אני לא היחידה.
יש עוד בנות כמוני בעולם לא סתם בנות
יש אותה.
והיא סובלת.
אני כבר עמוק בזה הציניות והאדישות למצב שלי חוסמות אותי מ.. להתפרק.
אבל היא עוד לא הגיעה למצב שלי ואני מאחלת לה שלא תספיק שלא פשוט שלא. שלא תצטרך בכלל פפ.
אופ זה אוכל אותי למה היא צריכה לסבול מילא אני.
אני יכולה.
אני עוד איכשהו מסתדרת.. קשה לי ואני לא הילדה הכי שמחה בעולם. אבל אני חסינה.
האופי שלי התגבש בצורה כזו שאני מצליחה להתמודד עם המצב שלי אבל היא.. היא עדיין תמימה וצעירה היא עוד לא טעמה לגמרי מזה קושי והיא פשוט מתפרקת לי 
אם פעם הייתי שומעת את הצחוק המתגלגל שלה במסדרון היום הוא כבר לא קיים. היא נובלת.
אני מנסה, כלומר אני די מצליחה לעודד אותה אבל אני לא יכולה לענות לה על השאלות שאני בעצמי לא יודעת את התשובה להן ויש הרבה כאלה. הרבה מאוד.
אם היא חודשים אני שמונה שנים ומתישהו יש שלב שפשוט הרגש מתקהה והיא רחוקה ממנו כמו שאני מ----..
פפ
החוסר רגישות של כמה אנשות בעולם משגע אותי. לא זה לא משגע זה מטריף אותי איך? איך הן יכולות לראות אותה ככה ולכעוס עליה יש להן את זה ביותר מפגר? אוקי אתן לא מודעות למה היא עוברת סבבה אבל לכעוס עליה אין זה כזה אטום כשלי הן עשו את זה איכשהו סבלתי אותן אבל מהצד אני קולטת כמה זה מפגר זה רע. רע פשוט רע איך אפשר להיות כזה אטום הן מתלוננות עליה שהיא עצובה אוקי עיכלתי אבל עלי? --אני לא איתן יותר אני רק בשחנשים ואחרי זה אין לי כוח לדבר-- כן ברור שיהיה לי כוח לדבר וממש! לעבור מרצינות ומעומק לשטויות שלהן. סתומות. אוי בחיי שזה מרתיח. אוהבתותן והכל אבל כמה אטימות יכולה להיות לאנשים?!

) הרגשות שלי נועלות על עצמן אפילו מפני שזה מטמטם.