במיוחד לא בקיץ.

אני מביאה פושרים בלבד שהורתחו כמובן, ודווקא אם אני מביאה חמים, אז הם פולטים/מקיאים יותר כי אוכלים מדי מהר.

וחוץ מזה שאם מרגילים חם, אז צריך להסתובב כל הזמן עם מים רותחים בהישג יד, וגם בלילה זה מבאס.

כשהיה ממש קר בחורף, הוספתי מעט חמים. 

ממש לא צריך כל יום.

בקיץ- אם מזיע אז מן הסתם יותר מאשר בחורף.

כשיש ריח של פליטות- גם סיבה לקלח.

באופן כללי- ע"פ הרגשתך ומצב התינוק.

אבל לפי דעתי, זה טוב להתרגל למקלחת כל ערב לפני ארוחת הלילה. בהתחלה הם יכולים קצת להרתע, אחר כך לרוב הם נהנים וזה סימן שהלילה מתקרב. זה גם מעביר את הערב, שלרוב הם יותר עצבניים, בקלות יותר. אחרי המקלחת אני ממליצה על עיסוי קטן, אם התינוק עדיין לא מורעב, בעיקר בקיץ כשכיף להשאר רק עם טיטול, ולעשות תנועות שמוציאות גזים. ואחר כך, ארוחה, ולמיטה...

הוא לא יודע מתי לילה, לכן מקלחים, מניקים ושמים במיטה לישון

"לקלח" בהתחלה ע"י מגבת לחה נקיה-

חצי גוף, להלביש וחצי גוף.

אפשר גם עם מעט סבון ובצד גיגית קטנה של מים לנגב את התינוק עם המגבת הלחה.

לא חייבים תמיד להכניס את כולו למים.

זה טוב במיוחד לחורף, במקומות קרים

כל יום. בטח כל יום.

אלא אם חורף ואת גרה בגוש עציון או משהו כזה..

אז אפשר כל יומיים כי קפוא.

כשחברה שלי אמרה לי שהיא רוחצת את התינוקת שרק נולדה "כשהיא מסריחה"

הייתי מזועזעת... גם כיום הילדה בת 5 והמצב לא שונה כל כך ... 

המקלחת יוצרת שגרת ערב נעימה יותר.. אחרי זה אפשר לעשות עיסוי תינוקות,

לשים נעימות של מוזיקה קלאסית ברקע.. להאכיל ולהרדים ברוגע

ולי אישית , עושה ממש כיף להחזיק תינוק נקי ורחוץ, מאשר 

תינוק עם ריח שמנוני על הראש וארומה של פליטות, גם אם היא קלה...

והשיטה של מגבות רטובות שמעתי אותה מחוצניקים שהיו גרים במקומות

קפואים כמו אנגליה או מקומות בארה"ב עם אקלים קר מאוד.

זה לא לאקלים של רוב מדינת ישראל.. אולי מתאים למקומות קרים ביו"ש או לגולן בחורף.

ככל שתניקי יותר, כך יהיה לך חלב לארוחה הבאה.

הגוף לומד להתרגל לייצור חלב לפי הביקוש שאת והתינוק תבקשו ממנו לייצר.

ברגע שמשלבים מטרנה למשל, הגוף שלך לומד לייצר מננה אחת (או יותר) פחות מימה שצריך.

חצי שנה אחרי לידה

הנקה מלאה

זה כי נעים וטוב לו, כבר לא אוכל הרבה בזמן הזה.

כל עוד יש לך זמן ואפשרות- תמשיכי.

או במצב שאת רוצה להגביר את כמות החלב, כשוא מנסה לינוק יותר,

זה משדר לגוף לייצר יותר לפעם הבאה.

שזה לא הכרחי.

אחרי 10 דק'- רבע שעה, מגיע החלב השמן.

כדי שיעלו יותר במשקל- זה עוזר להניק יותר זמן, בעיקר בגלל שהגוף מיצר יותר חלב בעקבות זה.

