בס"ד
כואב לי הראש כמו החיים
ואני מהרהרת בשאלות חשובות
-פרצוף-
אני רוצה את התוסף שוב
שרשור שירים
לא מחייב
טרילילי
בס"ד
כואב לי הראש כמו החיים
ואני מהרהרת בשאלות חשובות
-פרצוף-
אני רוצה את התוסף שוב
שרשור שירים
לא מחייב
טרילילי
בס"ד
ולא נשאף לאור
כוכב
הן לי ולך
יש כל אשר נשאלה
מבלי מילים
נדע זאת כי נאהב
היום אולי
נדחה את קץ דרכינו
ולא נזכור כי סוף לכל
זה המשעול
שבוא דורכות רגלינו
משתי קצותיו
הדשא לא יבול
שותקים
נאהב כי לי ולך
די בלי מילים שאין לאלה
אפשר אינם יודעים לומר אחרת
כמה יפה
פורח
הלילך
היום אולי
נדחה את העצבת
אם יד ביד באור נלך
כי רוח כפור
וחשכה נושבת
רק במקום
בו לא שמעו את שמך
היום אולי נדחה בוא השלכת
ולא יוכל לבוא הסתיו
דרכים רבות
הן לאביב ממלכת
אם רק אותן אור חיוך יאהב
(פיזית רע לי
אבל נפשית
טפו טפו טפו)
(אני אוהבת כל כך ובא לי לצעוק את זה מכל מקום
מדהים מה כמה שעות איתך יכולות לעשות לי)

בס"ד
יסגרו לא יהיו עוד סרטים
ושוטרים יעצרו כל אחד ש
יחייך
או יזכיר
ממחר יעלמו העיניים
אף אחד לא יביט בשני
ממחר יתיבשו גם המים
בנחלים
ובינתיים
ובינתיים
יש עוד אור בשעריך
ובינתיים
ובינתיים
אני עוד בא והולך
הירח יצלול מלמעלה
ושממה תכסה את הכל
העצים ישכבו בלי לנוע
שם בחול
כן
מחר תיטרף גם הרוח
ותפיל והכל תעקור
וגשמים אדומים אש יביאו
בשדות
ובינתיים...
פנסי הרוח לא יאירו
ובים הספינות יאבדו את דרכן
הכלבים ינבחו אל החושך
הלבן
(הבינתיים הזה קשה לעיקול
ואולי שווה לראות הכל אחרת
אולי הטוב הוא החיים והבינתיים זה הנפילות
קשות ככל שיהיו הן לא העיקר)
(אני בשוק)
(מעצבן שכל כך הרבה יודעים לפניך
הלוואי שתתקשר כבר)
(|ממתין|)
בס"ד
תני לרגע שיחלוף
העבר עוד לפנינו
אווו
כמו שבאתי הלכתי
זה הכל חלומות
ואולי לא הייתי שם
לאהוב
כנראה ששכחתי
אולי הלכתי
רחוק
לא יכול לאהוב אותך
מקרוב
הצמאון לאהבה ורעב שמתמשך
ויש שושן ויש בו קוץ
ושריטה קטנה בלב
אווו
כמו שבאת לי הלכת לי
זה הכל חלומות
ואולי לא הייתי שם
לאהוב
כנראה שנשכחתי
את הולכת
רחוק
כנראה שזה ככה
בחלומות
(לא הוגן הם היו בלידה עכשיו תורי להיות שם באירועים חשובים)
(אופ
זה הכאיב לי מאוד משום מה
אני רוצה לחזור אחורה למצב הלא חושב שלי)
(אני לא נופלת עוד פעם
לא יקרה
אני באמצע להיות בהיי ושום דבר לא יהרוס לי את זה)
(בע)
(ואני כל כך גאה בי שאני מצליחה לשתוק לכל זה)
בס"ד
דוקרים את הלילה
אומרים שזה לא כוכבים רחוקים
זה הפחד קרע בשמיים חורים
הירח הוא פצע עמוק משנים
כל פחד מואר וכל חושך אכזר והצל הוא ענק אם אזיז את היד אלטף את הגג של בניין מרוחק
אומרים שבבוקר הכל מסתדר
זה אותו הסיוט רק עכשיו אתה ער
והשמש היא פצע גדול שבוער
כל פחד מואר וכל יום שומדבר והאור הוא חזק אם ארים את היד אתלקח מיד בענן של אבק
קווים של דאגה
מסתמנים על פנינו
אומרים שאנחנו פשוט מזדקנים דאגות כמו סכין חותכות את הפנים
והפחד קורע עמוק מבפנים
כל פחד מואר וכל חושך אכזר וכל יום שומדבר ואנחנו מתים ופחד נשאר
(לעמוד מול עצמי באמת
להחליט אם כן או לא
להתעורר אל חושך
להתעורר אל שקט
לגלות שהוא לא קיים
להישאר לבד
להתמוטט שוב
לא לקום
לצפות בו עוזב
להיחנק
לכאוב עד כדי צרחות
להתבייש
לקום עוד עשרים שנה ולהיות אותה שירה
לקום עוד עשרים שנה ולגלות מכונה
להיפגע מאנשים
להאמין באנשים
שהם ימותו
שהוא יפגע בי שוב
שמישהו יגע בי
לגלות שכל הזמן הזה הייתי חלק מעולם שהוא בית בובות של ילדה ענקית ומשוגעת
להתמודד
קוצים של פחד
קוצים)
(זה חזר?)
(אני צריכה מישהי או מישהו לדבר איתו אבל זה בעיה כי אי אפשר ואני צריכה לעמוד על זה לפחות עד שאורית תציע משהו אחר)
(לעזה אני אומרת לא לרצון הזה)
(כל הכבוד לי שאני ככה משתנה
כל הכבוד)
(בע שונאת שינויים)
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול