בס"ד

 אין טעם לשנוא שום אדם שלא עשה לך רע.

"משנאיך ה' אשנא". כיוון שהיום האומה הערבית במלחמה איתנו אנחנו במלחמה איתם. וזאת מלחמה גם של האזרחים. אולם אני לא שונא את הערבי הפרטי. אני נלחם בו כחלק ממלחמתי באומה הערבית שפוגעת בעם ישראל.

לחסידי הרצי"ה: הסיפור של הרב צבי יהודה שאמר שאין לנו מלחמה עם אחמד ויוסוף לא סותר את מה שאמרתי.

אביה- יש שרשור בהמשך על "מוות לערבים". עייני שם...

בס"ד

לסנן ימ"ש- אני יודע שזה כיף. אבל מה הרעיון בזה? מה את מרוויחה?

הרצי"ה פעם נזף בכמה חבר'ה: "אין לנו עסק עם אחמד ויוסוף".

----

"אביה... המעריצה המושבעת" (אודי דווידי שם. שם)

בס"ד

וכבר יש על זה שרשור...
בעקרון נראה לי שלא, אבל בגלל מה שהם מייצגים- אויבים שלנו, שחובה עלינו להרוג בגלל שהם בארץ ולא מכירים בשלטוננו, נראה לי שזה טבעי לשנוא אותם... אותו..
וכבר יש על זה שרשור.

לק"י

Forum/Forum.aspx/t86461#844046

טוב, ממש הולכים להתעצבן פה על מה שאני אגיד, ובכל זאת, אני הולכת להגיד את זה:

1. א-ס-ו-ר להתגרות בגויים.

2. למה סתם לשנוא בן אדם שלא עשה לך כלום? כי הוא ערבי?

אם ככה, אז מה ההבדל בין החינוך שלנו לחינוך של הערבים? שנינו מחנכים לשנאה בלי סיבה!

ושוב- אני מדברת על ערבי פ-ר-ט-י, ולא ככלל, ועל ערבי שלא עשה לך דבר.

למה לשנוא אותו? "ומשנאיך ה' אשנא" - לא כל הערבים הם שונאי ה'.

ערבי, שלא עשה לך כלום, סתם לשנוא אותו? לדעתי זה טיפשות וזה מה שהערבים שכן שונאים אותנו, מחנכים את ילדיהם.

היהדות  לא נוהגת כך.

בס"ד

1. מותר להתגרות בגויים. מי אמר שאסור??

2. כי הוא אויב!! הוא שונא אותך! הוא רוצה להרוג אותך ובגלל זה לשנוא אותו!!

היהדות נוהגת לשנוא את האוייב. אוייב של עמ"י הוא אויב של הקב"ה.

בס"ד

שחלק מהערבים הם מישמעאל וחלק מעמלק, והישמעאלים יחזרו בתשובה ואת העמלקים נהרוג.

בס"ד

הערבים בארץ הם אויבים!! ואויבים שונאים!!

וחוץ מיזה ישמעל שונא ליצחק!!

אז אל תמציאי "חובה לא לשנוא".. 

הלכה היא כידוע שעשיו שונא ליעקב, ולא להפך.

בגלל מסלפי אמונה כמוך, התברכנו בנוער "איכותי"...

אולי זאת שעת הלילה המאוחרת  או סתם התנצחות מיותרת.

עדיפות לבחור כמוך לעסוק בלימוד תורה ולא בהתרברבות חסרת בסיס שברור שמקורה בריקנות, ובחוסר מעש משווע.

עייפתי...

בס"ד

מה הקשר?? זה לא אומר שיעקב לא אמור לשנוא לעשיו!! בגלל שעשיו שונא את יעקב יעקב כן צריך לשנוא את עשיו..!!

את מסלפת את התורה!! התורה היא לא נצרות ואין בתורה להתנהג לאויב בסבלנות כמו בן אדם ובלה בלה בלה..

ברגע שזה אויב, ברור שלא צריך להתייחס בסבלנות אליו.

השאלה היא מזה אויב.

מותר לירוק על ערבים ברחוב?
ועל נוצרים?

זה נראה לך סביר שיהיה מותר לירוק על בן אדם שלא עשה לך כלום?

או על מישהו שלא מאמין במה שאת מאמינה בו?

לא כל מי שגוי הוא אויב.

ואין שום סיבה להתיחס עליהם כך.

ואני כמו שאמר אחד מאלף  נגד האומה הערבית שנלחמת בנו ולא נגד כל ערבי שלא עשה לי כלום כפרט.

