למה צריך ללמוד לימודי חולגעזלאן

אני לומד ב"ישיבה" תיכונית.

ולמי שלא הבין, הדגש על התיכונית.

לומדים בקושי שעתיים בבוקר קודש (כולל תפילה), בחלק מהימים גם עוד שעה- שעתיים בצהריים וזהו השאר שטויות שאנשים החליטו לקרוא להם מתמטיקה, אנגלים או לשון.

למה צריך הכלל את כל השטויות האלה, למה אי אפשר ללמוד כל היום תורה?

ודאי שצריך ללמוד חשבון כדי שאץ אחד לא ירמה אותי במכולת אבל מה הקשר ביני לבין סינוסים וקוסינוסים?

וגם אם יום אחד אני ילך לעבוד למה אני צריך את כל זה?

 

נ.ב

בלי תשובות כמו זה יעזור לך בבגרות כי זאת בדיוק בשאלה- למה צריך כל כך הרבה חומר מיותר? לא מספיק ללמוד דברים מינימליים (נניח עד חזקות או משוואות) ומי שרוצה חהיות בנקאי יצטרך לעבור איזה שהוא קורס

כשכתבתי חשבתי שאני בנער וגיל התבגרותגעזלאן

אבל עכשיו אני חושב שיש לזה קשר גם לפה

אשלח לך מקורות בלי נדר בשישי, כשאהיה בביתארץ השוקולד
אם תוכל בבקשה לשלוח לי תזכורת בשישי
ידוע בשם הגר"א ש"מי שתחסר לו יד אחת בחכמות.."קמנו ונתעודד


בוא נעוות למה לא?!סנה בוער
הגר"א התכוון לפי מה שאתה אומר ללמוד חמש דקות ביום בישיבה קודש והשאר לימודי חול כדי שלא"תחסר לו יד אחת בחכמות.."?? אני פיתה אם זה מה שהוא התכוון...
אתה לא צריך ללמוד דווקא חמש דקותאריק מהדרום
מספיק הסדר בוקר בדרך כלל וכשתעבוד או תהיה בלימודים גבוהים תנסה לקבוע כמה שתוכל, כשאתה בצבא אפילו 5 דקות זה המון ואחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון ליבו לשמים.
עבודה ולימודים גבוהים זה לא תיכונית#סנה בוער
ומה הקשר צבא לזה?? זה מצווה גדולה ולא עבודה רגילה
אתה מזלזל בחמש דקות של לימוד תורה ועניתי לךאריק מהדרום
ישיבה תיכונית זה לימודים ומי שרוצה ללמוד מקצוע וגם תורה יכול ללמוד שם וגם בישיבה קטנה,הרבה גדולי ישראל של הדור למדו בישיבות תיכוניות.
סליחה אם השתמע שאני מזלזלסנה בוער
בחמש דקות של לימוד תורה...התכוונתי שאם אדם יכול ללמוד יותר אז שיאפשרו לו ללמוד יותר ולא צריך ללמוד כל כך הרבה לימודי חול...ואם תסתכל תראה שבהתחלה אמרתי שאפשר גם ללמוד בתיכונית אבל לא בתיכונית כמו שהוא מתאר...אלא עם יותר דגש על לימוד תורה
אם אדם רוצה ללמוד יותר תורה הוא יכולאריק מהדרום
אבל אני הבנתי את השאלה כך: למה צריך ללמוד טריגונומטריה, אנגלית ולשון וחומר מיותר ולא ללמוד כל היום תורה.
אם קים לו כהרב שך- הוא יכול ללמוד כל היום תורה ביישיבה חרדית או ישיבה קטנה לאומית שלא לומדים בה כלל לימודי חול, זו אפשרות שתביא אותו אולי להיות רב, דיין או כלי קודש או עובד כפיים בסופו של המסלול.
אבל יש תלמידי חכמים מסוג אחר שסברו שאדם צריך לדעת חכמות חיצוניות כמו הרמבם, המהרל, הגרא, הרמבן ועוד הרבה מאוד אחרים ושהחכמות יהפכו להם לרקחות וטבחות, אפשר גם לשאוף להיות כמוהם.
אגב אני לא אתחיל למנות פה את כל גדולי ישראל שלא התפרנסו מן הצדקה כי אני לא אתחיל פה את הויכוח הזה פה, אפשר לפתוח אלפי שרשורים רק על זה.
אבל בגדול בניגוד למה שחושבים, רוב גדולי ישראל היה להם מקצוע.
ננסהחוני המעגל פינות
על מנת להתקדם לקראת קריירה קרי פרנסה בכבוד
על האדם לרכוש מקצוע
את המקצועות היותר מכניסים לומדים באוניברסיטה (אני יודע שיש מקרים פרטיים אבל בוא נסתכל באופן כללי)
על מנת להתקבל לאוניברסיטה יש צורך בתעודת בגרות יפה
שלמענה יש לילמוד מקצועות חול
אני יודע שאפשר למצוא פרנסה בלי באוניברסיטה אבל
1. למה סתם לסגור דלתות מלכתחילה
2. בכמה אתה רוצה להשתכר
בקשר למערכת החינוך שנותנת לילמוד נושאים רחבים וכלליים
בתחילת העת החדשה הוכח שלילמוד אך ורק בשביל מקצוע זו טעות
מהסיבה הפשוטה -מי אמר שהמקצוע הזה יהיה שמיש בעתיד
לכן מאז מערכת החינוך לקחה על עצמה
לא להוציא אנשים בעלי מקצוע אלא אנשים משכילים
אתה מוזמן לשנות את הגישה (רק קח בחשבון שהגישה צברה הרבה מוניטין ב100 שנים האחרונות ...)
קודם כל, אתה יכול לעבור לישיבה קטנה אם זה מה שמטריד אותךאנונימי (2)
שם בטוח לומדים יותר תורה מהשעתיים האלה בבוקר. חוץ מזה שיש גם ישיבות תיכוניות שבטוח לומדים שם יותר משעתיים.
דבר שני, יהיה בסדר צודק. האוניברסיטאות כיום מקבלות על בסיס תעודת בגרות ופסיכומטרי. בלי כל הקוסינוסים אתה לא תוכל לקבל תעודת בגרות, דבר שיקשה עליך להתקבל גם למכללות מסויימות.
גם לדעתי כל המתמטיקה הזאת זה קצת שטויות אבל אין מה לעשות... זה חובה בשביל להתקדם בחיים.
המתמטיקה שלומדים בתיכוניםאריק מהדרום
זה הבסיס לכל המקצועות כולן, אולי למעט מדעי הרוח אם ממש מתחשק לך ללמוד את זה, כל מקצועות הניהול, ההנדסה, המדעים המדוייקים, מדעי החברה (בעיקר סטטיסטיקה), רפואה ופרה רפואה, משפטים ועוד.
אדם בתיכון לא יודע למה הוא לומד חדו"א אבל למעשה זה ילווה אותו כנראה לכל חייו.
אני חושב שאתה קצת צודק וקצת מגזים..אדם כל שהוא

סטטיסטיקה נדרשת למדעי החברה, אבל רוב גדול ממה שלומדים בתיכון במתמטיקה לא נצרך לזה, כמדומני.

בהנדסה לתחומיה ומדעים מדוייקים צריך מתמטיקה, והרבה - נכון, ככל הידוע לי.

עד כמה צריך בניהול מתמטיקה - איני יודע. הייתי מנחש שבהרבה תחומים בניהול צריך רק את הבסיס. [כמו במכולת רק בסכומים יותר גדולים].

ובמה במשפטים צריך מתמטיקה?

והאם באמת מרפא בעיסוק צריך מתמטיקה?

 

[לא למדתי את כל המקצועות הנזכרים, אז אולי אני טועה בחלק ממה שכתבתי].

טריגו אולי לא צריך במדעי החברהאריק מהדרום
אינפי\חדוא צריך, גם סטטיסטיקה.
גם במשפטים כנ"ל אבל האמת שזה תלוי גם איפה אתה לומד.
ניהול בוודאי, הרי יש גם קורסים של כלכלה אז אינפי וסטטיסטיקה בראבאק..
מרפא בעיסוק אינני יודע, תשאל מישהו שלמד את זה.
אינפי במדעי החברה? זה באמת רלוונטי, או שסתם מישהו..אדם כל שהוא

דחף את זה לסיליבוס? 

וכנ"ל במשפטים. [זה שזה תלוי איפה לומדים, מעלה חשד שאפשר באמת גם בלי זה].

 

ואתה מדבר על לימודי ניהול, ומה עם העבודה?

