ותתחדשי על החתימה

בס"ד

טוב נו... אשתף....

(אני פשוט ככ עייפה אז לא היה לי כוח להקליד.....)

אולי זה יעזור לך..

בס"ד

היום היה לי סיור במכללה- ואמרו לנו שבשעה 8 האוטובוס יוצא מהמכללה (והאמנו- כי זו מרצה כזו שאין אצלה איחורים...)

אני באותו לילה ישנתי בבית (וכאמור אני גרה מאוד רחוק מהמכללה....) אז חישבתי שכדי להגיע בזמן כדאי לי לצאת ב5 וחצי עם אמא שלי מהבית וככה אני מגיעה בזמן...

טוב-

כיוונתי לי שעון מעורר והלכתי לישון...

ב 5 וחצי בבוקר אמא שלי מעירה אותי (השעון לא צלצל, או שלא שמעתי אותו.....) ואומרת לי שהיא לא מרגישה טוב אז היא לא נוסעת לעבודה... התעוררתי וכולי כזה- "שיואוו, איך אני הולכת להגיע בזמן? כאילו- אבוד לי... עד שאני אצא זה לפחות 6 ואין לי סיכוי להגיע בטרמפים בטווח הזמן הזה....."

ואז אמרתי לעצמי שאם ככה התחיל הבוקר שלי אז ככה ה' רוצה! וזה לטובה.. לא יודעת למה- אבל יש פה טוב! ואני צריכה להיות בביטחון גמור שה' ידאג לי להגיע בזמן....

התארגנתי ויצאתי ב- 6:10 מהבית.. עד שהגעתי לתחנה היה כמעט 6 וחצי (וכל הדרך למטה היו רק 5 טרמפים שעצרו לי ואף אחד לא היה רלוונטי...) גם לא ידעתי באיזה כיוון הכי כדאי לי לנסוע כי תכלס בשום דרך אין לי סיכוי להגיע מהבית למכללה בשעה וחצי....

אבל כל הזמן הזכרתי לעצמי שזה מאת ה'! אמרתי לעצמי שהקב"ה נתן לי עוד קצת זצן לישון והוא ידאג לי לדרך הכי טובה להגיע בזמן... והתפללתי אליו שהוא יעזור לי לדעת על איזה טרמפ הכי יהיה לי טוב לעלות..

בקיצר-

6 וחצי עוצר לי מישהו ואומר לי שהוא מגיע לת"א.. אמרתי יאללה- עולים! (רק בדרך השכלתי לשאול אותו לאן הוא מגיע בת"א ומסתבר שהוא מגיע לדרום ת"א ככה שב"ה זה עוזר...

באמצע הדרך הוא אומר לי שהוא משנה מסלול כי הוא מפחד מפקקים ושהוא ממש מצטער.. אמרתי יאללה הכל לטובה.... אז הוא שאל אותי אם יעזור לי לרדת באיזו צומת מרכזית שהייתה בדרך- בדקתי במוויט וואלה מתאים, רק מה- לחוץ בזמנים.. שיתפתי אותו בכך, והבנאדם ממש נסע מהר והתאמץ בשבילי שנספיק...

תקשיבו- אין לי הסבר, אבל תוך 40 דק היינו בצומת המרכזית הזו שהוא הוריד אותי- ואין לי מושג איך!! זה הכי לא הגיוני להגיע בזמן הזה- זה פשוט מ-ש-מ-י-י-ם-!!!!

איך שירדתי בצומת הייתי צריכה לחצות את הכביש והיה לי מזה גבולי עם השעה של האוטובוס.. איך שכמעט הגעתי לתחנה האוטובוס הגיע והספקתי לעלות עליו...

ב"ה לא היו פקקים בדרך אז הדרך הלכה ככ מהר... אח"כ האוטובוס השני שהייתי צריכה להחליף אליו הגיע ממש מהר..

והגעתי בול ב- 8 למכללה!!!

אמללאא אבל זו פשוט השגחה!!!!! אין לי יכולת אחרת להסביר את זה!!!!