ואוריין, בלי קשר לאסור או מותר, מה זה נותן לך להתגרות בבני אדם?

את מרגישה יותר גיבורה בגלל זה?

בס"ד

זה מה שזה נותן..

הולכות ברחוב, יורקות ומקללות בקולי קולות- זה לא ממש קידוש ה'.

לא ככה ה' רוצה לראות את בנותיו, לענ"ד.

בס"ד

זה בטוח לא חילול השם..לדעתי זה קידוש השם..  זה אולי לא כ"כ צנוע אבל זה קידוש השם..

בס"ד

מבחינת הערבים זה קידוש השםם!! כי הם יוצאים מושפלים מיזה שהבת ירקה עליהם!!

בעז"ה.

ועוד על מי?? על ערבי שפל ונבזה!

[אני לא אומרת מה נכון. אני בעצמי בשלב הבירורים]

בס"ד

למה מושפלת?? מזה משנה אם בן או בת יורקים??..

אצילות יותר מבנים.

ותסכימי איתי שזו התנהגות בהמתית-משהו.

בס"ד

מה בהמתי?? אני לא מסכימה!

לפי דעתי זה משפיל שיורקים עליך בין אם זה בן ובין אם זה בת..

אך מה עם הבחורה? עליה אני מדברת.

לדעתי יש פה מימד כלשהו של השפלה לאדם היורק.
אין לי מושג איך צריך לנהוג.

בס"ד

עם כל הכבוד וההערכה, בדיוק כמו ש"הרועה" אמר- צריך להסתכל ב"עיניים של תורה", ולא לפעול מתוך הזעם על הגירוש בחברון או על המכות בעמונה.

אין שום היתר שבעולם לירוק על ערבי או נוצרי ברחוב. זה לא חכם מחנה טקטית (ראה הערה). זה לא נכון מבחינה מוסרית. וזה אסור. לא שמעתי מעולם רב שהתיר דבר כזה!

לגבי בנות- אין כאן שאלה בכלל. בנות לא צריכות להתעסק בשום פעולה "מלחמתית". תשאירו את זה לבנים. זה לא מכבודכם!

--------

ישנו יהודי מוערך מאוד. אדם יר"ש שעשה המון מצוות, ובין השאר: בנה כנסייה ענקית בירושלים. איך זה קרה? כשהוא היה צעיר לימים, הוא שרף כנסייה. השופטים חייבו אותו לעבוד ולשלם קנסות עצומים. בנוסף, המדינה כפיצוי בנתה כנסייה ענקית, בזכותו של אותו פנאט נטול מחשבה.

פשוט הכעס שלה מכתיב לה מה לעשות. ברור שזה צעד מטופש לעשות, מכל בחינה אפשרית.

ואוריין, זה ממש לא מקדש את שם ה'.

ההיפך הוא הנכון. מזה שהערבים מושפלים כי בת ירקה עליהם כפי שכתבת זה מקדש את שם ה'?

במה בדיוק? בזה שיהודים הולכים ויורקים ברחוב על כל מי שהוא לא כמותם?

את זכית ונולדת יהודיה, אבל זה לא אומר שכל מי שלא יהודי הוא לא בן אדם וראוי ליחס של כבוד, ולו בשל כך הקב"ה ברא אותו.

בס"ד

אחד מאלף

הם אויבים שלנו! וזה לא אסור לירוק?? איפה בתורה או בהלכה כתוב שזה אסור??

אז זה לא הוא בנה זה המדינה! זה לא אשמתו מה שהמדינה הדפוקה הזאת עושה..

(ערבי זרק אבן אז מישו ירה בו ואז המדינה שילמה פיצויים לערבי..(המצאתי אבל זה יכול לקרות..)- נווו?? אשמתו של מי שירה??)

כוכבית

הם אויבים אויבים א-ו-י-ב-י-ם שלנו ושל השם!! אז זה שהם מושפלים זה קידוש השם!!

בס"ד

או נוצרי..או להרביץ לו..

לא צריך לעשות שטויות בדווקא. כמו שאמרו בזמן הגירוש (ועדיין אומרים-): אל תעצרו לחינם. חבל על הכוחות.
לכן, בכל פעולה שאנחנו עושים צריך לקחת בחשבון מה תהיה תגובת הסביבה, ואיך זה משפיע עלינו ועל מטרת-העל שלנו (בין שאר הפרמטרים).