 

אינפי למדעי החברה זה נצרך בעיקר לניתוח גרפים אני חושבאריק מהדרום
אבל יכול להיות שצריך לעוד דברים.
לגבי ניהול ללא לימודים, אפשר לנהל מחסן בלי אינפי אני מניח, אולי גם דברים מורכבים יותר אבל לגבי עבודת הניהול, לא יודע, אני יכול להגיד לך בוודאות שכדי לנהל פורומים בערוץ 7 או לנהל חשבון בנק אתה לא זקוק לאינפי אבל אין לי ניסיון בניהול חברה או עסק פרטי.
יש המון משפחות חרדיותגעזלאן

עם חמישה ילדים שחיות על 5 אלף בחודש

בבקשה תנסה...אריק מהדרום


ויש המון שחיים על צדקה מאנשים אחריםארץ השוקולד
כמה ענייניםטהר ליבנו
מלבד הרובד הטכני, שכמעט ולא תוכל להשיג עבודה שתוכל לכלכל באמצעותה אותך ואת בני משפחתך באופן ראןי, ישנו רובד נוסף. אני אתייחס לשלושת הדברים שתארת פה, אפשר לדבר גם על דברים אחרים אך הירייה קצרה והזמן דוחק.
מתמטיקה - פיתוח יכולות חשיבה מתמטיות מאוד מועילה בפיתוח תבניות חשיבה קטגוריאליות הנצרכות ללימוד גמרא בעיון ברמה גבוהה, לא בכדי לא מעט מגדולי הפילוסופים (הרמב"ם, בים השאר) היו מתמטיקאים או לפחות בקיאים במתמטיקה. מי שאומר של מתמטיקה אין חשיבות דתית בכלל לא מבין על מה הוא מדבר
אנגלית - הרבה מידע בעולמנו היום כתוב בשפה הזו, החיסרון באנגלית יכול לגרום לכך שיהיה הרבה מידע מועיל בתחומים רבים שתהיה מנוע מלהשיגו
לשון - האם באמת צריך להסביר מהי החשיבות של לשון בעולם שבו חלק מרכזי מלימוד התורה הוא ניתוח טקסטים?
בעניין אחר, זה באמת מאוד מצער שמשקיעים רק שעתיים בקושי בתורה ביום, אין לי ספק שיש במערכת החינוך המזרוחניקית של ימינו המון מה לתקן
כדי לא להפוך את התורה לקרדום לחפור בה.אריק מהדרום
עבר עריכה על ידי אריק מהדרום בתאריך ט' בסיון תשע"ו 07:53
 

תדע שאלף נכנסים לתלמוד ורק אחד מהם יוצא להוראה, היום זה אפילו פחות מ0.1 אחוז.
ודע שעיקר מצוות ישוב הארץ הוא שיהיה לך מקצוע בארץ ישראל ובעיקרון המצווה העיקרית שבה אתה הולך לעסוק בחיים שלך (נאמר 8 שעות ביום למשך 40 שנה) היא המצווה הזאת.
אתה שואל למה ללמוד מתמטיקה, לשון ואנגלית? בין היתר כי אנשים מתקשרים בעברית ואנגלית ואם אתה עילג באחת מהשפות האלו אנשים עלולים לרדת עליך ולבזות אותך וראוי שתלמידי חכמים לא יהיו מבוזים רק בגלל שחסרה להם ידיעה בשפות או באנגלית או במתמטיקה או אפילו בספורט, כמה פעמים שמעת שיורדים על בחורי ישיבות על ניפוח הכרס? אני שמעתי על כך הרבה מאוד פעמים וגם שמעתי אנשים שמלינים על הבורות של תלמידי חכמים בשפות וידע כללי וחבל כי כשתלמידי ישיבות מתבזים אזי התורה מתבזה ואז אנשים הולכים פחות לישיבות ובפן מסוים של צדק.
למה ללמוד מתמטיקה? זה יעזור לך מאוד עם הלוגיקה של הגמרא, כן גם סינוסי וקוסחנוסים.
למה ללמוד לשון? זה נצרך מאוד בחשיבות, אתה תתיקל כל הזמן בזה, למשל ההבנה שבהבדל בין המילים בתקופת המקרא, בתקופת המשנה והתלמוד, בימי הביניים ובעברית המודרנית, נתקלים כל הזמן במילים עם משמעות שונה לחלוטין כמו למשל המילה נפש, וזו רק דוגמה אחת בתחום אחד.
למה ללמוד אנגלית? אם תרצה להיות דיין בסנהדרין יהיה עליך ללמוד 70 לשון כדי שלא לשמוע מהמתורגמן ואנגלית היא התחלה טובה כי רוב העולם דובר אנגלית כשפה ראשונה או שניה, ובכלל, שניים מהמרכזים הגדולים ביהדות הם בארצות הברית ובריטניה, תלמידי חכמים משם לא תמיד דוברים עברית מודרנית אז כדאי שתוכל לתקשר גם אתם.

ובכלל הגאון מוילנא סבר שכל מי שחסר לו יד אחת בשארי חכמות, יחסר לו מאה ידות בחכמת התורה, והוא דיבר על 8 חכמות שעליך להיות בקי בהם כדי להבין טוב יותר את התורה והן: מתמטיקה, הנדסה, ביולוגיה, אסטרונומיה, גאוגרפיה, לשון, מוזיקה ורפואה, ואם הגאון אמר אז הוא כנראה יודע אז בהצלחה בכל המקצועות הללו, לך בכוחך זה והושעת את ישראל.

באמת לא צריך...בת_מלך

כדי "שלא ירמו אותי במכולת", יש מתמטיקה שנמצאת בתורה ונלמדת מתוך הקודש, יש הרבה דוגמאות כמו בפרשת יתרו, שרי עשרות, מאות, אלפים... (פשוט לא קוראים לזה מתמטיקה ואין לזה כותרת נפרדת...)ובמיוחד את המיומנויות החשבוניות (ועוד מיומנויות שלא קשורות למתמתיקה) שכל פדגוג יאמר לך שזה בעצם העיקר ונותן את הכלים להצלחה. ובשביל מקצוע, אפשר באמת להשלים בקורס, בהכשרה מקצועית וכו'.  כל הציטוטים מהגר"א ועוד מקורות כלל אינם שייכים לנקודה זו וד"ל ואין כאן המקום להאריך

למה לא שייכים? ועוד איך שייכים.אריק מהדרום
סליחה, אבל זה שכל החוכמות נמצאות בתורהקוד אבל פתוח
לא אומר שאנחנו יכולים להגיע אליהם ומטמטיקה זה לא כדי שלא יעבדו עלי במכולת. בשביל זה מספיק עד חשבון לכתה ו'

דבר שני המציאות מוכיחה שזה לא נכון, א"א להשלים בגרות בשנה או חצי שנה. רק מי שכבר למד את הבסיס יצליח לעשות את זה. עייני ערך מכינות קדם אקדמאיות לחרדים שיש שם אחוזי הצלחה בודדים.

אין קיצורי דרך בחיים כדי להשיג מקצוע צריך או לעבוד קשה לפני או לעבוד קשה בשביל להשיג כסף. ולכן אין ברירה אחרת.

לפותח השירשור אתה יכול ללמוד עצמאית או לעבור לישיבה קטנה רק תדע את המחיר.
תעבור לישיבה קטנה אחיסנה בוער
או לתיכונית עם דגש רציני על לימודי קודש...אם תרצה רעיונות דבר איתי בפרטי חופשי...
כן, אם אתה חושב שאתה מספיק מוכשר ללמוד דיינות או רבנותאריק מהדרום
או מדעי הרוח להבדיל, לך לישיבה קטנה.
ותתפלל שתצליח, כי הרבה ממי שניסו להיות תלמידי חכמים לא הצליחו בסוף.
לא בשביל להיות רב!!סנה בוער
בשביל להיות יהודי עובד ה'! זה שבגיל 20 פלוס איקס נאלצים לעבוד ואז ללמוד רק בין לבין קודש זה לא הנושא! עכשיו הוא בתיכונית! הבנאדם צריך לבנות את עצמו! קל וחומר בדורנו! (ממליץ עם דגש על חסידות) עולם הזה נקרא "עולם הקליפות והסיטרא אחרא"! אז בוא ניתן לו לבנות קומה רוחנית בשנים האלה ושאחר כך ישיג מקצוע כמו כולם
אז אפשר גם ללמוד בישיבות תיכוניות שביל זה.אריק מהדרום
אבל אם הוא רוצה יותר תורה הוא לא חייבאנונימי (2)
ללמוד בישיבה תיכונית.
גם בישיבות קטנות כמח ישל"צ, בני צבי וכו' לומדים קצת מקצועות חול...
אף אחד לא אמר שהוא חייבאריק מהדרום
וזו גם לא היתה השאלה שלו.
נכון שזו לא הייתה השאלהאנונימי (2)
אבל זה יכול להיות פיתרון לבעיה שהוא העלה.
אמרתי שאם הישיבה התיכונית שמה דגשסנה בוער
על לימודי קודש יותר ממה שהוא תיאר בשרשור אין בעיה לדעתי
דגש זה אומר שלימודי החול לא יעלו על שעתיים ביוםסמיילי...


זה לא טוב ללימוד תורהאנונימי (6)

ובא בגמרא בשם אביי (לא זוכר איפה) ש/אם היה צריך לעשות משהו שמסיח את הדעת כבר היה נהרס לו הלימוד תורה של אותו יום

אני מבין שאתה אביי.אריק מהדרום
אני לא אביי אבל זה מה שהוא אומר בגמראאנונימי (6)

אני לא יודע איפה כי לא למדתי את זה אלא שמעעתי בשיעור

ממש לא אותה בחינהסמיילי...

מי שרוצה להיות עוד ה' אמיתי על כל המובן של זה ימצא את זה הרבה יותר בישבה קטנה.

בתור מי שלמה בתיכוניות ולומד בישיבה קטנה זה לאין שיעור לאין קץ הבדל שמיים וארץ.

המצב כולכך שונה ואחרת.

בקטה זה מה שנקרא באמת עובדי ה'.

זה לא המטרהסמיילי...

המטרה לישיבה  קטנה זה ללמוד תורה לשמה, לקבל יראת שמיים.

מה שבדרך כלל יהיה מאוד קשה להשגה אם בכלל בישיבות תיכוניות.

