ופתאום אני מגלהבוחרת.

אני לא היחידה.

יש עוד בנות כמוני בעולם לא סתם בנות

יש אותה.

והיא סובלת.

אני כבר עמוק בזה הציניות והאדישות למצב שלי חוסמות אותי מ.. להתפרק.

אבל היא עוד לא הגיעה למצב שלי ואני מאחלת לה שלא תספיק שלא פשוט שלא. שלא תצטרך בכלל פפ.

אופ זה אוכל אותי למה היא צריכה לסבול מילא אני.

אני יכולה.

אני עוד איכשהו מסתדרת.. קשה לי ואני לא הילדה הכי שמחה בעולם. אבל אני חסינה.

האופי שלי התגבש בצורה כזו שאני מצליחה להתמודד עם המצב שלי אבל היא.. היא עדיין תמימה וצעירה היא עוד לא טעמה לגמרי מזה קושי והיא פשוט מתפרקת לי

אם פעם הייתי שומעת את הצחוק המתגלגל שלה במסדרון היום הוא כבר לא קיים. היא נובלת.

אני מנסה, כלומר אני די מצליחה לעודד אותה אבל אני לא יכולה לענות לה על השאלות שאני בעצמי לא יודעת את התשובה להן ויש הרבה כאלה. הרבה מאוד.

אם היא חודשים אני שמונה שנים ומתישהו יש שלב שפשוט הרגש מתקהה והיא רחוקה ממנו כמו שאני מ----.. פפ

 

החוסר רגישות של כמה אנשות בעולם משגע אותי. לא זה לא משגע זה מטריף אותי איך? איך הן יכולות לראות אותה ככה ולכעוס עליה יש להן את זה ביותר מפגר? אוקי אתן לא מודעות למה היא עוברת סבבה אבל לכעוס עליה אין זה כזה אטום כשלי הן עשו את זה איכשהו סבלתי אותן אבל מהצד אני קולטת כמה זה מפגר זה רע. רע פשוט רע איך אפשר להיות כזה אטום הן מתלוננות עליה שהיא עצובה אוקי עיכלתי אבל עלי? --אני לא איתן יותר אני רק בשחנשים ואחרי זה אין לי כוח לדבר-- כן ברור שיהיה לי כוח לדבר וממש! לעבור מרצינות ומעומק לשטויות שלהן. סתומות. אוי בחיי שזה מרתיח. אוהבתותן והכל אבל כמה אטימות יכולה להיות לאנשים?!

..בוחרת.

היא אמרה שאני משו שקשה להשיג.

והיא

והיא

אז למה אני מרגישה כזאת אפס

 

 

פפ

אני לא. אז למה אני מרגישה כזו חסרת תועלת. אני מרגישה ששונאים אותי וגם אם לא שלא יחסר סיבות למה אני כזאת דפוקה (כןכן שניצל והכל.עדין לא מעודד.) אני עושה ככ הרבה טעויות ויש ככ הרבה דברים שאני מתחרטת עליהן טוענים שאני בוגרת חכמה עמוקה שקולה אחת שאפשר לדבר איתה  אבל כל מה שאני מרגישה זה ריקנות שמשתלטת הרגשה ילדותית --או לפחות להתנהג ככה לפעמים-- ורצון לפרוק גבולות ושישרף העולם טפשה זה מה שאני. פפ לפחות אני מרגישה משו. אבן. אין שם לב. יש שם אבן. אני בטוחה.

לפעמים אני תוההבוחרת.

אם אחרי שאני אעזוב יזכרו אותי בכלל.

אני בטוחה שלא. לא משנה מה הייתי או כמה עשיתי ישכחו אותי.

(אז למה להתאמץ על חברות שנגמרת עוד כמה שבועות.)

ופתאום אני מגלהבוחרת.
שהן מגעילות. רעות.
אני לא יודעת מי אלו אבל הן שם. שורטות דוקרות.
אף פעם לא הבנתי את הבנות שנפגעות ממילים של אחרות פשוט לסנן.. אז למה לעזאזל אני לא עושה את זה?!
זה יעבור זה תמיד עובר אבל עכשיו זה כואב לי.
נראה אותן! נראה את הבנות האלה שאין לי מושג מי אלה אבל אם הייתי יודעת כבר הייתי תופסת אותן לאיזו שיחה נראה אותן עוברות חצי ממה שאני עוברת ומסוגלות להגיד עלי עוד חצי דבר! שילכו לעזאזל לא שוות את הדמעות שלי.
אופ טאטע למה אנשים ככ רעים ולמה למה כל הרוע הזה מופנה אלי?
למה את נפגעת בכלל ילדה סתומה אוך אז אמרו שאת-- אולי כדאי שאני אשתוק וזהו.
הצלחתי לגרום לה לצחוק |גאה בעצמו|בוחרת.

לפעמים אני חושבת. בטוחה,

אני לא הבנ"א שאתם חושבים שאני.

ממש לא

אני לא הגיבורה שמתמודדת עם הכל (כן אני יודעת שההיא די חיה באשליות על זה)

אני לא החברה האידיאליסטית (לא אני ממש לא)

אני לא הילדה הטובה שבטוחים ברגע הראשון שרואים אותי (אני די שובבה למען האמת)

אני לא הדוסית הזאת שחושבים שאני (למרות שממש הייתי רוצה להיות)

אני לא חזקה (לא בכלל לא אני חלשה גם אם לא רואים עלי.)

אני לא חכמה (ממש לא אני טפשה ומתנהגת בטיפשות מחרידה עד שדי קשה לי להאמין שזו אני)

אני לא בוגרת (או שכן אבל אני רוצה להיות ילדה בלי שיפריעו לי.)

אני פשוט לא.

היא כתבה לי מכתב על תודה על זה שעזרתי לה היא אפילו עשתה את זה בחרוזיםחצי חיוך אבל לא עזרתי לה הפוך אני מצטערת על כמה דברים שאמרתי לה בצורה שהמצפון שלי עובד שעות נוספות אוך טפשה.

אני.. פשוט אני למה אני לא יודעת לסתום תפה הגדול שלי אני מקווה שלא גרמתי לאיזה נזק בלתי הפיך. אופ ד רק שיהיה אפשר לתקן את מה שאמרתי לה. אני יכולה להצטדק ומבחינה הגיונית לא עשיתי שומדבר רע. אבל עצוב לי שעכשיו יש לה את הדרך חשיבה המעוותת שלי שלא היא בתחילת הדרך אני כבר עברתי כברת דרך הסוף לא באופק ולי התקווה והאמונה נגמרה נגוזה כאלו כלום. רק שהיא לא תאבד אותה. אוך זה אוכל אותי.

 

מה אני כן?

אני כן טפשה זה כבר מוכח לי מעבר לכל ספק.

לא חושבת על דברים עד הסוף

פתיל קצר (זה די נשמע אותו דבר אבל לא.)

הא כן לוחמת צדק התכונה הכי דפוקה אברר את_סתם _מפסידה_מזה_קליטה!!! 

אני קיצונית או הכל או כלום אני צריכה למצוא את האפור בהכל אבל למה למען ד' אנלא עושה את זה?!

[ברור שדווקא השיר הזה היה צריך להופיע עכשיו יופי עכשיו גם המחשבות על סופשנהאפאטי]

אני טוטאלית. מידי

הא וגם אני סוגשל פוגעת בכל בנ"א שני לידי בין אם הוא מודע לזה ובין אם לא.

היא יופי עכשיו המצפון מתחיל לנדנד לי עליה שלמה ולמה ולמה רגע אני כבר אשתיק אותו.

כן, ובה עליה כבר כתבתי.

ובה היא טוב לא בדיוק משו מוגדר אבל הייתי מעדיפה שלא נתחבר עד כדי כך. אתמול היא אמרה שהיא אוהבת אותי עניתי לה שהיא שקרנית היא די כעסה על זה..

אה ובך (אני מניחה שאת קוראת את זה..) טוב אני לא פוגעת אבל כנפרד בסופשנה זה סתם יעשה לך רע. אני בטוחה.

אין לי שם לב יש שם אבן זה שקוף (או אטום ) הרגשות שלי נועלות על עצמן אפילו מפני שזה מטמטם.

..בוחרת.

אה כן אני גם מפחדת להראות שאני נפגעת כי היום היא עשתה את זה פעמים ולא הראיתי להאפאטי

מה היא חושבת שזה שאני לא מראה זה אומר שאפשר לומר לי מה שבאלה את העצבים שלה שתוציא על מישהי אחרת כאלו מה אני נראית לה בבוקר זה היה מגעיל שתקתי אין לי כוח לרדת מתחת לרמה שלי היא הייתה עצבנית ובדיוק אני לידה אז אחלה נוציא עצבים על בוחרת נו יופי בקשת סליחה ואז בקשת עזרה אה יופי את צריכה אותי אז תבקשי סליחה ותנצלי אותי משו! מקודם היא אפילו לא חשבה רגע שוואלה גם אני בנ"א וגם אם אני לא לוקחת בנות רציני עדין לא נעים לי שהיא אומרת ----

וגם זאתי לעזאזל.

