שאלתי רבנים...

חלק אמרו שהם בעצמם לא יודעים.

אחד אמר שהוא יודע ולא רוצה לגלות לי למה 

ומאלה שלא רבנים:

היו כמה שטענו שזה בגלל ששולחים פרסומות לא צנועות של הכרויות וכאלה

והיו כמה שטענו שבגלל שיש פחות בושה בהתכתבות לכן יותר סיכוי שתתכתב עם בחורות.

תגובתי:  קטונתי.. לא יודע מה לומר

כדי להתכתב עם בחורה צריך מספר שלה... וצריך שהיא תסכים להתכתב..

ומאיפה הוא השיג מספר?    אז הוא גם ככה פרחח קטן 

ואחרי כל זה... יש כאלה שאמיצים לא פחות גם בשיחה. 

הייתי שמח להבין..

בכל אופן... את מוזמנת לרשום את מה שהבנת גם בלי להצדיק. 

אם יש לו כבר חברה (בחורה), אז הוא לא באמת צריך את ההודעות כדי לתקשר איתה.

אבל אם נדבר על אדם ירא שמים, מה הסיכוי שמהודעות יגיע לעבירות?

פעם קיבלתי הודעה לפלאפון שלי באמצע הלילה ממספר לא מזוהה: "ערה?"

כתבתי: "זו טעות".

התשובה הייתה: "נו, תזרמי, מותק"

....

הזדעזעתי עד עמקי נשמתי, ואחרי שהתעשתי שלחתי הודעה: "אל תטריד אותי יותר, אחרת בעלי יתערב".

(מזל שכבר הייתי נשואה)

ההשערה לי היא שהוא לקח את המספר שלי ממודעות פרסום שתליתי באותה תקופה.

בקיצור - כנראה שהחשש הזה לא רחוק...

בין ערס ששורק ברחוב לבין הודעה כזו שיכולה להגיע לבחורה תמימה שנמצאת באיזה משבר זהות או שיעמום של גיל ההתבגרות והיא באמת זורמת איתו... וערס ברחוב, היא יכולה גם לא לשמוע את השריקה שלו..

כנאה אף פעם לא הסתובבתי במקומות של ערסים...

מה הסיכוי שאדם ירא שמים יעשה דבר כזה, שנבוא לאסור הודעות באופן גורף..

לכאורה, מי שבאמת חושב שההודעות יגררו אותו למחוזות אפלים שיאסור על עצמו..

אני אספר לך משהו ששמעתי בעצמי..

בחור ישיבה התקשר לחבר שלו, אבל טעה בספרה אחת...

עונה לו בחורה מצד שני, ההוא מלמל שזו טעות ובא לנתק.. פתאום היא אומרת לו "רגע רגע, אולי זה משמים שהתקשרת."

בקיצור התחילה לספר לו שהיא מחפשת שידוך וכו' ההוא בתמימות הלך להפגש... ומסתבר שהיא רצתה לעבור עבירה והתחילה לחבק אותו בפגישה וכו'   בסוף ברח.. ברוך ה'

עכשיו אני שואל... אז לפי זה נאסור גם פלאפונים? 

חוץ מזה - שבהודעות אי אפשר לדעת אם הפונה הוא גבר או אישה... ואז מישהו "רע" יכול להטעות מישהו תמים באשר למינו, ולגרור אותו לשיחה ולהיכרות שכבר קשה לצאת ממנה...

רק מבהירה - אני לא מסכימה עם הגישה של פלאפון כשר. לי אישית יש פלאפון לא כשר - אבל פשוט. בלי אינטרנט.

פשוט אני באמת רוצה להבין למה אסרו... בגלל זה אני שואל.  

אם כבר נפתח שרשור כזה אולי ננצל אותו..

ואם השתכנעת אשמח שתכתוב למה

יותר קל לכתוב מאשר לדבר. בכתיבה אפשר להגיע לדברים שלא היית מדבר עליהם מחמת צניעות או מחמת בושה.

מסתבר שאני מכיר כמה חסידי קיזאי.

זה בגלל שאפשר לשלוח הודעות בלי להזדהות

גם פעם כשזה היה נפוץ יותר והיו ישיבות שחייבו את התלמדים להיות עם טלפונים כשרים

לא הבנתי את זה והיה לי ממש נחמד לשלוח הודעות

הגיוני שזה היה אז

שעלולים להיווצר קשרים לא ראויים דרך התכתבות. פעם היו זורקים פתקים אחד לשני, היום אלו הודעות.

דעתי היא שלאדם כשר יש פלאפון כשר - שימושים כשרים, עזבו התפלספויות של שיחה/ הודעה/ וואצאפ..

מזכיר לי שישבתי בגינה עם אחים שלי וניגשה אליי ילדונת, בוהה לי על הפלאפון: 

- "זה כשר?"

- "לא. אני לא אוכלת את זה".

קיבלתי עיני עגל

אבל לא תמיד יונת הדואר הבינה באיזה בחורה מדובר

לכן העדיפו לוותר על זה 

אבל לדעתי הרעיון הוא שזה יהיה מכשיר בדיוק כמו טלפון ביתי - אבל נייד.

לכן לא יהיו בו הודעות, מצלמה, נגן מוזיקה...

(אבל בעצם אני לא בטוחה שבאמת אין מצלמה ונגן מוזיקה בפלאפון כשר... מישהו יודע לגבי זה?)

כל הרעיון של מכשיר שנמצא איתך תמיד ויש בו אפשרות לתקשר עם העולם - הוא לא "כשר". כך זה נשמע לי.

(כמובן שאני לא מסכימה עם זה. יש לי פלאפון פשוט - אבל לא "כשר". לא הייתי שורדת בלי האפשרות לשלוח הודעות לבעלי, למשל, במקום להתקשר אליו ולהפריע לו בזמן הלימוד וכדומה...)

הועד רבנים הסלולרי הזה של כל הכשרים

ושמים certificate ביניים (אתה אמור להתקין את הCA כדי למנוע בעיות)

הכשרים אז הכמות לא בעיה.

מישהו כתב פה למעלה שאת התוכן בווצאפ הם לא מסננים, אני מניח שהכי פשוט זה ליצור גרסא custom של ווצאפ עצמו

השאר נכון לגמרי

הוא בוהה בנקודות אקראיות באוויר בזמן שהוא מדבר עם בנות.

והוא עושה את אותו הדבר גם כשהוא מדבר עם בנים.

לפחות במקרה שלו זה משתלם, אני מקבל קצבת נכות בגלל האוטיזם שלו...

אבל מה התירוץ שלך?

שהכל מותר להם?

אגב, מציאות בלי גבולות בכלל - היא מציאות מאוד אבודה. יש היום שיטת חינוך (או יותר מדוייק: חוסר חינוך) שמנסים שילד לא ישמע אף פעם 'לא', אף פעם לא ידברו אליו בתקיפות, אף פעם לא יציבו גבול. אז מאבטחים את כל השקעים בבית, נועלים את האסלה וכו'. והנה מתברר שילדים שגדלו כך, אינם יותר בריאים בנפשם - אלא פשוט לא מסוגלים להתנהל בעולם.

אחרי שמקבלים שהמציאות היא כזו שבה "בוקר ויודע ד' - גבולות חלק הקב"ה בעולמו..." (רש"י פרשת קורח), יש הזדמנות להעמיק בהבנה למה דבר ד' הוא "לטוב לנו לחיותנו כל הימים".

זה סתם אשליה שהגשמת החלום שלך תשמח אותך...  זה לא קורה אף פעם.

כשמגיעים לשם לא מרגישים וואו כמו שדמיינת, חוזרים למציאות עצובים ומחפשים חלום חדש... זה לופ של ריקנות שלא נגמר.

אם נשארו "חלומות"? כן, אבל הבנתי שזה סתם חרטא.. לא צריך לשתות את כל הים כדי להבין שהוא מלוח

תסמוך על הקב"ה שיש סיבה טובה שהוא לא מסכים לך.

אנחנו רוצים להניח שכולם רוצים רק טוב, אבל היו כבר מקרים גם כאן בפורום וגם בכלל בעולם.

אל תיתן שפכטל בלי מילה טובה לפני זה. כי אתה גם לא יודע מי אני, נכון??

מי שלא גבר

זה ששניכם גברים לא עוזר. גם גברים ניצלו ניקים בכל מיני צורות.

נכון לכולם בין אם ניק מוכר או לא,

וגם לא בהכרח מי שמציג את עצמו כגבר הוא גבר והפוך. (רוב האנשים בסדר ורוב ההצגות בסדר, אבל זהירות מומלצת תמיד)

שה' לא רוצה שתרגיש ככה.

אתה צריך לברר על מה יושבים הרגשות הקשים האלה, לפעמים אנחנו בטוחים ואוחזים בסיבה מסויימת לכאבים שלנו בזמן שהסיבה היא בכלל אחרת.

התורה והאמונה כשלעצמם הם שיא החופש החיבור והשמחה, כנראה שמשהו במפגש שלך איתם נעשה בצורה לא נכונה, שלא מתאימה למהלך הנפש שלך.

התיקון הוא להסכים להפגש עם הפחדים והמקומות הקשים והכואבים שלך ולעבור בהם תהליך של ריפוי. ואולי בדרך גם תתן לעצמך לפרוץ גבולות שגדלת איתם כחלק מהתהליך, אבל התיקון הוא במפגש שלך עם עצמך. לא במעשים מסויימים או בחוץ.

לפגוש אותה כמה פעמים

ולקרוא את הספרים שלה

וגם במציאות היא אישה חכמה מאוד

מה הכוונה דלוקה?

זה משפט מאוד מוזר. במחילה מכבודך.

ואני אוהבת את הספרים שלה.

אבל בואו תדונו לכף זכות. אתם כנראה לא מכירים את הדמות הזו, אבל אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה.

מוזמנים לנסות.

איפה האנרגיות? האור בעיניים? התקווה שמשפריצה על המקלדת כשמדברים על הספרים ועל הגילוי של חיה הרצברג..

