ברור שמקומות קדושים פותחים את הלב,

אבל אם תילכי לשם כל יום אני חושב שזה כבר פחות ישפיע (אפשר גם לגוון עם קברי צדיקים).

בעיקרון הכי טוב זה לבד בטבע..

אבל ברור שאפשר להתבודד בכל מקום ובכל זמן.

ולא צריך להיבהל מזה שמרגישים "תקועים" בסופו של דבר ה' יתברך רוצה את הרצון

שלנו להתקרב אליו, משמיים קובעים אם נרגיש קרובים ושהכל יזרום לנו כמו שצריך או לא..

והייתי חייב לשים את השיר הזה

ראיתי את זה איפשהו אך שכחתי בשם מי, שאם את מחלקת את זה בכל היום אז זה גם טוב ולא צריך שעה מרוכזת איפשהו ספציפי

משתדלת לומר הרבה תהילים. מתחברת לזה מאוד. בלי קשר, לא זכיתי למה שאתה מציין

ואני מתחברת מאוד למילים בתהילים בכל מקרה.

רק ציינתי שאני לא מוצאת שם את כל הבקשות.

הבקשה הפרטית האישית לפי הצורך של האדם בדיוק אז לא מופיע בתהילים בדווקא, כמו למצוא טרמפ

להרגשתי- ברכת המזון היא המפתח!

וגם מילא על תהילים כבר אמרו חז"ל שהכל נמצא שם, אבל ברהמ"ז?

. . לפתע פתאום שמעו כל התלמידים שיר וזמרה נעימה ועריבה בלולה עם קול תחנונים המחריד את הנפש, זה מזמר ואומר, אוי רבונו של עולם, אמרת ה׳ אמרות טהורות כסף צרוף בעליל לארץ מזוקק שבעתים, וזה מזמר ואומר, אי רבש״ע בחנני ה׳ ונסני, צרפה כליותי ולבי, זה ישיר ואומר, טאטע הארציקער חנני אלקים חנני כי בד' חסי׳ נפשי ובצל כנפיר אחסה עד יעבור הוות, וזה ישיר ואומר, איי געוואלד זיםער פאטער אין הימעל, יקום אלקים יפוצו אויביו וינוסו משנאיו מפניו, זה יצעק בקול מר ואומר, טייערער טאטע, גם צפור מצאה בית ודרור קן לה אשר שתה אפרוחי׳ את מזבחותיד ה׳ צבאות מלכי ואלקי, וזה יצעק בקול תחנונים ואומר, ליבער פאטער דערבארעמדיקער טאטע, שובנו אלקי ישענו והפר כעסך מעמנו. . 
----

זן הדרך לומר תהילים
http://www.haleluya.info/index.aspx?id=772&t=5&item=4045

לא כולם זוכים לזה, ואני מנחש שגם הם לא זכו לזה כל הזמן,

אז ברור שזה האידאל,

אבל אתה לא יכול להגיד שזו הדרך לומר תהילים!

התבודדות זה לא תפילה, תהילים זה תפילה ולא התבודדות

בס"ד

האמת שהרבה פעמים אנ ימרגישה שהדברים באמת מתחברים אלי...

ככה לפני היהי רצון האחרון, ככה אני עושה לרוב

וסליחה מהפותחת על הניצול שרשור...

אבל ברור שכן, אבל את נימי לבך הם לא יכולים לנסח באמת, "הראיני את מראיך והשמיעיני את קולך כי קולך ערב ומארך נאווה", זה בקשת ה' מכל אחד ואחד ללא יוצא מן הכלל, והדגש על "קולך"- הקול שלך דווקא

(בתור נערה גרתי ביישוב, ופעם אחת מצאתי פינה נהדרת בחורשה שליד היישוב. הלכתי לשם כמה פעמים, וזה היה לי ממש טוב. אבל אז הרסו את האזור הזה של החורשה כדי לבנות "שכונה" חדשה, וזהו, לא היה לי מקום)

אבל ברגעים אמתיים, שממש צריך לדבר עם ה' ולפרוק, אפילו פינה בבית יכולה להספיק... אפשר להתכנס בתוך עצמי ולהתבודד בתוך הנשמה שלי...

אבל לא במובן הרגיל

אני פשוט מדבר איתו לפעמים

לא במקום מיוחד

תוך כדי הליכה ברחוב בד"כ

וזה גם רק כמה דקות כלפעם

אי אפשר להכתיב איך אמורה להראות ההתבודדות, זה אמור להיות אישי, ה' רק רוצה לשמוע את קול בניו ובנותיו בלי קשר למה הם בדיוק אומרים, אבל אם רוצים לקיים מצוות תפילה דאורייתא כדעת הרמב"ם אז כן כדאי להגיד שבח ובקשה ותודה ולאו דווקא בסדר זה

כדאי לקרוא דברים של הרמבם ורבי נחמן כדי להתחבר!!!!!!!!!!!

אפשר להחליט זמן מסוים (אפילו 10 דקות) ביום, ולספר לה' כל מה שבא,מה מציק, מה רוצים וכו'

ואז זה כבר בא בטבעי כל הזמן!!!

אני מדברת עם ה' על הכל!!!! עם לא איתו אז עם מי??

"כדאי לקרוא דברים של הרמבם ורבי נחמן כדי להתחבר"- מה עוד רוצים?! משיח עכשיו!

יהודי אף פעם לא תקוע באותו מקום..תמיד או עולה או יורד ורבי נחמן אומר "כל ירידה היא לצורך עלייה"...ככה שב"ה את במצב טוב וקדוש!! ובעניין המקום...לפי דעתי כשזה בא אז בא...בלי תכנונים..פתאום באלי לדבר איתו מאז אני מדברת...זה יכול להיות במיטה לפני השינה...אבל אם את מייחדת לזה מקום-אז לפי איך שאני רואה את אמא שלי -זה בטבע..בחוץ..אם אין ברירה זה בבית..בעיקר היא אוהבת את היער שליד קבר שמואל הנביא..ורבינו אומר לעשות 6 שעות ברצף התבודדות רק על דבר אחת וזה נענה..ראיתי את זה במוחש!! מדהים!!

בהצלחה ושתפילותייך התקבלו באהבה!!

אדם הראשון היה הראשון שאמר את זה ולכן חטא....

זה ברב דסלר ואף אולי ברמח"ל, לא זוכר, אבל אני יודע שמו"ר הרב טל אמר כי אדם הראשון חשב לחטוא וליפול על מנת להתעלות מתוך החטא שזה יותר גבוה, אבל לא לזה דייקא התכוונתי, אלא שזה עוד מלפני רבי נחמן, שהושג ההלכתי מופיע כבר במנחות ז' ע"ב, ובאמת לא מצאתי מקור קדום לרעיון המחשבתי (אם כי לא התאמצתי למצוא), אבל גם בבעש"ט זה נמצא ובכל הספרים הקדושים

למרות שאני שמעתי את זה מתורותיו של רבי נחמן וגם הוא אומר את זה...לא המקור הוא העניין אלא הנקודה שבו...

ולמה הנחש החטיא אותה...?

הסיבה שחווה החטיאה ושהנחש החטיא זה ב' שאלות נפרדות, שבכלל הנחש כמובן זה השטן הוא יצר הרע הוא מלאך מוות וכל תפקידו במציאות זה להחטיא בני אדם, ואצל חווה כתוב במפורש למה היא חטאה והחטיאה

לעשות רע, אפילו "לשם שמים" לפני-כן?

