ניסיתי לחפש באינטרנט אבל יש שם יותר תרגילים איך לעודד לזחילת גחון.

יש תרגילים ספציפיים שאתן מכירות?

או אתרים ספציפים שכאי להסתכל שמה?

הרופא טוען שאין צורך ושאתן לזמן לעשות את שלו!

אבל אני כן רוצה לנסות בעצמי...

למה שאזיק לו?

עזרת לי מאוד!

אני באמת עשיתי לו מכשולים עם הרגלים שלי בימים האחרונים וגם הקטנה שלי בת השלוש (שהם חברים מאוד טובים ב"ה) עשתה לו מחסומים ע"י זה שנשכבה על הרצפה והוא דילג מעליה.

ובאמת מאתמול הוא מנסה להתישב ולזחול על 4 אבל עדיין לא מצליח.

כנראה שהוא בדרך הנכונה.

אם יש לך/ לעוד מגיבות כאן תרגילים נוספים- אשמח!

יש לי מיטה "משולשת".

אתמול , לפני השינה, נתנו לקטנצ'יק להתנסות בטיפוס וירידה מימטה למיטה.

ב"ה התאמץ והצליח.

וזה משפר לו את האופציה לזחול בקרוב על הברכיים.

מי שיש לה עוד רעיונות לנ"ל- אשמח קבל

אם את רוצה להשקיע את הזמן הזה, שהרופא לא יהיה זה שימנע בעדך.

באמת מה הוא מתקמצן, זה לא הכסף שלו.

לגבי הבת שלך שהזחילה התאחרה וכו' והיום היא כבר בגן חובה-

אין לה/ לא היו לה בעיות במוטוריקה עדינה וגסה עכשיו בגנים?

כי מיזה אני גם חוששת. שזה לא מעיד על בעיות כאלה בעתיד... 

ובאיזה גיל הוא התחיל ללכת?

כי יש לי בן שעולה לכיתה ב' והתחיל לזחול בגיל 9 חודשים והלך רק בגיל שנה ו-5 חודשים

והיה לו מאדו קשה בגנים ובכיתה א' מבחינה מוטורית (למרות שהוא מאדו חכם בשאר התחומים)

והלכנו איתו מידי שבוע לריפוי ועיסוק וכו'.

לעומת זאת יש לי ילדה בת 5 שבגיל שנה כבר הלכה והיתה מאוד זזריה והיא מעולה במוטוריקה

וצובעת ומדייקת בעבודות יותר יפה מהגדול...

לכן אני שואלת.

מקווה שלקטן שלי לא יהיה קשה מוטוריתתת

מי שחושדת שיש לילד שלה בעיה התפתחותי שתתעקש לקבל הפניה. 

אמהות בדרך כלל הן הראשונות שעולות על קושי אצל הילד שלהן.

כשזוחלים עם חולצה הזחילה מחליקה וכתורידי לו את החולצה הוא יותר יתקע כי הבטן נצמדת לרצפה.

לפי טיפת חלב ועבד על הבת שלי בת 11 חודש.

כמה עולה כזה דבר "מלווה התפתחותית"

וכה פגישות זה בד"כ צורך?

זה לא יכול לבוא לבד?

אין לי מושג לגבי המחיר .

מישהי שאני מכירה עשתה על הבת שלי סטאז'

וזה הואיל מאוד להכל לישיבה נכונה .להכיר את הגוף שלה.

זה יכול לבוא לבד .לדוג' מה שכתבתי שאמרו בטיפת חלב ללמד אותה לעלות מדרגות 

ואז הגוף מתרגל לעמידת 6 והזחילה קלה יותר ולביתי בת 11 חודש זה עזר.

אבל הליווי הוא משהו טוב! זה כאילו היא גודלת ומתפתחת איתו,

לא יודעת להסביר למה  כי אני לא מלווה אבל זה שווה לכולם  במיוחד אם יש סיבה מיוחדת.

כמות מפגשים זה תלוי זה סוג של תהליך ןלא נראה לי משהו מדוד כמה שהוא צריך.

יש לך עוד שאלות?

אם את רוצה מידע על זה נראה לי שיש בגוגל..

מה זה תרגילי הצלבות?

הקטן שלי למד ב"ה לעבור מזחילה לישיבה וישיבה לזחילה.

פתחתי את המיטות של הילדים- מיטה משולשת ומדורגת ונתתי לו "לעלות" ולרדת על המיטות.

ב"ה עבר יפה.

אבל עדיין זוחל על הגחון.

אין לי אפשרות כרגע למלווה התפתחותית // פזיותרפיה.

מה זה תרגילי הצלבות ומה יש לכן עוד להמליץ לי לעשות?

ולשים אותו על הצדדים.

וכל הכבוד לך

ואשמח לשמוע על עוד רעיונות אם יש למישהי ידע/ ניסיון...

צריכים לשלם כמה שקלים. לונורא.

הבעיה היא שזה בשעות הבוקר המאוחרות ואין לי אפשרות להעדר אחת לשבוע מהעבודה בשביל זה.

אני יודעת שזה חשוב מאוד אבל אין לי כרגע אפשרות לזה.

אם זה היה בשעות אחה"צ או בבוקר בשעות מוקדמות יותר- הייתי לוקחת אותו בשמחה!
 

לכן אני רוצה לקדם אותו לבד... למרות שאני יודעת שזה יבוא מעצמו עם הזמן.

אבל בכ"ז...

תודה. אכנס.

הוא פשוט מדלג מעל זה ואז יורד לזחילת גחון....

עירסולים והתעגלויות גם טוב.

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....