הייתם נשמעים לי אדישים מידי.

ניסיתי להבין: אולי רק צעדתם ליד האור, אבל פנימה - לא זכיתם להיכנס?

במילים מתלהבות בדרך כלל

אישה חכמה מאוד

אני חולקת עליה בחלק מהדברים

אבל בחלק אחר אני בהחלט לוקחת ולומדת

לחיה הרצבגר יש ספרים באמת טובים. ספר טוב באמת יכול לעזור לאנשים לעבור תהליכים.

ההגדרה שכתבת : "אפשר לומר שהרבה מאוד אנשים גילו את עצמם מחדש בספרים שלה. צומת הדרורים למשל...

היא דמות, מישהו שהביא גילוי לעולם. לכן כתבתי 'דלוקה'. כי באמת הרבה אנשים מרגישים שהספרים שלה חוללו בנפשם שינוי פנימי עמוק..

כמובן שזה לא בקטע האישי, אלא בעיקר בדרך שלה, בגילוי שלה."

נכונה שבעתיים על סופר אחר, שהיה פעיל מאוד במשך קרוב לשלושה עשורים במגזר החרדי וגם בציבור הדתי לאומי, קראו בשריקה את ספריו ורבים יכולים להגיד שספריו עזרו להם לגלות דברים.  את הסוף אנחנו יודעים...

חלילה איני חושד בחיה הרצברג בשום דבר כזה. אבל, כן ממליץ מאוד לא לעבור את הקו הדק, שבין הערכה לסופר/זמר/מרצה/מורה/כוכב משהו/אחר - לבין הערצה שעלולה לטשטש גבולות בריאים. זה נכון על כל דמות ונכון שבעתיים, דווקא על דמות שגורמת לאדם לעבור תהליכים רגשיים.

אפילו על תלמיד חכם, שכן מופיעים במקורותינו ביטויים של 'דביקות' ו'התבטלות' - צריך זהירות.

אין בעיה אם יש אור בעינים, כל עוד נשאר מאחוריהם שכל ביקורתי...

אבל אני לא הטיפוס המתלהב, שיקפוץ עליה ברוב התרגשות או משהו😅

זה עורר בכם געגוע לשבת על איזה סלע ולספר ליוחאי את מה שעובר עליכם, או שלא כל כך נכנסתם לאווירה ולסיפור?

זה לא מעיין רציני, אבל מקום מוצל ונעים עם זרימה של מים. 

סטף

עין לימון

מול עין חמד יש מעיין חמוד מאוד. זה מצד ימין של הכביש אם באים מירושלים

אם צריך עוד פרטים בשמחה

נכנסים לבית נקופה נדמה לי [המושב מעל מחלף חמד] הולכים ישר עד סוף היישוב עוברים את השער הולכים קצת בשביל ומגיעים.

לק"י

אתה נכנס אליה, ולוחץ על כפתור תגובה.

(פשוט הגבת לי כמה פעמים בטעות).

קו 150 לעמינדב (נראה לי שאני זוכר את מספר הקו) מגיע כמה דקות הליכה מתחילת המסלול ויש אוטובוס או רכבת קלה להדסה עין כרם.

אני חושב שיש גם מים בעין חנדק.

עין לבן הוא כרבע שעה-חצי שעה הליכה מהחניון של הגן החיות התנכי.

שביל הדסה באזור היער ליד עין כרם, מניח שזה נגיש גם בקלות, לא זוכר מאיפה בדיוק נכנסים.

טיול בסגנון אחר יכול להיות על חומות העיר העתיקה וזה גם קל להגיע בתחבורה ציבורית.

אפשר גם להסתובב ביער ירושלים מתוך קרית יובל.

אם יוצאים מירושלים יש את נחל חלילים (המים במעיין שם לא באמת ראויים לכניסה אבל הטיול יפה) שמתחיל מתוך מבשרת, לדעתי בערך 20 דקות הליכה מקניון הראל ואולי יש תחנה קרובה יותר.

האזור ליד מטע מאוד יפה אבל זה הליכה מהתחנה בכניסה למטע (עין גרס, עין מטע - הם בכיוונים שונים).

אזור בר גיורא, ח'ירבת עיתאב ועין חוד, אזור ממש יפה, מניח שיש אוטובוסים לא רחוקים משם.

הסטף נגיש בתחבורה ציבורית, עם מלא מדרגות.

יש הרבה מאוד אנשים בחופש. לא תמיד זה מתאים האווירה.

אבל יש הרבה בריכות [לפחות חמש] כך שתמיד אפשר למצוא משהו יותר מתאים

כנראה אתה פשוט גולש על רשת לא חסומה.

לכן חשוב לשים חסימה על המכשיר עצמו, כי אחרת זה מאבד את התועלת.

מוזר מאוד, גם לי לא קרה מעולם.

לגבי יוטיוב- דוקא זכור לי שהם לא מאפשרים תכניים בוטים (כמובן מה שלשיטתם מוגדר ככה😏)