אתם לא פשוט לא.
וחבל. כי בנוג"ה אני לרגע חשבתי "וואוו איזה נוער יש לעמ"י" אבל לא.
אתם יודעים מה יותר רדוד מהקרקע?
קוד וירטואלי.
גם אם הוא בה בסדרות שיכולות ליצור רושם של הגיון אנושי.
אתם לא אמיתים.
בטח יש כאן כמה שיכולים להיות.
אם כי אלו שאני אשמח לדבר איתם ככל הנראה לא אעשה זאת.
בואו נגיד שהתחברתי ל"דברי" "מישהו" פה. ואם הניק הזה הוא של בת?
ואם הוא בן 11? מה הסיכויים שאני אפגוש ילד ספציפי בן 11 מחיפה....
אתם לא אמיתים. חלקכם יכולים להיות.
והלוואי שויכוחים ודיבורים כמו פה היו יוצאים מפה של מישהו אל לב של מישהו אחר ולא ממקלדת של מישהו על מרקע אוניברסלי.
והלוואי שיכלתי לדבר עם כל אחד (והלוואי שהיתה מישהי חכמה שתדבר עם כל אחת) מהנוער הישראלי.
אבל לא. זה חזון יפה שאולי במקרה הכי טוב יעלה ניצוץ לקוקניקית להיות בשירות לאומי מדריכת בני עקיבא..
אויש. הלואי שאולי לפחות דברי החכמה פה היו נורמאלים שיש זמן שבו כל אחד מביע את ראייתו. (ומי שאומר "בין הזמנים" אינו אלא טועה...)
אני בשוק שנשאבתי לתקוות וירטואליות.
אינני בז לאנשים.
אני בז לכם. יקריי חברי הפורום.
אתם אינכם אלא "ניקים".
במקום ללמוד ולחקור- מגגלים.
להתלהב- הולכים ליוטיוב.
להינות- פותחים קובץ שמע.
להראות אהבה- שולחים אייקון חיבוק.
אייקון חיבוק זה חיבוק בלי פנים ובלי חום גוף- כך שאין חיוך על שפתי האהוב וגם לא חום בליבו.
ליבו קר ומקלדתו חמה.
כ-י- -ה-ו-א- -ל-א- -א-מ-י-ת-י!
ואתם יודעים מה?
למרות זאת.
אני חושב שיכול לצאת מזה משהו.
שכן יש פן של גישה לאנשים שלא הייתה לי לפני כן.
ואינני מדבר רק על ניקות למיניהן. אני מתכוון בפתיחות.
יש גם חיסרון בפתיחות באינטרנט. ראו הוזהרתם.
אבל המעלה די מורגשת.
לא ברורה. אבל מורגשת.
ואתם יודעים. חבריי יקריי חברי נסיו"פ, נוג"ה ופרוזה וכ"ח.
יש משל על מי שקבל כח להתגבר על מחסומים.
היה פיל קטן. (והנה. ילד האוהב כבשת רש בקופסא קופץ לה. הנסיך הקטן.)
שתפסוהו ציידים
במעשה שטן
לקרקס נודדים
והיו קושרים את פילנו
לעץ בחבל
אילו היה שלנו
היינו עוטים עם הפיל אבל
אבל זה רק משל
אז נמשיך בנחישות
הפיל המרושל
היה על סף התייאשות
כי ידע שאין מנוס
לחבל העבות
כי כבר ניסה ללעוס
ולנשוך ולמשוך ולבעוט
(החרוזים גרועים תתעלמו)
וכבר עברו שנים
וימי גדילה כבר נמלאו
ופיל-פילנו פיל-פילון
נהיה ממש נפיל
ובתרגום חופשי במילון
יקרא שמו פיל!
אך החבל, כבר ידוע
הוא הצד הכי חזק
אין הבדל לפני שנתיים יום או שבוע
הפיל על יד העץ מוחזק
כי פילנו הקטן
שנהיה לפיל בוגר
עדיין גנח ורטן
על החבל הסוגר
הוא היה בטוח
בהכרה פסיכולוגית
שאין לו את הכוח
ואין בגרות, פיזיאולוגית...
אז לדאבון הקטן נסיכנו
הפיל עוד שם לא השתנה
אך זה משל. ובנמשלנו
יש מסר ותובנה
וכפי שתמונה של ספרון
משעשעת לכאורה
צעקה במלוא גרון
וכך שאגה ואמרה
וזה קצת בוטה:
"שאותך איש לא יפיל
אתה לא תהיה שוטה
א-ל- -ת-ה-י-ה- -פ-י-ל-!"
וכן. רבותיי
חברי נסיו"פ פרוכ"ח ונוג"ה
באתי ברבבות מילותיי
ובמעט מאוד רוגע
לומר- הנה גדלתם
התנסתם בדיבור לאנשים
ועכשיו כשהתבגרתם
נותר וירטואליה להגשים
לדבר עם הפה מהמוח
ולחדור ללבבות
ביצור אנוש לבטוח
ולא לחכות סתם לתגובות
יחסים בין בני אנוש-
לא יסתכמו על דף בתחנה מרכזית
(שאגב, זאת ללחוש-
תחבתי פנימה כי הייתי פרזיט)
אלא יהיו כאז
בימי קדם נשקע
בגוף נועז
ולא בדו מימד על המרקע
כי עכשיו אתם לא אמיתיים
לא משנה בישראל או בגאורגיה
אי שם אתם פילים ילדותיים
פילי הטכנולוגיה.
ניפגש.
באהבה לאנשים שמאחורי ניקים פה.
נחמיה.
(ועדיין יכול לשחנ"ש באישי....)