לגבי העניין המוסרי- לא ידוע לי על רבנים מהמגזר שלנו שאומרים לירוק, אך אני מכירה לא אחד ולא שניים- בני רבנים ידועים שכן יורקים. צריך לברר את בעניין.
ולא. זה ממש לא בא מתוך רגש. כי אם מתוך הרצון שלנו להשליט נוכחות יהודית גאה. [מה לעשות שממשלתנו היקרה לא עושה את תפקידה??].

---------
אני מכירה מישהו (...) שתמיד ירק על כמרים ברחובות ירושלים.
פעם אחת, הנ"ל ירק על כומר, ופגע לו באף. ההוא התחיל להתעצבן. התחילו מכות.
ב"ה הענין נגמר בכי טוב, והכומר למד לקח לפחד מיהודים, ולדעת מי כאן הבוס.!

בס"ד

א. תחשבו בהיגיון. ת'אמת? עד לא מזמן גם אני חשבתי ככה. אבל תנסו להפעיל גם את השכל ולא רק את הרגש שכועס בצדק.

ב. להשליט נוכחות גאה? אפשר גם בעיניים (מניסיון). ממבט קשוח ללא פחד.

ג. לגבי ה"מישהו" הנ"ל, לאחד מחברי הפורום היקרים קרה מקרה דומה שנגמר בהתנצלות ארוכה ובהרגשת עליונות טכנית ומוסרית של ה"גלח". חברנו הנ"ל ניצל ממעצר ברגע האחרון.

ד. זה כן הוא בנה. "בזכות" מעשה הגבורה שלו זה קרה. בלעדי זה זה לא היה קורה. (והדוגמה שלך, גם את מסכימה שהיא לא אותו דבר).

רחלקה- בנים של רבנים? אבא של חבר שלי, רב מפורסם ות"ח אומר תמיד לבן שלו: "אל תגדל להיות בן של רב". לי אישית יש המון מטען על בנים של רבנים. מה שהם אומרים לא מהווה בעיני שום כלום. ולפעמים, לצערי, להיפך...

בס"ד

סבבה גם לתקוע מבטי רצח אבל מה הקשר?? זה לא אומר שאסור לירוק..

מה ההבדל בין הדוגמא שלך לשלי??..

ואני לא חושבת שזה לפי רוח התורה לירוק על סתם אדם.

ולא כל מי שלא יהודי הוא אויב.

כך שזה לא מקדש את שם ה' לירוק עליו.

אבל אתה מכיר את האתר הזה?

https://www.bechatzros.com/%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%AA

גלינו מארצינו כדי לא לחטוא בע"ז ש"ד וגילוי עריות.

ואז כשלכ חטאנו באלה,במילא לא היינו להוטים לעשות כת הקצוניות השניה ולחטוא בשנאת חינם.

עיין מהלך האידאות בישראל

...לשנאת חינם. כל ההבטים של החסד ביהדות הופיעו רק כשהעם גלה.

לדוגמא רק כאן הבנתי כשזכיתי לעשות ברית לארבעת ילדי שלא שולחים הזמנות לברית מילה.

כל מי שבא ברוך הבא.

שני היו גומלי חסדים.

אלא שהיתה שנאת חינם ביניהם.

שנאת חינם זה לא חוסר בן אדם לחבירו, אלא חוסר אחווה לאומית.

חוסר האחווה הלאומית נבעה כי עבודת ה' הפרטית הרימה ראש בבית שני, וכלאחד חשב שהוא צדיק מחברו והשני טועה.

זה נבע מפוסט טראומה של בית ראשון ורצון לעבוד את ה' בעבודת הפרט ולא הכלל.

ברגע שיש גלות, העם רגוע יותר כי לא מפחד לחזור לטומאת החטאים של בית ראשון, ולכן גם לא שונא חינם.

זה כמו שאם תנסה לעלות במדרון תלול עם הרכב, המנןע ישרף מרוב מאמץ, אז אתה נאלץ לעלות במדרון המתון והארוך.

כך הנסיון לטהר את טומאת חטאי בית ראשון,גרם מרוב מאמץ.לשנאת חינם.

הגלות במילא מדכאת את הגשמיות, ולכן העם יכול להרפות ולא מפחד להגיע לטומאת חטאי בית ראשון, ובמילא לא מאמץ את השרירים שלו ולא נופל לשנאת חינם

הגלות לא חיזקה באופן ידיר את האחווה הלאומית, כי היינו מפוזרים.