שתעשה פוזות עד מחר לא מעניינת אותי

פפ אני חייבת להפסיק לדבר / לחשוב כשאני כועסת אני פשוט מוציאה הכל וזה רע. כאלו כל הרוע שבי יוצא כשאני כועסת לא הייתי צריכה לומר את זה גם אם כעסתי וגם אם היא ילדה שאין בעיה שתשמע אותי מדברת ככה עדין.. באותו רגע יצא ממני כזה רצון של נקמה ששנייה אחרי זה הגעיל אותי. אני לא כזאת ואני לא הולכת לנקום בה סביר להניח שאני גם לא אעשה משו מיוחד כי במלא השנה הזו נגמרת. רק שתגמר כבר זה לא זז.

בעצם שיישאר ככה. שלא יזוז אני לא רוצה את שנה הבאה.

עכשיו היא שלחה לי הודעה שהיא כועסת עליאפאטי

ישמצב שזו הייתה טעות בוחרת.


אני מותשת אין לי כוח לכלום.בוחרת.

דחפתי את הפלא מתחת לכרית על שקט נמאס לי ממנו.

על ההודעה האחרונה לא הגבתי לה מקווה שלא תעלב מזה יותר מידי

אני מכורה.

שמתי אותו קצת אחרי חמש ויש לי קוצים לבדוק אותו כל רגע. את לא עושה את זה די כבר עם הטלפון הדבילי הזה זה תופס לי את כל היום!

היום היה לי יחסית בסדר.

היה שקט. בלי שחנש אחד מעיק

וגם היה לי זמן לעצמי אח זה היה כיף הפסקה שלמה להיות לבד למה? סתם כי באלי כי רציתי.

אני צריכה לעשות את זה יותר. הרבה יותר.

רק שתיהן טיפה הרסו לי אותו אבל לא זה לא עומד להשפיע עלי. בעזה. אני מקווה שהכל יסתדר. וגם אם לא אני אשרוד את זה. אין סתם נסיונות ובכל יום שעובר אני מרגישה את זה יותר.

"..את הטוב נקבל מאת האלוקים ואת הרע לא נקבל..?" איוב,זה ספר חזק אני צריכה ללמוד אותו יותר. אני רק מקווה שבבית ספר לא ישחטו את המסר שלו עם צורת הלימוד הדבילית של משרד החינוךאפאטי

אופ זה רע.בוחרת.
עבר עריכה על ידי בוחרת. בתאריך כ"ד בסיון תשע"ז 15:45
עבר עריכה על ידי בוחרת. בתאריך כ"ד בסיון תשע"ז 15:37

רע לי

ידעתי שלא הייתי צריכה לעשות את זה.

עבר ככ הרבה זמן מאז הפעם האחרונה שחזרתי מבואסת הביתה

וזה קורה שוב.

 

אם היא תמשיך עם העקיצות אני אפוצץ את זה נשבר לי!

ואיתה גמרתי.

די מה יש שכל העולם נטפל אלי מה עשיתי כבר

למה היא לא מפסיקה לעקוץ אותי

ולמה היא לא מדברת איתי

אני הרגלתי אותן לזה ועכשיו אני משלמת אבל בגדול

זה היה ברור שאם הדעה שלי היא שלא צריך להיפגע מכל דבר אז בנות יקצינו ולא ישימו לי מחסומים וירגישו בנוח לפרוק עלי תעצבים שלהן ולרדת עלי כדי להשיג את המטרות המטופשות אני שותקת. בינתיים. אם תעלה לי הקריזה אני אוכל לצאת עליה או עליה אבל בגדול אבל אני לא רוצה את זה אני יודעת לדבר. ולפעמים יותר מידי טוב אני מעדיפה לשתוק אבל הן לא קולטות תרמז ויורדות טוב אלו רק שתים היא די נרגעה בזמן האחרון כשהשתיקות שלי הפכו לזעפניות והיא לא קולטת מה המטרה שלה צומי או מה

היא אומרת שהיא שרופה עלי ואחרי זה באה ועוקצת. מה נדפק איתה כאלו את רוצה תיחס שלי תרוויחי אותו בכבוד אני סתם כועסת עליה יותר ומתרחקת ממנה היא לא קולטת שיחס אלי לא מקבלים בצורה הזו שתתפוצץ.

 

והיא

הרגלתי אותן שכשכועסים עלי

ברגע שתרגעי אני פה

שתרצי לדבר אני פה

אם את רוצה לדבר על זה אני פה

אני לא פה!

