ברור שמקומות קדושים פותחים את הלב,

אבל אם תילכי לשם כל יום אני חושב שזה כבר פחות ישפיע (אפשר גם לגוון עם קברי צדיקים).

בעיקרון הכי טוב זה לבד בטבע..

אבל ברור שאפשר להתבודד בכל מקום ובכל זמן.

ולא צריך להיבהל מזה שמרגישים "תקועים" בסופו של דבר ה' יתברך רוצה את הרצון

שלנו להתקרב אליו, משמיים קובעים אם נרגיש קרובים ושהכל יזרום לנו כמו שצריך או לא..

והייתי חייב לשים את השיר הזה

ראיתי את זה איפשהו אך שכחתי בשם מי, שאם את מחלקת את זה בכל היום אז זה גם טוב ולא צריך שעה מרוכזת איפשהו ספציפי

משתדלת לומר הרבה תהילים. מתחברת לזה מאוד. בלי קשר, לא זכיתי למה שאתה מציין

ואני מתחברת מאוד למילים בתהילים בכל מקרה.

רק ציינתי שאני לא מוצאת שם את כל הבקשות.

הבקשה הפרטית האישית לפי הצורך של האדם בדיוק אז לא מופיע בתהילים בדווקא, כמו למצוא טרמפ

להרגשתי- ברכת המזון היא המפתח!

וגם מילא על תהילים כבר אמרו חז"ל שהכל נמצא שם, אבל ברהמ"ז?

. . לפתע פתאום שמעו כל התלמידים שיר וזמרה נעימה ועריבה בלולה עם קול תחנונים המחריד את הנפש, זה מזמר ואומר, אוי רבונו של עולם, אמרת ה׳ אמרות טהורות כסף צרוף בעליל לארץ מזוקק שבעתים, וזה מזמר ואומר, אי רבש״ע בחנני ה׳ ונסני, צרפה כליותי ולבי, זה ישיר ואומר, טאטע הארציקער חנני אלקים חנני כי בד' חסי׳ נפשי ובצל כנפיר אחסה עד יעבור הוות, וזה ישיר ואומר, איי געוואלד זיםער פאטער אין הימעל, יקום אלקים יפוצו אויביו וינוסו משנאיו מפניו, זה יצעק בקול מר ואומר, טייערער טאטע, גם צפור מצאה בית ודרור קן לה אשר שתה אפרוחי׳ את מזבחותיד ה׳ צבאות מלכי ואלקי, וזה יצעק בקול תחנונים ואומר, ליבער פאטער דערבארעמדיקער טאטע, שובנו אלקי ישענו והפר כעסך מעמנו. . 
----

זן הדרך לומר תהילים
http://www.haleluya.info/index.aspx?id=772&t=5&item=4045

לא כולם זוכים לזה, ואני מנחש שגם הם לא זכו לזה כל הזמן,

אז ברור שזה האידאל,

אבל אתה לא יכול להגיד שזו הדרך לומר תהילים!

התבודדות זה לא תפילה, תהילים זה תפילה ולא התבודדות

בס"ד

האמת שהרבה פעמים אנ ימרגישה שהדברים באמת מתחברים אלי...

ככה לפני היהי רצון האחרון, ככה אני עושה לרוב

וסליחה מהפותחת על הניצול שרשור...

אבל ברור שכן, אבל את נימי לבך הם לא יכולים לנסח באמת, "הראיני את מראיך והשמיעיני את קולך כי קולך ערב ומארך נאווה", זה בקשת ה' מכל אחד ואחד ללא יוצא מן הכלל, והדגש על "קולך"- הקול שלך דווקא

(בתור נערה גרתי ביישוב, ופעם אחת מצאתי פינה נהדרת בחורשה שליד היישוב. הלכתי לשם כמה פעמים, וזה היה לי ממש טוב. אבל אז הרסו את האזור הזה של החורשה כדי לבנות "שכונה" חדשה, וזהו, לא היה לי מקום)

אבל ברגעים אמתיים, שממש צריך לדבר עם ה' ולפרוק, אפילו פינה בבית יכולה להספיק... אפשר להתכנס בתוך עצמי ולהתבודד בתוך הנשמה שלי...