איך בנים רואים השגחה פרטית:

אחי אתה לא מבין יצאתי מהאוטובס כמעט דרס אותי אופנוע פתאום הגיח סופרמן לקח את האופנוע על יד אחת והעיף אותו האופנוע עף לעבר ילדה קטנה ופיספס אותה במילמטר ופגע בידיוק בזאב שבא לטרוף אותה ואוו!

איך בנות רואות השגחה פרטית:

ואיי כאילו את לא מבינה איזה השגחה פרטית היתה לי

אתמול רציתי מעדן yolo עכשיו בכל החנות לא היה ואז אני קולטת אחד במקרר...איזה מדהים ה'!!

בס"ד

אתה מבין שאצלכם הבעיה אם ככה...

ולא- אתה לא תהרוס לי את זה...! אני באורות יותר מידי חזקים!!

ואחי- תפקח את העיניים ותראה איזה מדהים ה'!!

בס"ד

ולכן זו באמת באמת השגחה!!!

רוב הסיכויים שהוא בכלל לא קרא הכל..

ברור שזה ממש השגחה!!

(ובאמת כל דבר זה השגחה, פה פשוט יותר קל לראות)

ואני עדין חושב שבנות מגזימות בקטע הזה חחייחי 

ו...אני האחרון ! שלא רואה את בורא עולם בכל דבר

פשוט לא צריך להיות דרמטי כמו המון בנות זה הכל 

בס"ד

כאילו- הלוווווו!! זו לא דרמטיות!!!
זו אמונה בקב"ה, ויכולת להכיר טובה!!! כן! 

ותכלס- היום הייתי ממש מחוברת אליו ושמחה!! 

אז לא חושבת שיש פה איזושהי הגזמה או דרמטיות...!

תסביר לי איך זה שאתה נושם זה לא השגחה?

ה' מנהיג את העולם והכל מושגח עד לפרטי פרטים (היא לא אמרה שזה נס מעל הטבע..)

ואם נגיד דרך שלוקחת בד"כ שעתיים לוקחת עכשיו שעה וחצי (בדיוק שצריך להספיק להסעה מהמכללה)

אז יותר קל לראות את השגחת ה' בזה, וממש מרגישים שה' איתך "יד ביד".

ולפי דעתי אין דבר כזה להתלהב יותר מידי מהשגחה, כי באמת אנחנו צריכים להיות כל היום בעננים- אם רק היינו רואים איך ה' איתנו כל הזמן ושהכל לטובה! 

וגם אם אתה לא מבין אל תחליש אותה..

אמרתי תגובה קודמת ואני אגיד גם עכשיו

אני האחרון שאפשר להגיד עליו שלא רואה את בורא עולם בכל דבר

פשוט בד"כ השגחה פרטית זה מטבע לשון שמעיד בד"כ על השגחה ניסית או קצת פחות מזה

לכן זה טיפה הצחיק אותי..אני מכבד אותה וחושב שזה יפה שהיא רואה את בורא עולם בכל דבר , בידיוק כמוני. רק לא הייתי מכניס את זה להגדרה של השגחה פרטית

אני לא מנסה להוציא אותך רע ח"ו, בסה"כ עניתי לך שגם זה נקרא השגחה.

וכן זה מפריע לי שמישהי שמחה ומרגישה שה' איתה ואתה צוחק על זה (כמה פעמים)

אז הרגשתי צורך גם "להשמיס" אותך אולי..

ניסיתי להעביר את המחשבות שלי בצורה משעשעת זה הכל

דיברתי על בנים ובנות , לא הזכרתי אותה בשום דרך

אם היא כותבת סיפור השגחה ואז "במקרה" אתה צוחק על זה שבנות מגזימות בהתלהבות שלהן אז זה די נראה שאתה צוחק עליה..

גם אם לא התכוונת צריך לחשוב איך זה נראה.

ואם רצית להעיר לי יכולת לעשות את זה בפרטי

וואי אתה מרגיז אותי....!! - צעירים מעל עשרים

ובעיקר הסברתי לך למה זה השגחה, הערתי לך בעדינות רק במשפט אחד

("וגם אם אתה לא מבין אל תחליש אותה")

אנשים פה מעירים בלי סוף על תגובות, לא רואה בעיה אם עושים את זה בעדינות.

גם אני יכול לכתוב לך את דעתי על התגובה שלך,

לא דיווחתי על זה למנהלים..

