במיוחד לא בקיץ.

אני מביאה פושרים בלבד שהורתחו כמובן, ודווקא אם אני מביאה חמים, אז הם פולטים/מקיאים יותר כי אוכלים מדי מהר.

וחוץ מזה שאם מרגילים חם, אז צריך להסתובב כל הזמן עם מים רותחים בהישג יד, וגם בלילה זה מבאס.

כשהיה ממש קר בחורף, הוספתי מעט חמים. 

ממש לא צריך כל יום.

בקיץ- אם מזיע אז מן הסתם יותר מאשר בחורף.

כשיש ריח של פליטות- גם סיבה לקלח.

באופן כללי- ע"פ הרגשתך ומצב התינוק.

אבל לפי דעתי, זה טוב להתרגל למקלחת כל ערב לפני ארוחת הלילה. בהתחלה הם יכולים קצת להרתע, אחר כך לרוב הם נהנים וזה סימן שהלילה מתקרב. זה גם מעביר את הערב, שלרוב הם יותר עצבניים, בקלות יותר. אחרי המקלחת אני ממליצה על עיסוי קטן, אם התינוק עדיין לא מורעב, בעיקר בקיץ כשכיף להשאר רק עם טיטול, ולעשות תנועות שמוציאות גזים. ואחר כך, ארוחה, ולמיטה...

הוא לא יודע מתי לילה, לכן מקלחים, מניקים ושמים במיטה לישון

"לקלח" בהתחלה ע"י מגבת לחה נקיה-

חצי גוף, להלביש וחצי גוף.

אפשר גם עם מעט סבון ובצד גיגית קטנה של מים לנגב את התינוק עם המגבת הלחה.

לא חייבים תמיד להכניס את כולו למים.

זה טוב במיוחד לחורף, במקומות קרים

כל יום. בטח כל יום.

אלא אם חורף ואת גרה בגוש עציון או משהו כזה..

אז אפשר כל יומיים כי קפוא.

כשחברה שלי אמרה לי שהיא רוחצת את התינוקת שרק נולדה "כשהיא מסריחה"

הייתי מזועזעת... גם כיום הילדה בת 5 והמצב לא שונה כל כך ... 

המקלחת יוצרת שגרת ערב נעימה יותר.. אחרי זה אפשר לעשות עיסוי תינוקות,

לשים נעימות של מוזיקה קלאסית ברקע.. להאכיל ולהרדים ברוגע

ולי אישית , עושה ממש כיף להחזיק תינוק נקי ורחוץ, מאשר 

תינוק עם ריח שמנוני על הראש וארומה של פליטות, גם אם היא קלה...

והשיטה של מגבות רטובות שמעתי אותה מחוצניקים שהיו גרים במקומות

קפואים כמו אנגליה או מקומות בארה"ב עם אקלים קר מאוד.

זה לא לאקלים של רוב מדינת ישראל.. אולי מתאים למקומות קרים ביו"ש או לגולן בחורף.

ככל שתניקי יותר, כך יהיה לך חלב לארוחה הבאה.

הגוף לומד להתרגל לייצור חלב לפי הביקוש שאת והתינוק תבקשו ממנו לייצר.

ברגע שמשלבים מטרנה למשל, הגוף שלך לומד לייצר מננה אחת (או יותר) פחות מימה שצריך.

חצי שנה אחרי לידה

הנקה מלאה

זה כי נעים וטוב לו, כבר לא אוכל הרבה בזמן הזה.

כל עוד יש לך זמן ואפשרות- תמשיכי.

או במצב שאת רוצה להגביר את כמות החלב, כשוא מנסה לינוק יותר,

זה משדר לגוף לייצר יותר לפעם הבאה.

שזה לא הכרחי.

אחרי 10 דק'- רבע שעה, מגיע החלב השמן.

כדי שיעלו יותר במשקל- זה עוזר להניק יותר זמן, בעיקר בגלל שהגוף מיצר יותר חלב בעקבות זה.

בכל מקרה- כשאפשר- מעולה להניק שעה.

וכשאי אפשר- צריך לדעת שזה גם בסדר.

ולא למהר להעביר לצד השני, כדי שיהנה מהחלב השמן.

ורק אח"כ קצת מהצד השני

המתוקונת שוכבת על כרית בזמן ההנקה, וממש לבד מקימה את עצמה משכיבה לישיבה (אני רק שומרת שלא תיפול). היא לא יושבת יציב, אלא מתנדנדת כזה... 

לזרום איתה? או לנסות למנוע? היא עוד לא זוחלת. 

הבת שלי פולטת כמויות מטורפות! מהתחלה, כשהיא היתה פיצית, עד עכשיו, כשהיא בת חצי שנה. היא מלכלכת את הבגדים שלה וגם את שלי, וגם את הספה. בקיצור, כל דבר שבסביבתה. 

