ללמוד על מעלת התפילה ועל הכוח העצום שלה.

זה גם נותן כוח ורצון להתפלל וגם נותן רצון לכוון - כי יודעים מה הכוח של התפילה.

לכוונה בתפילה מומלץ גם ללמוד את פירוש הברכות - יותר קל לכוון כשמבינים מה אומרים.

מומלץ מאוד בעניין הספר 'יערות דבש'.

@נחמיה17

לא משנה מה קרה או יקרה.

דבר שני ידוע העניין שעצה להתחזקות  בתפילה הוא לימודד  הלכות תפילה.
גם  פירוש המילות וענייני הברכות חשוב לדעת.
וכן גם עניין התפילה עצמה. כמו שכבר הזכיר שיח השדה (ששמו  ראוי לשירשור)

אולם!

חשוב לזכור. שתפילה היא עבודה שבלב. ארחיב בל"נ מאוחר יותר...
 

(שאלה ל@מעוז אסתר לנצח- למה  תייגתני? הגב  נא  בשירשור נפרד שאולכ  לערוך)

יש להפנים ולהשריש שה' עומד פה מולי ומקשיב לי לכול מילה...

ניתן לדמיין את זה כאילו אנחנו נמלים עומדים לפני משהו ענק ואור עצום.

משהו הציע לי רעיון שבאמת עזר:

בתחילת תפילת שמונה לפני שמתקדמים 3 פסיעות קדימה לדמיין חזק שאלוקים הוא פה והוא קורה לי לגשת אליו ואומר לי 'גש אליי בני' ואני פוסע לכיוונו של מלך מלכי המלכים אבא אוהב...

ועוד טיפ' מאוד חשוב זה 'להשמיע לאוזנו' כלומר להתפלל בקול [לא לצעוק כמו משוגע] זה מאוד מעורר את הכונה הרמב"ן כותב על זה דברים גדולים ונשגבים.

אולי נשמע קצת מטופש אבל בדוק ומנוסה...

גם אני בתחילה לא האמנתי ואף זילזלתי... [וגם התפילה הייתה ככה מזולזלת] וכיום, לאחר שניסיתי התפילות שלי השתנו זהו זמן ביום שאני דבוק בקדוש ברוך הוא... נכנס לכיסופין ואהבה כלפיו... פשוט מחובר לתפילה ולקדושה...

עוד תפילה ועוד תפילה ועוד תפילה....

אני מעלה רגיל כלומר לוחץ על 'העלאת קבצים' למעלה ומשם נכנס לתקיה ועושה קיצורית אבל משום זה מה זה לא יצא טוב. אין לי מושג למה...

אם משהו יכול לעזור אני מאוד השמח...

על מה הוא מדבר?

@ארי מש.

וגם מה שאמרת על להתפלל בקול- אז זה ממש הלכה שצריך... וגם זה באמת עוזר להתכוון..

(פניני הלכה-תפילה פרק א סעיף ט)

ט – להשמיע לאוזנו ודין הרהור 

פחות או יותר ירד מהדרך כיום הוא כמעט חילוני...

ולא תאמינו... מימי לא ראיתי אדם שמתפלל כזה בכוונה, והוא כמעט חילוני גמור... 

בתוך כל הטומאה והעבירות הוא יוצא להתפלל ולהידבק בקב"ה...

פעם הייתי באיזה אירוע וישבנו ביחד בשולחן, ואחד מהחבר'ה בשולחן אמר לו דוגרי 'אתה הרי יודע את המצב הרוחני שלך וכמה התדרדרת בשנים האחרונות, אז מה הסיפור עם התפילה מה נסגר איתך???' 

והוא ענה לו 'פעם שהייתי צדיק קיבלתי על עצמי תפילה בכוונה ויהי מה שאני יהיה במצב הכי ירוד הן מבחינה רוחנית והן מבחינה גשמית על תפילה אני לא יותר לעולם' ואז הוא הוסיף ואמר לו: 'יכול להיות שאני יוסיף להתדרדר ואפילו עם אני יגיע לשפל המדרגה ואפילו עם אני יהיה נשוי עם גויה ואני יגור באיזה הודו על תפילה אני לא יותר כי זו היא המצוה שלי גם על סף מוות גם בשלגים גם בחום גם בקור באש ובמים רק תפילה'

מאז קיבלתי על עצמי גם לכון בתפילה הוא חיזק אותי בצורה בלתי נתפסת להבנה, הסיפור הזה נחקק לי וכול פעם שאני נזכר בו בא לי להתפלל...

אומנם אני עוד לא זכיתי להתפלל כמו אותו אדם אבל אני בדרך...

שמי אמר שטוב להתפלל מהמקום הרוחני הזה..

ו@נחמיה17  תקן אותי אם אני טועה

לך תדע מה באמת עובר בליבו ומוחו. למי הוא מתפלל וכו'....

איך אפשר לעמוד לפני מלך אם אתה לא מאמין במלכותו ומקבל עול מלכותו. ובלי המליכו בעולם על ידך?!

רק שהוא כבוש בידי היצר הרע הוא שקוע בתאוות העולם, כיום ישנם הרבה מצוות שהוא שומר.

בקיצור רק תראה איך הוא מתפלל, באיזה כונה.

לעולם לא יותר באש ובמים.

ללמוד את ההלכות של תפילה (בעצם חלק ראשון ושני במשנה ברורה)

לגבי לא לפספס לא ודעת..

ולגבי להתכוון, ללמוד מה משמעות המילים שאנחנו אומרים, לעצום עיינים בתפילה, לבוא למקום התפילה 10 דקות קודם כדי לסדר תראש ומחשבות.. 

השיגרה שוברת את ההבנות הפשוטות...

גם אם מאוד לא רוצים להתפלל - הולכים לתפילה, לא חשוב מה. במניין.

לפעמים אין חשק בכלל ומגיעים לתפילה ופתאום המחסומים יורדים.

כמו שמישהו כתב פה - אפשר להתפלל בקול את פסוקי דזמרה למשל, לחשוב על המילים.

תמיד לשים לב למילים, גם אם אין חשק. אחרי שתתרגל לכך, תבין כמה עומק ועוצמה יש בתפילה.

אם קל לך יותר לכוון בעמידה, אז אפילו לעמוד כל פסוקי דזמרה, בשביל לכוון.

להתרגל לענות אמן ואמן יהא שמיה רבא בקול, ולא למלמל או ללחוש בשקט.

לפעמים בדרך לתפילת עמידה ממהרים להספיק עם החזן את "גאל ישראל", ולכן נכנסים לעמידה בלחץ. כדאי לחכות כמה שניות, להבין את המשמעות ואז להתחיל.

בהצלחה!!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...