הוא ידע שיש דבר כזה "רע", שהרי ה' אמר שיש "עץ הדעת טוב ורע", רק דווקא בגלל שהוא לא ידע מה זה רע אז הוא חשב שיוכל לרדת מדרגה לתוך הרע הזה ואז על ידי בחירתו להתעלות חזרה ולהגיע למדרגה יותר עליונה, אבל בע"ה כשנחזור למדרגת אדם הראשון בגן עדן נכיר כבר את הרע מזה שהתעלנו אחרי ששת אלפים שנה מתוכו ואז כבר נדע שאין עניין לרדת על מנת לעלות כי יצא שכר האדם בהפסדו בכניסתו לרע, כמו שאדם שנכנס לחיי נישואין רק יודע מבחינה תיאורטית מה זה נישואין אך לא ידע באמת מה זה ע שיתחתן ויראה בפועל

איך זאת ראיה? זה לא פסוק שאדם אמר אותו, או שה' אמר אותו לאדם.

לא מחזיק, לפני האכילה, על פי הפשט והמדרשים הידועים, אדם לא ידע בכלל על מציאות של רע, בושת וכו'.

לא היה לו ידיעה פנימית, אבל ודאי שהכיר את קיומו, שהרי הרוע זה בעצם אי קיום רצון ה', לכן הוא חשב לעבור על רצון ה' על מנת להתעלות בחזרה, והוא לא הבין לאיזה סבך הוא מכניס את עצמו, וכי אדם ידע לקרוא שמות לכל חיות העולם ולא ידע שלעץ הדעת קוראים עץ הדעת?! עוד שה' כן אמר את השם הזה בדיבור לאדם: "ויצו ה' אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל: ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות" (בראשית ב':ט"ז-י"ז), אז מה יש לך לומר? הוא לא הכיר מה זה רע? ודאי שהכיר

אבל משום מה קצת קשה לי לקבל את הרעיון שאדם עשה דבר כזה,

ניסה לקדש את הטומאה וכו'.

בכל מקרה, יש לי עוד הרבה מה להתפלפל כדי לדחות את הרעיון, אבל זה יהיה פלפולי סרק לענ"ד, עדיין יש משהו שקשה לי פה מצד הלימוד ואין לי כוחות נפש לעיין כרגע. בשורה התחתונה, לא שצריך אישור שלי, אבל צדקת.

תבורך!

כשיהיו לך כוחות, ואתה יכול גם בפרטי, אם תוכל להביע במילים מה קשה לך כאן בעצם הלימוד, אני אשמח

אבל אין לי מקום קבוע, ולא דרך קבועה. 

אני פשוט מדברת איתו, מספרת לו מה קשה לי, מודה לו, או כל דבר שעולה בראש. 

זה יכול להיות בהליכה לאוטובוס, בזמן שאני שומעת שירים או סתם כשאני שוטפת את הבית.. 

לפעמים דווקא כשאני נמצאת במקום שיותר "מקובל" לדבר עם הקב"ה (הכותל למשל) יותר קשה לי ולכן אני לא מתבאסת אם פתאום הלב לא נפתח, כי אני מדברת איתו בזמנים אחרים.. 

אני לא מוצאת את עצמי נעלמת מעיני כל..

אלא פשוט יושבת וחושבת על מעשיי, על שקרה, ביני לבין עצמי, בלי הסחות דעת מסביב

קרה גם קרה כמה וכמה פעמים..

פשוט שוחחתי איתו ודרשתי, בעדינות, את התייחסותו..

הרי אנחנו בנותיו, זו לא בקשה גדולה מידי. לא חושבת??

מעבר לזה, תמיד אני משתדלת להגיד שאם יש דין שהקב"ה דן אותי בו, בגלל מעשיי

שיאיר את עיני, כדי שאוכל ללמוד ולשפר

וגם- לפעמים אני מבקשת המתקת הדין.

שהקב"ה יגרום לי להבין את המסר אותו הוא רוצה שאלמד, בדרך של גילוי פנים שלו, ולא הפוך..

וכמובן- לא לשכוח להודות על הכל

שיש מאות כמוהו. אין בכוונתי לפגוע, חלילה, אך כדי להפיק את המיטב מה-AI, נדרשת השכלה מוזיקלית. כשמבינים אילו מעברים ומקבצים נשמעים סתמיים, יודעים מה בדיוק לבקש מהבינה המלאכותית כדי שזו תפיק לחן מקורי.

