גילתי שהרבה מהיישובים החליטו להתפנות מרצון ובלי אלימות/ התנגדות מובהקת.
מה דעתכם על כך?
האם בעינכם זה היה מעשה נכון להשלים עם הגזירה ולהתפנות מרצון?
זה שהם לא הלכו מכות עם חיילים לא אומר שהם התפנו "מרצון". זה אומר שהם לא היו מוכנים להכות יהודים.
זה אומר שהם רצו לצאת בראש זקוף ולא מושפלים.
מה שיישוב שלי עשה..
אני לא שמעתי על אף יישוב ששמחו בזמן הגירוש..
פשוט יצאו מעצמם ולא הלכו מכות עם החיילים.
יש 2 אפשרויות לצאת מבית: או שתצא בעצמך או שיוציאו אתך.
אני יודעת שהיו הרבה משפחות שלא היו מוכנות לצאת לבד אלא סחבו אותם, פשוט לא באלימות- לא הרביצו לחיילים, לא התנגדו שיתפסו אותם ולא התפתלו- כדי להראות שהם לא יוצאים מבחירה אבל גם כדי לא להכות יהודים (בדר"כ זה היו רק הבנים והבנות יצאו לבד בגלל צניעות).
תושבי הגוש (רובם) נשארו בבתים עד הרגע האחרון, ולומר שבם יצאו בלי מאבק זה פשוט זלזול בהם.
חוץ מזה, גני טל יצאו יום לפני המועד עצמו, ובגלל זה קיבלו פיצויים מהמדינה והבתים של התושבים שלו נבנו הכי מהר- היישוב כבר עומד ופורח בזמן שיש כאלו שבקושי קיבלו אישור על להתחיל לבנות.
ככה שזו לא הייתה החלטה מחייבת והיו כאלו שיכלו לבחור אחרת להחלטה.
השאלה היא בנוגע להתפנות אקטיבית מול התפנות פסיבית.
כלומר - האם לאלץ את החיילים לגרור אותם או ללכת בעצמם.
תלוי אדם, אני מניחה.
פשוט כי אני קצת מתקשה להתנסח במדויק.
קודם כל ההגדרה 'אלימות' מפריעה לי, כי היא עושה קונוטציה שלילית של שימוש בכוחניות חסרת שיקול דעת. התנהלות כזו היא וודאי מחוץ לתחום. אדם נדרש לפעול מתוך אחריות ומחשבה.
אעדיף להשתמש במונח "הפעלת כוח".
כעיקרון, הפעלת כוח היא לא מחוץ לתחום לחלוטין. היא מצויה במלחמות ובעונשים, שעם כל הצער והכאב יש הכרח להשתמש בהם.
בכל זאת אני חושבת שבנושא הזה אלימות היא מחוץ לתחום.
כמו שרשמתי למעלה (בניסוח לא מדויק) ההתיישבות לא תוכל להתקיים אלא בתמיכת העם.
הנקודה היא שבמילה "תוכל" אני לא מתכוונת רק במובן הטכני, אלא בעיקר במובן המהותי. בעיניי יש קשר מוכרח בין אחדות העם לשלמות הארץ וההתיישבות בה. אי אפשר לנתק בין הדברים.
בעיניי הארץ היא בית גידול לעם ה', מקום להשראת שכינה. התיישבות כיחידים מפורדים (או גרוע מכך - יריבים) נוטלת את עיקר התוכן של הישיבה בארץ ומונעת את הגשמת הייעוד.
הגירוש הוא סימפטום למצב העם, וכידוע בעיה לא פותרים באלימות כלפי הסימפטום.
בס"ד
הרשי לי לעקם את האף. כפי שציינת בהמשך דברייך, לא פותרים בעיות על ידי ניטרול הסימפטומים שלהם. אם למילה אלימות נדבקה קונוטציה לא מתאימה, צריך להבין למה ולתקן את זה. אחרת הקונוטציה תעבור הלאה למילה החדשה (ע"ע ניגר->כושי->שחור->אפריקני אמריקני/מפגר->מוגבל->בעל מוגבלות שכלית התפתחותית/בית הספר הגבוה לטכנולוגיה->מכון לב->המרכז האקדמי לב/המזרחי->המפד"ל->הבית היהודי [ריבוי הדוגמאות כדי להעיר על תופעה מעניינת, בעיקר בזמן האחרון, המילים החדשות נוטות להתארך, ויש מקום לברר למה]).
