קשה לי. נכון. אני גם לא טורחת להסתיר את זה. אבל אני רוצה לבקש מכם משהו. לא רק מכם. מכל אחד שיודע או מרגיש או שסתם חושב שזה יכול להועיל מתי שהוא...
אני רוצה לבקש מכם משהו קטן, אבל גדול. ענק. שיכול להפוך יום של אדם, חודש, או אולי את כל תפיסת החיים שלו בתקופה מסוימת.
אני עכשיו בתקופה של ברור. תקופה שאני מרגישה מאותגרת. מנוסה. מתנסה. מנוסה באתגרים שהקב"ה מעמיד בפני ומתנסה בדברים שלעולם לא פגשתי לפני. וכמו בטבע של כל דבר חדש... לא הכל הולך חלק. לפעמים אפילו לא זוחל. תקוע. לא מתקדם. ואז נהיה עצוב בפנים. וכשעצוב בפנים, וכשחסר כ"כ, קשה לקום בבוקר עם חיוך. וממשיכים לישון עד מאוחר... ולא רוצים לצאת לשום מקום כי עצוב, ומאתגר...
וגם, (אצלי לפחות) קשה לי כרגע לראות את כל הטוב שבי. כרגע אני מרגישה מתמקדת רק 'בלמה הוא חתך'... 'מה לא הייתי טובה'... ואני יודעת שאלו מחשבות לא נכונות. יש בי כ"כ הרבה טוב, שרק מחכה שיבוא אחד שיגלה, שיוציא ושיפתח אותו. מחכה שיבוא אחד שידע להעריך את הטוב הגדול שבי. אבל כרגע, אני לא מצליחה לראות אותו. את הטוב הגדול שאני יודעת שקיים בי. עוד מעט זה יעבור... אבל עד אז, בקשה לי אליכם.
'אין החבוש מוציא עצמו מבית האסורים'. לא תמיד אנחנו מסוגלים ויכולים מכל סיבה שהיא, לעזור לעצמנו לצאת ממשבר. מרגעים מאתגרים. אנחנו חייבים שיבוא משהו חיצוני לנו ויעזור לנו.
בקשתי היא, בבקשה, תכתבו מכתב לאדם שחשוב לכם, אדם שיש בו כ"כ הרבה טוב, שהייתם רוצים שידע ושיכיר בטוב הזה, תכתבו לו, תפרטו, תפרטו על נימי הנפש הדקים שלו, געו בליבו, חבקו את נשמתו במילותיכם. השתדלו להעביר בכתב את רגשות הלב שלכם כלפיו.
אין לכם מושג כמה טוב זה יעשה לי, לו, לכל אחד מאיתנו.
וברגעי אתגר, ברגעים שאני ארגיש, שאתה תרגיש, שאת תרגישי, שאנחנו חייבים חיזוק, שאנחנו חייבים שמשהו חיצוני יגיד לנו כמה טוב יש בנו, נפתח את המכתב הזה. נפתח אותו ונבין עד כמה גדולים אנחנו. עד כמה האור שבנו מחכה לכלי ראוי כדי להתפרץ. עד כמה המעיינות שלנו רבים. רק מחכים לאדם שידע להרים את הסכר בצורה נכונה ואמתית.
בבקשה, היו כנים, דברו אליהם, אל מי שנמצא כרגע, במצב רגעי וחד פעמי בעז"ה במשבר, באתגר, או בסתם חלישות הדעת. כתבו לו, הסבירו לו כמה אושר הוא, כמה טוב יש בו, כמה הוא חשוב לכם, כמה הוא חשוב לעולם. שכנעו אותו שלא ייתן לדברים חיצוניים הכובלים אותו להשתלט עליו, שירו לו את השיר של הרב קוק 'יש לך כנפי רוח'...
היו שם בשבילו.
אין לכם מושג כמה הייתי רוצה לקבל מכתב כזה עכשיו.