יש משהו שאפשר לעשות עם זה?! כי עכשיו היא גם פולטת לפעמים פירות שאני נותנת לה. 

וזה לא שהיא אוכלת יותר מדי. כרגע רבע שעה מכל צד, עם הרבה עצירות באמצע. היא יכולה לפלוט מלא גם אחרי 5 דקות של ארוחה, אחרי הפסקה ארוכה מהארוחה הקודמת.

ישר כוח לפותחת! שרשור חשוב ומבורך!

 זה יכול להיות הקאה ולא פליטה רגילה....

אני לא באמת מבינה בזה....

בהצלחה

אני משתפת ממה שחויתי

1. גרעפס - זה מאד מציק, והרבה פעמים מפרשים את זה כרעב ואז הבכי גובר. צריך להרים, אפשר לטפוח בעדינות על הגב העליון, ואז, אם זה זה אז תוך דקה פלוס מינוס זה משתחרר.

2. יציאה - במקרים כאלה אמנם לא ראיתי ממש בכי, אבל אי-נוחות ותזזיתיות כזו. הרמתי ו... הקולות ששמעתי אוששו את העניין...

שלושה שבועות זו תקופה קצרה. בעזרת ה' ההנקה תתבסס ואת תלמדי בעצמך דברים, עוד תראי. מניסיוני, אנחנו האמהות (וגם הסבתות והדודות...) חוששות בדרך כלל לרעב אבל מה שמדהים זה שבדרך כלל זו דוקא לא הבעיה

אני בשלב הזה נתתי 180 מ"ל 3-4 פעמים ביום.

אבל שלי אוכלת יפה ב"ה, והיא עיגול קטן ... (לא בהגזמה , כמו שצריך.. אז היא הייתה אחוזון 60 במשקל ו50 בגובה) 

בת דודה שלי הייתה נותנת 120 והבת שלה לא הייתה מסיימת, והיא הייתה יותר גדולה.

תנסי 180, אם תראי שהיא אף פעם לא מסיימת ותמיד משאירה,

אז תורידי ל150. יש בנוטרילון כפיות של 30, אם את צריכה

יש לי סטוקים ואוכל לשלוח לך בדואר אם תרצי . תשלחי הודעה פרטית אם את רוצה.

רופא רגיל ישים לב רק ללשון שממש קשורה, זה גם מה שבודקים בבי"ח- ואז אומרים לך שהכל תקין.

אבל אם התינוק לא יונק טוב, וגם לא רוצה מוצץ כ"כ בשמחה,

או שיונק אך גורם לפצעים בלי הפסקה, או שאת מרגישה שאין ואקום-

כדאי ללכת לבדוק.

הטיפול הוא ממש ממש קל, התינוק תוך שניה לא מרגיש בזה...

יש רופא בירושלים בשם ד"ר רועי פורר, הבנתי שיש לו אתר שאפשרלהסתכל ולהבין יותר.

גם ד"ר סודי נמיר יודע לזהות,

וד"ר מתי ארליכמן.

בהצלחה!!!

אני מכירה כמה שהחיתוך הפיצי שהיו צריכים פשוט שינה פלאים! עלה יותר במשקל, תינוק יותר רגוע, ישן טוב יותר וכו'  (ובעתיד זה משפיע גם על הדיבור, על אסטמה, נטיה לצרידות ועוד כל מיני בעיות...)

במקפיא אם הוא חלק ממקרר עד 3-4 חודשים אם זה מקפיא נפרד עד חצי שנה. ניראה לי שאת מתכוונת לחלב אם שהופשר מהמקפיא למקרר באמת במצב כזה הוא יכול להחזיק 24 שעות אבל חלב טרי שהוכנס למקרר יכול להחזיק הרבה יותר כמו שכתבתי.

והרי אנחנו רוצים שישתעל ויוציא...

למה לא לתת פשוט אוכל מרוסק?

זה ממש לא אמור להיות ככה. אז ילמד ללעוס בעוד כמה חודשים כשיהיה מוכן לזה באמת

אין לי מושג איך משתמשים ובאיזה אוכל?

אשמח לתשובה.

1. לשטוף אחרי כל החלפה. עדיף לא להשתמש במגבונים- (זה מכאיב ופוצע)

2. למרוח משחה כמובן(כל משחה שקונים בסופר פארם..)

3. יש משחה bpanten ממש טובה. ללא מרשם. (יש אותה מיוחדת לתינוקות ויש לשימוש כללי)

4. תרופת סבתא מדהימה !!! קמח תפוחי אדמה - אחרי שהילד/ה נקיים . פשוט לשפוך בשפע. (כף-2 כפות גדושות) על כל האזור. זה ממש עוזר!!! ממש קסם.. . עוזר במיוחד כשיש כווית..