ואשמח שתראה לי איפה יש מאות כמוהו (תורניים), לא מצאתי שירי AI ברמה הזאת.

איכשלאיהיה - מאוד יפה. אהבתי.

20260730195534.mp3

בלי סוף...עד שאחת התגובות הודיעה חגיגית שזה AI.....כל כך התאכזבתי......

בורחת עוד מעט לארץ קצת נחשלת, בלי אינטרנט, בלי AI......תענוג!

לא מאמין שיש מקום בעולם בלי אינטרנט…

חוץ מקור קיצוני - חושך!

0 שעות אור ביום

משלחת שהתגוררה שם לצורך מחקר...לא היה מספיק קר ובודד לו

אז החליט לעשות התבודדות בקוטב הדרומי בנקודה יותר רחוקה..

הספר לכאורה עוסק במדידת מזג האוויר וכד', אבל הוא

מרתק. במיוחד כמה תובנות שהגיע אליהן...ממליצה.

עברתי היום עם מישהו מהמשפחה על אירופה:

הונגריה - הרב מקריסטיר. אבל נוף - מישורי ולא נראה מעניין, יש שם שולי הקרפטים - דובים חומים בשפע.

רומניה - יש אוכלוסיה ענקית של דובים חומים באיזור ההרים - ודווקא לשם הייתי רוצה ללכת...

מזרח אירופה - הייתי נוסעת דווקא. אחד הבנים רוצה אתרים יהודים. אבל טיול לא מאורגן, קשה להסתדר. אוכל, לינה וכו'

מה גם שהשילוט הוא בפולנית בלבד. בזה הוויז יכול לעזור אולי. קוסמת לי ארוחת בוקר באחו שם, אבל פוחדת שבלי כוונה

אאחוז בעצם אדם, או שהנעליים יתמלאו בדם...מחילה.

דווקא הייתי שמחה לראות את הציון של הגר"א ובעיקר את מי שקבור לידו ( האפר - אברהם בן אברהם הי"ד) זה בליטא. לא אוהבת אותם...

איטליה - יקר ורומא עם הותיקן שלה ודנדוני הפעמונים - לא מושך במיוחד. גם לא הקולוסיאום על

כל הזוועות שהתרחשו שם.

ספרד - רחוק מדי. אנטישמים (זה בעצם משותף לכולם, אבל עדיין לא כל כך בבוטות כמו בספרד -

מה לעשות, האינקוויזיה זורמת להם בדם.

הארצות הבלקניות - נוף יפה מאוד, צוקים ונהרות. אולי.

יוון - אתונה לא עיר יפה, כך שמעתי. הים סביב האיים נהדר מן הסתם, אבל בעונה כזו נורא מתוייר. צפוף.

ובאי אחד מפורסם, בתי התיפלה, כך נראה, מרובים מהבתים האחרים. לא רוצה.

הולנד - חוץ מהבית בו הסתתרו אנה פרנק ומשפחתה, הי"ד - לא מעניינת אותי. יש גם הרבה ערבים.

בלגיה - נשמעים לי אנטיפטים...

אנגליה - הייתי. המקום בו שהה צ'רצ'יל, על מפותיו והסיכות התקועות בהן - מאוד מעניין.

מספיקה פעם אחת.

סקוטלנד - הייתי. ריח מבשלות הבירה באדינבורג הבירה, הכריע אותי תחתי. הם גם מאוד

לא יפים, במיוחד בהשוואה לסקנדינבים. הגענו לשם אחרי שהינו בסקנדינביה...

אירלנד - הייתי. עוני, נשים עם מטפחות קשורות מתחת לסנטר. נכנסנו לבר (בית מרזח

בלעז...) כדי לראות מה זה ועל מה זה, ושני שקצים שאלו אותנו מהיכן אנחנו. אחרי שענינו, אמר אחד לשני:

I TOLD YOU THEY ARE BLOODY JEWS!

יש שם הרבה ג'ינג'ים....

סקנדינביה - דנמרק מישורית. אורבנית כזו.

