באופן בסיסי הם לא יותר גרועים מטועים אחרים (שבשדה הדתי זה די גרוע, אנחנו לא מאוד אוהבים אפיקורסים למיניהם בדת שלנו...), אבל מכיוון שהם מצטיירים כ"יהדות" הם גורמים לנזקים תדמיתיים ליהדות והם "מתחרים" איתה על אותם משאבים

מה שהיטלר עשה בתאי הגזים הם עושים עם עידוד התבוללות.

ובכל אופן זה הקו הכללי שלהם, ניסיון הסברת התורה מחדש שמובילה להרס היהדות.

ברמת הפרט יש כאלו תמימים שבאמת חושבים שזה טוב וברגע שפוקחים את עיניהם הם חוזרים בתשובה.

לא חסר פלגים של עם ישראל שהחליטו שבכל מיני דברים צרייםכ לישר קו עם הקידמה.

הבעיה עם הפלגים האלו שם החליטו להכניס את הקידמה בדברים העקרוניים ביותר לעם היהודי, והקמת משפחה יהודית , אמונה בה' וכו

מזמן מנדלסון שר"י והלאה זה אותו קו.

הדגשתי שזו השיטה ולא האנשים כי יש כאלו שנולדו לשם ובאמת מחפשים את האמת.

בכל מקרה מוכח כיום איפה נמצאים האחוזים הכי גדולים של נישואי תערובת ומי מעודד אותם.

בארץ כמעט ולא נפגשים איתם (נשות הכותל וכו זה שטויות יחסית לחתונות בכנסיות והטמפלים שלהם וכו בחו"ל)

ב.בראי ההיסטוריה של ה70 שמה האחרונות - דרך החיים של הרפורמים/קונסרבטיבים הם אחת הגורמים המשמעותיים להתבוללותבארה"ב ובאירופה.

זה לא סותר שתמיד היה אבל בתנועות הללו דחפו את זה בצורה 'דתית' ועל זה ההתנגדות, כי השורש רקוב

ומתוך כך יוצרים דת חדשה שכביכול דומה ליהדות, רק שהתורה בה היא לא תורת אמת אלא תורת-פולקלור. זה בגדול.

ובזה הם מחללים את הקודש.

איך אמורים לקרוא לקהילה דתית שמעודדת ומתירה נישואים עם נוצרים?

חס ושלום רק הסברתי שיש כאן פער בין מה שאתה מחפש למה שהם מביאים. מצידי אתה יכול לשאול מה שאתה רוצה, אפילו דברים "גרועים" יותר.

שאלות זה תמיד טוב

רק באופן פחות בוטה. הם נותנים לדת איזושהי סמכות, אבל רואים בזה יותר פולקלור, ולא מכירים בזה ש"אין חכמה ואין עצה ואין תבונה לנגד ה' ".

בכלל, כבר כשמסתכלים על המקור של הגישות הרפורמיות והקונסרבטיביות, רואים שהם לא נוצרו מתוך דרישת האמת בתוך בית המדרש, מתוך לימוד ובירור, אלא מתוך רצון להיות חופשיים יותר ובו בזמן להישאר מחובר ליהדות.

מחלוקת על תורה שבעל פה וסמכות חז"ל, והצגת מצג שווא של אלטרנטיבה ליהדות מצידם. הסבר:

במשך הדורות היו שני סוגים של כתות שפרשו מהיהדות:

1. כתות שכפרו בעיקר ובחרו להיות ככל הגויים - מהמתייוונים עד ההשכלה וההתחלנות של הדור הזה כולל בודדים שכפרו במשך הדורות.

2. כתות שרצו לפרוש מהתורה מצד אחד אבל להישאר ביהדות מצד שני (וכדאמרי תינוקות של בית רבן - להיות עם ולהרגיש בלי) - כתות צדוק ובייתוס, הנצרות, הקראים והיום ה"יהדות האלטרנטיבית" (ולדעתי גם ה'ישראליות' החילונית - אבל זה דיון שלם ואכמ"ל).

בדומה לכל הכתות מהסוג השני (גם הנצרות בתחילתה) - הדרך של הרפורמים ושות' היא לבטל את סמכות ודברי חז"ל ובכך לקעקע את הפן המעשי שבתורה (שכן אפשר לפרש אותה כרצוננו, כולל לומר שכוונתה היא רוחנית בלבד). כדאי לראות בהקשר הזה את דברי הרמב"ם על פירוש המשנה "אל תהיו כעבדים המשמשים את הרב" וכו'.

אז יש לנו מחלוקת עניינית איתם על מהות וסמכות התורה שבעל-פה, אבל זה הפן החיצוני של המחלוקת.