5.לאוורר את האזור - אפשר להשאיר את הילד כמה שעות בלי טיטול.. או רק עם חיטול מבד.. 

זה לשטוף הרבה במים כמובן

ולמרוח את המשחת לנולין של ההנקה. זה אוטם את הכל מצויין ופשוט נותן לפצעים והאודם להתרפא במהירות.

לא לגעת במגבונים עד שהתפרחת עוברת..

בטח שלא עם בושם.

זה שורף להם וגורם לתפרחת להיות יותר גרועה.

לשלי אני לא נוגעת במגבונים, אלא אם אנחנו בגינה ,

ואז יש לי מגבונים מיוחדים מבית טבע. כמעט לא קרה שעשתה בגינה.

או לשטוף במים וקצת סבון תינוקות בכיור, או צמר גפן עם מים,

או מהגליל של המגבונים היבשים מורטבים בקצת מים , אלה שאין בהם

שום חומר.  

למרוח משחה טובה . מקרים קלים "צינקוד" היא מעולה, 

בבית מרקחת של הקופה היא בהנחה אם יש ביטוח משלים. 

דזיטין יש בבתי מרקחת ובסופר-פארמים אצל הרוקח, חזק לשוק, היא גם מעולה, 

למקרים יותר קשים. הצילה לי את הילדה...

אם יוצא פטריה צריך לקחת להראות לאחות טיפת-חלב או לרופא/ת ילדים

שיתנו משהו נגד פטריות . (פטריה זה כשהפצעים מעלים שכבה לבנה כזו בקצה של כל פצע)

העור הרגיש של התינוק לבין היציאות החומציות שלו.

למה לא להשתמש?

שווה לנסות!

האמת שזה קצת חוש של האמא לזהות ממה הוא בוכה.

קווים כלליים - 
רעב זה בדרך כלל בזמנים יותר קבועים (אם אין קפיצת גדילה או בעיה בהנקה)
אם לא יודעים, אפשר לבדוק. כשנותנים מוצץ - אם זה לא מרגיע זה כנראה רעב.
והם גם עושים תנועה של אוכל עם הפה.

כאבי בטן זה יותר התפתלות ובדרך כלל קצת אחרי האוכל.
* יש תינוקות שגם יבכו מטיטול מלוכלך (לא כולם...)

עייפות הרבה פעמים עם שפשוף עיניים או שוראים שהוא חצי רדום. ואם הוא לא רעב - הוא יקח מוצץ ויירגע (למי שלוקח מוצץ....)

זה מה שאני חוויתי. משתנה מאחד לשני. אולי את תמצאי את הסימנים שמתאימים לך יותר

אם רק הוכנה ולא השתמשו בה, אפשר יותר או לשמור בקרור (תלוי בתנאי מזג האויר). אם כבר אכל, אפילו מעט, שעה ומה שנשאר זורקים.

יש כאלה ששומרות במקפיא, אם לא משתמשים הרבה. לא ניסיתי.

בכל  מקרה, לשמור על הגיינה ושל תהיה רטיבות בקופסא. ברגע שהיא גושית - היא כבר לא טובה.

אצל 3 ילדים לא היתה בעיה.

אצל השניים האחרונים, כל 3 שעות מגיע חלב וכשהוא מגיע יש לי כאב חד משתק בשד.

למה?

אפשר לטפל בזה?

לרשום תאריך ולהקפיא בכמויות קטנות של 60 או 120. עכשיו בקיץ כדאי להפשיר במקרר (לילה קודם) ולא בחוץ. יש כאלו שטועמות כדי לבדוק שלא מקולקל. לא מקפיאים שנית אחרי הפשרה

20260217231014.pdf

רעיון טוב, אנסה לכתוב עוד...

אני בקושי מתפנה לכתוב, לצערי... גם טכנית (כל מיני תורים לילדים) וגם נפשית (כשאין תור ואין עבודה אני רק רוצה לנוח...)

הלוואי שאצליח יותר...

בכל אופן, שמחה שהסיפור הזה הצליח לצאת ממך!

אבל יצא שאני עכשיו כבר כמה ימים בבית

זו דווקא תקופה לא רעה להיות בה בבית.😅 אפשר להפוך את הבית לקראת פסח, להתקשקש עם ענייני משלוחי מנות, אפשר לפתח תחביב

מה שחשוב לדעתי זה שיהיה לך סדר יום שסובב סביב עשייה מסוימת שתעשה לך טוב

וכבר הכנתי את משלוחי המנות...

זה כבר תקופה ככה...

ובדיוק, אני מחפשת עשייה שתיתן לי הרגשה טובה וסדר יום יציב, ולא לחפש כל הזמן מה לעשות, כי זה נותן לי תחושה ממש רעה...