נמאס לי מה נראה להן אני ממש לא הולכת להיות הסמרטוט של בנות וזה שהייתי נחמדה עד עכשיו לא אומר שאני אמשיך שתלך שתעשה פוזות על מישהי אחרת לי נמאס בנות חושבות שהן יכולות לשחק בי איך שבא להן נשבר לי זהו אם עד עכשיו הייתי נחמדה זהו אני גמרתי עם הכתה הזאת שתגמר כבר השנה הזאת אני רק סובלת בה פפפ

 

והיא.

לא יודעת למה אני מאוכזבת ממנה.

זה היה ברור אבל עדין אני צריכה להפסיק לצפות מאנשים הם לא יפילו בשבילך את העולם לא משנה כמה אתה עושה להם את זה אני צריכה להפסיק לעזור לאנשים על חשבוני הם אפעם לא מעריכים ואני סתם מתאכזבת..

היא בכלל כפוית טובה איכ זה כבר מגעיל כפויות טובה אני בזבזתי שעות שלמות כדי לשמוע אותה ולהקשיב לה את כל הפעמים שהיא בכתה ובאה אלי לאן זה נעלם לאן?

אני צריכה ל ה פ ס י ק לחשוב על אחרים שיקלט כבר כפויי טובה איכ איכ עולם דפוק חברות דפוקות

היית חסרה לי היום. בזמן שהכי צריכה אותך איתי.

13 שיחות שלא נענו.בוחרת.אחרונה

הרוב זה מספרים לא מוכרים

אין לי כוח לענות ולא לדבר

אני סתם נמרחת על המחשב כבר כמה שעות

אין לי מצבר לכלום

בא לי לישון עד סוף שנה. יותר עד סוף י"ב

אין לי כוח להתחיל הכל מחדש לא באלי לעבור לאולפנה אחרי 8 שנים איתן.

למרות שדי רע לי בכיתה.

כאלו.. לא רע פשוט.. פפ

 

עצוב

 

למה דווקא היום עולים לי כל הרגשות הדפוקים האלה.

איך יוצאים מזההמפוזר מהכפר

איך??

לא רואה איך, אפילו לברוח אי אפשר

אין באמת לאן

זה רק לתת לזמן לעשות את שלו

אני מרגיש מרוסק שבור לא פה מנותק

קשה כל כך

מרגיש שאין אדם בעולם שיכול לעזור לי

קשה קשה קשה

לא יודע איך אני עדיין מצליח לתפקד ולשדר עסקים כרגיל

תאמת שזה לא באמת הולך

אוףףףף יומלדת היום ואני מרוסק

חוגגים בערב, וכל מה שבא לי זה להיות לבד

לברוח להיעלם

הכל מרגיש כל כך כל כך תקוע

אין עם מי לדבר פשוט אין

למי אפרוק למי

אנא ה הושיעה נא

...המפוזר מהכפר

מרגיש שאיבדתי את זה

מרגיש לי שאיבדתי את השמחת חיים שלי

טוב אלא באמת איבדתי, ניראה לי היא מוקפאת איפה שהוא

אני שאתה יודע מה הכי טוב בשבילי

אבל קשה לי

תן לי נקודה של אור

לזכות קצת להתרחבות הדעת

לזכות לשמחה פנימית שוב

לראות את כל הטוב שסובב אותי

אבא תעזור לי, התעייפתי

התעייפתי

אין לי כוחות להילחם יותר

מלחמה שלא נגמרת

הוא פשוט לא מרפה לא מרפה לא מרפה

עוד התמודדות עוד ניסיון עוד נפילה הוא הרגל רע שהפך לטבע

די התעייפתי תגאל אותנו בבקשה תגאל אותנו

עד מתי...

...המפוזר מהכפר

אני צריך עזרה

לא יודע ממי

מה שבטוח שהרבה צריכים את העזרה שלי כרגע

עמוס מידי

יותר מידי ציפיות יותר מידי

הלך

הלך

הלך

הלך

הלך

הלך

הלך

הלך

באלי לבכות אבל לא מצליח

הלב כואב הראש כואב

אין ריכוז

הכל על אוטומת

חייב להיות חזק בשבילהם

ובשבילי

אבל אני גם בן אדם

איפה בדיוק הכל נכנס

"עומדים צפופים - ומשתחווים רווחים."

"ולא אמר אדם לחברו: צר לי המקום, שאלין בירושלים."

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

צפופים - לשון צף על פני המים. מרוב הקהל היו נדחקים איש באחיו עד שהיו רגליהם נטולות מן הארץ ועומדים באויר:[1]

ומשתחוים רוחים - בשעת השתחויה נעשה להם נס ומשתחוים בריוח כל אחד רחוק מחברו ארבע אמות, כדי שלא ישמע את חברו כשהוא מתודה ומזכיר עונותיו:

צר לי המקום שאלין בירושלים, גרסינן - לפי שהיה המקום מזמין להם פרנסתן ולא הוצרך אחד מהם לצאת משם ולומר פרנסתי [דחוקה] ואיני יכול לדור בירושלים. ויש ספרים שכתוב בהן כשאלין. ועל העולים לרגל נאמר, שלא היה אחד מהם מיצר כשהיה לן בירושלים מחמת דוחק המקום. כמו צר לי המקום גשה לי ואשבה (ישעיהו מט):

קצת משו קטן לנשמה העייפה

...המפוזר מהכפר

eav eav kh kkbauo

tbh kt nchi nv gus thpav zv vukl

zv re vukl unxkho

thi kh tuuhr

עליך לציין נושא להודעה, לפחות שני תוויםהמפוזר מהכפר

תישאר קרוב

כבר לא יכול לחשוב

אני לא מבדיל בין רע לטוב

רע לי פסדר רע לי

דייי איך יוצאים מזהה

היום יומלדת היום חוגגים

מה יכול להיות יותר טוב מזה

מישהו

אני סמוראי שלא מספיק להילחם

..מבולבלת מאדדדד

היי, מזל טוב!

זה הזמן שלך לבקש ממנו הכל. הוא יקשיב לך.

ואתה סמוראי. אתה לא מפסיק להילחם. ואל תפסיק. זה מי שאתה, במהות.

תזכור, המטרה היא לא רק לנצח. גם אם אתה נלחם ומפסיד, אתה עדיין ווינר.

...המפוזר מהכפר

תודה

מרגיש שקוף כל כך

אני בוחר את הקרבות שלי...

ולצערי על חלקם כבר הרמתי ידיים

..מבולבלת מאדדדדאחרונה

שקוף בפני מי?

ותלך בקצב שלך. אל תנסה לרוץ כשאתה לומד ללכת.

ויש נסיגות. אין מה לעשות.

הכיוון הוא הכי חשוב.

מאמינה בך❤️

יש פה נישותxmasterx

כל כך הזויות

בני אדם זו ההזיה הכי גדולה שאי פעם נבראה

הפסיכה שלו

כל מגדל התודעה הזו

וזה עוד בגבר

גם בלי להבין אפשר לחזות משהו

לצפות לאיזו תגובה של שרשרת סיבתית הגיונית איכשהו

לפי האדם

אצל נשים זה כבר נשגב מכל חומר וצורה

יש יוצאים מן הכלל תמיד

הפסיכולוגיה של זה מעניינת האמת

מעניין אם הומו ינטה לצד מסוים

מהניסיון כן

השאלה מי עסק בזה

עסקו בזה לא מעט ועולים לי שמות השאלה כמה זה נגוע באג'נדות

אולי ארחיק לגל הראשון

לאנאיס נין

היום יקראו לה שובניסטית

אבל איזה פמיניזם יש בלהיות גברית?

ואיזה אישה את אם את הגננת של הגבר

אפשר גם להאשים אותו ועדיין

בטנגו אמיתי יש שני רקדנים במלחמה על ההובלה

לאונרד כהןxmasterx

שייך לחורף בדרך כלל

ועדיין הוא הגיע אלי

קורא לאונרד כהן בתרגום ישן

דפים צהובים מחוספסים למגע

גמישים מצאתי אותו אחרי נבירה ארוכה ומייגעת בערימת ספרים מאובקת

במחלקת ספרים יד שניה בחנות בסמטה

ככה פינוק של אחרי עבודה שבוע שעבר.

סטודנטית יפה, צעירה בטח מרייכמן או מקום כזה עברה לידי מחזיקה עותקים חדשים של רילקה ואוסף פואמות קלאסיות מתורגמות

בטח לאבא יש יום הולדת

ריח של דיסוננס כבד.

פתאום מצאתי אותו

שלפתי ממעמקי התהום חוברת שלא הרגישה מגע אנושי כמה שנים טובות כנראה

הקדשה ממאה אחרת בפתיחה

שמות ויחסים אחרים

רגשות ואיחולים עם הרגשה של מתח ובדיחות פנימיות

אינטימיות שדעכה

כמו כולנו

התלהבתי קניתי

עוד פנינה שלא יוציאו יותר

אחרי קריאה של כמה שורות ושירים כבר ברור למה לא יוציאו יותר

איזה תרגום גרוע

גרוע זו מילה עדינה מאוד

כמה פרשנות

כמה היבריס

להרהיב עוז, לגעת

לשלוח יד ועט

למילים של כהן

לפיסוק

במה הוא לא נגע?

היה כדאי לקנות את זה רק בשביל לראות וללמוד איך לא לתרגם

איך לא לעבוד

ללמוד מה זו עבודה גרועה

ועדין יש שם משהו ברגע הזה

מסתכל עליה עכשיו והיא מעלה בי חיוך

קשה לסרב לשלוח יד

לפתוח עמוד אקראי רנדומלי ולצלול

לצלול בלי חמצן עד שנחנקים תוך רגע.

הספר עושה את העבודה שלו ומעיף אותי ממנו באלימות מפתיעה לכזה זקן

סוגר את החוברת

מעביר עליה יד בעדינות, ליטוף של הערכה וכבוד

הגמישות והגיל עושים את שלהם צריך להיזהר איתה

מניח אותה במגירה מעל החוברות האחרות

הן צעירות וחזקות יותר

יפות יותר, ועדין יש קסם בחוברת המתורגמת הזו

עד הפעם הבאה שאפתח אותה באקראיות

לטעום מקומות רחוקים שהיו

בן אדם מתחתןxmasterx

יוצאים

ומתחתנים

מתישהו נולדים ילדים

יש צו מילואים

מלחמות איומות

עולם מתחרפן

טבח באחים שלו נשים ונערות נאנסות

מאות נרצחים

שנים של חזיתות מורכבות

טוחן מילואים

וכשהוא חוזר הביתה אשתו נופלת עליו או מתלוננת לחברות בבית קפה או בגן שעשועים בשמש אחר הצהריים שזה נורא כשהוא חוזר

ואיך היא תתרגל שוב לנוכחות שלו

ואולי זה באמת לא כל כך נוח שם במילואים אבל הבית דרש ממנה לא פחות ומן הסתם יותר

ומסכנה

המיצוי העצמי

והיא התרגלה לנוחות וללבד

והוא מפריע ומתלונן

ולמה הוא חזר בכלל?

תתחתנו טוב ילדים

תתאהבו

תצאו

תהיו חברים טובים

והעיקר תתפללו כי אין בזה שום הגיון

יש דת חדשהxmasterxאחרונה

לא הכרתי קודם

האמת שהיא לא חדשה רק מתחדשת

מרימה את הראש

חזרה למקורות הקלאסיים

לטרגדיות עתיקות

האודיסיאה בלבוש מתחדש

בגדי המלך החדשים ממש

יש הוראות צפיה צריך IMAX

לא חייב לקרוא לפני זה את המקור כי באמת

חסכו לנו את הטרחה ולא נצמדו בכלל לטקסט

קירקה היא זקנה עם פוסט טראומה שזה אומר הרבה

אז באמת אני מסמפט את נולאן ואין לי משהו נגדו בטח לא אישי אבל הוא נפל לטרנד

ושוב סרט של שעות ארוכות

חבל

הוא יודע לספר סיפור יפה ויש לו מסרים מעניינים

יוקרה היה נחמד

ממנטו מעורר מחשבה

אבל מאז האביר האפל ולפניו יש לו שותפים ליצירה או הטיה מסוימת לכיוון אינטרסנטי וזה פוגע בסיפור ובאמנות

אבל הקהל אוהב

יש כסף

אז יאללה

מטוטלתxmasterx

שמטלטלת אותך בין תשעה באב לטו' באב והלאה

יושב לסגור את היום

זמן כבר לא פרודוקטיבי

מדפדף בספר של פרנץ פאנון

הוא כותב על מסכות

אותנטיות

זהות

מה זה זהות בכלל

ואת זה הוא כתב אז

כל הרשתות האלה אנונימיות

לכאורה

תיאטרון אחד גדול של זהויות ומסכות

כולם מחליפים זהויות בקרקס הזה והכל בשביל להרגיש אותנטיים

שחרור

מסכה וירטואלית שתכבס ותלבין את כל מה שתרצי

תחשבי על זה

חולצות סינתטיות

עניבות מפלסטיק

דשא מזויף

פרחים מנפט

חלב בלי חלב

קפה בלי קפאין

סיגריה בלי ניקוטין

סוכר בלי סוכרים

בירה בלי אלכוהול

ואהבה בלי כלום

קולה בלי קוקאיןxmasterx

המשפט הכי חזק בשיר

סטייק בלי כולסטרול

לקנות מה שאין

לשלם על אויר ומים

כמו במגילת איכה

עצינו במחיר יבואו

מימנו בכסף שתינו

מה עוד היה שם?

איך הפכת לזונה ממבצר למדבר

נמאס מכל התבונה

העיקר שאפשר לקרוא

בינתיים

עד שהפשיזם ישתלט גם על החופש האחרון על המידע

פרנץ פאנון סיפור מעניין

בלי להתעמק יותר מדי

אין למה

עוד קפה אחרון כאן ולצאת לפקקים ולחום

לחיים האמיתיים

לכיף

יש רגעים כאלה

שאתה מחייך לעצמך ואומר שוואלה הצלחת

נחמד

שומע את הכנר הטורכיxmasterx

או התורכי

זה לא באמת משנה

חושב על השיר שהיא כתבה

איש אחד עכשיו נרצח

לאחר נולדה בת

רואלד דאלxmasterx

סופר ילדים

מי מכנה אותו סופר ילדים?

צ'ארלי בממלכת השוקולד זה סיפור ילדים?

אולי

עוד סיפור קלאסי על מישהו שנכשל בבית הספר

התייאש בגלל המורים

אמרו עליו שהוא חסר דמיון

לא מצליח להעביר מחשבות לכתב

בקיצור

הזיה

אולי אעשה תרגיל כתיבה

לתאר מחשבה תיאורית של מה שאני רואה

פסקה לא יותר

לא להאריך לא להכביד זה הכשרון הגדול

תרגיל כתיבה כזהxmasterxאחרונה
עבר עריכה על ידי xmasterx בתאריך י"ד באב תשפ"ו 12:27

שלוש כפיות סוכר בכוס זכוכית דקה

נוזל כהה

היא יושבת על כסא פלסטיק

כתר ירוק במרפסת

רגליים יחפות על מרצפות שומשום קרות של פעם.

רוח של אחר הצהרים מזיזה קצת וילון צהוב

וילון תחרה דהוי

חושפת ומסתירה טרנזיסטור ישן שמשמיע רדיו בזמזום

חדשות בקול חנוק.

על השולחן מונח אבטיח חתוך לקוביות

המיץ שלו נקווה בשולי הקערה

קערת פלסטיק זולה כחולה.

