אני בעד. ממש ממש
מחר?![]()
(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)
אני בעד. ממש ממש
מחר?![]()
(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)
את השם.
ומלאה הארץ דעה את השם
בכל דרכינו.
בעשיית טוב
בפיתוח
בשימוש נכון במשאבי העוה"ז.
"שהאדם לא נברא אלא להתענג על ה' ולהנות מזיו שכינתו שזהו התענוג האמיתי והעידון הגדול מכל העידונים שיכולים להמצא."
מהות החיים גם אם לא מגיעים לשם
אז לפי מה שהבנתי ממכם ומדברים שקראתי..
כל המטרה שלנו בחיים, כל מה שאנחנו עושים צריך להיות סביב עבודת ה'.
אבל אחדד טיפה את מה ששאלתי-
האם כל מה שאנחנו עושים בעולם הזה משרת אותנו למה שקורה בעולם הבא?
האם אנחנו צריכים להתמקד רק בעבודת ה' בעולם הזה? בלי לחשוב על העולם הבא?
מהות החיים היא כאן בעולם הזה? או שבכלל החיים כאן עכשיו לא רלוונטים כי מה שחשוב זה העולם הבא??
כלומר
הנהגות נוכונות וטובות כאן בעולם הזה , עם הכלים שיש פה, בדרך ה' [רצוי בדרך של במירת תו"מ אך דרך ארץ, הנהגות טובות וראויות לכל מי שבשם ישראל יכונה]
שיהפכו אותו למקום טוב, מקום מרומם יותר ועם ערך מוסף.
שע"י כך יכירו כולם
שיש בעל בית לעולם.
וייתקדש וייתגדל שמו
מתוך עמו.
בס"ד
מי אמר שהעולם הבא נמצא במקום אחר וצריך לעזוב את העולם שאנחנו מכירים ונמצאים בו?
אולי עולם הבא הוא כמו אדם שבא, כלומר, מתקרב אלינו ובסוף מגיע למקום שאנחנו נמצאים..
בעצם העולם הבא הוא מציאות שונה ממה שאנחנו מכירים, מתוקנת יותר, טובה יותר אבל היא תתרחש בעצם כאן ממש..
וזה מחבר את השאיפה שלנו "לתקן עולם במלכות שדי" לשאיפה של "ולדבקה בו" עם העולם שאנו נמצאים בו..
העולם הבא הוא מציאות מתוקנת של העולם הזה...
מה בורא עולם התכוון בבריאת העולם הזה? אנחנו חיים ובסוף עוברים לעולם הבא במוקדם או בבמאוחר.. אז מה הטעם בחיים האלה..?
או לחכות שאענה לך.
אמת.
מצד הזהירות, צריך לא לעבור את הגבול של "דע מה למעלה ממך", יש דברים שעדיף לא להתעמק בהם.
מצד האמת, צריך להבין שאנחנו לא גוף, אלא נשמה. כלומר אנחנו כבר עכשיו שייכים למקום הטוב המוחלט הזה...
רק צריך לפתוח את העיניים! ונודה על האמת שכל עוד שלא טוב לנו, ואנחנו לא שמחים (שזאת חובה וי"א דאורייתא), אז אנחנו בעצם מזהים את עצמנו כגוף, במקום נשמה.
לכן כל מחשבה על מרחב הזמן מלחיצה אותנו, כי אנחנו לא מחוברים למה שמעל הזמן, הוא הנשמה.
ככה מובא בגמרא (פסחים דף קיב.) לגבי גזיזת ציפורניים, תספורת והקזת דם (מסתמא גם למה שחובה ליטול עליו ידיים מצד עצמו כמו בוקר, לחם, אשר יצר וכו')
ככה זה מובא בשו"ע (מועתק מאתר הלכה יומית, אורח חיים סימן ד סעיף יח):
"אלו דברים צריכין נטילה במים: הקם מהמטה, והיוצא מבית הכסא ומבית המרחץ, והנוטל צפרניו, והחולץ מנעליו, והנוגע ברגליו, והחופף ראשו. ויש אומרים אף ההולך בין המתים, ומי שנגע במת, ומי שמפליא כליו (כלומר, מחפש אחר כנים), והמשמש מטתו, והנוגע בכנה, והנוגע בגופו בידו. ומי שעשה אחת מכל אלו ולא נטל, אם תלמיד חכם הוא, תלמודו משתכח, ואם אינו תלמיד חכם, יוצא מדעתו."
במילים הקשות האלה
הרמב"ם בהקדמה לפרק חלק
http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/rambam/hakdamat-2.htm
התכלית הוא העולם הבא, ולעומתו הוא ההשתדלות.
ולפיכך זה החכם המוחזק בידיעת האמת עיין בתכלית האחרון והניח מה שזולתו, ואמר "כל ישראל יש להם חלק לעולם הבא". ועם היותו הוא התכלית המבוקש, אינו ראוי למי שהוא רוצה שיהיה עובד מאהבה, שיהיה עובד להשיג העולם הבא, כמו שביארנו במה שקדם. אבל יש לעבוד על הדרך שאומר.
וזה: כי כשיאמין שיש שם חכמה, והוא התורה שהגיעה אל הנביאים מאת הבורא יתעלה, שהודיעם בזה המידות הטובות הם המצות, והמידות הרעות והם העבירות, ראוי לו מצד שהוא אדם ישר במזג שיעשה הטובות ויסור מן הרעות. וכשיעשה זה ישלם בו העניין האנושי ויהיה נבדל מן הבהמה. וכשיהיה אדם שלם, הוא מטבע האדם השלם אשר אין לו מונע שתחיה נפשו ותתקיים בקיום הידוע לה, וזה הוא העולם הבא כמו שאמרנו.
אבל איך זה סותר את דברי הרמב"ם עצמו בפסקה שלמה על כך שתכלית החיים פה היא לעולם הבא..?
כוונת המצווה צריכה להיות לשמה, באידאל גם לא לשם עולם הבא.
אבל תכלית החיים, היא בודאי סופם, שם מקבלים שכר, גם אם לא עושים את המצוות לשם כך.
אדם שלא מבין את זה, ודאי לא יגיע אפילו קרוב למצוות לשמה מוחלטת, כי הדרך ללשמה עוברת בשלא לשמה המובחרת שהיא לקבל שכר בעוה"ב.
בהצלחה בלהגיע ללשמה בלי לעבור בלא לשמה... שבוע טוב 
תכלית, אתה מדבר על אידאלים. אתה חוטא לשואלת ולענ"ד אתה גם מנסה לחיות בעולם של אידאלים, דבר שאינו אפשרי.
כל אחד הוא יום למעלה, ויום למטה, כמו בביטוי שצריך להיות בקיא בעייל ובקיא בנפיק.
מה תעשה כשתרד מהמדרגה? בהנחה שכן הצלחת להגיע ללשמה טהור שהיא מדרגת משה רבנו עליו השלום...
מציע לך ללמוד את הנושא של "דעת המחבר - דעת המבדיל".
תכלית ושאיפה הם לא אותה מילה.
כנראה שהבעיה לא אצלם, אלא בך...
מילה במילה.
הרמב"ם: "והתכלית הוא העולם הבא".
רמח"ל: "כללו של דבר, האדם לא נברא בעבור מצבו בעולם הזה אלא בעבור מצבו בעולם הבא, אלא שמצבו בעולם הזה הוא אמצעי למצבו בעולם הבא שהוא תכליתו".
אתה רואה פה כוכביות?
לילה טוב!
רמז: זה לא מה שלומדים בגן, שהמשמעות שלהן זהה.
פשוט שאם לשון הקודש ירדה משמים עם מילים נפרדות, יש הבדל במהות שלהן.
בכל מקרה תכלית ואידאל הן לא מילים נפרדות, גם אם תתייחס לעובדה שאידאל הוא לע"ז.
חיה רוזבגדול, יש שני מבטים.
יש מבט שבו הנשמה שלך במרכז.
ויש מבט שבו מטרת הקדוש ברוך הוא בבריאת העולם במרכז.
ושניהם הם אמת. השאלה מה העיקר ובמה את בוחרת להתמקד...
כן, העולם הבא הוא סוג של תכלית. מטרה אישית בתוך מסגרת הבריאה.
אבל לכל הבריאה כולה יש תכלית אחרת.
אם העולם הבא- קרי- נשמות בגן עדן- היה העיקר, אז לא שווה לצדיקים לקום בתחיית המתים. עד שהם הגיעו לתכלית... עכשיו סתם לרדת???
מהי תכלית בריאת העולם? על זה יש כמה תשובות ביהדות וכולן אמת רק שכל אחת מבטאת רובד אחר, שלב אחר בהשתלשלות הבריאה.
לדוגמא- "אין מלך בלא עם"- העולם נברא על מנת שמלכותו של ה' תבוא לידי פועל. על פי זה- כל ענייני בעולם להמליך את ה' למלך, שידע כל יצור כי אתה יצרתו וכו..
עוד דוגמא- "טבע הטוב להיטיב"- ה' כביכול היה צריך להשפיע את טובו ובלי נבראים לא היה על מי להשפיע. זו תשובה בשלב יותר תחתון בהשתלשלות הבריאה.
התשובה שמופיעה במדרש תנחומא היא "נתאווה הקדוש ברוך הוא להיות לו דירה בתחתונים".
כלומר, שבמקום שהוא נחות, תחתון, שיש בו הסתר על אלוקות, שם יעשו אותו דירה לה' באופו שה' ירגיש בו בבית. אנחנו עושים את זה באמצעות המצוות והשלמות של זה תהיה בבוא הגאולה. בעולם הבא. אבל לא עולם הבא של גן עדן אלא של נשמות בגופים.
וכיוון שמטרתי האישית היא- "אני לא נבראתי לשמש את קוני"- אז העיקר אצלי זה השימוש שלו- השלמת התכלית שהוא חפץ בה. והתכלית המשנית של העולם הבא הפרטי שלי, זה חשוב וטוב, אבל במקום השני באופן חד משמעי.
אני בעד. ממש ממש
מחר?![]()
(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)
יש חוק שקובע את המינימום,
ויש חוזי העסקה שיכולים להיות יותר טובים מהמינימום הקבוע בחוק.
זה נכון לשכר, הפרשות סוציאליות, צבירת חופשה, ולכל נושא אחר...
אז כן, לפי החוק מותר למעסיק למחוק ימי חופשה. האם זה קורה בפועל? תלוי בהסכם שלך מול המעסיק.
אבל באופן כללי החוקים נועדו לעודד אותך לנצל את ימי החופשה ולא לפדות אותם בכסף. אגב, גם חברות גדולות לא אוהבות את זה.
לפעמים בתקופות של משבר כלכלי או אין עבודה מסיבות אחרות (סטייל מה שקרה באינטל לפני שנתיים) נותנים הוראה מהכספים לכל העובדים לשרוף את ימי החופשה שלהם כדי להקטין את החובות במאזן.
שתי נקודות לראשי תיבות שלא מתחילות ב"תהא שנת"
בכל זאת נותרו רק 12 שנה לזה.
לאומנים, פוליטיקאים ואחרים שרוצים לבלוט בתודעה: תהא שנת פריצה זוהרת
והכי חשוב, כנראה: תהא שנת פרנסה זמינה
וביקשת בלי "תהא שנת":
תשוקה, שייכות, פריחה זוהרת
תפילה, שירה, פתיחות זולת
תקופה של פרנסה זמינה
מהשנה של הבחירות הקודמות
תאכלו שוקולד פלוס זנגביל
תנין שבולע פטריה זוהרת
תוכי שאוכל פסטה זולה
תרצה שנעשה פוקר זבל
תהה שנת פתרון זהב
תופסת שנכנסת פה זהירות
תהא שנת פרס זכאית
תהא שנת פייס זכייה
תהא שנת פורום זורמת
פורום דתי.
זה הכי מקורי שעלה לי
אבל בגילי זה באמת אחרת
אני תמיד בתנועה
לחלום
להגשים
לשפר
להתמיד
אנשים ונשים שעברו טראומה שקשורה לביטחון- פיגוע טרור או מלחמה או משהו כזה
אני יודעת שזה קצת אישי- פשוט תכתבו על חבר שלכם
איך זה נראה ונחווה מבפנים או מבחוץ
אחרי שנה, אחרי עשר שנים, אחרי עשרים ושלושים שנה?
אשמח לכל מידע או סיפור מקרה
בשורות טובות ושמחות 
רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.
ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.
הולך ברחוב, סבא חביב פונה אלי, מסמן לי עם היד להוריד את האוזניות, מחייך ואומר "המעלית לא עובדת" .. אוקי אדוני המעלית לא עובדת, איך זה קשור אלי?
אמרתי לו אוקי מה…
אחרי שניות ארוכות הוא מפנה אותי לקופסת קרטון, תעזור לי לעלות את זה? אני ואתה ניקח ביחד. אמרתי לו עזוב תן לי לראות אם זה כבד כמו שאתה אומר.. בדקתי , כבד אבל לא ברמה שאי אפשר להרים. קיצר מפה לשם נופל לי האסימון ש- לך תדע כמה קומות זה. נכנסנו לבנין הורדתי את הקופסה על המדרגה הראשונה , הוא: אמרתי לך שזה כבד בוא אני אעזור לך. נשמה , אני רק מכבה את האוזניות הכל טוב. המשכתי לאחר שהוא אמר שיש 4 קומות, לא אשקר שהתנשפתי כי אני לא בכושר, אבל משמיים זימנו מצווה לפני ראש השנה , כל השנה כלום. מדהים איך מזכים אדם משמיים לעזור פתאום, לא יודע, זה לא יכול להיות מקרה.
קיצור אנשים: דברו ותפסיקו לגמגם ולדבר בלחש. תודה
עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄
מצווה שניה.
סתם שאלה שעלתה לי הרגע.
טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼♂️
חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …
🤡
אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח
ארץ השוקולדאחרונהזה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?