ולפעמים גם למקום ששמעתי עליו בהשגחה פרטית אבל לא בא לי לתת לו .

אז נותנים בדווקא.

אנ''ש

בד''כ לעניי ביתנו, לעניי עירנו,

לעניין שבדיוק אנחנו צריכים בו ישועה,

או למי שבא/התקשר בעיתוי מוצלח.

והארגון החדש שקם להגנת תרנגולי הכפרות האומללים..

איזו צדקה יש בזה?

לא כל דבר טוב נחשב צדקה (יש דיון מה לעשות עם כספי מעשר כשאין עניים במצוי אבל לצערנו זה לא המצב...).

[זו הלכה אז אם אתה מתבדח תבהיר את זה...]

מספיק אחד שלא יבין.

נראה לי שהם כבר מזמן מזמן לא גואלים קרקעות. וגם אם כן - זה עדיין לא צדקה כנ"ל (לגבי יד לאחים וכדו' יש עניין של פדיון שבויים שהוא צדקה לכל דבר).

אולי יש שכנים, או בני משפחה 

שנמצאים במצב כלכלי דחוק ואפשר להעביר להם את כספי הצדקה?

(למנוע אי נעימות מהמקבל אפשר לעשות  מתן בסתר)

אני מתנגד עקרונית לתרומה עבור מי שמצבו הכלכלי דחוק רק בגלל שהוא דחוק.

אנחנו חיים בעולם מודרני. באופן יחסי הדברים הבסיסיים באמת (אוכל, מים לשתיה) יחסית בזול.

יש בעיה קשה שנובעת מאנשים שלא יודעים לנהל את עצמם בחברת שפע וצריך להתמודד איתה על ידי כלים קפיטליסטיים כמו  לשבת עם אנשים על תלוש משכורת, וללמד אותם לחיות ממה שיש.

אין היום בישראל כמעט בעיה של עוני אמיתי, אבל יש בעיה קשה של חוסר ידע ושל אנשים שנשלטים על ידי פרסומות.

___________

חריג מכל זה זו בעיית מחירי הדירות ההזויים, אבל אדם עני שנזקק לצדקה לא צריך לגור בגוש דן ועדיף שיעבור דירה.

במיוחד אם מדובר בעני שיש לו דירה בבעלות, ואז יש פיתרונות אחרים.

עקב התנהלות כלכלית לא תקינה.

אבל:

1. כשאדם במצוקה, קודם כל צריך לעזור לו לצאת ממנה, גם אם הגיע לשם באשמתו.

    אח''כ לעזור לו ללמוד להתנהל נכון, למצוא לו עבודה וכד'

2. בימינו גם משפחות שאין להם כסף לגבינה צהובה לפעמים, ולבגד שבת נורמלי כל עונה, וכסף לטיול שנתי 

   ועוד דוגמאות שנחשבות כמותרות, נחשבות עניות. כי זה רמת החיים שאנשים נורמלים חיים היום.

3. יש את הנושא של תרומה לאביונים. (ולא מפרטת פה כי חוששת שאגיד דבר לא מדויק)

4. יש לי רצון לאפשר לאנשים הקרובים אלי לחיות ברמת חיים דומה לשלי, גם אם יש עניים יותר הזקוקים לצדקה.

בעניין הדיור במרכז לעומת הפרברים- זה נושא בפני עצמו.

רק נקודה אחת: לא חוכמה לעבור לפרברים בגלל מחירי הדיור, אם קשה למצוא שם עבודה ולהתפרנס בכבוד.

ואני אומרת את זה מניסיון מר.

(וכמובן שיש מטרות אחרות שאפשר להשתמש בכספי הצדקה, כגון סיוע למשפחות עם ילדים מיוחדים,

לסיוע בתחומים רפואיים בכל מיני עניינים ועוד)

בתור מי שתרם לא מעט כסף לארגונים שעוסקים בזה, ויש להם נסיון:

1. לעזור אפשר אחרי שהאדם יצא מהמצוקה התזרימית.

אפשר לתרום כסף כדי לסגור את חובות העבר, אבל זה לא יעזור אם הוא ממשיך לייצר חובות חדשים.

2. אני מבחירה (למרות שהיה לי) חייתי ברמת חיים נמוכה מהמוצגת כאן ^. זה היה מותרות ונשאר מותרות גם אם לאחרים יש.

4. זה כבר משהו אחר. זה לגיטימי, אבל בעיניי בעל חשיבות פחותה.

