מי שמשתמשת או השתמשה בהתקן הכדורי של ד"ר ברעם אשמח לדעת מה יש לה לומר עליו, מעלות וחסרונות, המלצות או להיפך, דימומים וכו'.
זה מאוד יעזור לי לקבל החלטה בענין.
תודה!
תחיה דולהממליצה לך להשתמש בחיפוש הפורום ולקרוא מה כבר נכתב עליו
קראתי את השירשורים עליו.
לא הצלחתי להכריע לכאן או לכאן... זה נראה פיפטי- פיפטי, אצל חלק זה הולך מצוין ואצל אחרות ממש לא.
באסה... לא יודעת מה לעשות.
אני חודשיים אחרי לידה, רק עכשיו הצלחתי להיטהר (כמעט יצאתי מדעתי), ולא מסוגלת לחשוב על הרעיון של להיות שוב אסורים לזמן לא ידוע...
מן הסתם מי שזה לא מצליח לה יהיה לה יותר חשוב להגיב בשרשורים האלה (וזה חשוב מאד כמובן)
מאשר מי שזה חלק אצלה ורואה שכמה הגיבו שזה טוב אז לא כולן תכתובנה שוב ושוב היה לי מעולה.
באמת מדגדג לי להכין סקר אנונימי על שימוש באמצעי מניעה לשימוש הכלל
אולי ה @הקולה טובה רוצה לעזור לי בזה?
תרשמי לך שנשב על זה שבוע הבא גם, טוב?
ננסח שאלון טוב ונפיץ אותו למאות נשים שומרות טהרה,
כדי שנוכל להסיק בצורה מקיפה יותר.
להבנתי במכון פועה חשופים בעיקר לתקלות,
בעלי האינטרס מציגים בעיקר את ההצלחות.
גם בפורום קשה לקבל תמונה אוביקטיבית
ונראה לי שסקר בלי תלוי יכול לשפוך הרבה אור.
ואם תמצאו סטודנטית שיש לה תוכנת ניתוח, זה יהיה מעולה. אחרת זה עניין של כמה אלפים.
(אני רק יכולה להמליץ את מי לא לקחת...
)
לכן אין הרבה מחקר עליו, ואין מחקר לטווח ארוך.
ממה שאני התרשמתי לאחר שיחה עם הרב אודי רט ממכון פוע"ה ועם ד"ר ברעם המפתח של ההתקן-
ההתקן בהחלט עדיף ברוב המקרים על פני התקנים אחרים.
האם הוא מושלם? לא.
יש לו כ3% של אי התאמה (כלומר מקרים שבהם הוא נפל\האשה גילתה רגישות\היו בעיות רציניות של דימומים ונאלצו להוציא אותו)
יש לו אחוזים נמוכים בהרבה של תופעות לוואי של דימום מוגבר בזמן הוסת ושל כאבים חזקים בזמן הוסת ביחס להתקנים אחרים. (כלומר- לא ביחס של המצב הרגיל באוכלוסיה)
ישנה טענה שהוא גורם לדימומים בין וסתיים- אחרי שיחה עם כמה אנשי מקצוע הבנתי שזה יותר קשור למצב של ירידה בהנקה ולא להתקן. ייתכן שההקן משפיע ברמה כזו או אחרת אבל לא הגורם הבלעדי (שמעתי על התופעה הזו גם מנשים שלא השתמשו בהתקן בכלל- אלא במניעה מכנית אחרת או לא מנעו כלל)
בקיצור- אם החלטת שהתקן הוא האמצעי הנכון לך- אז לענ"ד הIUB הכדורי עדיף מההתקנים הננעצים. החיסרון שלו כיום הוא בעיקר המחיר וזה כבר שיקול זוגי שלכם.
ירושלים, גבעת זאב ומודיעין
תודה על העדכון!תחיה דולהמקווה שימשיך חלק 
ואז לא מומלץ להמשיך עם הנרות כי עלולה להיות תגובה חריפה יותר.
סליחה שאני מבאסת
כבר איזה 10 חודשים.
התקנתי אצל דר שוקרון, שיקר יותר מדר ברעם, אבל הוא רופא הנשים שלי, קרוב ומוכר והיה שווה לי.
כאבה לי ההתקנה אבל אני עם רחם רגישה וצניחה קלה, אז יתכן שבגלל זה.
המחזור בהחלט התארך. מ5-6 ימים ל7-8 (ואז עוד 7 נקיים שבכלל לא נקיים עם המון שאלות) שזה באה ממש ושיקול גדול אם להמשיך עם זה או לא.
יש הכתמות בין ויסתיות שלא מטמאות בכלל, ברוך השם, במיוחד אחרי קיום יחסים. גם כאב עמום אחרי קיום יחסים, אבל שוב, יתכן שקשור לצניחה הקלה שלי.
בעקרון מרוצה אבל לא יודעת אם פעם הבאה אלך על התקן. מצד שני לא ברור לי על מה כן ללכת כי הורמונים זה לא אופציה. ה' יעזור
בזמן אישות שורף בנרתיק נוראאא
ואחרי שיש זרע.. בכלל מרגישה כאילו שפכתי לשם בקבוק אלכוהול..
חוץ מזה אין שום דרך להנות ככה וגם לא מגיעה לשיא בכלל.
מבאס ממש.
שילכו לעזאזל כל המניעות האלו
לא מבינה מה הרעיון
לסרס את הנשים
לקלקל את הגוף שלהן
הכל כדי שהגברים יוכלו להנות בכיף שלהם בלי השלכות בשטח ( הריון..)
לפני שתתנו לי רעיונות לגבי התקנים
לא יכולה
ניסיתי כבר כמה סוגים כל אחד והבעיה שלו (המשותף לכולם = פגיעה בגוף שלי).
לא מקצועיות
לא רגישות
לא סבלניות
(לא כולם הכל ביחד חח..)
סיוט סיוט סיוט
רק צריך למצוא אותם
אין ברירה
ותחושת שריפה בנרתיק זה לדעתי דבר ראשון לפנות לרופא
אפשר גם באפליקציה
לתאר מה את מרגישה בדיוק
בכל מקרה לא כדאי לקיים יחסים במצב הזה
ואולי זו איזו רגישות לטבעת
שמטפלת בכאבים ביחסים
אם את מחפשת לא משהן נקודתי אלא מבט יותר כולל
מירושלים
היא יקרה כי היא פרטית
ברור לי שקשור לטבעת
אבל אין לי מניעה אחרת....
אם מכבי באזור הדרום עוזר לך.
החלפתי כבר כמה רופאות
לצערי כל אחת נפלה על קטע אחר. כבר יצאתי בוכה מרופאה לא רגישה
כבר יצאתי עם אבחנה לא נכונה מרופאה אחרת
ורופאה אחרת בלי סבלנות בכלל
נורא נורא נורא
אולי תכתבי אזור ומי שמכירה תוכל לכתוב לך המלצה.
בכל מקרה אולי יש לך רגישות למשהו כי תחושת שורף לא אמורה להיות. זה חריג אז כדאי כן לבדוק מה קורה.
האמת שגם את אמורה להנות
אולי יש לך שם פטריה? לא נשמע כמו תופעה מוכרת של המניעה הזו ממה שאני מכירה..
אבל זה חלום.
מישהי פה למדה/ לומדת תרפיה באומנות
במבחר?
או באוניברסיטת חיפה?
לא יודעת אם יכול להסתדר, במיוחד שאנחנו אמורים להתחיל מסע טיפולים...
אבל אולי מתישהו
אאמין בעצמי שאני יכולה
ויסתדר לא על חשבון המשפחה
וכו'...
בקיצור:
1. האם במבחר מקבלים גם מהציבור התורני - לאומי? (למדתי באולפנית, עשיתי שירות לאומי...)
2. אני גרה ב"ה בגרעין תורני בצפון
שמחים שמצאנו סוף-סוף את מקומנו
ו-לא נוהגת ואין מצב שאוציא רישיון.
אז אוניברסיטת חיפה הרבה יותר נגישה לי.
אז מישהי מניסיון יודעת להגיד על רמת הצניעות שם?
תודה
יום אחד אמצא את מקומי.
סתם, ב'ה דברים פה מתקדמים
אולי אולי משהו יתקדם פה לעבר עבודה בעז"ה
וגם פתחתי השנה סוף-סוף עוסק פטור לעיצובים שלי...
ובכל זאת
החלום לעזור למתמודדים עם אומנות
נשאר.
אם וכאשר... צריכה להשלים את הקורסים בפסיכולוגיה
ואולי גם עוד שעות אומנות כי עבר הרבה זמן...
ועלות של לימודים גם איכשהו.
קיצור
אשמח לתובנות מניסיון.
זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.
בהצלחה עם החלום!!
כן... חשבתי אולי השתנה.
מנסיון כואב
בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני..
באסה שנופלים בין הכיסאות.
כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .
רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.
אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…
אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?
כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.
חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת.
לק"י
אין בעיות צניעות בקורסים.
כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.
באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.
עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.
הדיבור, אירועים, וכו
יש כאלה שלא מפריע להם
אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע
יש מצב לדבר איתה?
אם זה בסדר...
שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש
הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית
ולא יודעת אם זה מתאים לך..
אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.
יש תואר די חדש
בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי
אם עשית בגרויות.
יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.
ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.
כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.
יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.
כלא חרדים.
בעצם את מבחר הקימו כדי שתהיה לציבור חרדי ללא בגרויות, אופציה ללמוד לימודים גבוהים.
מבחינתם אם יש למישהו בגרות, הוא לא זקוק למבחר, ולכן זה לא מקומו.
אני יודעת את זה כי בעבר ניסיתי ללמוד במבחר, ולפני הראיון שאלו אותי איפה למדתי, והסבירו שתהיה בעיה קשה, והאופציה היא רק דרך ועדת חריגים. (למדתי במוסד חרדי עם בגרויות).
אולי משם ההיכרויות שלכן. (מהחריגים).
היית לומדת מראש בתיכון שלומדים בו בגרויות,
כנראה שהייתה לך בעיה קשה.
אין לי עניין לכתוב את זה שוב ושוב.
פשוט תבדקו. זו ההוראה של המל"ג.
ביקשו ממני את מס המוסד שלמדתי, ומיד המזכירה אמרה לי שיהיה קשה, כי זה מוסד עם בגרויות. אולי יש סמינרים מוחרגים. אין לי מושג. למדתי בתיכון חרדי רגיל. לא סמינר.
למדתי בסמינר בית יעקב עם בגרות מלאה
לא סמינר גדול
אם למדת באולפנת תהילה ויש לך תעודת בגרות חרדית- תתקבלי
אם למדת בתיכון חב"ד ששייך לממ"ד ויש לך תעודת בגרות של ממד לא תתקבלי. למרות שבעלך ואבא שלך עם חליפה ואת עם פאה וגרביים
יש גם מוסדות חרדיים עם בגרות של ממד (בדיוק כמו שיש אולפנות של חרד"ל עם סמל מוסד ובגרות חרדית)
אולי למדת באחד מהם (חסידויות ספציפיות, נושרים ואולי גם ספרדים חלק)
רואה חברות שעשו בגרות חרדית, החיים שלהם הרבה יותר קלים מבחינה אקדמית
באמת חבל שלא כל האולפנות עושות חרדי
תתקשרו לשם לשאול.
זו הוראה של המל"ג.
אני התקבלתי למבחר
ועשיתי בגרות מלאה
זה הסוג מוסד
למדתי בסמינר ולא באולפנה
גלויההחכמתי.
(יש לי עוד כ"כ הרבה לעשות
ולשנות את עצמי
כדי להתקבל...
אבל זה נותן אופק).
אשמח (תודה לך שהגבת בפרטי!)
ש
אנחנו צריכים להתחיל את המסע לivf (אני לא מאמינה עדיין)
בעז"ה עוד יהיו לי קטנטנים
אז איך זה ישתלב
והאופי שלי - דחיינות, איחורים... צריכה להשתנות הרבה.
ויש עוד הרבה עניינים לטפל בהם
כמו ללמוד להיות אמא טובה יותר...
ולהשלים קורסים בפסיכולוגיה
ולממן עוד תואר...
קיצור
דימיון.
שזה באמת תואר קשה ודורש מאוד.
לא יודעת איך עושים את זה עם קטנטנים. למרות שמכירה כאלה שעשו ושרדו.
ממליצה לך ממש ללכת בעצמך לטיפול באומנות. תכירי את התחום מחוויה אישית ממש (מה שיקל עלייך אחר כך בלימודים) ואולי הטיפול יעזור גם מול הפחדים והתהיות.