עד שהילדות מגיעות כמו שכתבת, אולי תשקלי עבודה זמנית?

מילוי מקום בהוראה למשל?

ואלופה וחרוצה♥️

אז אני לא יכולה להתחייב לעבודה אחרת.

אולי משהו ממש זמני מהרגע להרגע. יש לך רעיון?

הבנתי שזו השתבצות על סמך רצון וזמן פנוי אחרי שמתקבלים ולא מחייב כי יש מאגר של מחליפות

זה מה שהכי נראה לי הגיוני כרגע, אולי יגיעו רעיונות נוספים

יש משהו בהתנדבות והתעסקות עם עשייה טובה במעגל חיצוני שהוא לא אנחנו שעושה ככ טוב.

את יכולה להכין ארוחות ליולדות, לראות מה קורה עם נשות המילואים מסביבך... בטח יש עוד מלא אפשרויות.

זה דורש התעסקות והתקשקשות שהרבה אמהות היו שמחות לוותר על זה.

וגם להכין משלוחי מנות בתשלום עבור אחרים.

אם את קונה בעצמך את המוצרים (אפילו אם עושה משלוח) ויש לך זמן להרכיב, משלוח מוכן שאת מוכרת יכול להשאיר לך רווח.

תנסי לחשוב מה אנשים שאין להם זמן הכי נתקעים איתו והיו שמחים להעביר למיקור חוץ.

לקראת פסח בטוחה שיש מלאאא דברים בסגנון.

לטווח ארוך יותר אם אוהבת בינה מלאכותית ועיצוב, זה תחום שממש אפשר להתפתח בו.

למשל לבת מצווה של הבת שלי רציתי את הסרטון הזה שמרכיבים מתמונות ילדות ומנפישים את זה שהדמות עוברת מסיטואציה לסיטואציה..

אבל לא היה לי ראש וזמן לחפש מי יעשה לי.

הייתי עובדת בעסק של גלים כלומר שיש חודשים מאוד עמוסים והרווחים בהתאם ואז חודשים של שקט יחסי (קבועים)

בחודשי שקט הייתי משקיעה בעצמי עושה דברים שרציתי מסדרת את המגירוצ בבית מחדש יוצאת לים ובגדול נהנת..כי בתקופת העומס אין זמן ..

אני ממש אוהבת את הים, אבל ללכת לבד זה קצת מבאס...

ואני גרה בירושלים, אז עד שאסע אני אצטרך לחזור (באחת כבר יוצאת למסגרות).

יש לך רעיון לקורסים מעניינים?

הייתי מסתכלת בקמפוס IL ורואה אם משהו קורא לי

או לחילופין לבחור סדרת שיעורי תורה וללמוד אותה ברצף וברצינות (מערוץ מאיר או כל מקום אחר)

יש גם שלל קורסים דיגיטליים בכל נושא כמעט, השאלה אם יש לך כיוון

עוד דבר זה להסתובב בירושלים ולגלות פינות חדשות או ישנות וכיפיות. אם זה טבע אז נגיד לשבת בוקר אחד בעמק הצבאים, להסתובב בפריחה של עמק המצלמה, להרחיק קצת לסכר בית זית... ובתוך העיר יש גם מוזיאונים וכל מיני דברים נחמדים. שאלה של טעם אישי...

ים

לקרוא ספר בים🙈

מסעדות

שוק

לטייל בקניון

לבקר את אחיות שלי

לסדר את הבית מחדש

לנקות הרבה

וספורט בבקרים

למה שלא תכתבי עבור העסק שלך?

למשל:

מודעות פרסום.

תוכן לרשתות החברתיות - תוכן מקצועי, סיפורים של לקוחות שלך (בשינוי פרטים) , יום בחייך (נניח - יום בחיי מעצבת גרפית).

אנשים יגיבו למאמר, את תעני להם.

זה לא תופס את כל הזמן אבל חלק ממנו זה תופס וזה ומייצר עניין לגבי העסק שלה.

זה גם יכול לייצר לך תעסוקה נחמדה וגם יכול לייצר לך לקוחות.

אוסטופאסט ישחרר לו לחצים

וירגיע אותו.

ויעזור לו להרגע.

דבר 2 להמשיך ללמד אותו למצוץ מוצץ

לחפש עוד סוגים

ולהסתכל על סרטונים איך ללמד למצוץ

הוא לא צריך לאכול כּ"כ  הרבה

זה מעכל כזה שאוכל הרבה כי לא נרגע

ואז הוא מפוצץ ולכן יכול לעכל כזו כמות

ואז שוב בוכה.

דבר שני לחפש ביביסטר שעה וחצי ביום שתקח אותו לטיול בשעה שאת הכי רוצה שקט

וגם אם הוא בוכה שתסדר

ואת תהיי בנחת עם שאר הילדים.

