הקבה יודע מה טוב לך ומה לא, הכל לטובה, השם כבר יעשה שהכל יקרה כמו שצריך...

אם אתה צריך למצוא אותה מהר זה מה שיקרה ואם לא תהיה בטוח שזה גם מה שצריך לקרות.

הכל יקרה בדיוק כמו שצריך... השם יודע איך לנהל את העולם הזה  

ברור שכל אדם צריך לעשות את המקסימום שלו בעולם הזה, זה לא סותר את זה שלא צריך לדאוג

שלא הבנת את השאלה...

אתה יכול להתחתן עם מי שאתה רוצה- אז תחשוב ממש טוב. כל אחד הוא עולם ומלאו. עולם יחיד.ולכוון בדיוק לפי עולם זה את זוגו- זה ממש קשה!

הרי באמת יש רבבות עולמות ומלואן. וזה ממש מעבר לכל הסתברות והגיון שתמצא בדיוק את האחת. צריך הרבה חשיבה ובירור.

אבל, זה לא מדויק- משום שאנחנו יודעים מי מנהל את העולם (כמו שאמרו קודמיי) . ודבר כזה של קיום העולם. כל האנושות קימת בגלל קשר של שידוכין. והשושלת היהודית היא קיימת בגלל קשר של נישואין. (כמו שאמר בעל התניא שחתונה היא סוד היהדות. היא חובאת בתוכה את המשכיות היהדות.) זה ודאי מנוהל על פי בורא העולם.

ובעצם. זה פשוט צורה מוגדלת של שאלת הביטחון וההשתדלות (היא מאוד קרובה לשאלת הידיעה והבחירה).
 שאלה שיש בכל דבר כמעט. כי באמת- " אין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא א"כ מכריזין עליו מלמעלה שנאמר 'מה' מצעדי גבר כוננו' (תהלים לז, כג)  'ואדם מה יבין דרכו.' (משלי כ, כד)." (חולין ז ע"ב). אנו מברכים על כך כל יום.

מצד אחד. הכל מנוהל בידי שמים. מצד שני- אנחנו מכירים את מציאות עולם השקר. הוא מנוהל על פי המעשים שלנו כביכול. אז נדרש מאיתנו השתדלות. אבל אנחנו בטוחים שה' יעזרנו ("עזרה"= סיוע לאדם במאמציו, בניגוד ל"ישועה").

אלא שבעניין הזה יש חידוש! בשידוך- זה דבר שההשתדלות היא ממש טיפה בים. כי כמו שאמרנו. לכוון בדיוק את האיש ההוא אל האישה ההיא. זה ממש ממש קשה.
 

ועל זה אומרת הגמ' (סוטה ב ע"א) בעניין הגישה ללימוד התייחסות של התורה ליחס בין איש לאישתו (אחר הנישואין). במקנא לאישתו שחושד שהיא לא בשבילו. שמידותיה מגונות והיא ביחס עם אנשים אחרים (סוטה):

"א"ר שמואל בר רב יצחק כי הוה פתח ריש לקיש בסוטה אמר הכי [כשריש לקיש היה בא לדרוש בפרשת סוטה היה אומר כך:] אין מזווגין לו לאדם אשה אלא לפי מעשיו (רש"י: צנועה לצדיק ופרוצה לרשע) שנא': "כי לא ינוח שבט הרשע על גורל הצדיקים" (תהלים קכה, ג). [ומוסיפה הגמרא-]  אמר רבה בר בר חנה אמר ר' יוחנן וקשין לזווגן כקריעת ים סוף (רש"י:וקשים לפני המקום אותם זיווגים שמזווג לפי מעשיהם כקריעת ים סוף- שנשתנו סדרי בראשית") שנאמר "אלהים מושיב יחידים ביתה מוציא אסירים בכושרות"(תהלים סח, ז). (רש"י: מושיב יחידים ביתה - אדם יחיד ואשה יחידה והוא מזווגם יחד ומיישב מהם בית. מוציא אסירים בכושרות - הוציא את ישראל ממצרים בחדש כשר לא חמה ולא צינה מקיש זיווג יחידים ליציאת מצרים).
איני?! [שואלת הגמ', איך אפשר לומר כך?!] (רש"י: מי הוי[האם אכן ישנו] זיווג לפי רֶשע וזכות?!) והא[והרי-] אמר רב יהודה אמר רב ארבעים יום קודם יצירת הולד בת קול יוצאת ואומרת בת פלוני לפלוני בית פלוני לפלוני שדה פלוני לפלוני. (רש"י: מקודם יצירתם שאין נודע רִשעו וזכותו מכריזין את זוגו ואם תאמר הכל גלוי לפניו! הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים! כדאמר במסכת נדה (דף טז "מלאך הממונה על ההריון נוטל טיפה ומביאה לפני המקום ואומר לפניו טיפה זו מה תהא עליה גבור או חלש חכם או טיפש עשיר או עני אבל צדיק ורשע לא קאמר ליה (לא אומר לו) דאין זה בידי שמים") לא קשיא [עונה הגמ': לא קשה!]. הא (הזיווג שנעשה "לפי המזל" עוד קודם יצירת הולד. ע"פ רש"י. הוא) בזִוֻג ראשון הא (והזיווג שהוא לפי מעשה האדם. ע"פ רש"י.) בִזִוֻג שני [בזיווג השני, במידה והתחתן שוב. בימינו- אחרי גירוש או התאלמנות ל"ע](רש"י: וקשה לזווגן לפי שאינה בת זוגו [המקורית])."

