ההריון והלידה הורסים את הגוף ומכניסים לסכנהאנונימי (פותח)

אז איך זה מסתדר עם ונשמרתם???

זה ממש מציק לי.

 

ההנחה הבסיסית היא לא נכונהבת 30

ההריון והלידה לא הורסים את הגוף.

גוף האישה, על כל מערכותיו בנוי בצורה מופלאה ומתוחכמת כדי לאפשר הריון ולידה.

נכון שרצפת האגן, למשל, צריכה שיקום אחרי לידה, אבל זה חלק ממערכות הגוף שצריך לתחזק.

גם גבר שלא יולד צריך לתחזק את הגוף שלו.

 

אבל הגבר לא תלוי בזה ולא ברופאיםאנונימי (פותח)


לא הבנתיבת 30

עצוב

גם אישה לא חייבת ללדת עם רופאיםHaum
להפךאנישוש
ידוע שאישה יולדת היא יותר בריאה ויותר חזקה הערכות בגוף שלה יותר פעילות...
מערכות..אנישוש
גוף האישה נועד ללידות הוא בנוי כך 'פרו ורבו ומילאו את הארץ "אני לי
יש ציווי מפורש בתורה. מה סכנה?אנונימי (3)


האמת, שבדיוק בגלל זה האישה לא מצווה על ''פרוחדשה ישנה
ורבו'', בגלל שזה מכניס אותה לסכנת חיים, הציווי הוא על הגבר!

וזה באמת לא מצב אידאלי שיש הרבה ייסורים סביב ההריון והלידה! אנחנו מתקנות את חטא חוה..
הפותחתאנונימי (פותח)

לזה הכוונה

 

בכל מקרה האישה צריכה ללדת וטוב שכך פרו ורבו זה לא רקאני לי

לגבר בסופו של דבר כי מי בהריון ויולדת נכון האישה

יש עליו מצווה אבל הוא לא יכול לבד. ה' יודע ומכוון זאתאנונימי (3)


מימה שידוע לי הציווי לא חל עצ האישהאמא לנסיך
בגלל שלה יש את הרצון הפנימי הזה לילדים גם בלי שהיא מצוות. הרבה פעמים רואים שאישה שהרגע ילדה ועוד מתאוששת מהלידה בכל זאת רוצה עוד. זה חלק מהאישיות של האישה.
אבל אתל גברים אין להם את הדחף הזה לילדים ולכן הם מצווים.
זה הסבר רעיוני יפה, אבל האמת ההלכתיתחדשה ישנה
היא מהסיבה הנ''ל
יש לך מקור לזה?ע מ
(לסיבה שכתבת שבגללה האישה לא מצווה ב"פרו ורבו").
(וסתם הערה, יש מהתנאים שסוברים שאישה חייבת ב"פרו ורבו").
יבמות ס''ה ע''בחדשה ישנה
וראיתי שהדעה הזאת ( דעת ר' יוחנן אם אני לא טועה) לא התקבלה להלכה.


בכל מקרה, לא אמרתי שלא ללדת ח''ו, גם אני ילדתי, וגם אני בהריון ובע''ה צריכה ללדת.
מה שאמרתי שיש סכנת חיים בללדת!
הפותחת-מקור חשוב בבקשה תקראו כולם!!אנונימי (פותח)

http://www.daat.ac.il/daat/refua/yeshiva5-b.htm

ולא התכוונתי לאף דבר מעשי

זו היתה הרגשה אישית שלי

בבקשה כל אחת לשאול רב

ולבסס השקפה נכונה בנושא

מה כתוב שםע מ
חוץ מהמחלוקת אם האישה מצווה בפרו ורבו?
זה שיש מחלוקת אם היא מצווה זה ידוע, לזה לא ביקשתי מקור. ביקשתי מקור לזה שכתבת שהסיבה היא הסכנה, ואת זה לא מצאתי שם.
הרחבה על הנושאאנונימי (פותח)

מהו מצב מסוכן

מה ההיבטים בנושא

הוא מאוד נגד

מניעה

שכנראה השתמעה מדברי בטעות

התגובה שלי הייתה מכוונת לחדשה ישנהע מ
שכתבה את הגמרא ביבמות כמקור.
סליחה. חוזרת בי..חדשה ישנה
לאחר בירור בנושא הבנתי שהאיש מצווה על " פרו ורבו'' אבל לא מהסיבה שהאישה בסכנת חיים.

אז אחרי שדיברתי עם בעלי, הוא אמר שזה תיקון של חטא חוה, וכמו שאפשר לראות, כיום ב''ה הרבה יותר קל ללדת בהשוואה לפעם, וגם הרבה יותר קל להשיג לחם מאשר פעם ("בזיעת אפך תאכל לחם"), מה שמראה שאנחנו בדור של גאולה , ובע''ה לעתיד לבוא כבר לא יהיה קשה להביא ילדים לעולם, ולא תהיה בכך סכנת חיים.
אז במילה אחת, זה לא מצב אידאלי שהקב''ה יצא מלכתחילה, זהו תיקון!
👍👍ע מ
מה פתאום!~א.ל

האם כל אישה בהריון אוטמטית נכנסת לקטגוריה של סיכון??

 

כן! למה מברכים'הגומל' אחרי לידה?חדשה ישנה
כי האישה היא בסכנת חיים!!
היא לא בסכנה בהריון~א.ל

בלידה- מפתח יולדת בידי הקב"ה, לכן אנחנו תלויות בידיים שלו.. על כל המשמעויות של זה.

ולכן הגיוני לברך הגומל, ולהודות

אני לא רואה את ברכת הגומל כאיזשהו אקט לאסון שנמנע מאתנו

אלא כהודיה על כך שהקב"ה עזר וסייע

 

 

יד כמה שידוע לי 'הגומל' מברכים מיחדשה ישנה
שנמצא בסכנה ויצא ממנה ולא בתור 'מזמור לתודה'.

ותסכימי איתי שבסוף ההריון (אמורה להיות) גם לידה..
זה הודיה על נס~א.ל

לא שלידה היא אסון, ומודים על זה שנחסך מאתנו אסון..

אלא על הנס העצום שה' סייע לנו בו!

וגם מי שהיה בבית האסורים ויצאאמא ל6 מקסימים
ויש עוד 2 אבל זו דוגמא של מישהו שלא היה בסכנה ומברך הגומל
בעבר בית הסוהר היה מקום סכנהאנונימי (6)
הלידה היא הסיכון לא ההריוןבתאל1


ומה עם רעלת הריון?mshlomo


רעלת הריון זה סיכון כשיש רעלת.בתאל1

כשיש לידה זה סיכון תמיד! לא משנה למי. גם למי שאין רעלת או כל דבר מסוכן אחר.

 

ומי שיש לו סכרת והוא לא בהריון? (הבנתם את החוסר קשר?)

בכל הריון יש סיכון שתתפתח רעלתmshlomo

אפשר לומר שלידה יותר מסוכנת מהריון. אבל גם הריון מכניס אותך לקבוצת סיכון. יותר קטן, עם זאת - סיכון.

 

ולכן הדגש הוא הלידה ולא ההריון.בתאל1

אם הלידה זה סכנה וודאית (הקב"ה נמצא למראשותיה של היולדת, וכו', אפשר למצוא הרבה מקורות לזה והתייחסות לזה אבל אין לי כח למצוא..וגם לא זמן מיותר..) 

וההריון זה סיכון לא וודאי- כלומר, סיכון מאד מאד נמוך..אז כנראה שאפשר להוציא את זה מהעניין של סכנה.

כמו שאומרים- הריון זה לא מחלה... 

 

הריונות קלים ולידות קלות לכולן!

הריון ולידה זה היינו הך!חדשה ישנה
פשוט שלבים שונים בהבאת ילדים לעולם..
לא נכון. ההריון זה לא סכנה לאף אחד...בתאל1

על מעוברת לא מחללים שבת...היא גם לא יכולה לאכול ביום כיפור..

על יולדת כן והיא כן אוכלת..

סתם דוגמאות שממחישות שיש הרבה הבדל בין הריון ללידה בעניין הסכנה.

 

ומעוברת לא צמה בצומות הקליםאנונימי (פותח)

והיא צריכה שיתחשבו בה באוכל שמתחשק לה

והמשכב קשה לה

הכל ע"פ המקורות

 

נכון אבל לפני שמתחשבים בה באוכל יש עוד דיניםבתאל1

שצריך לדעת- צריך קודם להגיד לה שצום (זה לגבי יו"כ ותשעה באב...) ורק אם פניה משתנות מותר להביא לה לאכול וכו'... לא כמו מישהי שכורעת ללדת שבכלל מעל כל זה...

 

גם הריון יכול להיות סכנהנחש משקפיים

לדוגמא רעלת הריון

 

ולכן ההלכה אומרת שבמקרה וההריון מסכן את האמא , האמא קודמת לעובר

 

ובכללי אומר, ברור שהריון ולידה זה מסוכן, זה סיכון מסוים....

 

להביא ילדים זה מסירות נפש, על כל המשתמע

זה לא מוגדר כסכנה, כאסון..~א.ל

בכל דבר יש סיכון.. 

