עם צוות ניהול תותח.

עם שופטים מהשורה הראשונה.

עם פרסים שכל אחד היה שמח לקבל.

עם פרסים למשתפי הפוסטים.

קבלו אותו ואותנו:

כל אחד רשאי לשלוח צילום אחד ושיר אחד.

כל אחד יכול.

כל אחד.. מתחיל לחשוב. ברגע זה. על הקיים סביבו.

~~תקנון התחרות~~ - יוצרים

לשליחת יצירות:         http://www.inn.co.il/Mosaic/Post?project=27

לפרוייקט:        http://www.inn.co.il/Mosaic/Project/27

לדף הפייסבוק שלנו:  https://www.facebook.com/%D7%9C%D7%94%D7%A1%D7%AA%D7%9B%D7%9C-%D7%91%D7%A7%D7%A0%D7%A7%D7%9F-686343748199941/?fref=ts

#ההגרלה על שיתוף הפוסטים, פתוחה גם לשיתוף בפורומים כאן בערוץ.

מי שיעתיק את כ-ל הפוסט ויפרסם אותו בפורום, כאן בערוץ, שעוד לא פורסם בו הפוסט הזה.

יזכה להיכנס להגרלה שלנו

אחרי שפרסמתם נא להיכנס לעמוד המודעה בפורום יוצרים ולכתוב בכותרת: שיתפתי בפורום נוג"ה, בפורום בני הישיבות, וכו'

#מחכים לכם#

#צוות פסיפס והנהלת התחרות#

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.

לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.

ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.

קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...

רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.

אין סוף. בסוף זה רק אני.

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

חורף בריא לכולם