זבוב בודד מסתובב מעל במסלול קבוע

מתלבט

היא לא מגרשת אותו

היא מסתכלת על המפתח של הרכב שמונח ליד המאפרה

רכב ישן

מפתח בלי מכונית

כלום לא חונה למטה

ציפורניים גזורות קצר

אין לק

מחזיקה סיגריה שלא דולקת

מחזיקה חזק

השכנה מעליה מנערת שטיח

גרגירים קטנים של אבק מרחפים כמו נצנצים זולים שתפסו קרן שמש אחרונה של היום

על הקיר מאחוריה יש כתם

סימן כהה של משהו שהיה שם פעם

שעון גדול

אולי קוקיה

השעון מזמן לא שם הצל שלו נשאר

חוץ מזה שקט

--מחכה לרחמים~

מה את עושה

מה

למה

את ככ הולכת להתחרט על זה

להרגיש חשופה

מושפלת

זה אמצע הלילה

לא הזמן לדברים כאלה

תעצרי עם זה בבקשה

תשמרי על עצמך

זה מפתה

זה מסוכן

שימי לב מה את משתפת

ועם מי

--מחכה לרחמים~

אל תעשי את זה

בבקשה

אל תתפתי

תשמרי את עצמך לעצמך

בבקשה

את כל כך תתחרטי על זה אחר כך

תאספי את הכבוד העצמי שלך

מה קורה לעמוד השדרה שלך

אל תשכנעי את עצמך שזה נכון

את משפילה את עצמך

--מחכה לרחמים~אחרונה

בבקשה

אל תעשי את זה

ע. שווה יותר

תשמרי על עצמך

תוספי את עצמך

אל תתפתי לזה

זה קוסם ומשכר

אבל אל

אל תשתפי כל כך הרבה

לאט לאט

תשמרי לעצמך משהו

בשביל מה זה טוב

הצום מתקרבxmasterx

היום בערב

לא מפריע לי ההפסקה המבורכת מכל תעשיית המזון לכמה שעות

בלי בלבולי מוח על חלבון

מספרים

חלב נטול חלב

חופש מהעבודה שמחובר לסוף שבוע ארוך ושבת

שם את בוצר שמדקלם בטעמים שאנחנו דור של פוסט טראומה

אני לא נמנע משירים ומוזיקה אבל השאפל החליט להחמיר

רואה ושומע את נשות הHR שנואות ליבי רוחשות כל מיני רעיונות מעוררי אימה

על גיבוש העובדים בארגון

שצריך לארגן יום שלם

טיולים

ארוחה מפנקת של כולם יחד

צריך להתחשב בכשרויות

למצוא מקום מתאים

אולי גם סדנת שזירת פרחים

רק קללות עולות לי בראש

אהבת חינםxmasterx

אז אני חושב קצת על מהות היום שמתקרב

אהבת חינם

אז זה לא בחינם השנאה כלפיהן וגם לא אישית

אני לא הולך לשזור פרחים

או בכלל להגיע

לא גיי ובכללי מעדיף להימנע

ואז אני נזכר באהבת חינם כשהלכתי לא מזמן בעיר

והיו הפגנות

ועבודות

וחפירות

והכל היה חסום ופקוק

אז צעדתי כמה קילומטרים והיה חם

חם למות סחינה של החיים

כמו ללכת במדבר ארבעים שנה

בלי מים ובלי אוכל ובלי כיוון

ניגשת אלי דתיה צעירה עם עגלה עם תינוק שרק נולד ושואלת אותי איך היא תצליח להגיע לצד השני למכללה מסוימת כי הקורס

והמבחן

והנוכחות

והיא כבר מזיעה וחלשה ועייפה

ולי בראש עובר שיש לה לחצות את כל החרא עד התחנות בקצה השני ורק משם תצליח

אפילו מונית אין כאן כי הכל סגור

הייתי משלם לה עליה צדקה מהסוג האהוב עלי

דיברתי איתה מה האופציות והיא מתלבטת בין ייאוש

חורבן

בכי

לבין פרץ אנרגיה אחרון של להתחיל לרוץ עם העגלה.

הצעתי לה שאבוא איתה

אקח את העגלה היא תכתיב את הקצב ונחצה את המרחק הזה בקלות יחסית.

ככה במציאות סוריאליסטית מצאתי את עצמי סוחב עגלה עם תינוק שלא מבין על מה הסיפור

עד התחנה בקצה השני

מקווה שהיא הגיעה

אין סוף לזה אני משלים אותו בראש שלי

אהבת חינם

פשוטה

מלאה מאמץ

מלאה איחורים

מלאה בכל מיני פשלות

אבל מלאה בכוונה פשוטה

סתם מפגש אקראי של בני אדם

מזדהה עם התחושה הזו בצוםעשב לימון

שזה הפסקה מכל האוכל והתעסקות באוכל.

ובקשר לדבר השני שכתבת בתגובה לעצמך- זה נשמע כמו סיפור צדיקים על יהודי פשוט שעושה רצונו יתברך,

וגם כמו סיפור של דוד בן יוסף שתמיד מצא נקודות קטנות להאיר בהן לאדם אחר

נוxmasterxאחרונה
עבר עריכה על ידי xmasterx בתאריך ט"ו באב תשפ"ו 18:18

אז כמה חלבון את אוכלת ביום

איך את מחשבת את זה לפני בישול או אחרי?

קפה עם סוכר או שיש לך קרן של אור שזורחת מהמצח?

בזמן האחרון רק המונדיאל נתן לזה פייט ועכשיו האודיסיאה של נולאן

כן ההפסקה הזו היתה נצרכת מאוד

לא חושב שזה באמת סיפר צדיקים יותר מזה לא יודע אם בכלל יש בחירה אם לעזור או לא במקרה כזה, פשוט להיות אנושי. לא חושב שמישהו היה יכול להתעלם מזה.

כנראה שכולם צדיקים וצדיקות

לא מכיר את דוד בן יוסף

ריק ומוסתרכְּקֶדֶם

תשעה באב לפני שלוש שניםקפיץ

היה הפעם הראשונה שמישהו האמין לי

לא שזה עזר. אבל לפחות לא לבד בעולם יותר

בתשעה באב לפני שבע שניםקפיץאחרונה

הייתי בעיר הבהדים

תשעה באב היה מוצש וראשון באותה שנה

ואני לא רציתי להפריע לאלו ששיקרו שהן צמות ורצו לישון, אז ישבתי במרפסת של הבניין ודיברתי עם מוריה (לקרוא לה לכאן? או שהיא תגיע לבד?)

אני כבר לא זוכרת אם זה היה כל היום או רק בבוקר

זה היה יום ארוך מאוד שעבר איכשהו אני חושבת

גם היום יעבור. גם השנה הזו

--מחכה לרחמים~

"כִּי גָדוֹל כַּיָּם שִׁבְרֵךְ מִי יִרְפָּא לָךְ"

אולי יעניין אותך