שבדיה - גם משהו כזה, נדמה לי

נורבגיה - המון טבע, פיורדים, לא הרבה אנשים יחסית לגודל הארץ. אחרי כמה

פיורדים והמון בריות בהירות שיער ועיניים, מתנו משיעמום ושיווענו לאיזו בריה

שחומה; באמת פגשנו איטלקים ואורו עינינו; חומים לגמרי. מקסים.

פינלנד - אגמים. גם מישורית נדמה לי. פעם נתקענו באיזה מקום נידח

על יד בצה , מן הסתם, לפי כמות היתושים שעטו עלינו. עברה מכונית

יחידה ונדירה בכביש הנידח, דווקא מכונית משטרה. נפנפנו אליה ביאוש

והם נפנפו חזרה בטוב לב.... . הסקנו שהעם שם לא מצטיין באינטליגנציה רבתי...

כרתים - זאתי הנחשלת קצת. הכל בעצלתיים. לא יפה. נוף מזרח תיכוני -

עצי רימון, תאנה....אולי בהרים יפה אבל לא הגענו לשם.

אין בית חב"ד. אין שום דבר כשר. כלום. אפשר רק פירות

וירקות. הבאנו עמנו מנות חמות פיתות הרבה גבינה צהובה

והבטחתי בלי נדר, לא לראות גבינה צהובה בחיי יותר...

מקווה שאמרתי באמת בלי נדר, כי שכחנו מזה בכלל....

אבל הים. הים רבותי זה לא הים תיכון שלנו. שדומה לנו בעצבנותו

ומרדנותו....ל...לא. זה ים טורקיז שקוף צלול שקט, הסובב את האי

מכל צדדיו, הוא כנראה מתאים עצמו לסביבה (או להיפך..) ים

עצלתיים כזה; דגים צבעוניים, מאוד יפה.

אבל החוף לא נעים; זפזיפי כזה, חורק, גבשושי...

אולי ניסע לשם. אולי אסע לשם.

נכון, אין חוף נפרד, אז היות ועדיין לא תיקנתי את

עצמי לחלוטין, הולכת לחוף רגיל. משתדלים אם

אפשר בפינה.

ובכל זאת, כל העיניים (רוסים והרבה גרמנים)

מופנות אלי; בניגוד חריף לאופנה הרווחת על החוף,

אני נכנסת למים עטופה מכף רגל עד ראש.....

נראה לי שגם הדגים נדהמו...

אבל זה המינימום שאני יכולה לעשות, מקווה

שהשם לא כועס ועדיין יש לו סבלנות אלי...

הצלחנו לקטוף 2 סברסים בר בדרך לאכסניה

שלנו; מאוד התרגשנו....

המסעדות מלאות תיירים, ואלו של הדגים

משליכות את השיירים בצדדים למטה והריח,

הריח.....כפרת עוונות.

מזרח רחוק - יקר ולא רוצה לראות מיני

• שקצים בדוכנים...וחם ונורא לח...

אפריקה - יקר. פוחדת מאריות.

אוסטרליה - יקר. פוחדת מכרישים.

אמריקה - יקר. פוחדת מכרישים (פלורידה, קליפורניה...) וגם מתנינים...

צרפת, כמובן שלא. אם ארצה, אלך לעיר העתיקה,

חבל על הכסף של הכרטיס.

אנטרטיקה- דווקא לשם הייתי רוצה, אבל

אמרתם שקר מדי. וגם יקר מדי. נורא

רוצה לראות לוויתן בגודל טבעי במקום

הטבעי שלו. מה רבו מעשיך....

( הא, גם שם יש דובים.....נזכרתי)

בקיצור, אין לאן ללכת.

אולי בארץ שלנו יש מקום נחמד?

בצפון? לא יקר ולא מעדיפה דווקא

סביב הכינרת. אבל כן בצפון צפון...

אבל רגע, חיזבאללה...

אוף!

ממך אליך אברח...

