השוואה.ארנאו
ממש לא נכון להשוות.tomerittal
זה אפילו מרגיז שמשווים!
הגרמנים ימ"ש השמידו את היהודים בגלל היותם יהודים. אנחנו,[צה"ל יותר נכון] הורג מחבלים כי הם רוצחים אותנו. הם שיגרו עלינו 8 שנים קסאמים, הם עשו מלא פיגועים..
וגם.. צה"ל כשהוא נכנס לעזה הוא ממש בררני. הוא הורג את המחבלים רק, אפילו שיש כאלה "חפים מפשע" שעוזרים למחבלים מלא.
ממש לא.זלמן לוי
כמו שתומר אמר הגרמנים הרגו אותנו בגלל גזענות, בגלל שאנחנו יהודים, אנחנו בעיקרון לא רוצים להרוג ערבים, אין לנו מטרה להרוג ערבים, הערבים פוגעים בנו ולכן אנחנו צריכים להחזיר להם, אנחנו נמצאים באמצע מלמה מולם. מה שהגרמנים עשו זה פגיעה בסתם אנשים שלא עשו כלום רק בגלל מוצאם.
חוץ מזה גם שהצבא עושה נגדם משהו הוא מאוד משתדל (ואפילו יותר מדי...) שלא לפגוע באזרחים "חפים פשע" - שכאילו יש שם...
החלק השני של דבריך הוא בעיקר עצוב.אנונימי (פותח)
זה שצה"ל לא מחסל את כולם באופן מידי בלי חשבונות, זה בושה וזלזול נוראי בחיי החילים שלו והאזרחים שממשיכים לספוג טילים, צה"ל בפרוש עובר על "לא תעמוד על דם רעך".
רציתי לשאול אותך לגבי מה שדוד עשה. "וימדד שלושה חבלים...", ככה שני שליש מהמואבים לחסל, קצת יותר באחוזים ממה שהנאצים עשו לנו. כמובן שאני מצדיק את מה שדוד עשה. המטרה שלי היא לאמר שהמעשים עצמם הם לא טיעון אלא רק מה שעומד מאחוריהם, כמו שכתבת בחלק הראשון של התשובה.
שנזכה להנקם מכל אויבינו בקרוב.
נושא לדיון :היהדות- גזענות?!אחד מאלף
היהדות בהחלט גזענית..ארנאו
תסביר!מישהי5
בס"ד
"משה אמר" זה לא נימוק.
זה שאלה. תלוי מזה גזענית.tomerittal
אין פה מקום לגזענות או לא.פגזניקית גאה!
אין מה להשוות בין ישראל לעמים..
זו רמת קדושה אחרת..
עם ישראל יותר קדוש משאר האומות. זה עובדה. נקודה.
אין פה שאלה של גזענות או לא, זה פשוט עובדה.
זה כמו שכהן יותר קדוש מישראל.
זה מסלולים שונים של עמ"י, גם בתוך עצמו, וגם בתוך האומה ככלל..
וכל אחד, במסלול שהוא נמצא בו, גדל בו, ונמצא בו, צריך להפיק ת'מירב.
יכול להיות יהודי שלא יעשה את השליחות שלו בתור יהודי, ויכול להיות גוי שיקיים את ה-7 מצוות בני נוח שלו, ולמרות שהיהודי יותר קדוש בתור נקודת פתיחה, הגוי עשה הרבה יותר טוב ממנו, ומיצה את עצמו הרבה יותר.
כן, אני יודעת שקשה לי להתבאטות.
הכל בהתאם למצב..
לפחות ניסיתי ;)
מסכימה עם אבי'ה =]הסנה-בוער
בס"ד
קודם כל- כן, אנחנו 'עם סגולה'. לכן למשל במהלך המאה ה19 במערב אירופה כשקיבלו את האמנצפצי'ה היו הרבה שעזבו את הדת, כי אז בגלל השיוויון הרעיון של עם סגולה הי'ה בעיניהם מעוות.
אבל- בכוזרי, אם אני לא טועה.. Iמחטט במחברות ישנותI- כן, בכוזרי.
יש דיון בין המלך לחבר. המלך טוען שהיהדות גזענית- הרי כשגר, למשל, מצטרף כיחיד הוא יקבל מה שצפוי ליהודי, אך לא ישווה לא [גדול המצווה ועושה משאינו מצווה ועושה]. החבר מסביר שיש כמה דרגות בטבע. אנחנו רגילים ל: דומם, צומח, חי, מדבר. אבל לא- זה ככה: דומם, צומח, חי, מדבר, יהודי (נבואה, בעיקרון, אבל זה ניתן רק ליהודים- עם הסגולה)! [וכמובן שמעל הכל הקב"ה]. לכן כמו שפרח לא יבוא ויתבכיין למה הוא לא כמו אדם, ולא מקבל אותן זכויות וכיו"ב- ככה היהודי.
נכון שעם ה'מוסר' של היום קשה לקבל את זה. אנחנו רגילים ל'שיוויון'- בלי כל הבדל בין 'דת, גזע, לאום, מין' וכיו"ב [כן, בטח]. אבל זה מעוות, פשוט. יש דברים שהם פשוט מתוקף הטבע לא שווים, ואין מה לעשות נגד זה, ואם ננסה לשנות את זה רק נפגע בעצמנו [ראו ערך שיוויון זכויות לנשים, שאולי עוזר במשו, אבל בעיקר מזיק לאשה].
נכוןפגזניקית גאה!
קפץ..פגזניקית גאה!
זה כמו שתגידו שתינוק ובן 18 שווים, כי שניהם בני אדם מדברים וכביכול הם באותה מדרגה, אז לבן ה-18 נקנה [סליחה על הדוגמא] טיטול, או מטרנה.. ולתינוק נקנה ספר של לוידעת מי..
כביכול- הרי שניהם שווים. וזהו המדרג ההוגן, לא?
צריך להבין שהכל בהתאם לאדם, לעם, למצב. אי אפשר לתת כלל על הכל.
ושוב אני לא יודעת להתנסח, אבל בשביל זה לידור כ"ע פה..(:
אבל זה גזענות.אחד מאלף
בס"ד
אתם (אתן) מדברים במילים יפות. "מכבסים" את המושגים. תכל'ס- כשמורידים את כל התפוארה- זו גזענות.
"העם הנבחר" - לא נשמע מוכר?
------
לפני שתתחילו להתאבל על צאתי מעולם היהדות: זו לא דעתי. אותה אני אכתוב בסוף בל"נ. אבל אני רוצה לראות תשובות...
כן. היהדות גזענית.אוסנת
אבל שלא כמו הגרמנים, היא לא רוצה להרוג את כל 'המעמד הנחות'...
העולם הזה נברא בשביל עמ"י והתורה. כל מהות העולם היא קידוש שם שמים והחזרת העולם לתיקונו (שזה בעצם אותו הדבר). למה רק יהודים יכולים לעשות את זה? כי רק להם יש תורה שלימה שמחייבת אותם, שהיא היא מהות העולם. גויים יכולים להגיע למימוש עצמי ולהועיל למטרה הסופית של העולם, ע"י 7 מצוות בני נח וסיוע לעמ"י. איך הם מסייעים? בכך שהם שונאי ישראל ועמ"י צריך להתמודד איתם - זה גם סיוע לעמ"י להתגדל...
לכן, אם גוי מת בשביל שיהודי יחיה - החיים של שניהם ממומשים (הגוי מת בשביל העם היהודי, היהודי יכול להמשיך את תפקידו).
יש מדרגות בעולם - דומם -> צומח -> חי -> מדבר - > יהודי -> משה רבינו. ליהודים יש את יכולת הנבואה, יכולת התקרבות לה' גדולה יותר מאשר לגוי. לכן יהודי יותר חשוב...
אפשר להרחיב עוד על סגולת ישראל - אבל אני מפחדת לטעות ולהטעות. אני משאירה את זה ל'אחד מאלף'.
___
הדארוויניזם החברתי דווקא די צודק, אבל הפוך. באמת ה"חזק שורד" - העם היהודי שורד אחרי כולם. אבל לא צריך לתרץ את זה במאפיינים ביולוגים.
אז? מה הבעי'ה בזה?הסנה-בוער
די, צאו מהסרט- לא כולם פה שווים...
אנחנו יותר. אבל בזה שאנחנו יותר אנחנו ממש לא פוגעים [בשונה מהגרמנים] באחרים. להיפך, אנחנו משפרים יותר [או אמורים] את העולם.
עצם הגדרת היהדות- היא גזענית!בעל תשובה
כמו שכתבה כאן "פגזניקית גאה!" עם ישראל הוא עם קדוש. הוא לא נמצא כלל באותו סקלה של האונושות, להשוות בין יהודי לגוי דומה להשוואה בין חי לצומח. לא מסכים.
תקרא לזה איך שתרצה!
אנו גזענים, מבחירה (לא אנו בחרנו-ה' בחר בנו!), וטוב לנו עם זה!!
ומי שלא טוב לו עם זה שילך ללמוד!
אין פה מקום להשוואה!liki
ב"ה
אפשר ממש לערוך טבלת הבדלים.
-איך זה התחיל: שם-רעיון מטורף של עוכרי ישראל, שונאי ישראל, הנקרא בשם תורת הגזע, פגיעה בלי שום סיבה ממשית. פה-בהתחלה דווקא חיו בסדר עם הערבים אבל פתאום הם התחילו עם פרעות ואנו היינו חייבים להגיב, אין מה לעשות, זה הי'ה מדובר בחיים שלנו.
-התנהגות "שולט-נשלט": שם-אנחנו היהודים היינו תחת שלטון נאצי. כנראה שהיו מאמצים מצד היהודים להחליף את השלטון אבל לא ננקטו צעדים אלימים!! עמ"י במשך אלפי שנים הי'ה תחת כמה וכמה שלטונות ואף פעם היהודים לא פגעו במושלים עליהם סתם, בלי כל סיבה. פה-אנחנו כביכול השולטים על הערבים והם בתור אנשים נשלטים לא מפסיקים לפגוע בנו, להרוג אותנו וכו' ואין כל צורך לפרט. ההתנגות שלהם היא חצופה נצלנית ועצלנית.
-איך נעשת הפגיעה: שם-הפגיעה ע"י הנאצים ימ"ש בנו הייתה בכוונה תחילה. פגיעה לשם פגיעה. פה-אנו פוגעים בערבים רק לשם הגנתנו האישית. אין לנו שום עניין להרוג את כולם שם, לא אנשים, לא נשים ולא ילדים, אבל עם כל הכבוד חיי ילדנו קודמים לחיי ילדיהם ולכן לצורך הגנה אין לנו כל אפשרות אחרת. בכלל אנו בתור יהודים יודעים שכל בריאה בעולם היא יציר כפיו של ה' ואל לנו להשחיתה (איסור "בל תשחית"). גם הערבים נכללים באותו איסור אבל שוב-"הבא להורגך השקם להרגו".
-
כל מי שמנסה להסביר את העינין עם היגיון של בני אדםחגי עקיבא
חי בסרט התורה מצווה להשמיד את עמלק (כן זה גזענות כל בוקר שלא עשני גוי = גזענותן) אנחנו העם הנבחר, הגזע העליון, אלא מה אנחנו באים בצו של התורה האלוקית מי שמנסה להסביר תורה אלוקית במושגים גשמיים, הגיוניים,להיות אנושי, זה לא ילך לו כי התורה לא אנושית
כן!!!נכון להשוות!בת-עמי
אין כזו תשובה -לא....
תחשבו בהיגיון!!!! בסדר, אז הערבים לא עשו את זה בבום אחד,כמו הנאצים, וגם לא אותם סוגי ייסורים, ועינויים קשים ואיומים, עדיין זה נמצא במצב מאד דומה, שניהם האויבים שלנו, כן!גם הם מענים ומייסרים אותנו!, קסאמים-גראדים- פצמרים, פיגועים, רציחות, איומים ,חטיפות,(מי שרוצה עוד דוגמאות- יכול לפנות אלי במסר"ש..) אלא אם כן יש כאן אנשים שחיים בסרט שלהם !!!
ויאללה תהיו גזענים!מותר לנו! אנחנו העם הנבחר...
מסקנות: ערבים=נאצים}ימ"ש!
ויקויים בהם הפס':" כן יאבדו כל אויביך ה'.."
בקשר לתגובה שכתבתי.......בת-עמי
אופסססס...שניה 1 קראתי את השאלה...ועכשיו ראיתי שזה ממש לא קשור לשאלה, כי לא הבנתי אותה נכון...חשבתי בכלל:
נכון להשוות בין מה שהערים עושים לנו לבין מה שהנאצים עשו לנו?!אז ל'משנה.............................
אל תתחשבו בתגובה, ואחד מאלף אם אתה יכול, תמחוק אותה...כי זה ממש לא קשור...........תודה וסליחה...(אווצ'...)
אני ממש מסכים עם חגי עקיבא..ארנאו
השאלה היא מאיפה נולד הרעיון להשוואה?בעל תשובה
בערך כמו:
האם נכון להשוות בין מנתח שמרים סכין על מטופל, לרוצח שמרים סכין...
לא הבנתי את הקשר בין ההשואה שהבאת פהרחלקה
הקשר הוא שהשאלההיא דמגוגית ביסודה!בעל תשובה
*שהשאלה היאבעל תשובה
מניעים ומטרותבעל תשובה
רצח שהנאצים ביצעו- רצח לשם רצח.(.)(נקודה)
כשיהודי מבצע פעולת הריגה - זה תמיד, פעולה שקשורה עם הצלה!!! (לא תעמד על דם רעך)
מנתח מרים סכין על מנת - לתת חיים.
רוצח עם סכין ביד - על מנת להרג.
ההבדל בין היהדות לתורת הגזע הוא...יהודי מרמ"ג
משיב כהלכהבן ציון גגולה
מקור המוסרבן ציון גגולה
נקודה מכיוון אחר...עוד חוזר הניגון
צודקתחשבשבת
לאנשי המוסר האנושי-קשקשן
בכולופןחשבשבתאחרונה
למה מאריכים בניגון ב"כמו שהודעת לענו מקדם" וכו'?מבקש אמונה
יש לזה סיבה או שסתם נחמד לנגן את זה?
לא מצאתי משהו מרגש במילים האלה ששווה להאריך בהם יותר מהשאר
זה בגלל מה שיש לפני כןנקדימוןאחרונה
הורית לנו לומר 13, וזכור לנו היום ברית 13
ובמילים "כמי שהודעת לענו" יש גם הזכרת זכותו של משה רבינו
מה הכוונה במושג התלמודי "בעיטה ביסורים"?סיעתא דשמייא1
נטילת לולב ביום טוב שחל בשבת בארץ ישראלדורש טוב לעמי
מה דעתכם בעניין?
לפני שנים אחדות הרב ישראל אריאל הוציא ספר בשם "שופר ולולב בשבת" שבו הוא קורא גם לתקוע בשופר בשבת, לפחות בירושלים, וגם ליטול ביום טוב ראשון שחל בשבת.
אך תכל'ס אלה שתי סוגייות נפרדות לחלוטין, ובעוד לא השתכנעתי בכלל לגבי שופר, לגבי לולב אני מוצא טעם רב בדבריו.
בקיצור נמרץ, שלוש טענות חשובות לחזק את האמירה לפיה צריך ליטול לולב ביום טוב ראשון שחל בשבת בארץ ישראל, (לא בחול המועד, ולא במועד בחו"ל, בבית, ולא בבית הכנסת):
א) יש סיבות טובות להניח כי הסוגייה השנייה (בבלי סוכה, מד.) שסותרת את מסקנת הסוגייה הראשונה (שם, מג.) היא בעצם תוספת מאוחרת, כנראה של חכמי בבל בדורות שאחר חתימת התלמוד, שפשוט חולקים על מסקנת התלמוד. כל הסגנון שם תמוה, הלשון - אינה כלשון התלמוד, והשינוי של 180 מעלות מכל מה שקדם בסוגייה, מעורר קושי רב.
ב) המנהג בפועל בארץ ישראל בתקופת האמוראים ובדורות שאר חתימת התלמוד היה ליטול לולב ביו"ט שחל בשבת. כמבואר בירושלמי (עירובין פרק ג הלכה ט), בספר החילוקים, ובפיוטי הקליר. והרי לכל אורך הדיון בגמרא: אמוראי בבל, שלא ידעו מה המנהג בארץ ישראל, ניסו לברר זאת, ולקבוע הלכה למעשה על פי אותו מנהג, ואף המסקנה הדחוקה של הסוגייה השנייה מבוססת על חשבונות הלכתיים שמטרתם ליישב את ההלכה עם העדות של אמוראים שדיווחו על המנהג בארץ לגבי מצוות ערבה בשבת!
ג) גם אם נקבל לחלוטין את מסקנת הסוגייה השנייה בגמרא, לפיה בני ארץ ישראל בטלים כלפי בני בבל, ולכן אין ליטול לולב גם בארץ, כדין חוץ לארץ, יש מקום רב לטעון שכיום, כשהמרכז הגדול ביותר של יהודים בעולם הינו בארץ ישראל, וגם מרכז התורה הוא ללא ספק בארץ ישראל, כבר אין בני ארץ ישראל בטלים, ויש לשוב לנהוג על פי דין המשנה - וליטול. (אדרבה, אולי יש אפילו מקום לטעון שכיום בני חוץ לארץ בטלים כלפי בני ארץ ישראל וגם הם חייבים ליטול לולב ביו"ט שחל בשבת).
יש עוד הרבה מאד מה להוסיף, אך קיצרתי.
חשוב להבהיר, אני כן בא לעורר דיון, אך אני בהחלט לא בא להורות הלכה נגד המנהג המקובל ופסק השולחן ערוך, ומפציר במי שמעיין ומגיע (כמוני) למסקנה שצריך ליטול בשבת: לעשות זאת בצנעה, לא להוציא את ארבעת המינים מהמבנה בו הוא נמצא, ולאחר שנטל והניח - לא לטלטל אותם עוד. אישית, אני גם נמנע מלברך בשם ומלכות. (לגבי שהחיינו אפשר למצוא פתרונות כמו פרי חדש או בגד חדש).
המאמר הראשון הוא מאמר ישן של הרב יואל אליצור שמסכם בגדול את הסוגייה בצורה יפה, אם כי חלקית.
והפרט הכי מעשי בו הינו המשפט האחרון, בו הוא מביא מהרב רבינוביץ' זצ"ל שמי שנוטל בצנעה לא עובר בשום איסור, (מובאת גם דעת החולקים).
המאמר השני, של הרב אליהו ובר, שחלקו השני עוסק בלולב, עניינו להוכיח שכיום צריך ליטול בארץ ביו"ט שחל בשבת.
שמרנים תרגישו חפשי לתקוף אותי. אך אנא, לקיים בלב "את והב בסופה".
מחילה התבלבלתי בינך לבין דרו שטוב לעמיקעלעברימבאר
לא שמתי לב שאתם שניים שונים אז הפנתי אליך כאילו אתה דורש טוב לעמי
מה לוקחים מהדמות של הרב מורדכי אויערבך?אביעד מילוא
אני מנסה לקחת לתפוס את הצדיקים המעניינים לפני שהםמתוך סקרנותאחרונה
נפטרים, משום מה אני שומע על הרבה בעיקר אחרי ...
כמה דבריםצע
יש סט ש"ס גדול בלי מפרשים(רק רשי ותוס' בלי ראש ריף וכו)?
אני רוצה לרכוש טאבלט(מחשב יקר יותר וגם המטרה היא בלי אינטרנט) שישמש ללימוד תורה..
יש תוכנה חינמית או זולה שמכילה ש"ס צורת הדף שיהיה אפשר בטאבלט להעיר הערות או לסמן בה?
יש עם מהרשא, אני מכיר 'טלמן' ו'עוז והדר' כאלה125690
יכול להיות ש'ספריא' תתאים
גמר חתימה טובה!
אם אתה רוצה לעבוד בלי רשתמשה
מחשב מלא לדעתי יהיה עדיף מבחינת תוכנות. הרבה מאוד כלים בטאבלטים בונים על זה שיש לך רשת נגישה. אלא אם כן יש לך כלי ספציפי שאתה מתכוון להשתמש בו.
אפשרות ביניים: טאבלט windows.
תעשה זאת עצמאיתחזק וברוךאחרונה
תצלם את הגמרא שלך או שתוריד מאתר כמו היברו בוקס וכדומה (יש הרבה).ותכתוב סקריפט שיתן לך למרקר או לכתוב וכו'.
שנה טובה לכולםטיפות של אור
לפעמים דברים שנכתבים יושבים על הלב במשך שנים. במיוחד אם יודעים שהדברים עדיין מופיעים
קצת אחרי שנכנסתי לניהול הפורום מחקתי או ערכתי כל הודעה שנראתה לי פוגענית כמה חודשים או שנים אחורה. אם מישהו רוצה שאני אמחק הודעה כלשהי שפגעה בו ופיספסתי אותה, לא משנה מי כתב אותה וכמה שנים אחורה זה קרה, הוא מוזמן לפנות אלי בפרטי. כמובן גם הודעות שאני כתבתי
גמר חתימה טובה לכולם
שנה טובה
קעלעברימבאראחרונה
גמר חתימה טובה
להצטער על כך שלא תוקעים בשבת?דורש טוב לעמי
מה אתם אומרים? מה צריך להיות היחס לכך שאנו מנועים מלקיים מצוות שופר השנה?
צער/באסה על כך שאנחנו לא נזכה לקיים מצווה דאורייתא של שופר השנה?
לנשום לרווחה שחז"ל 'פטרו' אותנו מחובה זו? - פחות לחץ וסטרס, תפילה קצרה יותר ובכללי אווירה קלילה יותר בלי שופר על הראש, חז"ל קבעו שלא צריך אז מיותר...
אין מה להתבאס כי גם ככה מבחינה רוחנית בחסידות אומרים שהתיקונים של השופר נעשים בשמיים על ידי שמירת השבת
תשובב אחרת
יאללה, מחכה לשמוע את דעתכם!
חלילה שחז"ל יעקרו מצווה מהתורה מצד טעמים פנימייםדורש טוב לעמי
אפשר לצרף טעם רוחני בתןר תוספת חשובה לטעם ענייני, אך לא לטעון שהוא העיקרי.
גם שמעתי את מו"ר הרב אשר וייס, לא השתכנעתי
ברור שבמהלך הדורות דווקא היו הרבה אנשים במצבים שונים, בטח בשנים קשות של שמדות גירושים ופוגרומים שהיו נאלצים ללכת עם שופר ביד למישהו שיתקע עבורם או ילמד אותם איך לתקוע. זו סיטואציה הגיונית ביותר. ובימי קדם היתה שכיחה פי אלף.
תעשו לי סדר עם הנושא של השתתפות נשים בכנסת ובממשלהפתית שלג
מה היה בעבר ואיך זה התפתח\לא התפתח במגזרים השונים הנאמנים לתורה [לצורך העניין- שס, יהדות התורה, וציונות דתית]
מה בעניין חברות בכנסת ומה בעניין תפקיד בממשלה?
בעיקר מזווית הפסיקה ההלכתית
לא יודע לסקור את כל הסוגיה, יודע שהיה בעבר דיון עלמתוך סקרנות
עצם הצבעת נשים בבחירות, דווקא הרב קוק התנגד לזה (כמו שגם התנגד לבית יעקב).
לתשומת לב, אלו שמנסים להשתמש בו בטענות שצריך "להתקדם" ולהתאים את ההלכה...
בכוונה לא התייחסתי לזה כי זאת סוגיה מעט שונהפתית שלג
שמשפיעה באופן ישיר על כוחה של המפלגה.
ולכן הגיוני לסבור שבאופן עקרוני ראוי שלא לתת לאישה עסק בציבוריות, ומשום עת לעשות לה' כן לקרוא לנשים להצביע
אבל חברות בכנסת ובממשלה היא קצת שונה
זה כן יכול להשפיע על הפופולריות של המפלגה בקרב ליברלים יותר, ופה נכנסת הסוגיה התורנית
וואי מענייןטיפות של אור
אולי @הסטורי או @אריאל יוסף ידעו
(אני רק יודע שהרב עוזיאל והרב ישראלי והרב הרצוג והרב חיים דוד הלוי ועוד התירו הלכתית בספרים שלהם. כמו כן - ראיתי שבמפדל היו טובה סנדרהאי, שרה שטרן-קטן, וגילה פינקלשטיין וכמובן איילת שקד, אורית סטרוק ועידית סילמן)
פתאום נזכרתי בזהטיפות של אור
הרב אבינר לחוטובלי: אם ממילא יש ח"כיות, עדיף לבחור בטובות ביותר - כיפה
(אני חושב שהיה זכור לי משהו כזה במעורפל)
השאלה לא רק הלכתית אלא של רוח התורהקעלעברימבאר
ניתן לקיים הלכה ולהיות נבל ברשות
יש אגרות משה על הסכנה של השקפות חיצוניותטיפות של אור
שעלולות להתחפש ל'רוח התורה'
(זה לא פוסל כל טיעון של 'רוח התורה', וגם לא בהכרח במקרה הספציפי הזה. רק מציב במקום לגיטימי את הטענה ההופכית 'לפעמים רוח התורה זה רק תירוץ לשוביניזם')
"הנה קבלתי מכתבו הארוך מאד המלא דברי תוכחה על כל גדותיו על מה שלפי דעתו נדמה לו שתשובותי סימן י' וסימן ע"א מספרי אגרות משה על אבן העזר יגרמו איזה פרצה בטהרת וקדושת יחוס כלל ישראל וכו', אבל האמת שאין בדברים שכתבתי ושהוריתי שום דבר שיגרום חס ושלום איזה חלול בטהרת וקדושת ישראל אלא תורת אמת מדברי רבותינו הראשונים, והערעור של כבוד תורתו הרמה על זה בא מהשקפות שבאים מידיעת דעות חיצוניות שמבלי משים משפיעים אף על גדולים בחכמה להבין מצות ה' יתברך בתורה הקדושה לפי אותן הדעות הנכזבות אשר מזה מתהפכים חס ושלום האסור למותר והמותר לאסור וכמגלה פנים בתורה שלא כהלכה הוא, שיש בזה קפידא גדולה אף בדברים שהוא להחמיר כידוע מהדברים שהצדוקים מחמירים שעשו כמה תקנות להוציא מלבן. ואני ברוך ה' שאיני לא מהם ולא מהמונם וכל השקפתי הוא רק מידיעת התורה בלי שום תערובות מידיעות חיצוניות, שמשפטיה אמת בין שהוא להחמיר בין שהוא להקל. ואין הטעמים מהשקפות חיצוניות וסברות בדויות מהלב כלום אף אם להחמיר ולדמיון שהוא ליותר טהרה וקדושה"
לכן את רוח התורה לוקחיםקעלעברימבאר
רק מתלמידי חכמים גדולים וצדיקים ששימשו את רבותיהם הגדולים בדור שלפני, ואם זה מגובה המקור מאגדתא בארון הספרים היהודי, מה טוב. ואז זה וודאי שזה לא מרוח חיצונית.
אם אדם מהרחוב טוען שדעות ת"חים גדולי הדור (באגדתא או בהלכתא) זה רק תירוץ לשווניזם זה ביזוי ת"ח . כמובן ניתן לחלוק, אך לא לטעו ןשזה תירוץ לשווניזם.
ב. בסוף זה מוכרע אחרי כמה דורות לפי מה שהאומה קיבלה על עצמה לדורותיה בהנחיית חכמיה. בדורו של הגרא היתה שאלה אם החסידות ראויה לבוא בקהל, ובדורו של הרמבם היתה שאלה אם הפסילוסוטפיה היהודי תראויה לבוא בקהל, ובדורו של הרב קוק האם התייחסות חיובית לציונית חילונית ראויה לבוא בקהל. אחרי כמה דורות כל אלו הוכרעו כחלק אינטגרלי מרוח היהדות (למרות שבקשר ליחס לצינוות החילנוית עדיין לא הוכרע במלואו , בניגוד לחסידות ופיסלופיה היוהדית). אבל כמובן כל בית מדרש שאין לו בניין אב אינו בית מדרש. אם יש דעה שנאמרת על ידי אנשים שאינם תלמידי חכמים ששימשו את רבותיהם, היא סתם עוד דעה שמנסרת בחלל העולם וצריך להזהר ממנה כמו כל דעה לא תורנית, הלנו היא אם לצרינו.
ג. בכל מקרה כשם שלא מבררים הלכה על ידי אגדתא, כך לא מבררים רוח תורה על ידי הלכה. אחרת ניתן למצוא היתרים הלכתיים לאשת יפת תואר או להריגת גויים, ולהיות נבל ברשות. כל המערבב הלכה ואגדא עובר באיסור כלאיים, הן בפסיקת הלכה והן בעיון מה רוח התורה
דברים מהמורה נבוכים הם רוח התורה?ארץ השוקולד
ואם המקור של הרמב"ם לכך הוא מקור חיצוני ולא דגרי רבותינו, זה משנה?
לא מספיק מורה נבוכים, צריך את הפרשנותקעלעברימבאר
של חכמי דורינו גדולי הדור לזה, והאם ראוי להכירע כמורה נבוכים להנהגת דורינו.
כשםששאתה לא פוסק מהגמרא להלכה אלא על פי ראשונים ואחרונים עד פסוקי דורינו, כך לא נתין להכיע ברוח התורה להנהגות ציבוריות ממורה נבוכים על פי פרשנות של אדם מהרחוב, אלא רק על פי גדולי חכמי התורה ששמשו את רבותיהם.
ב. מה כתוב בעניין זה במורה נבוכים?
ג. בכלל לא נכנס ספציפית למחלוקת הספציפית הזו של נשים בפוליטיקה
לא נכנס לנושא הספציפי גםארץ השוקולד
דיברתי בכללי על הספר, לא על עניין זה, כי לא מכיר התייחסות במורה נבוכים לנושא הזה.
בסופו של דבר, המורה נבוכים מבוסס גם על חכמת יוון ולא רק ענייני קודש, לכן תהיתי איך אתה מתייחס לספר שרב חשוב כתב שמסתמך על מקורות חיצוניים, האם זה נחשב רוח התורה או שלא?
המורה נבוכים מבוסס רק על לוגיקה ושכל ישר ולאקעלעברימבאר
על שום ערך מערכי יוון.
לוקיגה היא אוניברסלית בין אם יווני גילה אותה ובין אם סיני.
משפט פיתגורסלא הופך להיות יווני כי יווני גילה אותו, כנל לוגיקה אריסטוטלית. אריסטו לא המציא כלום, הוא גילה.
כשם שכוח הכבידה אינו אנגלי רק בגלל שאנגלי כילה אותו.