 

לשון,עברית,שפת הקודש.אורח כלשהו
צריך ללמוד את זה ספציפית.
לעניין אחד אתה בטח צודק.מי האיש? הח"ח!
ללמוד לא "צריך". מה, אתה יושב במקום שאתה יושב כדי לרצות מישהו? את ההורים שלך? את המורים? אף אחד לא צריך שתרצה אותו. תלמד את מה שנכון לך לעצמך. אם לא טוב לך במקום שאתה, קום ועשה מעשה ותלך משם. ואת המקצועות שהזכרת לא לומדים "כי צריך", אלא אם ורק אם זה חשוב ומועיל ומעניין ומתאים. המתמטיקה לא הופיעה יש מאין אלא נחקרה ונבנתה מתוך סקרנות אנושית שאין לה קץ, כמוה כפיסיקה, כימיה או רפואה. השפה האנגלית מעניינת לצורך האינטראקציה עם העולם דובר האנגלית (אנשים, ספרות, טיול, אמנות). תעשה את מה שטוב לך.
אתה צודקאנונימי (3)
זה כל הבעיה בישיבות תיכונית אתה יוצא קירח מכאן ומכאן לימודי הקודש לא ברמה גבןהה כי זה נטו לבגרות ומניסיון אפשר להשלים הכל בשנה בשיעור א בישיבה גבוהה וגם במקצועות התיכון אתה לא משיג תמיטב כי יש לך כביכול המון שעות קודש... לכן צריך ללמוד לימודו חול בסיסיים בלבדדד שפה היסטוריה ומדעי המדינה ומתמטיקה אתה יכול ללמוד מהגמרא זה מספיק (עירובין,סוכה ועוד..) ברגע שיהיה לך בסיס של קודש הוי אומר שס תנך משנה והלכה אז תלמד בהעמקה לימודי חול לצורך פרנסה שלהתפרנס זו מצווה...
אם אתה רוצה ללמוד תורה באמת תעבור לישיבה קטנהitamar idan

או לישיבה בסגנון מצפה יריחו שם באמת לומדים תורה. הישיבות התיכוניות פשטו את הרגל. אלו תיכונים דתיים לכל דבר. במקרה הטוב אתה יוצא משם בור ועם הארץ בתורה, ובמקרה היותר גרוע מומיר לתיאבון, או מומר להכעיס...

פחחחחחחאריק מהדרום
פשטו רגל
זה לא לגמרי נכון. יש הרבה בחורים מישיבה תיכוניתאנונימי (4)
שכל החברים שלהם ערסים,והם לומדים תורה וצנועים למרות שקשה.
יכול להיות צדיק גדול גם בישיבה תיכונית.
למה אתה צריך ללמוד קודש?!סתם Xחד

 

יהודה לייב גורדון....פואמה של צדקיהו על ירמיהו:

...

עוֹד זֹאת, בְּרִית חֲדָשָׁה בָּדָא לִיהוּדָה: 

כָּל עַם הָאָרֶץ מִקְּטַנָּם עַד גְּדוֹלָם  

יִלְמְדוּ דִּבְרֵי סֵפֶר תּוֹרָה וּתְעוּדָה.  

כָּל הָעָם – מִן הַיוֹגְבִים עַד הַנְּשִׂיאִים  

כֻּלָּם יִהְיוּ סוֹפְרִים וּבְנֵי הַנְּבִיאִים.  

חֲרִישָׁם יַעַזְבוּ עֹבְדֵי הָאֲדָמָה,  

דִּגְלָם וַאֲזֵנָם אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה,  

חָרָשׁ וּמַסְגֵּר מִן הַחֲנֻיּוֹת יֵצֵאוּ  

וּכְאִישׁ אֶחָד יֵאָסְפוּ אֶל נָיוֹת בָּרָמָה,  

יִלְבְּשׁוּ אַדְּרוֹת שֵׂעָר וְיִתְנַבֵּאוּ.  

אָז יִשְׁבַּת מֵאֶרֶץ גַּרְזֶן וּמַקֶּבֶת,  

כָּל כְּלֵי יוֹצֵר שָׂרֹף יִשָּׂרְפוּ בַּשָּׁבֶת,  

וְכִתְּתוּ אֵת לָעֵט, לִמְזַמְּרוֹת מַזְמֵרוֹת,  

קַרְדֹּם וּמוֹרָג לִנְבָלִים וְכִנּוֹרוֹת  

וּלְדִבְרֵי חֲכָמִים דָּרְבֹנוֹת וּמַסְמֵרוֹת;  

הַגִּבֹּרִים יִתְפַּשְּׁטוּ מָגִנִּים וּקְשָׁתוֹת  

וְעָטוּ מְגִלּוֹת כֻּלָּם וּבְמָתְנֵיהֶם קְסָתוֹת,  

בַּיּוֹם הַהוּא תְּחַפְּשׂוּ אֶת יְהוּדָה בַּנֵּרוֹת  

וְלֹא תִּמְצְאוּ אִכָּר, אִישׁ חַי, רַב פְּעָלִים!  

בַּעֲלֵי-הַמְּלָאכָה יִהְיוּ נִבְזִים וּשְׁפָלִים;

בִּמְקוֹם מַנְהִיג עֵדֶר, מַצִּיב הַדָּרְבָן,  

יִהְיֶה נָבִיא אוֹ כֹהֵן מַעֲלֵה קָרְבָּן;  

אִישׁ וָאִישׁ יֹאמַר: לֹא אַחֲרשׁ, לֹא אָדוֹשׁ,  

כִּי בֶּן מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים אֲנִי וְגוֹי קָדוֹשׁ,  

וּבְכֵן לֹא יִשָּׁמַע קוֹל עוֹשֵׂי בַמְּלָאכָה,  

כִּי קוֹל אֹמְרִים הוֹדוּ, הַלֵּל וּבְרָכָה,  

וּמָלְאָה הָאָרֶץ לַהֲקוֹת נְבִיאִים  

פּשְׁטִים עֲרֻמִּים הֹזִים וּמַבִּיעִים,  

רֹדְפֵי קָדִים, רֹעֵי רוּחַ וּנְשִׂיאִים.  

הֲיִהְיֶה גוֹי כָּזֶה תַּחַת שָׁמָיִם?  

כִּי יִהְיֶה – הֲיַעֲמֹד יוֹם אוֹ יוֹמָיִם?  

מִי יָנִיר נִירוֹ, מִי יוֹצִיא לוֹ לָחֶם  

וּבְיוֹם צַר וּמְצוּקָה מִי לוֹ יִלָּחֶם?  

גּוֹי כָּזֶה לֹא יִצְלַח לַעֲשׂוֹת מֶמְשָׁלָה,  

חָרֹב יֶחֱרַב וִיהִי לִמְעִי מַפָּלָה...  

לֹא אֵדַע בַּמָּה מִשְּׁנֵי אֵלֶּה בָּחַרְתָּ,  

אַתָּה הָאֵל עֵת עַם זוּ לָךְ יָצַרְתָּ,  

אִם יְצַרְתּוֹ לְגוֹי קָדוֹשׁ מַחֲזִיק בַּפֶּלֶךְ –  

לָמָּה צִוִּיתָ לָשׂוּם עָלָיו מֶלֶךְ?  

הַאֵין דַּי בַּכֹּהֲנִים סוֹבְבֵי הַגְּרָנוֹת  

לֶאֱסוֹף הַתְּרוּמוֹת וּלְקָבְצָה מַתָּנוֹת?  

הֵם יֹאבוּ הִתְרַפֵּס, יַחְפְּצוּ הֵעָנוֹת,  

הֵמָּה יָשִׂימוּ כָּלִיל עַל מִזְבְּחֶךָ,  

הֵמָּה יִשְׁמְרוּ מֵחַלֵּל שַׁבְּתוֹתֶיךָ,  

וְאִם מֶמְשֶׁלֶת מְלָכִים לְעַמְּךָ יָאָבְתָּ,  

לָמָּה אַלּוּפִים לְרֹאשָׁם הִרְכָּבְתָּ?  

הֲכָזֶה יִהְיֶה מֶלֶךְ תִּבְחָרֵהוּ  

אִישׁ עַנּוֹת כָּל בֶּן-נָבִיא נַפְשֵׁהוּ  

וּכְמַטֶּה בּוּל עֵץ עַל יַחְפֹּץ יַטֵּהוּ?  

 

אז קודם כל תעשה תשובה, הזלזול בכל דבר הוא קטנות דעת וטיפשות. תבין שזה לא חומר מיותר אלא זה בא להעלות את הכלל ולהוציא את הטובים, שכנראה אתה לא בינהם..אולי בסדר אבל אליטה מנהיגה בנויה גם ובעיקר בהצטיינות בתחומים הללו באנגלית לא רק שהבורות מזוויעה אלא הזלזול שאני לא צריך לדעת את זה כי מה לי ולאומות העולם..שילמדו עברית. לשון- זה תרבות אופי של עם ואין לך מושג כמה כוח יש לאקדמיה ללשון, לסופרים ואפילו לעיתונאים. מתמטיקה- נראה לי שקשה להתעלם מזה שמקור הכנסות העיקרי של המדינה הוא בלימודים הטכניים ובמדעים המדוייקים, לא סתם בנט שם על זה דגש. 

 

בקיצור שני דברים! אחד תצא קצת מהמחשבה הפרטית אודות עצמך והמצב הרוחני שלך ותקבל קצת פרופורציות

דבר שני עכשיו תחשוב איפה לימודי הקודש משתלבים בתוך המארג הכללי וכדי שתוכל להעריך אותם באמת! ותלמד תורה לא כדי להרוס אלא כדי לבנות ולחזק

לסתם אחדאנונימי (3)
אין בעיה עם כל מה שרשמת רק שזה בא אחרי הלימוד תורה הבסיסי מה שלא קורה בישיבותיכוניות ואמור לקרוא.
אכן מוסד הישיבות התיכוניות לא מושלםחוני המעגל פינות

ויש הרבה מה לתקן 

ומי שיכול ללכת לישיבה קטנה-עדיף

מישהו מונע ממך ללמוד תורה?אריק מהדרום
מישהו מונע ממך ללמוד תנך, משנה, גמרא, ראשונים ואחרונים? לך תפתח שטיינזלץ ותגמור 14 מסכתות עד ראש השנה, מה הבעיה שלך?

שזה לא במסגרת הנלמדת? אני אגיד לך מה עוד לא במסגרת הנלמדת, אתה לא לומד כישורי חיים כמו איך לפתוח עסק, איך לנהל תיק השקעות, אתה לא לומד גם איך לכתוב מכתב רשמי ומדעי המדינה, רכיבה על סוסים, לשלם מיסים, אתה לא לומד ספרות יפה, אתה לא לומד פילוסופיה, קאנט, שפינוזה, ניטשה, אתה לא לומד לקרוא בקלפי טארוט וגם לא לקרוא בקפה, אתה לא לומד להחליף נורה וגם לא לפתוח סתימה בכיור, אתה לא לומד לבשל לשבת, אתה לא לומד לעבוד את אדמת ארץ ישראל, אתה לא לומד קבלה, אתה לא לומד כתיבת סת"ם, לא לומד להיות שוחט, לא משגיח כשרות ולא בודק ריאות, אתה לא לומד להיות טכנאי שיניים, לא לומד להיות רצף ולא נהג משאית, ובכלל לא לומד שפות מלבד עברית ואנגלית, אתה לא לומד איך לנצל את מה שמגיע לך מביטוח לאומי ולא לומד מכירות ולא מלצרות ולא להיות ברמן, יש הרבה מאוד דברים שאתה לא לומד בישיבה תיכונית, לא רק תורה.

אז אתה אומר לי שתורה זה יותר חשוב מכל מה שכתבתי, אולי זה נכון אבל אינה דומה התורה שלומד המקובל והתורה שלומד הרצף, ההורים שלך כששלחו אותך ללמוד בישיבה תיכונית, לעשות בגרות עיונית ואולי אפילו ריאלית רצו שכשתגמור את הישיבה תוכל לפתוח כמה שיותר דלתות, אם תרצה ללכת

לאקדמיה, או ללמוד בישיבה גבוהה או ללמוד מקצוע מעשי זו תהיה ההחלטה שלך.

אני לא יודע מי הרב שלך ולאן אתה שואף להגיע אבל אני אתן לך דוגמה לגדולי ישראל שהלמידה בישיבות תיכוניות לא מנעה מהם להגיע לאן שהגיעו:

הרב יעקב שפירא והרב שמואל אליהו למדו בישלצ.
הרב צבי ישראל טאו למד בישיבת הדרום.
הרב דוב ליאור, הרב יעקב אריאל, הרב צפניה דרורי, והרב זלמן ברוך מלמד למדו בכפר הרוא"ה.
הרב יעקב מדן והרב אורי שרקי למדו בנתיב מאיר.
הרב אליעזר מלמד למד בישיבת חורב.
אם אתה רוצה אני יכול להמשיך.

אז אל תדאג, גם אם "שרפת" את הזמן בלמידת "דברים מיותרים" יהיה לך זמן לגדול בתורה אחרי הישיבה התיכונית, אם ההורים של היו חושבים לצמצם את האופקים שלך וללמוד רק תורה היית לומד בישיבה קטנה חרדית ליטאית אבל ההורים שלך חשבו אחרת, אולי יש משהו בכיוון הזה של לפתוח לך דלתות, ההורים שלך שלחו אותך למקום שדבר ראשון מחוייב (להשתדל לפחות) להביא אותך, לשערי האקדמיה להיות פרופסור למה שתרצה, לשערי הישיבות הגבוהות להיות גדול הדור בסדר גודל של האמורים לעייל או לחילופין לעסוק ב נפחות, חשמלאות רכב או מה שתרצה, דבר ראשון לפתוח דלתות.

תסתכל קצת בחדשות מחוץ לערוץ, בוגרי החינוך החרדי רוצים לתבוע את המדינה שלא חייבה את המוסדות שבהם למדו ללמד אותם אנגלית ומתמטיקה, תסתכל על עולם התעסוקה ותקרא כמה חרדים נושרים מהאקדמיה אחרי שהתחילו, יש לך מושג מה זה בשביל חרדי לקרוא מאמר באנגלית של דף אחד?

אז אתה רוצה תגבור של שעות קודש? ובכן בחלק מהישיבות התיכוניות תוכנית תגבור של קודש קיימת, אבל אם אתה לא לומד בישיבה כזאת אז לך לבית המדרש ותקרא בהפסקות תנך, משנה, גמרא, חסידות מה שתרצה? מה מונע ממך לעשות את כל זה?

שמא כל השרשור הזה נובע מעצלות שלך ללמוד את מה שמחייבים אותך בישיבה התיכונית לטובתך? אז כמו שאמרתי לך, מתמטיקה ולשון חד משמעית תצטרך גם בשביל לימוד התורה בישיבה הגבוהה, אנגלית גם תעזור לך לתקשר עם תלמידי חכמים ועם העולם, ואם לא תצליח להיות מהתלמידים הבודדים הללו שיושבים בבית המדרש כל ימיהם, תהיה לך רשת ביטחון ותוכל להתקבל וללמוד באקדמיה בקלות ולפרנס את משפחתך ברווח ולעבוד את ה' ללא מצוקת פרנסה ובמקצוע שתבחר ותראה לנכון.

לילה טוב.
מישהו מונע ממך ללכת לישיבה קטנה, וללמוד מתמטיקה ואנגלית...אדם כל שהוא

בחופש/בהפסקות?

זה לא בדיוק נכון על מתמטיקה ואנגלית, ולא בדיוק נכון על לימוד תורה.

 

בגדול, לא פשוט ללמוד לבד. כאשר מדובר בלימודים קלים יחסית, צריך בעיקר זמן ומשמעת עצמית כדי ללמוד לבד.

בלימודים קשים יותר, צריך גם הרבה כישרון. לרוב התלמידים, לא מתאים לעשות 5 יחידות פיזיקה בכוחות עצמם. [יש שהצליחו]. מעטים מסוגלים להגיע לרמה עיונית רצינית ללא לימוד במסגרת מתאימה [וגם כאן, יש גאונים שהצליחו, כמו החזו"א].

 

נכון, יש גם דברים שאפשר בלימוד עצמי, וכדאי שגם מי שנמצא במסגרת שלא משקיעה הרבה בלימוד תורה יעשה את זה.

יתירה מזו, אם מישהו רוצה לרכוש בקיאות בתנ"ך, או בש"ס משנה, ייתכן שגם אם הוא נמצא במסגרת ישיבתית הוא יידרש ללימוד שהמסגרת לא מספקת לו.

במטמטיקה ואנגלית זה בהחלט קשהקוד אבל פתוח
בלימוד תורה יש תמיד מישהו שיסכים ללמד...
זה טוב שיש מישהו שמסכים ללמד, ובוודאי שיש..אדם כל שהוא

ערך גדול ללימוד של מישהו שבוחר בזה מרצונו החופשי.

אבל-

כשרוצים ללמוד הרבה תורה, וברמה רצינית - 

קשה בדרך כזו ללמוד שעות מדי יום. קשה עוד יותר ללמוד כך בעיון. 

ודאיאריק מהדרום
מי שהולך לישיבה קטנה צריך להבין שהוא ככל הנראה יצטרך ללמוד מתמטיקה, אנגלית ופיזיקה על חשבונו, אני לא נגד ללכת לישיבה קטנה בעניין זה, אבל למה להתבכיין?
הרב מלמדההוד וההדר

הרב מלמד למד בישל"צ בחורב הוא נראה לי למד ביסודי.

הישיבות האלה תיכוניות היוםגעזלאן

אבל אם אני לא תועה בעבר בישלץ ובכפר הרואה ואולי בעוד כמה מהישיבות שכתבת היה פעם רק לימודי קודש

לא נכון.אריק מהדרום
כפר הרוא"ה וישל"צ לא התחילו כישיבות תיכוניות..אדם כל שהוא
עבר עריכה על ידי אדם כל שהוא בתאריך כ"ה בסיון תשע"ו 16:41

בשתיהן זה נכנס אח"כ כי זו הייתה דרישה של ההורים. 

לא יודע האם כשהרבנים שהזכרת למדו בכפר הרוא"ה היא כבר הייתה ישיבה תיכונית.

במחזורים הראשונים של ישל"צ לא למדו לימודים לבגרות.

אמנם, היו מקצועות חול מסויימים שלמדו כי ראו בהם ערך מצד עצמם. 

הרב יעקב שפירא למד בישל"צ במחזור הראשון, ואז בוודאי לא למדו שם לבגרות. לא יודע מה היה המצב כשהרב שמואל אליהו למד שם.

 

הוספה - מתוך כתבה בערוץ שבע, אחרי פטירת הרב אברהם צוקרמן-

"הרב יעקב אריאל, רבה הראשי של רמת גן, למד בישיבת כפר הרא"ה כשמלאו לה 13. ..

באותן שנים לימודי החול התקיימו מחוץ לבניין הישיבה והיו בגדר רשות. הרב אריאל מדבר על שני האישים כאחד, אבל מבחין ביניהם: "הם היו שותפים מלאים, אבל היו טיפוסים שונים ומשלימים. שניהם היו אידיאליסטים ושניהם הפכו את האידיאל למעשה. אבל הרב נריה היה יותר עם האידיאלים, והרב צוקרמן היה יותר מציאותי". כך למשל בנושא לימודי החול בישיבה. "הרב נריה התנגד בהתחלה להכנסת לימודי החול בכלל. אבל הרב צוקרמן ידע שהנוער לא יגיע. באותה תקופה למדו בישיבה שנה-שנתיים וחזרו לתיכון. הרב צוקרמן ידע שכדי למשוך את הנוער יש להכניס את לימודי החול לישיבה"."

