יהודה לייב גורדון....פואמה של צדקיהו על ירמיהו:
...
עוֹד זֹאת, בְּרִית חֲדָשָׁה בָּדָא לִיהוּדָה:
כָּל עַם הָאָרֶץ מִקְּטַנָּם עַד גְּדוֹלָם
יִלְמְדוּ דִּבְרֵי סֵפֶר תּוֹרָה וּתְעוּדָה.
כָּל הָעָם – מִן הַיוֹגְבִים עַד הַנְּשִׂיאִים
כֻּלָּם יִהְיוּ סוֹפְרִים וּבְנֵי הַנְּבִיאִים.
חֲרִישָׁם יַעַזְבוּ עֹבְדֵי הָאֲדָמָה,
דִּגְלָם וַאֲזֵנָם אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה,
חָרָשׁ וּמַסְגֵּר מִן הַחֲנֻיּוֹת יֵצֵאוּ
וּכְאִישׁ אֶחָד יֵאָסְפוּ אֶל נָיוֹת בָּרָמָה,
יִלְבְּשׁוּ אַדְּרוֹת שֵׂעָר וְיִתְנַבֵּאוּ.
אָז יִשְׁבַּת מֵאֶרֶץ גַּרְזֶן וּמַקֶּבֶת,
כָּל כְּלֵי יוֹצֵר שָׂרֹף יִשָּׂרְפוּ בַּשָּׁבֶת,
וְכִתְּתוּ אֵת לָעֵט, לִמְזַמְּרוֹת מַזְמֵרוֹת,
קַרְדֹּם וּמוֹרָג לִנְבָלִים וְכִנּוֹרוֹת
וּלְדִבְרֵי חֲכָמִים דָּרְבֹנוֹת וּמַסְמֵרוֹת;
הַגִּבֹּרִים יִתְפַּשְּׁטוּ מָגִנִּים וּקְשָׁתוֹת
וְעָטוּ מְגִלּוֹת כֻּלָּם וּבְמָתְנֵיהֶם קְסָתוֹת,
בַּיּוֹם הַהוּא תְּחַפְּשׂוּ אֶת יְהוּדָה בַּנֵּרוֹת
וְלֹא תִּמְצְאוּ אִכָּר, אִישׁ חַי, רַב פְּעָלִים!
בַּעֲלֵי-הַמְּלָאכָה יִהְיוּ נִבְזִים וּשְׁפָלִים;
בִּמְקוֹם מַנְהִיג עֵדֶר, מַצִּיב הַדָּרְבָן,
יִהְיֶה נָבִיא אוֹ כֹהֵן מַעֲלֵה קָרְבָּן;
אִישׁ וָאִישׁ יֹאמַר: לֹא אַחֲרשׁ, לֹא אָדוֹשׁ,
כִּי בֶּן מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים אֲנִי וְגוֹי קָדוֹשׁ,
וּבְכֵן לֹא יִשָּׁמַע קוֹל עוֹשֵׂי בַמְּלָאכָה,
כִּי קוֹל אֹמְרִים הוֹדוּ, הַלֵּל וּבְרָכָה,
וּמָלְאָה הָאָרֶץ לַהֲקוֹת נְבִיאִים
פּשְׁטִים עֲרֻמִּים הֹזִים וּמַבִּיעִים,
רֹדְפֵי קָדִים, רֹעֵי רוּחַ וּנְשִׂיאִים.
הֲיִהְיֶה גוֹי כָּזֶה תַּחַת שָׁמָיִם?
כִּי יִהְיֶה – הֲיַעֲמֹד יוֹם אוֹ יוֹמָיִם?
מִי יָנִיר נִירוֹ, מִי יוֹצִיא לוֹ לָחֶם
וּבְיוֹם צַר וּמְצוּקָה מִי לוֹ יִלָּחֶם?
גּוֹי כָּזֶה לֹא יִצְלַח לַעֲשׂוֹת מֶמְשָׁלָה,
חָרֹב יֶחֱרַב וִיהִי לִמְעִי מַפָּלָה...
לֹא אֵדַע בַּמָּה מִשְּׁנֵי אֵלֶּה בָּחַרְתָּ,
אַתָּה הָאֵל עֵת עַם זוּ לָךְ יָצַרְתָּ,
אִם יְצַרְתּוֹ לְגוֹי קָדוֹשׁ מַחֲזִיק בַּפֶּלֶךְ –
לָמָּה צִוִּיתָ לָשׂוּם עָלָיו מֶלֶךְ?
הַאֵין דַּי בַּכֹּהֲנִים סוֹבְבֵי הַגְּרָנוֹת
לֶאֱסוֹף הַתְּרוּמוֹת וּלְקָבְצָה מַתָּנוֹת?
הֵם יֹאבוּ הִתְרַפֵּס, יַחְפְּצוּ הֵעָנוֹת,
הֵמָּה יָשִׂימוּ כָּלִיל עַל מִזְבְּחֶךָ,
הֵמָּה יִשְׁמְרוּ מֵחַלֵּל שַׁבְּתוֹתֶיךָ,
וְאִם מֶמְשֶׁלֶת מְלָכִים לְעַמְּךָ יָאָבְתָּ,
לָמָּה אַלּוּפִים לְרֹאשָׁם הִרְכָּבְתָּ?
הֲכָזֶה יִהְיֶה מֶלֶךְ תִּבְחָרֵהוּ
אִישׁ עַנּוֹת כָּל בֶּן-נָבִיא נַפְשֵׁהוּ
וּכְמַטֶּה בּוּל עֵץ עַל יַחְפֹּץ יַטֵּהוּ?
אז קודם כל תעשה תשובה, הזלזול בכל דבר הוא קטנות דעת וטיפשות. תבין שזה לא חומר מיותר אלא זה בא להעלות את הכלל ולהוציא את הטובים, שכנראה אתה לא בינהם..אולי בסדר אבל אליטה מנהיגה בנויה גם ובעיקר בהצטיינות בתחומים הללו באנגלית לא רק שהבורות מזוויעה אלא הזלזול שאני לא צריך לדעת את זה כי מה לי ולאומות העולם..שילמדו עברית. לשון- זה תרבות אופי של עם ואין לך מושג כמה כוח יש לאקדמיה ללשון, לסופרים ואפילו לעיתונאים. מתמטיקה- נראה לי שקשה להתעלם מזה שמקור הכנסות העיקרי של המדינה הוא בלימודים הטכניים ובמדעים המדוייקים, לא סתם בנט שם על זה דגש.
בקיצור שני דברים! אחד תצא קצת מהמחשבה הפרטית אודות עצמך והמצב הרוחני שלך ותקבל קצת פרופורציות
דבר שני עכשיו תחשוב איפה לימודי הקודש משתלבים בתוך המארג הכללי וכדי שתוכל להעריך אותם באמת! ותלמד תורה לא כדי להרוס אלא כדי לבנות ולחזק
