היו לי ימים כאלו...נחמיה17

שבימים הללו כל כולי הייתי- אוי!
רוצה ללכת לישון ומחר לקום אתמול
כי היום היה איום ומחר הוא  המשך מזה כי היום הוא אתמולו  של מחר
אבל שלשומו של מחר,הוא אתמולו של היום,- הוא לפני היום כי היום הוא מחרת אתמול.....
אבל בעצם- כל יום ישנה את צפיית המחר, איננו בימים ומחרות כתיקונם- אז היום עדיין מלא בצפיית המחר...

אז אם אתמולו של היום היה יומו של אתמול הרי שצפיית המחר של אתמול- היא צפיית היום. אז היום לא הצליח כמחרתו של אתמול. אבל בע"ה ודאי יצליח  היום כאתמולו של מחר כי מחר -
מחר יהיה זה היום שיצליח כמחרת אתמולו!
מחר יהיה היום היום היום היום.
היום אם בקולו תשמעו...

מועדים לשמחה..

מתייג...נחמיה17

זה לא השיר שכתבתי  (אולי זה הקדמה לו...)
אבל עדיין

אולי מישהו בעולם יקרא ויאהב....
 

@חלילית אלט

וואוחלילית אלט

הרעיון ממש יפה בעיניי. וגם הביצוע.

אני אוהבת יותר לקרוא קטעי כתיבה כאלה מאשר שירה. אין בזה את ההתיימרות כביכול שיש בשיר, זה יופי בפשטותו.

אהבתי הכי את השורה המסכמת האחרונה: היום אם בקולו תשמעו.

 

הערה קטנה, אני לא יודעת אם זה מפריע לעוד מישהו מלבדי, קשה לי עם השלוש נקודות בסוף משפט. זה כאילו מורח את המשפט מעבר למה שצריך. אבל זאת רק דעתי, ובוודאי יש אחרים שחושבים אחרת.

 

תמשיך לתייג אותי כשאתה מעלה שירים

תודה!

למעשה (חוץ מהבקשה)- די מסכים עם כל מילה...נחמיה17אחרונה


אהבתי...שה"י פה"י
אבידהמחפש שם

מתערבב

ונעלם.

אין אותי,

ואם אין אותי

אין אותך.

תשובהמחפש שם

ועכשו

נשימה

אמיתית

בלי תגובה.

יש אני

והעולם נצבע מחדש

הכל קם לתחייה 

קצר, מדויק, אופטימיתמימלה..?
תודה!מחפש שםאחרונה
תרקדיזכרושיצאנולרקוד

תִּרְקְדִי, תִּרְקְדִי

עַד שֶׁהַלֵּב יִשָּׂרֵף

כְּמוֹ אֶלֶף שְׁמָשׁוֹת

בּוֹהֲקוֹת

כְּמוֹ שַׁלְהֶבֶת.

 

תִּרְקְדִי, תִּרְקְדִי

עַד שֶׁהַחוֹשֶׁךְ יִצְנַח

בַּאֲפִיסַת כּוֹחוֹת

עַד שֶׁאַחֲרוֹן מִשְׁבְּרֵי הַלַּיְלָה הַחוֹלֵף

יִדּוֹם כְּאֶלֶף תּוּפִּים מַכִּים.

 

תִּשְׁכְּחִי, תִּשְׁכְּחִי

אֶת כְּאֵב הַבַּלָּהוֹת

בֵּין יָדַיִם חֲרִישׁוֹת

אֶת הַשְּׁתִיקוֹת שֶׁלֹּא בָּכִית

וְהַבְּכִי שֶׁלֹּא נָדַם

אֶת הַצַּלָּקוֹת שֶׁלֹּא הִגְלִידוּ

וְלֹא יַגְלִידוּ

לְעוֹלָם.