שמע האמת ממי שאמרה. חכמה בגוים תאמין,תורה וערכים בגוים אל תאמין.
ב. לעיתים יש ערכים גויים שנקלטים באומה היהוגית לדורותיה אחרי זיכוך ובירור ורגולציה, ורק אחרי אישורחכמי ישראל וקבלת האומה. קוראים לזה ליקןט ניצוצות. אבל דווקא מורה נבוכים אינו דוגמא לזה, מאחר שהוא מבוסס 100 אחוז על שכל ולוגיקה, וכלל לאעל מיסטיקה וערכים
מאיפה מוכיחים מה רוח התורה?ארץ השוקולד
מתחלק לשניים:קעלעברימבאר
א. מקורות של אגדתא שמלאים בארון הספרים היהודי
ב. יותר חשוב - דעות בעניינים אלו של תלמידי חכמים גדולים ותצדיקים ששימשו את רבותיהם בדור הקודם.
(ג. במקרה של מוסר טבעי - מצפון שכל ישר ואינטואיציה)
מענייןארץ השוקולד
א. ככלל, נשמע נכון, אבל לפעמים ההבנה של התובנה הנכונה מאוד קשה, אתן לדוגמא את המחלוקת על מידת השכרות הרצויה בפורים התלויה בהבנת האגדתא על רבה ורבי זירא.
ב. גם כאן, לעיתים רבות יש מחלוקות בנושא.
ג. שכר ישר ואינטואיציה שונה לרוב בין בני אדם.
אז:קעלעברימבאר
א. לכן יש את ב'. וכמובן לא רק גמרא אלא דברי אגדתא של חכמינו שאחרי הגמרא בכל הדורות. למשל ברור שיש התייחסות לשכרות בפורים מהגמרא עד ימינו אצל ראשונים ואחרונים.
ב. מחלוקת יש גם בהלכה. לגיטימי. כבר אמרו רבותינו עשה לך רב.
ג. דיברתי ב ג על מוסר טבעי, לא על מוסר תורני שאינו טבעי
מענייןארץ השוקולד
א. ועדיין יש מחלוקת בכך מן הקצה ועד הקצה.
ב. זה עונה לפרט, אבל זה נותן טווח גדול במה הכלל חושב.
ג. גם בהנחה מה טבעי יש הבדל בין בני אדם.
אז:קעלעברימבאר
א. גם בהלכה יש מחלוקות מהקצה אל הקצה. אין הבדל. בסוף יש ליהדות גבולות גזרה ברורים של רוח תורה, ויש גם דברים שמוכרעים לדורות (למשל ברור שכל רב יטען היום שנגד רוח התורה לשאת שתי נשים בימינו, גם אם יש היתר הלכתי). בכל מקרה הרבה פעמים רוח תורה אינה חד משמעית אלא יותר מגמה וכיוון תרבותי מאשר שאלה חד משמעית של אסור/מותר.
ב. כנ"ל בסוף האומה לדרות מכריעה בכלל מה נשאר ומה נופל וכמה חלק כל דעה ושיטה מקבלת.
לגבי דילמות ערכיות של פוליטקאי - ראוי שייתיעץ בענינים ערכיים עם כמה שיותר מגוון רחב של רבנים גם אם חולקים אחד על השני , כמובן בתנאי שהם מתאימים להשקפת מפלגתו (למשל אין סיבה שסמוטריץ יתייעץ עם הרב לנדוי). בסוף כיו םבדמוקרטיה אתה יכול להביא להצבעה בקלפי את כל הדעות. באשר למה יקרה בימי המלך המשיח או מה קרה בבית ראשון ושני - אני מעריך שהשליטים התייעצו עם כל המגוון של החכמים
בדור (ונבאים כשהיתה נבואה ושתהיה בעתיד). וכמובן אין מנוס מכוחניות פוליטית כי כך העולם עובד, למשל ראה את נידוי רבי אליעזר או נידוי רבי מאיר ורבי נתן או חרם הגרא על החסידים, אך בסוף גם פה האומה לדורותיה תכריע. אך כמובן זה תפקיד מלך אידאלי שיש לו רוח קודש - שהוא בסוף זה שמכריע בעצמו לבד בשורה התחתונה בעניינים ערכיים, ושאר דעו תהחכמים הם רק המלצה לגביו.
ג. בחלק - ג , דברתי על דברים שברורים שהם טבעיים. ובענין הזה אין הבדל בין יהודי לגוי. אי אפשר ללמד זכות על אייכמן, כי עשה משהו שברור שהוא נגד המוסר גם אם לפי החוק
יישר כח על ההרחבהארץ השוקולד
א. שים לב שהדוגמא שהבאת היא משהו שבו הוטל חרם בנושא של רבינו גרשום.
ב. טענה מעניינת.
ג. סבבה, זה מאוד מסייג את האמירה בסוף לדברים מוסכמים.
אזקעלעברימבאראחרונה
א. דברתי על זה שגם רב תימני יאמר לתימני היום שזה נבל ברשות התורה לשאת שתי נשים, למרות שמותר לו הלכתית ולא חל עליהם חרד"ג (אפילו אם התימני גר במדינה שזה מותר ואין דינא דמלכותא).