במשנה ובגמרא לא מוזכרת ברכת הגומל אחרי לידהאיש יהודי 1
יש אחרונים שהעלו את זה, אבל זה לא מוסכם על כולם.
אין צורך שהיולדת תברך הגומל אחרי לידהאנונימי (7)
לא כתוב לברך אחרי לידה, לא במשנה ולא בגמרא, המנהג לברך לא היה קיים לא אצל האשכנזים ולא אצל התימנים, וגם הרב חיים דוד הלוי שהוא ספרדי כתב בקיצור שולחן ערוך, שמעולם לא שמענו שאשה תברך ברכת הגומל.
???????אשריך


כי לידה זו לא מחלה!!!אנונימי (7)
ולחזור מחו"ל כן? ולצאת מהכלא כן?אשריך
במקרים האלה יש סכנת נפשות שהיא לא ממחלהחיפושית אדומה

והסיבה היחידה לברך הגומל אחרי לידה זה שזה דומה לחולה שיש בו סכנה.

אשתדל להסביר, כנס/י...אנונימי (7)
ארבעה צריכים לברך הגומל
1. חולה שקם ממיטת חוליו והבריא.
2. אסיר שיצא מבית האסורים.
3. הולכי מדברות.
4. עוברי ימים.
תיקנו את ברכת הגומל על בסיס מזמור של פסח "הודו לה'..." שבמזמור תהילים זה מוזכרות ארבע הסיטואציות שכתבתי.
כל ארבע הסיטואציות הללו אסורים לכל אדם להיות בהם לכתחילה, מצד המצווה "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם..." כלומר אסור לכל אדם להתגרות בגורלו גם בשביל החווייה!!!
רק אם לא עלינו נקלע אדם לאחת מארבע הסיטואציות הללו, הוא צריך לברך הגומל, ומה אומרים בברכה? הגומל לחייבים כל טוב...
אשה ברגע שהיא יולדת היא לא עשתה כל רע, היא לא מתגרת בגורלה, אין איסור לאשה להכנס להריון, ואין בהריון שום דבר וחצי דבר מצד ונשמרתם מאוד לנפשותיכם, להיפך יש מצוות פרו ורבו, מצד קיומו של העולם, וההמשכיות!!!
אסביר עוד,
חל איסור על אדם לגרום לעצמו להיות חולה, כי הוא עלול למות, או לעשות לעצמו נזק בלתי הפיך.
חל איסור על אדם לפול בכוונה בשבי האוייב, כי הוא עלול למות, או לחיות בסבל ועינויים.
חל איסור על אדם לצלוח ים (ים התיכון או אוקיינוס, אין הכוונה לים כנרת) בשחייה או בסירה, כי עלולה להיות סערה, או כרישים והוא עלול למות.
חל איסור על אדם לעבור מדברות ברגל או ברכב כשהוא יודע שאין לו כמות מספקת של מים ומזון, וביימינו גם דלק לרכב, כי הוא מתגרה בגורלו ועלול למות.
לעומת מקרים אלו, מותר לכתחילה להכנס להריון!
ומי שעבר את המדבר עם מים ומזון ואפילו עם כובעע מ
לא מברך הגומל?

ומאיפה ההנחה ש"כל ארבע הסיטואציות הללו אסורים לכל אדם להיות בהם לכתחילה"?
אסור לאדם להכניס את עצמו למקום סכנהאנונימי (7)
שאלת שאלה גדולה, שצריכה התייחסות הלכתית מעמיקה.אנונימי (7)
האם בתי כלא בימינו, לפחות בארץ הם מקום סכנה? לעניות דעתי לא!!!
כי לאסירים יש מיטה עם מזרון, מצעים וסמיכה, יש להם רופא ומעקב רפואי, ושלוש ארוחות ביום, ובקרה והשגחה שלא יאונה להם כל רע.
האם מי שנוסע באוטו ממוזג במדבר עם טנק דלק שיביא אותו לאן שחפץ צריך לברך הגומל? לעניות דעתי לא!
או מי שנוסע בספינת שיט עם קברניט וארוחות צריך לברך הגומל? לעניות דעתי לא!
האם מי שכואב לו הראש והוא נח במיטה ולוקח אקמול, צריך לברך הגומל, לעניות דעתי לא?
סליחה מכבוד הרבנים שחושבים אחרת, ברכת הגומל תיקנוה לאנשים שנקלעו למקום סכנה, ולא לאנשים שתכננו זאת מראש!!!
כי אם הם תכננו זאת מראש, הרי שמבחינתם אין זה מקום סכנה, ושיקול דעתם מוכיח שהם יצאו משם בלי פגע.
אני מסכים שמי שנסע במדבר והתקלקל רכבו, והוא הלך ברגל כתוצאה מכך, וסיכן את עצמו, הוא צריך לברך הגומל.
אני מסכים שמי שחלה במחלה קשה ונתרפא צריך לברך הגומל,
אני מסכים שמי שעלה על אוניה והייתה סערה בים, והוא צריך לברך הגומל.
אני מסכים שמי שנפל בשבי האוייב, או נכנס לכלא במדינות ערב, או ברזיל, והשתחרר , צריך לברך הגומל.
יש לך מקור?ע מ
בינתיים, בשבילי, דעתך לא עדיפה מדעת גדולי הדור
אין מקור בראשונים למנהגים חדשים!אנונימי (7)
ובוודאי יש לי מקור, מזמור תהילים
לא פוסקים הלכה ממזמור תהיליםאנונימי (10)
ולא מדעתך המכובדת
👍ע מ
מזמור התהלים הנזכר, הוא המקור לברכת הגומל.אנונימי (7)
מקור זה ברור אבל מכאן ועד פסיקהשיר מזמור
כולל פרטי המצבים השונים ומתי כן ומתי לא...
הדרך רחוקה.

כמו שתצטטי את "ואכלת ושבעת וברכת" ומזה על דעת עצמך תגידי מה דיני ברכת המזון.
הדרך מהמקרא לפסיקה ההלכתית ארוכה ומפותלת
לכן כתבתי שצריך להביא ראייה גם מהמשנה, גמרא, והראשונים.אנונימי (7)
כשם שאי אפשר להוסיף עוד ברכות בשם לברכת המזון, או לכל תפילה, כי אין סמיכה וסנהדרין בדורינו...
לכן זה בעייתי לברך ברכות שלא מוזכרות בתלמוד,
כמו הנותן ליעף כח,
כמו להדליק נר של יום טוב,
לברך על ההלל ביום העצמאות
וכלול בזה, שאשה תברך הגומל...
בעייתי בעייתיע מ
אבל כך ההלכה... למה? צריך ללמוד...

אני בטוח שגם אתה מברך הנותן ליעף כח כל בוקר.

ואגב, כשאני כותב ל"אנונימי" אני כותב בלשון זכר. אם זה לא המצב, אנא אל תקחי את זה קשה.
אני לא מברך הנותן ליעף כח בבוקראנונימי (7)
כמנהג מי?ע מ
מהמקור שאביא בשם הרב עובדיהשיר מזמור
יוצא שיולדת צריכה לברך מדין חולה שהבריא!
שודאי חייב.
ומצטטשם מהמשנ"ב.

ומה שהתימנים לא נהגו הוא מפאת צניעות (כך בעלי התימני אמר לי ) ולא כי יולדת לא מברכת.

http://halachayomit.co.il/he/ReadHalacha.aspx?HalachaID=472

ויותר מזה לא אוסיף...
בוודאי שמברכיםתליה

וגם בעניין צניעות יש דרכים לנהוג,

למשל לברך מאחורי המחיצה כשהגברים שומעים אך לא רואים

אני מבינה שיש הנוהגים שלא,

אך מכאן ועד לעשות את זה הלכתחילה?

כל עדות ישראל לא ברכו לפני 200 שנהאנונימי (7)
במקור שהבאת, הרב בנבנשתי אומר ותמה אני ... שאין מברכיםאנונימי (7)
הרי הוא מעיד שהמנהג לא לברך!!!
הבנת הנקרא...אנונימי (10)
תמה שאין- תמה למה לא מברכות...
הרב אליעזר מלמד(באתר ישיבה, לא יודע אם זה נמצא בפניני הלכה):ע מ
גם יולדת כלולה בין החולים שנתרפאו וצריכים לברך 'הגומל'. ואפילו למנהג יוצאי אשכנז, שמברכים 'הגומל' רק לאחר דבר שיש בו סכנה, צריכה היולדת לברך. שהרי בכל לידה ישנה סכנה מסויימת, ואפשר ללמוד זאת מעצם זה שמחללים שבת כדי לטפל ביולדת. ולכן לאחר שהבריאה מן הלידה, צריכה היולדת לברך הגומל. בדרך כלל לאחר שבעה ימים היולדת כבר נחשבת לבריאה ויכולה לברך 'הגומל'. ולפעמים חולשת הלידה נמשכת שלושים יום, וממילא אשה כזו תברך 'הגומל' לאחר שלושים יום. בפועל, נשים רבות אינן מקפידות לברך 'הגומל'. וזאת מפני שמצד הצניעות חשו שלא בנוח לאסוף עשרה גברים ולברך בפניהם 'הגומל'. ומאחר שיש סוברים שהמצווה לברך 'הגומל' היא רשות ולא חובה, סמכו על דעה זו מקצת הנשים ונהגו שלא לברך 'הגומל' (מ"א ריט; הלכות קטנות ח"ב קסא; מ"ב ריט, ג).

http://www.yeshiva.org.il/midrash/1680
תביא ראייה מראשונים ולא מאחרונים.אנונימי (7)
לא למדתי את הסוגייה בפניםע מ
לא יודע מה כתוב בראשונים ובשו"ע, ובמקרה כזה אני סומך על האחרונים שהבינו כראוי.

(ואתה הבאת מראשונים? הבאת מהרב ח"ד הלוי...)
אם הראשונים לא כתבו, משמע שלא היה מנהג בתקופתם.אנונימי (7)
גם המשנה ברורה כתב כמדומני, שבאשכנז נשים לא ברכו הגומל לאחר הלידה.
כולם צריכים להבין משהו בסיסי, משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע...
הלכה צריכה בסיס כל שהוא, לא ממציאים יש מאין, גם תשים לב בתשובה של הרב אליעזר מלמד, שמביא סיבות למה ישנם נשים בעבר (מבחינתו) לא ברכו הגומל, מפני צניעות, ומפני שיש סוברים שברכת הגומל היא רשות, סמך להלכה כל שהיא יש להביא מהתורה, משנה, גמרא, ירושלמי, רי"ף, רמב"ם, רא"ש...
תחכים אותי אם מצאת.
לא חולק לרגע על זה שההלכה צריכה בסיסע מ
רק אמרתי שכשאני לא מכיר סוגיה, אין לי בעיה לעת עתה להסתמך על הפניני הלכה שכותב לברך. כי הוא לא רפורמי ח"ו...
למה?אשריך
כן. בכל לידה יש סיכון כלשהוmshlomo


גם בחציית כביש, ונהיגה ברכב~א.ל


בדיוק. לכן אין בעיה הלכתית ללדתmshlomo

פעם היה איזה מקרה של נער שעצר טרמפים ונחטף. אח"כ כל בני הנוער חששו לתפוס טרמפים. הרב אבינר כתב מאמר שמבחינה סטטיסטית הסיכוי שיקרה משהו הוא נמוך. לכן אין עם זה בעיה הלכתית.

אם כמעט כל יולדת היתה נפגעת או נפטרת מהלידה, יכול להיות שהיתה עם זה "בעיה" של ונשמרתם לנפשותיכם. ב"ה זה לא המצב (ולא הגיוני שהקב"ה יברא כך את העולם ויצווה על פרו ורבו)

 

נכון שההריונות מחלישים ושוחקים את הגוף, אבל גם הזקנה עושה את זה...

כיום זה פחות אבל עדיין!אנונימי (פותח)

למה כל כך הרבה בודקים אותנו?

בגלל זה.

 

כל כך הרבה בודקים-+mp8
כי זה מגלגל הרבה כסף, וכי אנשים רוצים לשלוט ולדעת מה קורה בכל שלב.
לא בגלל סיכונים לאישה.
כל הבדיקות זה כדי לדעת מה עם העובר.
אני די מסכימה איתך, רק דיוק קטן:אנונימי (4)

לא *כל* הבדיקות הן כדי לדעת מה עם העובר. הרבה כן, כמו שכתבת, אבל יש גם בדיקות שתן ולח"ד לרעלת הריון ויש בדיקת סכרת הריונית, ואולי עוד איזו אחת ששכחתי.

אוקי. צודקת. אבל לא עליהן שמים את הפוקוס, בד"כ+mp8
נראה לי שזה גם מחשש לתביעותmshlomo


הריון ולידה לא הורסים את הגוףאישה ואמא

וודאי לא יותר ממה שתזונה לא מאוזנת הורסת אותם.

הם מחלישים את המערכת ואח"כ תפקידך לחזק אותה.

 

להפך. כל הריון מוריד בכמה אחוזים את הסיכוןאנונימי (4)

לסרטן השד, סרטן השחלות, ועוד כמה סוגי סרטן 'נשיים'.

(גם כל חודש של הנקה, אגב).

אישה שהרתה וילדה והיניקה כמה ילדים יש לה הגנה מצטברת יפה מאוד, והיא בסיכון נמוך בהרבה מאישה שלא הרתה.

הקב"ה תכנן את גופנו כך שיתאים לשאת ולהזין תינוקות, וזה מה שהמערכות בגוף מצפות לו, וכך הן פועלות במיטבן ונשמרות.

שד של אישה שעוד לא הרתה הוא עדיין לא בשל, ויש לזה משמעות כשקובעים כל מיני פרוצדורות רפואיות בעת הצורך - שהשד עוד לא בשל וחשוף הרבה יותר לסכנות.

^^^^^אנונימי (5)

כתבת יפה ונכון!

אתן כותבות דברים טובים ונכונים, אבל..חדשה ישנה
הגוף של האישה זה באמת פלא אלוקי, איך היא יוצרת בתוכה חיים והכל כ''כ מדויק, החלב שמגיע בזמן, ההריון מונע סרטן השד ועוד ועוד.

אבל בשורה התחתונה, אישה בלידה היא בסכנת חיים! כתוב בגמרא שהגוף של האישה נשבר לחלקים בשעת לידתה ( לא ציטוט מדויק ). אנחנו היום בעידן שב''ה יש הרבה טכנולוגיה שעוזרת וממש מצילת חיים, תשאלו את הסבתות שלכן, במיוחד מי שבאה מארצות פרימיטיביות שהרפואה לא הייתה מפותחת, כמה תינוקות לא שרדו לידה? כמה נשים לא עלינו נפטרו כשהן על המשבר? זה לא היה דבר נדיר כ''כ.

אני מבינה מאיפה זה בא הרצון 'לגונן' על טבע הבריאה, על גוף האישה שפועל במדויק, אתן כאילו אומרות- מה את ' חושבת, הקב''ה יודע לברוא בצורה הכי נכונה ומדויקת... לא יכול להיות שדבר טבעי כמו ללדת יהווה סכנת חיים, זה נוגד את הדעת.

אבל , כמו שכבר כתבתי , זה לא מצב אידאלי , זה לא מצב מתוקן, אנחנו מכפרוות על חטא חוה!
אני לא מתווכחת עם הסכנה, אלא עם הקביעה שהם הורסים את הגוףאנונימי (4)

זה פשוט להפך. לבניין שלם של גוף האישה יש צורך בהריונות לידות והנקות. הם לא הורסים אלא יוצרים.

זה שיש גם סכנות - אמת.

הפותחת-הורסיםאנונימי (פותח)

הכוונה שהורידים  בולטים (עכשיו קראתי שזה מסוכן)

והרצפת אגן בורחת וצריך פיזיוטרפיה

וכן שרירי הבטן 

וסימני המתיחה.

אני בהריון וחשה סוג ת'

לא מסוגלת לפתוח בקבוק לפעמים להתכופף וכו'

אני מהרהרת

האם זה יעזור לי לחכות שנתיים  לפחות בשביל להתחזק

ושהגוף לא יפול מהעומס..

כן. לחכות שנתיים שבהם מחזקים את הגוף.חיפושית אדומה


אבל לא לכל אחת זה קורה כל מה שאת מתארת...בתאל1

אנחנו צריכים לשמור על הגוף שלנו במיוחד, אמנם... וחוץ מזה שזה מצב זמני כל האי-נוחות...

ואגב אני חושבת שפעם הנשים היו מחכות לפחות שנתיים בין לידה ללידה, פעם כשההנקה הייתה באמת מונעת ולא היו תחליפי חלב וכו' וכו'...וככה הגוף מתאושש וחוזר לעצמו. 

בגלל זה יש פוסקים שאומרים שאשה לא צריכה לצום את הצומות הקטנים שנתיים מהלידה.. בלי קשר אם היא מניקה או לא. 

 

סבבה, אני איתך חדשה ישנה
דווקא אני שמעתי שהריון זה דבר בריא וטוב לגוף גם הלידה277


כמו שאמא שלך עשתה עבורךחליל הרועים
הסיכון בנסיעה בכביש גדול יותר סטטיסטיתאורי8
איך זה שאת כנראה נוסעת בכבישים מסתדר עם " ונשמרתם"?
גם בטיול יש סיכון ורוב האנשים מטיילים, בכלל- מסוכן לחיות, ממה שאני מבינה ונשמרתם- מתכוון לכך שאדם לא יקח סיכונים מיותרים, חסרי טעם וחורגים מהנורמה, לא לסיכונים הרגילים של החיים, כמו ליסוע ברכב בצורה בטוחה, לשחות בברכה עם מציל ולצאת לטיול במקום מסומן- בשביל זה יש גם מצווה לבטח בה' - ולהאמין שאני עושה דבר נכון ובעל משמעות והכל מאת ה' אם צריך לקרות לאשה משהו זה יכול לקרות גם בדרכים אחרות . כשאדם לוקח סיכונים חריגים הוא לא יכול לומר זאת, אבל לידה היא חלק מהחיים וודאי שהיא רצון ה'.
👍👍ע מ
לידה והריון זהו קיום האנושות בעולם.איש יהודי 1
לידה והריון זו לא מחלה ואין סכנה לחיי היולדת על פי רוב, יש לידות מסובכות, אבל הן לא נחלת הכלל.
ולכן לא תמצאו במשנה ובגמרא שיולדת צריכה לברך הגומל, הן מצד היותה אשה, והן מצד שהריון זה לא מחלה.
כי רק ארבעה צריכים לברך הגומל, חולה שנתרפא, אסיר שהשתחרר, עוברי ימים, והולכי מדברות.
חולה שנתרפא אין הכוונה למי שקיבל כאב ראש ולקח אקמול, אלא למי שחלה במחלה קשה או דלקת ריאות והתרפא...
לידה אינה סוג מחלה, כי אם כן, היה את העניין של ונשמרתם מאוד לנפשותכם, ואסור לאדם להכניס את עצמו למקום סכנה.
אף אחת לא כתבה שהכל מהשמיים ואם הקדוש ברוך הואאני לי

מחליט שהכל יעבור בשלום אז הכל יעבור בשלום וכן צריך הרבה תפילות ולידות רק מחזקות את האישה 

הפותחת- ושוב מבקשת שתקראו את המקוראנונימי (פותח)

http://www.daat.ac.il/daat/refua/yeshiva5-b.htm

אני נחרדת שח"ו ישתמע משהו לא נכון ממה שאמרתי 

וחוזרת בי..

מישהי פה מרגישה שההריונות והלידות גרמו לה להיות חזקה יותר?אנונימי (8)

אני תוהה... יש קצת הבדל גם אם לא הורסים את הגוף זה עדיין לא הופך את זה לגורם מחזק...

כן בהחלט.אנונימי (9)

וזה משהו שגם הדודות המבוגרות שלי תמיד אומרות.

הריונות ולידות מחשלים.

 

האמת שאני כחצי שנה אחריחדשה ישנה
הלידה הרגשתי יותר טוב ממה שהרגשתי לפני ההריון. אבל אין לי מושג אם זה קשור,אבל יכול להיות שהייתי יותר בכושר כי הלכתי הרבה מאילוצים שאין רכב ועבדתי במקום רחוק וגם והייתי פעילה בגלל התינוק.. אין לי מושג אם זה קשור.
מה גם שההנקה מאוד הרזתה אותי, אולי זה גרם לי גם להרגיש טוב יותר בגוף.
מבחינה רפואית יש הרבה יתרונות להריוןעאע

בזמן ההריון הגוף מפריש כמויות גדולות של ההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון שתורמים לבריאות הלב, מונעים בריחת סידן ועוד תועלות רבות כמו עור זוהר ויפה.

זאת הסיבה שבגיל המעבר אישה ממשיכה לקחת את ההורמונים האלה בגלולות כדי להמשיך ליהנות מתועלתם.

כנראה שזאת גם הסיבה שלעיתים קרובות דווקא נשים שעברו הריונות רבים ניראות צעירות מגילן (מאוד נפוץ בציבור שלנו).

נכון שיש להריון גם תופעות לוואי לא נעימות כמו ורידים בולטים ופגיעה ברצפת האגן, ויש לטפל בזה בדרכים המקובלות.

ב"ה היום גם הלידה היא תהליך בטוח למדי, נלע"ד שאחוז הנשים המתות בשעת לידתן קטן מאחוז האנשים שמתים בתאונות דרכים....

 

בכל מקרה "ונשמרתם" מתייחס לאיסור עבודה זרה, וגם "חמירא סכנתא מאיסורה" מתייחס לדברים שאת לא צריכה לעשות.  

לעומת זה הריון ולידה הן מתנות שהקב"ה מעניק לנו ברחמיו וברוב חסדיו, ומי שזוכה לכך צריכה להודות לו, ובטח שאין עניין לוותר על כך ולפגוע בשושלת הדורות הניצחית רק כדי לשמור על הגוף הזמני שהוענק לנו.

בקשר לרצפת האגן וכד'מה'
אמנם ברוך ה' לא סבלתי מורידים אבל בעניין האגן וכד' ברור לי שיש נזקים שנגרמים לא מעצם הלידה אלה בגלל שלצערי כיום לא מאפשרים ללדת בצורה טבעית שיותר בטוחה ליולדת. לפי האופן הטבעי והמתאים לגוף האישה אנו אמורות לכרוע ללדת ולא להיות כבולות למיטה רק בגלל שזה יותר נוח למיילדות. העניין הזה יכול ליצור לא מעט סיבוכים, עיכובים ונזקים. למשל כשהיולדת זקופה בכריעה עצמות האגן חופשיות לזוז ולאפשר את הגדלת מעבר התינוק בעשרות אחוזים יותר (לא זוכרת בדיוק את המחקר אבל זה היה כ70℅ ) כמו כן כשמחכים בסבלנות לצערי הלחץ הרחם מתכווצת ופולטת את התינוק באופן ששומר על אברי האגן, אבל סבלנות נדירה מאוד בבתי החולים...והדרך כלל מלחיצים את היולדת לדחוף בכוח את התינוק באופן שיכול לפגוע גם בו בוודאי באיברים שלה שנדחפים...זה רק דוגמא לנזקים שיכולים להיות לא מעצם הלידה אלה מפעולות לא נכונות שלנו. ועם זאת אני ממש מבינה אותך, את לפני לידה וזה מפחיד אני איתך באותה סירה...מלידה ללידה אני מפחדת יותר אבל עדיין זה פלא איך תמיד ממלא אותי הרצון הזה לחיים נוספים...זה גדול מהפחד, זה גדול מהחיים...פעם ראיתי שרש"י כותב בפירוש "ובחרת בחיים" שזה לחיות ולהביא תולדות...זה חלק מהחיים, חלק מהמשמעות של לחיות...
צודקת מאוד במה שכתבת, ומוסיפהאנונימי (4)

בעיות ברצפת אגן נובעות גם מיציבה לא אידיאלית, שמפילה את כל משקל הבטן על שרירי רצפת האגן שלא נועדו לשאת אותה. מאוד נדיר לראות בחברה שלנו אדם ששומר על יציבה מיטבית (מי שמחפש מידע אפשר לחפש ביטיוב סרטונים של אסתר גוקהולה שמדגימה איך מגיעים ליציבה שעוזרת לגוף - אבל זה באנגלית).

אז אם היציבה שלנו היא כזאת שמפעילה על שרירי רצפת האגן את משקל האיברים הפנימיים של הבטן - כמובן שבהריון המצב מחמיר... אבל בחברות שבטיות עם יציבה טובה - הריון לא גורר בעיות ברצפת האגן! כלומר לא ההריון הוא זה שבאמת 'הורס' - הוא הורס רק כשהוא מצטרף לגורם הבעיייתי העייקרי שהוא היציבה הבעייתית.

וגם מחולשת אגן סובלות גם מי שלא ילדומה'
יש הרבה מבוגרות שסובלות מחולשת רצפת אגן למרות שלא עברו הרבה לידות. זה מגיע גם מהשינויים הורמונליים בגיל המאוחר, מגנטיקה ועוד.
רק תיקון קטן לגבי הכריעהחיפושית אדומה

בימינו ששרירי רצפת הגן באופן כללי פחות חזקים וגמישים בגלל שאנחנו יושבות יותר ופעילות פחות, אז דווקא כריעה לא מומלצת מהבחינה הזאת כי היא גורמת ללידה מהירה יותר עם יותר סיכון לקרעים. כדי להימנע מקרעים התנוחה המומלצת היא דווקא על הצד - שאד זה א מהיר, יותר נשלט ועדיין יש חופשיות של המפרקים באגן.

ואמרו לי את זה כמה מומחיות בנושא.

אבל על הצד אז צד אחד מוגבל לא?מה'
האמת שהלידה הכי מהירה שלי היתה על הצד. חבל שלא מלמדים את המיילדות את כל זה, בזמן הלחץ של הלידה כל כך קשה וכמעט בלתי אפשרי לחשוב מה צריך, אפילו שכבר ידעתי ולמדתי ואפילו כבר הייתי בסרט הזה בלידות קודמות
חבל נוראאנונימי (פותח)


הפותחתאנונימי (פותח)

תודה על התשובה היפה

סטטיסטית הנסיעה לבית החולים ללדת מסוכנת בהרבהלפניו ברננה
מהלידה..
מתי שמעת לאחרונה על יולדת שלא עלינו נפטרה בלידה?
ומתי שמעת על מישהו שנהרג בתאונת דרכים?
התשובות לפנייך..
זה ב"ה בזכות התקדמות הרפואה והטכנולוגיה...בתאל1

פעם זה היה אכן קורה הרבה יותר לצערנו...

 

זה מסתדר - כי אמרת דברים לא נכוניםיעל -NDאחרונה

הריון לא הורס את הגוף ולא מכניס לסכנה.

נהפוך הוא:

הריון - זה המצב הכי בריא לאישה. ובלי להיכנס לפרטים רבים (זה יתפוס את כל נפח הפורום...), יש דבר פשוט אחד שאת יכולה לראות על עצמך: שיערך היער הינו מראה המצב הגופני של אדם. כל אחד יודע, שבמצבי חולי ואפילו במתח - השיער נושר.

מתי יש שיער הכי יפה, הכי מלא והכי בריא אצל האישה - כאשר היא בהריון.

בכלל אישה בהריון - זאת אישה במיטבה, היא הכי יפה מבכל נקודת הזמן של חייה. הכי יפה והכי נשית.

כמובן, בזמן ההריון אישה יכולה להרגיש מיחושים שליליים שונים - אך אלה הן נשים שגם לא בזמן ההריון יש להן בעיות, שאולי הן פחות שמות לב עליהם. כי המקרים הללו נובעים ממחסור בויטמינים ו/או מינרלים וביטוי לכך פשוט שונה בהריון ומחוצה לו.

כמובן, בזמן ההריון יכולים להחמיר מחלות מסוימות, אבל הבעיות - מהמחלות, לא מההריון! מדובר במחלות שכבר היו קיימות בגוף האישה.

לעומת זאת, יש גם בעיות שחולפות בהריון או בעקבות ההריון.

 

ככל שתשמרי יותר על תזונה  ועל אורך חיים בריאים, וככל שתדעי להכיר ובה לבורא על כל מה שהוא נותן לך - כך תרגישי טוב יותר.

כמה עולה לכם כל האוכל לשבת?פצלשהריון

אם מסכימות לרשום בגדול מה הוא כולל וכמה נפשות?

כולל חטיפים, שתיה, בורקסים, עוגות חלות וכו...

יפה הבנתי,דיאט ספרייט

התנהלות בריאה וחכמה.

אנסה לאמץ

נשבר לי הלב עכשיואנוונימית1

הבת שלי עדיין לא בת 5.. קמה מלאאאא בלילות בגלל חלומות רעים. זה מתיש ברמות. במיוחד בזמן מילואים.

עכשיו לפני שהיא הלכה לישון שאלתי אותה מה החלומות הרעים שלה.

היא: שאבא ילך לכמה ימים לצבא.

אני: ומה נורא בזה שהוא הולך? (הייתי בטוחה שהיא תגיד שהיא מתגעגעת).

היא: שהוא ימות!

ומתפרצת בבכי.

והמחנק עלה לי לגרון.

וב"ה בעלי כרגע לא נמצא בגיזרה מסוכנת. אבל החזקתי את הדמעות שלי מהידיעה שהילדה שלי מתמודדת עם הפחד הזה ברמה היומיומית.

ועוד ילדים רבים במדינת ישראל. ושלא כל הילדים (אני לא נכנסת לסוגיית הגיוס. רק משתפת מהתחושות שעלו לי).

ושחלק מהילדים חוו את האובדן שהם כל כך פחדו ממנו... ומסתובבים עם חור ענק בלב ליתר חייהם.

וואי איך המציאות הזאת מפעם לפעם נותנת כאפה של החיים.

וואוו קשוח. באמת שובר את הלבהשקט הזה

כל כך קשה. בשביל שתיכן. חיבוק גדולכורסא ירוקה.

וואו חיבוק. איזה מתוקה ורגישה.רקלתשוהנ

מאמי 💔😥 חיבוק גדולבאתי מפעם

מסוג הפעמים שאני יכולה רק לשלוח חיבוק 💓שושנושי

חיבוק גדול, באמת נשבר הלב💔חזקה בעורף

איזה יופי אבל שהיא משתפת ויודעת להגיד מה מפחיד אותה! נשמעת ילדה נבונה!

יש באזורכם מרכז חוסן פעיל? אולי שווה להתייעץ ולקבל כלים איך לעזור לה להתמודד עם הפחדים. או בעזרתך ואפילו בעזרת כמה טיפולים של איש מקצוע. במיוחד שאת אומרת שזה לא חד-פעמי וחוזר על עצמו😔

מניסיון, יש להם כלים טובים!

מצטרפת להמלצה על מרכז חוסן^כיסופים^

ואם נשארה לכם יתרה לטיפולים משפחתיים המילואים נשמע ששווה להשתמש

וחיבוק גדול♥️♥️

אני גם מרגישה שלראשונה מזה 3 שנות מלחמה ומילואים פתאום נופלים האסימונים לגדולה שלי (בת 4)

תודה רבה! אני לא מכירה האמת אבל אנסה לברראנוונימית1

אוף זה ממש קשה. חיבוק גדול והרבה כוחותסטודנטית אלופהאחרונה

היא נשמעת ילדה מדהימה וחכמה. אני מתנחמת בזה ששלי עוד קטן ולא מבין, למרות שבסוף הכל נחקק בפנים

אולי יהיה פה רעיון למי לפנות.. (טריגר הפלה)קנמון

כמה שבועות אחרי הפלה.

כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.

יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.

לא היה גבול לאושר.

כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.

אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..

חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.

ואז, זה נגמר.

אז יש את הצער הגדול.

אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.

אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.

כואב לי כל כך.

בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,

מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.

האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,

הצדדים,

מקדימה- שיפולי הבטן.

יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.

אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים

ואילו הכאבים באגן חדשים.

למי לפנות?

כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.

בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.

מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?

קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..

תודה מראש..

רופא משפחה יכל לשלוח אותך גם לאולטרהסאונד בטןהמקורית

מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת

חיבוק♥️ תרגישי טוב!

למרות שהרבה מהכאב הוא בעצם בגב?קנמון

ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,

והבטא כבר מאופסת..

מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף

לא יודעת לגבי הכאביםילד בכור

אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח

תודהקנמון

כן. אם שרירי הבטן חלשיםהמקורית

אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק

אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב

בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים

אוקי.. הבנתי.. אולטרסאונד לכל הבטן..קנמון

החכמתי. תודה

חיבוק ענק!! ❤️פרח חדש

יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?

אני סבלתי מזה כמה פעמים

ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה

וואלה. מחשבה מעניינת ויכול להיות מתאיםקנמון

השאלה שלי- איך עולים על זה?

אני בלי חום.

לפעמים במישוש באזור הרחםפרח חדש

אם מרגיש כואב או אי נעימות.

זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד

תודה. אבדוקקנמון

נחת מספיק אחרי ההפלה?אביול

אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...

יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....

נחתי המון. שכבתי מלא.. הייתי חלשה ברמות.קנמון

גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.

ולמרות זאת החולשה המשיכה.

לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;

חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..

זה יכול להיות דלקת ברחםמבורכת

תודהקנמון

יקרההריון ולידהאחרונה

יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.

העיסוי חיצוני כמובן

נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.

בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!

(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(

אני עוד שניה מביאה לך סטירהשאלה גנים

נגמרה לי כל הסבלנות אלייך!!

כמה זה נורא (ממאה עד מאה ואחת 😜) שאמרתי את זה?

זה קרה אחרי ערב מלאאא מלא מלא סבלנות מצידי,

נחת, הכלה ושחרור

באמת!

אבל הילד גמור מעייפות וכאילו אין עם מי לדבר

פשוט הרגשתי שזה המשפט היחיד והאחרוו שנשאר לי לאמר

כדי שהוא באמת ילך לישון...

(בן 10)

תיכנסו בי חופשי

אוכלת את הלב מאז שזה קרה...

אני כותבת לך שזה לא נוראדיאט ספרייט

כי זה מה שאני אומרת לעצמי שכזה קורה לי (ולצערי זה קורה לי לא מעט).

לא יודעת אם עזרתי.

ברור שעזרת, זה תמיד מנחם לדעת ❤️שאלה גנים

אוף באסה שזה קורהעל הנס

אבל זה נורמלי לגמרי.

ילד צריך גם לדעת שלאמא יש גבול.

נכון שזה לא נעים אבל זה גם מלמד אותו על גבולות.

אני בכנות חושבת שילדים לא נולדים למלאכים הם נולדים להורים,אנשים בשר ודם שיש קצה לגבולות היכולת שלהם בשביל שילמדו לחיות בעולם עם אנשים רגילים ולא בעולם של מלאכים.

וזה ברוך השם קורה לכולנו ולא מעיד עלייך כאמא כלום חוץ מיזה שהוא עבר את הגבול ומתח את קצה גבול היכולת שלך🫶

גלוי נאות,גם אני אתמול התפוצצתי על בת ה10 שלי שעברה כל גבול אפשרי....

תודה על התגובה ❤️ וחיבוק גם לך 😉שאלה גנים

אין לי ניסיון בזהרקאני

כי הילדים שלי עדיין קטנים

אבל נשמע לי הגיוני שקורה כזה דבר

שאמא מגיעה לקצה

אני חושבת שאפשר להתנצל

ולהבהיר שההתנהגות הייתה קשה והביאה לקצה

"אתה זוכר מה אמרתי לך אתמול אחרי שעשית כך וכך?

אז תדע שאמא ממש לא התכוונה ולא רצתה לדבר ככה

אני אוהבת אותך ולא רוצה אף פעם לתת לך סטירה, היה לי כבר ממש קשה איך שהתנהגת

אבל עדיין אני מבקשת סליחה כי לא רציתי לדבר ככה"

משהו בסגנון

צודקת לגמרי, אני צריכה לדבר איתו על זהשאלה גנים

תודה שהזכרת לי. התנצלות היא דבר חשוב למרות שממש קשה לי לעשות את זה (כי נו הוא היה פשוט בלתי!)

בתקשורת מקרבתאמאשוני

יש התייחסות שלמה לצרכים של שני הצדדים בדינמיקה,

וזה מה שאני ממש אוהבת בדרך הזו.

כשמנהלים את הסיטואציה בצורה מאוזנת שמתייחסת לצרכים של שני הצדדים אז לא מגיעים לקצה יכולת השליטה העצמית.

נכון שלפעמים מגיעים אליה כדי ללמוד את עצמנו,

אבל זה מתוך מסגור של להכיר את עצמנו, ולא מתוך נסיון לעשות משהו שאנחנו לא יכולים (להתאפק יתר על המידה)

המשפט הזה אכן נוראי, אבל לא נפלתי ממנו, ילד בן 10 עשוי לחוות דברים יותר נוראיים.

מה שבעיני חבל, זה דווקא עלייך.

כ"כ התאמצת להיות בהכלה כל היום, ובסוף בגלל משפט אחד, את מרגישה ממש רע.

את אמא מהממת, ולא מגיע לך להרגיש ככה.

לכן ללמוד להיות קשובה לעצמך בדרך שתוביל לפתרון אידיאלי גם לך וגם לילד זו מתנה בעיני ❤️

ממליצה ממש ללמוד תקשורת מקרבת, לי זה שינה הרבה בחיים לטובה ב"ה.

תודה, אני אוהבת שאת כותבת על זהשאלה גנים

למרות שספציפית פה לא חושבת שזה היה קצה גבול היכולת כמו - טוב, אין שום אופציה אחרת, כלום לא עוזר, זה הדבר היחיד שנשאר לי לעשות כדי להזיז אותו לישון (לא מצדיק בכלל את מה שאמרתי רק אומרת שזה פשוט לא ממש היה מתוך זהו נגמרו לי הכוחות כמו מן חוסר ברירה מעוות כזה)

יש לך המלצה ספציפית איפה אפשר ללמוד את זה?טרכיאדה

יש קורסים חינמיים?

אני אוהבת את הפודקאסט של דני מקוריאמאשוני

אבל הוא לא בדגש של הורות.

דווקא חושבת שזה יתרון. קודם להבין ממקום נקי את הרעיון. אבל זה לא ישר יישומי,

זה להבין את התאוריה וזה יכול לעזור בהקשרים אחרים.

מול ילדים זה טיפה שונה, כי אם בדינמיקה מול שכנה,

כל אחת אחראית על הצד שלה,

מול ילד ההורה אחראי גם על הבנת צד הילד (לילד יש יכולת מוגבלת להסביר. למשל ילד שמתחצף לא יודע להגיד "קשה לי")

וגם על קבלת ההחלטות בסוף (אפשר לשאול את הילד לדעתו, אבל אם הורה החליט, הילד סר למרותו בכל מקרה)

יש את הקורס של הבית להורות מקרבת, אבל הוא לא חינמי.

יש הרבה מאמרים ברשת שיכולים לספק הצצה, אני גם אוהבת את התכנים של לריסה גינת.

לדעתי ללמוד תקשורת מקרבת פותח את הראש ועושה סדר בקשר של הורה וילד.

🙏שאלה גניםאחרונה

האישוoo

הוא לא המקרה הספציפי

אלא המחשבה שזה פתרון למשהו

לאיים בסטירה/ אולי גם לתת

אם יודעים שזה לא פתרון

גם בזמני מצוקה וחוסר אונים

לא חושבים ככה ולא מדברים ככה

אם את רוצה שזה לא יקרה שוב

את צריכה לשנות אמונה

ואז גם במקרים שאין לך פתרון אחר

זה לא יצוץ כאופציה לאמירה

תודה! את צודקת לגמרישאלה גנים

למרות שזה באמת לא אופציה מבחינתי... בשום מצב לא נותנת לו סטירות

(פעם לגמרי הייתי עושה את זה, כיום זה ממש לא אופציה)

אולי סתם נשאר לי מפעם התחושה שזה מה שמאיים הכי טוב 🙈🙈🙈

זה גרוע, אבל לפעמים קורא לי גםטארקו

אני חושבת שהילדים יודעים להפריד מתי זה "אם הייתי יכולה אז, כי הגזמת ברמות"

ומתי זה באמת סכנה שהם הולכים לחטוף

וואלה זה אנושי לאבד את זה

האם זה סבבה? ממש ממש לא

אבל זה קורא.

תודה רבה, מעודד לשמוע ❤️שאלה גנים

לא נעיםשנהב

להרגיש את החוסר אונים הזה שבאמת אין שליטה עליו.

אין לי ילדים בגיל אז אולי קל לי לדבר (ואולי בגלל זה אני מדברת עדיין מהמקום של הילד), אבל בעיני שווה לדבר על זה איתו. הוא כנראה יודע שגם הוא הגזים.

להגיד לו אני אוהבת אותך, אני לא רוצה לדבר אליך ככה, אתמול באמת נגמרה לי הסבלנות.

צודקת לגמרי! צריכה לדבר איתו באמתשאלה גנים

אני בזמנים כאלו לפעמים אומרת לילד מה אניפרח חדש

מרגישה

שאני עצמי כבר עייפה

וקשה לי כי נגמרת לי הסבלנות

עוזר לי לשחרר את העצבים בצורה כזאת

זה נכון לגמרי - הבעיה שעשיתי את זה!!שאלה גנים

זה בדיוק העניין,

הרגשתי שהערב היה מושלם מבחינתי

דיברנו בכיף, הסברתי לו בפשטות

מה אני צריכה עכשיו / מבקשת ממנו ש...

הייתי סופר סבלנית והסברתי שוב שאני צריכה עכשיו עזרה וכו' וכו'

והוא המשיך לשחק כאילו כלום...

ונשארתי רגועה הרבה זמן עד שהרגשתי שזהו זה, זה פשוט לא מוביל לשום מקום 😪

אז קודם כל זה מצויין כי בטאת את הרגשות שלךפרח חדש

והוא מבין מה הוביל אותך לזה

פעם אחרת

מה יקרה אם פשוט תלכי לחדר שלך והוא ימשיך בשלו?

ולא להשכיב אותו לישון?שאלה גנים

אני לא אלך לחדר כי יש לי כל-כך הרבה מה לעשות בבית בנתיים.

והוא פשוט ישכב על הספה ויקרא ספר עד אמצע הלילה, אין לו בעיה (אל תשאלי איך אני יודעת 😂)

קראתי בספרים של לייף סנטריראת גאולה

שלא להיות סופר סבלנית כשאת כבר מתחילה לאבד את הסבלנות, אלא לומר את זה.

להגיד שאני תיכף מאבדת את הסבלנות זה אנושי ובסדר גמור.

מה שהכי מתסכל זה כשאנחנו מתאמצות להיות סבלניות, ואין תגובה. ואז פתאום בום נגמרה הסבלנות ויוצאת המפלצת.

אז עדיף וטוב לומר שאני תיכף מאבדת את הסבלנות. ולעשות את זה רגע לפני.

וואלה צודקת, זה נשמע טוב, שומרת לי ❤️שאלה גנים

זה תמיד ככה אחרי הכלה מוגזמתל666

כשאנחנו יותר מדי מכילים ומוותרים , הרגש השלילי שלנו עולה עולה עד מתפרץ בלי שליטה.

בדיוק קראתי איזה פוסט בפייסבוק של מנחת הורים. היא כותבת שההורים מודרניים מכילים, מכילים , רצים לטיפולים, קונים. ואחרי שכל זה מתפוצץ להם בפנים , כבר אין להם כוח להגיב נכון ולהכיל ולהציב גבולות , הם פשוט מתמלאים במרירות ומתרחקים.

וואי אמאל'ה זה כזה נכון!!! קשה למצוא את הגבול...שאלה גנים

שזה לא נוראבשורות משמחות

וכדי ללמוד את האיזון של עצמי... צריך להיות בקיצוניות

זו עבודת המידות הרמב"ם

עכשיו להבא תדעי מה יותר נכון לך ולו בהתנהלות מולו ומול עצמך

להבטיח שזה לא יקרה שוב? לא..

אבל כשזה כבר במודעות, וכל צעד קטן שתעשי לטובת שניכם יקדם אותך זה לא העניין להגיע להישג מלהיות אמא מושלמת.

זה להנות מהדרך ומההצלחות הקטנות שהצלחתי להיות מה שאני באמת רוצה להיות.

תודה רבה 🥰שאלה גנים

כמה אחוזי מניעה יש לדיאפרגמה? חייבת למנוע בגללדיאפרגמה

סיבה רפואית ואין אופציות כמעט, חושבת בלית ברירה לעבור לזה למרות שהבנתי שפחות אחוזי מניעה, יש כאן מישהי שנכנסה להריון עם דיאפרגמה?

חייבת להגידציונה.

שעם כל סוג של אמצעי מניעה יש בנות שנכנסות להריון..

הדבר היחיד שהוא 100 אחוז זה להמנע, וזה לא אופציה.

אמצעי בטוח זה מעל 90 ומשהו אחוזים..

בהצלחה בהחלטה!

אני חששתי מאוד גםפרח חדש

עברתי לזה בלית ברירה

הלכתי למתאמת וקניתי את הגל גם ששמים

זה מונע מצויין ואני אחת שנקלטת ממש בקלות. חודש חודשיים הייתי לא רגועה כי חששתי עדיין אבל ראיתי שזה פשוט עובד ונרגעתי

זה אופציה די טובהשימושית

אבל תקפידי מאוד על ההנחיות (לא להזניח את ההתאמה, ולא כל כמה זמן שצריך+ אם יש שינוי חד במשקל)

ויכול להיות (לפי רמת הסיכון בכניסה להריון) שבימים המועדים ממש עדיף שלא תקיימו יחסים. אבל זה רק אם ממש אסור לך להיכנס להריון.

להימנע בימים מסויימים בעיני זה כבר ממשפרח חדש

להשתמש במניעה לשווא

כל המניעה שמשתמשים זה כדי למנוע הריון, גם אם האחוזים לא 100 אחוז

נכון שיש כמה ימים לפני וכמה אחרי שהחשש קיים אבל יותר קטן

אבל אין לזה סוף ככה

צריך להשתמש במניעה לפי הכללים ולחיות חיי אישות נורמליים (זה בהרגשה שלי אחרי אי אילו מחשבות ונסיונות לגבי זה)

בד"כ את צודקת, ועדיין אם הצורך הרפואי הוא מוחלטשימושית

ממש, רופאים ממליצים להשתמש במניעה כפולה בימים האלו (התקן או גלולות+ שקפים או נרות)

אז אם מונעים בדיאפגרמה ממליצה פשוט להימנע כי לא ישימו התקן או יקחו גלולות בשביל הימים הנ"ל...

אז לא צריך דיאפרגמה.. סתם מיותרפרח חדש

לא נכוןשימושית

יש 6 ימי פוריות, מתוכם 2 נחשבים לימים המועדים ממש.

אין הבדל כמעטפרח חדש

הזרע שורד מאוד טוב גם 3 ימים בתוך גוף האישה

כך שמדובר על הרבה יותר מיומיים

אם להימנע כי יש חשש

אז החשש צריך להתחיל כמה ימים קודם.

ואם לא חוששים 3 ימים קודם כי יש מניעה

אז גם ביום הביוץ לא אמורים לחשוש

אם להימנע באמת בגלל חשש שהמניעה לא מספיקה אז צריך טווח יותר ארוך ושאר הימים לא צריך בכלל מניעה.

לא יודעת, זה מה שהרופא אמר לי בפעם שהיה סיכון ממשישימושית

להיכנס להריון.

ואז שאלתי עוד שתי רופאים והם אמרו אותו דבר פלוס מינוס

זה מסוג הדברים שבעיני רופאים הם לא הכתובתפרח חדש

הם מתעלמים מהעובדות בשטח

ומתייחסים רק ליום הביוץ

כי הם למדו רפואה ואיך לעזור לנשים להיכנס להריון ולתזמן יחסים עם ביוץ

בעבר הייתי בטיפול כלשהו עם מעקבי זקיקים והתוכנית היתה לנסות להיכנס להריון מיחסים 4 ימים לפני ביוץ (ואז להימנע עד יומיים אחרי הביוץ).

ככה עשינו וישר נקלטתי אותו חודש. זאת פשוט עובדה שזרע חי כמה ימים בתוך גוף האישה

טובים מאוד מנסיוני, אם מקפידים להשתמשהמקורית

עם קוטל

אני איתה כבר כמה שנים ומאוד מרוצה. שום חלופה אחרת לא הייתה לי טובה כמו זו

עם כל אמצעי מניעה ניתן להיכנס להריון אגב. יש נשים שמכנסו עם התקן/ דיאפרגמה/ גלולות

בשונה מאמצעים האחרים השימוש וההצלחה בדיאפרגמה תלוי בך כמעט לגמרי (כמעט כי אם השם רוצה אז לא יעזור כלום ויהיה הריון) . אם את שמה. אם את משתמשת בקוטל. אם היא מונחת כמו שצריך. אם השארת אותה כמה שעות שצריך אחרי.

המתאמת שלי ספרה שבמדינות עולם שלישיפרח חדש

מקובל שנשים הולכות עם זה קבוע כל היום

אבל הם לא מקפידות על הגל ולכן אחוזי המניעה יורדים ואולי בגלל זה גם החישוב הכללי של אחוזי המניעה יורדים כי מחשבים את השימוש שלהם

ממש מוכנות לכל תרחיש😅המקורית

האמת שמי שמזהה ביוץ לא צריכה כל יום

אני שבוע לפני פרישה לא שמה בכלל

אני מזהה ביוץ ונכנסתי להריון איתה עם הגל והכלהריון ולידה

לא הולכת לפרט פה מעבר אז לא לשאול אותי בבקשה עוד

אסכם שזה עדיין רגיש ושזה הבייבי הכי הכי שאני שמחה שקיים

אני בטוחה שזה קרה ויקרה לעודפרח חדש

וגם עם התקן זה קרה ויקרה

וכנל עם גלולות וטבעת

בקיצור

זה לא חידוש ולא מוריד מטיב המניעה ביחס למניעות אחרות

זה מה שהפותחת שאלההריון ולידה

והרגשתי צורך לאזן כשכולן כותבות שמי שנכנסה להריון זה כי לא שמרה וכו

צודקתפרח חדש

אני בטוחה שיש פה נשים שנקלטו גם עם סוגים אחרים.. רק שלא ישמע כאילו זאת הממניעה היחידה שלא 100%

אני לא כתבתי ככההמקוריתאחרונה

האחוזים של מניעה עם דיאפרגמהoo

נגזרים גם מאלו ששכחו לשים/ שלא ידעו איך לשים/ שלא שמו קוטל/ שלא השאירו מספיק זמן אחרי ועוד

זה בעצם סיליקון שחוצץ וחוסם מעבר

והקוטל בא לשכבה נוספת של הגנה

זו הגנה גבוהה

אבל צריך להיות אחראיים לזכור/ לדעת לשים/ להשאיר

אני יכולה לנצלש לשאלה?אחת כמוני

דיאפרגמה יכולה להתאים אם יש חולשה משמעותית של שרירי רצפת האגן?

אני התאמתי את שלי אצל פזיוטרפיסטית רצפת אגןפרח חדש

אז היא בודקת גם את זה

שהדיאפרגה תתאים למצב השרירים שם

לי עובד נהדר112233445566

ואני אחת שנקלטתי תמיד בקלות

התאמתי אצל מתאמת ואני מקפידה תמיד כשאני שמה אותה (עם ג'ל כמובן) להרגיש שהיא יושבת טוב ושצוואר הרחם מכוסה כמו שצריך.

נראה לי ששימוש נכון מאד משפיע....

אז חשוב לשים לב אצל המטפלת להבין את העקרונות שהיא בודקת לך שתדעי גם לזהות על עצמך אם משו לא תקין

אני כבר עשור עם זה ומרוצה מאד!שאלתהריון

צריך להקפיד על ההנחיות. משתמשת עם קוטל ג'ל בנוסף. ולהיות מודעת. למשל שמתי לב שהיא מטיילת לי פתאום ובאמת הייתי צריכה להחליף מידה. אוהבת שיש מחזוריות כי ככה המערכת ההורמונאלית עובדת כמו שצריך. יש חשק מתי שצריך. עם אמצעים אחרים זה פגע לי מאד בחשק. וגם שרוצים היריון אז כל המערכת עובדת מסודר ופשוט לא שמים, אין צורך להוציא/לחכות שיהיה מאוזן.

מה שכן אני שנה אחרי לידה לא מקבלת מחזור (ועדין משתמשת ליתר ביטחון) שנכנסתי להיריון אחרי שנתיים וחצי זה היה לי אחלה שנה+ של מחזורים. אבל היתה תקופה שמנענו ליותר ואז זה כבר קצת התחיל להתיש אבל זה היה באמת כמה שנים שבדיעבד אוךי הייתי עושה משהו אחר. ואולי לא..אין לדעת ;)

בשימוש נכון ועם קוטל זרע עד 95 אחוזרק לרגע 1

כל אמצעי מניעה כשחושבים על הסטטיסטיקה כדאי לקחת בחשבון גם את הגורמים להפחתת יעילות

גלולות למשל 99 אחוז מאוד גבוה אבל אם שוכחים לקחת או לוקחים אנטיביוטיקה או מחלת מעיים היעילות כבר יורדת

התקן מותר לך? כדאי לדעת שזה מתאים גם לתקופה קצרה מה שפעם אמרו שלא

טוב, אז גם אני בשאלת קשיי השכבה...מתואמת

לא מדברת על הגדולים (מגיל 7 ומעלה), שזה סיפור אחר,

ואפילו לא על הילדונת בת הארבע וחצי, שאצלה מצאנו את הנוסחה (סיפור ושירים עד שהיא נרדמת, לפעמים אם היא מאוד עייפה מספיק לומר לה לחכות לנו במיטה עד שנבוא לספר לה ולשיר לה, והיא כבר נרדמת לפני).

מדברת על הקטנה, בת שנתיים וחודשיים.

היא פשוט בלתי רדימה בעליל!

מכניסים אותה למיטה - תוך רגע היא בחוץ.

סיפורים לא מעניינים אותה, שירים מרגיעים אותה רק אם היא ממש-ממש עייפה (ומכיוון שהיא ישנה צהריים, זה קורה רק בשעה מאוחר מדי).

גם מהעגלה היא למדה להשתחרר.

הדרך היחידה שלפעמים עובדת היא להפעיל לה סרט - ככה לפחות היא נשארת במקום. אבל גם זה לא תמיד מרדים אותה בסוף. והלילה למשל היא אמנם נרדמה ככה (בעגלה) אבל באמצע הלילה התעוררה והתחילה להסתובב ולעשות שטויות, ואנחנו היינו גמורים...

אתמול התחלנו להרכיב לה "כלוב" מסביב למיטה בעזרת רשת פלסטיק כזו. לפני שנים עשינו את זה לתאומים כשהיו בגיל הזה (כי גם הם כל הזמן היו יוצאים מהמיטה) וזה עבד מצוין. הם היו משתוללים שם יחד אבל לפחות לא מחריבים את הבית...

אלא שהמתוקה הזו, עם כל השובבות שלה, רגישה מאוד, והיא ממש נבהלה כשראתה את זה, אז ויתרנו על הרעיון...

בקיצור, טיפים אחרים להורים עייפים ולבית שאיכשהו צריך להישאר שלם?

תודה!מתואמת

מכיוון שבארץ מלטונין הוא במרשם רופא, אנחנו לא ניתן את זה בלי אישור מרופא. (לילדה האחרת שהזכרתי בשרשור כאן אנחנו מתכוונים לתת מלטונין, אחרי שקיבלנו אישור מרופא)

אם המצב לא ישתפר בקרוב אז נפנה לרופא לקבלת עצה, ואולי נעלה את הרעיון של מלטונין.

תודה רבה על החיזוקים!

מה עושים עםכנה שנטעה

בן שנתיים מתוק שהיה ישן את רוב לילות השבוע בשלמותם מסביבות 1930 עד 06-0630 ולאחרונה כמעט כל לילה מחליט בסביבות 3-4 שהגיע בוקר ובא לו לאכול/לשחק/לזמר/סיפור?

לא רוצה להמשיך לישון ובוכה שרוצה לצאת (ישן בלול), יכול גם שעה כל לילה... לא נעים לי גם מהשכנים🙊.. ולא מבינה מאיפה זה בא לו, זה לא שהרגלי העירות והשינה שלו במהלך היום השתנו. הכל כרגיל..

אולי להשכיב יותר מאוחר?דיאן ד.

הוא ישן במהלך היום?

ישן פעם אחת במהלך היוםכנה שנטעה

בין 12-14 בערך. ב19 כבר הוא אומר שהוא עייף ונרדם בקלות ב''ה

יצא לנו שהלך לישון כמה פעמים מאוחר, אפילו 21 ו22, ועדיין קם מוקדם

אולי קר לו?ריבוזום

הלילות נעשים קרים יותר. אולי כדאי פיג'מה יותר עבה / עוד שכבה (/שמיכה יותר חמה אם יש סיכוי שתישאר עליו)

כיוון מעניין אבל לא חושבת שזו הנקודהכנה שנטעה

אנחנו גרים באזור שעוד חם, והוא עם פיג'מה ארוכה וגם זורק מעליו את השמיכה. הוא גם לא מתלונן שקר לו, חושבת שהיה יודע לומר אם כך היה

נסי לכסות אותו לפני שאת הולכת לישוןרק טוב!

אני לא גרה במקום קר, אבל את שני הקטנים (4 שנים, 5 חודשים) כבר מלבישה עם פוטר בלילה. בן ה4 ובת ה7 כבר עם שמיכת פוך.

ומה עם להציע לו לישון אתכם? מצד שני יכול להתחיל הרגל לא טוב...

אבל הייתי מנסה להסביר לו שעכשיו לילה וכולם ישנים. להראו לו שחושך בחוץ. לעבור בין המיטות של בני הבית ולהראות לו שהם ישנים. ולהזכיר לו שגם הוא צריך לישון עד שיהיה אור בחלון ורק אז אפשר לקום.

זהו אנחנו מנסים שלא יישן איתנוכנה שנטעהאחרונה

לכן לא מביאים אותו אלינו למיטה. אז אני עושה בדיוק מה שאת אומרת, מראה לו שחשוך ושזה לילה וצריך להמשיך לישון עד שהשמש תקום.. והוא ממשיך לקום כל לילה מחדש ולוקח איזה שעה עד שהוא חוזר לישון😐

בהמשך לשרשור השכבות, הילד לא אוכל בא. ערבטוט

אני יושבת לידו בארוחה, משדלת לאכול. לא תמיד בהצלחה.

ברגע שנכנסים למיטה מתחיל לבכות שהוא רעב מאוד.

אני נוטה להגיד לו שהיה זמן של ארוחה, ואם הוא רעב שיחכה לבוקר. אבל תוהה אולי זאת טעות והוא עוד לא בגיל של הסקת מסקנות.

הוא בן 4, ילד נבון.

מה אומרות

בעיני תגובה מעולהמקקה

גם אני עושה בדיוק כך. וגם בזמן האוכל מזכירה שאחר כך המטבח סגור

יש לו מסוגלות להביןהגלה

מצד שני אין ספק שקשה לשים את הגבול הזה

לבן שלי סביב הגיל הזה גם היה קטע קבוע של להזיכר בהשכבה שהוא רעב

בהתחלה אפשרתי

וברגע שזה נהיה קבוע

הייתי מטרימה לו כבר בארוחת ערב

אתה בטוח שבע?

אתה זוכר שאחרי המקלחת וצחצוח שיניים אנחנו לא אוכלים?

אם אחרי המקלחת וצחצוח שיניים נזכר שהוא רעב אני מזכירה לו שמי שהתקלח וצחצח שיניים לא אוכל ובבוקר הוא יוכל לאכול

ברגע שהתמדתי בעקביות גם עם התזכורת בארוחה וגם עם הגבול אחרי המקלחת לאט לאט זה הפסיק

תודה, חיזקתן שפועלת נכוןטוט

לי כשיהיה לי כח היתי מאפשרת משהו בריא ולא הכי טעיםאונמר

היו מבקשים במיטה, אני אומרת מי שרעב ממש אפשר גזר מקלות.

אם הוא ממש רעב הוא יקח, וזה לא מלכלך ומרגיך לאכול ירקות ויש פה יתרונות על החסרונות.

למיטה הבאתי לו. אכל סיים כל טוב.

היום גם זה לא כי הם כן יותר מצליחים להתרכז בארוחה לאכול יפה.

אבל אומרת את זה רק מהמקום שלך כאמור שתרגישי אם נכון לך...

כשזה היה קורה אצלנורק לרגע9

אני מרשה פרי או ירק במיטה. משהו לא מלכלך כמו תפוח או מלפפון.

אני לא רוצה למנוע מילד רעב לאכול, מצד שני באמת הם צריכים ללמוד שיש את הזמן של האוכל ואחכ אי אפשר, אז מבחינתי זה מעביר את המסר.

באמת זה עובר להם מאוד מהר אחרי פעם-פעמיים כאלה.

^^^ לא למנוע לגמרי אוכליערת דבש

אצלנו מי שרעב אחרי הארוחה יכול לאכול לחםהריון ולידה

בלי כלום.

לא מונעת אוכל ולא פותחת מטבח ולא מביאה אוכל שמעודד להמשיך בהתנהלות.

בארוחת ערב מזכירה - שבעת? אחר כך יש רק לחם בלי כלום

תגובה קצת אחרתטארקו

מתי אתם אוכלים ארוחת ערב וכמה זמן לוקח מאז עד שהוא הולך לישון(ונזכר שהוא רעב)?

בכללי אני חושבת שאת פועלת נכון. הייתי מאפשרת אולי משהו כמו מלפפון או לחם בלי כלום אבל ממש לא לפתוח מחדש ארוחה

אבל אם קבוע הוא לא רעב בארוחת ערב ןכן אחכ, הייתי עושה קצת חושבים, אולי ארוחת ערב יוצאת קצת מוקדמת לו ביחס לארוחה הקודמת שלו, והוא באמת עדיין לא רעב שם(נניח אם הוא בצהרון לפעמים אוכלים פרי לקראת 4)

ואחרי שעה+ ומקלחת והכל הוא כן רעב

ןאז אולי כדאי לשקול לאחר לו קבוע את זמן הארוחה, להחליף עם מקלחת או משו דומה..

אני מאפשרת אם אומרים שרעביםשקדי מרק

תפוח או מלפפון.

אצל הקטנה נהיה התניה כזאת כשנכנסת למיטה מבקשת לאכול אז כבר לא בטוחה שזה מוצלח איתה..

אצלי בגיל הזה גםילד בכור

היא פשוט רעבה יותר מאוחר

אז קודם מקלחת ואז ארוחת ערב

מי שרעב כשנכנסו למיטה יודע שאפשר מלפפון או תפוח

שאז זה לא נורא מבחינת צחצוח שיניים וכן משביע רעב קטן ולא פותחים עכשיו ארוחה

הם אוכלים את זה במיטה

הבן שלי בן 6 יותר עושה את זה עוד מאז שהיה קטן.. כשהוא מבקש אני יודעת שזה באמת מרעב ולפעמים הוא אוכל גם 3 מלפפונים ונרדם תוך שנייה

התבלבלתי.רק אמונההה

מאפשרת חתיכת תפוח או מלפפון. מביאה למיטהמנגואית

אני קוראת תגובות ורואה שאני לא מיוחדת ;)מנגואית

לגמרי נכון!מתיכון ועד מעון

זה בהחלט גיל שהוא יכול להבין סיבה ותוצאה.

הייתי מזכירה בזמן הארוחה שכשיורדים מהשולחן האוכל נגמר ולא יקבל יותר, אז שירד רק שהוא בטוח שהוא שבע

מאפשרת לחם עם ממרח לא מתוקחרותאחרונה