בכל מקרה- כשאפשר- מעולה להניק שעה.

וכשאי אפשר- צריך לדעת שזה גם בסדר.

ולא למהר להעביר לצד השני, כדי שיהנה מהחלב השמן.

ורק אח"כ קצת מהצד השני

המתוקונת שוכבת על כרית בזמן ההנקה, וממש לבד מקימה את עצמה משכיבה לישיבה (אני רק שומרת שלא תיפול). היא לא יושבת יציב, אלא מתנדנדת כזה... 

לזרום איתה? או לנסות למנוע? היא עוד לא זוחלת. 

הבת שלי פולטת כמויות מטורפות! מהתחלה, כשהיא היתה פיצית, עד עכשיו, כשהיא בת חצי שנה. היא מלכלכת את הבגדים שלה וגם את שלי, וגם את הספה. בקיצור, כל דבר שבסביבתה. 

יש משהו שאפשר לעשות עם זה?! כי עכשיו היא גם פולטת לפעמים פירות שאני נותנת לה. 

וזה לא שהיא אוכלת יותר מדי. כרגע רבע שעה מכל צד, עם הרבה עצירות באמצע. היא יכולה לפלוט מלא גם אחרי 5 דקות של ארוחה, אחרי הפסקה ארוכה מהארוחה הקודמת.

ישר כוח לפותחת! שרשור חשוב ומבורך!

 זה יכול להיות הקאה ולא פליטה רגילה....

אני לא באמת מבינה בזה....

בהצלחה

אני משתפת ממה שחויתי

1. גרעפס - זה מאד מציק, והרבה פעמים מפרשים את זה כרעב ואז הבכי גובר. צריך להרים, אפשר לטפוח בעדינות על הגב העליון, ואז, אם זה זה אז תוך דקה פלוס מינוס זה משתחרר.

2. יציאה - במקרים כאלה אמנם לא ראיתי ממש בכי, אבל אי-נוחות ותזזיתיות כזו. הרמתי ו... הקולות ששמעתי אוששו את העניין...

שלושה שבועות זו תקופה קצרה. בעזרת ה' ההנקה תתבסס ואת תלמדי בעצמך דברים, עוד תראי. מניסיוני, אנחנו האמהות (וגם הסבתות והדודות...) חוששות בדרך כלל לרעב אבל מה שמדהים זה שבדרך כלל זו דוקא לא הבעיה

אני בשלב הזה נתתי 180 מ"ל 3-4 פעמים ביום.

אבל שלי אוכלת יפה ב"ה, והיא עיגול קטן ... (לא בהגזמה , כמו שצריך.. אז היא הייתה אחוזון 60 במשקל ו50 בגובה) 

בת דודה שלי הייתה נותנת 120 והבת שלה לא הייתה מסיימת, והיא הייתה יותר גדולה.

תנסי 180, אם תראי שהיא אף פעם לא מסיימת ותמיד משאירה,

אז תורידי ל150. יש בנוטרילון כפיות של 30, אם את צריכה

יש לי סטוקים ואוכל לשלוח לך בדואר אם תרצי . תשלחי הודעה פרטית אם את רוצה.

רופא רגיל ישים לב רק ללשון שממש קשורה, זה גם מה שבודקים בבי"ח- ואז אומרים לך שהכל תקין.

אבל אם התינוק לא יונק טוב, וגם לא רוצה מוצץ כ"כ בשמחה,

או שיונק אך גורם לפצעים בלי הפסקה, או שאת מרגישה שאין ואקום-

כדאי ללכת לבדוק.

הטיפול הוא ממש ממש קל, התינוק תוך שניה לא מרגיש בזה...

יש רופא בירושלים בשם ד"ר רועי פורר, הבנתי שיש לו אתר שאפשרלהסתכל ולהבין יותר.

גם ד"ר סודי נמיר יודע לזהות,

וד"ר מתי ארליכמן.

בהצלחה!!!

אני מכירה כמה שהחיתוך הפיצי שהיו צריכים פשוט שינה פלאים! עלה יותר במשקל, תינוק יותר רגוע, ישן טוב יותר וכו'  (ובעתיד זה משפיע גם על הדיבור, על אסטמה, נטיה לצרידות ועוד כל מיני בעיות...)

במקפיא אם הוא חלק ממקרר עד 3-4 חודשים אם זה מקפיא נפרד עד חצי שנה. ניראה לי שאת מתכוונת לחלב אם שהופשר מהמקפיא למקרר באמת במצב כזה הוא יכול להחזיק 24 שעות אבל חלב טרי שהוכנס למקרר יכול להחזיק הרבה יותר כמו שכתבתי.

והרי אנחנו רוצים שישתעל ויוציא...

למה לא לתת פשוט אוכל מרוסק?

זה ממש לא אמור להיות ככה. אז ילמד ללעוס בעוד כמה חודשים כשיהיה מוכן לזה באמת

אין לי מושג איך משתמשים ובאיזה אוכל?

אשמח לתשובה.

1. לשטוף אחרי כל החלפה. עדיף לא להשתמש במגבונים- (זה מכאיב ופוצע)

2. למרוח משחה כמובן(כל משחה שקונים בסופר פארם..)

3. יש משחה bpanten ממש טובה. ללא מרשם. (יש אותה מיוחדת לתינוקות ויש לשימוש כללי)

4. תרופת סבתא מדהימה !!! קמח תפוחי אדמה - אחרי שהילד/ה נקיים . פשוט לשפוך בשפע. (כף-2 כפות גדושות) על כל האזור. זה ממש עוזר!!! ממש קסם.. . עוזר במיוחד כשיש כווית..

5.לאוורר את האזור - אפשר להשאיר את הילד כמה שעות בלי טיטול.. או רק עם חיטול מבד.. 

זה לשטוף הרבה במים כמובן

ולמרוח את המשחת לנולין של ההנקה. זה אוטם את הכל מצויין ופשוט נותן לפצעים והאודם להתרפא במהירות.

לא לגעת במגבונים עד שהתפרחת עוברת..

בטח שלא עם בושם.

זה שורף להם וגורם לתפרחת להיות יותר גרועה.

לשלי אני לא נוגעת במגבונים, אלא אם אנחנו בגינה ,

ואז יש לי מגבונים מיוחדים מבית טבע. כמעט לא קרה שעשתה בגינה.

או לשטוף במים וקצת סבון תינוקות בכיור, או צמר גפן עם מים,

או מהגליל של המגבונים היבשים מורטבים בקצת מים , אלה שאין בהם

שום חומר.  

למרוח משחה טובה . מקרים קלים "צינקוד" היא מעולה, 

בבית מרקחת של הקופה היא בהנחה אם יש ביטוח משלים. 

דזיטין יש בבתי מרקחת ובסופר-פארמים אצל הרוקח, חזק לשוק, היא גם מעולה, 

למקרים יותר קשים. הצילה לי את הילדה...

אם יוצא פטריה צריך לקחת להראות לאחות טיפת-חלב או לרופא/ת ילדים

שיתנו משהו נגד פטריות . (פטריה זה כשהפצעים מעלים שכבה לבנה כזו בקצה של כל פצע)

העור הרגיש של התינוק לבין היציאות החומציות שלו.

למה לא להשתמש?

שווה לנסות!

האמת שזה קצת חוש של האמא לזהות ממה הוא בוכה.

קווים כלליים - 
רעב זה בדרך כלל בזמנים יותר קבועים (אם אין קפיצת גדילה או בעיה בהנקה)
אם לא יודעים, אפשר לבדוק. כשנותנים מוצץ - אם זה לא מרגיע זה כנראה רעב.
והם גם עושים תנועה של אוכל עם הפה.

כאבי בטן זה יותר התפתלות ובדרך כלל קצת אחרי האוכל.
* יש תינוקות שגם יבכו מטיטול מלוכלך (לא כולם...)

עייפות הרבה פעמים עם שפשוף עיניים או שוראים שהוא חצי רדום. ואם הוא לא רעב - הוא יקח מוצץ ויירגע (למי שלוקח מוצץ....)

זה מה שאני חוויתי. משתנה מאחד לשני. אולי את תמצאי את הסימנים שמתאימים לך יותר

אם רק הוכנה ולא השתמשו בה, אפשר יותר או לשמור בקרור (תלוי בתנאי מזג האויר). אם כבר אכל, אפילו מעט, שעה ומה שנשאר זורקים.

יש כאלה ששומרות במקפיא, אם לא משתמשים הרבה. לא ניסיתי.

בכל  מקרה, לשמור על הגיינה ושל תהיה רטיבות בקופסא. ברגע שהיא גושית - היא כבר לא טובה.

אצל 3 ילדים לא היתה בעיה.

אצל השניים האחרונים, כל 3 שעות מגיע חלב וכשהוא מגיע יש לי כאב חד משתק בשד.

למה?

אפשר לטפל בזה?

לרשום תאריך ולהקפיא בכמויות קטנות של 60 או 120. עכשיו בקיץ כדאי להפשיר במקרר (לילה קודם) ולא בחוץ. יש כאלו שטועמות כדי לבדוק שלא מקולקל. לא מקפיאים שנית אחרי הפשרה

אם זה משהו חד פעמי שעבר, רוב הסיכויים שזה בסדר.

זה השלב שבו את אמורה לדמם קצת כדימום השתרשות.

עד שבוע 8.

חוצמזה, שדימום קל שלא מצריך פד הוא לא מאיים מבחינה רפואית, אחרי שהגעתי למוקד בגלל כתם בתחתון הסבירו לי פעם הבאה לא לחזור אם אין דימום שמצריך פד.

אז גם אם הם קצת הפריזו ברור שזה לא נורא ולרב לרב מסתיים בטוב.

והיו לי דימומים בשבועות הראשונים של ההריון לסירוגין, כולל כמה קרישי דם קטנים..

תודה לה' לי ולעובר שלום😊

מאחלת לך הריון תקין ובריא, בידיים מלאות בעז"ה❤️

פעמיים. פעם אחת אחרי האיחור והייתי בטוחה שזה התחלה של מחזור. כשזה לא התגבר עשיתי למחרת בדיקה ויצא חיובי. ופעם אחת עוד לפני הדופק. ב"ה אחכ ראו דופק. כרגע שבוע 8 ב"ה.

אני אישית הייתי מחכה ליום שני.

גם לא חושבת שקריטי להיבדק.

היו לי הכתמות חומות באחד ההריונות והכל בסדר ב"ה.

מקווה שגם אצלך

לי היה דימום שכן הצריך פד ,בערך סביב האיחור וגם אחכ .  והרופא ממש זלזל , אמר שרואה המון כאלה. ואמר שלדעתו בשלב הזה גם ככה אין מה לעשות אז לא לבוא.  אני מבינה שיש עוד גישות כנראה אבל הוא מנהל מרפאה, די מומחה .

הסתיים ב"ה בידיים מלאות .

בשורות טובות

לא תמיד רואים דופק בשלב כזה.

וגם הכתם שהיה לך- ממש תואם בתיאור שלו לדימום השתרשות: בצבע, בכמות, בשבוע ההריון ובמשך שלו.

שיהיה המשך הריון בריא ורגוע. 

לא נותנים לכל אחד לקנות...

שצריך אישור מיוחד מתחת לגיל 55.

שכנעה אותי שלא כדאי לתת לילד הורמונים…

אוף, למישהי יש רעיון אחר? הילד (בן 10) פשוט לא נרדםםם. גם בימים עם ריטלין וגם בימים בלעדיו

דוד שלי רופא ילדים בארהב.

שם זה חוקי מגיל שנה או שנתיים...

שניםםםםם שאני מכירה ילדים שלוקחים וזה עוזר להם.

יש מלטונין ממקור טבעי. שזה יותר טוב.

יש בבתי טבע וכאלה.

לשים לב לקנות מינון מותאם לילדים.

אפשר לנסות דברים טבעיים אבל

לזכור שגם חוסר שינה אצל ילדים יש לו השפעה שלילית לטווח ארוך.

אני מחזיקה בבית ונותנת לילדים בהתחלות של שגרה כדי להתאפס מחופש חגים וכו.

הרבה פעמים אחרי כמה ימים של שינה טובה הגוף מסתנכרן ולא צריך להמשיך לקחת...

https://il.iherb.com/

אצל הגדול שלי הטיטולים של לייף היו הכי טובים.

וגם לכוון את הפין כלפי מטה בהחתלה.

אם שמים תה ממש יש בזה חומר משתן, לא יודעת כמה משמעותי.

יש שיטה כזו לשים חיתול על חיתול, כשבחיתול התחתון עושים חתך.

אבל האמת שהייתי מנסה לפני זה אפילו לעלות למידה 6, ולהקפיד לכוון את הפין כלפי מטה. 

נתנו לו תה רגיל/ צמחי כי היתה תקופה של שלשולים רציניים בבוקר וחשבנו אולי זה מהמטרנה..

מנסים בהדרגה בע"ה לעבור למים חמימים..

בתכל'ס אם לא מפריע לכם/לא מתעורר מדי להחליף לפני שאתם הולכים לישון זה הפתרון הכי הגיוני

הוא שותה הרבה במהלך היום?

אני מחליפה לו באמצע הלילה טיטול פעם אחת וזהו. אם את מחפשת פיתרון בלי לקום אז אין לי😅

עוקבת...

ומוצאת את עצמי בבעיה עכשיו כשלוקח לבגדים יותר זמן להתייבש מהכביסה.. כבר קניתי עוד חליפות אבל זה גרם לי פשוט להכניס לכביסה אחרי יותר זמן חחח.. צריכה לכבס לפני שהכל עומד להגמר

ככה לא ירטב ולא נצטרך לקום במיוחד להחליף הכל

תודה!!

בטיטול הראשון שאת שמה את עושה קרע קטן ישר, אורך 10 ס"מ בערך

ועל זה עוד טיטול 

ממש קשה לבוא בכזו חוויה.

י שאפשרות להמזין אתם כדי שתתראו בכל זאת?

אני מסתכלת על חמותי בבריאות ע ד 120 נשה

מאד אוהבת לארח

וגם אסור להביא כלום

התעייפה בשנה האחרונה ובלתי נמנע ששינוי יקרה בקרוב

)מחכה שייפול לה האסימון האמת כי עד כה הצעותיי נענו בשלילה(

אני גם כזאת כשמארחת, אסור להביא כלום ואני אוהבת לפנק את המתארחים.
הייתי גם רוצה להרגיש ככה פעם. 
אולי רק בית מלון ...חחח

אני בשלב אחר בחיים אבל עוד זוכרת שבקשו לבוא לסבתא שלי בלי להודיע הרבה מראש.

כי אחרת היא היתה מתכוננת ומתישה את עצמה.

זה מאמץ גדול לנסוע משפחתית לארוח קצר אבל אולי לפחות תצאו בטעם של עוד? כמו התקווה שלך בסוף...

זה באמת המון זמן…

כואב לקרוא אותך, מצד שני זה באמת קשה לארח משפחה גדולה. למה לא להפגש לאורך השנה לכמה שעות במקום שבת שלמה? למשל הדלקת נרות משותפת, ארוחה בסוכה, פיקניק בטבע בחול המועד פסח. גם אם גרים רחוק אפשר לנצל חופשים או להפגש באמצע הדרך.

אפשרות נוספת- להזמין אליכם לשבת.

אם אזמין במקום שבת את עצמנו להדלקת נרות, זה לא יעזור עדיין יש ילדים ובלאגן וצריך לבשל.
ואלינו לא יבואו.
רק בקיץ אם כבר, (אצל אף אח לא מתארחים, אנחנו לא חריגים בזה)

להזמין אותם אליכם זה לא אופציה?

גם סבא וסבתא שלי כבר מבוגרים מכדי לארח את הילדים הנשואים ופחות בקטע להתארח מלבד אצל הבת שגרה לידם ויכולים להגיע לסעודה ולחזור לבית.

מבאס בשביל האחים הצעירים של אמא שלי שפחות הרוויחו שנות אירוח🥲

אבל בתכלס זה מה יש והם קופצים אחת לכמה זמן לביקור אמצ"ש או שקופצים אליהם..

בסוף זה עצוב שלא מתראים כל כך הרבה זמן.

ממש מקווה בשבילכם שהם כן מארחים בשמחה, פשוט מעדיפים תדירות רחוקה 

תחושה ממש לא נעימה להתארח ככה..

אני חושבת שהכי משמעותי זה שני דברים - עזרה ושקט.

את אומרת שהגדולים כבר עוזרים, וזה המון. הייתי עושה להם שיחה קצרה ומשקפת להם שסבא וסבתא מבוגרים, ואת יודעת שהם תמיד עוזרים אז גם חשוב לך להודות ולהגיד שאת רואה ומעריכה, וגם לחזק אותם להתמיד כי באמת זה לא קל לארח.

אני לא חושבת שזה חייב להיות מבאס עבורם, תלוי באיזה טון הדברים נאמרים.

לגבי הקטנים בעיקר לדאוג שלא יעשו הרבה מדי רעש, שמשחקים יאספו וכו. אפשר גם למנות נגיד "משמרות" של שני מבוגרים כל פעם מביניכם ההורים והילדים הגדולים שידאגו למנן את הרעש, לפתור ריבים, לדאוג לבלגן וכו.

דבר שני יכול להיות שבאמת קשה להם לארח והכל, וזה לא אומר שהם לא אוהבים לארח אתכם. זה פשוט גם קשה, אבל לא בהכרח שזה הטעם היחיד שנשאר להם.

ודבר אחרון אם את מרגישה שזה ארוך להם מדי ובסוף השבת הם מחכים שתלכו - לדאוג לעשות ביקורים קצרים, לא שבתות. בחנוכה לדאוג לשריין יום להגיע אליהם, מדי פעם לקבוע ארוחת ערב מיוחדת או ביום שישי ארוך לנסוע במיוחד לבלות בוקר וללכת. וגם אפשר לבוא מדי פעם בהרכב חלקי, זה מקל משמעותית. אנחנו גם משפחה גדולה, לפעמים היינו מתחלקים נגיד - ילד גדול עם ילד קטן נוסעים לבקר, ואחרי כמה ימים עוד ילד גדול עם קטן. לפעמים ההורים עם הקטנים ובזמן אחר הגדולים באים עצמאית, או פעם אחת הורה אחד רק עם הבנים/רק עם הבנות. בגיל מסויים של סבא וסבתא ובגדלי משפחה מסוימים זה כבר באמת נהיה קשה, וביקורים קצרים מאד מקלים גם על האירוח עצמו, גם על ההכנות, וגם לא הופכים למועקה באמצע הענין.

אם חשוב לכם לבוא בהרכב מלא לשבת, אפשר גם למצוא דירה באזור לישון בה ולבוא רק לארוחות, ככה שיש להם גם מרחב פרטי בין לבין

סבא וסבתא זה הכי קרוב שיש אחרי הורים ואחים. אין שום סיבה להפגש רק פעם בשנה.

תרגישי בנוח, אתם לא איזה אורחים שהגיעו מהרחוב, זה סבא וסבתא ונכדים. ועוד הבאת איתך חצי מהשבת.

אם עושים לך פרצופים שאין כח בלאגן, זה עניין שלה עם עצמה. זה הנכדים שלה, זה הילד/ה שלה, זה מי שהיא הביאה לעולם. אל תנסי לרצות יותר מידי, זה מעייף ומביא לתסכול וכעס עליה. תביני שזה הסבתא וזה הנכדים ובחירה שלה בלבד אם להנות מהם או לסבול מהם ואם היא בחרה בסבל זה עניין שלה ובעיה שלה. 

הם גם שמחים מאוד לארח אתכם ולפגוש אתכם, וזה גם קשה להם. וזה לא סותר.

נגיד - לארגן בר מצווה לילד שלך זה כיף או קשה? ברור שזה קשה ומטריח, אבל זה גם משמח ומספק כי יש פה אירוע מרגש שאנחנו רוצים לחגוג אותו בצורה הראויה.

אז גם אירוח יכול להיות כך.

יכולה לומר לך על חמותי שכבר מזמן לא אירחה אותנו בשבת כי זה באמת כבר יותר מדי (היא קרובה לגיל 80), אבל היא כן מארחת אותנו לפעמים באמצע שבוע וטורחת המון לפני והרבה אחרי (והיא לא מרשה לנו לעשות כלום, בקושי שנאמר תודה היא מוכנה), וברור לנו שזה מתיש אותה מאוד (ולכן לא נעשה את זה הרבה, אלא נזמין אותם אלינו לזמנים קצרים), אבל היא גם נהנית מזה מאוד ומוכנה "להקריב" בשביל השמחה שלה לראות אותנו.

גם ההורים שלי - בשנים האחרונות כמעט לא הגענו אליהם בהרכב מלא לשבת (אף שהם צעירים יותר), ובכל זאת בשבת הקודמת הם אירחו את כל הילדים שלנו כדי שנוכל לצאת לנופש.

זה היה להם קל? לא כל כך... (הם הודו בזה במנות קצובות🤭) אבל בנוסף לזה שאחותי הקטנה והבת הבכורה שלנו התגייסו לגמרי לעזרה - הם פשוט החליטו לעשות את המאמץ כדי לעזור לנו וכדי ליהנות מהנכדים כמה שאפשר.

אני מתפללת שגם אנחנו נהיה מסוגלים לנהוג כמו ההורים שלנו, אף שאני יודעת שזה יהיה קשה.

כי באמת, עם כל הקושי, חשוב לנו לשמור על המשפחה שלנו וליהנות בחברתה...

אז לא כתבתי לך עצות פרקטיות, אבל אולי רק קצת שינוי בחשיבה...❤️

ההחלטה אם להזמין או לא היא שלהם

ואם הזמינו- אז אתם רצויים

וכן. את יכולה להקל ככל יכולתך

אבל אם הם לא נהנים מנכחותכם- זה לא בשליטתך

אני כן יכולה להגידהשמגיעהגיל שהכל קשה

קשה לארח

קשה להתארח

ובאופן כללי קשה להנות

זה גיל שמספיק לבוא אחהצ לשעה

לתת חיבוק, נשיקה

וללכת

(קודם לזה השלב של לבוא עם מגש פיצה לא. ערב ולהשאיר מסודר כשיוצאים... אבל כאמור- מגיעהשלב שגם זה לא)

ולכל הנל לא יעזור אם מדובר באופי "פולני"

שמותר שיהיה להם קשה

זה באמת קשה לארח,

קשה זה לא רע.

עדיף לעבוד קשה ולהרוויח מפגש וקשר

מאשר לנוח ולא להפגש.

כל עוד הם מציעים - זה טוב

גם בשבילם!

תשאירי להם את האחריות למנן את זה בשביל עצמם.

להתארח שבת שלמה

וגם אם מתארחים זה לא צריך להיות מושלם

אנחנו כבר הרבה שנים לא מתארחים שבתות

באים לביקור קצר בחופשות ומתראים באירועים

פגישות קצרות ולעניין

וגם הן לא הנאה צרופה 

זה באמת מאכזב. אין לי טיפים מעשיים. אני כן חושבת שכדאי לשים על השולחן את החלום - שיהיה כיף לארח אתכם, שיתגעגעו וירצו שתבואו כל הזמן.