 

תִּבְרְחִי, תִּבְרְחִי

כָּל עוֹד אֶפְשָׁר

כָּל עוֹד רוֹאִים

עוֹלָם שָׁחוֹר

מִבַּעַד לִירִיעָה

כָּל עוֹד אֶפְשָׁר עוֹד לִבְרוֹחַ

וְלִצְנוֹחַ

לַמִּיטָה.

סיפור הומוריסטי שעתיד להתפרסם בלקט 'שעטנז' החדשסופר צעיר

מעשה בבן אנוש

 

מקווה שתהנו  

אזהרת טריגרזכרושיצאנולרקוד

הַשֵּׁדִים שֶׁלָּהּ

חוֹזְרִים בַּלַּיְלָה

מְיַלְּלִים אֶת צַעֲקוֹת

אֵשׁ הַתְּשׁוּקָה


הַכְּלָבִים שֶׁבָּהּ

נוֹבְחִים בַּלַּיְלָה

עַד שֶׁלֹּא נִשְׁאַר דָּבָר

מִלְּבַד הַצְּעָקָה


הַחֲתָכִים שֶׁלָּהּ

מְדַמְּמִים שֵׁנִית

מַזְכִּירִים לָהּ שׁוּב

אֶת אוֹתוֹ יוֹם אָרוּר


הָעֵינַיִם נֶעֱצָמוֹת

הַשְּׂפָתַיִם מְלַחֲשׁוֹת

כְּמוֹ נוֹשְׂאוֹת מִזְמוֹר

כֹּה נוֹרָא וּבָרוּר


אַךְ תְּחִלָּתוֹ שֶׁל הַיּוֹם

וְסוֹפָם שֶׁל חַיֶּיהָ

מִי יָכוֹל, מִי יָהִין לְמוֹלֵל

מִי יָבִין לְלִבָּהּ הַשָּׁחֹר

שֶׁנִּשְׁאַר לְבַדּוֹ

מְרֻסָּק וּמִסְכֵּן


בְּשַׁלְהֲבוֹת שֶׁל זַעַם

וְסַכִּין שֶׁחוֹתֶכֶת

בְּדִמְעוֹת שֶׁל אֵשׁ

קוֹדַחַת

מִבַּעַד לַצַּלָּקוֹת

נִפְתְּחוּ הַשָּׁמַיִם

מִבַּעַד לַכְּאֵב

הִיא צוֹרַחַת


וְיִלְלוֹת הָאֵימִים

בְּתוֹךְ זַעַם כָּבוּשׁ

עַל כְּאֵב

לֹא נִתְפָּס

לֹא מוּבָן


אֶת אֲשֶׁר אָבַד

נָמוֹג וְאֵינֶנּוּ

אֶת אֲשֶׁר נִלְקַח

בְּתוֹךְ נַחַל אַכְזָב


וְגוּפָה מְרֻטֶּשֶׁת

עוֹד תּוֹסִיף לְקוֹנֵן

לְהַזְכִּיר תַּחַת כָּל

נִיעַ וָשִׂיחַ

אֲרוּרִים יִהְיוּ

אֲרוּרִים לָעַד

אוֹתָם שֶׁהָפְכוּ

שַׁלְהֶבֶת

לְפִיחַ.

וואו. מביע הרבה. מצמררנערת טבע
תודה רבה 🙏זכרושיצאנולרקודאחרונה
15 שנה. וכמו אתמולנערת טבע

 רצח בני משפחת פוגל


ואת היי לי לפה ילדתי

בעת אשר ייאלם קולי מדמעה

וגופך הקטון הוא יישאר זעקתי

עת ירווה בדמך רגבי אדמה


ועיניך אשר לא האריכו לראות

הנה בם נשקף כאבי

ופעיותייך, הרכות הקטועות

הנה בם תבכי את בכיי.