הרב אליהו היה מחזור חמישיגעזלאן


לימודי תיכון , האם יש בכך ערך ? תתפלא..שלמה..המלך

אחי,  יש שתי סיבות עיקריות ללימודי חול בישיבות תיכוניות :1.לפרנסה ראויה בכבוד ולתחיית האומה בארצה

2.כדי לדעת את ה' עלינו להתבונן בעולם ולראות את הבריאה ללמוד עליה וזה מוביל לידיעת ה' והגרא כותב שמי שחסר לו ידיעת חוכמות חיצוניות יחסרו לו אלף /שבע ידות בתורה (לא זוכר פשוט כמה).

אולם צודק אתה כי יש להוסיף קודש ועיקר היום צריך להיות קודש אולם  צריך גם את לימודי החול ,לדעתי  אפשר לבנות את המערכת כך שיוותרו על הרבה הרבה לימודי חול לטובת לימודי קודש ,בלי לוותר על בגרות מצוינת. אני מציע לך לקרוא מה הרב אליעזר מלמד כותב בפניני הלכה ליקוטים ,הלכות תלמוד תורה.

תשה בכל אשר תצליח ויהי רצון שתזכה להגדיל תורה ולאדירה! 

מאה ידותאריק מהדרום
הייתי אומר כך..אדם כל שהוא

א. המקצועות האלה ברובם אינם שטויות, יש להם הרבה שימושים.

ב. ברמה המעשית, אתה זקוק להם בעיקר לפרנסה. משתי סיבות - הידע עצמו נזקק למקצועות מסויימים, ובנוסף תעודת בגרות נדרשת להרבה מקצועות, כתנאי קבלה. גם אם היית יכול באמת לעבוד בהם בלי הידע הזה.

ג. האם באמת זה אומר שצריך להשקיע בהם כ"כ הרבה בגיל של ישיבה תיכונית, וללמוד תורה רק כשלוש שעות ביום- לא בהכרח, יש הרבה פתרונות אחרים (שמשתמשים בהם), שלכל אחד יש יתרונות וחסרונות, ולא בכל מקרה הם אפשריים.

1. אפשר ללמוד בישיבה תיכונית, ששמה דגש גדול על לימודי קודש.

2. אפשר ללמוד בישיבה תיכונית, ולהשקיע בשעות שאחרי הלימודים יותר בלימודי קודש.

3. אפשר להגיע לסיכום עם המורים, שאתה לא נכנס לשיעורים מסויימים, משלים לבד בזמן קצר יותר וניגש למבחנים, ובזמן שאתה חוסך ללמוד תורה.

4. אפשר ללמוד בישיבה קטנה, ואח"כ להשלים בגרויות (לבד, או במסגרת מכינה קדם אקדמית).

5. אפשר ללמוד בישיבה קטנה, ואח"כ לעבוד במשהו בתחום הקודש, שלא מצריך תעודת בגרות.

6. אפשר ללמוד בישיבה קטנה, ואח"כ ללמוד מקצוע באוניברסיטה הפתוחה. [לא צריך בגרות, אבל לפעמים צריך ידע מהלימודים לבגרות].

6. אפשר ללמוד בישיבה קטנה, ואח"כ לעבוד במקצוע בתחום החול, שלא מצריך תעודת בגרות. [נהג, רתך צנרת, פועל בניין, מנהל חשבונות, זמר, מתופף..].

 

יש הרבה מה להאריך לגבי כל אפשרות, מה היתרונות והחסרונות שלה, וקצת כבר כתבו לך פה בשרשור.

באוניברסיטה הפתוחה ת-מ-י-דאריק מהדרום
1) צריך להגיע לרמה אקדמית באנגלית, לא משנה מה תלמד.
2) צריך לדעת מתמטיקה ברמה הרבה מעל התיכון (אולי למעט מדעי הרוח)
3) מי שלא מסתדר עם לשון יתקשה בהרבה מאוד קורסים שדורשים אוריינות אקדמית (בפרט במדעי הרוח ששמים דגש ממש חזק על זה) ועלול להפסיד הרבה מאוד נקודות בכתיבת עבודות.
לא ראית?מי האיש? הח"ח!
"לעבוד במשהו בתחום הקודש". נמצא הפתרון!
בדקתי באתר שלהם, ו..אדם כל שהוא

לגבי 1. נראה שאתה צודק. 

אנגלית כשפה זרה

קבלת תואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה מותנית בהוכחת ידע באנגלית. בדרישה זו חייבים הסטודנטים לעמוד לפני שהם מתחילים ללמוד קורסים מתקדמים. כל מי שאינו פטור מלימוד אנגלית כשפה זרה חייב ללמוד את הקורס אנגלית: רמה A.

לגבי 2, ע"פ בדיקת מקצועות מתחום מדעי החברה, נראה שאתה צודק רק באופן חלקי. (אולי אפרט יותר בהמשך).

לגבי 3. אפשר לראות באתר שיש דרישות בתחום כתיבת עבודות, אבל אין לי דרך להסיק משם האם לימודי הלשון משמעותיים לשם כך.

 

 

המשך לגבי הצורך במתמטיקה ללימודים באניברסיטה הפתוחהאדם כל שהוא

בדיקה לא מקיפה לגבי הצורך במתמטיקה - במדעי הטבע כצפוי יש קורסים רבים במתמטיקה.

במדעי הרוח במה שבדקתי לא היה צורך בכלל.

 

במדעי החברה- כדי לקבל תואר "בוגר במדעי החברה בהדגשת חינוך: ליקויי למידה" יש שני קורסים בסטטיסטיקה מבוא לסטטיסטיקה לתלמידי מדעי החברה  א+ב.

מופיע שם גם ש"כדי להצליח בקורס נדרש ידע מתמטי ברמה תיכונית (‏בגרות של 3 יחידות לימוד‎)‏. לסטודנטים שאינם בעל ידע זה מומלץ מאוד ללמוד את הקורס סדנת רענון במתמטיקה לתלמידי מדעי החברה (‏95001‎)‏ לפני שיירשמו לקורס."

 

כדי לקבל תואר 'בוגר במדעי החברה בהדגשת יחסים בין-לאומיים' לא צריכים את הקורסים בסטטיסטיקה אבל צריך - 'יסודות המחקר הכמותי א: עקרונות המחקר ועיצוב + יסודות המחקר הכמותי ב: ניתוח נתונים סטטיסטיים.' לא מופיעה שם דרישה לידע קודם במתמטיקה, וגם הרושם שקיבלתי מהכתוב באתר, שזה פחות מתמטי מהקורסים בסטטיסטיקה

צר לי לומראנונימי (5)
בתור אחד שגומר שנה א תואר ראשון במתמטיקה אני יכול לומר שאין צורך כלל במתמטיקה תיכונית(הכי הרבה משלימים את החומר ב20 ד)
מהסיבה הפשוטה שלבגרות לומדים לחשב
באוניברסיטה לומדים להוכיח

השאלה התעוררה גם אצלינו בכיתה
והגענו ל3 מסקנות
1. לא צריך בכלל יש מחשב(mathlab למשל אחלה של דבר)
2. צריך כדי להתקבל לאוניברסיטה
3. משרד החינוך נתן חומר כדי שנצא משכילים יותר(במקרה הזה לדעת לעבוד עפ אלגוריתמים קבועים במהירות זריזות ודייקנות כדי להמנע מטעויות חישוב )
בשביל יסודות מחקר אתה צריך ניתוח גרפיםאריק מהדרום
בשביל ניתוח גרפים אתה צריך אינפי, אתה אולי לא צריך סטטיסטיקה ברמה של חמש יח"ל בשביל רוב התארים של מדעי החברה אבל זה בהחלט יעזור לך להבין, אתה לא חייב להסתפק בבסיס ויהיה לך סיכוי טוב יותר לקבל ציון טוב יותר.

לימודי הלשון סופר משמעותיים לכתיבת עבודות בפרט במדעי הרוח ובעיקר חשוב התחביר, סמוך עלי.
3תשובהחנן.לב
תשובהחנן.לב

כי אנחנו בני אדם.

אתה צודק חיות לא צריכות ללמוד לא מתמטיקה ולא אנגלית.
לא נדבר על "בגרות" ועל היסטוריה
חשבון ויהדות.
על סמך מה אתה כותב את זה? מתוך היכרות?אדם כל שהוא

כי מהמעט שאפשר לראות שהם כותבים על הקורס, לא קיבלתי רושם שזה דורש רמה של ניתוח מתמטי של גרפים. [הרי השימוש הבסיסי בגרפים, לא דורש חדו"א].

 

ככלל, יש הרבה תחומי ידע שיש להם תועלת מסויימת, אבל צריך פרופורציות.

אדם לומד חינוך בהדגשת ליקויי למידה, כדי שיכולים לעבוד עם תלמידי בעלי לקויות למידה.

אדם אחר לומד יחסים בין לאומיים, כדי להיות קונסול בזימבבואה.

עקרונית, הם אולי היו יכולים להסתפק בלימוד יישומי, שלא עוסק בכלל בכלי מחקר.

התפיסה המקובלת באקדמיה, שכן יועיל לעבודה שלהם, הכשרה שקשורה במחקר, על אף שזו לא העבודה שלהם בפועל.

[אגב, זה דומה לתפיסה מקובלת בישיבות, ביחס בין לימוד עיון לידע מעשי בהלכה].

אז יכול להיות שיש צדק בתפיסה, ולכן עוסקים גם בדרכי מחקר. 

לצורך כך מלמדים אותם את המושגים הבסיסיים של הסטטיסטיקה. 

אבל בסופו של דבר, המקום של המתמטיקה, בעבודה המעשית עם התלמיד שסובל בקושי בקריאה, או בעבודה בקונסוליה בזימבבואה, זניח למדי, בעוד יש הרבה ידיעות וכישורים אחרים, שהם הרבה יותר חשובים.