בשורש המחלוקת עומדת השאלה האם אפשר להיות יהודי בלי יהדות (אליבא דאמת גם הם מבינים שזה לא אפשרי - הראייה שהם מתעקשים כביכול לנכס לעצמם את התורה).

מצד שני משומד לע"ז ומחלל שבת בפרהסיא "הרי הוא כגוי לכל דבריו" והכופרים בתושב"ע הרי הם בכלל האפיקורסים והמשומדים.

אז נכון שהלכתית וגנטית הם נחשבים יהודים, אבל במה יהודיות באה לידי ביטוי אם לא ביהדות?

מעבר לנקודה שע"פ הניסיון ניתן לראות שהכתות האלה לא מחזיקות מעמד לאורך זמן בתוך היהדות ובטלות לגמרי והפרטים שלהם וצאצאיהם נאבדים בין הגויים.

דהיינו תורשה (פרט לגרות).

שנית - אל תומר 'בוודאי' אל משהו הנתון במחלוקת ובטח שלא בלי קשר לנדון (להזכירך מדובר בכופרים בתושב"ע ולא בתינוקות שנשבו שיש שהגדירו כמי שאינם כופרים).

שלישית - הכת הנוצרית יצאה אחרי כשלוש מאות שנה מהידות, כתות צדוק ובייתוס אבדו גם הם, הקראות כמעט ונעלמה עד כדי שכבר א"א לכנות אותה כת, ו'היהדות האלטרנטיבית' הולכת ומאבדת את הקשר שלה ליהדות (הם התחילו משינוי נוסח הסידור בלבד ועכשיו כמעט ולא נשאר להם מהתורה כלום, שלא לדבר על ההתבוללות וכו'), 250 שנה זה לא הרבה ביחס להיסטוריה היהודית.

נ"ב

בהצלחה באיתור הנקודה השולית הבאה לדון בה.

אני אזרום איתך בכל זאת.

1. ממתי ההלכה משתנה לפי פופולריות? יש גדר למי נחשב כגוי לכל דבריו והוא הקובע.

אתה בטח מתכוון לטעון שהחילוניים של היום הם בגדר תינוקות שנשבו, אז קודם כל תקרא את המקור של החידוש של החלת דין 'תינוק שנשבה' (שעוסק במי שכלל לא יודע שהוא יהודי) על מי שיודע שהוא יהודי אבל גדל לחילוניות / כפירה:

"מִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה אֵינוֹ 'זָקֵן מַמְרֵא' הָאָמוּר בַּתּוֹרָה, אֶלָּא הֲרֵי זֶה בִּכְלַל הַמִּינִים, וּמִיתָתוֹ בְּיַד כָּל אָדָם. מֵאַחַר שֶׁנִּתְפַּרְסֵם שֶׁהוּא כּוֹפֵר בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה - מוֹרִידִין וְלֹא מַעֲלִין, כִּשְׁאָר הַמִּינִים וְהָאֶפִּיקוֹרוֹסִין וְהָאוֹמְרִין 'אֵין תּוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם' וְהַמּוֹסְרִין וְהַמְּשֻׁמָּדִין; כָּל אֵלּוּ אֵינָן בִּכְלַל יִשְׂרָאֵל, וְאֵינָן צְרִיכִין לֹא עֵדִים וְלֹא הַתְרָאָה וְלֹא דַּיָּנִים, אֶלָּא כָּל הַהוֹרֵג אֶחָד מֵהֶם עָשָׂה מִצְוָה גְּדוֹלָה וְהֵסִיר מִכְשׁוֹל.

בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּאִישׁ שֶׁכָּפַר בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה מִמַּחֲשַׁבְתּוֹ וּבִדְבָרִים שֶׁנִּרְאוּ לוֹ, וְהָלַךְ אַחַר דַּעְתּוֹ הַקַּלָּה וְאַחַר שְׁרִירוּת לִבּוֹ, וְכָפַר בַּתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה תְּחִלָּה, וְכֵן כָּל הַטּוֹעִים אַחֲרָיו.

אֲבָל בְּנֵי אוֹתָן הַטּוֹעִים וּבְנֵי בְּנֵיהֶם, שֶׁהִדִּיחוּ אוֹתָם אֲבוֹתָם וְנוֹלְדוּ בְּמִינוּת וְגִדְּלוּ אוֹתָם עָלָיו - הֲרֵי הֵן כְּתִינוֹק שֶׁנִּשְׁבָּה לְבֵין הַגּוֹיִים וְגִדְּלוּהוּ הַגּוֹיִים עַל דָּתָם, שֶׁהוּא אָנוּס; וְאַף עַל פִּי שֶׁשָּׁמַע אַחַר כָּךְ שֶׁהָיָה יְהוּדִי, וְרָאָה הַיְּהוּדִים וְדָתָם, הֲרֵי הוּא כְּאָנוּס, שֶׁהֲרֵי גִּדְּלוּהוּ עַל טָעוּתָם - כָּךְ אֵלּוּ הָאוֹחֲזִים בְּדַרְכֵי אֲבוֹתֵיהֶם שֶׁתָּעוּ. לְפִיכָךְ רָאוּי לְהַחֲזִירָן בִּתְשׁוּבָה, וְלִמְשֹׁךְ אוֹתָן בְּדַרְכֵי שָׁלוֹם עַד שֶׁיַּחְזְרוּ לְאֵיתַן הַתּוֹרָה, וְלֹא יְמַהֵר אָדָם לְהָרְגָן".

הוא לא אומר שההגדרה שלהם משתנה ועדיין הם חייבים מיתה ומיתתם בידי כל אדם אלא שראוי לנסות להחזירם בתשובה לפני כן, כי הם כמו תינוק שנשבה שאינו מודע לטעותו ולכן יש לנסות להעמיד אותם על טעותם.

2. לגבי הגזע - ודאי שהיהדות מבוססת על גזע, כל התנ"ך מלא בזה שעם ישראל (כן, עם זה גזע) נבחר בגלל אבותיו ושהתורה עוברת בירושה. לא מכיר מישהו שחולק על זה - אפילו לא הרפורמים.

אני לא יכול שלא לתהות אם אתה כותב בצחוק או לא, אין לי כוח להתעסק בבדיחות כאלה כרגע אז אם זה בצחוק תגיד לי בבקשה...

'גזע' זה משל למוצא תורשתי כמו גזע שיוצאים ממנו ענפים, כלשון הפסוק "ויצא חוטר מגזע ישי, ונצר משרשיו יצא".

הגנטיקה עוסקת בעיקר בתורשה ולזה הייתה הכוונה, שכן היהדות היא מורשה (אני עדיין מאמין שהצלחת להבין את זה בעצמך, למרות שאני מתחיל לפקפק בזה..). אין קשר להנדסה גנטית כי הגדר הקובע הוא פטירת הרחם (לצורך העניין ולד שנוצר מזרע וביצית של גויים שגדלו בבטן של יהודיה ויצאו ממנה יהיה יהודי).

את עניין הגירות אני הזכרתי בהתחלה והדגשתי שהיא אפשרות שנתנה להצטרף לעם היהודי, אבל זוהי יהדות היוצאת מהכלל שהוא תורשתי.

לגבי החלת גדר תינוק שנשבה על חילונים - המציאות לא יכולה לשנות את ההלכה אלא את היישום שלה, לצורך העניין כופרים ומחללי שבת בפרהסיא עדיין חייבים מיתה אבל אין ידנו תקפה וגם זה לא יהיה יעיל לבצע אותה במצב הנתון (כך אמר החזו"א).

הגנטיקה היא מדעי התורשה (גן מלשון genos - לידה ביוונית).

במדע העכשווי אין משמעות לתורשה שאינה פיזית-ביולוגית ולכן היא עוסקת בה בלבד.

לא כך בתורה - יש משמעות לתורשה רוחנית, ויש לה השלכות הלכתיות וממוניות וגם היא נקבעת ע"י הקשר הגנטי-פיזי בין ההורה לולד (יש תורשה רוחנית שנקבעת לפי האב ויש שנקבעת ע"פ האם).

הבלבול שלך נובע מהחלת ההגדרות המדעיות שלא מכירות בתורשה רוחנית על התורה.

אני דיברתי על הפן הרוחני של התורשה, כמו הנדון דידן - הגדרת היהדות של האדם, שהתורה מלאה בו.

@אריק מהדרום מדגיש את הצד הכללי, מה זה עם ישראל - זו אומה. אומה זו יצירה אחת, ישות אחת, מהות נפרדת בפני עצמה.

איך משתייכים לאומה הזו? אם נולדת לאמא יהודייה, או שהתגיירת.

אבל יש פה איזו ישות, איזה דבר, איזה משהו - אומה.

ו@ימ''ל מדגיש את הצד המעשי, איך נקבע האם אתה מישראל או לא - בעיקרו, על ידי תורשה, על ידי מורשת רוחנית, וכפי שהסביר כאן.

ע"י כך שפלונית היא יהודייה (במושגים של אריק - משתייכת לאומה היהודית), והיא מורישה את השתייכותה לאומה היהודית אל בניה.

בסה"כ אין ביניכם באמת מחלוקת, לדעתי. לא?