עכשיו- כל זה היה מזמן מזמן מזמן, עם תרמילי גב כבדים

בלי הרבה כסף, במיוחד בסקנדינביה - חלמתי ללא הרף

רק על שוק מחנה יהודה...

ודעו לכם - זה לא כיף כמו שזה אולי נשמע. התרמיל, כאמור

כבד. מצטמצמים באוכל, חם (או קר). האכסניות לפעמים

לא נחמד בהן, במיוחד שאיזו בחורה גרמניה מספרת בהתלהבות

וקול רם מאוחר בלילה, לחברתה, משהו בגרמנית מעצבנת ומפריעה

לישון..

ובכלל, רוצים כבר מקום ביתי. לא לנדוד כל הזמן.

אבל הייתי צעירה והיתה אופנה לנסוע לחו"ל

וזהו.

ובכל זאת, עדיין, לא אוהבת כל כך בתי מלון.

אנקטודה נחמדה - הגענו פעם לאכסניה,

היה מאוחר והדלת היתה נעולה (נדמה לי

שהיתה אחת פתוחה בצד השני אבל לא ידענו)

אז פרשנו את שקי השינה על המפתן ונכנסנו

לתוכם.... בלילה התעוררתי לקול נקישות

עדין (גשם קל טפטף). הרמתי את הראש

מהשק וראיתי raindeer - זה אייל צפוני

יוצא מהיער ופוסע לעבר שוקת או משהו

שהיה לידינו. זה היה כל כך יפה. כל כך

מיוחד. היה שווה לישון על האבן הקרה...

זה היה בנורבגיה או פינלנד. לא זוכרת.

שבת שלום! (המטבוחה נשרפה לי בינתיים...)!

עכשיו ברצינות - האם מישהו מכיר איזו אכסניה

לגמרי כשירה (מהודרת) בצפון? ליד הבניאס או

החצבני? רחוק מלבנון? בלי יתושים......!

לטוב; שתי הגרסאות מוצאות חן בעיני. הזמר הוא לא זמר באמת?

לא רע הAI הזה אבל לא רוצה אותו בתור ידיד משפחה.....מעדיפה בן אדם. אנוש.חי.

אולי תצטרכי לקבל את זה, הAI משתפר בלי סוף...

הנה קטע משיר אחר שלי - היית מאמינה שזה 100% AI???

20260731023100.mp3

אני הנחיתי אותו תכין לי שיר כזה וכזה על נושא כזה וכזה. רק שיניתי 2 שורות של מילות השיר.

20260802034022.mp3

אצרף את השיר המלא - כאן כתבתי חלק גדול מהבית השני

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

שאפשר לוותר על השימוש בהן ולא לאשר אותן. השאלה - האם זה יעשה לי באלאגן במחשב, שכל פעם אאלץ

להגדיר מחדש וכו'? מה דעתך?

אפשר לאשר בכל מקרה.

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

כשאני צריכה לנקות את הפריג'ידר, אוף??

אז השם אומר לי: קחי בתי והיי שמחה!

שאלתי אז חברה שעסקה בכך באופן יסודי ורציני פעם, היא אמרה שאין

ספרים כאלה.

פתחתי עכשיו מחשב וקפץ לי שיעור של הרב אהרן לוי שכותרתו:

איך בונים אמונה.

נפתח לי דווקא השיעור השלישי. התחלתי להאזין ואז הוא אמר

משהו על מזל. הוא הזכיר ספר של הרמב"ם (גזירת כוכבים)

ואת הרמח"ל (דעת תבונות).

חושבת שזה נוגע קצת. ממליצה.

שים לב, אם אתה שומע את השיעורים שלו, גם לתגובות.

לפעמים הן מעניינות. ואפשר לשאול אותו בתגובות והוא

תמיד עונה (אין לי מושג מאין הוא לוקח את הזמן לזה...)

הוא עונה בקצרה. כך שאם תתכוון לשאול, כדאי לנסח

את השאלה כך שהתשובה תתאים למה ששאלת.

בהחלט אפשר לבקש ממנו הפנייה למה שמעניין

אותך בנושא.

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם