מותר או אסור לשנוא ערבי ?פגזניקית גאה!
שלום.
יש לי שאלה,
אני יודעת שזה לא הכי חכם לשאול אותה בפורום, אז אל דאגה, הרב שלי מברר לי עלזה.

מותר או אסור לשנוא ערבים?
סתם ערבי, שלא עשה לי אישית משו.
יש מצווה "למחות את זכר עמלק" ויש ת'סיפור ההוא שאבימלך [ככה קראו לו?] היה חולה ואברהם אבינו התפלל עליו..


קיצור, דיעות, מאמרים, הסברים, הלכות ושאר ירקות יתקבלו בברכה (:
ערבי פרטי - לא. האומה הערבית:אחד מאלף

בס"ד

 אין טעם לשנוא שום אדם שלא עשה לך רע.

"משנאיך ה' אשנא". כיוון שהיום האומה הערבית במלחמה איתנו אנחנו במלחמה איתם. וזאת מלחמה גם של האזרחים. אולם אני לא שונא את הערבי הפרטי. אני נלחם בו כחלק ממלחמתי באומה הערבית שפוגעת בעם ישראל.

לחסידי הרצי"ה: הסיפור של הרב צבי יהודה שאמר שאין לנו מלחמה עם אחמד ויוסוף לא סותר את מה שאמרתי.

אביה- יש שרשור בהמשך על "מוות לערבים". עייני שם...

שאלתי סתם על ערבי..פגזניקית גאה!
לא על האומה.. [למרות שנחמד לדעת שיש היתר לשנוא אותם..]
נגיד סתם ערבי עכשיו באוטובוס, אסור לי לסנן כזה "ימ"ש"?

מה הסיפור של הרצי"ה? מעניין אותי.

[איך אתה יודע איך קוראים לי?] לא, לא מצאתי ת'שירשור.
למה?אחד מאלף

בס"ד

לסנן ימ"ש- אני יודע שזה כיף. אבל מה הרעיון בזה? מה את מרוויחה?

הרצי"ה פעם נזף בכמה חבר'ה: "אין לנו עסק עם אחמד ויוסוף".

----

"אביה... המעריצה המושבעת" (אודי דווידי שם. שם)

הסינון הזה מעיד על רגש שיש לי בפנים.פגזניקית גאה!
שנאה. אני שונאת אותם.
זה אסור?

[עדיין לא הבנתי מאיפה.. אבל שיהיה..]
ערבים הם לא עמלק.הסנה-בוער

בס"ד

וכבר יש על זה שרשור...
בעקרון נראה לי שלא, אבל בגלל מה שהם מייצגים- אויבים שלנו, שחובה עלינו להרוג בגלל שהם בארץ ולא מכירים בשלטוננו, נראה לי שזה טבעי לשנוא אותם... אותו..
וכבר יש על זה שרשור.

ברור שמותר!!! ולא רק לסנן!!!!!!!!!!!!!!!!!1בת-עמי
הם האויבים שלנו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!ימ"ש!!!!!!!!!   [ התעצבנתי! ]
לדעתי ערבי פרטי, שלא עשה לך כלום-אסור!SIMI

טוב, ממש הולכים להתעצבן פה על מה שאני אגיד, ובכל זאת, אני הולכת להגיד את זה:

1. א-ס-ו-ר להתגרות בגויים.

2. למה סתם לשנוא בן אדם שלא עשה לך כלום? כי הוא ערבי?

אם ככה, אז מה ההבדל בין החינוך שלנו לחינוך של הערבים? שנינו מחנכים לשנאה בלי סיבה!

ושוב- אני מדברת על ערבי פ-ר-ט-י, ולא ככלל, ועל ערבי שלא עשה לך דבר.

למה לשנוא אותו? "ומשנאיך ה' אשנא" - לא כל הערבים הם שונאי ה'.

ערבי, שלא עשה לך כלום, סתם לשנוא אותו? לדעתי זה טיפשות וזה מה שהערבים שכן שונאים אותנו, מחנכים את ילדיהם.

היהדות  לא נוהגת כך.

אוףףף!בת-עמי
כתבתי תגובה ממש ארוכה שבחיים לא כתבתי כ"כ הרבה והיא נמחקה!אז אין לי כח עכשיו לכתוב את זה אז אני רק יגיד שאני ממש לא מסכימה איתך(simi)!!!
אני לא יכולה לענות כי אני לא יודעת מה רצית לכתוב..SIMI
אני חושב שאני כן יכול לענות לה..הרועה
עזבי אותך מהחינוך שקיבלת וממה את חושבת הדיון הוא על הלכה.
אתה לא צודק...היא כתבה גם דיעות- וזה מה שאני עשיתיבת-עמי
זאת הדעה שלי...
אל תמציאי איסורים..אוריין

בס"ד

1. מותר להתגרות בגויים. מי אמר שאסור??

2. כי הוא אויב!! הוא שונא אותך! הוא רוצה להרוג אותך ובגלל זה לשנוא אותו!!

היהדות נוהגת לשנוא את האוייב. אוייב של עמ"י הוא אויב של הקב"ה.

 

 

רב אחד (נר'לי הרב אליהו) אמראנונימי (פותח)

בס"ד

שחלק מהערבים הם מישמעאל וחלק מעמלק, והישמעאלים יחזרו בתשובה ואת העמלקים נהרוג.

הרב אמר, מה אתה מתווכח...אנונימי (פותח)אחרונה
לא. אסור לשנוא.מרב.
כאילו- אם זה מחבל מצווה לשנוא.
אם זה סתם ערבי- אסור לשנוא. לא חובה לאהוב, אבל כן חובה לא לשנוא.
אבל חלק ניכר מהערבים בגדר 'תומכי לחימה'!רחלקה
מה את אומרת??אוריין

בס"ד

הערבים בארץ הם אויבים!! ואויבים שונאים!!

וחוץ מיזה ישמעל שונא ליצחק!!

אז אל תמציאי "חובה לא לשנוא".. 

 

 

***"הלכה בידוע הוא, שעשיו שונא ליעקב"רחלקה
ו.. עוד פסוק שתומך באוריין: "משנאיך ה' אשנא".
יש גם "ישמעל שונא ליצחק"..אוריין
כתגובה לדבריךSIMI

הלכה היא כידוע שעשיו שונא ליעקב, ולא להפך.

בגלל מסלפי אמונה כמוך, התברכנו בנוער "איכותי"...

אולי זאת שעת הלילה המאוחרת  או סתם התנצחות מיותרת.

עדיפות לבחור כמוך לעסוק בלימוד תורה ולא בהתרברבות חסרת בסיס שברור שמקורה בריקנות, ובחוסר מעש משווע.

עייפתי...

 

 

תגובה ל simiאוריין

בס"ד

מה הקשר?? זה לא אומר שיעקב לא אמור לשנוא לעשיו!! בגלל שעשיו שונא את יעקב יעקב כן צריך לשנוא את עשיו..!!

את מסלפת את התורה!! התורה היא לא נצרות ואין בתורה להתנהג לאויב בסבלנות כמו בן אדם ובלה בלה בלה..

 

שוב,SIMI

ברגע שזה אויב, ברור שלא צריך להתייחס בסבלנות אליו.

השאלה היא מזה אויב.

 

 

מענין לענין באותו ענין-רחלקה

מותר לירוק על ערבים ברחוב?
ועל נוצרים?

למה שיהיה מותר לירוק?אנונימי (פותח)

זה נראה לך סביר שיהיה מותר לירוק על בן אדם שלא עשה לך כלום?

או על מישהו שלא מאמין במה שאת מאמינה בו?

לא כל מי שגוי הוא אויב.

ואין שום סיבה להתיחס עליהם כך.

 

*אליהם.אנונימי (פותח)

ואני כמו שאמר אחד מאלף  נגד האומה הערבית שנלחמת בנו ולא נגד כל ערבי שלא עשה לי כלום כפרט.

ואוריין, בלי קשר לאסור או מותר, מה זה נותן לך להתגרות בבני אדם?

את מרגישה יותר גיבורה בגלל זה?

קידוש השםאוריין

בס"ד

זה מה שזה נותן..

 

אבל לפעמים זה גם חילול ה'!רחלקה
באמת, אני ממש מסכימה שצריך לשנוא, השאלה איך בתכל'ס..
תני דוגמא מתי זה חילול השם??אוריין
כשרואים בנות (בעיקר, כן?) דתיותרחלקה

הולכות ברחוב, יורקות ומקללות בקולי קולות- זה לא ממש קידוש ה'.

לא ככה ה' רוצה לראות את בנותיו, לענ"ד.

מה הבעיה??אוריין

בס"ד

זה בטוח לא חילול השם..לדעתי זה קידוש השם..  זה אולי לא כ"כ צנוע אבל זה קידוש השם..

 

אם זה לא צנוע- זה חילול ה'!רחלקה
לא נכוןן!!אוריין

בס"ד

מבחינת הערבים זה קידוש השםם!! כי הם יוצאים מושפלים מיזה שהבת ירקה עליהם!!

 

והבחורה יוצאת מושפלת מזה שירקה ברחוב..רחלקה

בעז"ה.

ועוד על מי?? על ערבי שפל ונבזה!

[אני לא אומרת מה נכון. אני בעצמי בשלב הבירורים]

למה מושפלת??אוריין

בס"ד

למה מושפלת?? מזה משנה אם בן או בת יורקים??..

 

כי בנות צריכות להיות מכובדות,רחלקה

אצילות יותר מבנים.

ותסכימי איתי שזו התנהגות בהמתית-משהו.

 

מה הקשר??אוריין

בס"ד

מה בהמתי?? אני לא מסכימה!

לפי דעתי זה משפיל שיורקים עליך בין אם זה בן ובין אם זה בת..

מותר לשנוא אותם!אנונימי (פותח)
ברור שזה משפיל את הנורק. [זה שירקו עליו]רחלקה

אך מה עם הבחורה? עליה אני מדברת.

לדעתי יש פה מימד כלשהו של השפלה לאדם היורק.
אין לי מושג איך צריך לנהוג.

מה זה השאלה הזאת?!אחד מאלף

בס"ד

עם כל הכבוד וההערכה, בדיוק כמו ש"הרועה" אמר- צריך להסתכל ב"עיניים של תורה", ולא לפעול מתוך הזעם על הגירוש בחברון או על המכות בעמונה.

אין שום היתר שבעולם לירוק על ערבי או נוצרי ברחוב. זה לא חכם מחנה טקטית (ראה הערה). זה לא נכון מבחינה מוסרית. וזה אסור. לא שמעתי מעולם רב שהתיר דבר כזה!

לגבי בנות- אין כאן שאלה בכלל. בנות לא צריכות להתעסק בשום פעולה "מלחמתית". תשאירו את זה לבנים. זה לא מכבודכם!

--------

ישנו יהודי מוערך מאוד. אדם יר"ש שעשה המון מצוות, ובין השאר: בנה כנסייה ענקית בירושלים. איך זה קרה? כשהוא היה צעיר לימים, הוא שרף כנסייה. השופטים חייבו אותו לעבוד ולשלם קנסות עצומים. בנוסף, המדינה כפיצוי בנתה כנסייה ענקית, בזכותו של אותו פנאט נטול מחשבה.

גם אוריין לא שמעה מן הסתם על רב כזה,אנונימי (פותח)

פשוט הכעס שלה מכתיב לה מה לעשות. ברור שזה צעד מטופש לעשות, מכל בחינה אפשרית.

ואוריין, זה ממש לא מקדש את שם ה'.

ההיפך הוא הנכון. מזה שהערבים מושפלים כי בת ירקה עליהם כפי שכתבת זה מקדש את שם ה'?

במה בדיוק? בזה שיהודים הולכים ויורקים ברחוב על כל מי שהוא לא כמותם?

את זכית ונולדת יהודיה, אבל זה לא אומר שכל מי שלא יהודי הוא לא בן אדם וראוי ליחס של כבוד, ולו בשל כך הקב"ה ברא אותו.

לאחד מאלף וכוכביתאוריין

בס"ד

אחד מאלף

הם אויבים שלנו! וזה לא אסור לירוק?? איפה בתורה או בהלכה כתוב שזה אסור??

אז זה לא הוא בנה זה המדינה! זה לא אשמתו מה שהמדינה הדפוקה הזאת עושה..

(ערבי זרק אבן אז מישו ירה בו ואז המדינה שילמה פיצויים לערבי..(המצאתי אבל זה יכול לקרות..)- נווו?? אשמתו של מי שירה??)

כוכבית

הם אויבים אויבים א-ו-י-ב-י-ם שלנו ושל השם!! אז זה שהם מושפלים זה קידוש השם!!

ודרך אגב אני לא קוראת לאף אחד לירוק על ערבי..אוריין

בס"ד

או נוצרי..או להרביץ לו..

 

לגבי העניין הטקטי- באמת צריך לעשות את זה במחשבה.רחלקה

לא צריך לעשות שטויות בדווקא. כמו שאמרו בזמן הגירוש (ועדיין אומרים-): אל תעצרו לחינם. חבל על הכוחות.
לכן, בכל פעולה שאנחנו עושים צריך לקחת בחשבון מה תהיה תגובת הסביבה, ואיך זה משפיע עלינו ועל מטרת-העל שלנו (בין שאר הפרמטרים).

לגבי העניין המוסרי- לא ידוע לי על רבנים מהמגזר שלנו שאומרים לירוק, אך אני מכירה לא אחד ולא שניים- בני רבנים ידועים שכן יורקים. צריך לברר את בעניין.
ולא. זה ממש לא בא מתוך רגש. כי אם מתוך הרצון שלנו להשליט נוכחות יהודית גאה. [מה לעשות שממשלתנו היקרה לא עושה את תפקידה??].

 

---------
אני מכירה מישהו (...) שתמיד ירק על כמרים ברחובות ירושלים.
פעם אחת, הנ"ל ירק על כומר, ופגע לו באף. ההוא התחיל להתעצבן. התחילו מכות.
ב"ה הענין נגמר בכי טוב, והכומר למד לקח לפחד מיהודים, ולדעת מי כאן הבוס.!

 

תגובה:אחד מאלף

בס"ד

א. תחשבו בהיגיון. ת'אמת? עד לא מזמן גם אני חשבתי ככה. אבל תנסו להפעיל גם את השכל ולא רק את הרגש שכועס בצדק.

ב. להשליט נוכחות גאה? אפשר גם בעיניים (מניסיון). ממבט קשוח ללא פחד.

ג. לגבי ה"מישהו" הנ"ל, לאחד מחברי הפורום היקרים קרה מקרה דומה שנגמר בהתנצלות ארוכה ובהרגשת עליונות טכנית ומוסרית של ה"גלח". חברנו הנ"ל ניצל ממעצר ברגע האחרון.

ד. זה כן הוא בנה. "בזכות" מעשה הגבורה שלו זה קרה. בלעדי זה זה לא היה קורה. (והדוגמה שלך, גם את מסכימה שהיא לא אותו דבר).

רחלקה- בנים של רבנים? אבא של חבר שלי, רב מפורסם ות"ח אומר תמיד לבן שלו: "אל תגדל להיות בן של רב". לי אישית יש המון מטען על בנים של רבנים. מה שהם אומרים לא מהווה בעיני שום כלום. ולפעמים, לצערי, להיפך...

תגובהאוריין

בס"ד

סבבה גם לתקוע מבטי רצח אבל מה הקשר?? זה לא אומר שאסור לירוק..

מה ההבדל בין הדוגמא שלך לשלי??..

 

אוריין, אני מאמינה שיש גם את רוח התורה.אנונימי (פותח)

ואני לא חושבת שזה לפי רוח התורה לירוק על סתם אדם.

ולא כל מי שלא יהודי הוא אויב.

כך שזה לא מקדש את שם ה' לירוק עליו.

 

 

מותר. מותר. מותר.~~אני~~
לדעתי מותר.
תראו את הרוצחים האלה, אי אפשר להתייחס אליהם בתור בני אדם. את כולם צריך לשנוא, גם בגלל שאחרת נהפך לאנשים שכביכול 'צדיקים', ולא שונאים סתם, אבל תזכרו של 'מי שמרחם על אכזרים, סופו שיתאכזר אל רחמנים'.
אין מה לעשות. הם לא בני אדם. וחוץ מזה שאין ערבי טוב. אי אפשר לא לשנוא, כי כל ערבי, אפילו קטן- הוא רוצח גדול ושונא ישראל. וכשהוא יגדל הוא ירצח אותנו בדם קר. כי ככה הם חונכו, וזה בדם שלהם- לשנוא אותנו ולהיות אכזריים.
מעצבן אותי כל ה'יפי נפש' האלה שחושבים שאסור לשנוא אותם. אין שם אדם שלא רוצה לרצוח אותנו. למה אסור לשנוא אותו?
אה וד"א ,~~אני~~
אתם אומרים שאסור לשנוא. תסבירו לי איך אתם מצליחים לא לשנוא אותם, כשאתם נזכרים בכל נרצחי הפיגועים?? איך????
למה מאריכים בניגון ב"כמו שהודעת לענו מקדם" וכו'?מבקש אמונה

יש לזה סיבה או שסתם נחמד לנגן את זה?

לא מצאתי משהו מרגש במילים האלה ששווה להאריך בהם יותר מהשאר

זה בגלל מה שיש לפני כןנקדימוןאחרונה

הורית לנו לומר 13, וזכור לנו היום ברית 13

ובמילים "כמי שהודעת לענו" יש גם הזכרת זכותו של משה רבינו

נטילת לולב ביום טוב שחל בשבת בארץ ישראלדורש טוב לעמי

מה דעתכם בעניין?

לפני שנים אחדות הרב ישראל אריאל הוציא ספר בשם "שופר ולולב בשבת" שבו הוא קורא גם לתקוע בשופר בשבת, לפחות בירושלים, וגם ליטול ביום טוב ראשון שחל בשבת.

אך תכל'ס אלה שתי סוגייות נפרדות לחלוטין, ובעוד לא השתכנעתי בכלל לגבי שופר, לגבי לולב אני מוצא טעם רב בדבריו.

בקיצור נמרץ, שלוש טענות חשובות לחזק את האמירה לפיה צריך ליטול לולב ביום טוב ראשון שחל בשבת בארץ ישראל, (לא בחול המועד, ולא במועד בחו"ל, בבית, ולא בבית הכנסת):

א) יש סיבות טובות להניח כי הסוגייה השנייה (בבלי סוכה, מד.) שסותרת את מסקנת הסוגייה הראשונה (שם, מג.) היא בעצם תוספת מאוחרת, כנראה של חכמי בבל בדורות שאחר חתימת התלמוד, שפשוט חולקים על מסקנת התלמוד. כל הסגנון שם תמוה, הלשון - אינה כלשון התלמוד, והשינוי של 180 מעלות מכל מה שקדם בסוגייה, מעורר קושי רב.

ב) המנהג בפועל בארץ ישראל בתקופת האמוראים ובדורות שאר חתימת התלמוד היה ליטול לולב ביו"ט שחל בשבת. כמבואר בירושלמי (עירובין פרק ג הלכה ט), בספר החילוקים, ובפיוטי הקליר. והרי לכל אורך הדיון בגמרא: אמוראי בבל, שלא ידעו מה המנהג בארץ ישראל, ניסו לברר זאת, ולקבוע הלכה למעשה על פי אותו מנהג, ואף המסקנה הדחוקה של הסוגייה השנייה מבוססת על חשבונות הלכתיים שמטרתם ליישב את ההלכה עם העדות של אמוראים שדיווחו על המנהג בארץ לגבי מצוות ערבה בשבת!

ג) גם אם נקבל לחלוטין את מסקנת הסוגייה השנייה בגמרא, לפיה בני ארץ ישראל בטלים כלפי בני בבל, ולכן אין ליטול לולב גם בארץ, כדין חוץ לארץ, יש מקום רב לטעון שכיום, כשהמרכז הגדול ביותר של יהודים בעולם הינו בארץ ישראל, וגם מרכז התורה הוא ללא ספק בארץ ישראל, כבר אין בני ארץ ישראל בטלים, ויש לשוב לנהוג על פי דין המשנה - וליטול. (אדרבה, אולי יש אפילו מקום לטעון שכיום בני חוץ לארץ בטלים כלפי בני ארץ ישראל וגם הם חייבים ליטול לולב ביו"ט שחל בשבת).

יש עוד הרבה מאד מה להוסיף, אך קיצרתי.

חשוב להבהיר, אני כן בא לעורר דיון, אך אני בהחלט לא בא להורות הלכה נגד המנהג המקובל ופסק השולחן ערוך, ומפציר במי שמעיין ומגיע (כמוני) למסקנה שצריך ליטול בשבת: לעשות זאת בצנעה, לא להוציא את ארבעת המינים מהמבנה בו הוא נמצא, ולאחר שנטל והניח - לא לטלטל אותם עוד. אישית, אני גם נמנע מלברך בשם ומלכות. (לגבי שהחיינו אפשר למצוא פתרונות כמו פרי חדש או בגד חדש).

המאמר הראשון הוא מאמר ישן של הרב יואל אליצור שמסכם בגדול את הסוגייה בצורה יפה, אם כי חלקית.

והפרט הכי מעשי בו הינו המשפט האחרון, בו הוא מביא מהרב רבינוביץ' זצ"ל שמי שנוטל בצנעה לא עובר בשום איסור, (מובאת גם דעת החולקים).

20260916215534.pdf

20260916215610.pdf

המאמר השני, של הרב אליהו ובר, שחלקו השני עוסק בלולב, עניינו להוכיח שכיום צריך ליטול בארץ ביו"ט שחל בשבת.

שמרנים תרגישו חפשי לתקוף אותי. אך אנא, לקיים בלב "את והב בסופה".

מחילה התבלבלתי בינך לבין דרו שטוב לעמיקעלעברימבאר

לא שמתי לב שאתם שניים שונים אז הפנתי אליך כאילו אתה דורש טוב לעמי

מה לוקחים מהדמות של הרב מורדכי אויערבך?אביעד מילוא

אני מנסה לקחת לתפוס את הצדיקים המעניינים לפני שהםמתוך סקרנותאחרונה

נפטרים, משום מה אני שומע על הרבה בעיקר אחרי ...

כמה דבריםצע
  1. יש סט ש"ס גדול בלי מפרשים(רק רשי ותוס' בלי ראש ריף וכו)?

  2. אני רוצה לרכוש טאבלט(מחשב יקר יותר וגם המטרה היא בלי אינטרנט) שישמש ללימוד תורה..

    יש תוכנה חינמית או זולה שמכילה ש"ס צורת הדף שיהיה אפשר בטאבלט להעיר הערות או לסמן בה?

יש עם מהרשא, אני מכיר 'טלמן' ו'עוז והדר' כאלה125690

יכול להיות ש'ספריא' תתאים

גמר חתימה טובה!

אם אתה רוצה לעבוד בלי רשתמשה

מחשב מלא לדעתי יהיה עדיף מבחינת תוכנות. הרבה מאוד כלים בטאבלטים בונים על זה שיש לך רשת נגישה. אלא אם כן יש לך כלי ספציפי שאתה מתכוון להשתמש בו.

אפשרות ביניים: טאבלט windows.

תעשה זאת עצמאיתחזק וברוךאחרונה

תצלם את הגמרא שלך או שתוריד מאתר כמו היברו בוקס וכדומה (יש הרבה).ותכתוב סקריפט שיתן לך למרקר או לכתוב וכו'.

שנה טובה לכולםטיפות של אור

לפעמים דברים שנכתבים יושבים על הלב במשך שנים. במיוחד אם יודעים שהדברים עדיין מופיעים

קצת אחרי שנכנסתי לניהול הפורום מחקתי או ערכתי כל הודעה שנראתה לי פוגענית כמה חודשים או שנים אחורה. אם מישהו רוצה שאני אמחק הודעה כלשהי שפגעה בו ופיספסתי אותה, לא משנה מי כתב אותה וכמה שנים אחורה זה קרה, הוא מוזמן לפנות אלי בפרטי. כמובן גם הודעות שאני כתבתי

גמר חתימה טובה לכולם

שנה טובה קעלעברימבאראחרונה

גמר חתימה טובה

להצטער על כך שלא תוקעים בשבת?דורש טוב לעמי

מה אתם אומרים? מה צריך להיות היחס לכך שאנו מנועים מלקיים מצוות שופר השנה?

  • צער/באסה על כך שאנחנו לא נזכה לקיים מצווה דאורייתא של שופר השנה?

  • לנשום לרווחה שחז"ל 'פטרו' אותנו מחובה זו? - פחות לחץ וסטרס, תפילה קצרה יותר ובכללי אווירה קלילה יותר בלי שופר על הראש, חז"ל קבעו שלא צריך אז מיותר...

  • אין מה להתבאס כי גם ככה מבחינה רוחנית בחסידות אומרים שהתיקונים של השופר נעשים בשמיים על ידי שמירת השבת

  • תשובב אחרת

יאללה, מחכה לשמוע את דעתכם!

חלילה שחז"ל יעקרו מצווה מהתורה מצד טעמים פנימייםדורש טוב לעמי

אפשר לצרף טעם רוחני בתןר תוספת חשובה לטעם ענייני, אך לא לטעון שהוא העיקרי.

גם שמעתי את מו"ר הרב אשר וייס, לא השתכנעתי

ברור שבמהלך הדורות דווקא היו הרבה אנשים במצבים שונים, בטח בשנים קשות של שמדות גירושים ופוגרומים שהיו נאלצים ללכת עם שופר ביד למישהו שיתקע עבורם או ילמד אותם איך לתקוע. זו סיטואציה הגיונית ביותר. ובימי קדם היתה שכיחה פי אלף.

תעשו לי סדר עם הנושא של השתתפות נשים בכנסת ובממשלהפתית שלג

מה היה בעבר ואיך זה התפתח\לא התפתח במגזרים השונים הנאמנים לתורה [לצורך העניין- שס, יהדות התורה, וציונות דתית]

מה בעניין חברות בכנסת ומה בעניין תפקיד בממשלה?

בעיקר מזווית הפסיקה ההלכתית

לא יודע לסקור את כל הסוגיה, יודע שהיה בעבר דיון עלמתוך סקרנות

עצם הצבעת נשים בבחירות, דווקא הרב קוק התנגד לזה (כמו שגם התנגד לבית יעקב).

לתשומת לב, אלו שמנסים להשתמש בו בטענות שצריך "להתקדם" ולהתאים את ההלכה...

בכוונה לא התייחסתי לזה כי זאת סוגיה מעט שונהפתית שלג

שמשפיעה באופן ישיר על כוחה של המפלגה.

ולכן הגיוני לסבור שבאופן עקרוני ראוי שלא לתת לאישה עסק בציבוריות, ומשום עת לעשות לה' כן לקרוא לנשים להצביע

אבל חברות בכנסת ובממשלה היא קצת שונה

זה כן יכול להשפיע על הפופולריות של המפלגה בקרב ליברלים יותר, ופה נכנסת הסוגיה התורנית

וואי מענייןטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך כ"א באלול תשפ"ו 21:11

אולי @הסטורי או @אריאל יוסף ידעו

(אני רק יודע שהרב עוזיאל והרב ישראלי והרב הרצוג והרב חיים דוד הלוי ועוד התירו הלכתית בספרים שלהם. כמו כן - ראיתי שבמפדל היו טובה סנדרהאי, שרה שטרן-קטן, וגילה פינקלשטיין וכמובן איילת שקד, אורית סטרוק ועידית סילמן)

פתאום נזכרתי בזהטיפות של אור
השאלה לא רק הלכתית אלא של רוח התורהקעלעברימבאר

ניתן לקיים הלכה ולהיות נבל ברשות

יש אגרות משה על הסכנה של השקפות חיצוניותטיפות של אור

שעלולות להתחפש ל'רוח התורה'

(זה לא פוסל כל טיעון של 'רוח התורה', וגם לא בהכרח במקרה הספציפי הזה. רק מציב במקום לגיטימי את הטענה ההופכית 'לפעמים רוח התורה זה רק תירוץ לשוביניזם')

"הנה קבלתי מכתבו הארוך מאד המלא דברי תוכחה על כל גדותיו על מה שלפי דעתו נדמה לו שתשובותי סימן י' וסימן ע"א מספרי אגרות משה על אבן העזר יגרמו איזה פרצה בטהרת וקדושת יחוס כלל ישראל וכו', אבל האמת שאין בדברים שכתבתי ושהוריתי שום דבר שיגרום חס ושלום איזה חלול בטהרת וקדושת ישראל אלא תורת אמת מדברי רבותינו הראשונים, והערעור של כבוד תורתו הרמה על זה בא מהשקפות שבאים מידיעת דעות חיצוניות שמבלי משים משפיעים אף על גדולים בחכמה להבין מצות ה' יתברך בתורה הקדושה לפי אותן הדעות הנכזבות אשר מזה מתהפכים חס ושלום האסור למותר והמותר לאסור וכמגלה פנים בתורה שלא כהלכה הוא, שיש בזה קפידא גדולה אף בדברים שהוא להחמיר כידוע מהדברים שהצדוקים מחמירים שעשו כמה תקנות להוציא מלבן. ואני ברוך ה' שאיני לא מהם ולא מהמונם וכל השקפתי הוא רק מידיעת התורה בלי שום תערובות מידיעות חיצוניות, שמשפטיה אמת בין שהוא להחמיר בין שהוא להקל. ואין הטעמים מהשקפות חיצוניות וסברות בדויות מהלב כלום אף אם להחמיר ולדמיון שהוא ליותר טהרה וקדושה"

לכן את רוח התורה לוקחיםקעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי קעלעברימבאר בתאריך ו' בתשרי תשפ"ז 23:20

רק מתלמידי חכמים גדולים וצדיקים ששימשו את רבותיהם הגדולים בדור שלפני, ואם זה מגובה המקור מאגדתא בארון הספרים היהודי, מה טוב. ואז זה וודאי שזה לא מרוח חיצונית.

אם אדם מהרחוב טוען שדעות ת"חים גדולי הדור (באגדתא או בהלכתא) זה רק תירוץ לשווניזם זה ביזוי ת"ח . כמובן ניתן לחלוק, אך לא לטעו ןשזה תירוץ לשווניזם.

ב. בסוף זה מוכרע אחרי כמה דורות לפי מה שהאומה קיבלה על עצמה לדורותיה בהנחיית חכמיה. בדורו של הגרא היתה שאלה אם החסידות ראויה לבוא בקהל, ובדורו של הרמבם היתה שאלה אם הפסילוסוטפיה היהודי תראויה לבוא בקהל, ובדורו של הרב קוק האם התייחסות חיובית לציונית חילונית ראויה לבוא בקהל. אחרי כמה דורות כל אלו הוכרעו כחלק אינטגרלי מרוח היהדות (למרות שבקשר ליחס לצינוות החילנוית עדיין לא הוכרע במלואו , בניגוד לחסידות ופיסלופיה היוהדית). אבל כמובן כל בית מדרש שאין לו בניין אב אינו בית מדרש. אם יש דעה שנאמרת על ידי אנשים שאינם תלמידי חכמים ששימשו את רבותיהם, היא סתם עוד דעה שמנסרת בחלל העולם וצריך להזהר ממנה כמו כל דעה לא תורנית, הלנו היא אם לצרינו.

ג. בכל מקרה כשם שלא מבררים הלכה על ידי אגדתא, כך לא מבררים רוח תורה על ידי הלכה. אחרת ניתן למצוא היתרים הלכתיים לאשת יפת תואר או להריגת גויים, ולהיות נבל ברשות. כל המערבב הלכה ואגדא עובר באיסור כלאיים, הן בפסיקת הלכה והן בעיון מה רוח התורה

דברים מהמורה נבוכים הם רוח התורה?ארץ השוקולד

ואם המקור של הרמב"ם לכך הוא מקור חיצוני ולא דגרי רבותינו, זה משנה?

לא מספיק מורה נבוכים, צריך את הפרשנותקעלעברימבאר

של חכמי דורינו גדולי הדור לזה, והאם ראוי להכירע כמורה נבוכים להנהגת דורינו.

כשםששאתה לא פוסק מהגמרא להלכה אלא על פי ראשונים ואחרונים עד פסוקי דורינו, כך לא נתין להכיע ברוח התורה להנהגות ציבוריות ממורה נבוכים על פי פרשנות של אדם מהרחוב, אלא רק על פי גדולי חכמי התורה ששמשו את רבותיהם.

ב. מה כתוב בעניין זה במורה נבוכים?

ג. בכלל לא נכנס ספציפית למחלוקת הספציפית הזו של נשים בפוליטיקה

לא נכנס לנושא הספציפי גםארץ השוקולד

דיברתי בכללי על הספר, לא על עניין זה, כי לא מכיר התייחסות במורה נבוכים לנושא הזה.

בסופו של דבר, המורה נבוכים מבוסס גם על חכמת יוון ולא רק ענייני קודש, לכן תהיתי איך אתה מתייחס לספר שרב חשוב כתב שמסתמך על מקורות חיצוניים, האם זה נחשב רוח התורה או שלא?

המורה נבוכים מבוסס רק על לוגיקה ושכל ישר ולאקעלעברימבאר

על שום ערך מערכי יוון.

לוקיגה היא אוניברסלית בין אם יווני גילה אותה ובין אם סיני.

משפט פיתגורסלא הופך להיות יווני כי יווני גילה אותו, כנל לוגיקה אריסטוטלית. אריסטו לא המציא כלום, הוא גילה.

כשם שכוח הכבידה אינו אנגלי רק בגלל שאנגלי כילה אותו.

שמע האמת ממי שאמרה. חכמה בגוים תאמין,תורה וערכים בגוים אל תאמין.

ב. לעיתים יש ערכים גויים שנקלטים באומה היהוגית לדורותיה אחרי זיכוך ובירור ורגולציה, ורק אחרי אישורחכמי ישראל וקבלת האומה. קוראים לזה ליקןט ניצוצות. אבל דווקא מורה נבוכים אינו דוגמא לזה, מאחר שהוא מבוסס 100 אחוז על שכל ולוגיקה, וכלל לאעל מיסטיקה וערכים

מאיפה מוכיחים מה רוח התורה?ארץ השוקולד

מתחלק לשניים:קעלעברימבאר

א. מקורות של אגדתא שמלאים בארון הספרים היהודי

ב. יותר חשוב - דעות בעניינים אלו של תלמידי חכמים גדולים ותצדיקים ששימשו את רבותיהם בדור הקודם.

(ג. במקרה של מוסר טבעי - מצפון שכל ישר ואינטואיציה)

מענייןארץ השוקולד

א. ככלל, נשמע נכון, אבל לפעמים ההבנה של התובנה הנכונה מאוד קשה, אתן לדוגמא את המחלוקת על מידת השכרות הרצויה בפורים התלויה בהבנת האגדתא על רבה ורבי זירא.

ב. גם כאן, לעיתים רבות יש מחלוקות בנושא.

ג. שכר ישר ואינטואיציה שונה לרוב בין בני אדם.

אז:קעלעברימבאר

א. לכן יש את ב'. וכמובן לא רק גמרא אלא דברי אגדתא של חכמינו שאחרי הגמרא בכל הדורות. למשל ברור שיש התייחסות לשכרות בפורים מהגמרא עד ימינו אצל ראשונים ואחרונים.

ב. מחלוקת יש גם בהלכה. לגיטימי. כבר אמרו רבותינו עשה לך רב.

ג. דיברתי ב ג על מוסר טבעי, לא על מוסר תורני שאינו טבעי

מענייןארץ השוקולד

א. ועדיין יש מחלוקת בכך מן הקצה ועד הקצה.

ב. זה עונה לפרט, אבל זה נותן טווח גדול במה הכלל חושב.

ג. גם בהנחה מה טבעי יש הבדל בין בני אדם.

אז:קעלעברימבאר

א. גם בהלכה יש מחלוקות מהקצה אל הקצה. אין הבדל. בסוף יש ליהדות גבולות גזרה ברורים של רוח תורה, ויש גם דברים שמוכרעים לדורות (למשל ברור שכל רב יטען היום שנגד רוח התורה לשאת שתי נשים בימינו, גם אם יש היתר הלכתי). בכל מקרה הרבה פעמים רוח תורה אינה חד משמעית אלא יותר מגמה וכיוון תרבותי מאשר שאלה חד משמעית של אסור/מותר.

ב. כנ"ל בסוף האומה לדרות מכריעה בכלל מה נשאר ומה נופל וכמה חלק כל דעה ושיטה מקבלת.

לגבי דילמות ערכיות של פוליטקאי - ראוי שייתיעץ בענינים ערכיים עם כמה שיותר מגוון רחב של רבנים גם אם חולקים אחד על השני , כמובן בתנאי שהם מתאימים להשקפת מפלגתו (למשל אין סיבה שסמוטריץ יתייעץ עם הרב לנדוי). בסוף כיו םבדמוקרטיה אתה יכול להביא להצבעה בקלפי את כל הדעות. באשר למה יקרה בימי המלך המשיח או מה קרה בבית ראשון ושני - אני מעריך שהשליטים התייעצו עם כל המגוון של החכמים

בדור (ונבאים כשהיתה נבואה ושתהיה בעתיד). וכמובן אין מנוס מכוחניות פוליטית כי כך העולם עובד, למשל ראה את נידוי רבי אליעזר או נידוי רבי מאיר ורבי נתן או חרם הגרא על החסידים, אך בסוף גם פה האומה לדורותיה תכריע. אך כמובן זה תפקיד מלך אידאלי שיש לו רוח קודש - שהוא בסוף זה שמכריע בעצמו לבד בשורה התחתונה בעניינים ערכיים, ושאר דעו תהחכמים הם רק המלצה לגביו.

ג. בחלק - ג , דברתי על דברים שברורים שהם טבעיים. ובענין הזה אין הבדל בין יהודי לגוי. אי אפשר ללמד זכות על אייכמן, כי עשה משהו שברור שהוא נגד המוסר גם אם לפי החוק

יישר כח על ההרחבהארץ השוקולד

א. שים לב שהדוגמא שהבאת היא משהו שבו הוטל חרם בנושא של רבינו גרשום.

ב. טענה מעניינת.

ג. סבבה, זה מאוד מסייג את האמירה בסוף לדברים מוסכמים.

אזקעלעברימבאראחרונה

א. דברתי על זה שגם רב תימני יאמר לתימני היום שזה נבל ברשות התורה לשאת שתי נשים, למרות שמותר לו הלכתית ולא חל עליהם חרד"ג (אפילו אם התימני גר במדינה שזה מותר ואין דינא דמלכותא).

ב. זה בסוף נאמר על המשיח שנחה עליו רוח ה שבאמצעותה ידע את הערכים לשפוט , וגם שלמה ביקש לב חכם לדעת טוב ורע לשפוט , והיתה חכמת אלוקים בליבו.

ג. במוסר טבעי זה נכון. אבל יש דברים שהם מוסרברור והפוסטמודרנה והפרוגרס חוטאים בהם ברמה התרבותית

הנושא היה נושא בוער בבחירות למוסדות הישובהסטורי

בזמן המנדט הבריטי, כבר בשנת תרפ"א.

חשוב לציין ברקע, שכל המושגים של בחירה דמוקרטית היו יחסית חדשים בעולם וברוב מוחלט של המדינות שכן היו דמוקרטיות - לא היתה זכות הצבעה לנשים (לדוגמא: בשוויץ זכות ההצבעה לנשים ניתנה רק בתש"ל!).

הועברת לדף אחר

בציבור הדתי/חרדי (מושג זהה במונחים של אז) עלתה התנגדות חריפה כפולה - גם שזה אסור תורנית הלכתית/השקפתית וגם שזה פשוט 'נישט שייעך' (=לא שייך) נשים חרדיות (סטייל 'בתי האונגרין' מאה שנה אחורה) - פשוט לא ילכו להצביע ולא יבינו מה רוצים מהן.

רמת הניכור היתה כזאת שרבים מהציבור הדתי האמינו, שגם מפלגות הפועלים לא באמת חושבות שנשים צריכות להצביע, אלא זה בסה"כ דרך להכפיל כח - כי הפועלות ילכו להצביע והדתיות לא...

השלטונות הבריטיים (שגם אצלהם עברו באותן שנים תהליך של נתינת זכות הצבעה לנשים) הכריעו שאמנם תינתן זכות הצבעה לנשים, אך במשפחות שמרניות הבעל יוכל להצביע גם בשביל אשתו. (כן, היום זה נשמע הזוי).

נוצר פולמוס בין רבנים 'מקלים' שטענו שאפשר להתיר, לבין 'מחמירים' שטענו לאיסור גמור. הרב קוק תמך עקרונית בעמדת המתנגדים להשתתפות נשים בבחירות, אבל הקפיד לא לפסוק שזה אסור, אלא רק שזה לא מתאים לאורחות היהדות והצניעות, אה וגם אם נשים יתערבו בענייני ציבור, זה עלול ליצור בעיות בשלום בית.

אגב, הפולמוס הזה היה אחד מכמה עניינים (יחד עם הקמת הרבנות הררשית), שדחף את 'העדה החרדית' לדרוש מהבריטים להכיר בציבור שלהם כ'עדה דתית נפרגת' ולא כחלק מ'הישוב המאורגן' שקיבל סוג של סמכויות אוטנומיות מהשלטון הבריטי כלפי היהודים.

ואחרי הקמת המדינה?טיפות של אור

היה ויכוחים סביב חברות כנסת דתיות כמו סביב מזכ"ליות ליישובים?

במפד"ל אני זוכר פולמוס סביב גילה פינקלשטייןהסטורי

אבל חידשת לי ששנים קודם היו שתי ח"כיות.

לגבי עצם ההצבעה המציאות ניצחה. ברגע שיש זכות הצבעה, אם נשים לא תצבענה, מפסידים חצי מהכח.

גולדה מאיר היתה בשלב מסויים מועמדת לראשות עריית תל אביב, ולטענתה היא לא נבחרה כי החרדים התנגדו (כידוע, היו בתל אביב אדמו"רים וחסידיהם בהמונים).

אכן כפי שציינו כאן, הרב ישראלי הסביר שמינוי לזמן, שלא קבוע ובוודאי שלא עובר בירושה - אינו מוגדר 'שררה' וממילא מותר שיהיו נשים (וגויים).

"אפילו ממונה על אמת המים שמחלק ממנה לשדות"פתית שלג

גם פה מדובר על אופן שבו התפקיד עובר בירושה?

הרמבם בהמשך כותב שכל המינויים עוברים בירושהטיפות של אור
עבר עריכה על ידי טיפות של אור בתאריך כ"ב באלול תשפ"ו 0:30

"ולא המלכות בלבד, אלא כל השררות וכל המינויין שבישראל ירושה לבנו ולבן בנו עד עולם"

אם אתה רוצה, הרב ישראלי כאן: עמוד הימיני פרק יב אות ח

וסיכום טוב של דעות המתירים ונימוקיהם כאן:

נשים בתפקידים ציבוריים - הרב חיים נבון

ישר כח. תודה👍פתית שלג

שבתאי טבת טוען שחלק מההתנגדות נבעה מצניעותארץ השוקולד

של הליכה לקלפי ולכן הוצע אז פיתרון שבחלק מהמקומות הגברים יצביעו עבור הבנות במשפחה.

אתה יודע אם הוא צודק בכך?

עיין מה הרב קוק מנמק בענייןקעלעברימבאר

תן הפניה בבקשהארץ השוקולד

כי שבתאי טבת מפנה לפשרה שהושגה בפועל

אגב, זכור לי שבאותו זמן היה כאן רוב דתי-חרדימתוך סקרנות

ואם היו מצביעים כולם (בניגוד להחלטה שקבלו להחרים את הבחירות בשל נושא הצבעת הנשים), כל ההיסטוריה של המדינה יכלה להיות שונה.

סתם, אנקדוטה מעניינת.

מאגרי ספרים תורנייםחזק וברוך

אתר חדש של ספרים ומאמרים און ליין:

ספריית לייבוביץ | הספרייה התורנית

כמובן יש את היברובוקס, אוצר החכמה ואת:

http://www.halachabrura.org/library/library8d.htm

אולי יעניין אותך