(במקרים כאלה, אגב - העדפתי בדרך כלל לעזור לנזקק למצוא עבודה, ובמקרה מסויים הוריי נתנו עבודה במשך שנים למי שהיה זקוק לזה).

5. אני מסכים. אבל יש "פרברים" כמו לוד, או כמו שכונות גרועות (ולכן זולות) אבל נגישות למרכז.

בתור עובד-שלט-רחוק שגר ביישוב מרוחק אני מכיר את הדילמה, ועדיין יש פיתרונות, אם כי יש להם מחירים אחרים.

__

ילדים מיוחדים ורפואי זה בעיה קשה מאוד. בגלל אנשים כמוך שתורמים למסכנים האלה, חברות התרופות מעלות את המחירים.

בכלל, חל זינוק מטורלל במחירי התרופות מצילות החיים בעשור האחרון. חלק באשמת ה-FDA, וחלק באשמת זה שלאנשים יש כסף לשלם והם ימכרו דירה כדי לחיות עוד שבוע, או בגלל שהם עושים הפגנות שהממשלה תממן להם את ה"דירה" הזו..

לא יודע  אם יש משהו לעשות נגד זה. רק פשוט להכיר בזה שיש פה בעיה ואנחנו מתדלקים אותה.

נדמה לי, שזה לא שחל זינוק במחירים.

פותחו תרופות חדשות, שהם כנראה יקרות ביצור מצד אחד, ומהצד השני יש עליהן עדיין זכויות יוצרים, ולכן אין תחרות. והתרופות החדשות נמכרות במחירים גבוהים.

המחיר שאנשים משלמים עליהן, המימון הממשלתי במקרים מסויימים, וההגנה הממשלתית על זכויות יוצרים משפיעים על המחירים, אבל גם על האינטרס של החברות להשקיע הון עתק מלכתחילה, בלפתח את אותן תרופות. 

העלות של גידול ילדים מיוחדים, קשורה בצורך בכוח אדם גדול מאוד, חלקו גם מקצועי. אם תשלם להם כמו לסינים שעובדם במפעל, הם ימצאו עבודה אחרת, ואם תשלם להם משכורת סבירה, העלות תשאר יקרה.

ולגבי עבודה בשלט רחוק - זה רלוונטי עבורך, עבור אנשים בתחום שלך ובעוד כמה תחומים. [ולפעמים יש לזה גם מחיר, כזה או אחר]. בהרבה תחומים, זה פשוט לא רלוונטי. אי אפשר היום להיות מורה או נהג אוטובוס בשלט רחוק. ולא כל אחד מוכשר לכל תחום.

חל זינוק ברגולציה (עולה יותר להעביר תרופה אישורים, כלומר התרופה אולי יותר בטוחה אבל פחות נגישה - עלות תועלת לא פשוטה בכלל).

תרופות שכן עוברות - יקרות לפיתוח מצד אחד, ונמכרות לחסרי אונים מצד שני.

זכויות יוצרים בתרופות זה דילמה לא פשוטה כי חברות תרופות צריכות להתפרנס ממשהו. (אגב, יש לא מעט אזרחים מערביים שנוסעים לקנות זיופים בהודו בגלל זה).

לגבי ילדים מיוחדים - אני מאמין שאפשר למצוא שם פיתרון. כבר היום יש שימוש נרחב בטאבלטים עבור הילדים האלה וכנראה שאפשר לשפר את המצב בסדרי גודל.

זה קורה, צריך לראות אם יש דרך להאיץ את זה.

עבודה בשלט רחוק נהיית היום רלוונטית לעוד תחומים. אפילו אחזקת מעליות

 בחיים בלעדיהם, ובכל זאת, זו זו מצווה ומעשה מוסרי לתת אותם למי שחסר לו.

[אני לא נכנס כרגע לשאלה מתי יש הצדקה לתמיכה ממשלתית].

למשל - אפשר לשרוד בלי מכונת כביסה, אפשר לחתל תינוק בחיתולי בד, אפשר גם לחיות בדירה עם כיוון אוויר אחד באזור חם בלי מאוורר.

לפעמים ילד סובל בבית ספר שלא מתאים לו, ויש בית ספר שיתאים לו, אבל צריך לשלם בשבילו מחיר יקר.

לפעמים לילד יש קשיים בלימודים, בגלל לקויות למידה או סיבות אחרות, וכדי להתמודד איתם צריך הרבה כסף.

הוא לא ימות אם לא יפלו בבעיות שלו, אבל הוא יצבור פערים לימודיים, שספק אם הוא יוכל פעם להשלים אותם, ויתכן שהוא יפלט מהמסגרת, או שהוא ישאר בתוכה, במנותק ממנה.

