הייתי עומד על כיסא ומציץ מעל המחיצה 

יוצא לי ללכת רק לחתונות נפרדות

רק בלי הקטע של היופי והכסף

<צ> = ציניות

חבר. אתה

שמחלקים בכניסה לאולם צמידים לרווקים/ רווקות ותפוסים/ תפוסות

אם מפי מצורע היא תבוא" ("יום בשורה" / רחל)

זה בדיוק מה ששדכנים עושים, רק שהם עושים את זה בשבילך,אוספים פרטים אישיים מבחורים אקראיים ומנסים לעשות התאמות. אז מה ההבדל אם השדכן עושה את זה או אני בעצמי עושה את זה?

אבל זה לא ענה על השאלה שלי

בעצם מפריע לך עצם זה שהיא ראתה אותו בעיניים לפני ועל סמך זה החליטה לברר?

טוב מקבלת.

הגיוני..........

ואל תספרו לי ששם יש יותר מידע

עד הפגישה אי אפשר לדעת כלום ..רק דברים מאוד כלליים..

בידיוק כמו שהיא שמעה מהשדכן על אלף דומים לך והחליטה לשמוע דווקא עליך

אם היא ביררה עליך פרטים כלליים והחליטה לשלוח לברר איתך אם אתה בעניין מה הבעיה בזה?

מה היא מבררת אצל השדכן? מוצא , במה אתה עוסק , והגיל שלך , איפה למדת וכל החרטות האלה

בסופו של דבר אפשר לדעת את זה בקלות גם בטווח זמן מיידי בחתונה או בכל מקום אחר

מצאת חן בעיניה חיצונית. זה יופי. זה פרט שבסופו של דבר חשוב שיהיה, ונהדר שהוא מובטח כבר בהתחלה. זה לא שהיא לא מבררת היטב אח"כ גם עליך.

אבל עדיין, אם אני מעמיד את עצמי הפעם במקומה של הבחורה, יש משהו שתופס לי את העין. זה יכול להיות מידה טובה, או תחום עניין, וגם סגנון של מראה, משהו שמוצא חן בעיני במיוחד. מאוד לגיטימי בעיני לפנות לברר את כל שאר הפרטים במקרים כאלה.

זה אם יש פרט אחד שמוצא חן בעיני במיוחד, לרצות (ולפנות) לברר את השאר.

נמצא בראש הרשימה שלה.

אנסה להסביר שוב: יש הצעות שמגיעות כשאתה מוסר רשימה מלאה של פרטים, ומבקש מאנשים אחרים לחשוב על מישהי שעונה לרשימה במלואה. אלו הצעות שאתה מחכה להן.

ויש הצעות שנקרות בדרכך. אז באמת אם אתה עונה על פרט מסוים ברשימה שלה רק באופן סביר, זה לא יתפוס לה את העין. אבל אם אתה עונה עליו במיוחד, שווה לבדוק את שאר הפרטים, אם הם מסתדרים. וזה לא קשור לסדר העדיפויות.

    השאלה היא, לאיזה כיוון הקשר מתפתח?

ב. אין כמעט דבר כזה מישהי שתתחתן איתך רק ממניעים חיצוניים,

    וגם אין כמעט בנות שתתחתנה איתך רק ממניעים פנימיים.

    בסופו של דבר, ההחלטה להתחתן תהיה משני המניעים גם יחד,

    וכל הנסיון להתעלם מהמניע החיצוני, בסופו של דבר עלול להביא לכישלון.

    אז אם מצאת-חן בעיני מישהי, כבר פתרת חצי בעיה..

    בשידוכים, אתה תצטרך לפתור את שתי הבעיות, כי לגבי תכונות אופי - השדכנים 'מסבנים' לא מעט!

    אז אני ממליץ פשוט לבדוק, ואם מתברר שמדובר בבחורה 'רדודה' - לפסול!

    בסופו של דבר ההחלטה לשמוע את ההצעה, לא אומרת שאתה צריך להחליט כבר מחר על חתונה.

    ותאמין לי, שכשתבנה את הזוגיות בע"ה עם אשתך, כבר לא יהיה אכפת לך מה היה המניע הראשוני..

ג. גם בחיצוניות אפשר לראות חלק ניכר מהאופי,

    למשל בריקודים - יש את האלה שרוקדים לבד, ויש את אלה שלא מסוגלים לרקוד לבד.

                            יש את האלה שמובילים את הריקודים, ויש פאסיביים.

                            יש את אלה שאוהבים את האקשן והמהירות, ויש את אלה שאוהבים נחת.

                            יש כאלה שדוחפים ילדים מבוגרים, ויש כאלה שמאד רגישים לזולת.

                            וכמובן שבהכל יש גם את הממוצעים..

   וגם לגבי הדברים שהזכרת, זה שהתגלחת ונעלת נעלי בלנדסטון לכבוד האירוע - זה גם מעיד על אופייך.

   אז את שואל למה היא פונה אליך ולא לזה שלצידך?

   יכול להיות בהחלט שהיא ראתה אותך מתנהג בצורה שהרשימה אותה..

למשל, אני לאחרונה יצא לי לראות באיזה שיעור 2 חברות,

האחת נראית 'טוב מאד' והשניה נראית 'סביר',

ולמרות זאת, העין שלי תפסה דווקא את זאת שהייתה נראית 'סביר',

כי היא פשוט הקרינה החוצה טוב-לב וחמימות.

וכיום, אנו נפגשים..

ופשוט סתרתי לך אותם!

בעיקר בסעיף השלישי..

כמובן, שעדיין מותר לך לא להסכים,

אבל אני חושב שזו טעות!

אמרתי שאפשר ללמוד על האישיות גם מדברים שהם לכאורה חיצוניים!

והראיתי לך כמה אפשר ללמוד על בן-אדם רק מאיזה דבר סתמי כמו ריקודים..

לא אמרתי דעה שונה בסעיף השלישי,

בכל סעיף פשוט הבאתי לך היבט שונה,

למה אין טעם לפסול מישהי שראתה אותך ומצאת-חן בעיניה.

ב-5 דקות לא רואים אישיות, אבל בהחלט אפשר תוך זמן קצר מאד להתחבר לאישיות.

גם לאחר 20 שנה שתחיו ביחד, לא תוכל להגיד על אשתך שראית את כל האישיות!

ואני חושב שלמרות שאפשר להתחבר לאישיות מהר,

בן-אדם שמתארס תוך 3 פגישות - הוא אוויל!

כי מה שחשוב בזוגיות - זה כימיה, וכימיה אי-אפשר לבנות ב3 פגישות.

גם אם יש בבחורה את התכונות שחיפשת, זה אמנם מגדיל את הסיכויים לכימיה, אבל ממש לא מבטיח אותם.

צריך קודם שהכימיה תתחיל להתפתח ולתפוש כיוון ורק אז כדאי להחליט..

ולגבי הזאת שאני נפגש איתה (והזכרתי לעיל),

היה ברור לי שאני לא רואה את כל האישיות שלה,

וגם במהלך הפגישות אני מגלה כל פעם רובדים חדשים באישיות שלה.

אבל הדברים שתיארתי שראיתי כבר באותו שיעור, אכן שרירים וקיימים ועוזרים לחיבור בינינו.

נ.ב.

לגבי האוטובוס, מי הזכיר אוטובוס??

אתה בטוח שאתה קורא ומבין לפני שאתה מגיב?

כי זה לא כ"כ נראה מהתגובות שלך (גם לאחרים)..

קראתי בראש את מה שכתבת במנגינה אחרת ממה שעכשיו מתברר לי..

אבל אני חושב שבציבור ערכי (כמו הדת"ל לא כולל את ה'לייט'),

גם אם תהיה משיכה חיצונית תתלווה אל זה גם איזו משיכה פנימית עמוקה.

אף בן-אדם דתי ערכי לא ירצה להתחתן עם דוגמנית, גם אם היא מאד יפה בעיניו.

אולי היא תמשוך אותו חיצונית, אבל הוא לא באמת ירצה להכיר אותה ולבנות איתה בית.

לכן אם מישהי שהיא דתיה (לא 'לייט') וערכית מציעה לך להכיר,

כנראה שיש עוד משהו נלווה חוץ מחיצוניות, גם אם יהיה לה קשה לפעמים להגדיר אותו במדוייק.

פתחתי ואמרתי שאותה הבחורה לא פונה ישירות לבחור אלא מבררת קודם דרך צד ג' מי הבחור, מה הוא עושה ובן כמה הוא ולכן זה לא כמו לבחור באקראי מספר של חברה של אחותך.. עדיין בעיה בעניך?

אבל אני לא מסכימה שזה אותו דבר, אני חושבת שיש משהו אחר בלראות בנאדם פנים בפנים. אבל לא משנה זה כבר דיון אחר..

שאני פוסלת בחורים שמבקשים תמונה, שיעשו מה שהם רוצים. התכוונתי שאני אישית לא מבקשת תמונה

מניין לך שהיא ראתה אותך ונדלקה עליך?..

אולי שמעה פרטים וזה נראה לה גם מתאים בגלל מציאת חן?

תקשיב , אם נדמה לך שבנות לא חושבות על יופי של גבר אתה מדמיין

בסופו של דבר גם אם הכל יתאים להן הם ירצו גם שיהיה מציאת חן ..בידיוק כמונו הגברים..

(כבר היה על זה דיון פה מי יותר חושב על זה בנים או בנות, אבל זה לא חשוב)

תפסיקו לשחק אותה כאילו שמציאת חן לא תופסת בסופו של דבר מקום בחצי מקבלת ההחלטות לגבי בחור/ה

אז היא שמעה פרטים כלליים , ובמקרה אתה גם מוצא חן בעיניה ...אז לפסול בגלל זה?

אולי זה הזיווג שלך מאיפה לך לדעת

השאלה איך אפשר לדעת מה גרם לה לברר עליך ..

תשאל את מי שפנה אליך לברר אם היא יודעת עליך פרטים בסיסיים/טרחה לברר

גם אני לא הייתי רוצה לצאת עם מישהי שהחליטה אך ורק לפי מראה חיצוני אין ספק בזה בכלל

וכל הכבוד שאתה חושב ככה זו מחשבה נכונה

פונה לברר גם עליה ומי היא.

לדעתי כל הזדמנות לשדך היא אפשרית גם בלי לעשות את זה ברשמיות מול שדכנית

הרבה שידוכים נוצרים ע"י חברים נשואים, פגושים לשעבר, או סתם מכרים. 

בהכל צריך את אותה סיעתא דשמיא!

רק באסה שמאז שזה קרה פעם אחת.

אני לא בא לחתונה עם אותה תמימות קדומה,

שאולי היא זו שיצרה את האפשרות לפריחה.

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

הסבבים הללו מלמדות על האמונה שלך שיהיה טוב בהמשך,

מאחל שתזכי לטוב הזה במהרה ויתמלאו כל משאלות ליבך לטובה ויהיו לך כל הכוחות הדרושים לתהליכים הלא פשוטים והמוערכים הללו

אין לנו בתורה סיפור שמתאר את האמונה בהמתנה במציאת הזיווג.
כי באותה תקופה הכל התנהל אחרת וזה לא ממש היה קיים.
אבל יש ויש תיאורים של ציפיות קשות, שאנחנו יכולים ממש ללמוד מהם, לצפיות שלנו
אברהם ושרה ציפו תשעים שנה לילד, וה' מעולם לא שכח אותם. תמיד כשאברהם מתפלל לילד, ה' אומר לו שלא ידאג, אבל עוד לא הגיע הזמן.
גם על יצחק נאמר "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא, ויעתר לו ה'". מה, פתאום אחרי עשרים שנה, הוא החליט להתפלל? ברור ש'ויעתר' זה על כל התפילות בכל העשרים שנה, וה' היה שם תמיד.
אפשר לדמיין את יוסף בבור אחרי שהאחים מכרו אותו וגם במצרים הוא יורד לשפל תחתית, בחודש הראשון הוא עוד יכל לחשוב, מה ה' רוצה ללמד אותי? מה זה מצמיח אותי? אבל כשעובר עוד חודש ועוד חודש, שתים עשרה שנה בבור! איך אפשר להחזיק את האמונה שה' לא 'שכח' אותו? אבל יוסף, גם במקום הכי שפל שיכול להיות, חדור באמונה בלתי מעורערת, ועונה לפרעה "בלעדי, א-להים יענה את שלום פרעה", ולאחים הוא עונה "א-להים חשבה לטובה".
ה' תמיד איתנו ולעולם לא שוכח!


 

עדיין לא יכולות/בשלות להגיע לעולם הזה;

המתיני מעט עד יעבור זעם......

בעז"ה שיהיה בקרוב טוב גלוי ומתוק

לא הייתי רוצה שכל מי שנשואה לא תעיז לדבר על הנישואים לידי, כי זה רגיש.

זה טבעי ונורמלי שאני מדברת עם חברות, והם מדברות דברים כאלה - וכן, גם על ילדים וכו'.

ואני רואה את זה כהחלטה שלי מה לעשות עם המידע הזה.

אם אני בוחרת להיעלב ולהתרחק ולא להיות חלק מהקבוצה שבה מדברים ככה -

אני מרגישה שאני גוזרת על עצמי בדידות וריחוק, ויצירת קבוצה חברתית שכוללת רק מי שאיתי במצבי, וזה עלול להיות לא בריא מבחינה נפשית.

אני גם יכולה להבין את מה שהיא כתבה בצורה אחרת:

שנים ארוכות של חיפוש, של רווקות לפעמים מובילים למחשבה במודע או בתת מודע של ייאוש, של לי זה כבר לא יקרה.

וכשזה כבר קורה - זה יכול להיתפס כ"תסמונת המתחזה" - זה לא אמיתי, זה לא שלי, אני עדיין בזהות הרווקית שלי - ולכן זה נראה כל כך לא מציאותי שהתחתנתי.

בעיני זה יכול להיות שיתוך של איזשהו מצב נפשי, לא ניסיון לדרוך על יבלות.

אפשר להגיד הכל, השאלה מתי ואיך.

ונשמע לי טריוויאלי שמה שהיא כתבה נאמר בקונטקסט לא רגיש.

וכן, אם אני רווק אני רוצה שיהיו רגישים כלפי.

וכן, בלי קשר לנושא של רווקות אני חושב שרגישות זה דבר שנכון טוב במידה הנכונה.

אז איך שנים? וגם אם היא אמרה  זה סבבה. אין לי בעיה לשמוע ולפרגן. אבל כל עוד זה לא שכל מילה שנייה זה “תראי מה הוא קנה”, “תראי מה הוא הביא לי”, “תראי מה הוא אמר”, “תראי את התמונות של ההריון”...

גם בזה אין לי בעיה כל עוד זה דרך אגב, פשוט כשזה כל הזמן זה כבר חופר קצת. שיחה של שעתיים רק עליה.. מרגיש שהיא שכחה שיש בה עוד רבדים חוץ מזה.

למרות שזה חמוד לפעמים 

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.