וקולך שנדם שנגדע

לעולם יהא הוא קולי

ובכייך ילדתי שגווע

יהא לעולם אות אבלי


ועת עלית למרום ילדתי

ותעל עימך שוועתי

וכאשר מול אל עליון התייצבת

ואתייצב שם איתך גם אני


והנה ילדתי אלחש לך עכשיו

כי תיגשי נא אליו ללא פחד

ולמשמע קולך אזי שוב אכאב

ושנית יאחזני הרעד


ואמרי לפניו

הן הקרבתי הכל

ולכבודך אלוהיי

הקרבתי חיי


הנני אבי

על מזבחך נעקדתי

ועתה אלוהיי

עד מתי עד מתי.


*התפרסם לראשונה בפסיפס תחת הניק "טל אוריה"


מקפיצהנערת טבע
נורא נוגע. ועצוב כל כך. כל כך.נחלת
מצמררתמימלה..?

חרוזים מדוייקים שנבלעים בכאב שיש בשורות...

זוכר שפרסמת בהתחלה עם ניקודזכרושיצאנולרקוד

צימרר את נשמתי, מאז ועד היום

תלוי לי על דלת הבית ליד תמונות שלהם.


 

לא נשכח ולא נסלח.

 

עריכה: עכשיו אני רואה שגם המילים מעט שונו

 

אגב לא יודע אם אמרתי לך, אבל כל הזמן מרגיש לי

שהיה צריך להיכתב ואת ולא ועת

כמה כאבזיויקאחרונה
לא נשכח
לקראת פורים הבעל"טהולך דרכים

לקראת פורים לקחנו כמה אגדות עם קלאסיות וגיירנו אותם לגירסה ביינישית-קומית,
מוזמנים להנות
https://a7.org/?file=20260224123426.pdf

וואו, זה ממש יפההתמימלה..?
הסיפורים מצחיקים, ההערות למטה עוד יותר והמסקנות אמיתיות ונכונות, מי שכתב את זה פשוט גאון!!
אתה כתבת?אשת מקצוע
כן, ברוך ה'הולך דרכים

לא מושלם, ממש לא. אבל בהחלט חביב פלוס.
כמובן, @אני הנני כאינני עזר לא מעט אז מגיע לו שאפו.

🤎🤎אני הנני כאינניאחרונה
אופיוםאני הנני כאינני

אכזבה,

מעצמי, מאחרים

זה ליפול שוב חזרה, אל התהו, הרגלים

לאבד כך את המוח, להשתטות בלי להחלים

במקום לברוח עד אליך

שזה אותו דבר, רק שמשלים.


נפלאות הסח הדעת

היא הראשונה שמבקשים

המאמין אוחז בספר

מכורים לא חוקרים.


למעשה חולה שליטה

זה לא נעשה כרצוני

קורא קדושה אני מבקש

קורה שכמעט כל יום נופלים.


הלוואי יפול האסימון

תהליך פותח תהליך

לחיות בדרך, חכם, לא נכון

לפתור בנפש עוד תסביך

וואו, כתבת אותי!!תמימלה..?

אין לי מילים, פשוט כתבת מה שאני מרגישה...

עזרת מאוד, חיזקת, המון תודות🙏

מוצא חן בעיני!נחלתאחרונה
על סַפַּת הַיָםליפא העגלון

עַל סַפַּת הַיָּם

כָּל הַיָּם הַגָּדוֹל פָּרוּס לְפָנַי

לַהֲקוֹת דָּגִים וְאַלְמֻגֵּי פֶּרֶא

וּבְרִיּוֹת מְשֻׁנּוֹת שֶׁבִּמְצוּלוֹת

(אוֹמְרִים שֶׁיֵּשׁ דָּג אֶחָד

מוּזָר, עִם פָּנָס

שֶׁיָּאִיר לְפָנָיו אֶת הַתְּהוֹמוֹת)


עַד שֶׁהַתַּנִּינִים הַגְּדוֹלִים מְטִילִים עָלַי חִתָּתָם

וַאֲנִי עוֹבֵר לַמִּטָּה

אממתמימלה..?

בכוונה זה ספת עם ס ולא שפת עם ש? כאילו בקטע של ספה?

בהחלט, כך גם מנוקדליפא העגלון
נחמד.נחלתאחרונה

אולי יעניין אותך