הגמ' אומרת שבזיווג הראשון (בימינו, החתונה. כיום, כידוע, אסור להתחתן יותר מאישה אחת משום חרם דרבינו גרשום) ישנה סיעתא דשמיא מיוחדת. זיווג שהוא מעבר למעשי האדם ומידותיו. זיווג המוכרח לו.
בכדי להבין את זה יהיה נצרך להבין את הקשר בין אדם לאישתו ומה שייך זיווג מעבר למעשיו.
כתוב בבראשית, אחר שהקב"ה אמר "לא טוב היות האדם לבדו"  (בראשית ב, יח)

" ויפל יי אלהים תרדמה על האדם ויישן ויקח אחת מצלעתיו ויסגר בשר תחתנה: ויבן יי אלהים את הצלע אשר לקח מן האדם לאשה ויבאה אל האדם: ויאמר האדם זאת הפעם עצם מעצמי ובשר מבשרי לזאת יקרא אשה כי מאיש לקחה זאת: על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד ׃" (בראשית ב, כא- כד)

התורה מתארת את היחס שבין איש לאשתו כשני חלקים של שלם שנפרדו ושחוזרים להיות אחד. הפירוד וההפגשה הם לכאורה להראות את שני הצדדים זה מול זה (לענ"ד). וכך בדיבוק שלהם זה בזה מגיעים לשלמות אמיתית שממנה אפשר להיות פיסה מנצח העולם ונצח ישראל.
כשהגישה לנישואין היא כזו. שזה חלק שהיה שיך. נפרד. ועכשיו שני חלקי הנשמה חוזרים להתאחד. זו הופעת שלמותם יותר. הדברים הרבה יותר נראים בהירים ומתוק האור. (ברובד הקבלה הדברים האלו מקבלים שמות ומושגים וחשבונות עמוקים וגבוהים) וכך גם ברור שיש צד סגולי בזיווג. צד שלא תלוי בי.

לכן, לכא' אין צורך לדאוג. רק לעשות את ההשתדלות המוטלת על האדם. ולחשוב. (אגב ב"בעיתו"- לא לשכוח שאין לנו את כל הזמן בעולם כי ההתחברות לנצח היא ע"י הנישואין ולא ע"י הספקנות והמתינות יתר....) אני לא אומר שזה לא דורש עבודה אמונית (וכי אני לא מודאג מעט מדברים כאלו וכן, גם בעניין הזה.) אבל צריך לסמוך גם על הקב"ה (כמובן שגם יש עבודה בצד השני, לא להיות בטלן, לצאת, להכיר, לחשוב, לבדוק. אך הכל בביטחון גמור. באמונה.)

אסיים בעוד עניין. עניין מעשי. לגבי עצם עבודת הבירור. שהרי כל הזמן ב"בעיתו" עלולה לאכול, כפי שתארת, תחושת הספקנות. אולי יש יותר מזה. מי אמר שזה המיועד/ת?! ואענה על שאלתך, לא. בד"כ אין מגיד שנשלח מן השמים ואומר לך מה השידוך שלך. גם לא ברגע שהוא/ היא עומדת לך מול העיניים. יש כמובן הרגשה של יחס טוב בין שניכם. ושכל שאומר שכדאי וכו' אחרי כל הנתונים והתיאומים וכו'. אולי יש איזה רגש שכן אומר משהו מיוחד. אך רגש זהו דבר מעורפל שקשה לומר שהוא שווה בין אנשים. ואי אפשר לבנות עולם. או בניין עדי עד. על סמך איזה התפרצות רגש.

ולכן- איך באמת אתייחס לזה העניין. הרי תמיד יכולה להיות ספקנות.

על זה אביא אמרה מהמלבים על הפרשה שזה עתה קראנו. ובזה אסיים.

אחרי שה' אומר למשה לבא לפרעה וכו'. ממש לפני שמשה בא אל פרעה בדרישה לשלח את עמ"י ובדרישה זו מתחילות המכות- התורה מונת את שבטי ראובן שמעון ולוי עד למשה ואהרון. "מעין יוחסין":

"אלה ראשי בית אבתם בני ראובן בכר ישראל חנוך ופלוא חצרון וכרמי אלה משפחת ראובן" (שמות ה, יד)

רש"י: "אלה ראשי בית אבותם" - מתוך שהוזקק ליחס שבטו של לוי עד משה ואהרן בשביל משה ואהרן התחיל ליחסם דרך תולדותם מראובן."

רשי אומר שזה בשביל הייחוס של משה

המלבי"ם מרחיב מעט יותר את זה העניין-
אלה ראשי בית אבותם. לפי שרצה ה' ליתן אורייתא תליתאה ע"י שבט משולש בהרבה מיני שילוש שנזכרו בגמ', (שבת פח.) ע"כ התחיל לבדוק בראשי בית אבותם ומצא ראובן ד' משפחות, ושמעון ה' משפחות, ולוי ג' משפחות על כן פסל הראשונים ובחר בלֵוי המשולש פעמים. והמפרשים אמרו שהיה מחפש בראובן תחילה אם ימצא בבניו איש כלבבו הראוי לזה השליחות, כדרך שחפש שמואל הנביא בבני ישי, וילפינן חיפוש מחיפוש דהתם מה להלן פסל הראשונים עד אשר מצא איש כלבבו, כך רצה לחפש כאן בבני ראובן ושמעון ויחפש ולא מצא עד אשר תהה בקנקנו של לוי ומצא את אהרן ומשה, ושוב לא היה צריך לחפש.

בעיניי. המלבים הזה הוא יסוד נפלא בעבודת ה' בכלל. ובעיתו, בשידוכין, בפרט.
על כן, אחי, הסר דאגה ופחד מלבך ה' יעזרך בעיתו. זה יבוא (ייובא...). בזמנו. לכשיהיה זה יהיה. בע"ה.

בהצלחה בעבודת ה', היינו- בחיים.

אם אתה לא בגיל של זה אין לך מה לדאוג לזה עכשיו בכלל, ובכללי אין מה לדאוג.

כשתגיע לגיל ה' כבר יסובב שתגיע אליה איכשהו.

אז ככה..

יש לי תאוריה אחת ענקית על כל זה שהספרים לימדו אותי...

אז דבר ראשון, נראה לי כשתכיר את האחת באמת תבין שזאת היא...

כאילו זאת מין הרגשה כזאת...

חוץ מזה הקב"ה יסדר את זה אם צריך ואם לא אז לא...

כאילו ברורררררררר שצריך לחפש ולהשתדל כמה שיותר, אבל בתכלס, הכל בידי שמים...

וכאילו, גם אם נגיד חלילה זאת לא תהיה האחת, והנפש התאומה שלך וזה...

ברור שלאט לאט תלמד לאהוב אותה, או שתאהב אותה ופשוט לא תדע שיש מישהי שהיית יכול לאהוב יותר...

ובאמת שהכל בידי שמים, הכל...

אולי הוא ירגיש שטוב לו איתה והוא רוצה אותה וכו' אבל להרגיש שהיא ה"אחת" -אין הרגשה כזאת.

תקרא ספרים.

הספרים זה לא סתם סיפורים בשביל שזה יהיה מעניין...

זה דרך חיים...

הם מסבירים לך הכל....

ואיך בכלל אפשר לסמוך.. על זה

הוא יוביל אותך למה שבאמת הכי טוב.

אז למה לדאוג?!

הוא בלחץ איך הוא יצליח לעשות בגרויות במתמטיקה, אנגלית ולשון?

ברור שלא!

אין מה לדאוג לזה עכשיו.

כשיגיע הזמן תגיע גם היכולת

אני כן

@עובד ה תקרא

כן.

ואגלה לך בסוד: כשהגעתי אליהן, עברתי אותן. 

כל שלב והמשימות שלו. כל עוד אתה לא בשלב של חיפוש האישה, אל תטריד את עצמך יותר מידי בזה. הבל"חיזם מכה בהרבה מידי פעם, במי יותר ובמי פחות  אבל חשוב להכניס את זה לפרופורציות ולא להכנס לפאניקה מדבר שאין עניין עדיין להיכנס ממנו לפאניקה (או בכלל). 

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...