בכל אופן, נראה לי ככה:
א. אין דבר כזה מחוץ לתחום במקרה פרטי יש מחוץ לתחום, ויש בתוך התחום. חאר כך צריך לבדוק האם כלי זה או אחר שהחלטנו שהא בתוך התחום הוא בעל יכולת להשיג מטרה מסויימת (כאן- לדעתך לא, כי ההתיישבות צריכה להיות על דעת העם). וגם אם כן, האם בשיקולי הפסד ורווח שווה להשתמש בו (כאן- לדעתי לא, כי זה יגבה ממנו מחיר כבד מדי, וכי חיי יהודים, אפילו מהצד השני, שווים יותר).
ב. אני לא יודע למה לאנשים יש רתיעה מפתרון בעיות באלימות, גם אם יש בעיה יותר שורשית, זה לא סותר את העובדה שפעמים רבות אלימות חשובה כדי למזער נזקים ו/או כדי לאפשר בכלל את תחילתו של תהליך תיקון- לדוגמא- הפרדת הקהילות במאבק ברפורמה (גם כן אלימות..) ויסלח לי מרן הרב קוק זצ"ל שחשב אחרת.
התעצלתי לבדוק.
א. סמנטיקה בעיקר
ב. (הפרדת הקהילות? לא יודעת על מה מדובר). כפי שאמרתי, זה כלי הכרחי לפעמים, אבל הוא מוצא אחרון בעיניי. עדיף לחפש דרכים יצירתיות שיעשו את העבודה.
בס"ד
(נראה לי שכדי להכיר את העניין היכרות ראשונית ויקיפדיה מתאימה). לא יודע האם מוצא ממש אחרון, אבל נראה שאין בינינו מחלוקת למעשה.
אבל דווקא הייתי משתמשת בו לכיוון השני -
הנהגה שלא רואה בעיניים ומצליחה לדלג על העם, ככל הנראה לא תיעצר בגלל אלימות ברמה כזו או אחרת.
(על כל פנים, גם אילו זה היה מונע את הגירוש, אני מתנגדת לכך עפ"י מה שכתבתי בהודעה אחרת, כי מצב כזה מעיד שבכל זאת יש חלק משמעותי מהעם שתמך.)
היה צריך להיאבק עד הסוף.
(בתור אחד שגר בגוש קטיף...)
אבל אני בהחלט יכול להבין אותם!
משפחות עם ילדים, וזה טראומה לכל החיים לראות את ההורים מקבלים מכות משוטרים בגלל שהם מתנגדים עם כל הצרחות, הבכיות וכדו'.
ההחלטה מובנת לחלוטין...
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול
הלכות ריבית – שיעור 2 - ריבית בהלוואת מוצרים בין שכנים
דוגמאות בשיעור:
האם מותר ללוות בקבוק יין מהשכנים?
האם צריך לדייק כשמחזירים חצי כוס סוכר?
מתי מותר להחזיר טיטול יוקרתי במקום הטיטול שלויתי?
ועוד...
נושאים בשיעור:
איסור הלוואת מוצרים מחשש ריבית בשינוי מחיר | היתר הלוואה כש'עושהו דמים' וגדריו | היתר הלוואה כשיש ללווה ממין ההלוואה וגדריו | היתר הלוואה בדבר מועט וגדריו | היתר הלוואה במוצרים בעלי מחיר ידוע קבוע | כללים בהחזר מוצרים לאחר הלוואה.
לצפיה והאזנה באתר ולדפי מקורות מפורטים:
ריבית בהלוואת מוצרים בין שכנים
לצפיה ביוטיוב:
לחצו כאן לצפייה בסרטון ביוטיוב
הלכות ריבית שיעור 3 – ריבית ברכישה בתשלום דחוי
נושאים בשיעור:
ההבדל בין אשראי בשכירות לאשראי במכירה | איסור רכישה באשראי במחיר גבוה | ריבית קיימת גם כשהמוכר לא נזקק לתוספת | תנאים להיתר רכישה באשראי כשהריבית לא ניכרת | מכירה באשראי בהצמדה למדד לדולר או למחיר המוצר | הגדרת של 'מחיר קבוע' | מכירה באשראי במציאות של הנחות למזומן | הצעת מחיר למזומן לאחר גמר המכירה | עסקים שדרכם במכירה באשראי | קיום מכירה באשראי שנעשתה באופן האסור
לצפיה והאזנה באתר ולדפי מקורות מפורטים:
לצפיה ביוטיוב:
לחצו כאן לצפייה בסרטון ביוטיוב
בנוסף למעוניינים יש שיעורים ב הלכות שבת
וכן ב הלכות ברכות
בהצלחה בלימוד