אבל מכיוון שכבר לא היינו צריכים להתאמץ לא ליפול לחטאי בית ראשון, אז במילא לא התפתחה קיצוניות דתית חזקה כמו בבית שני שהובילה לשנאת חינם.

כשם שאם לא אתאמץ לרפרף בכנפיים כדי לא ליפול (כי אני לא באוויר) אז לא ייתפסו לי השרירים

מעשים ודעות זה משהו אחר.

את בני לדוגמא אני אוהב אבל לא את כל מעשיהם.

אחד מעשן, אחד נוסע על אופנוע....

ביום כזה מדובר על שנאת חינם כך שאם אין אהבה לכל הפחות אסור לשנוא.

שלכן נגזר "להפיץ זרעם בגוים ולזרותם בארצות".

התיקון הוא קודם כל דבקות בארץ.

גלות בית שני מתקנת שנאת חינם?

עניתי על זה למעלה.

זה משתמע באופן עקיף ממהלך האידאות

שהוא שאל. ואפשר לפתוח עליה שרשור נפרד

… זה עוד דוגמא לתיקון שנאת חינם. מנסיוני בביקורי בארץ בתי חבד בארץ הרבה פחות פתוחים.

ארוחות שישי כל שבוע לכל יהודי זה חסד גדול שרק קיים בגלות במלא הקפו.

בארץ הכל מצטמצם סביב המשפחה גרעינית באופן כללי. כמובן שפה ושם מארחים אחד או שניים אבל זה לא כמו מה שקורה כאן בגלות.

…לארועי ברית מילה. כמו כן עושים ארועי "בריתות" כדי לאסוף צ'קים.

כמו כן עדיין שולחים משולחים לרחבי העולם לאסוף תרומות להכנסת כלה, לישיבות ולכל מיני גמ"חים כאילו אין מספיק עשירים בארץ ישראל.

אם לראשון, יש קטע קלאסי של הרמבם בפירוש המשנה לאבות (פרק א משנה יז). אבל אני נרתע מלתת אותו כהמלצה מעשית - אני חושב שהנפש שלנו צריכה דיבורים של סתם, שיתוף של רגשות, וכו וכו
 

רמב"ם על אבות א יז – ויקיטקסט

תודה

תודה לGEMINI

שכר השתיקה וזהירות בדיבור ערך השתיקה: במסכת אבות (פרק א', משנה י"ז), רבן שמעון בן גמליאל מעיד על עצמו: "כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים, וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב אֶלָּא שְׁתִיקָה".שתיקה שווה זהב: בתלמוד הבבלי (מסכת מגילה, דף י"ח, עמוד א') מובא הפתגם: "אִם מִלָּה בְּסֶלַע, מַשְׁתּוּקָא בִּתְרֵין" (אם מילה שווה שקל, השתיקה שווה שניים).חכמת השתיקה: במסכת אבות (פרק ג', משנה י"ג) נאמר: "סְיָג לַחָכְמָה – שְׁתִיקָה".

שיש תלמיד שלומד מרבו דרך השתיקןת של רבו. לא זוכר איפה

לא מצאתי בהיברובוקס, גם לא בספריא

אפשר לצפות בחינם ב-150 עמודים ראשונים מכל ספר אחרי רישום (ללא רכישת מנוי)

(לי הרישום עבד רק מהמחשב או במצב desktop בטלפון)

יש את המדרש שהאבות ביקשו מה' שבזכותם הוא ירחם על עמ"י ולא הסכים ואז קפצה רחל אימנו ואמרה שבזכות שתיקתה שלא לבייש את לאה

ואכן הזכות עמדה והקב"ה ריחם על עמ"י

סליחה שזה בלי המקור המדוייק, אוכל לחפש בהמשך

HebrewBooks.org Sefer Detail: אוצרות המוסר - חלק א -- צוריאל, משה יחיאל בן יחזקאל שרגא, 1938-

לא ציפיתי לראות ספר של הרב משה צוריאל שם. תודה רבה.

א. משה רצה למנוע נתק בין השבטים שבעבר הירדן המזרחי לשבטים שבעבר הירדן המערבי. לכן הוא צירף אליהם חצי משבט מנשה - שהיה אחד השבטים הכי גדולים - כדי שהקשר בין שני חלקי השבט ימנע נתק
 

ב. בסוף הפרשה בני מכיר ויאיר ונבח משבט מנשה כבשו ערים בעבר הירדן המזרחי. אז משה צירף אותם (ולפי זה הפסוקים שם לא לגמרי לפי הסדר)

ג. פחות אהבתי - קראתי ביום שישי רעיון, שמשה רצה מראש לפצות את בני מנשה על ההפסד הצפוי מבנות צלפחד. אז הוא הוסיף להם נחלה (אבל לפי זה זה לא סיפק אותם)

לפי יהושע פרק א גם חצי שבט המנשה יצאו חלוצים

חזקוני במדבר לב לג פרשת מטות – פילוג שבט מנשה הוא עונש

"ולחצי שבט מנשה" – בני מנשה לא שאלו להם נחלה בארץ סיחון ועוג, רק בני ראובן וגד שאלו. אלא שע"י שאביהם גרם להם לשבטים שקרעו בגדיהם במעשה הגביע נתנה לו נחלתו בשני חלקים בשני עברי הירדן.16

פירוש נוסף-

בראשית רבתי עמוד 269 – זכות היא לשבט מנשה

[בן פרת זה] אפרים, בן פרת זה מנשה שנתרבה… בזכות שלא נשא עין למצריות שעלו לראותו… [עלי] שור נתן משה לחצי שבט המנשה בעבר הירדן כל… ס' עיר כלן מוקפות חומה שנאמר ס' עיר וכו' (דברים ג ד). הוי: "צעדה [עלי] שור" – זכה לערים מוקפות שור … זה שבט מנשה שצעד על הירדן, רגלו אחת עמדה מעבר הירדן ורגלו אחת בארץ כנען. שחצי השבט נטל חלקו בעבר הירדן וחצי השבט בארץ, הוי: צעדה עלי שור זה הירדן. ולמה נקרא שור? שנעשה כחומה לפני משה שלא יכול לעברו.17

כדי שישגיחו על בני גד וראובן וישימו לב שהם נשארים מחוברים לתורה ולעם למרות המרחק. (אף שלפי זה לכאורה היה מתאים לשים עליהם דווקא חצי משבט יששכר, נגיד... אבל אולי גם שבט מנשה נחשב ללמדן ולמחובר לתורה)

הבן שלי העלה שאלה: לאיזה חצי משבט מנשה היו בנות צלופחד שייכות? לכאורה הן לא היו מסכימות לגור בעבר הירדן, אחרי שכל כך התחננו לנחלה בארץ ישראל...

@נקדימון כתב את תשובת הירושלמי, לפיו לומדים גם מעבודת המשכן בפועל.

@עזריאל ברגר כתב את תשובת הבבלי, לפיו אמנם המשנה בשביל נוחות הלימוד והזכירה ציינה 'אופה', אבל בעצם זה מבשל, שבישלו את הצבעים.

(כלומר יש לי עליה תשובה מצויינת )
 

רב האי גאון כתב שזה נלמד מהכנת מנחת התמיד ומנחת כהן גדול שבכל יום ומנחות המילואים. ואילו רשי ותוספות כתבו שהמלאכות האלו היו בהכנת הסממנים לצביעת הבדים והעורות

האגלי טל בפתיחה תולה את המחלוקת בשאלה האם לומדים רק ממלאכת בניית המשכן (ואולי גם המשאות), או גם ממלאכת הקורבנות. הוא מביא כמה הוכחות חזקות מהבבלי לצד הראשון, והוכחה יפה מהירושלמי לצד השני, ומסביר איך כל אחד יכול להתמודד בכל זאת עם ההוכחות שנגדו

מכילתא דר"י לומד מהמילים "כל מלאכה" שבכלל זה גם המעטפת החיצונית [אוכל, לינה וכו'] שנצרכה לבוני המשכן

וְהִנֵּה מַה שֶּׁעָבַר אַיִן, כִּי כְּבָר נִשְׂרַף בֵּית־מִקְדָּשֵׁנוּ. אַךְ כָּעֵת, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְצַפֶּה לָשׁוּב אֵלֵינוּ וְלַחֲזֹר וְלִבְנוֹת בֵּית־ מִקְדָּשֵׁנוּ, רָאוּי לָנוּ שֶׁלֹּא לְעַכֵּב, חַס וְשָׁלוֹם, בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, רַק לְהִשְׁתַּדֵּל בְּבִנְיָנוֹ

בין המצרים זה האירוע הכי דרמטי בתורת רבי נחמן.

הכי שיש ביהדות.

בין המצרים זה נקודה מאוד מחוברת ועמוקה בתורותיו