יש הרבה מצבים בהם נכון לתמוך בעני, על אף שיש לו כסף לאוכל ומים לשתייה.

בחלק מהמקרים אם העני יעשה מאמץ לחיות בדוחק, כדי לא להזדקק לבריות, זה יהיה מעשה נכון וראוי.

בחלק אחר של המקרים, זה יהיה לא הוגן כלפי משפחתו.

כלומר כאלה שלוקחים את הכסף ומשתמשים בו כדי לשקם את המשפחות, לא כדי לזרוק עוד כסף לתוך הבור של משפחה שלא יודעת לנהל את הכסף שלה.

קודם כל לפי ההלכה- שמדובר בתרומה ללומדי תורה ועניים. 

אח"כ לפי עמותה- יש עמותת שמצהירות שכל הכסף הנתרם מגיע לייעודו. 

ואח"כ לפי השקפה עולם- אתרום לישיבות שאני מרגישות שתורמות לעם ישראל בכיוון הנכון, לעמותות שדואגות לנזקקים בדברים שנראים לי לנכון 

היו לו שני חלומות בנושא המוות,

לי היו הרבה יותר...

באמת לא הצלחתי להבין מה מיוחד

מתארים חווית מוות קליני, כפי שכתוב בחז"ל וכפי שאנשים

שעברו חוויה כזו מתארים.

מאוד מרגש לדעתי. קצת עוזר (לי לפחות) לזכור שיש

משהו מעבר לכל טרדות היום היום, העולם הזה שמרגיש

כל כך מוחשי ואמיתי....המתיקות הזו שהוא מדבר עליה...

יש משהו טוב לצפות לו. לא?  (כמובן שמעדיפה לא

לחשוב על בית הדין שם למעלה, כי זה די מצמרר,

אבל לפחות אחר כך....)

ואם גם לך היו או יש חלומות מסוג זה, נשמח לשמוע!

דכדוך וחרדה זה סיבה לעשות עבודה אבל זה לא מוריד את הערך שלך או משהו כזה.

כדאי למצוא מטפל

זה בהחלט מקל שיש את מי לשתף אבל לא פותר בכלל את הבעיה

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.

באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.

ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...

אם כי היא גדלה לאורך השנים

תחושות/ חוויות/ פצעי ילדות

מופעים בעיקר בסיטואציות עם הילדים

ויש את התחושות של הילדה היותר גדולה שזה בעצם גרסה צעירה יותר של עצמי

איתם אני בעיקר בתהליך

לקחת את הכאבים/ טעויות/ הצלחות ללמידה ולא לתת להם לנהל אותי

תודה

יש בי צד חצי־ילדי, מצד זה שאני לא לוקח שום דבר ברצינות אמיתית.

לגבי הילד הפנימי האמיתי, קיים משהו עמום מתחת ליותר מדי שכבות.

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מה אמורים לקנות לבנות?

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

חתול נייד

כיסוי חלות שבת

אבל קשה יותר להזיז אותו.

כוס תרמית טובה (כלומר גם מחזיקה חום כראוי וגם קלה לשטיפה), סטנדר, כרית לגב לכיסא של הישיבה, אוזניות אוטמות רעש, ספר שהוא רוצה כבר הרבה זמן, מחזיק טלפון שמתחבר לזרוע (בשביל ריצות.. אם הוא בייניש שעושה כושר), חבילה של ממתקים מיוחדים ולא שגרתיים (כל מיני יקרים כאלה), מכונת תספורת/גילוח (אם אין לו משלו), טוסטר או כלי מטבח כלשהו מיוחד (אם זה יועיל במקום שהוא גר), אולר.
 

אפשר גם פשוט להשתתף איתו, כלומר לתת לו ממש את הכסף, כדי שיקנה משהו ספציפי שהוא ממילא מתכנן לקנות (ואז הוא בעצם ישלם פחות.. כן? אין הכוונה שיקנה משהו בדיוק ב100 שח אלא שזה יקל עליו כשהוא קונה משהו ב200 נניח). אמנם קצת פחות מרגישים את המתנה שבדבר, אבל זה גם אפשרי. אנחנו עשינו את זה במשפחה כמה פעמים (בודדות אמנם) כש"נתקענו" בלי מתנה.

אפשר אולי גם לשבת בבית קפה, אם זה מתאים לכם וזורם. אפשר אולי פק"ל קטן, אם זה הסגנון שלו. אפשר לקנות עוגה בוטיקית אם חוגגים במשפחה בבית.