לשיקולם

בס"ד

לא הגבתי פה אתמול כי כבר הייתי ככ עייפה אז הלכתי לישון...

בכל מקרה הכל לטובה..

אתמול הרגשתי באמת כאילו שאתה צוחק עלי, ושול את הדברים שלי ואת ההרגשה שלי.. וואלה- זה היה מעצבן.. מה גם שקצת מעליב...

היום אני פשוט חושבת שהבעיה היא אצלך.... כמו@ברגוע!  אמר כל החיים שלנו הם השגחה- כל דבר הכי קטן הוא מאת ה'...! 

נשמע שבשבילך השגחה פרטית זה משהו שנעשה בדרך של מעל הטבע.. וחבל שאתה לא בוחר לראות את ההשגחה הזו בכל המציאות מסביבך אפילו בדברים הכי קטנים....

אני בוחרת ללכת ככה במציאות בהרגשה שהכל השגחה- ואני שמחה כאשר אני באמת ממש מצליחה לראות אותה...

רציתי גם להגיד שאני לא ככ אוהבת ציניות.. ויש דרך להגיד את הדברים גם אם אתה הכי לא מסכים איתי....

חח מגוחך

הרי בכל התגובות שלי כתבתי בידיוק ההפך

הבנת הנקרא.

איזה נחמד אתה..

קרעת אותי עכשיו

ואני באמצע שמירה אז בכלל...

איזה כיף לנו שאת משתפת דברים מחזקים ומשמחים.

ובכלל מורידה כובע ענק על הקימה בשעות המשוגעות האלה!!

אני אומרת "שיר המעלות" כל פעם שיש לי ספק לגביי הספק האוטובוס.. רואה ישועות!

ישתבח שמו לעד! ויבורך עמ"י על טוב הלב שלו

והכרטיס האישי שלך סוף הדרך! התחברתי עד מאד

והצלחה רבה מחר!

בס"ד

תודה על כל החיזוקים....

בעז"ה שנזכה לעבוד על הביטחון שלנו בה' וללכת תמיד עם זה!

ומה יש מחר.......??

בכיף תמיד

.... מכינה שיעור למחר??

בס"ד

לא... מכינה שיעור לשבוע הבא...

פשוט הייתי כבר צריכה להגיש את זה למד"פית אז אני קצת בלחץ על זה....

בס"ד

   @ammyy admin 

כי אתה אוהב סיפורי אמונה....

אז- מעשה שהיה כך היה.... - צעירים מעל עשרים

רק על כאלו דברים אני מסכים לך לתייג אוי.. (;

וזה בא לי בדיוק בזמן(: תודה רבה רבה!!!(:

ואל תשימי לב.. אני ממש מבינה את הפעמים האלו שה' נותן לך להרגיש אותו כ"כ קרוב. לראות את ההשגחה וללכת יד ביד ממש!!(:

אהבתיייי

חיזקת המון!!

תודה. (: 

מצחיק 

בס"ד

ראה פה-

נו אל תתייחסי אליו.. - צעירים מעל עשרים

ופעם אחרונה שבדקתי הוא בן....

בנות:

הצילווווו סוכריות של ארטיק דובדבן נופלות עלינוווווו כולנו נמות  

בנים:

תרגעו זה רק ברד 

לדעתי, לאדם הממוצע טלפון ב-1,000 ש"ח (מהדור האחרון של שיאומי למשל) יכול לספק את כל הצרכים +++. 

אבל אם למשל חשוב לך מצלמה מעולה, כזאת שתאפשר לך לפתח את התמונות שצילמת בלי שיראו שזה צולם בטלפון (כלומר בלי פיקסולים, מריחות וטשטושים), אז המחיר כבר קופץ פי כמה...

נתונים נוספים שאם הם חשובים לך, יכולים להשפיע על המחיר: עמידות למים ואבק, בהירות מסך (לנוחות צפייה באור שמש), עמידות לנפילות, זיכרון RAM (ככל שגבוה יותר - הטלפון יוכל לשרוד יותר משימות גם בלי להאט ולהיתקע), קליטה של דור 5 (מאז שיש לי דור 5 - אני כבר לא מחפש WIFI באף מקום, כי האינטרנט שלי במכשיר יותר מהיר מרוב הרשתות הביתיות), אפשרות לסים וירטואלי (בשביל להתחבר לחברות סלולר בלחיצת כפתור בלי צורך בסים פיזי, כולל למשל אם רוצים חבילת גלישה בחו"ל כמעט בחינם), טעינה מהירה, סוללה חזקה...

