פשוט נפלתי על גן של נינג'ות לא מהעולם הזה

שיהיו בריאים

והפסיכולוג מגיע כל יומיים לגן

מתסכל אותי

מייאש אותי

חושב שהוא יודע הכל מהרבע שעה שהוא בא להציק לי בגן

גורם לי להיות בלי אנרגיה לילדים

והולך.

היום ילד אחד הרביץ כשהוא היה

הלכתי לילד ודיברתי איתו, אמרתי לו שאני לא מרשה להרביץ וביררתי מה קרה

והודעתי לו שאם זה יקרה שוב הוא יושב לידי בצד

הפסיכולוג הגאון התעקש שאני אקח אותו באותו רגע לצד

הודעתי לו שזה לא יהיה מעשה חכם

והוא התעקש איתי

הזמנתי אותו לנסות לקחת אותו בעצמו לשבת בצד

הוא אמר שהוא לא יכול ושאני אעשה את זה

אמרתי לו שאני לא עושה את זה, אני הגננת, אני מכירה את הילד וזה מה שהחלטתי לעשות כרגע

הוא כעס והתעלמתי.

אין לי כח כבר לכל החכמולוגים שלא נמצאים בגן כל היום ומעשר דקות שהם בגן הם חושבים שיודעים יותר טוב ממני איך להתנהג איתם

זהו.

הייתי חייבת לפרוק.

זה מה שגרם לי להתייאש היום.

(ויש לי עוד פגישה איתו ועם היועצת שבוע הבא )

אבל מייאש אותי כל יומיים לשמוע ביקורות

ולהרגיש שהם חושבים שהילדים ככה בגללי 

ושאם אגיב אחרת משהו ישתנה

אבל  הם על איך שהמערכת הדפוקה הזו עובדת, זה לא יעזור לעובדת הפשוטה שצריכה להתמודד איתה.

|עידוד|

מתחשק לי להזכיר להם שמהצד הכי קל לדבר אבל בפועל העצות שלהם לא עובדות על הילדים בגן שלי

אבל זאת בטח תהיה חוצפה אז עדיף שאשתוק

היה נשמע לי יותר תקין לומר תודה לעדן ולא למעין נובע  

ואפילו אמרתי לה בתסכול שהפסיכולוג הזה דפוק וצריך טיפול בעצמו

היא בתגובה: אנחנו לא חלוקות בנושא הזה אבל זה מה שיש....

המפקחת לא ראתה, רק שמעה על מעלליו

ומה זה יעזור שתראה?!

גם היועצת והפסיכולוג רואים ולא עושים הרבה כדי לעזור לו

הוא הילד הכי מתוק בגן

אם היית שומעת היית יותר מרחמת

עליו ועל האמא המדהימה שלו

האמא מתחננת לעזרה

והפסיכולוג רק מדבר ומציק לי במקום לעזור להם

בלי שום פעולה ממשית

היא מנסה

זה לא פשוט

עד שמצאה פה אחת טובה

אין לה מקום בינתיים

ולא באה לגן שלי

הפעם הבאה שהיא תהיה, אני כבר לא אהיה בעז"ה

ומקווה שנצליח לעזור לו עוד לפני שאלך

(אצלי הוא טיפל בפסיכולוג והפסיכולוג לא התרגש וגם לא הגיב כמו שהוא מצפה ממני לנהוג)

אני לא חברה בהסתדרות המורים כי אני עובדת שנה ראשונה במשרד החינוך, ובגלל שזה מ"מ אי אפשר להצטרף

שיהיה לי כח וחשק לחפש בכלל

אני מחפשת עבודה הגיונית....

מה שהולך בגן שלי הוא לא הגיוני

יש שם שלושה ילדים שאין שום דרך להשתלט עליהם, גם ההורים שלהם הרימו ידיים

ועוד שניים שזה לא פשוט

נסי לדמיין מפגש

כשילד אחד מרביץ לכל מי שסביבו (כולל הגננת) מקלל, יורק

הילד השני משתטח על הרצפה בצירוף כל מיני קולות

והשלישי מביא משחקים מהקיר ובוחן את הילדים באותיות, הפכים וכו'

ועוד שניים צמודים אליי  (וזה רק כי יש לי שני צדדים, אחרת היו יותר)

כל משחק שמנסים לשחק הם מחריבים

כל ניסיון לימוד הם הורסים

אני לא מספיקה כלום!

ועוד עכשיו חזרות למסיבה.......

כייף חיים

באלי להתפטר

אני מחליפה גננת לשלושה חודשים (למזלי!)

והיא מתעקשת על מסיבה

נראה איזה מסיבה תצא עם הילדים האלה

ואם אשים סתם שירים ואפעיל אותם, ההורים יאכלו אותי בלי מלח

קובעים לך מה לעשות, מתי לאכול, איפה להיות ועם מי להסתובב.

כמו בית סוהר, אבל שהולכים הביתה בסוף.