חיבוק גדול  

בן כמה הילד?

קודם כל

להאכיל פחות

לדחות האכלות כמה שאפשר

לקנות/לשאול מנשא טוב, שיגור עלייך או על בעלך כל היום

להרגיע כמה שאפשר בלי האכלה

ממש לנסות לרווח את הארוחות לשעתיים-שעתיים וחצי.

זה הדבר הראשון שהאוסתאופת אמר לי.

(כמובן הייתי מאכילה הרבה מחוסר ברירה, אבל זה היה מעגל שמזין את עצמו)

חיבוק ענק

אנחנו הגענו לאוסתאופת בגיל חודשיים וחצי ובטיפול השני קרה הקסם והיא פשוט נרגעה בבת אחת.

הלוואי שתצליחו לעזור לו!

אם הוא מקיא אז זה בדכ אומר שהוא אוכל מהר מדי או יותר מדי. לא כל בכי זה רעב. בבקבוק את יכולה לדעת לפי כמה שאכל מתי הוא אמור להיות רעב, זה לא בלתי נגמר.

יכול להיות שמה שהוא צריך זה פשוט ידיים. ולבכות..

מתסכל מאד. גם לי היתה אחת כזאת.

הפתרון שלי הוא מנשא ומוצץ, ואז הידיים שלי פנויות לילדים האחרים. זה לא פותר במאה אחוז, אבל רוב שעות היום זה *יחסית* עזר. בשעות הערב של הגזים כשהבכי ממש בלתי נסבל היינו לוקחים אותה לסיבוב במנשא בחוץ. לפעמים צרחה פחות, לפעמים לא, אבל יש משהו בבחוץ שעוזר לשרוד את זה יותר בשפיות וגם שאר בני הבית לא מתחרפנים

כשלא ינק היה במנשא. ממש ממליצה לנסות.

ההנקה הרגיעה אותו מאוד, משהו בפעולה ואולי בקרבה עשה לו את זה. זה היה באמת קשה ברמה שידעתי שאם לא מניקה באותו רגע הוא לא יכול 'לעשות'. הכל היה תוך כדי הנקה.

ממש ממליצה להשאיל מנשא ולנסות.

מקווה שיסתדר. 

האם למישהי יש המלצה לאוסתואפת טוב ??

באזור המרכז ?

כשהוא עלי הוא רגוע יותר אבל אני מוצאת את עצמי איתו שעות על הידיים.

וגם לא רוצה מוצץ....

ככה שאנחנו סביב הבכי טהצעקות חלק ניכר מהיום.

* בבוקר יש לו שעתיים די טובות שרגוע

*בלילה כשנרדם ישן רצוף 4 שעות

יש לי המלצה בירושלים, במרכז לא מכירה.

הציל אותי בגיל הזה!!!

ואני הכי בעולם מבינה את הקושי, גם אני אחרי הלידה היה לי קשההההההההה ברמת הבלתי נסבל.

עם הזמן היה שיפור והוא ביסס ארוחות 

יכול להיות שזה ריפלקס ולכן מרגיש טוב יותר בתנוחה כזו ולא בשכיבה

נראה שהוא אוכל יותר ממה שצריך

זה מובן שהוא בוכה ואת מנסה להרגיע אותו באוכל אבל דווקא בגלל שזה לא רק הנקה אז לפעמים יש פה האכלת יתר.

או לתת משו נגד גזים?

אוסטאופט עוזר גם לזה

אם יש ריפלוקס זה מאוד כואב להם

כמה דברים שכדאי לבדוק:

האם יש לו לשון קשורה?

האם יכול להיות שיש לו רפלוקס?

האם באמת טיפול אצל אוסתיופאת יעזור?

בהצלחה יקרה, ושולחת חיבוק של הזדהות...

אמורה להיות כל 3-4 שעות- מניחה שזה תינוק קטן?

להיזהר לא להאכיל יותר מדי, גורם לכאבי בטן

תקחי לרופא- הם לא בוכים סתם. יכול להיות ריפלקס או גזים.

יש לי אחיינית שהייתה צורחת ממש כשהיתה בוכה. לא הבנו איך ההורים מסתדרים עם בכי כזה. בסוף מסתבר שהיה לה מים באוזנים ולכן לא שמעה טוב....

יכול להיות שהמטרנה לא טובה לו... אולי רגישות או אחר.
הייתי מתחילה בזה
ובן כמה הוא?
יכול להיות שכדאי לנסות לתת מרק טחון וכו?
אולי מטרנה כבר לא מספק את הקיבה שלו...?לא ציינת בן כמה הוא.
 