מכשיר שמצטיין בכל מה שכתבתי עכשיו, כנראה יעלה לפחות 3,000 ש"ח. אבל מי שלא חייב את כל התכונות האלה, בהחלט יכול לקנות מכשיר פשוט יותר.

נקודה למחשבה: מכשיר פשוט של היום שעולה רק 1,000 ש"ח, הרבה יותר משוכלל ומתקדם ממכשיר דגל שעלה לפני 5 שנים 3,000 ש"ח.

הכל תלוי מה תרצי לעשות עם זה

לאחרונה קולגה רכשה את הדגם האחרון של אייפון הכי טוב.

עלה 7000+

שאלתי אותה מה הצורך, היא הסבירה שהיא מצלמת הרבה סרטונים לפרסום העסק שלה והיא חייבת שזה יהיה הכי טוב שיש

לעומת זאת.

אצלי התכונה הכי חשובה במכשיר סלולרי זה אינפרא אדום. לצורך שליטה במזגנים במקום עבודתי. לכן חיפשתי דווקא את התכונה הזאת. 

כי זה יכול להיות כלי זניח שאת לא נוגעת בו כמעט וזה יכול להיות מרכז היום שלך ללימודים / עבודה וכאלה.

אם למשל את מצלמת ועורכת סרטונים זה גם שיקול ובגלל זה כדאי לחשוב עם עצמך מה הפונקציות שחשובות לך ומה התקציב.

זה תלוי למה את משתמשת...

וגם לכל חברה ודגם יש יתרונות וחסרונות

אני מציע לך אם את באמת פחות מבינה ומכירה את העולם הזה של מפרטים של פלאפונים וההבדלים ביניהם

אז פשוט תכתבי מה השימושים שאת עושה בפלאפון וכמה מהם במקביל

אם בא לך אז יכולה גם לומר איזה מכשיר יש לך עכשיו ומה את מרוצה ולא מרוצה ממנו ככה יהיה מקום להשוואה וידעו לתת לך יותר מדויק

אם יש לך גם חברה של פלאפונים שאת רוצה רק מהם אז תכתבי

מכשירי ביניים (1500+) מספיקים לדעתי לרוב השימושים. אני עצמי מסתפק במכשיר ביניים שקניתי בפסח של 2021 ועבר מאז קצת שדרוגי תוכנה קצת יותר מורכבם (כן, בניתי לו רום !). הוא אחלה ומשרת אותי יפה לבינתיים.

אתה שואל כמה היינו מוכנים לשלם בכדי שיצנזרו לנו סרטים? אם גוי היה עושה את זה.. הייתי משלם הרבה.

בטח לא 2 שקל..

במקום לצנזר ולשפר את בעיות הצניעות בעיתונות החילונית, יש עיתונות המותאמת לציבור הדתי.  

נראה לי מוזר לצרוך תוכן ומדיה עם בעיות צניעות גם אם יש מי שיחתוך וידביק וינקה את מה שמפריע. 

ולא רק מצנזר בקטע של להסתיר, אז אולי יש בעיה אחרת של עצם הסרט והתוכן שלו. זה כבר דבר אחר..

יש גם בעיה של אלו שצופים כדי לסנן, אבל אולי אתה מתכוון אם איזה אלגוריתם.

מדובר כמובן על סרטים או סדרות שבגדול הן 'נקיות', אבל לפעמים יש פתאום כמה שניות של בעיה.

הסינון מתבצע ע"י AI ולא ע"י שום אדם יהודי וכד'.
השאלה הייתה האם מבחינתכם הייתם משקיעים סך מסוים שעבור כל סרט או פרק שאתם צופים - תוכלו לשים אותו בתוכנה שתעבור על כולו ותחתוך את המקומות הבעיתיים.

גם מבחינה רעיונית אז כן

אבל הרבה פעמים סרטים אפילו בלי קשר לחוסר צניעות לא תואמים את הלך הרוח של יהודי.