וליד לשים את המציאות - ב"ה משפחה גדולה ומלאת שמחת חיים. שקשה לארח אותה.

ולהתאבל קצת על החלום ושברו, ולקבל את המציאות בהכרה והבנה שזה מה שהשם נתן לנו וזה הכי טוב לנו.

1. להביא מעילים וביגוד חם ולצאת לטיול משפחתי בשבת בצהריים אחרי הארוחה או לפניה... יתן להם ולכם ספייס ואפשרות להתאוורר

2. תיאום ציפיות לפני הילדים

כמה שיותר תדברי איתי מראש ייקל עלייך בזמן הביקור..

3. לשחרר קצת..

בסוף יש מה שביכולתך להשפיע ויש מה שלא

ובכל מקרה אי אפשר להיות מלאכים,

אז תעשי מה שביכולתך והשאר קצת לשחרר

אם תהיי בסבל ועל קוצים כל השבת זה גם מאודדדד מתיש נפשית, מאוד, וגם יוצר תוצאה הפוכה- יקשה עלייך לנהל את זה ולהעביר את השבת במקסימום רוגע וטוב...

4. תביאי לך פינוקים

זה סיטואציה מורכבת ותביאי לך מתדלקים שונים לזמנים שונים

אגב אפשר להביא גם מתדלקים לילדים ומתחלקים לסבא וסבתא/דודים..

אם זה פעם בשנה אז זה הוצאה חדפ והייתי משחררת ומוציאה סכום משמעותי העיקר לעשות מה שביכולתך כדי שיעבור בטוב...

ודבר אחרון- חיבוק גדול ובהצלחה!!!!

ככה יש את החוויה של שבת אצל סבא וסבתא

אבל הרבה יותר קל ועם צומי יותר ממוקד.

וגם אם יש לכם הזדמנות של שבת יותר מצומצמת, ש2-3 מהגדולים לא איתכם בשבת, אולי זה גם פחות כבד.

וגם, מצטרפת שמפגשים באמצע השבוע יכולים להיות מאוד משמעותיים.

חיבוק 🤍

זוכרת ששאלת על זה באה"ה

וצריך להעריך את המאמץ שהם מארחים בשביל הקשד, ולא לנסות שזה יבוא "טבעי"

יש גיל שכל מה שעושים בו זה לקטר..

זוכרת את סבתא שלי יושבת עם השכנות המבוגרות מתחת לבניין

וכל השיחה שלהם זה רק קיטורים על כל העולם..

אני חושבת שבמוצש הם מתבאסים שאתם הולכים מבחינת הקשר, ושמחים שטכנית יוקל להם, החיים מורכבים וזה בסדר.

להיות איתה❤️

האם זו תחושה שמוכרת לך בחיים? שלא באמת רוצים אותך אלא כדי לצאת ידי חובה/שהנוכחות שלך מעיקה או לא רצויה?

הרבה פעמים זה יושב על מקום כזה, ויש בזה גם נבואה שמגשימה את עצמה.

תחבקי את עצמך על ההרגשה הכואבת הזו.

ותתפללי שתרגישו את וילדייך אהובים רצויים ומקובלים❤️

תודה לכן, סליחה שלא הגבתי לכל אחת אישית
כתבתן דברים מעניינים ומעלים מחשבה
רק אומר שהסבא והסבתא לא כאלה זקנים...אחרת היינו יותר מבינים כנראה
ואין אפשרות אמצע שבוע וכדומה שהרבה מהממות פה הציעו, לא אפרט.
לקחתי לתשומת ליבי מה שמישהי כתבה שעם הגיל פחות מתלהבים, פחות מתרגשים. כנראה זו גם הנקודה, פחות מתרגשים ומתגעגעים בבואנו...
ואני מרגישה רצויה במקומות אחרים... שאלו פה.
תודה לכולן.
אנחנו נהנה בשבת מאוד, מה האחרים? לא יודעת.