@קמנו ונתעודד
@מדענית
@@רב מג של מילים
וכל אלה שהחליטו לעשות מזה בדיחה
תודה
בס"ד
וזהו
נחמיה17פחחחחחחחח..........
סתם. סתם. בקטע הטוב. סליחה...
מאיזו סיבה? (סתם מעניין אותי)
שתי סיבות. אחת כי מגעיל אותי לאכול משהו שהיה פעם חי ולא משנה אם זה ג'וק או פרה או דג, ושתיים כי אני חושבת שאם אפשר לחיות בריא בלי להרוג יצורים אחרים אז זה עדיף.
נכון שאני רק ילדה אחת וככלל הצמחונים הם מיעוט בחברה וזה לא באמת משפיע על כמות השחיטה, כעיקרון אני לא אוכלת.

רב מג של מיליםובאותה נשימה בה אתה מסכים לכך, אתה שב וממשיך.
אני לא נחמד- תתמודדו!
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)