נ.ב

המטרה של סרטים היא לא לשרוף את הזמן או להוות ריגוש אלא ללמד דרך חוויה

כי זה גם ככה מחנך מהדלת האחורית... אז צריך לראות שזה עונה גם על זה 

וזה מסובך, לכן הפיתרון הוא כמו שכתב @פ.א. 

סרט זו חוויה חזקה ולכן זה כלי שאפשר לרתום אותו לקדושה את לא חושבת?

לשעתיים מטרדות היום יום, מלחצים ודאגות.

הולכים לקולנוע או צופים בבית בסרט, יוצאים להצגה,  כדי להכנס לזמן קצר לעולם אחר.  ההפוגה הזו מעניקה למוח "מנוחה" מרעשי הרקע של המציאות.

לפעמים אנחנו נהנים אפילו מסרטים שגורמים לנו לפחד או לבכות. זה קורה כי המוח שלנו יודע שזה "רק סרט" 🙃

מי מחפש לקבל שעת חינוך בצפייה בסרט?

לשם כך יש שיעורים ולימודים.

סרט הרבה מחצין דברים ומציג אותם בדו מימד ולפעמים תלת מימד חזותי

יש נושאים יפים וחשובים שמעבירים אותם בסרט,

עדיין הדיבור ןהעומק שבשיח או לימוד אמיתי מתוך ספר, נותן מימד אחר שא"א להעביר בצורה שטחית וצבעונית

נראלי שמסר או תוכן אמיתי או רעיון זה דבר שצריך עיבוד או שיח עמוק, לא דרך רדודה

שתעביר אותו

או תתיימר לחנך איתו  

בסרט יש יתרון שאין בלימוד מספר וכן להיפך.

זה כמו סיפור רק בצורה משודרגת וחיה יותר. בעיניי אין רע בלשלב... כל עוד הסרט חיובי.

ולאו דווקא בתור שעת לימוד, גם בשביל העשרה.

בין אם תרצה ובין אם לא הסרט מעביר מסרים, ובצורה הכי חזקה שיש... שאגב המטרה שאתה מתאר לענ"ד לא אידאלית בכלל. זה לברוח מהמציאות. אבל אם כבר, אז לפחות שיהיה משהו יחסית מועיל ולא מזיק. (מסייגת שאין בעיה בעיניי שיציאה לסרט תהיה שעת בילוי מדי פעם, אבל שוב שזה יהיה סרט חיובי)

בניגוד למדיום ויזואלי שבו הכל מוגש לנו "מוכן", הקריאה דורשת מאיתנו להיות שותפים ליצירה. כששוקעים בספר טוב ומעניין, אנחנו בונים בדמיון שלנו את הדמויות, את תיאור המקומות, המוח שלנו הוא זה שמפיק את הסרט מהמילים הכתובות. וממש נכנסים למציאות המתרחשת בספר, ומתנתקים זמנית מהמציאות סביבי בזמן שאני שקוע בספר.  

וכשעוצרים באמצע קריאת ספר וחוזרים אליו כעבור יום/יומיים, שוב צריך להכנס למציאות המדומיינת של העלילה. 

סרט יכול למלא בהשראה, להעשיר וללמד כמו ספר, אבל אם המטרה היא להסיח את הדעת מהמציאות אז משהו במציאות לא תקין. אלו שתי מטרות שונות. לא קוראים או צופים רק בשביל להפעיל את הרגש ולכבות את השכל... מסכים?

וככה גם מספר טוב.

נראה לי מרחיק לכת להגדיר יציאה לסרט שנהנים ממנו, ובעקבות כך התנתקות לשעה/שעתיים, כבריחה מן המציאות. 

כי המטרה מוגדרת, כמו שמכניסים מנוחה בלו"ז אבל זה לא מה שהיה נשמע שאמרת. חוץ מזה גם בילויים צריכים להיות כשרים, ותאמין לי שאין בזה אמצע בד"כ... או שזה חיובי וממלא, או שזה מוריד.

אכן אפשר היה להבין ממני משהו אחר ממה שהתכוונתי

אז אני בא להדגיש שאני מדבר על יציאה לבילוי מידי פעם כדי להינות מהפנאי ולא כדי לברוח ממציאות חיים, מצרות ובעיות. 