ממש פיצי
הייתי קודם מחליפה מטרנה ומישם כמו שכתבו לך פה עצות ללכת לאוסטואופט

וגם להוריד מוצרי חלב שאת לא תאכלי..

הקטן שלי ממש מסכן אחרי שאני אוכלת חלבי...

דבר נוסף- אם יש ריר בצואה זה סימן לרגישות לחלבי. 

היה הבכור בלי אחים אז פשוט היה עלי בהנקה כלללללל היוםםם

מצטרפת להמלצה על אוסטאופט. אבל רק אחד טוב.(לא של הקופ"ח. תחסכי את העוגמת נפש שעברנו)

אני יכולה להמליץ על מישהו בירושלים. אם רלוונטי לך אז אכתוב לך בפרטי את המספר

ולא יודעת אם זה יעודד אבל עכשיו נראה נצח אבל בסוף זה עובר והם גדלים והם חייכנים ומתוקים ולא זוכרים בכלל שהתינוק שצרח כך היום זה בעצם הוא

היום אני שמחה על עצם ר"ח אדר,

על הימים המיוחדים והמרגשים האלה,

על החלום שחלמתי על אבי ז"ל לפנות בוקר והצחוק שלו והשמחה שלו היו כ"כ אמיתיים ומדבקים שהרגשתי אותו שוב קרוב קרוב,

על הביטחון שהקב"ה נוטע לי בלב היום,

על מילים מחזקות של חברה יקרה,

על היכולת לכתוב עכשיו כאן,

ועל תפילה שחיכתה לצאת והיום יצאה ועשתה כ"כ טוב.

תודה לך ה' הטוב 🙏

אני שמחה על שיחה עם חברה טובה שהייתה לי היום ועל עוד כמה חברות טובות שיש לי

אני שמחה שאני מסוגלת לפתוח את הלב ולשתף אחרים בפתיחות וזה מאוד מקל עלי

אני שמחה על חופשת לידה כיפית עם תינוק מתוק מדבש 

שמחה שהכנתי עם הילדים ארוחה שווה לכבוד ראש חודש ושמחה שיצא טעים ומפנק

אפשר גם לומר שאני מודה לה' על כל זה

מודה לה' על החברות שלי, על הילדים שלי ועל האיש שלי, מודה לה' על הכישרונות שלי ועל תכונות האופי שלי ומודה על זה שאני יכולה לראות את כל הטוב הזה..

ממש ברכה גדולה כל דבר ודבר שכתבת, ב"ה ממש!

תודה ששיתפת 🙏

ושתמשיכי לראות עוד המון המון טוב ואור בכל בשפע ב"ה ❤️

תפסת אותי ביום קשוח

אני יכולה לומר שאני שמחה בדברים כלליים

שמחה על בעל מדהים

ילדה מהממת

הריון תקין ובסך הכל אני מרגישה טוב ב"ה

אבל אין לי משהו דווקא היום ועכשיו

היה יום דיי מבאס

ותקופה של עומס קשוח מאוד

משמח לשמוע על האוצרות שלך

בעל מדהים (זכות גדולה ב"ה)

ילדה מהממת ב"ה

והריון תקין ב"ה

כן ירבו השמחות, הכוחות והחיוכים ב"ה! 🙏❤️

מודה לה' שהקטנה עם כל הבעיות הרפואיות ילדה בריאה, שמחה, מצחיקה.

מודה לה' שמחר יש ביקורת, וגם בעוד שבוע, והכל זה רק ביקורות ולא חלילה טיפולים

מודה לה' על רפואה מערבית שהצילה לי ילדים ממוות

ברוך ה' ממש על כל זה!

תודה יקרה ששיתפת

את נשמעת אישה עוצמתית כ"כ, ב"ה שתרווי רוב נחת מכל ילדייך האהובים ותשמעו רק בשורות טובות תמיד 🙏❤️

אם אתחיל לא אסיים נראה לי אז אכתוב בקצרה

על הבריאות

על הזכות לקום בבוקר להיות אמא הכי טובה שאני יכולה לקטנים שלי

על שיעור ששמעתי שפתח לי את הלב

על הבית, על בעלי, על ההורים שלנו והמשפחה, על תחושת משמעות

על השפע הגשמי

עליכן פה, שאתן החברות אחיות שלי

על הזכות לחזור בתשובה כל פעם מחדש

וגם על הפוסט הזה, שעוזר לשמר את זה בתודעה

♥️

את הניסים היומיומיים הללו

ב"ה ממש!

כמה טוב בכל כך הרבה תחומים, איזה משמח לשמוע יקרה! תודה רבה ששיתפת ❤️

שהקב"ה ימשיך להרעיף עלייך את אהבתו על בלי די בכל תחום שציינת כאן ובכל תחום אחר, מגיע לך כ"כ! 🙏❤️

בהיותי יהודיה חלק מעם נבחר

בזה שאני מכירה את השם ומשתדלת תמיד לחזור בתשובה

שיש לי משפחה, בעל, ילדים!! יש לי ילדים!!

