוגייה אחרונה שלמדת לפני המשבר, ונתחיל להתפלפל כמו בני ישיבות.

אני כאן

תחילת גיטין.

תקנת בפנובפ"נ,

מה קורה אם לא קויימה?

זה מסובך אחי,

לפי רבה - אם בית הדין חושש שהגט לא נכתב לשמה, אז אין המון מה לעשות... והחשש מתעצם לגעת תוספות (ב שבני חו"ל חולקים על ההלכה "וכתב לה - לשמה". כמובן ש"לאחר שלמדו" זה יותר קל כמו שהגמרא אומרת בהמשך. (אגב נדמה לי שהראב"ד פוסק כדעת רבה, כלומר שרבה אית ליה דרבא אז תכלס חוששים לשני הדברים).

לפי רבא, בגדול העניין יותר קל, כי הבלגן הוא למקרה שיהיה ערעור (כי אם אין ערעור אנחנו לא חוששים מעצמינו, כי משום עיגונה הקילו בה רבנן, כמו שכותב התוספות בתחילת הדיבור האחרון בדף ב.). עכשיו תראה, בעיקרון רשי בדף ג. נותן שני פירושים מה עוזר הפנוב"נ לפי רבא: 1. מרגע שהשליח אומר, הבעל יתבייש לערער. 2. הבעל עצמו כבר לא יהיה נאמן. ככה שתכלס אם לפי הפירוש הראשון, אז אין כאן עניין גדול.

מצד שני, צריך לקחת בחשבון את מחלוקת התוספות בדף ג. (בדעת ר"י), שגם אם הבעל מערער לא מאמינים לו, לעומת דעת הכפתור ופרח (נדמה לי איפשהו בפרק י) שאם הבעל עודה בלגן אז מאמינים לו ופוסלים את הגט. כך שהאמירה של בפנוב"נ או הכרחית או כמעט חסרת משמעות, ואז זה בעיקר כמו שאומר התוספות ש"בעל מידק דייק" הכוונה שמתלכחילה הוא מדייק ונזהר, וזו המטרה של האמירה.

הקיצור, לפי רבא זו תקנה שבאה להגן על מצבים מסובכים ולא ממש פותרת בעיות ספציפיות. אז זה לא נורא כל כך. אבל לפי רבה זה די בלגן אם הבחור לא אמר... (למרות שבפיכח ונתחרש לא גזרו חכמים, כך שאולי זה לא סוף העולם, כי רוב בקיאים הם).

מתוך רצון לא רק לקשקש מהזיכרון...

אז ככה, אם השליח לא אמר בפני נכתב וכו', זו מחלוקת בין רבי מאיר לחכמים בברייתא בדף ה:, והלכה כדעת חכמים שזה לא נורא רק שיחזור ויעשה את הפעולה ויאמר.

ולגבי השאלה מה קורה אם הבעל מערער אחרי שאמר בפנוב"נ, אז ראיתי שכבר בירודלמי יש התייחסות לזה ונאמר כך: "אמר ר' יוסי: חומר שהחמרתה עליה מתחילה שיהא צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם, היקלתה עליה בסוף שאם בא ועירער עררו בטל".

מבחינתי באמת הדיון מתחיל מהמח' תנאים הזו;

לפי ר"מ כל המשנה בגיטין ממטבע שטבעו חכמים הגט פסול, שזה מעניין כי לכ' מדאורייתא כשר, בעצם, היא עדיין נשואה ומותרת לבעלה הראשון? רק כי השליח לא אמר בפנופ"נ,
 

לפי חכמים - כשר, אז מה התוקף של התקנה? מה קורה אם לא מקיימים אותה? הכל טוב?!

הרי הברייתא בעצמה ממשיכה "כיצד יעשה...". השאלה היא מה קורה אם הוא לא עשה את זה.

מצד שני, באמת לא מובן מה הטעם של רבי מאיר. הרי תכלס מדובר בחשש רחוק, כי רוב הדיינים בקיאים בלשמה (וכאן רבי מאיר לא אמור לחשוש למיעוטא, כפי שמסבירה הגמרא), ומן התורה עדים החתומים על השטר נעשה כמי שמחקרה עדותם בבית דין. אז למה היא פסולה מן התורה?

(נדמה לי שיש תוספות בדף ה על חלק מהנושאים האלה, אבל אני כבר צריך ללכת לישון כדי לקום מחר לסדר בוקר )

אבל לא מספיק הייתי מרוכז בו,

לפתע עלתה לי התובנה שבעצם הסוגיא שלי בסדרי בוקר בשבועות האחרונים היא זו; 'ריחיים בצווארו ויעסוק בתורה'?!

מסכת גיטין אחת ה.... פשוט אחת המדהימותתת!!!

יש בה כל כך הרבה פרטים והיבטים, שהסיכוי להתעמק ולהבין הכל, זה כמעט אפסי. תסתכל רק על הסוגיה של רבה ורבא, איך אותה מדנה יכולה לקבל משמעות גם של שאלה הלכתית עקרונית (לשמה) וגם של שאלה עובדתית (קיום השטר) ואתה עומד מול משנה עם 100 דוגמאות (גבולות הארץ? סמוכות ומובלעות? עולי בבל ועולי מצרים - לפי רהינו תם?) ועוד משפטים דו משמעיים ושאלות טכניות של שליח להולכה, הבאה וקבלה; אישה שהביאה, עבד שהביא, בעל שהביא; עד נעשה דיין; עדי חתימה או עדי מסירה (וכמה שיטות מפשרות...). חתיכת סלט לא הגיוני, וזה עוד לפני שכל המצב מתהפך - לאחר שלמדו, מלתא דלא שכיחא וכו וכו.

