שאלתי רבנים...

חלק אמרו שהם בעצמם לא יודעים.

אחד אמר שהוא יודע ולא רוצה לגלות לי למה 

ומאלה שלא רבנים:

היו כמה שטענו שזה בגלל ששולחים פרסומות לא צנועות של הכרויות וכאלה

והיו כמה שטענו שבגלל שיש פחות בושה בהתכתבות לכן יותר סיכוי שתתכתב עם בחורות.

תגובתי:  קטונתי.. לא יודע מה לומר

כדי להתכתב עם בחורה צריך מספר שלה... וצריך שהיא תסכים להתכתב..

ומאיפה הוא השיג מספר?    אז הוא גם ככה פרחח קטן 

ואחרי כל זה... יש כאלה שאמיצים לא פחות גם בשיחה. 

הייתי שמח להבין..

בכל אופן... את מוזמנת לרשום את מה שהבנת גם בלי להצדיק. 

אם יש לו כבר חברה (בחורה), אז הוא לא באמת צריך את ההודעות כדי לתקשר איתה.

אבל אם נדבר על אדם ירא שמים, מה הסיכוי שמהודעות יגיע לעבירות?

פעם קיבלתי הודעה לפלאפון שלי באמצע הלילה ממספר לא מזוהה: "ערה?"

כתבתי: "זו טעות".

התשובה הייתה: "נו, תזרמי, מותק"

....

הזדעזעתי עד עמקי נשמתי, ואחרי שהתעשתי שלחתי הודעה: "אל תטריד אותי יותר, אחרת בעלי יתערב".

(מזל שכבר הייתי נשואה)

ההשערה לי היא שהוא לקח את המספר שלי ממודעות פרסום שתליתי באותה תקופה.

בקיצור - כנראה שהחשש הזה לא רחוק...

בין ערס ששורק ברחוב לבין הודעה כזו שיכולה להגיע לבחורה תמימה שנמצאת באיזה משבר זהות או שיעמום של גיל ההתבגרות והיא באמת זורמת איתו... וערס ברחוב, היא יכולה גם לא לשמוע את השריקה שלו..

כנאה אף פעם לא הסתובבתי במקומות של ערסים...

מה הסיכוי שאדם ירא שמים יעשה דבר כזה, שנבוא לאסור הודעות באופן גורף..

לכאורה, מי שבאמת חושב שההודעות יגררו אותו למחוזות אפלים שיאסור על עצמו..

אני אספר לך משהו ששמעתי בעצמי..

בחור ישיבה התקשר לחבר שלו, אבל טעה בספרה אחת...

עונה לו בחורה מצד שני, ההוא מלמל שזו טעות ובא לנתק.. פתאום היא אומרת לו "רגע רגע, אולי זה משמים שהתקשרת."

בקיצור התחילה לספר לו שהיא מחפשת שידוך וכו' ההוא בתמימות הלך להפגש... ומסתבר שהיא רצתה לעבור עבירה והתחילה לחבק אותו בפגישה וכו'   בסוף ברח.. ברוך ה'

עכשיו אני שואל... אז לפי זה נאסור גם פלאפונים? 

חוץ מזה - שבהודעות אי אפשר לדעת אם הפונה הוא גבר או אישה... ואז מישהו "רע" יכול להטעות מישהו תמים באשר למינו, ולגרור אותו לשיחה ולהיכרות שכבר קשה לצאת ממנה...

רק מבהירה - אני לא מסכימה עם הגישה של פלאפון כשר. לי אישית יש פלאפון לא כשר - אבל פשוט. בלי אינטרנט.

פשוט אני באמת רוצה להבין למה אסרו... בגלל זה אני שואל.  

אם כבר נפתח שרשור כזה אולי ננצל אותו..

ואם השתכנעת אשמח שתכתוב למה

יותר קל לכתוב מאשר לדבר. בכתיבה אפשר להגיע לדברים שלא היית מדבר עליהם מחמת צניעות או מחמת בושה.

מסתבר שאני מכיר כמה חסידי קיזאי.

זה בגלל שאפשר לשלוח הודעות בלי להזדהות

גם פעם כשזה היה נפוץ יותר והיו ישיבות שחייבו את התלמדים להיות עם טלפונים כשרים

לא הבנתי את זה והיה לי ממש נחמד לשלוח הודעות

הגיוני שזה היה אז

שעלולים להיווצר קשרים לא ראויים דרך התכתבות. פעם היו זורקים פתקים אחד לשני, היום אלו הודעות.

דעתי היא שלאדם כשר יש פלאפון כשר - שימושים כשרים, עזבו התפלספויות של שיחה/ הודעה/ וואצאפ..

מזכיר לי שישבתי בגינה עם אחים שלי וניגשה אליי ילדונת, בוהה לי על הפלאפון: 

- "זה כשר?"

- "לא. אני לא אוכלת את זה".

קיבלתי עיני עגל

אבל לא תמיד יונת הדואר הבינה באיזה בחורה מדובר

לכן העדיפו לוותר על זה 

אבל לדעתי הרעיון הוא שזה יהיה מכשיר בדיוק כמו טלפון ביתי - אבל נייד.

לכן לא יהיו בו הודעות, מצלמה, נגן מוזיקה...

(אבל בעצם אני לא בטוחה שבאמת אין מצלמה ונגן מוזיקה בפלאפון כשר... מישהו יודע לגבי זה?)

כל הרעיון של מכשיר שנמצא איתך תמיד ויש בו אפשרות לתקשר עם העולם - הוא לא "כשר". כך זה נשמע לי.

(כמובן שאני לא מסכימה עם זה. יש לי פלאפון פשוט - אבל לא "כשר". לא הייתי שורדת בלי האפשרות לשלוח הודעות לבעלי, למשל, במקום להתקשר אליו ולהפריע לו בזמן הלימוד וכדומה...)

הועד רבנים הסלולרי הזה של כל הכשרים

ושמים certificate ביניים (אתה אמור להתקין את הCA כדי למנוע בעיות)

הכשרים אז הכמות לא בעיה.

מישהו כתב פה למעלה שאת התוכן בווצאפ הם לא מסננים, אני מניח שהכי פשוט זה ליצור גרסא custom של ווצאפ עצמו

השאר נכון לגמרי

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אבל להערכתי בגלישה באינטרנט דרושה הרבה הרבה יותר שליטה עצמית, לא יודעת לפעמים דברים גשמייח יותר קל. וקל גם כשיש איסור חיצוני - למשל שבת, לחכות בין בשר לחלב

שבשליטה עצמית יש מרכיבים:

רצון

טריגרים

מודעות

יישום

התמדה

בגלישה יש

רצון-

1. כמה מעניינת הגלישה (חדשות/ רשתות חברתיות/ ווצאפ)

2. מה התעסוקות החילופיות (עבודה/ תחביבים/ אנשים)

טריגרים-

1. מיקום הטלפון במהלך היום (כיס/ מול העיניים/ מונח בצד/ בחדר)

2. כמות התראות וצלילים (אצלי הכל מכובה, אין התראות/ צלילים למעט צלצול של שיחה ולפעמים גם זה על שקט)

מודעות

יישום

התמדה

דומים בכל נושא של שליטה עצמית

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אני מכיר רק בפלאפון.

תחפשי איכות חיים או זמן מסך או ריכוז בהגדרות במחשב, אולי יש.