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

בסוף, זה תלוי במינון של כמה אתה צורך. כי אם תגזים אתה בסוף תמצא את עצמך בחמש לפנות בוקר מתעורר ליד פח זבל עם גרביים שהם לא שלך.

ככה זה בחיים. צריך לקבל אותם כמו שהם. כל ניסיון להתכחש להם נועד לכישלון. כי מה הם החיים אם לא צבר אירועים שמפריעים לנו לישון?

לשנות הרגלים רעים

ליצור הרגלים טובים

כשהבנתי את הקונספט של ההרגל זה הפך קל

ממליצה על ספר כוחו של הרגל

הוא מסביר את הרעיון של

טריגר- פעולה- תגמול

איך להיפטר/ ליצור הרגל

או ליצור הרגל זה תהליך מתמשך

הרבה אנשים אוהבים תוצאות של כאן ועכשיו

לא אוהבים תהליכים

וזה גורם לקושי בהשגת דברים

אני כן אוהבת תהליכים

מסוגלת לראות את התוצאה העתידית ולחכות בסבלנות

לרוב גם נהנת מהדרך

לכן בעיניי זה לא קשה

אחרים בטח יקראו לזה קשה עד בלתי ישים

ממליצה לקרא קצת טורים של הרב יצחק פנגר

ללכת בצעדים קטנים 

ולחלק את החזון הגדול למטרות קטנות ברות ביצוע

לפני כמה שבועות בעלון הידברות הרב פנגר רשם טורים בנושא שינוי התנהגות

ופירט איך לעשות את זה צעד צעד

זה עלונים לפני חודש- חודש וחצי ככה.

לגבי הצעדים הקטנים-

נגיד שאתה רוצה לרוץ מרתון שזאת המטרה הגדולה, אז

קודם אפשר כצעד ראשון להגביר מוטיבציה ובמקביל להוריד את המושג המופשט (רוצה לרוץ מרתון)

לפס מעשי (שינויים קטנים - לשים את הנעליים ליד הדלת, אפילו בלי לנעול, בשלב מאוחר יותר לקבוע זמן לריצה)

כשהייתה לי מטרה גדולה

השיטה של צעדים קטנים עזרו לי להגיע אליה....

היום אני מתמודדת עם דברים שאותה טכניקה בהחלט תשמש אותי

רק צריך לרצות

ולעשות משהו קטן בכיוון. 

ומוסיפים כמה שיכולים

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

צריך ללחוץ על שיחות אישיות בתפריט הצד ולא בתוך הכרטיס האישי

אכן זה מבלבל

העביר להסטוריה

אם לוחצים על 'הסטוריה' רואים את כל השיחות הסגורות

זה מונע מהמצב להדרדר למקומות לא נעימים.

יש צד טוב שאפשר להתבטא ככה, כשאתה ממש לא מול השני.

השיקול שלך מאוד רציני, וזה יכול למנוע הרבה דברים לא נעימים.

קשה להכריע.

ברור לי, צריך להיזהר מאוד במה שכותבים, אבל אולי לא יותר מדי.

אבל לצערי מהצד השני, כעסתי על מישהו ולא רציתי להסביר...

כשמישהו מכעיס אותי כל כך ואח"כ עוד שואל למה אני כועסת, זה עוד יותר מרגיז ומתסכל וגומר את הסבלנות. כאילו... אתה עושה דבר כל כך מציק ולא ברור לך על מה אני כועסת?? זה מעלה את התחושה שמדובר בהיתממות ולא באמת ברצון כנה להבין למה כעסתי..

אני חושבת שהפתרון במצב כזה הוא פשוט להתרחק ממי שכועס עליך, אם אתה חשוב לו, כשהוא ירגע הוא יפנה אליך בעצמו...

ומה עשית כשזה קרה לך? פשוט חיכית?

לא חשבתי על האופציה הזו למרות שחז"ל אמרו "אל תרצה את חברך בשעת כעסו".. כי שם בסוף מדובר בחברך שבסוף ישקף לך את המצב.

יכול להיות שיש 0.000000000000000000001% שזה לא קיים אצלם