נראה לך שאפשר לעשות את זה תוך כדי שינה? או תוך כדי ריחיים על צווארו???

עזוב אותך, אל תנסה לבלוע הכל. קח את מה שהכי הכי חשוב בישיבה: האווירה, החידוש, היצירתיות והרעיונות שעולים. אהבת תורה מהברק שלה. זה ימלא לך מצברים וזה מה שחשוב לך עכשיו!!

אתה הרי מכיר את הסיפור על "עולא אקלע לבבל" (בתענית וגם בפסחים), שבהתחלה היה מאוכזב איך אנשים שככה חוגגים לא לומדים תורה, אבל בדיעבד הוא הבין שהאנשים כל כך סובלים שצריך להודות שמישהו בכל זאת לומד תורה...

תשמח שאתה מנסה, שאתה משקיע, שאתה רוצה. תשמר את זה! בסוף תצליח ובענק!!!

ואל תשכח שאתה גם חייב: "וכי עני היית יותר מהלל?" (הסיפור הידוע ביומא)

היית יכול כבר לתקן את הטעות בכותרת, על הדרך

..

אז בצפון נראה לי זה מעלה גלבוע (לא כזה מכיר אבל נראה לי).

במרכז יותר אז יש את הר עציון, מעלה אדומים, ירוחם, עתניאל, מחנים, אורות שאול בתל אביב.

אם אתה מחפש משהו כמו שיח (סגנון הרב שגר אם אני לא טועה?) אז נראה אולי מחנים או עתניאל? לא זוכר בדיוק. בצפון לא יודע אם יש כזה סגנון אולי יש במעלה גלבוע אבל לא יודע באמת. ולא יודע מה הסגנון בנהריה או עכו

וכן מחנים

מישהו שאני מכיר שלמד במחניים, אם זה חשוב

או מעלה גלבוע?

ישיבת מעלה גלבוע 

אבל אני לא מספיק בקיא בהגותו ובישיבה הנ"ל..

יש את ישיבת ראש פינה

בית מדרש ראש פינה 

ו

ממליץ מאוד לבדוק את ישיבת חב"ד במגדל העמק.
מקום שלומדים בו ברמה מאוד גבוהה, עם סגנון חשיבה שמדמה את הסגנון המקורי של חסידי חבד לדורות - עם חקירה מעמיקה ודורשת אמת מוחלקת... שווה לנסות!

אם הכוונה לרמת לימוד גבוהה אז יש את קרית שמונה באזור הצפון והמון ישיבות באזור המרכז וירושלים

אם זה דיכאון אמיתי, כדאי לשתף דמות מקצועית וגם רופא צבאי.

ואולי למכינה

ההחלטות שתקבל יכולות להיות משמעותיות ובלתי הפיכות, ולכן קודל כל חשוב שתשים לב לזה ותשקול צעדים בזהירות.

כמו שאמרו פה, ייתכנו כמה סוגי קשיים:

1. קושי בלימוד ובסף הדרישות הישיבתיות - כנראה מרבית האנשים חוטפים איזה שוק כשהם מגיעים לזה, אבל זה טבעי. האם ניסית לדבר עם ר"מ בישיבה שרתה נמצא בה? יכול להיות שבירור פנימי כזה יעזור לך להתפקס ולמצוא את המסלול שיהיה טוב לך.

2. חוסר התאמה עם הישיבה - זה קורה. למרות שחיפשנו ועשינו שבושים, אולי בחרנו לא נכון. יכול להיות שמעבר לישיבה אחרת זה כל מה שאתה צריך. סגנון לימוד אחר, סגנון חברתי אחר, סגנון אחר של גישה, מיקום אחר, וכדומה. אולי ישיבה גבוהה ולא הסדר, אולי מכינה ולא ישיבה. יש כל מיני אופציות, ואולי אתה צריך משהו מהאפשרויות האחרות.

3. רצון לצבא - יכול להיות שפשוט הצבא מדבר אליך חזק. זו גם אפשרות. באופן אישי אני חושב שתקופה בישיבות/מכינות זה חשוב לעיצוב העולם הפנימי שלך (מידות, תפישת עולם, עולם רעיוני), להרחבת ההשכלה התורנית שלך (הלכה, גמרא, ספרות אמונית, וכו), וליציבות מנטלית שנולדת משני הדברים הקודמים.

אגב, אם בעניין הצבא מה שמפריע לך זה העניין של שירות מקוצר, אז זה פתיר. אחרי שתסיים את תקופת הישיבה שלך, אתה בהחלט יכול להתגייס באופן רגיל. אבל בשביל זה אתה צריך ישיבה גבוהה או מכינה.

ואם אף אחד מאלה לא נראה לך מתאים, אולי הבעיה היא אחרת ושווה לשקול לפגוש איש מקצוע. אבל אלה החלטות שלא כדאי לקבל לבד, כדי לא לעשות טעויות אימפולסיביות.

בהצלחה רבה!