יש מחלוקת שקשורה לשאלה קיומית האם יהודי הוא יהודיע על ידי שמירת מצוות וכו' או מספיק אמא יהודיה( יהודי במובן של יהודי טוב וכו' לא יהודי כחלק מעם)

זו מחלוקת די גדולה עד כמה שזכור לי במחשבת ישראל

כשיש מחלוקת, יש מחלוקת.

כשאין, אין

בלשונה של ויקיפדיה - "גֵּן הוא יחידת מידע המועברת מאורגניזם לצאצאיו באמצעות החומר התורשתי (לרוב DNA ולעתים RNA). המידע הטמון בגנים קובע את תכונותיו של האורגניזם; הגנים מכילים את "הוראות הייצור" לחלבוני התא, ובכך אחראים לקביעת רובן המוחלט של תכונות האורגניזם.

מבחינה פיזית, הגנים הם מקטעים ברצף בסיסי ה-DNA (או ה-RNA), המזוהים בתוך הרצף על ידי קידוד אופייני לתחילת וסיום תרגום לשרשרת פוליפפטידית."

עדיף מאוד להשתמש במונחים אחרים, כאשר מדברים על משהו אחר.

התורה מבטאת את רצון ה' בעולמנו.

תמיד תמצא איזה דרשן שירביץ דרושים מוזרים שלא צריך לקחת ברצינות.

הקשר לה' הוא תמיד ישיר , והכל במסגרת התורה. אנחנו מברכים ברוך אתה ה'  וזה קשר ישיר. וזה גם במסגרת המצוה לברך.

עוד מעט מישהו יעשה גם חוצי זוית במשולש קודשא בריך הוא, אורייתא וישראל.

 כדאי להניח לזה .

 הים שני ימים לעומר.

ואני לא אוהב אנשים שמשקרים... בשקר זה הם מזייפים את התורה ואני חושב שהם טועים ולכן אני שונא אותם ויש לי בעיה איתם. אני טוען שדבר ה' בתורה מחייב בכל דור ואין לאף אחד סמכות לשנות והם טוענים שדווקא אפשר לשנות, גם הקונסרבטיביים רק בצורה יותר נינוחה, לדוגמא הם מחקו את כל הלכות טהרת המשפחה כיון שזה לא הגיוני שהתורה תחדור לאדם למקומות אינטימיים כאלה.

כמובן נכתב בצורה חדה ושטחית כדי לענות על השאלה.

כי מלכתחילה ה' לא אסר לעשות פרוזבול כשהוא נתן תורה.

כל התורה כולה חשובה בעיניהם כקליפת השום .משתמשים בה כדקורציה לפעילות חברתית ולא רואים בה משהו שמחייב משהו.

אף פעם לא יאסרו על עצמם משהו שלא הקפידו עליו בגלל שגילו שזה בעצם אסור. תמיד יחנטרשו משהו שכאילו הם הולכים אחריו.  

 הכל אצלים משחק , כשרמת המשחק משתנה מארגון לארגון אבל זה נשאר משחק גם כשקוראים לעצמם רפורמים , קונסרבטיבים , נאמני תו"ע  ( ובשקט שאף אחד לא ישמע גם בית הלל  וקולך).

אתה יודע אם בדקנו?

נראה לי היה אפשר ביותר עדינות

הבעיה של האורטודוכסים עם היהדות האלטרנטיבית היא הציווי  על "וביערת הרע מקרבך", ושינאת הרע, כפי שהיא

מובאת לאורך התנ"ך("אוהבי ה' שינאו רע" לדוג'), בנוסף לאיסור להתחבר לרשעים, והמצווה לשמוח ולפעול לאבדם,

כפי שמובא במסכת שמחות.

מעבר ליסוד הבסיסי הזה, ישנה בעיה נוספת- מלחמה עיקבית על שינוי הסדרים הדתיים במרחב הציבורי ע"י נציגי

ופעילי התנועות הללו- ניסיון להושיב "רבנים/ות" מטעמם בערים, לשתלט על מקומות קדושים ועל סדרי התפילה

בהם ובאופן כללי, לנכס לעצמם מצג שווא כלפי מי שלא למד מהי יהדות כאלטרנטיבה ליהדות.

הנקודה השלישית שיוצרת בעיה זו המיסיונריות של התנועות הללו שמבקשות לחנך את בני הנוער והציבור הדתי

האורתודכסי ולגרור אותו אחריהן ללכת נגד ההלכה ונגד ה'.

אה, כן- ופחד על הילדים...

אם אתה מתכוון לשאול למה הם מוגדרים כרשעים, ומה הבעיה בשליטה שלהם על סדרי התפילה והחינוך-

אני יכול גם להסביר את זה. אבל זה לא מה ששאלת אז אני אסתפק בלענות לך.

הרפורמים זה בדיחה גרועה ואני לא חושב שיש טעם לדון בזה בכלל

הקונסרבטיביים זה סיפור שונה לחלוטין. צריך לחלק בין אלו שבארץ לאלו שבחו"ל

אלו שבחו"ל הם שונים מאיתנו אבל באמת אין לי כזו בעיה איתם ואם כך שפסיקותיהם שונות משלנו (ביהדות אין אחידות כבר יותר מ1000 שנה והנסיון לכפות אותה הוא מגוחך), למעשה רעיונית אני מאוד מזדהה איתם 

אלו שבארץ זה משהו אחר כיוון שבארץ יש ממד חברתי חזק מאוד  - מי שתומך כאן בקונסרבטיביים עושה זאת בעיקר כדי לתמוך באלו שלא מקבלים את המונופול של האורטודוכסיה בארץ - בשביל לןהכניס גם את הרפורמים - כאשר זו העסקת חבילה המוצעת אין לי הרבה בררה אלה להיות לחלוטין נגד זה

החוק של הישיבות הסדר וגבוהות עדיין קיים, בגץ פסל רק את החוק שפוטר לגמרי מגיוס

מה ההבדל בין ישיבה גבוהה לישיבה חרדית מבחינת חוקי הגיוס הצבא?

בגיל 18, אלא בגיל מאוחר יותר.

וגם בישיבות גבוהות אם מישהו ימשיך עד אותו הגיל - הוא יהיה פטור. הלא כן?!

האם יש הבדל חוקי ביניהן?

מי שידחה כל שנה

בסוף יגיע לגיל 26 ויהיה חייב להתגייס, אין פטור.

אני לא באמת מבין בחוקים...

יש מקומות שכן נותנים פטור אחרי גיל 26?

בחור "חרדי" בן 17-18 שיבוא עם אישור מהישיבה כמו לפני 20 שנה - הצבא ידחה לו את השירות?!

מומלץ להתחבר למציאות, ויפה שעה אחת קודם.

הצבא דוחה את השירות למי שמגיש דח"ש ועומד בקריטריונים. ככה זה במדינת חוק. נעים להכיר.

כשהיה צורך

לפחות במכינות הקדם צבאיות (גם החילוניות. גברים עם פרופיל קרבי)

ושום ניסיון כפייה לא הצליח.

ובתחילת המלחמה ממילא כולם הסכימו כי אף אחש לא רצה שיטבחו בו בישיבה אלא העדיף לצאת להילחם בחזית.

אמרו לכל מכינה כמה בחורים עם פרופיל קרבי הם צריכים להביא לגיוס מוקדם יותר

המכינות לא התנגדו כי באמת היה צורך גדול

כאמור דובר גם על מכינות דתיות וגם מעורבות וחילוניות

אבל זה לא שהמכינות התנדבו

הצבא הוריד הוראה והן עשו מה שצריך…

יש לציין אבל שזה באמת היה נקודתי, ולא המשיך מאז באופן קבוע. לדעתי היה רק גל אחד כזה שהקדימו לו את הגיוס. 

אלא הוראה

אני מכירה רק מבעלי תפקידים במכינות לא תורניות

הם לא התנגדו ברמה המשפטית כי באמת היה צורך גדול במדינה, ולמרות הקושי הגדול התייצבו.

אבל זה לא שהתייעצו איתם או ביקשו מהם. אלא אמרו.

נתנו להם להחליט אם הם בוחרים מי התלמידים שיגיעו או שהצבא יבחר בעצמו.

אבל זהו.

כאמור, לא הגישו ערעורים, כן ניסו להידבר. קיבלו על עצמם את המרות ואת המשימה.

רק ציינתי כי כן לקחו בחורים שבדח"ש (ומכינות זה דחש רק של שנה, גג שנה וחצי)

כל בחורי הישיבות החרדים היו ניצבים באופן קבוע בלשכת הגיוס

ודוחים את השירות

ועכשיו זה לא אפשרי

כל הסערה היא סביב הטיפשים והרשעים שהחליטו לייצר מאבק בכוח, ולהפסיק לבוא לצו ראשון ולביצוע הדח"ש.

אבל גם הרשעים האלה הם מסממני הגאולה, כי רק העובדה שאנחנו במדינת ישראל תחת שלטון יהודי בארץ ישראל היא מה שמאפשר לרשעים להרים ראש. אילו היו תחת המגף הגלותי בין הגויים היו מלקקים ונכנעים את הפריץ שלהם.

ההתנהגות שלהם מלמדת על נפלאות ראשית צמיחת גאולתנו. בעל כרחם, אפילו מלאך חרדי רע עונה אמן.

אבל אין מה להתווכח עם הדיבור המגעיל שלך

מי שחוסם אמבולנס בכביש 4,

מי שמזיק לאחרים וגורם להפסדי ענק,

מי שמשקר ביודעין לגבי העובדות,

מי שהוא כפוי טובה שאין הקב"ה והוא יכולים לדור בעולם אחד,

מי שמעקם את התורה ומעוות ועושה אותה קרדום לחפור בה.

זה מגעיל. זה באמת מגעיל.

אבל גם זה חלק מסימני הגאולה ב"ה.

וגם הם יחזרו בתשובה, ונקווה שמוקדם ולא מאוחר.

עד אז כל בחור היה מגיש דיחוי, למעט פלג קטן יחסית שנקרא "הפלג הירושלמי".

בשנה האחרונה בשל פקיעת החוק (בהוראת הבג"צ), בוטלו כל הסדרי הדיחוי, וכעת כל בחור ישיבה שלא מתגייס נחשב לעריק.

לא זו בלבד, היה זמן שבחורים מישיבת הסדר חרדית חדשה שכן בחרו להתגייס, נעצרו קודם כל כעונש על עריקתם עד עכשיו.

בעיניים חרדיות, זה מראה כמה ה"פלג" צדק...

דעתי האישית היא שכמו בהרבה תחומים 2 הצדדים צודקים.

צודק הציבור בישראל שכבר לא יכול להכיל מצב בו ציבור שלם בהגדרה מקבל פטור מחובה בסיסית הקיימת לכל צעיר בישראל, ולא רק שמקבל פטור גם נוטה לנהוג באטימות וכמעט ניכור ב"שלוות עולמים" כשיש הרוגים רבים ל"ע, אנשים שנפגעה פרנסתם/שלום ביתם וכיוצא בזה.

צודק במידה מסוימת גם הציבור החרדי שרגיש לנסיון לשנות אותו, ולכן נוטה להסתגר בחשדנות, במיוחד מול גופים כמו הצבא, שלפחות כלפי חוץ לא נראה שמכבד את הדתלי"ם בלשון המעטה.

וכשאחרי כל זה עוצרים באישון ליל בחורי ישיבה תמימים שבסך הכול הקשיבו לרבותיהם, זה מעורר קונוטציות לרעיון של "גזירת שמד" שאז צריך למסור את הנפש אפילו על "ערקתא דמסאנא".

צודקים מי שעונה להם כנגד, שקודם כל- בפיקוח נפש הרבה דברים נדחים, בנוסף, לא שמענו אמירה ברורה ממנהיגי הציבור החרדי באלו תנאים כן ירצו להתגייס.

בנוסף, אם באמת החרדים חושבים שחוק בסיסי במדינה בעייתי כל כך מבחינה הלכתית, הייתי ממליץ שיתמכו ברעיון הרדיקלי שהגיע דווקא מהקפלניסטים של "תנועת ההיפרדות".

מעניין אותי מה דעתכם על התכנית של "מרן" משה פייגלין? ישימה? ריאלית?
כאן הוא מסביר אותה בפרוטרוט

וב3 שנים האחרונות הסתובבתי הרבה בתל השומר.

אני לא רוצה להיכנס לויכוח הרעיוני כי הוא כבר נעשה ונחפר, ולא תהיה בזה תועלת נוספת. מעשית, הישיבות הגבוהות הסרוגות ממשיכות להתנהל כרגיל. מעשית, הליטאים ממשיכים כרגיל.

איפה יש בעיות? רק בפלג, ובכמה ספרדים.

אין לי מושג אלו קבוצות אתה רואה, והאם הם בחודשים האחרונים, אבל חסר לך מידע.

הנה, מגוגל ראשוני(בעזרת ai גם כן)
⚖️ בג"ץ 5819/24 אכיפת חובת הגיוס על תלמידי הישיבות – צו מוחלט!

אין פה ביטול של פונקצית הדח"ש עצמה. זה ממשיך, ומי שעושה את זה אין עילה לעצור אותו.

כל הישיבות הליטאיות הרגילות (שלא קשורות לפלג)

היו מתייצבות בלשכת הגיוס עד לפני שנה בערך

מלפני שנה פלוס, אין אפשרות לדחות שוב את הגיוס

בפסק דין

אני רק יודעת שלא נותנים להם להמשיך לדחות שירות

מאז שפג תוקף החוק הקודם

הם למשל לא יוצאים לחו"ל כי הם יודעים שהם יעצרו בנתבג

הסיבה שאתה חושב שהבעיות אצל הפלג וספרדים כי הם בעיקר נעצרים בגלל מעצר אחר שלא קשור לגיוס

(בגלל הפגנה לא חוקית/ עברת תנועה/ נסיון יציאה מהארץ ועוד)

ואז מעבירים אותם למשטרה צבאית

לבחור רגיל ומודע למצבו אין הרבה סיבות להיעצר וממילא לא מועבר לצבא

אלא אם כן ישנו פסק דין אחר שאני מפספס. אם כן, אשמח להפניה.