זה יכול להיות צעד ראשון בכיוון.
מרגישה שאין לי כבר כח
אנחנו גרים ברחוב מלא ילדים
ויש כאן אימהות שמשחררות את הילדים לבד
והם פשוט עושים נזקים כמו לאבד בימבות, להשתמש באופניים ולפנצ'ר ועוד ועוד
וגם דורשים את התשומת לב שלי כאמא שנמצאת ומבקשים עזרה בכל מיני דברים
אין לי כח להיות הגמח של השכונה
בקושי לילדים שלי יש לי סבלנות
אבל מצד שני אין לי ברירה אלא להציל את הילד של השכנה שמשייט לו בכביש
או ילד שמרביץ לילד שלי ואני צריכה פעם אחר פעם להזיז אותו ממנו ואין שום אמא בסביבה שתקח אחריות ופשוט תקח אותו הביתה
אלו אימהות ספציפיות אבל הן פשוט לא נרמזות בכלל
ואין לי כבר כח
אוףף
זה גורם לי ממש לכעסים וגם להתבאסות על עצמי כשאני כועסת על ילדים של אחרים
אבל באמת זה פשוט חוסר אונים מטורף כשאני חייבת לטפל בעשרה ילדים לפחות במקום רק בשלי הפרטיים
חזרנו מקודם הביתה ומצאתי בימבה חדשה שלנו מלפני כמה ימים שבורה על יד השכנים, וילד אחר מהשכונה עליה. היא הייתה בתוך החצר שלנו בבוקר
וזה כל כך מעצבן כי גם אין לי שום יכולת לדעת מי הוציא ומי שבר. בקיצור, הנזק כולו נספג על ידנו
לא יכולה להשאיר כלום בחוץ. כלום כי ילדים נכנסים ולוקחים
וגם בקטע של אוכל, אין לי כח להאכיל את כל השכונה ולא בא לי לחתוך תפוחים לילדים שאמא שלהם נופשת בבית
(וגם אחרי שאני לא מסכימה, לא בא לי שהם יבהו צמוד אלי בתפוחים הנחתכים לילדים שלי)
סופריקה
הן לא מפחגדות עליהם?
כנראה סומכות עלייך...חחח
הייתי מעדכנת אותן בעדינות בסכנה, אפילו שהן חברות טובות.
אולי זה כביש צדדי ללא רכבים, אז הן מרשות לעצמן? (שזה גם סכנה!!!)
ולא מבינה איך בחוצפתם הם נכנסים לגינה שלך??? הזוי.
הייתי שמה שער וגדר אתמול.
זה לא לעניין
טבריה אמנם לא הכי מופגזת ..אבל תלוי בך..
ערב שביעי של פסח, אני לא ככ מרגישה טוב, בחילות והרגשה כללית מגעילה. בבוקר גם הקאתי.
במקביל אני מתלבטת אם התחילו לי טפטופים של ירידת מים. לא בטוחה. ממש לפני הצפצוף של החג אזעקה ואנחנו בממד לאיזה רבע שעה. אח''כ מתקשרת לדולה והיא אומרת לי מה לעשות כדי לבדוק האם אכן ירידת מים. בכל מקרה מציעה לחכות לצירים. אני מנסה את מה שהיא אמרה, לא בטוחה אם ירידת מים או לא. מעדיפה לחכות. אבל מרגישה במתח.
ב 5 בבוקר (אחרי קימה ב 2 מאזעקה) מתעוררת מציר, מבינה שמתחילים צירים, בתחילה כל 20 דק אחכ כל 10 דק. בעלי לא הולך לתפילה כי לא יודעים איך זה יתקדם.
כשעתיים צירים כל 10 דק, אחכ שקט. וככה לאורך היום צירים למשך כשעתיים, ושקט למשך כשעה - שעה וחצי. זה טוב כי זה נותן לי זמן לישון בין לבין, וגם לבעלי..
סביב 17:00 אחהצ הצירים מתחילים להצטופף, כשבמשך שעה יש לי ציר כל 5 דק והם מתחילים להתחזק, אני מבקשת מבעלי לקחת את הילדים להורים שגרים קרוב. הוא חוזר ואני מתקשרת לעדכן את הדולה ולשאול מה היא חושבת. מציעה לצאת לבית חולים ומעדכנת שהיא מתארגנת ויוצאת גם.
