ואת מספר הפעמים שנעלתי נעליים, אני יכול לספור על יד אחת... בערך.

התשובה שלי היא...

3 שנים נעליים. מספיק.

(למרות שלא היה לי רע איתן בחורף, עד היום אני זוכר את התחושה של להתפלל עמידה עם נעליים גבוהות).

אני עם גרביים ולפעמים עם 2 גרביים בחורף כי קר, אבל עדיין -הרבה יותר קל לייבש סנדלים מאשר נעליים סגורות.

מה מיוחד? שהרגל עמדה אחרת. משהו שאי אפשר להעביר למקלדת.

דווקא היו לי מדרסים לא רעים, עד שאלו התפרקו לרסיסי רסיסים.

(בסוף הנעליים היו זוועה, אבל כבר לא היה לי כח להתעסק עם הצבא בלהחליף אותן אז שרדתי עד הסוף).

מה עשיתי בפועל זה כבר משהו אחר.

תחפש מה כתבתי בפורום בין השנים 2006-2009, תראה הרבה דברים משעשעים.

ועם הטלפון ההוא שנגמר ב365?

(לא חסר לי, לשאלתכם)

ונהנתי בחיים!!

תשובה תגיע כשתהיה לי כזאת.

משחק כדורסל כאילו

וכל הזמן ניסיתי ל"תפוס" לוגו ספציפי שהיה על המסך וברח לי מהעיניים.

רק שהאיכות של הטלוויזיה אז לא בדיוק איפשרה את זה.

אין על כדורסל!!!!
ואם להיות ספציפית..
אין על מכבי!!!!

כבר 7 שנים עם אותו פלאפון  (טפו טפו)

זה נוקיה 6070 אם אתה מכיר..

וכנראה שאני פעיל מהמחשב..  אבל זה רק בבין הזמנים, ברביעי אני בעז"ה חוזר לישיבה ומתנתק מהפורום

ומסתבר שאני מכיר אותו...

תגגל קצת נוקיה 3100, הוא הסבא רבא שלו, ומחזיק מעמד יותר

(זה כאילו קופץ כן?!)

 

(ומצטערת לשמוע באמת. המקום ינחם אותך.)
 

כדורסל זה פשוט משחק טוב לעומת כדורגל שמשעמם אותי!

פעם באמת הייתי אוהדת עם כל המשתמע (לא משוגעת כזאת אבל עוקבת אחרי המשחקים, מגיעה למשחקים וכו..) היום פחות אבל עדיין אוהבת לראות כשמזדמן. 

ובעז"ה זה יישאר ככה...

סתאםםם נראלכם?! 

לפחות לא בגלגול הנוכחי... גם לא בנג'י וכנראה גם לא יהיה...

יש עוד הרבה דברים שעוד לא הספקתי.

הרבה.

וצל"ש לך על השרשור המע(נ)יין הנוסף שפתחת

מלא אנשים מגיעים אז ויש המון שמירה (וגם הסעות מכל מקום)

את סתם מפילה את זה על אמא שלך..

לזה אפילו מלווה נשק לא יעזור...

באמת אולי זה ישכנע את אמא שלך.

אף פעם לא הייתי במרכז בהקפות\שמחת בית השואבה

אף פעם לא  הייתי במירון בל"ג בעומר

אף פעם לא הייתי חזן (חוץ מפסוקי דזמרא)

אף פעם לא עברתי ישיבה! (באותה ישיבה מכיתה ז)

אף פעם לא היה לי שורש

אף פעם לא ראיתי את הסרט שעשינו עליו את ההכתרה..

אף פעם (נראה לי) לא השתמשתי בסמיילים האלה...

לפחות חסך אחד השלמתי..

ואם זה לא היה לך מובן- עייני בשירשור של דייטים ראשונים שפתחת 

גם שם לא הייתי אף פעם..

את מדבר אלי בגוף שלישי מעניין...

ואני לא חייל!

אני סתם ניחשתי

מצטער זה הצחיק אותי..

אכלתי חצילים..

ההפסד הוא כולו שלך!

??????

ופירורי לחם... הרי כל דבר שתצפה עם פירורי לחם ותטגן יהיה טעים...!

כנראה נכון רק ב99% מהמקרים

חיילים מגיבים פה בשביזות (ככה אומרים?)

ועניין הרעב, אפילו בנות שירות תמיד רעבות.. זה פשוט ככה זה לא משו רע.

לא התכוונתי בקטע שלילי בכלל. 

לגיטימי לחלוטין, הגיוני ומובן בהחלט.

שיש להם אחלה אוכל... (חיל האוויר וכאלה לא?)

את לא היחידה בקטגוריה, מסתבר.

גם אני

למרות גילי המופלג אף פעם לא ראיתי את הסרט אי.טי.

אִיטִּי - זכר

1.

נע או פועל במהירות נמוכה

slow

2.

קשה תפיסה, דורש זמן רב להבין ולקלוט

אִטִּי כְּמוֹ צַב

איטי במיוחד

הִלּוּךְ אִטִּי

הקרנת סרט במהירות נמוכה מהרגיל

slo-mo, slow motion

איטי

מתוך ויקיפדיה

רפה איטי

רַפַּה, המכונה לעתים רַפַּה אִיטִי הוא האי הגדול ביותר בקבוצת איי באס בפולינזיה הצרפתית והיחיד המיושב. שטחו כ-40 קילומטרים רבועים, ומספר התושבים כ-500. הנקודה הגבוהה ביותר היא פסגת הר פראו , הר געש רדום, גובהו 650 מטרים. היישוב העיקרי הוא האוראי . מתוך ויקיפדיה

גם טיטניק לא ראיתי..

כנ"ל-כנל-כניל-זבנגיל

קפיש...?!

בקפיצות בחבל. 

ולא שיחקתי קלאס ולא גומי ולא חמש אבנים,

ובשבויים הייתי גרועה.

אני אומר במינימום לנדות מהפורום!

הכל טוב, יש אנשים באפריקה שאין להם די,וי.די

תוכנות, דרייברים, מערכות הפעלה.

אפילו הוינדוס שעליו מבוסס המחשב שלך מגיע במקור בדיסק.

וזה עוד לפני שאני מדבר על סרטוני בלו-ריי, שירים, תמונות, כלי עריכה ועוד'

ממש לא רק בווינדוס

ברור שאת צודקת ועכשיו עוברים לדברים מתקדמים יותר

אבל מכאן עד להגיד שדיסקים זה מוצר ארכאלוגי שמתאים למוזיאון הדרך ארוכה (מאוד!)

יש דברים שאפילו עם כל השיכלולים הטכנלוגים כרגע אין להם תחליף ממשי מלבד דיסקים.

ג'ינגים לא נוטים להגזים!

באמת פגעתי במטבע של אגורה ממרחק קלימוטר וחצי!

וכן, בגילי המופלג והקשיש עם הפז"ם עולם הזיכרון כבר לא משו

ואני לא קראתי שר הטבעות, ולא את כל הספרים של אן שרלי,

ושלושת המוסקטרים השלמתי  בגיל 20 בערך, ודוקא נהניתי.

של הרב דוקי בן ארצי.

ומה אמרו שם? אני חייב להיות פעם בהרצאה כזו...

שמעון פרס כזה עם זקן סקאר.

לפני כמה שנים נתתי לשני אחיי הגדולים לצחצח שיניים באותה מברשת במשך חודש..

כלומר, שמתי לב והם לא ידעו על כך. כל אחד חשב שזה שלו..

(יאמר לזכותי שזה הגיע להם!)

איזה וידויים

עד השנה האחרונה לא היה לי מושג איפה המנהרה ליד בנייני האומה. 

@רב מג של מילים

ישמצב לחנינה?

@stripes

אל תכנעי ללחץ החברתי הזה!

תני להם בראש 

ותעשי מה באלך!!!!!!!

כך חשבתי 

אחזיר לך בהזדמנות 

גם עכשיו וגם מחר

אני השלישית.

היעלב עכשיו בבקשה.

עכשיו תורי 

סמייל מוציא לשון ועושה נה נה נה נה נהההה 

אולי שהיא תארגן את המפגש הבא...

(לא שאני אגיע אבל בשבילכם)

גילוי נאות: מתוך התחשבות ברגשות חבריי לפורום, ובעיקר מתוך הזדהות עם הקושי של תיוגים ושכאלה באנגלית, אני כרגע בתהליכי עברות ניק. התהליך מתעכב כי @Admin סבור שהשם המעוברת מכוער, וגם כי הוא לא אוהב שמשנים שמות בתדירות גבוהה מידי, וגם כי אין לו זמן (מן הסתם )

אחרי שנטשת את עדן הישנה והטובה 

את גאון.

אבל בטח זו הייתה כוונת @stripes

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA

עִברוּת (בעבר היה מקובל: עִברוּר) הוא מתן צורה עברית למילה, ובפרט שינוי שמו של אדם משם לועזי לשם עברי/

רק עכשיו הבנתי ממה כולם בהלם כאן

מלשון עברית, כן?

סיקרנת אותי ממש...

אבל היא ביקשה לשנות. זכותה.

מה אנחנו, פורום דמוקרטי?

אלא על העברות של stripes.

תחזרי לפסידונית! תחזרי לפסידונית! (מעודד בקצב)

אגב ההמשך מתחת לרחוב יפו קיים עדיין ומשמש כחדר אוכל של העובדים שם.

ביחד עם התחנת רכבת

ובע"ה מקווה שאני גם לא אעשה...

נבדל הוא מצב בו שחקן הקבוצה התוקפת נמצא ברגע המסירה בין ההגנה לשוער היריבה

מובן?

גם אני:

אף פעם לא הייתי בבלומפילד
אף פעם לא הייתי בהרצליה
אף פעם לא הצלחתי להבין מה זה נבדל 

כן אכלתי גפילטע פיש, אבל אף פעם לא הייתי ביטבתה...

נבדל זהו מצב בו ברגע המסירה לשחקן התוקף, השחקן התוקף נמצא בין השוער לבין שחקן ההגנה האחרון

מובן?

ואני בייניש!

אני לא מסוגל לראות את זה..

מזל שבישיבה שלי אין (כמעט) כאלה..

ו... מה זה קשור?

אה, כאילו בצבא... אבל זה טוב, כי זה עושה לאנשים אנטי ואז הם הולכים אחרי הצבא רק עם סנדלים

אין מצב שאני אתן למישהו להרוס לי את התרמוסטט!

לא אכלתי סושי (ולא נראה לי שאוכל... זה מגעיל אותי)

לא הייתי בבנג'י

לא בכדור פורח

לא במצנח רחיפה

ולא עשיתי קפיצה חופשית

לפחות חלק מקווה לעשות

אז מה כן???

אז מה כן???

סתם אני לא אוהב את הסדרה הזו.

אבל רגע, מה היה לפני הסמארטפון?

הוא הכי נוח לי...

איך מססתדרים בלי נוקיה? ועוד דוסים?

דכדוך וחרדה זה סיבה לעשות עבודה אבל זה לא מוריד את הערך שלך או משהו כזה.

כדאי למצוא מטפל

זה בהחלט מקל שיש את מי לשתף אבל לא פותר בכלל את הבעיה

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.

באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.

ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...

אם כי היא גדלה לאורך השנים

תחושות/ חוויות/ פצעי ילדות

מופעים בעיקר בסיטואציות עם הילדים

ויש את התחושות של הילדה היותר גדולה שזה בעצם גרסה צעירה יותר של עצמי

איתם אני בעיקר בתהליך

לקחת את הכאבים/ טעויות/ הצלחות ללמידה ולא לתת להם לנהל אותי

תודה

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד