הראשון? אין לי מושג

האחרון: לורד פונטלרוי הקטן

הכי טוב: בורות (אי אפשר לבחור אחד באמת! מכיוון שהכרחת בחרתי סתם אחד שאהבתי מאוד, אבל ברור לחלוטין שהוא לא *הכי* טוב. אני לא יודעת איזה הכי טוב.)

הכי גרוע: אנקת גבהים. לא שהוא לא כתוב היטב ולא שהוא לא מעניין. הוא כתוב מצוין והוא מאוד מעניין, אבל הרגשתי שהוא עושה לי ממש רע והפסקתי אותו באמצע. הדמויות הראשיות מעוותות לגמרי מבחינה מוסרית, ובכל זאת אתה לא יכול שלא לרצות בטובתן.

הסופר הכי טוב: הרב חיים סבתו

הסופר הכי הגרוע: אמילי ברונטה, בשל הספר הכי גרוע הנ"ל. (אבל זו רמאות, כמובן)

ספר שגרם לי לצחוק בקול: לא זוכרת (אבל היו! אני בטוחה!)

ספר שגרם לי להזיל דמעות: המוני ספרים. הנסיך הקטן לדוגמא.

לא הגיוני!!!

הספר הראשון- לא זוכרת

האחרון שקראתי- הפירמידה האדומה

הספר הכי טוב- פרסי ג׳קסון!!!

הספר הכי גרוע - שם צרפתי כזה לא זוכרת בדיוק

הסופר הכי טוב-ריק ריירדן 

הסופר הכי גרוע-

אין ספר שגרם לי לצחוק-לא זוכרת

ספר שגרם לי לבכות-פסיעות בחול

'ההיסטוריה של האנושות'- כוונתך לקיצור תולדות האנושות? אם לא, מיהו המחבר ואיך הוא?

ראיתי אותו באנגלית ולא מצאתי בעברית, אוף.

מעניין ואני גם זוכרת שהייתה לו כתיבה שכיף לקרוא.. אני פשוט קראתי אותו לפני שנה ואני לא זוכרת בדיוק אם צחקתי ממנו הרבה או לא...

הספר הראשון: אי אפשר לזכור אבל לורד פונטלרוי היה בין הראשונים שנחקקו בזכרוני

ספר אחרון שאני באמצע: יוזבד חלק שני - בעלי קנה לי ליומולדת על פי בקשתי והתקמצנתי עליו עד עכשיו (טוב, לא כזה הרבה זמן כולה שבועיים, לא הצלחתי להתאפק)

הספר הכי טוב: שר הטבעות

הספר הכי גרוע: יש המון, הבוסטונים, אנג'ליק, ניקולס פלמל, הנסיך הקטן

הסופרת הכי טובה: ברור, ג'יי קיי רולינג

הסופר הכי גרוע: מי שכותב מלוכלך מאד

גרם לי לצחוק: אפרים קישון

גרם לי לבכות: נשים קטנות

שמעתי עליו בלי סוף, הקדשתי מזמני לקרוא, ומה לעשות? לא יצאתי מהכלים, נפשי לא התחברה לטקסטים המוזרים וחסרי הקשר והפשר.

אולי יצאתי רדודה אבל זו האמת

אפשר להחליף נפש?

הארי פוטר אחד הספרים עם הספרות הכי טובה שאני מכיר, אמנם הרעיון לא וואו בכלל אבל..

והוא הורס את כוח המדמה 

המשך של הכותרת- ון)

קראת בכלל הארי פוטר?????

לא כי אן שירלייי....

את קולטת שהפסקתי באמצעע??!!!

זה כמעט לא קורא לי אף פעםםם?????????

הארי פוטר ספר גאוני, ועם מוסר הרבה יותר גדול מ

אן שרליייי (בקול מאוד מאוד מזלזל)

אבל האמת- כל אחד והטעם שלו. פשוט. אתם לא מבינים. הכוונה בכל אחד והטעם שלו לאן שרלי. לא להארי פוטר. לאף אחד אין זכות ללכלך על הספר הזה שמעתתתתתת????!!!!!!!!

"התורה המשמחת" על הרב אוירבך. 

בכיתי בחלק שמספר על לכתו כאילו אני בלוויה עצמה...

מה שמעיד על עצומתו של הספר בלחבר אותך את הדמות המופלאה הזאת.

וגם אני אוהבת את גרינבוים , איך שכחתי אותו!

בס"ד

הספר הראשון שקראת: רובינזון קרוזו

הספר האחרון שקראת (קורא/ת): "הבריחה" של דיוויד באלדאצ'י

הספר הכי טוב (אחד בלבד!): שאלה קשה! אבל אם תצמידו לי אקדח לראש אני אומר שהסמל האבוד... באמת השאיר אותי עם פה פעור.

הספר הכי גרוע (כנ"ל): מלכים ג'... אין מילים.

הסופר/ת הכי טוב/ה: קשה לבחור אחד אבל אני חושב שדן בראון... כל ספר שלו חוויתי, מלא תובנות ועמוק.

הסופר/ת הכי גרוע/ה: יוכי ברנדס

הספר שגרם לך לצחוק בקול: היו כאלה אבל אני לא זוכר אחד ספציפי.

הספר שגרם לך לבכות בדמעות: חח אל תגזימו, עוד לא נכתב הספר שיגרום לי לבכות.

ניסית פעם ספרות חרדית ? יש ממש קצת יפים אבל שווה.

זה לא סיפורת חרדית מה שכתבת זה סדרה אחת של סופרת חרדית אחת (באמת מוצלחת ביותר, אין חולק, גם לדעתי אלו הספרים החרדיים הטובים ביותר)

מה מצחיק במהללאל? לא זכור לי שיש שם קטעים מצחיקים 

לגבי פדהאל - הרגע יצא יוזבד אחרי איזה 3 שנים שהיא מרטה לכולם את העצבים, אל תבני על זה כ"כ מהר

זה פשוט לא מצחיק אותי... במהללאל אין קטעים שופכים, נכון אבל יש שם קטעים צינים שגרמו לי לצחוק בקול...

הספר הראשון שקראת: המפוזר מכפר אז"ר

הספר האחרון שקראת (קורא/ת): איתי מלבנון (מדהים! של ייה)

הספר הכי טוב (אחד בלבד!): המתנחלים בהר!!!!!!

הספר הכי גרוע (כנ"ל):הזקנה ששברה את כל החוקים (חיקוי משעמם מוות)

הסופר/ת הכי טוב/ה: אבירם ברקאי

הסופר/ת הכי גרוע/ה: ניסים משעל (ממש ממש לא אובייקטיבי)

הספר שגרם לך לצחוק בקול: הזקן בן המאה שיצא מהחלון ונעלם. שובר מצחוק!!

הספר שגרם לך לבכות בדמעות: אישה אחת

וכמה מילים לסיום: מי שלא קורא את המתנחלים בהר לא מתחיל להבין מה הוא מפסיד!! אני קורא המון וזה ללא ספק הספר הכי טוב שקראתי (ואקרא) אי פעם

אם את קוראת ספרות חרדית זה בהחלט יהיה עלייה ברמה..

והיא היחידה שלא צריכה להכניס רומנטיקה וזה עדיין מרתק, מוסיף ברמה המוסרית וההיסטורית

היא נפטרה לפני כמעט שנה

הספר הראשון אחד מילדים מספרים על עצמם

הספר האחרון היומן של אנה פרנק והרץ במבוך (במקביל)

הספר הכי טוב כמה שזה צופי הארי פוטר מפתיע כול פעם מחדש

הספר הכי גרוע ההיסטוריה של כול הזמנים לילדים

הסופר הכי טוב דבורה עומר 

ספר שגרם לי לצחוק הזקן בן המאה וכ'ו

ספר שגרם לי לבכות לאוהב עד מוות. אחד הקשים 

אבל מאז שהיית בכיתה ח' השתנו דברים בספרות החרדית - ולטובה, ב"ה.

אבל המעט היפה שווה !

הספר הראשון שקראת: מממ...בטח שירי מירי או מעשה באופניים

האחרון (קוראת ) : אני רוצה להיות - חיה הרצברג

הספר הכי טוב : מהללאל מ. קינן  

הספר הכי גרוע : --- צנזורה ---

הסופר/ת הכי טוב/ה : חיה הרצברג / רות קפלר

הסופר/ת הכי גרוע/ה: ח . ברטלר - לא כי זה לא יפה ומרגש, כי זה לא מקצועי ומזיק.

הספר שגרם לך לצחוק בקול:מורה גינגית / חיה הרצברג וברצינות

הספר שגרם לך לבכות בדמעות: פנקס צהוב /דבורה רוזן וקוראים לי צביקי גרין/ חיים ולדר

ותיק מקסיקו, מעולה.

הספר הראשון שקראת: נראה לי דוד המלך.. אלוקים יודע

הספר האחרון שקראת (קורא/ת): חידוש של הרעיון - צופן 117 על ילדי תימן בגלל הפרסום של הפרשיה, רציתי להיזכר בתאוריות קונספירציה מעניינות

הספר הכי טוב (אחד בלבד!): מהללאל - לא כי אין יותר טובים - אלא כי אפשר לקרוא אותו שוב ושוב ושוב.

הספר הכי גרוע (כנ"ל): פתאום עלתה השמש - מה שזה לא היה זה עשה לי כאב ראש, זה כל מה שזכור לי

הסופר/ת הכי טוב/ה: מי שיודע להעביר מסר בלי לספר שהוא עושה את זה (דבורה רוזן, יעל רועי דומיהם)

הסופר/ת הכי גרוע/ה: רחל שור, חוב רוזנברג - לא כי הם לא יודעות לכתוב - אלא כי הכול פסיכולוגיה שלא חביבה עלי

הספר שגרם לך לצחוק בקול: פנקס צהוב, כשלונות חרוצים של יעל רועי - אחד הטובים ביותר בעולם!!!!

הספר שגרם לך לבכות בדמעות: פנקס צהוב, הסוף של סודות, כוכב בודד וכו'..

וכמה מילים לסיום:

קשה להגיד על סופרים שהם לא עושים עבודה טובה, אפשר לומר שין תמיד חיבור בין הסופר לקורא כמו שהיינו רוצים. ספר ממש טוב, אולי יגרום לך להמשיך את הסיפור בלב.. תלוי עד כמה הדמיון מפותח.

וכן, הכול היה פה ספרות חרדית!!!!!!!!!!!!!

אני עדיין באמצע (לא להאמין שלוקח לי שלושה ימים לגמור ספר..)

אבל מהמם , תודה!

של ענת גנירם אמא לעזור מאוד נאהב משהו כזה.

הספר האחרון.

אממ משתדלת לקרוא לא יצא לי הרבה זמן את מלחמות היהודים ברומאים

של יוספוס פלביוס.

הכי טוב: איך אמרו פעם לפני שבוע הספר?

בן אדם שאוהב ספרים זה כמו לשאול אותו איזה מבין ילדיו הוא הכי אוהב.

זה ממש נכון.

אז אני אגיד כמה: במופלא ממני- ספר נשי מדהים ומעצים, לקרוא כמה פעמים כדי להבין.

גיא אוני

אוהווו אני לא מסוגלת לבחור

אממ ללכת בדרכך, פרש הברונזה 

הספר הכי גרוע: על דונה גרציה, הכתיבה הרגישה לי ילדותית ומטופשת.

הסופרת הכי טובה: גי קי רולינג, עובדתית. 

הכי גרועה: על דונה גרציה הזה, לא זוכרת

לצחוק: וואי לא זוכרת,

לבכות: מתוך ההפיכה, פתאום התחלתי למרר בבכי.

הספר הראשון שקראת: וואו לא זוכרת... מן הסתם ספר ילדים, ואז קומיקס, ואז ספרים של גלילה רון פדר עמית, ואז אני זוכרת שקראתי שלושת הבלשים ואז הארי פוטר ואז פרחתי לי...

הספר האחרון שקראת (קורא/ת): בדיוק סיימתי הרץ במבוך ואני עומדת להתחיל עיר של זכוכית (בני הנפילים)

הספר הכי טוב (אחד בלבד!): וואו לא שואלים את השאלה הזאת!!! כל ספר הוא טוב מבחינה אחרת... כל הספרים טובים!!! אין ספר טוב יש ספר מתאים...

הספר הכי גרוע (כנ"ל): גם את זה לא שואלים. כל אחד והטעם שלו. והסופר כתב את הספר בעיקר בשביל עצמו בדר"כ...

הסופר/ת הכי טוב/ה: אמממ כנ"ל. למרות שאם תשאלו אותי אורסון סקוט קארד (המשחק של אנדר) פשוט גאוןן

הסופר/ת הכי גרוע/ה: כנ"ללללל

הספר שגרם לך לצחוק בקול: כל מיני. הארי פוטר, ארטמיס פאול, פרסי ג'קסון קצת ורוב רובם של הספרים האחרים... דרך אגב, אצלי זה לא צחוק, זה מין גיחוך כזה בדר"כ...

הספר שגרם לך לבכות בדמעות: הארי פוטר, ואני לא זוכרת מה עוד...

וכמה מילים לסיום: 

אני שונאת כשאנשים מעבירים ביקורת על ספרים שהם לא קראו.

אני שונאת שאנשים אומרים כזה "אני בהחלט מעדיף ספרים על פני אנשים". כאילו, נכון שהספרים מעניינים וזה, אבל הם לא רק בשביל זה, הם גם דרך חיים, כלי לחיים, כלי להבין את העולם, את האנשים סביבך...

וסתם שתדעו, בכל ספר יש עומק. כל סופר כתב את הספרים שלו עם עומק, גם אם אתם לא רואים אותו. אף אחד בעולם הזה לא שטוח. בטח לא סופרים. אפילו מאחורי הספרים הכי לא צנועים ומגעילים מסתתר עומק מדהים.

זהו. אין לי כוח לחפור. ביי.

הספר הראשון: הספר של כיתה א'(של קמץ פתח),(עם אמא שלי בכיתה א') ואולי משהו כמו חמישה בלונים....

הספר האחרון: אני באמצע תיכון לילה 2(פעם שנייה)לפני זה קראתי את מורדים

הספר הכי טוב: מפוצלים ופרסי ג'קסון(מושלללללללללללללם היה קשה להחליט!!!!!!)

הכי גרוע:אין אצלי גרועים יש משעממים...(המשעמם ביותר- לא אשכח אותך, כמעט נרדמתי)

הסופרת הכי טובה:ורוניקה רות', ריק ריירדן,פיטקוס לור, דמיאן דיבן, אורה מור,אסתר שטרייט וורצל ועוד....

הסופרים הכי גרועים:לא זוכרת אין לי הרבה כאלו,

שגרם לי לצחוק: כמעט אין לי כאלו שאני לא צוחקת מהם... בכל ספר יש קטע מצחיק

שגרם לי לבכות: היינו שקרנים ונאמנים,אני מספר ארבע,משני צדדים,הספרים של דברוה עומר(מושלם אבל עצוב)

מילים לסיום: ספרים זה הדבר הכי מושלם עלי אדמות (כן אני מאמצת ביטויים)זה חצי מהחיים שלי וזה תורם המון!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אני חולת ספרים!!!!! 

ברוך ה'.

הספר הראשון שקראתי: לא זוכרת.

הספר האחרון שקראתי (קוראת): מתוך ההפכה

הספר הכי טוב (אחד בלבד!): 8 דקות אור

הספר הכי גרוע : לא יודעת

הסופר הכי טוב: הרב ליאור אנגלמן

הסופר הכי גרוע: לא יודעת..

הספר שגרם לך לצחוק בקול: קומיקס 'הגיע הזמן'- האחרון

הספר שגרם לך לבכות בדמעות: צומת הדרורים

וכמה מילים לסיום: ספרים הם חברים.

בלי לתרגל בדיבור לא תתקדם לשום מקום וגם לא תדע מה הרמה האמיתית שלך

בכל פרק יש עוצר מילים

אבל הוא משני לקטעי דו-שיח

פרקטיים שמגיעים מייד לאחריו

וזה כבר משהו הנקודה היא

שקשה לחבר את הנקודות ללא

דו שיח אמיתי או פרקטיקת שטח

למשל ללכת בשוק הערבי

ולנהל משא ומתן עם הסוחרים

או דיבור בקבוצה או בחבורה

חכן גם שאלתי אם יש פה עוד מישהו

שמעוניין ללמוד ערבית או שאסתפק

בללמד את הילד הזה בחווה שלא הולך

לבית ספר חחח 😅😅

מבוגרים שיודעים אידיש ובכלל.....אוהבת ללמוד שפות,

אפילו יוונית, רוסית וכו', אבל לאחרונה מרגישה שקודם

כל ללמוד את השפה שלנו, היהודית.

נשמע פחות אטרקטיבי אבל אמיתי ונכון יותר.

ערבית אני שונאת. שפה מכוערת.

כשלומדים שפה כלשהי, חרף המטענים הרגשיים, מגלים את היופי שלה. בין אם מדובר בערבית או בגרמנית.

הראשונה - היא כן מכוערת בעיני. גרונית כזו, לא נעימה.....

חושבת שיש שפות שגם בלי להבין אותן, הצליל שלהן נעים לאוזן -

הן רכות כאלה, זורמות....

הספרדית הדרום אמריקאית, גם הפרסית, נראה לי...

לא נעימות לאוזני השפות הגרוניות, או הקצרות-קטועות (סינית למשל)

מדברת על הצליל, לא על העושר הלשוני וכו'.

גם השפות הסקנדינביות, למרות שדומות לגרמנית (חוץ מהפינית) -

רכות ונעימות יותר מגרמנית. בעיני, כלומר, באוזני, לפחות.

לא יודעת איך אנחנו נשמעים, גם לא הכי רכים נראה לי....

בשם בסמה.

כנראה היא קפצה לי, כי פה בבית יש לי ילדים שמנסים ללמוד ערבית🤭 (אני אישית לא מסוגלת לשמוע את השפה הזו, אף שמבינה שחשוב ללמוד אותה)

בכל אופן, הבן שלי לומד ערבית מסבא שלו, יליד עירק.

נשמע שהכי טוב לחפש דובר ערבית (יהודי!) ואיתו לה אמן על מה שלמדת...

אני מציע לך להאזין המון לרדיו ולשמוע את השפה הערבית גם אם אתה לא מבין הכל באותו רגע. אתה תתרגל לניב ולמבטא ובהמשך כשתכיר את המילים תתחיל גם להבין.

גם ככה הכל שם אותו דבר, שנאת יהודים ומדינה פלסטינית

אם אתה מחפש לתרגל דיבור בערבית, בדיוק בשביל זה פיתחתי בוט AI שמאפשר לנהל שיחות בערבית מדוברת (פלסטינית־עירונית).

אפשר לדבר עם דמויות שונות בסיטואציות מהחיים, כמו קניות בשוק או שיחה עם חבר, והבוט גם יודע לתקן טעויות ולעזור להשתפר.

היתרון הוא שאפשר לתרגל מתי שרוצים, בלי להיות תלויים בפרטנר לשיחה.

אם מעניין אותך, אשמח לשלוח לך קישור להתנסות 🙂

אחרי בת-שאול ברחתי כל עוד רוחי בי.

אחרת אני שוב אתמכר. לא ולא אדוני.

אחזור רק בעוד זמן ואשלים בבינג'.

הוא אכן סופר מרענן ומקורי. אמנם לפעמים הוא קצת הולך לקצה הגרפי של כל מיני זוועות, אבל בסך הכל מרתק ומוצלח ומפתיע.

יש לך רק 20 ומשהו פרקים של הסיפור החדש להשלים

אני מבין שהוא לא פיתח בסוף את ליה, אה?

אבל ממתי אני הדוברת שלו? לך תראה בעצמך מה הוא כתב היום

שלושה פרקים רק עליה, שהיא נוסעת לצפון למצוא להקה. וגם הוא הודיע שכמראה היא תהיה הדמות הראשית בספר הבא.

אין פרק היום, אז בינתיים קבלו תמונה של ליה שמחכה כבר לספר הבא שיוקדש לה - "מלכת הערוב"

לחסוך לאנשים שפחות אוהבים אימה ופעולה וכאלה...

לא קוראת ספרות ישראלית. משום מה לא נראית לי טובה. וגם לא נקייה. כאילו בלי זה,

הספר לא ייקרא.

קראתי את אהרן אפלפלד (אני מתכוונת לסופר שכותב על השואה);

כותב טוב לדעתי, אבל מה, מדכא....

ספרי אימה - לא מספיק מה שקורה מסביב? במציאות שלנו? זו לא אימה מספקת?

אבל אולי סוג כזה של ספרות דווקא משחרר קצת. כמו ספרי מתח וכאלה.

אגב מי שאוהב ספרים העוסקים בבעלי חיים (אני חוזרת לנושא האהוב עלי בכפייתיות...)

אז:

ג'יימס הריוט. וטרינר אנגלי בשנות לפני ובזמן מלחמת העולם השנייה, בבריטניה.

לא קשור למלחמה בכלל (מלבד ספר אחד שבו גוייס לצבא בפרוץ מלחמת העולם)

מתוק. אנושי. חוש הומור. מקסים. צפון אנגליה, עם הנוף החורפי הצרוב הקשה

שלה, כשהוא מתבוסס בשלג כדי להגיע לאיזו רפת, והאיכר לא מבין בכלל על מה

ולמה ההתנשפות..... למי שרוצה מצב רוח טוב ופרצי צחוק....מומלץ!

לא יודעת איזה איך היה כוטרינר אבל כסופר, מוכשר מאוד. הוא התפרסם

מאוד בזכות ספריו וזוכרת שהודיעו על מותו גם בחדשות.

יש סופר אימה אמריקאי בשם קינג. רק מקריאת תמצית מינימלית

של ספר שלו, אוחזת בי צמרמורת ונטייה לבדוק מתחת לארון

אם יש שם משהו, ולמחרת כולי עצבנית. פחד.

אישית אני לא מתחבר לז'אנר של אימה וחיות, אבל למה לזלזל בסגנון הספרותי שאנשים אחרים אוהבים????

פשוט תמהתי; הרי זה מפחיד!

דרך פעולה ודרמה, וכלה באימה ופלצות... אני אישית לא אוהב "אימה" כז'אנר, אבל כן את איך שמשה רט כותב אתזה..

וגם להזדהות עם הפחדים הכי עמוקים וקמאיים שלהם... לכן בדר"כ אנשים שהם אולטרא פילוסופיים ורציונליים לא מתחברים למיתולוגיות וכדו'...

אכן, ספרות ישראלית הרבה פעמים, (יותר מידי) לא לטעמי מבחינת רמה. קללות, גסות, תיאורים גרפיים יותר מידי, ופריצות...

את משה רט ספציפית, את מכירה? אתחיל ואקדים הוא דתי. אמשיך דרך זה שיש לו הסמכה לרבנות, ונסיים בזה שהוא פילוסוף אם זה משמח מישהו (פילוסוף גרוע וסופר נהדר לענ"ד).

לגבי הז'אנר: אנשים אוהבים ספרים, סרטים שהם מוצאים בהם את עצמם, את היום יום שלהם. את השאיפות שלהם. ו,כן גם את הפחדים שלהם... אם את לא מתחברת, אז באמת אני שמח שציינתי את כל שציינתי - חסכתי לך לבדוק אותו...

ההתחלה והחלפתי בחנות לספר אחר. זה מתחיל כמו כל ספר מתח, עם רצח וכאלה.

במה זה שונה בעצם? מה הנהייה אחרי הספרים האלה? אולי לא הבנתי. אולי המגיבים

כאן לא קראו ספרי מתח. באמת אני תוהה. לא בציניות.

אינני אוהבת ספר מתח שהקשר היחידי שלהם לרוח ישראל סבא הוא

מדי פעם "בעזרת השם" או תפילת מנחה....סליחה. את ספריה לא

מכירה, אולי אני טועה לגביה, בגלל ההתרשמות הראשונה שלי.

אמרו לי פעם שזה מדע דימיוני; מההתחלה של הספר, זה לא נראה

לי כך.

אולי זה לשון הרע מה שכתבתי. אני צריכה לעשות תשובה, לא יכולתי להתאפק

כי ציפיתי למשהו אחר לחלוטין. סליחה.

תודה!

שיש בהן גם ספרים באנגלית.

ויש גם חנות שיש בה רק או בעיקר ספרים באנגלית, שנקראת sefer and sefel כמדומני. הייתי שם פעם אחת לפני שנים, אז לא יודעת להסביר לך איך מגיעים. רק זוכרת שזה באחד הרחובות הפנימיים באזור רחוב הלל...

כמו ש @מתואמת כתבה

יש את דני ספרים, שיש להם הרבה יד שניה וגם באנגלית

הולצר ספרים

שתי החנויות האלה נמצאות בין הדוידקה ליפו מרכז

ועוד חנות אחת ששכחתי את שמה אבל בטוחה שגם שם יש ספרים באנגלית- נמצאת בין הרכבת הקלה של יפו מרכז לעיריה. פעם מצאתי שם ספר נדיר

לשנים יש אחלה אתר

בסיפור חוזר כל הספרים ב20

בסמניה זה אנשים פרטיים לאנשים פרטיים כך שכל ספר הוא במחיר אחר

בת הדיין היה ספר שנתן רגש ועומק שלא התכוננתי אליו, ושנגע בי ממש.

לעומת כל מה שביננו שהיה גם קצת שחזור של העלילה של בת הדיין מצד הקונספט, וגם זכור לי פחות סוער ויותר קצר בחוויה שבו, למרות שגם ממנו ממש נהנתי.

בת הדיין קראתי ברצף גמרתי אותו בחצי ים בערך והוא נכנס עמוק ללב... ברמה שקראתי אותו עוד מלא פעמים כבר

וכמה ימים אחרי קראתי את כל מה שביננו והתאכזבתי.. כי כמו שאמרת אותו קונספט וגם בגלל שהפעם זה חרדי- חילוניה זה פחות עניין אותי..

מעניין, למה חרדי-חילוניה פחות מעניין אותך מההפוך?

ואי לא יודעת איך להסביר....

הדיון על חילוני על פני דיון על חילונית הוא הרבה יותר פרוץ, כי דיון על בנות הוא תמיד יותר פרוץ בפרט אם היא חילונית...

ובשניהם הרקע הוא לא שז"ז לגמרי, כל ספר והנקודה שלו.

(*שז"ז = שמן זית זך)

נכון שבשתיהם יש בנות, אבל דיון על בת חילונית הוא יותר פרוץ על כל הלבוש וצורת החיים.

אתה מאנ"ש שלומבה?

אבל גם בראשון יש כל מיני ביטויים וכדו'

מכיר את האנ"ש...

לא נעים להגיד, אבל בדרך כלל האלה היותר נקיים פחות מעניינים 🙈

(זה יכול להיות מכמה סיבות..)

מעניין ו...נקי.

לא אפרט יותר, במקרה שמישהו יקרא.

(וגם יש הבדל אם הסופר מכניס לא נקי לשמה, או שמתוקף

הנסיבות, כחשוב לסיפור. וגם אז, אפשר תמיד לעשות זאת

בצורה מרומזת ועדינה. זה נכון, שלא כולם מתאמצים לעשות זאת. וחבל).

לכותבת קוראים תמר וייזר. וזה הסיפור האישי ש ל ה.

סיפור מרתק, עשוי היטב, משאיר טעם של עוד, וואווו!

גם אצלי נכנס עמוק בלב ובנשמה!