יש כאלה שמשלבות בין חול לקודש כמו שצריך..בןאדם+כנפירוח

ב"ה

הבעיה שהיום, בעיקר בישיבות של בנ"ע, אין תורה. הרבנים לא באמת רבנים. התלמידים לא לומדים.

הכי טוב נראלי בשבילך זה ישל"צ בירושלים שליד מרכז - יש 3 מסלולים - אבל בכל מקרה הרוב זה קודש ולא חול (לומדים עד 21:30 בערב..) ככה שאין לך זמן חופשי (ככה זה גם בישיבות הקטנות). ישך גם את בני צבי ומצפה יריחו בבנ"צ ישך רק 10 שעות חול בשבוע אז תכלס הרוב המוחלט עושה מקסימום 3 מט' ו-3 אנג'. אבל היא ימין קיצוני (פחות מנוער הגבעות, אבל הרבה פעמים מדובר בחברה שגדלו וגרים במאחזים). מצ"י היא נראלי יותר שעות חול מישל"צ, אבל לומדים שם בקיאות עם הרבה חזרות (דגש על שינון) ובכל יום לומדים דף עם 3 חזרות או משהוכזה.

 

לא צריךמ.ת.ש.

אתה יכול ללכת ללמוד בישיבה קטנה בראש שקט ולדעת שאם תרצה לעשות יום אחד תעודת בגרות תוכל לעשות זאת בשנה אחת, ביתר קלות ובהצלחה רבה!

תודהגעזלאן


צודק במאה אחוז, תעבור ישיבה!!סמיילי...

בישיבות התיכוניות מורחים את הזמן. הייתי בישיבה תיכונית ועברתי לישיבה קטנה עם שעתיים חול ביום. יש לי חברים שעושים 4 מטמטיקה ו5 אנגלית. כמו בתיכונית. חבל על הזמן, זה מריחת זמן.

תעבור לישיבה קטנה.

בישיבה קטנה תצא ביראת שמים הרבה יותר גדולה מתיכונית והרבה יותר ידע בקודש בבסיב רב ועצום מתיכונית. ממש משהו אחר. הייתי עד סוף י בתיכונית ואני אומר לך מה שלמדתי בשנתיים שם אני לומד בשבוע בישיבה קטנה. בישיבות תיכוניות אין אפילו את הבסיס.

חבל על הזמן, תעבור. אני עושב בגרות ויודע פי כמה וכמה תורה ופי כמה וכמה יראת שמים מהישיבה התיכונית בה הייתה ברמה נמוכה מאוד בלי בסיס.

עבודת ה' קודמת להכול, חבל לפספס את החיים האמיתים - עבודת קודש - עבודת ה' בשביל איזה בגרות קצת יותר טובה להיות פרופסור.

חזק ואמץ, תעבור מהר, אל תחשוב אפילו, תצא משם.

בקיצור - ישיבה קטנה תיכוניתבןאדם+כנפירוח

ב"ה

זה לא לגמרי ישיבה קטנה, אבל העיקר שלא גונבים מהחדר אוכל

ישיבה קטנה במאה אחוז. בגרות רשותסמיילי...
עבר עריכה על ידי סמיילי... בתאריך י"א באב תשע"ו 07:33
עבר עריכה על ידי סמיילי... בתאריך י"א באב תשע"ו 07:32

וגם בתיכונית זה 6  שעות חול ביום ואצלנו שתיים

אז ישיבה שני שליש קטנה

והבגרויות זה כדבר שולי ולא חשוב

שאפילו מגיעים למצב שלומדים לבגרות יומיים לפניה

הכל סובב סביב התורה ככה שאין ערך בכלל לבגרוית

 

בישיבות תיכוניות מורחים את הזמן מלא

קיצר ישיבה קטנה או שני שליש קטנה מה זה משנה מה השם

 

העיקר החבר'ה יראי שמיים, בעלי מידות קודש.

 

וגם כי סיימנו את הבגרויות של יא עד בין הזמנים שיצאנו בח' אב כי תשעה באב בשבת למדנו חודש וחצי רק קודש בוקר עד ערב שזה באמת הישיבה.

 

בעיקר מזלזים בבגוריות אנחנו שבוע לפני מתחילים באמת ללמוד לבגרות

אני חושב שזה שאלה שצריך לפתוח מקורות ולא בפורום..yagel

בעקרון יש כמה דעות בסיסיות ששמעתי.. מרב כמובן. 1. שהעיקר יהיה קודש. 2.ללמוד רק קודש ומגיל בוגר ללמוד מקצוע(אני משער שהכוונה 16-18) או גדר שיהיה מובן מה העיקר או גיל.. יש עוד כמה לא זוכר עכשיו.

זה רעיון טוב לפתוח מקורות אבל סקרת בצורה לא נכונה, סקירה מתוארץ השוקולד
1. יש כאלו שאמרו רק ללמוד תורה.
2. יש כאלו שאמרו ללמוד חול רק כשיש צורך.
3. יש כאלו שצריך ללמוד חול, כי בלי זה לא מבינים את הקודש כמו שצריך.
4. יש כאלו האומרים שצריך ללמוד חול, כי עלינו לקדם את ענייני החולין בעולם.
5. יש כאלו שחשבו שחול נותן זוית אחרת, גם ממנה יש מה ללמוד על התורה ועל החיים.
הרב אבינר מדבר על זה בספר שלו חינוך מאהבהyagel

התבגרות-לימודי חול... תראה ממש מעניין..

אני אעיין בלי נדר, אבל הסקירה שלי הייתה מדויקת יותרארץ השוקולדאחרונה
אי אפשר לסקור את כל השיטות על סמך ספר אחד...
ישיבת הסדר בסגנון מכינהSnoopy821

הי

 

מחפש לבן שלי ישיבת הסדר בסגנון קרוב יותר למכינה, פחות לימודי גמרא ושילוב של הכנה פיזית.

 

תודה

לא עולה לי מקום כזהפתית שלג

אם הוא מחפש דוקא הכנה פיזית לצבא הוא יוכל למצוא את זה בעיקר במכינות.

יש מכינות בסגנון קרוב לישיבה, עם רמות לימוד שונות. ישיבות בסגנון של מכינה אני לא בטוח שקיים.

ישיבות לעומת זאת בדרך כלל מתמקדות בהכנה הרוחנית והערכית לצבא ופחות בפיזית.

 

ואם הוא מחפש בעיקר פחות לימודי גמרא, יש ישיבות הסדר שאפשר למצוא בהן את זה. או פחות לימודי גמרא, או הנגשה משמעותית הרבה יותר, וסגנון שונה של התלמידים.

יש בברוכין "ישיבה קדם צבאית"ברגוע

לא מכיר אישית, אבל נשמע מתאים למה שכתבת

עד כמה שידוע לי זה בדיוק להפךהסטורי
(גם לא מכיר מבפנים) מבחינת המסלול זה מכינה, מבחינת התוכן - ישיבה.
מנסה להבין מה בדיוק ולמההסטורי

ומה הוא רוצה?


אם לא מתאים לו לשבת ולשקוד על תלמודו, למה לעשות מסגרת של הסדר?

(כמעט אשאל, מה ההצדקה לעשות פחות מכולם צבא, למי שלא יושב ושוקד על תלמודו?)


כמובן, יש ישיבות הסדר פחות עמוסות ושיש בהן יותר לימודי אמונה וכד'. אולי מעלה אפרים תתאים, אבל צריך לדייק מה רוצים.

תגובהSnoopy821

הוא פחות מתחבר ללימודי גמרא, אני מעדיף שיתגייס במסגרת הסדר כדי שיתגייס ביחד עם החבר'ה גם אם הוא יחליט לחתום ויתור בהמשך.

אם היתה מכינה עם גיוס של החבר'ה ביחד זה היה השילוב המושלם.

ומה הוא מעדיף?הסטורי

סליחה שאני לא בדיוק עונה לשאלתך, אבל עד כאן לא כתבת מילה אחת על מה הוא רוצה, רק על מה אתה רוצה. אם מה שאתה מחפש, זה מה שהוא רוצה, תתעלם מהמשך ההודעה שלי, תבדקו אולי ישיבת ההסדר מעלה אפרים יכולה להתאים.

 

זה יפה וטוב שאתה רוצה שהוא ילמד בישיבה, אבל צריך להפנים שלכיתה א' אנחנו רושמים את הילד, לכיתה ט' בשיח עם הנער, עדיין אנחנו רושמים. לשיעור א' הבחור בוגר ורושם את עצמו למקום שליבו חפץ.

 

טוב מאוד אם יש לכם שיח פתוח וכנה, כזה שאתה מצליח להיות קשוב לבנך ולמה שמעניין אותו, למה שמטריד אותו למה שמשמעותי לו בחיים ואתה גם יכול להכווין אותו, לעזור לו למקד נכון לשוחח על סדרי עדיפויות וכד'.

 

אבל, אין יותר גרוע מהורה שמנסה לכפות על ילדיו הבוגרים את חלומותיו שלו, כשזה לא מתאים לבחור עצמו. לאורך השנים ראיתי יותר מידי פעמים, שדווקא אלו שלהורים שלהם היה מאוד ברור מה הבחור אמור לעשות כשלבחור זה לא התאים - בעטו הכי רחוק וההורים הפסיקו להיות בשבילם כתובת משמעותית, לא רק בנושא הספציפי, אלא בכלל.

 

תגובהSnoopy821

ברור שזה בתיאום אתו, אני לא יכפה עליו משהו שהוא לא רוצה.

מאחר ויש כל כך הרבה ישיבות בסגנונות שונים, חכמת המונים והמלצות אישיות זאת דרך לףשיכולה לעזור לקבל החלטה

אז כדאי שיתייעץ עם הר"מ הנוכחי שלוהסטורי
בד"כ יש להם מושג.


ישיבות גם שולחות נציגים לדבר בישיבות התיכוניות ולהציג את עצמן, שינסה לראות למה הוא מתחבר.


אגב, מאוד ממליץ לעשות שבו"שים אמתיים, של כמה ימים טובים כולל שבת. אם מגיעים למקום רק לכמה שעות, כמו שעושים הרבה חבר'ה היום, לא באמת מתרשמים מאווירה של מקום.

ממה שאני מכיר0IQ4U

נהריה - יש אפילו חדר כושר

איתמר אווירה קרובה מאוד למכינה ישיבתית,

 

 אני לא רוצה להוציא שם רע אבל רוב ישיבות ההסדר אין לימודיפ רציניים אז הם דיי דומות למכינות (יש זמן לאימונים פייזים וכמובן מנטלים והכנה לצבא מכל הבחינות גם ההלכתית וגם תמיכה של רמים בזמן השירות) ... כמעט כל ישיבת ההסדר  בלי 3 סדרי גמרא.... 

 

האלה שיותר קרובות לישיבות גבההות (אווירה יותר רצינית) זה ישיבות כמו מעלה אדמים, הגוש, כרם ביבנה, מדברה כעדן שבי חברון וכו' 
החסרתי הרבה שיובת זה בהערכה גסה מאוד שהשם יסלח לי , כל השאר בערך זה באמצע בין ממש רציני לבין אווירה של מכינה 

יש בדבריך לא מעט אי דיוקים ואולי אפילו הוצאת שם רעהסטורי

יש כשבעים ישיבות הסדר, יש בהן סגנונות שונים ומגוונים. חלקן באמת עם הרבה לימודי אמונה ואווירה יותר משוחררת. בחלק גדול, רבות מאוד ממה שציינת יש בהחלט שלושה סדרי גמרא ולימוד רציני מאוד.


(לא שזה מאוד משנה, שבי חברון היא ישיבה גבוהה, גם מדברה כעדן מוגדרת כישיבה גבוהה, למרות שאפשר לעשות שם הסדר והרוב עושים בשלב מסויים מאוחר מהסדר רגיל).

מה שתגיד .0IQ4Uאחרונה

אך אין בכוונתי להוציא לעז וידוע שיש ישיבות עם יותר או פחות שבאבניקים ואווירה יותר או פחותץ לוחצת וכזה 

מכיר מלא שעשו הסדר משני הישיבות הנל ואני יודע שכל שיעור שם עושים יוצאים הרבה להסדר אח שלי היה איתם במחלקה . לכן אני הזכרתי אותם בתור ישיבות ההסדר , יש לי גם חברים שעזבו ישיבות כמו מרכז ובית אל בשביל לעשות ההסדר...
לכן אני אומר שמבחינתי ישיבה שאפשרי לעשות בה ההסדר בלי לעזוב את הישיבה היא הסדר לא משנה לי איך קוראים לה מבחוץ, לצורך הדוגמא ישיבת איתמר נקראת ישיבה גבוהה 

אך למעשה הרב יהושוע וון דייק יותר מסתם מעודד את הבחורים לעשות ההסדר (יצא לי לעשות איתו שיחה בנדון) ויוצא שבשיעור אולי אחד או שניים עושים גבוהה והשאר ההסדר....

ביינישיםהרשפון הנודד

אשמח לדעת מה נותן לכם מוטיבציה ללימוד גמרא בישיבה?-בתוך אחד שקשה לו ממש ללמוד לימודי גמרא והלכה בגלל שזה מרגיש לי קצת מנותק ממני

היעדים הקבועים, האפשרות להעמיק, החברותאפתית שלגאחרונה
החייאה?טעמי🍫
בס"ד


אז מנסים להחיות את המקום?

יופיטעמי🍫
בהצלחה לנו✨️
איפה אתה לומד?שמיניסט באמ"ש
באזור ירושליםטעמי🍫

מעדיף לא לפרט

 

אתה?

גם באיזורשמיניסט באמ"ש
לא מפרט
גם באזוראיגנוטוס פברלאחרונה

לא מפרט

למה לא?פתית שלג

רק צריך להתקין בוט שימנע מלכתוב הודעות בזמן הסדרים..

יש כזה, אני יודע איך מתקינים לטלפוןשמיניסט באמ"ש
אגב, איפה אתה לומד?שמיניסט באמ"ש
זה נראה פורום מענייןמקפיצים נטושים

אולי נחייה אותו?

אני בעדשלג דאשתקד
יאללה לעבודה, תעלה דברים מעניינים ונגיב לך
אני במשבר. עמוק.מקפיצים נטושים

יושב בזמן סד"ע ומסתכל בפורומים של ערוץ 7.

איך יוצאים מזה?

לפי ההקפצות שלךשלג דאשתקד

נראה לי שישבת כאן כבר מסדר בוקר.

אבל יאללה תעלה סוגיה שהיית אמור ללמוד היום, או הסוגייה אחרונה שלמדת לפני המשבר, ונתחיל להתפלפל כמו בני ישיבות.

אני כאן

לאלא סד"ב לא הייתי פהמקפיצים נטושים
בלאגן, צריך לחשוב..מקפיצים נטושים

תחילת גיטין.

תקנת בפנובפ"נ,

מה קורה אם לא קויימה?

סחתן עליך!שלג דאשתקד

זה מסובך אחי,

לפי רבה - אם בית הדין חושש שהגט לא נכתב לשמה, אז אין המון מה לעשות... והחשש מתעצם לגעת תוספות (ב שבני חו"ל חולקים על ההלכה "וכתב לה - לשמה". כמובן ש"לאחר שלמדו" זה יותר קל כמו שהגמרא אומרת בהמשך. (אגב נדמה לי שהראב"ד פוסק כדעת רבה, כלומר שרבה אית ליה דרבא אז תכלס חוששים לשני הדברים).

לפי רבא, בגדול העניין יותר קל, כי הבלגן הוא למקרה שיהיה ערעור (כי אם אין ערעור אנחנו לא חוששים מעצמינו, כי משום עיגונה הקילו בה רבנן, כמו שכותב התוספות בתחילת הדיבור האחרון בדף ב.). עכשיו תראה, בעיקרון רשי בדף ג. נותן שני פירושים מה עוזר הפנוב"נ לפי רבא: 1. מרגע שהשליח אומר, הבעל יתבייש לערער. 2. הבעל עצמו כבר לא יהיה נאמן. ככה שתכלס אם לפי הפירוש הראשון, אז אין כאן עניין גדול.

מצד שני, צריך לקחת בחשבון את מחלוקת התוספות בדף ג. (בדעת ר"י), שגם אם הבעל מערער לא מאמינים לו, לעומת דעת הכפתור ופרח (נדמה לי איפשהו בפרק י) שאם הבעל עודה בלגן אז מאמינים לו ופוסלים את הגט. כך שהאמירה של בפנוב"נ או הכרחית או כמעט חסרת משמעות, ואז זה בעיקר כמו שאומר התוספות ש"בעל מידק דייק" הכוונה שמתלכחילה הוא מדייק ונזהר, וזו המטרה של האמירה.

הקיצור, לפי רבא זו תקנה שבאה להגן על מצבים מסובכים ולא ממש פותרת בעיות ספציפיות. אז זה לא נורא כל כך. אבל לפי רבה זה די בלגן אם הבחור לא אמר... (למרות שבפיכח ונתחרש לא גזרו חכמים, כך שאולי זה לא סוף העולם, כי רוב בקיאים הם).

לכבודך פתחתי את הגמרא בפנים שלג דאשתקד

מתוך רצון לא רק לקשקש מהזיכרון...

אז ככה, אם השליח לא אמר בפני נכתב וכו', זו מחלוקת בין רבי מאיר לחכמים בברייתא בדף ה:, והלכה כדעת חכמים שזה לא נורא רק שיחזור ויעשה את הפעולה ויאמר.


ולגבי השאלה מה קורה אם הבעל מערער אחרי שאמר בפנוב"נ, אז ראיתי שכבר בירודלמי יש התייחסות לזה ונאמר כך: "אמר ר' יוסי: חומר שהחמרתה עליה מתחילה שיהא צריך לומר בפני נכתב ובפני נחתם, היקלתה עליה בסוף שאם בא ועירער עררו בטל".

וואו, רצינימקפיצים נטושים

מבחינתי באמת הדיון מתחיל מהמח' תנאים הזו;

לפי ר"מ כל המשנה בגיטין ממטבע שטבעו חכמים הגט פסול, שזה מעניין כי לכ' מדאורייתא כשר, בעצם, היא עדיין נשואה ומותרת לבעלה הראשון? רק כי השליח לא אמר בפנופ"נ,
 

לפי חכמים - כשר, אז מה התוקף של התקנה? מה קורה אם לא מקיימים אותה? הכל טוב?!

לא נראה לי שחכמים כזה סבבהשלג דאשתקד

הרי הברייתא בעצמה ממשיכה "כיצד יעשה...". השאלה היא מה קורה אם הוא לא עשה את זה.

מצד שני, באמת לא מובן מה הטעם של רבי מאיר. הרי תכלס מדובר בחשש רחוק, כי רוב הדיינים בקיאים בלשמה (וכאן רבי מאיר לא אמור לחשוש למיעוטא, כפי שמסבירה הגמרא), ומן התורה עדים החתומים על השטר נעשה כמי שמחקרה עדותם בבית דין. אז למה היא פסולה מן התורה?


(נדמה לי שיש תוספות בדף ה על חלק מהנושאים האלה, אבל אני כבר צריך ללכת לישון כדי לקום מחר לסדר בוקר )

אשריך אתהשלג דאשתקד
יאללה תשתף מחר בחידושי סדר בוקר!!
אח... היה שיעור, עם המון חידושיםמקפיצים נטושים

אבל לא מספיק הייתי מרוכז בו,

 

לפתע עלתה לי התובנה שבעצם הסוגיא שלי בסדרי בוקר בשבועות האחרונים היא זו; 'ריחיים בצווארו ויעסוק בתורה'?!

תקשיב נשמה טהורהשלג דאשתקדאחרונה

מסכת גיטין אחת ה.... פשוט אחת המדהימותתת!!!

יש בה כל כך הרבה פרטים והיבטים, שהסיכוי להתעמק ולהבין הכל, זה כמעט אפסי. תסתכל רק על הסוגיה של רבה ורבא, איך אותה מדנה יכולה לקבל משמעות גם של שאלה הלכתית עקרונית (לשמה) וגם של שאלה עובדתית (קיום השטר) ואתה עומד מול משנה עם 100 דוגמאות (גבולות הארץ? סמוכות ומובלעות? עולי בבל ועולי מצרים - לפי רהינו תם?) ועוד משפטים דו משמעיים ושאלות טכניות של שליח להולכה, הבאה וקבלה; אישה שהביאה, עבד שהביא, בעל שהביא; עד נעשה דיין; עדי חתימה או עדי מסירה (וכמה שיטות מפשרות...). חתיכת סלט לא הגיוני, וזה עוד לפני שכל המצב מתהפך - לאחר שלמדו, מלתא דלא שכיחא וכו וכו.

נראה לך שאפשר לעשות את זה תוך כדי שינה? או תוך כדי ריחיים על צווארו???

עזוב אותך, אל תנסה לבלוע הכל. קח את מה שהכי הכי חשוב בישיבה: האווירה, החידוש, היצירתיות והרעיונות שעולים. אהבת תורה מהברק שלה. זה ימלא לך מצברים וזה מה שחשוב לך עכשיו!!

אתה הרי מכיר את הסיפור על "עולא אקלע לבבל" (בתענית וגם בפסחים), שבהתחלה היה מאוכזב איך אנשים שככה חוגגים לא לומדים תורה, אבל בדיעבד הוא הבין שהאנשים כל כך סובלים שצריך להודות שמישהו בכל זאת לומד תורה...

תשמח שאתה מנסה, שאתה משקיע, שאתה רוצה. תשמר את זה! בסוף תצליח ובענק!!!

ואל תשכח שאתה גם חייב: "וכי עני היית יותר מהלל?" (הסיפור הידוע ביומא)

חברים, אני בסגנון של ישיבות ברמה משכלית מאוד גבוההיונתןzxcv
עבר עריכה על ידי שדמות בחולות בתאריך כ' בשבט תשפ"ה 11:58

אני בן 25 מחפש עכשין ישיבה ברמה גבוהה כמו שיח יצחק באפרת למי שמכיר, 

כרגע מחפש באזור הצפון.

מבקש לא להכנס לדיונים על ישיבות ומה טוב ומה פחות 

אלא לגופו של עניין אם משהו יכול לעזור לי 

תודה רבה לכולם

למנהל היקר שמחק את התגובה שליפשוט אני..

היית יכול כבר לתקן את הטעות בכותרת, על הדרך

..קעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך כ"ב בשבט תשפ"ה 16:38

..

אתה מחפש ישיבה בסגנון של שיח?קעלעברימבאר
אם הדגש העיקרי הוא על הרמה ההשכלתית הגבוההקעלעברימבאר

אז בצפון נראה לי זה מעלה גלבוע (לא כזה מכיר אבל נראה לי).

במרכז יותר אז יש את הר עציון, מעלה אדומים, ירוחם, עתניאל, מחנים, אורות שאול בתל אביב.

אם אתה מחפש משהו כמו שיח (סגנון הרב שגר אם אני לא טועה?) אז נראה אולי מחנים או עתניאל? לא זוכר בדיוק. בצפון לא יודע אם יש כזה סגנון אולי יש במעלה גלבוע אבל לא יודע באמת. ולא יודע מה הסגנון בנהריה או עכו

יש לך עוד פרטים על מעלה גלבוע?יונתןzxcv

וכן מחנים

לא יודע עוד. אפשר לבדוק באתר שלהם. אני יכול לשאולקעלעברימבאר

מישהו שאני מכיר שלמד במחניים, אם זה חשוב

או שיש כאן מישהו שמכיר את ישיבת מחנים טוב?קעלעברימבאר

או מעלה גלבוע?

בסגנון שיח יצחק יש את מעלה גלבועפתית שלג
מעלה גלבוע הם בסגנון הרב שגר?קעלעברימבאר
נשמע לי שכןפתית שלג

אבל אני לא מספיק בקיא בהגותו ובישיבה הנ"ל..

אגב ברוח השכלתית רוחנית ויותר שמרניתפתית שלג

יש את ישיבת ראש פינה

בית מדרש ראש פינה 

דוד שלי שם, כדאי לךימח שם עראפת
הצלחת לברר על ישיבה?קעלעברימבאר
מגדל העמקyys

ממליץ מאוד לבדוק את ישיבת חב"ד במגדל העמק.
מקום שלומדים בו ברמה מאוד גבוהה, עם סגנון חשיבה שמדמה את הסגנון המקורי של חסידי חבד לדורות - עם חקירה מעמיקה ודורשת אמת מוחלקת... שווה לנסות!

למה אתה מתכוון רמה משכלית גבוהה?קעלעברימבאראחרונה

אם הכוונה לרמת לימוד גבוהה אז יש את קרית שמונה באזור הצפון והמון ישיבות באזור המרכז וירושלים

ויתוראנונימי404

מישהו יודע אם אני חותם ויתור ואני באמצע מיונים (ספציפית עתודה) אז יגייסו אותי ישר או שהצבא נותן להמשיך להתמיין?

לימוד בשפת אמתפלוני אלמונ

מי שבקיא יודע בכתבי בעל ה"שפת אמת" על התורה והמועדים(ואולי גם בספרים אחרים) ויכול להמליץ על בין 3-4 קטעים יסודיים וחשובים בלימוד תורתו לכבוד יום פטירתו ב-ה בשבט אשמח שישלח בהודעת וואטסאפ(ואם אין אז סמס) למספר 050-220-3441

רלוונטי עד ראש חודש שבט תשפ"ה, תודה מראש

דיכאוןאנונימי404
אני שנה א ואני ממש לא מתחבר להסדר, זה עושה לי דיכאון... מה לעשות? אם אני חותם וויתור ישר מגייסים לצבא?
אם זה עושה לך רע, כדאי לעבורארץ השוקולד
אולי לצבא ואולי לישיבה אחרת, תלוי מה עושה לך רע.


אם זה דיכאון אמיתי, כדאי לשתף דמות מקצועית וגם רופא צבאי.

^^פתית שלג

ואולי למכינה

כדאי להתייעץ עם דמות בעולם האמיתי ..אגוז16
בהצלחה
דרוש כובד ראשנקדימון

ההחלטות שתקבל יכולות להיות משמעותיות ובלתי הפיכות, ולכן קודל כל חשוב שתשים לב לזה ותשקול צעדים בזהירות.


כמו שאמרו פה, ייתכנו כמה סוגי קשיים:

1. קושי בלימוד ובסף הדרישות הישיבתיות - כנראה מרבית האנשים חוטפים איזה שוק כשהם מגיעים לזה, אבל זה טבעי. האם ניסית לדבר עם ר"מ בישיבה שרתה נמצא בה? יכול להיות שבירור פנימי כזה יעזור לך להתפקס ולמצוא את המסלול שיהיה טוב לך.


2. חוסר התאמה עם הישיבה - זה קורה. למרות שחיפשנו ועשינו שבושים, אולי בחרנו לא נכון. יכול להיות שמעבר לישיבה אחרת זה כל מה שאתה צריך. סגנון לימוד אחר, סגנון חברתי אחר, סגנון אחר של גישה, מיקום אחר, וכדומה. אולי ישיבה גבוהה ולא הסדר, אולי מכינה ולא ישיבה. יש כל מיני אופציות, ואולי אתה צריך משהו מהאפשרויות האחרות.


3. רצון לצבא - יכול להיות שפשוט הצבא מדבר אליך חזק. זו גם אפשרות. באופן אישי אני חושב שתקופה בישיבות/מכינות זה חשוב לעיצוב העולם הפנימי שלך (מידות, תפישת עולם, עולם רעיוני), להרחבת ההשכלה התורנית שלך (הלכה, גמרא, ספרות אמונית, וכו), וליציבות מנטלית שנולדת משני הדברים הקודמים.

אגב, אם בעניין הצבא מה שמפריע לך זה העניין של שירות מקוצר, אז זה פתיר. אחרי שתסיים את תקופת הישיבה שלך, אתה בהחלט יכול להתגייס באופן רגיל. אבל בשביל זה אתה צריך ישיבה גבוהה או מכינה.


ואם אף אחד מאלה לא נראה לך מתאים, אולי הבעיה היא אחרת ושווה לשקול לפגוש איש מקצוע. אבל אלה החלטות שלא כדאי לקבל לבד, כדי לא לעשות טעויות אימפולסיביות.


בהצלחה רבה!

^^^ אם כי ההחלטה בסוף שלךארץ השוקולד
תתייעץ עם דמויות שמכירות אותך ואת המקומות אבל ההחלטה שלך
תמיד ההחלטה בסוף היא של האדםנקדימון
אבל מכיוון שמדובר בהחלטה שיכולה להיות בלתי הפיכה ויש לה משמעויות לשנים קדימה אז כדאי לעשות את זה בחוכמה, בשיקול דעת, ועד כמה שאפשר מתוך יישוב הדעת.
מסכיםארץ השוקולדאחרונה

אולי יעניין אותך