שאני בריאה ושלמה מרגישה ברת מזל יחידת סגולה

ומהלאא???!!

זו באמת זכות עצומה, תודה לך שהזכרת אותה לכולנו.

שאנו יהודים, ועל התשובה, ועל החיבור ועל המהות.

ב"ה שתהני מכל אהובייך, משפחתך היקרה שבנית

בריאות איתנה תמיד ושתמיד תרגישי ברת מזל ויחידת סגולה בדיוק כמו שאת ❤️

והתגעגענו! לא היית פה הרבה בתק האחרונה.

ארשום את הדברים הפשוטים ..

שמחה שיש לי היום יום חופשי לחלוטין והתינוק איתי בבית ולא אצל מטפלת.

שמחה שהבית יחסית מסודר.

שמחה שרח אדר.

שמחה לחיות ב"ה!

ואני אחרי דיכאון אחרי לידה, אז כל כך כיף להיות שמחה ב"ה! 

גיבורה ואלופה שלנו! 👑

כמה השמחה שלך משמחת בעצם היותה, בעצם היותך!!! כ"כ נפלא מרומם ומחזק!

תודה לה' הטוב על כל החסדים הללו שפירטת

על התינוק המתוק, הבית כולו, הימים הללו, השמחה, והחיים עצמם!

ריגשת וחיזקת ❤️

ב"ה שתזכי לכל הטוב האושר השלווה האהבה והשמחה במתיקות אין קץ ❤️👑

ותודה רבה על המילים הטובות 🙏

כ"כ כ"כ משמח לשמוע!

ב"ה ממש על כל הברכות הללו שכתבת

על הבריאות, המשפחה, העבודה הטובה, האיש המיוחד, השמחה עצמה.

זה באמת לא מובן מאליו וכמה גיבורה מדהימה את שזכית לכל אלו במסירותך והתמדתך ובעצם היותך!!!

שתראי תמיד רק שמחה ואור גדול בטוב גלוי ב"ה 🙏❤️

על הבעל

על הילדים

על הבריאות

שיש עבודה ב"ה

על התנועות הקטנטנות שהתחלתי להרגיש

תודה יקרה ששיתפת 🙏

ב"ה שתמשיכי לרוות רוב נחת ושמחה גדולה מכולם ובכל התחומים, הריון תקין ושמח ולידה טובה בידיים מלאות בבריאות ובשמחה ❤️

הילדים שלי מתוקים ב"ה!!

מלאי חיים ושמחה טבעית בעצם היותם.

שניים עושים עכשיו יצירה ביחד.

אני יושבת ומניקה בנחת,

נסעתי הבוקר עם אחותי לקנות בגדים ושתינו מצאנו דברים יפים שמשמחים אותנו.

הבלאגן פה הוא בלאגן של שמחה ויסתדר בקלות אם רק ארצה.

יש מגוון של מצרכים בבית להכין אוכל כי עשינו קניות אתמול.

הספקנו היום להיות בספרייה ולשאול ספרים.

כמה נחת והרחבת הלב יש בהם!

מדהימים קטנים

תודה על השיתוף המשמח הזה

ב"ה תמשיכי להנות מכל האוצרות המתוקים ומהחיות (ו בשורוק) הגדולה הזו, איזה יופי אתם, בית מלא חיים ואור 👑✨❤️

המתוק הקטן שלנו עם עיכוב התפתחותי ועוד כמה עניינים רפואיים שמלווים אותנו.

ובדיוק היום (בדרך לאחד המעקבים) חשבתי איך מבחוץ זה נראה שהתמודדות כזו אמורה להוריד את 'מפלס השמחה' שלנו. אבל למעשה - כל דבר קטן שהוא מתקדם בו, כל חיוך שהוא מחייך (וב"ה יש הרבה כאלו) - משמחים כל כך, פי כמה מאשר מה שהיה עם הילדים הקודמים. ובכלל הוא מלמד אותנו גם להעריך ולשמוח הרבה יותר בהתפתחות התקינה והמדהימה של שאר הילדים, ב"ה...

(זה לא שאין רגעים קשים ומורכבים יותר. גם זה קיים,  וגם לזה יש מקום. אבל ב"ה באמת ביומיום הוא מוסיף לנו המון שמחה...)

כאמא לילד אוטיסט

כל דבר חדש שלומד או יכולת שרכש משמחת

זו תופעת לוואי משמעותית. אפשר לנסות להחליף תרופה בתוך אותה משפחה, או לנסות משהו ממשפחה אחרת.

כמה זמן את כבר עם התרופה?