אבל לא במובן הרגיל

אני פשוט מדבר איתו לפעמים

לא במקום מיוחד

תוך כדי הליכה ברחוב בד"כ

וזה גם רק כמה דקות כלפעם

אי אפשר להכתיב איך אמורה להראות ההתבודדות, זה אמור להיות אישי, ה' רק רוצה לשמוע את קול בניו ובנותיו בלי קשר למה הם בדיוק אומרים, אבל אם רוצים לקיים מצוות תפילה דאורייתא כדעת הרמב"ם אז כן כדאי להגיד שבח ובקשה ותודה ולאו דווקא בסדר זה

כדאי לקרוא דברים של הרמבם ורבי נחמן כדי להתחבר!!!!!!!!!!!

אפשר להחליט זמן מסוים (אפילו 10 דקות) ביום, ולספר לה' כל מה שבא,מה מציק, מה רוצים וכו'

ואז זה כבר בא בטבעי כל הזמן!!!

אני מדברת עם ה' על הכל!!!! עם לא איתו אז עם מי??

"כדאי לקרוא דברים של הרמבם ורבי נחמן כדי להתחבר"- מה עוד רוצים?! משיח עכשיו!

יהודי אף פעם לא תקוע באותו מקום..תמיד או עולה או יורד ורבי נחמן אומר "כל ירידה היא לצורך עלייה"...ככה שב"ה את במצב טוב וקדוש!! ובעניין המקום...לפי דעתי כשזה בא אז בא...בלי תכנונים..פתאום באלי לדבר איתו מאז אני מדברת...זה יכול להיות במיטה לפני השינה...אבל אם את מייחדת לזה מקום-אז לפי איך שאני רואה את אמא שלי -זה בטבע..בחוץ..אם אין ברירה זה בבית..בעיקר היא אוהבת את היער שליד קבר שמואל הנביא..ורבינו אומר לעשות 6 שעות ברצף התבודדות רק על דבר אחת וזה נענה..ראיתי את זה במוחש!! מדהים!!

בהצלחה ושתפילותייך התקבלו באהבה!!

אדם הראשון היה הראשון שאמר את זה ולכן חטא....

זה ברב דסלר ואף אולי ברמח"ל, לא זוכר, אבל אני יודע שמו"ר הרב טל אמר כי אדם הראשון חשב לחטוא וליפול על מנת להתעלות מתוך החטא שזה יותר גבוה, אבל לא לזה דייקא התכוונתי, אלא שזה עוד מלפני רבי נחמן, שהושג ההלכתי מופיע כבר במנחות ז' ע"ב, ובאמת לא מצאתי מקור קדום לרעיון המחשבתי (אם כי לא התאמצתי למצוא), אבל גם בבעש"ט זה נמצא ובכל הספרים הקדושים

למרות שאני שמעתי את זה מתורותיו של רבי נחמן וגם הוא אומר את זה...לא המקור הוא העניין אלא הנקודה שבו...

ולמה הנחש החטיא אותה...?

הסיבה שחווה החטיאה ושהנחש החטיא זה ב' שאלות נפרדות, שבכלל הנחש כמובן זה השטן הוא יצר הרע הוא מלאך מוות וכל תפקידו במציאות זה להחטיא בני אדם, ואצל חווה כתוב במפורש למה היא חטאה והחטיאה

לעשות רע, אפילו "לשם שמים" לפני-כן?

הוא ידע שיש דבר כזה "רע", שהרי ה' אמר שיש "עץ הדעת טוב ורע", רק דווקא בגלל שהוא לא ידע מה זה רע אז הוא חשב שיוכל לרדת מדרגה לתוך הרע הזה ואז על ידי בחירתו להתעלות חזרה ולהגיע למדרגה יותר עליונה, אבל בע"ה כשנחזור למדרגת אדם הראשון בגן עדן נכיר כבר את הרע מזה שהתעלנו אחרי ששת אלפים שנה מתוכו ואז כבר נדע שאין עניין לרדת על מנת לעלות כי יצא שכר האדם בהפסדו בכניסתו לרע, כמו שאדם שנכנס לחיי נישואין רק יודע מבחינה תיאורטית מה זה נישואין אך לא ידע באמת מה זה ע שיתחתן ויראה בפועל

איך זאת ראיה? זה לא פסוק שאדם אמר אותו, או שה' אמר אותו לאדם.

לא מחזיק, לפני האכילה, על פי הפשט והמדרשים הידועים, אדם לא ידע בכלל על מציאות של רע, בושת וכו'.

לא היה לו ידיעה פנימית, אבל ודאי שהכיר את קיומו, שהרי הרוע זה בעצם אי קיום רצון ה', לכן הוא חשב לעבור על רצון ה' על מנת להתעלות בחזרה, והוא לא הבין לאיזה סבך הוא מכניס את עצמו, וכי אדם ידע לקרוא שמות לכל חיות העולם ולא ידע שלעץ הדעת קוראים עץ הדעת?! עוד שה' כן אמר את השם הזה בדיבור לאדם: "ויצו ה' אלהים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכל תאכל: ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות" (בראשית ב':ט"ז-י"ז), אז מה יש לך לומר? הוא לא הכיר מה זה רע? ודאי שהכיר

אבל משום מה קצת קשה לי לקבל את הרעיון שאדם עשה דבר כזה,

ניסה לקדש את הטומאה וכו'.

בכל מקרה, יש לי עוד הרבה מה להתפלפל כדי לדחות את הרעיון, אבל זה יהיה פלפולי סרק לענ"ד, עדיין יש משהו שקשה לי פה מצד הלימוד ואין לי כוחות נפש לעיין כרגע. בשורה התחתונה, לא שצריך אישור שלי, אבל צדקת.

תבורך!

כשיהיו לך כוחות, ואתה יכול גם בפרטי, אם תוכל להביע במילים מה קשה לך כאן בעצם הלימוד, אני אשמח

אבל אין לי מקום קבוע, ולא דרך קבועה. 

אני פשוט מדברת איתו, מספרת לו מה קשה לי, מודה לו, או כל דבר שעולה בראש. 

זה יכול להיות בהליכה לאוטובוס, בזמן שאני שומעת שירים או סתם כשאני שוטפת את הבית.. 

לפעמים דווקא כשאני נמצאת במקום שיותר "מקובל" לדבר עם הקב"ה (הכותל למשל) יותר קשה לי ולכן אני לא מתבאסת אם פתאום הלב לא נפתח, כי אני מדברת איתו בזמנים אחרים.. 

אני לא מוצאת את עצמי נעלמת מעיני כל..

אלא פשוט יושבת וחושבת על מעשיי, על שקרה, ביני לבין עצמי, בלי הסחות דעת מסביב

קרה גם קרה כמה וכמה פעמים..

פשוט שוחחתי איתו ודרשתי, בעדינות, את התייחסותו..

הרי אנחנו בנותיו, זו לא בקשה גדולה מידי. לא חושבת??

מעבר לזה, תמיד אני משתדלת להגיד שאם יש דין שהקב"ה דן אותי בו, בגלל מעשיי

שיאיר את עיני, כדי שאוכל ללמוד ולשפר

וגם- לפעמים אני מבקשת המתקת הדין.

שהקב"ה יגרום לי להבין את המסר אותו הוא רוצה שאלמד, בדרך של גילוי פנים שלו, ולא הפוך..

וכמובן- לא לשכוח להודות על הכל

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

לכל מיני שטויות מצחיקות

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד 

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.