מתקשרים לנהג גוי, מגיע אחרי רבע שעה ונוסעים.
בשעה 19:00 בערך במיון יולדות רגוע והאחיות מקסימות. מחברים למוניטור, בודקים פתיחה - 3.5. מציעים לי להתקדם עוד קצת לפני כניסה לחדר לידה. רואים שאני קצת מיובשת וממליצים לי לאכול ולשתות כדי שיהיה לי כח בלידה. אני מבקשת לידת מים ומבטיחים לי ששומרים לי חדר.
פותחים לנו חדר צדדי ליד המיון ושם אני, בעלי והדולה מעבירים את הזמן ואת הצירים, מוציאות את החג, אני סופרת ספירת העומר. בין הצירים מפטפטות , רוקדות. בצירים עושות כל מיני תרגילים.
אחרי כשעה וחצי מורגש שהצירים מתחזקים. הולכים למיון יולדות ואני עוברת לחדר לידה- השעה בערך 21:00. מיילדת עם אנרגיות טובות מקבלת אותנו.
היא בודקת פתיחה- 3.5 אני דיי מאוכזבת. מציעה לי סטריפינג ועושה בהסכמתי- זה כאב נורא!
בינתיים מחברת למוניטור. קוראת לרופא שיאשר לידת מים. הרופא שומע את הרקע שלי (שתי לידות שהסתיימו בוואקום, ובלידה ראשונה איבוד דם) וגם במוניטור כעת היו פעמיים ירידות דופק. לא מאשר לידת מים.
אני נשברת מזה, נורא פוחדת מהכאב של הלידה, דמיינתי שבמים הכל יהיה קל יותר.
המיילדת והדולה עוזרות לי להתגבר על זה ומעודדות להיכנס למקלחת עם מוניטור נייד.
אני במקלחת, מתכסה בסדין, בעלי לידי.יושב על האסלה. הזרמים של המים החמים על הגב מקלים.
לא יודעת כמה זמן ביליתי שם. מידי פעם המיילדת באה לסדר לי את המוניטור כי לא קורא טוב, התינוקת כבר יורדת כלפי מטה והזוית של המוניטור לא ככ קולטת את הדופק..
אני מרגישה צירים חזקים ממש. אולי אפילו לחץ. מעדכנת את המיילדת שמציעה לצאת להיבדק , וגם לסדר את המוניטור.
בבדיקה- פתיחה 5. אני מרגישה שאני נשברת. כמה זמן זה עוד ייקח. הצירים כואבים נורא. מתחילה להתלבט על אפידורל, מציעים לי לקחת כרבע שעה ואז לקבל החלטה. אני מרגישה שהדולה שלי לא בעד (טוב, היא גם יודעת שאני לא הייתי בעד מראש ואולי זה טוב שהיא החזיקה את הקול הזה). אחרי כמה זמן אני מבקשת אפידורל. המיילדת אומרת שתבדוק אותי- פתיחה 8, מציעה לפקוע מים, בינתיים המים פוקעים לבד והיא אומרת לי "את יולדת. קדימה".
- בלידה הראשונה הייתי עם אפידורל. בלידה השניה בלי , אבל בשלב של צירי לחץ עשו וואקום מהיר בגלל מצוקה חדה של העובר, אז לא ידעתי איך תכלס זה מרגיש ללחוץ את התינוק החוצה..
ואמאלה, זה כואב נורא נורא. איבדתי את זה, בכיתי וגם צעקתי כמו שלא חשבתי שיקרה לי.
אבל ב"ה אחרי 7 דק' מאז שהמים פקעו התינוקת המהממת שלנו היתה בחוץ.
וב"ה ללא קרעים ותפרים.
הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו.
איזה גיבורה את
זה כל כך מרגש המסע הזה
מעריצה אותך על כל השעות הארוכות
מלא מזל טוב נחת ובריאות לך ולקטנה❤️
איך אני מבינה אותך לגבי היאוש שהפתיחה לא מתקדמת.... סיוט!
איזה כיף להיות אחרי! שיהיה המון מזל טוב והתאוששות מהירה!