ב. זה בסוף נאמר על המשיח שנחה עליו רוח ה שבאמצעותה ידע את הערכים לשפוט , וגם שלמה ביקש לב חכם לדעת טוב ורע לשפוט , והיתה חכמת אלוקים בליבו.
ג. במוסר טבעי זה נכון. אבל יש דברים שהם מוסרברור והפוסטמודרנה והפרוגרס חוטאים בהם ברמה התרבותית
הנושא היה נושא בוער בבחירות למוסדות הישובהסטורי
בזמן המנדט הבריטי, כבר בשנת תרפ"א.
חשוב לציין ברקע, שכל המושגים של בחירה דמוקרטית היו יחסית חדשים בעולם וברוב מוחלט של המדינות שכן היו דמוקרטיות - לא היתה זכות הצבעה לנשים (לדוגמא: בשוויץ זכות ההצבעה לנשים ניתנה רק בתש"ל!).
בציבור הדתי/חרדי (מושג זהה במונחים של אז) עלתה התנגדות חריפה כפולה - גם שזה אסור תורנית הלכתית/השקפתית וגם שזה פשוט 'נישט שייעך' (=לא שייך) נשים חרדיות (סטייל 'בתי האונגרין' מאה שנה אחורה) - פשוט לא ילכו להצביע ולא יבינו מה רוצים מהן.
רמת הניכור היתה כזאת שרבים מהציבור הדתי האמינו, שגם מפלגות הפועלים לא באמת חושבות שנשים צריכות להצביע, אלא זה בסה"כ דרך להכפיל כח - כי הפועלות ילכו להצביע והדתיות לא...
השלטונות הבריטיים (שגם אצלהם עברו באותן שנים תהליך של נתינת זכות הצבעה לנשים) הכריעו שאמנם תינתן זכות הצבעה לנשים, אך במשפחות שמרניות הבעל יוכל להצביע גם בשביל אשתו. (כן, היום זה נשמע הזוי).
נוצר פולמוס בין רבנים 'מקלים' שטענו שאפשר להתיר, לבין 'מחמירים' שטענו לאיסור גמור. הרב קוק תמך עקרונית בעמדת המתנגדים להשתתפות נשים בבחירות, אבל הקפיד לא לפסוק שזה אסור, אלא רק שזה לא מתאים לאורחות היהדות והצניעות, אה וגם אם נשים יתערבו בענייני ציבור, זה עלול ליצור בעיות בשלום בית.
אגב, הפולמוס הזה היה אחד מכמה עניינים (יחד עם הקמת הרבנות הררשית), שדחף את 'העדה החרדית' לדרוש מהבריטים להכיר בציבור שלהם כ'עדה דתית נפרגת' ולא כחלק מ'הישוב המאורגן' שקיבל סוג של סמכויות אוטנומיות מהשלטון הבריטי כלפי היהודים.
ואחרי הקמת המדינה?טיפות של אור
היה ויכוחים סביב חברות כנסת דתיות כמו סביב מזכ"ליות ליישובים?
במפד"ל אני זוכר פולמוס סביב גילה פינקלשטייןהסטורי
אבל חידשת לי ששנים קודם היו שתי ח"כיות.
לגבי עצם ההצבעה המציאות ניצחה. ברגע שיש זכות הצבעה, אם נשים לא תצבענה, מפסידים חצי מהכח.
גולדה מאיר היתה בשלב מסויים מועמדת לראשות עריית תל אביב, ולטענתה היא לא נבחרה כי החרדים התנגדו (כידוע, היו בתל אביב אדמו"רים וחסידיהם בהמונים).
אכן כפי שציינו כאן, הרב ישראלי הסביר שמינוי לזמן, שלא קבוע ובוודאי שלא עובר בירושה - אינו מוגדר 'שררה' וממילא מותר שיהיו נשים (וגויים).
מענייןטיפות של אור
"אפילו ממונה על אמת המים שמחלק ממנה לשדות"פתית שלג
גם פה מדובר על אופן שבו התפקיד עובר בירושה?
הרמבם בהמשך כותב שכל המינויים עוברים בירושהטיפות של אור
"ולא המלכות בלבד, אלא כל השררות וכל המינויין שבישראל ירושה לבנו ולבן בנו עד עולם"
אם אתה רוצה, הרב ישראלי כאן: עמוד הימיני פרק יב אות ח
וסיכום טוב של דעות המתירים ונימוקיהם כאן:
ישר כח. תודה👍פתית שלג
שבתאי טבת טוען שחלק מההתנגדות נבעה מצניעותארץ השוקולד
של הליכה לקלפי ולכן הוצע אז פיתרון שבחלק מהמקומות הגברים יצביעו עבור הבנות במשפחה.
אתה יודע אם הוא צודק בכך?
עיין מה הרב קוק מנמק בענייןקעלעברימבאר
תן הפניה בבקשהארץ השוקולד
כי שבתאי טבת מפנה לפשרה שהושגה בפועל
אגב, זכור לי שבאותו זמן היה כאן רוב דתי-חרדימתוך סקרנות
ואם היו מצביעים כולם (בניגוד להחלטה שקבלו להחרים את הבחירות בשל נושא הצבעת הנשים), כל ההיסטוריה של המדינה יכלה להיות שונה.
סתם, אנקדוטה מעניינת.