אם ממש מעט אז אולי שווה לחכות קצת, אבל אם כבר תקופה, אז בהחלט לנסות לבדוק עוד אופציות 

והתורות לפסיכיאטר סיוט..

בהצלחה ובבריאות

זה לא ציטוט של השיחה

רק תמצית של הרעיון

בכל מקרה התלבטתי אם לנסות לבדוק איתם

כי באמת פוחדת להעיק

והם לא צריכים להרגיש מחויבים אלינו

לגיטימי לגמרי שיש להם חברים ועניינים שלא קשורים אלינו

באמת שלא מתלוננת עליהם

פשוט מרגישה תלושה

אומנם לא עם סיפור כמו שלך אבל מבינה מאוד את התחושות

האמת שפורים זה חג מאוד מציף חברתית כבר מילדות ומסתבר שלאורך כל השנים.

גם לנו כמשפחה מאוד טוב מהרבה בחינות מקום המגורים אבל חברתית פחות. ביומיום זה לא מפריע לי יותר מידי יש לי חברות פשוט לא מפה. ובפורים זה זועק. אין לנו כמעט למי להביא משלוח מנות ולא ממש מביאים לנו כמובן.

גם למדתי שזה לא בהכרח משמח אנשים לקבל משלוח לא צפוי.

אין לנו עם מי לעשות את הסעודה. אזרתי אומץ להזמין את גיסי וגיסתי והם לא רוצים לעזוב את העיר שלהם בגלל החברים והאווירה (ולא קיבלנו הזמנה לבוא אנחנו אליהם)

וגם בלי פורים קשה לי להסתגל חברתית במקום חדש. אני תמיד חוששת שאני מעיקה. גם אם מישהי נוצר איתה חיבור בגינה אני לא ארגיש בני לבוא לשבת לידה על הספסל או להיכנס למעגל של נשים מדברות. 

והייתי בטוחה שהגמילה אצל בנות יותר קלה כי הן רק צריכות לשבת ואצל הבנים זה מורכב יותר כי עושים גם בעמידה וגם בישיבה.

הבעיה עם הבת שלי שהיא מאד חכמה ומודעת לעצמה ולכן לא מסכימה לעשות.

אם הייתי גומלת אותה כשהיא היתה יותר קטנה היה לי יותר קל.. 

אבל אנסה..

הבנים נגמלו ישר בשירותים.

תודה!!

לנסות שוב בפסח, אולי אז קצת תגדל.

לי גם היה יותר קשה לגמול בנות מבנים

הורדתי טיטול וזהו

היה מתאפק עד שברח לו ואחרי כמה ימים הצליח לשחרר רק כשהיה ממש צריך

ובהמשך למד לשחרר גם כשלא ממש חייב

עד היום לא עוזר לשלוח אותו לשירותים לפני שיוצאים נגיד כי הוא לא עושה

כי ניסיתי כמה פעמים לא ברצף וראיתי שהיא לא מוכנה בכלל לעשות בשירותים אז די התייאשתי.

אנסה שוב להוריד לה ולא להתייאש על הפעם הראשונה.

ורק שראיתי שמסכימים לעשות בשירותים, למשל לפני מקלחת או בבוקר כשמחליפים בגדים הורדתי את החיתול, והיו לי כמה שפחדו לעשות.

דווקא בגלל שהיא בת 3 ודי גדולה ברגע שהפחד ישתחרר זה יזרום, חבל לבאס אותה אותך עם פספוסים.

כן, אולי הייתי קונה סיר ומסבירה שזה בשבילה ושואלת אם רוצה להשתמש מדי פעם

אנסה את הסיר ןאראה אם זה פחות מלחיץ אותה...

זאת יכולת פיזיולוגית

יש ילדים שצריכים ללמוד להתאפק ויש ילדים שצריכים ללמוד לשחרר

הם לומדים הכי טוב על ידי התנסות1

אפילו עם טיטול, שתעשה בתוכו?

אולי יעזור לה להתרגל לאט לאט לאסלה.

אין לה פחד לשבת על האסלה.. אני שרה איתה ואנחנו סופרות עד 10 כמה פעמים .

אבל היא לא תעשה שם.

היא מתאפקת במקום לשחרר.

זאת הבעיה..

מים זורמים בכיור שלידה

לעשות כאילו מנפחים בלון

לק"י

מישהי פה כתבה פעם שעשתה תהליך הדרגתי (אומנם עם צואה, אבל אפשר לנסות גם עם פיפי).

שמה טיטול על האסלה, והילד עשה שם.

אחר כך גזרה חור בטיטול, עד שהילד למד לשבת ולעשות באסלה.

כדאי לתת לה להתעסק בחומרים שמדמים צואה כמו חימר או פלסטלינה חומה