ומאוד ניסי. פלא ה'
ממש באלי לכתוב פה את הסיפור לידה האחרון תחת הכינוי שלי. אבל בטוח יזהו אותי.. הוא כתוב עם כל כך הרבה פרטים..
תודה רבה על השיתוף!
המון נחת והתאוששות קלה❤️
באמצע הלילה ביקשתי מבעלי להשכיב את התינוקת שבת חודשיים כי לא יכולתי כבר מרוב עייפות להיות איתה והלילות האחרונים קשים
לקח לו הרבה זמן להחזיר אותה לישון והבוקר אני מרימה מהמיטה ורואה את הסדין עם כתמי דם ופצע דם בצורת שריטה בפנים שלה
בעלי לא שם לב אבל זה ברור שזה מניסיונות ההשכבה שלו. הויסות שלו לא מאוזן וכשהוא עייף כנראה לא נזהר מספיק
אני עם מצפון מטורף!! אם הייתי איתה אני זה לא היה קורה
מצפון על הבכי האומלל בלילה בלי מענה לשריטה או אפילו חיבוק קטן.
אוף
זה באיזור שהיא לא מגיעה עם הידיים וזו שריטה עמוקה יחסית לכוח של ניובורן
באסה
יכול לקרות ששורטים תינוק בטעות, בטח בחושך שלא רואים מה עושים... ועשית את הדבר הנכון שביקשת ממנו להרדים אותה, את לא אמורה להגיע לאפיסת כוחות.
ולהבא- שיגזור את הציפורן, ותמשיכי להביא לו אותה גם כשהוא עייף... אני חושבת שהנזק שיהיה לה מאמא קורסת שממשיכה להיות איתה גדול מהנזק של שריטה חד פעמית...
שנשברה לי הציפורן
והבת שלי צרחה והשתוללה לי בידיים ונשרטה מהציפורן הזאת
היה לי מצפון ממש אבל בסך הכל זה הגיוני שיקרה כזה דבר
תינוקת שבוכה ולא נרדמת זה קשוחחח
🫂🫂🫂
זה מניעה שידועה עם אחוזי מניעה נמוכים
בעיקר מכיוון שהשימוש בה צריך להיות מאד זהיר ולפי הכללים.
אם את מעוניינת במניעה אמיתית, כדאי ללכת על סוג אחר....
אבל אצלי זה עבד הכי טוב בתור מניעה.
גם עם שקפים
כדאי ללמוד לזהות את תקופת הביוץ ובאיזה ימים מתוכם(3-5 ימים) להימנע ממש גם לא לנסות עם נרות או שקפים
זה מניעה מקומית שלא משפיעה לאורך זמן
וילדתי ב"ה ילדים מהממים 😅
זה לא אמצעי מניעה בטיחותי בכלל....
צריך לדעת להשתמש לפי ההוראות בשביל הגנה טובה
ולקחתי 2 נרות כל פעם
כנראה שנשמה שצריכה לבוא לעולם שום דבר לא יכול נגדה..
בתקופה האחרונה המחזור שלי נע בין 28 ל35 יום,
אבל יש בקביעות 16 יום בין הביוץ לוסת.
עשיתי בדיקת דם לוודא שהביוץ עבר ב12.4 למניינם.
(אלה הערכים שיצאו:
פרוגסטרון: 8.9
אסטרדיול: 980
LH: 8.2)
הai טען בהתחלה שזה אומר 2-4 ימים מהביוץ, וכשנתתי לו בהשוואה לבדיקות קודמות טען שהביוץ בכלל ביום הבדיקה...
בכל מקרה, היו לי כמה ימים בתחילת שבוע של הפרשות ממש ממש פוריות, בכמויות, למרות שהביוץ לכאורה היה, ואתמול התחילו לי כתמים ורודים חומים וטיפה אדמדמים. זה לא נראה מחזור ולא דומה, אבל מצד שני מה זה כן...
זה בערך בין 10 ל14 יום מהביוץ לפי מה שהai אומר...
בתחושה שלי ההורמונים עוד גבוהים (רגישות בחזה כמי שיש לי כשהפרוגסטרון עולה).
מתחילה לחשוב שאולי שיבוש הורמונלי או ביוץ לא מוצלח?
אולי ביוץ נוסף?
אין לי כח לעשות מחר בדיקת דם. בינתיים אנחנו מתרחקים אך לא אסורים ממש... לא מרגישה כל כך בהריון למרות שעד הכתמים הייתי בטוחה שכן, ובכל מקרה אין לי כרגע בדיקה ביתית, יכולה מחר לנסות להשיג.
בקיצור הצילו.
ד"א, התוצאות של הבדיקת דם מראות שהביוץ היה כמה ימים לפני כן
אז הכתמים ממשיכים, ועשיתי היום שוב בדיקת דם... ואלה התוצאות:
אסטרדיול (Estradiol): 811 pmol/L
פרוגסטרון (Progesterone): <1.6 nmol/L
FSH: 1.40 mIU/mL
LH: 5.78 mIU/mL
בטא שלילי.
הצ'אט טוען שהגוף מנסה שוב לבייץ בקרוב בימים הקרובים ממש.... אני כמובן לא רוצה לפספס את הביוץ... ומצד שני כתמים ממשיכים כבר כמה ימים, מזל שעשיתי בדיקת דם כי כבר שקלתי להאסר ודי.
יש לי עכשיו שאלה על כתם בניגוב
מקווה שתסתדר... ובכלל מה לעשות לגבי יחסים.
מישהי נתקלה בזה?
מישהי מבינה מהבדיקה משהו אחר?
אבל מנסיוןאמהלהאישי כשהפרוגסטרון בירידה זה אכן סימן למחזור קרב מאד....
חיבוק גדול
שאלתי גם רופא נשים שאמר שהאסטרדיול הגבוה לא מתאים לוסת...
ושצריך לבדוק אותי כדי להבין מה המצב בעצם...
אבל אין לי רופא נשים זמין מהיום למחר...
ונשמע לי מוזר ללכת למרכז בריאות האישה בשביל זה אולי לא יקבלו אותי.
ובעיקר אנמ מתלבטת אם לחכות שהכתמים יעלמו לגמרי כדי לקיים יחסים ולא לפספס ביוץ או שלא, ולא הצלחתי גם לקבל תשובה נורמלית מרב שניסיתי להתייעץ איתו 
להיות בערך 40-60
כאשר הערכים פחות מזה משמעותית
אז מקובל לתת תוספת פרוגסטרון כדי לעזור בקליטה להריון או כדי להאריך את הזמן שבין הביוץ למחזור.
בדרך כלל... לכן לא ממש ברור מה קרה פה.
גם רופא נשים שעונה לשאלות אמר שבגלל האסטרדיול הגבוה זה לא נראה וסת.
אני חוששת להחמיץ את הביוץ. וניסיתי לשאול רב ביום שישי לגבי זה והוא היה מאד לא נעים ולא מביח ולא יודעת מה לעשות 
הוא היה 8.8 בבדיקה הקודמת. כל הערכים מראים שזה טרום ווסת.
לא שזה לפני ביוץ. זה מהאתר של אודי לוריא.תראי כאן....
יכול להיות שזה פשוט ווסת נורא חלשה?

אבל באמת זה ערכי אסטרדיול של ביוץ... בקיצור יש פה נתונים סותרים. כן היו לי הפרשות פוריות בימים שלפני הכתמים, ומצד שני לפני הבדיקת דם הקודמת של הביוץ לא היו לי סימנים של היוץ ותר מדי.
כנראה שהיה איזה שיבוש הורמונלי בחודש הזה, השאלה היא מה המצב עכשיו...
הכתמים היו ורודים וחומים ובסוף היו כמה כתמים קטנים בודדים ממש אדומים וזה דעך.
בקיצור בעיקר לא רוצה לפספס ביוץ אם ישנו עכשיו...
סדירים ואת רוצה US
אין יותר מזה מה לעשות כרגע כי בדיקות דם עשית.
לפי הUS אולי יוכלו לראות מה המצב, גודל זקיקים, עובי רירית הרחם וכו'
אל תחששי ללכת למרכז בריאות האישה, בשביל זה הם קיימים.
מבחינה הלכתית אני לא יודעת מה לומר לך, אני קצת "נרוויסטית" בעניין נותנת לבעלי לדבר עם הרב והוא אומר לי מה לעשות
סבלתי שנים מדימומים לא סדירים וכתמים בזמנים הזויים כך שמבינה אותך מאד!!!!!!