אל המשבר החוקתי ומעבר לו: גיוס בני הישיבות לצה"ל

והנה הסבר על דחית שירות למוסדות בהסדר

מתגייסים | דחיית גיוס לטובת מסלולים תורניים

קצת כמו שהיה לפני

נניח בני ישיבות הסדר שסיימו את החלק הצבאי, ועכשיו שוב בישיבה- נחשבים עדיין מחויילים, ולכן בעת הצורך יוכלו לקחת אותם לתפקיד שוב (והם אפילו לא ייחשבו מילואים)

ישיבות גבוהות זה באמת מעניין איך עושים.

יכול להיות שבגלל שביינישים סרוגים בישיבות גבוהות עפ רוב התחילו הליכים צבאיים (צו ראשון בכיתה י"א וכו)- הצבא קל יותר איתם.

חרדים שלא מתכננים להתגייס, באים ללשכת הגיוס אך עושים הליך מקוצר רק בשביל להיכנס למעמד בן ישיבה, אך לא עושים דפ"ר, ריאיון, בדיקות רפואיות וכו.

מדברת כמובן על מה שהיה כשתורתו אומנותו עוד היה בתוקף.

כלומר בחור בן 19 חרדי שהלך לישיבה גבוהה - עוד לא עשה את הליכי הצו הראשון המלאים.

בחור בן 19 דת"ל - כנראה הגיע בתיכון לעשות צו ראשון, ואולי גם התחיל במיונים כלשהם.

מבחינת הצבא זה נראה שונה מאוד. 

בסביבה שלי מעלות לא נחשבים חנונים

אני לא יודע מה הטווח שלך שאליו אתה משווה

אבל בוא נגיד ביחס למרכז הר המור והגוש, אז לא

הם ממש לא חנונים

אם אתה משווה למצפה רמון שדרות ויפו למשל אז כן הם יכולים להיחשב חנונים

בכללי על סטיגמות, יש כאלה שיותר נכונות וכאלה שפחות...

בסוף כל אחד יכול להמציא סטיגמה מהחוייה שלו על מקום מסוים, זה לא הופך את זה אוטומטית לנכון

שנית - עקרונית אי אפשר, אולי דרך קשרים באיגוד?

לק"י

וממליצה לך להזהר עם הודעות באישי.

לא לגלוש להתכתבויות אישיות מידי או לתת פרטים אישיים.

רק דבר אחד לא מובן לי - אתה רוצה לרשום את האחיין שלך? אתה האפטרופוס החוקי שלו?

אם הוא מחפש דוקא הכנה פיזית לצבא הוא יוכל למצוא את זה בעיקר במכינות.

יש מכינות בסגנון קרוב לישיבה, עם רמות לימוד שונות. ישיבות בסגנון של מכינה אני לא בטוח שקיים.

ישיבות לעומת זאת בדרך כלל מתמקדות בהכנה הרוחנית והערכית לצבא ופחות בפיזית.

ואם הוא מחפש בעיקר פחות לימודי גמרא, יש ישיבות הסדר שאפשר למצוא בהן את זה. או פחות לימודי גמרא, או הנגשה משמעותית הרבה יותר, וסגנון שונה של התלמידים.

לא מכיר אישית, אבל נשמע מתאים למה שכתבת

ומה הוא רוצה?

אם לא מתאים לו לשבת ולשקוד על תלמודו, למה לעשות מסגרת של הסדר?

(כמעט אשאל, מה ההצדקה לעשות פחות מכולם צבא, למי שלא יושב ושוקד על תלמודו?)

כמובן, יש ישיבות הסדר פחות עמוסות ושיש בהן יותר לימודי אמונה וכד'. אולי מעלה אפרים תתאים, אבל צריך לדייק מה רוצים.

הוא פחות מתחבר ללימודי גמרא, אני מעדיף שיתגייס במסגרת הסדר כדי שיתגייס ביחד עם החבר'ה גם אם הוא יחליט לחתום ויתור בהמשך.

אם היתה מכינה עם גיוס של החבר'ה ביחד זה היה השילוב המושלם.

סליחה שאני לא בדיוק עונה לשאלתך, אבל עד כאן לא כתבת מילה אחת על מה הוא רוצה, רק על מה אתה רוצה. אם מה שאתה מחפש, זה מה שהוא רוצה, תתעלם מהמשך ההודעה שלי, תבדקו אולי ישיבת ההסדר מעלה אפרים יכולה להתאים.

זה יפה וטוב שאתה רוצה שהוא ילמד בישיבה, אבל צריך להפנים שלכיתה א' אנחנו רושמים את הילד, לכיתה ט' בשיח עם הנער, עדיין אנחנו רושמים. לשיעור א' הבחור בוגר ורושם את עצמו למקום שליבו חפץ.

טוב מאוד אם יש לכם שיח פתוח וכנה, כזה שאתה מצליח להיות קשוב לבנך ולמה שמעניין אותו, למה שמטריד אותו למה שמשמעותי לו בחיים ואתה גם יכול להכווין אותו, לעזור לו למקד נכון לשוחח על סדרי עדיפויות וכד'.

אבל, אין יותר גרוע מהורה שמנסה לכפות על ילדיו הבוגרים את חלומותיו שלו, כשזה לא מתאים לבחור עצמו. לאורך השנים ראיתי יותר מידי פעמים, שדווקא אלו שלהורים שלהם היה מאוד ברור מה הבחור אמור לעשות כשלבחור זה לא התאים - בעטו הכי רחוק וההורים הפסיקו להיות בשבילם כתובת משמעותית, לא רק בנושא הספציפי, אלא בכלל.

ברור שזה בתיאום אתו, אני לא יכפה עליו משהו שהוא לא רוצה.

מאחר ויש כל כך הרבה ישיבות בסגנונות שונים, חכמת המונים והמלצות אישיות זאת דרך לףשיכולה לעזור לקבל החלטה

ישיבות גם שולחות נציגים לדבר בישיבות התיכוניות ולהציג את עצמן, שינסה לראות למה הוא מתחבר.

אגב, מאוד ממליץ לעשות שבו"שים אמתיים, של כמה ימים טובים כולל שבת. אם מגיעים למקום רק לכמה שעות, כמו שעושים הרבה חבר'ה היום, לא באמת מתרשמים מאווירה של מקום.

נהריה - יש אפילו חדר כושר

איתמר אווירה קרובה מאוד למכינה ישיבתית,

 אני לא רוצה להוציא שם רע אבל רוב ישיבות ההסדר אין לימודיפ רציניים אז הם דיי דומות למכינות (יש זמן לאימונים פייזים וכמובן מנטלים והכנה לצבא מכל הבחינות גם ההלכתית וגם תמיכה של רמים בזמן השירות) ... כמעט כל ישיבת ההסדר  בלי 3 סדרי גמרא.... 

האלה שיותר קרובות לישיבות גבההות (אווירה יותר רצינית) זה ישיבות כמו מעלה אדמים, הגוש, כרם ביבנה, מדברה כעדן שבי חברון וכו' 
החסרתי הרבה שיובת זה בהערכה גסה מאוד שהשם יסלח לי , כל השאר בערך זה באמצע בין ממש רציני לבין אווירה של מכינה 

יש כשבעים ישיבות הסדר, יש בהן סגנונות שונים ומגוונים. חלקן באמת עם הרבה לימודי אמונה ואווירה יותר משוחררת. בחלק גדול, רבות מאוד ממה שציינת יש בהחלט שלושה סדרי גמרא ולימוד רציני מאוד.

(לא שזה מאוד משנה, שבי חברון היא ישיבה גבוהה, גם מדברה כעדן מוגדרת כישיבה גבוהה, למרות שאפשר לעשות שם הסדר והרוב עושים בשלב מסויים מאוחר מהסדר רגיל).

אך אין בכוונתי להוציא לעז וידוע שיש ישיבות עם יותר או פחות שבאבניקים ואווירה יותר או פחותץ לוחצת וכזה 

מכיר מלא שעשו הסדר משני הישיבות הנל ואני יודע שכל שיעור שם עושים יוצאים הרבה להסדר אח שלי היה איתם במחלקה . לכן אני הזכרתי אותם בתור ישיבות ההסדר , יש לי גם חברים שעזבו ישיבות כמו מרכז ובית אל בשביל לעשות ההסדר...
לכן אני אומר שמבחינתי ישיבה שאפשרי לעשות בה ההסדר בלי לעזוב את הישיבה היא הסדר לא משנה לי איך קוראים לה מבחוץ, לצורך הדוגמא ישיבת איתמר נקראת ישיבה גבוהה 

אך למעשה הרב יהושוע וון דייק יותר מסתם מעודד את הבחורים לעשות ההסדר (יצא לי לעשות איתו שיחה בנדון) ויוצא שבשיעור אולי אחד או שניים עושים גבוהה והשאר ההסדר....