אבל עזבי

לגבייך --

קובעים לך מה לעשות [נכון, אבל זה בכל מסגרת ככה. אפילו בישיבות הסדר יש סדרים!] ,
מתי לאכול [? מה לעשות, לכל זמן ועת.], איפה להיות [ אף אחד לא מכריח את הילד להיכנס לשיעורים. החכמה היא להאהיב את המקצוע ולהתחבב על הילד] ועם מי להסתובב [ממתי הבית הספר משמש כקב"ס?....].

כמו בית סוהר, אבל שהולכים הביתה בסוף.
[לא מסכימה. לחלוטין לא. אני לא בטוחה שאתה מבין את משמעות  ומהות החינוך].

הוא צודק שבמערכת החינוך קובעים מה לעשות (כמו כל מסגרת אחרת, לא סותר)

בטח שמכריחים להיכנס לשיעורים

וכן, יש בתי ספר שגם קובעים עם מי להסתובב

ולא מכריחים.

זה פשוט ייתבטא בציונים נצוכים.
אגב, לרוב- את מי שיפריע למהלך השיעור- מעיפים החוצה מראש.
אז א"א לטעון שמכריחים.

מילא המסגרת, זה גם זה שאי אפשר לבחור את המסגרת ולמעשה כופים עליך הכל. אם לא תלך יש קב"ס.

אבל כן לאפשר להורים לבחור באיזה גן לשים את הילד

ולגננת/מורה לבחור את מי לקבל (ואת מי לא)

החלוקה הזאת של הילדים לפי איזורים היא נוראית

אני כרגע גננת בגן עם אוכלוסיה נוראית

וחברה שלי גננת בשכונה ליד עם ילדים מלאכים

אי אפשר להעביר אליה אפילו ילד בעייתי אחד מהגן שלי (זה היה מקל עליי מאוד, וגם עושה טוב לגן כולו) כי הוא משוייך לאיזור של הגן שלי.

שיטת האזורים היא אבי אבות הטומאה. ילד נתקע במקום שלא מתאים לו (וגם גן טוב יכול לא להתאים לו) רק בגלל שהוא גר במקום מסויים.

זה אומר שההורים בוחרים ולא משרד החינוך (ואז גם לא צריך את כל הגוף הביורוקרטי ההזוי הזה), וגם שהמערכת כצמה היא פרטית וחופשית.

כלומר שגננת (למשל) יכולה "לפטר" ילד בעייתי שהורס לה את הגן ומהצד השני יווצרו מומחים לפיתרון הבעיות האלה.

ברגע שהאמא תוכל לבחור את הצוות והגן והגננת והבי"ס, היא תבחר מה שטוב לילד ולא מה שטוב למערכת ולאנשים עם קביעות שאי אפשר לפטר גם אם הם רעים וכושלים. על הדרך - מורים/גננות/פסיכולוגים/מפקחים טובים יקבלו משכורת הייטק והגרועים והשחוקים ילכו הביתה לחפש עבודה אחרת.

יש לי ילדים בגן שאם הייתה להם בחירה לא היו באים לגן, כי לא טוב להם

אחרת לא הייתה שולחת למוסדות רק לפי איזור מגורים

אני בטוחה שבחירה של ההורים במקרה הזה תהיה טובה יותר

יש הורים טפשים, זה נכון, אבל כנראה פחות ממה ש"אנשי החינוך" אוהבים להעריך.

יש על זה מחקרים די ברורים: איפה שיש תחרות, יש עליה ברמה.  עיין ערך מחלקת יולדות בבית חולים שעובדת בשיטה דומה.

"פיקוח" לא צריך כמו שלא צריך "פיקוח" על המכוניות או על המחשבים.

ליפה יותר ושם זה לא יהיה לטובת הילד. 

מה שכתבתי פה 

מסכימה - צעירים מעל עשרים

יותר מכירה אוכלוסיה שבוחרים איפה להשים את הילד שלהם

ילדים הם לא מכוניות ולא מחשבים.

מורה הוא יצור אנושי,לפעמים מעוצבן לפעמים לחוץ. אם לא יהיה פיקוח כלשהו זה יצור בלאגן וילדים יכולים רק להיפגע מזה. 

ליצור תחרותיות ביחס לתלמיד ? זה בהחלט רעיון טוב השאלה אם אפשר לסמוך על ילדים בזה כי ההורים לא באמת יודעים מה הולך בכיתה. 

(וגם אם כן -זה לא יעזור. הילד נמצא גם בבית, לא רק בבי"ס).

והלוואי וזה יהיה כמו שאתה מציג

ברגע שהורה ידע באמת מה קורה לילד שלו והוא יהיה באמת כנה עם עצמו ועם בעיות הילד הכי טבעי ונורמאלי שהוא יהיה זה שיבחר את החינוך והמסגרת.

כמה הורים כאלה יש ? מעט.

איזה הורה יודע ב 100% מה עובר על הילד שלו מחוץ לבית ? ראיתי הרבה מידי הורים שאדישים לבעיה של הילד ומגמדים אותה.

מסכימה איתך שהמערכת חינוך שקיימת היום היא על הפנים.

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.

באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.

ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד