לי זה עבר ולרוב החברים שלי...

אם האדם תורני, ללכת למגרשים ולצפות בו יש בזה בעיה של אצטדיאות

סה"כ צבי מת/פרה מתה שקילפו לה את העור..

ולקחו איזה צבע תעשייתי ומרחו עליו אותיות..

מה הקטע בבן אדם?

בסה"כ גוש רקמות, בשר ועצמות עם דם שזורם בפנים..

ועוד כמה איברים מוזרים.

מה הקטע במוזיקה?

בסה"כ כמה צלילים לא קשורים שחיברו אותם אחד לשני בתקווה שלא מזייפים..

קצת הקצנתי, אבל-

כל דבר הוא 'מה הקטע' אם פורטים אותו בצורה מתה לפרטים.

העניין זה המכלול, המשמעות ומה שעומד מאחוריו.

או משהו משמעותי להתעלות נפשו של האדם וכו' וכו'..

אבל זה פשוט לענות על שאלת "מה הקטע".

לא ניסיתי להסביר את המשמעת העמוקה ש(לא )טמונה בתרבות הכדורגל..

ולא קשור בגרוש לאולימפיאדה ועוד יותר לא קשור לעבודה זרה.

לא ניסיתי לענות על שאלתה ביחס למדוייט. זה עניין אחר..

אלא להסביר שיש בכדורגל עצמו כמשחק- כיף והנאה במכלול שלו..

כי לצייר משהו בצורה יבשה ואז לשאול עליו- מה הקטע? או מה מעניין בזה?

זה דמגוגי.

אז זה נשאר רק הקליפה החיצונית. ואז זו לא דמגוגיה.
כי באמת אם התורה הייתה חסרת תוכן פנימי, אז היא סה"כ אותיות על עור צבי,
וזו בדיוק הסיבה שאם מין כותב ספר תורה שורפים אותו- למרות ש"לא תעשו כן"- כי 

ספר תורה שכתבו מין אע"פ שהקליפה זהה, התוכן הפנימי חסר.
כנ"ל אדם- אדם ללא נשמה, אולי יש שהיו אומרים ללא מצוות ומעשים טובים- הוא באמת 
קליפה ריקה.
כנ"ל מוזיקה, אם היא ללא תוכן פנימי היא סתם אוסף של צלילים. 
ולכן אם באמת תסכים איתי שהצפייה ותרבות הכדורגל היא חסרת תוכן, נשארת עם הקליפה 

הריקה.

יש צורך להיכנס לדיון על מה עומד מאחורי הכדורגל(ולמעשה כל הספורט התחרותי?) 
אני מעדיף לא לנצל"ש...

הרצון לנצח ולהתחרות הוא לא הכי בריא בלשון המעטה

אלא תחרויות הספורט של יוון העתיקה(האולימפידה) שהן הבסיס לכל תרבות הספורט המערבית,
שמטרתן המרכזית הייתה עבודת אלילי האולימפוס, ע"י קבוצות ובודדים שהתחרו זה בזה בכוחם

וכישוריהם וכביכול ייצגו את המאבק בין האלילים.
זה המקור לספורט התחרותי ולכן הוא נגוע בע"ז.
בנוסף לזה יש את המימד של "משחק בקוביה" של הרמב"ם- 

"הלכה יא והמשחק בקוביא עם הגוי אין בו איסור גזל אבל יש בו איסור עוסק בדברים בטלים שאין
ראוי לאדם שיעסוק כל ימיו אלא בדברי חכמה ובישובו של עולם."

כמובן שלא מדובר על משחק חברים בערב כדי לשמור על חברות ועל כושר, שזה סבבה,

מדובר על תרבות הכדורגל שכוללת צפייה, קבוצות, התעסקות בנצחונות והפסדים וכו'.

לא אמרתי שצפיה לא מהנה, אמרתי שלפי הטענה שלו שצריך ללכת למהות ותוכן הדבר,

אז ראוי לעשות זאת. וכשעושים את זה מגיעים למסקנות בעייתיות בנושא

הכוונה היא פשוטה, שזה ברור שאנשים לא נהנים מלרוץ אחרי כדור ולבעוט בו,

אלא מהצורה שבה הדברים נעשים... מהלכים חכמים, בעיטות וכו' כנ"ל

אני בטוח שהוא לא התכוון לתוכן הפסול של תרבות יון 

ולהנות מע"ז אסור

היונים העריצו את הכוח והכשרונות ועשו מהם עבודה זרה...

בגלל שכוח וכישרון לרוב מתבטא בתחרויות לכן זה נעשה אצלם עיקר.

אבל היתכן לומר על המשחק עצמו שהוא עבודה זרה??

מחר יעריצו מישהו שמנצח בגוגואים זה יהפוך גם לעבודה זרה?

משחק גוגואים תחרותי עם קבוצות, ועם סמלים(אגב, חלק מסמלי הקבוצות הם סמלים של ע"ז),

יהפוך גם הוא לחלק מע"ז.

אפשר גם לרדת לרמת הפרט של הכדורגל, והתוכן הפנימי שלו באופן ספציפי.

וכן- כל דבר כזה יהיה בכלל "איסור עוסק בדברים בטלים שאין ראוי לאדם שיעסוק כל ימיו אלא
בדברי חכמה ובישובו של עולם." לפי הרמב"ם בהלכות אבידה וגזילה.
 

הרב אבינר לדוג'...

באמת כל מה שיהפוך להיות תחרותי כמו הכדורגל כיום יכנס לכלל הזה.

גם שימוש בזמן בצורה כזו הוא איסור, כפי שהבאתי בלשון הרמב"ם.

בשניהם הטעם הוא דומה, שיושבים בטלים מעבודת ה' ומתעסקים בדברים שאין בהם טעם...

מושב לצים זה גם אם אתה הלץ היחיד ;)

אין הבדל בין צפייה סדירה ללא סדירה, אם זה חסר תוכן, זה חסר תוכן.

עם ישראל הוא עם אידיאליסט

מה שמניע אותנו זה אידיאלים ואנחנו מחפשים לעשות פעולות שמבטאות את זה . 

שתורמות לתיקון עולם במלכות שדי 

אנחנו עם השם . 

מה זאת המילה בידור ? 

בידור -- אם מישהוא למד חדו"א הוא יודע מה זה פונקציה מתבדרת 

זה אומר שהיא לא מגיעה לשום ערך , לא מתכנסת . 

ככה זה בידור , זה לא מגיע לשום ערך .. זה סתם .. וזה פשוט לא הטבע שלנו . 

מה זה לבלות ? 

לבלות מלשון בלייה , שחיקה . להעיף את הזמן ... 

זה לא קשור אלינו .. אנחנו הזמן יקר לנו ... אפשר לנצל אותו למשהוא טוב ..

זה הטבע האמיתי שלנו ! 

נכון שהיום קצת איבדנו אותו אבל לזה הנשמה שלנו בנויה . 

זו התייחסותי הדלה 

מסכת אבות : 

רבי חנניא בן תרדיון אומר: 
שנים שיושבין ואין ביניהן דברי תורה הרי זה מושב לצים, 
שנאמר (תהלים א), ובמושב לצים לא ישב. 
אבל שנים שיושבין ויש ביניהם דברי תורה, שכינה שרויה ביניהם, 
שנאמר (מלאכי ג), אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו 
ויקשב ה' וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחשבי שמו. 
מה נעשה עם המשנה הזאת ? 

שואל באמת? 

עם ישראל אין לנו מצב ניוטרל ... מצטער אם זה מתסכל מישהוא.. כי זה יכול לתסכל ... 

או שאנחנו עולים ויש שכינה ויש שמחה ומזונותינו מצויים ויש בריאות ואושר 

או שיש בלאגן .. 

לפחות ככה אנו מבינים את פשט התורה .. בפרשת כי תבוא, יש תיאור של ברכה גדולה וגם יש תיאור קשה שם ... ואפשר להבין את זה מפרשיות קריאת שמע . 

מה נעשה ? 

אין אנחנו חייבים לעלות , עם סגולה זה לא סררה, זאת אחריות כבדה

והנפש שלנו בנויה לאחריות הזו, לפעמים אנו אוכלים אוכל שלא מתאים לנפש ואז היא קצת מאבדת את הבריאות שלה ונדמה שיש לנו טבע אחר .. 

זה כמו שאדם שרגיל לאכול לא טוב , קשה לצאת מזה . ככה לפחות אני הרגשתי .. 

ואז מתחילים לעשות קצת ספורט והגוף לבד מתחיל למאוס באוכל לא טוב , איך זה קורה? כאילו בגוף מוטבע  יכולת לחזור לבריאות אבל הוא צריך טיפלה עזרה מבחוץ .

---------

עכשיו הסתייגות קטנה, יכול להיות שכרגע אני לא בנוי למדרגות האלו ולאחריות הזו ואני עדין צורך דברים שמחיים לי את הנפש במדרגה שבה אני נמצא , בסדר . 

שמור על החיות , אל תכנס לדיכאון כי איזה מישהוא נודניק ( ) בחצות הלילה כתב איזה תגובה בפורום שחייבים לחיות חיים אידיאליסטים וזה וזה ... 
אבל אנו לא עושים מדברים האלה עניין בפני עצמו , לא בונים אידיאולוגיה שלמה סביב משהוא לא שלם .
בעיני הקטנות , זה בסדר להגיד , אני מבין שאני לא באיזה מדרגה מטורפת וכרגע אני עושה כך וכך ומבין שזה לא איפה שהייתי רוצה להיות אבל כרגע אני שם .. 

צריכים להיות אמיתיים עם עצמנו, רכים ואוהבים. 

אבל אמיתיים . 

ולשאוף גבוה אבל כל פעם קצת מעבר לאיפה שאנחנו וכך כל יום 

וכל הזמן לשאול את עצמנו? לאן הולכים? מה האמת ? ואיך מגיעים ולחיות בענווה 

ענווה ... כמה צריך לבכות בשביל קצת ענווה

להיות מודה על האמת ולדבר אמת בלבבנו .. 

בס"ד 

איזה דבר תורה קטן וחשוב בנושא הנדון 

שנאמר בתורה ".... ובחקתיהם לא תלכו" 

המיקום של זה בתורה מעורר שאלה אצל המפרשים 

הרי בסיום פרשת העריות כבר נאמר ' אל תטמאו בכל אלה כי בכל אלה נטמאו הגוים... ' 

אז למה הוסיפה התורה את ציווי זה? 

שואל רש"י הקדוש , מה הניח הכתוב שלא אמר?

ועונה

אלא, אלו ( המעשים הבלתי מקולקלים שהם נוהגים בהם, דהיינו מיני) נמוסות שלהן --      ( מנהגים מיוחדים שקבעו לעצמם, הנקראים 'חוקותיהם' כי הם )  דברים החקוקין להם ( כעין חוק ומשפט)

עכשיו המתח הגדול .... מה אלו הדברים האלו?
רש"י אומר , כגון טרטיאות ואיצטדיאות ... 

לקח לי זמן למצוא את זה אבל זה מה שקפץ לי שראיתי את השאלה למעלה ..

אוהב אותכם !

בעזרת השם שיהיה בהצלחה בהכל! ושכל הרווקים והרווקות ימצאו את החצי השני ויקימו בתים נאמנים שהשכינה שורה בהם   

מפגש חברתי זה דבר נהדר! התוועדות חברים. השאלה סביב מה? 

נראה לי שאני מבין מה אתה חושב וסליחה אם במקרה אני חושב משהוא לא נכון, אתן הסבר קטן למשהוא שיצא לי לחשוב עליו הרבה. מקוה שזה יעזור למישהוא . אולי מישהוא חווה את זה גם .  

אומר עכשיו כמה דברים בהקצנה,
נא לא לקחת אישי או להיפגע זה בה למקד נקודה. 

הרבה אנשים חושבים, זה שאני עושה כך וכך זה לא פוגע בעולם הרוחני שלי. 
אם אני מבלה זמן על כל מיני דברים לא גבוהים במיוחד 
מסתכל על דברים לא הכי טובים 

מתרגל לדבר בצורה לא טובה 

משחק כל היום בפלאפון 

כל שנייה בודק הודעות בוואטס אפ 

מה זה מעיד עלי? 
הרי לכאורה אתה יכול להגיד, אתה לא יודע מה יש לי בפנים. אני עמוק . 
עמוק מאוד , וכל כך עמוק שהדברים האלו לא מזיזים לי. 
אני בדרגה גבוהה . 
לכאורה המעשים החיצוניים שלי לא מעידים עלי כלום ... 
אבל באמת, הם לא מעידים על כלום? כלום כלום ? 
איך שאני נראה , או נראת. מתלבש או מתלבשת,  מה מעסיק את עולם המחשבות ואת הזמן הפנוי שלי לא מעיד עלי ? 

איש אחד הולך כל יום בערב לחברותא בבית המדרש וחבר שלו למשחק כדורגל 
שיניהם נמצאים באותו עולם רצונות ? 
אני לא מדבר על עולם התוצאה , יכול להיות שרגעית זה שהלך למשחק כדורגל לפחות חיצונית נראה הרבה יותר צדיק . 
כל פעולה שאנו עושים או מחשבה שאנו מפתחים מחזקים בנו שרירי מסויים בעולם הנפש והרוח ... 
אבל .. 

גם להיפך ... 
אם אני כל היום מרפרף בטלאפון שלי, רץ בין הודעות בוואטס אפ לכתבות בערוץ חדשות, לפייסבוק ( לא עלינו) אז מה קורה לי ? 
אני מחזק את שרירי הקריאה השטחית שלי . הרי אני סתם קורא, זה לא משהוא שאני מעמיק בו, אני מרפרף ... 
איפה זה תופס אותי? 
אני פותח גמרא .... אורות ... מסילת ישרים ... פרשת השבוע .. אני מנסה לקחת משהוא לחיים, להבין סוגייה אחת, להוריד איזה דמעה אחת של זיעה על גמרא .. אני לא מסוגל 

אני מנסה בכל כוחי ... 

לא מסוגל ... 
מה קורה לי ... אולי אני צריך ריטלין .. הרי היום זה הולך כמו מים .. 

או יותר גרוע ... אולי אני לא מתאים ללמוד תורה , זה לא בשבילי , אני לא בנוי להיות תלמיד חכם, חס ושלום. 
לא לא לא 

לא  נכון ! 

פשוט הרגלתי את הראש שלי להיות שטחי ומרפרף וזה לא שיש לנו מתג להעביר למצב 

מעמיק , להיכנס לבית המדרש ולהיות הוגים באימרי שפר 

זאת עבודה להיות כזה 

אם אני רוצה עדינות בנפש זה מצריך שמירה 

וכן , פעולות שאני עושה יכולות לפגום בזה 

מה גורם לי לחשוב שזה לא פוגם ? שאני יכול לעמוד בזה וזה לא מזיז לי? 
דבר אחד עיקרי --------- גאווה ------------------

אני בטוח שאני חסין כדורים ! 

רוח הקודש נוחתת עלי בכל שעה בלי קשר לכלום 

לימוד תורה וחיי טהרה וקדושה זה סתם קטע של הרב מהישיבה התיכונית לנסות לחנך אותי .. 

אני לא באמת צריך את זה , זה סתם שטויות --- חס ושלום .  

הם מגזימים --- חס ושלום 

מלא אנשים סביבי נופלים לטעות הזו וגם אני !! 

אנחנו חולים בזה ! 

בהצלחה נשמה ! 

אל תפגע ממני , אני מנסה לעבוד על עצמי וככה משתף אולי זה יכול לעזור למישהוא . 

בנחת 

האמת ריגשת אותי קצת 

לא מכיר אותך אבל נשמע בברור שאתה מתוק מדבש 

אני גם מבין ממש מה אתה מתאר 

בעיני הקטנות באמת, ואולי זה רק אצלי אבל זה נראה לי 
שזאת השקעה עצומה כל המלאכת קילוף הזו 

והיא נדרשת ממש היום במציאות הנוכחית שממש מורגש אורו של משיח דווקא בתוך מציאות חיצונית שלפעמים נראית סותרת ולא מובנת 

פעם גם היה לי וואטס אפ וקראתי חדשות וזה עד שגיליתי שזה סתם שותה ממני המון אנרגיה והמון כוחות שאפשר להשקיע אותם בלגדול. לעוף . 

אתה מבין ?

גם הרגשתי שנגיד אתה מתרגל ללכת למפגשים כאלו,
כשאתה חזק ומפוקס אז אתה תצליח לקלף 

אבל יש לנו ימים שאנו קצת פחות מפוקסים, פחות מרוכזים ואז אנחנו יכולים ללכת לאיבוד בסיטואציות כאלו. 

צריך לייצר התנהלות כללית וחברתית שגם מאפשרת לנו רשת בטחון. 

---------------------------------

עוד נקודה קטנה, לפעמים מרגיש שקל יותר לאנשים להיפגש ב"נמוך"

זה יוצר מכנה משותף ליותר אנשים או פחות דורש אנרגיה. 

מורי ורבי פעם אמר לי , מה צריך אדם בשביל להפסיק להיות שומר תורה ומצוות? 
פשוט לשחרר, להפסיק לנופף בכנפיים ואז כוחות העולם פשוט לוקחים אותו למטה. 

אז לפעמים נראה שיותר קל לייצר מפגש שבו לא מנפופים בכנפיים. 

או שלדבריך, אני אנופף בכנפיים בתוכי לנוכח המציאות ואחלץ את הנקודה האלוקית הטהורה מתוך המציאות .. זה קשה. 

אולי כדי להתרגל לפתח מפגשים של ב"גבוה" אולי זה לא באופנה. אבל זה נהדר. 

--------------------------------

עוד נקודה קטנטונת , ברשותך 

דברים שאנו רואים, שומעים , נחשפים . משפיעים עלינו אפילו אם אנו חזקים מאוד . 

אי אפשר לטעון שלא . 

זה כמו להגיד, אני יכול לאכול מסמרים וזה לא משפיע עלי, איך? אני פשוט לא מתייחס לזה ... 

זה לא הגיוני 

הכאב בטן או הניתוח הקיסרי או משהוא ... בדרך .. אכלת מסמרים... למה? 

בוא בוא לבית רפואה . 

צריך להבין את זה. זה משפיע עלינו אין אפשרות אחרת. פשוט צריך להיות מודעים לזה . ולשמור על הבריאות . כדי שיום אחד לא נמצא את עצמנו עם משקל עודף ... 

או במקום רוחני או זוגי שלא ברור איך הגענו אליו..  ואני רואה מסביבי מלא דוגמאות לכך ..

התרבות מסביבנו מציאה הרבה דברים , פשוט בוא תיקח ... תעמיס .

צריך ללמוד להגיד , " אני לא צריך את זה " או " אני לא עושה דברים כאלו" 
גבורת הצמצום 
בהצלחה נששמה !!  

--------------------------------------------------    

תהנה אחי ותהיה בשמחה! 

אוהבים אותך ! 

תודה רבה ! בשורות טובות בעז"ה!! 

שנפגש בקרוב בחצר בית חיינו , שנזכה לבנות את בית המקדש במהרה 

אנו מתקרבים לימים שאמרו עליהם שיהפכו להיות ימי שמחה
שנזכה ! 

ע"י אהבת חינם בעם ישראל, יבנה הבית 

אז בפעם הבאה שאתה נפגש עם החברה תן להם חיבוק גדול גם ממני 

רק שאלה אם הבנתי נכון..

צריך להיות אדיאליסט שהמעשים יהיו לצורך המלכת הקב"ה..

(מסכים לגמרי.)

עכשיו לגבי ההסתייגות.. וזה בעצם העניין שאני רוצה לשאול עליו..

נניח שאני רואה כדורגל בשעות מסויימות! שלפי מה שאני מכיר את עצמי אני יודע שבזמן הזה בין כך לא הייתי לומד או משהו כזה...  

נראה שלפי דעתך זה בסדר (לעת עתה)   הבנתי נכון?

איזה מתיקות! ריגשת אותי ! 

הקב"ה !! תראה כמה הבנים שלך מחפשים את דרכם לעבודתך!! 

בענווה ! צריך להתפלל שכל מסכי הברזל יפלו. שהשכינה תחזור למלכות דארע. שנזכה באמת שבית המקדש יבנה בימינו ! שנהיה ראויים. 
צריך לזכור שלפני ואחרי הכל חשוב להרבות אהבת חינם אדירה! 

וצריך לקיים את הגמרא ביומא שתהא התורה נאהבת על ידינו! שמי שרואה אותנו מתאהב בתורה וחפץ בה .. וזה ע"י מידות ועדינות, עז וענווה. 

לשאלתך, לדעתי הענייה ממש,  זה ממש דבר עדין אצלך . 
רק מנסיוני האישי נתתי כזה עיקרון, לשאוף תמיד גבוה , ז"א,  אנו ממש קרובים להילולת מרן הרב מרדכי אליהו זצ"ל, אני קורא סיפורים על המידות של הרב, על הקדושה של הרב, על הענווה, על המסירות של הרב לעם ישראל, לתורה ואני רוצה להיות כמוהו. כמוהו ממש. אני גם רוצה להיות תלמיד חכם עם מידות טובות וקדושה והכל . ממש צריך להגיד את זה, אני רוצה להיות תלמיד חכם, לבנות בית של תורה ושל קדושה. בתרבות שאנו חיים בה, אני מרגיש, שזה קצת נשכח השאיפה הזו. צריך לשאוף לזה. 

ואם זאת יכול להיות שאני רחוק מזה, לפעמים ממש רחוק. 
לא יודע מה איתך ככה לפחות אני מרגיש. 
כמה פעמים כעסתי, התגאתי, פגעתי בחבר קרוב שלי ... או אפילו סתם נפלתי לעצבות. 

אז אני לא צריך לבנות אידיאולוגיה מהנפילות האלו, הייתי מעדיף שזה לא יהיה.. מצד שני אני לא מתחיל להכות את עצמי . הקב"ה יודע כמה קשה לי . 
אומרת הגמרא בברכות , כל העושה עבירה ומתבייש בה, נמחלים לו כל עוונותיו . 
איך אפשר להבין את זה? 
הרי הבן אדם באותו רגע עושה עבירה! אבל בליבו הוא מתבייש בה ואיזה זכות הוא מקבל. 
מה אנו לוקחים מזה ? 

יכול להיות שאני עושה משהוא פחות טוב כי אני לא מצליח לחיות כל הזמן בכזו קדושה .. אבל בלב, יש לי צביטה. אני מתבייש . 
מה שחשוב בעיני שלא יקרה זה שאני מסלק את הבושה ואני מפתח גסות ועקשנות שהנפילות זה בסדר , ככה זה , שכולם עושים ככה וכו כו תירוצים שמכשירים דברים שהם פחות גבוהים . 
אז צריך להיות רכים עם עצמנו על התוצאה, כרגע בתוצאה אני לא מצליח כל הזמן לבטא עולם ערכי , אבל הלב שלי מתבייש ובוער באהבת השם . אבא תן לי כוח!! 
אני לא מצליח !! רוצה עוד קרבה ואחרי כמה שעות העולם מתגבר עלי .. 
חייב איזה זמן התאווררות .
זה נותן לי איזה חיות, במקום שכרגע אני לא מוצא אותו בקודש, להמשיך לעבודתך. 
אז אולי לזה התכוונתי. חשוב לשמור על הנפש רעננה וחיה ושמחה. ואם עכשיו צפייה שכדורגל עושה את העבודה הזו . אז אולי לפני כך שווה לכוון 
לעשות איזה לשם יחוד .. להגיד אני צופה עכשיו בשביל לרענן את הנפש לעבוד השם ואז אולי גם הצפייה מקבלת קצת ערך . בכלל צריך להתרגל לתת לכל דבר ערך. אפילו אם זה קצת מאולץ בהתחלה , זה מרגיל אותנו להיות מודעים ומעלים את הכל לשורש קדושה ( שפה קבלית לגמרי, לא מבין מה זה אומר אבל נשאיר ) 

אבל אולי הצעה,   
בזמן הזה אולי אפשר לראות שעור מוקלט, בארכיון של ערוץ מאיר יש סדרות שעורים מדהימות!  במקום כדורגל? 

ברור שהמטרה היא שכל התעסקותינו היא בדברים שמגביהים אותנו 
עכשיו יכול להיות שבמקום לראות כדורגל אפשר לשחק כדורגל , לצאת לריצה קטנה, שחיה , קצת מתיחות ופק"לים . זה מרענן את הגוף ובשילוב תזונה נכונה ממש עוזר לריכוז. 
צריך לבחון, בתחילה אם אפשר לפחות חלק מהזמן שרגילי םלראות כדורגל במשהוא אחר, התעמלות , שעור מוקלט ... 
וככל שהנפש גדלה , היא מיטהרת ולבד מפסיקה לצרוך אוכל אחר

זה כמו שאדם מתאמן ברצינות ופעם הייתי כזה, הוא לא יכניס לפה אוכל לא טוב, לא כי זה אסור או משהוא, כי הוא לא רוצה את ההשפעה של זה . הוא יודע את ההרגשת כבדות שאחרי והוא רוצה להשאר רץ כצבי וגיבור כארי קל כנשר 
מקווה שאני עוזר במשהוא ... 

אוהב אותך !
שמחת אותי !!   

שמח לשמוע. 

אני שופך מה שיש לי בלב מדברים מהלימוד בעבודת השם ומהנסיון 

בנסיון לעזור . 

אם זה עוזר למישהוא אז זה משמח מאוד ! 

בהצלחה ממש בהכל לכולם! 

באהבה גדולה גדולה! 

האדם שצופה בכדורגל, מיד מתחבר לתוכן הפנימי המקולקל.
כמו שאדם שאוכל חזיר, מיד מתחבר לתוכן הפנימי המקולקל ואין מקום להפריד

בין התוכן לבין השאר. ככה החיים עובדים- אתה שומע שיר בעל תוכן לא בריא,
הוא נכנס, גם אם אתה שומע אותו רק בשביל הקצב.(על המנגינה לבד, יש דיון,
אבל על המילים אין)

מה שאתה מתאר הוא מושב לצים. הרי ברור שמושב לצים הוא פעולה חברתית בין היתר, יושבים ולצים, יושבים בקלות ראש, עוסקים בדברי הבל ורעות רוח.
זו בדיוק קלות ראש- חוסר תוכן, מפגש חברתי שסובב סביב דבר בעל תוכן שלילי.
את אותו דבר אפשר להגיד על לראות מופע דוגמנות.
שמירה על קשר לא מצריכה קלות ראש והתחברות לתוכן רדוד ומלוכלך, זה שתדביק למעשה

"הכשר" של שמירה על קשר לא משנה את התוכן הפנימי שלו- מפגש חברתי סביב דברים בטלים ונפסדים.
 

גם מי שלא מכור- זה תוכן בעייתי ומושב לצים לא נמדד ב"מסירות נפש" אלא בתוכן שבו.

הרי ברור שמי שיש לו סדרי עדיפויות ברורים לא היה יושב לראות את המשחק, היה אומר לחבר'ה- בואו נצא לשחק אנחנו. בוא נשב ונדבר לא סביב צפייה במסך, ואיך הגדרת "צוחקים על...".
לא חייבים לדבר רק על אורות הקודש או חידוש של ר' חיים. אפשר לעסוק בשיחת רעים,

שהיא בבחינת "צרה בלב איש ישיחנה", או לעסוק בנושא אחר, שמקדם את האדם, אפילו לפתור חידת היגיון ביחד או ללכת לחדר בריחה.
אבל גם סתם "התאווררות" בשיחה בריאה וחיזוק הקשר.
כל אלו הם לפחות בדרך כלשהי בעלי ערך שמקדם את החיים, ולא חלק מ-"איסור עוסק בדברים בטלים" כפי שכבר הבאתי כמה פעמים ברמב"ם.

הרי זה איסור ממש לעסוק בדברים בטלים. 
עוד לפני שנכנסנו לעובדה שזה מושב לצים, קלות ראש, גאות הלב(לצחוק על אנשים?) ועוד שאר מרעין בישין, תמיכה כלכלית בעולם הזה(על רייטינג שמעת?) וכו'...

אז ככל הנראה, סדרי העדיפויות של האדם הזה לא מבוררים כלל.

תרבות יוון לא קידשה את תאוות האכילה. לאכילה אין מעמד, שלילי או חיובי מצד עצמו,
אלא אם כן נותנים לה אחד כזה. מי שהולך למסעדה על מנת להשביע את תאוות האכילה שלו, באמת זה לא דבר ראוי. אני לא הולך למסעדה בשביל תאוות האכילה. אני לא מכיר

כמעט אנשים שהולכים מתוך תאוות אכילה, בד"כ הולכים מתוך מקום של אווירה, של נוחות(אתה יודע כמה זמן וכוח לוקח להכין מנה פשוטה של בית קפה?), ומטרת המפגש היא בכלל לא האכילה אלא תוכן בעל משמעות(חיזוק הזוגיות לדוג').
אז מכיוון שהתוכן עצמו הוא לא שלילי, הוא מקבל את התוכן שלו ממטרת המעשה.
אם המסעדה תהיה לא כשרה(תוכן שלילי) לא תהיה משמעות למטרת המעשה.

ולכן, מכיוון שאין תוכן עצמאי למעשים הללו, הם מקבלים תוכן מהמטרה של העושים אותם.

ואם מה שהחבר'ה עושים כשהם נפגשים לעל האש זה ליצות, קלות ראש ו"צחוקים" על חשבון אחרים, זה מקבל תוכן פנימי שגוי ומקולקל.

ממש לא צריך שכל מפגש בין חברים יהיה חברותא או פגישת עסקים, אבל כן חייבים לדאוג

שהיא תהיה בעלת ערך אמיתי וחיובי. אחרת נכנסים לגדר של מושב לצים.

כלומר- איסור דברים בטלים וחיבור לע"ז עם כל מה שתיארת שם.

לעומת חדר בריחה\מסעדה שהם חסרי תוכן מצד עצמם, אין להם קישור לע"ז,

או לאיסור דברים בטלים, ולכן הם משתנים על פי התוכן שאתה נותן להם.

זה שלי נראה משהו ולאחרים לא, לא אומר שאני טועה או צודק, אלא שיש מחלוקת.

כפי שאמרתי, לא הבאתי את זה מדעתי, קראתי את זה, אני מחפש את המקור המדוייק.

אם זה היה מדעתי הייתי כותב שזו דעתי, אבל מכיוון שראיתי את זה, אני מביא את העניין הזה.

אני ממליץ לנשום לפני שתוקפים, ולקרוא את שאר התגובות שלי. 

זכור לי גם תשובה יותר מפורטת של הרב אבינר עם הבדלים בין לשחק עם חברים 

לבין צפייה והיחס לע"ז.

שורש כל הספורט התחרותי הוא באולימפיאדה- שזה משחקי האלים האולימפיים,

הסיבה שchampion באנגלית הוא המנצח היא כי כל אחד מהמשתתפים היה champion of אחד האלים שלהם. גם לאחר מכן- קרבות נחשבו ל"מבחן האלים"

בנוגע לצדק(ולכן יש או היו באירופה ארצות שבהן לחלק מהאנשים יש את הזכות

להשיפט בקרב), גם אומנויות לחימה של המזרח הרחוק מלאות בעבודת אלילים,

השתחוויות לכלי הנשק וכו'...

זו נקודת המוצא של עולם הספורט התחרותי.

אם אנחנו לא חיים בעולם שמושב לצים זה בעיה מבחינתנו- אז זו הבעיה הגדולה.

אם ארוחת צהרים בישיבה היא מושב לצים, אז המצב מחפיר. לא יודע איך זה 

אצלך, אני לא מכיר מושב לצים בארוחות צהרים בישיבה. אבל אולי זה רק אני.

איסור הוא איסור הוא איסור- איסור מושב לצים לא מתבטל גם אם יש בצהרים

בישיבה את העניין הזה.

כל ספורט תחרותי מבוסס על תחרויות האולימפיאדה, כפי שכבר כתבתי.

הרב אבינר אומר שזה מושב לצים.

הקושיה שלך היא לא קושיה-

דבר בעל תוכן שלילי- הוא דבר בעל תוכן שלילי. מושב לצים זה אסור כמו שאסור

חזיר וכמו שאסור מופע דוגמנות.

בע"ז בטח שהולכים אחר דעת בני אדם- לאדם אסור לזרוק אבן למרקוליס גם אם 

כוונתו לביזוי, וע"ז שבטלה בטלה רק אם היא בטלה מדעת האנשים.

אז כן, דעת בני אדם קובעת איסורים, במיוחד בתחום הזה.

גם אם לא תסכים איתי על התוכן השורשי של הדברים שמקורם בעבודה זרה

למעשה, ותגיד שהיא בטלה או שזה כבר לא שייך- זה עדיין מושב לצים. 
כלומר זה עדיין בעל תוכן שלילי מצד עצמו. זה לא קשור למה אתה מחשיב, זה

קשור לעצם המעשה. כמו חזיר וכמו שאר איסורים. 

אני לא טענתי שהיחס שלי ישתנה אליהם בגלל היחס של האחרים, לכן השוויתי אותם

לאיסורים, זה לא קשור לדעתי או דעתך או דעת אחרים אלא לעצם המעשה.

כן- כפי שאני מבין, אין דרך של אמת בישיבה חסרת מעש, צפייה במסך, גם לא עם חברים, ועוד כשאתה מוסיף מעצמך שהאווירה כוללת "לצחוק" על אחרים.

שאלה: שלום הרב, רציתי לדעת מה דעת הרב בעניין צפייה במשחקי כדורגל? 
תשובה: איסור מושב לצים.

כפי שהתקבל בפלאפון שלי... 

זו לא שאלה של מה אתה חושב... זו שאלה היסטורית. אבל לא משנה.

למה צריך את המשחק כדורגל בשביל לדבר על עניינים ערכיים?

והייתי אומר שמובן מדבריו שהצפייה היא דבר נמוך. אז אפשר.

ואני לא אמרתי דבר אחר.

כל מה שאמרתי היה שבבדיקה של התוכן הפנימי(שאליו שלח אז נרשמתי) לא

בטוח שמגלים דברים טובים בהכרח.

סתם קופץ לי עכשיו בלי קשר לכלום ... 

סתם דבר לתורה קטן לידע כללי .. 

המושג " כל מילה בסלע" יצא מהקשרו לגמרי 

מקור המושג במסכת מגילה 

שם נאמר כל מילה בסלע ( הכוונה לסלע כאמת מידה , כלומר שווה סלע כסף ) 
אבל יש המשך שמעט מכירים.... 

האמת שההמשך מפתיע כי הוא הופך את המשמעות המוכרת 

ומחזיר דברים לאמת הרצויה, נראה לי ככה 

אז מה ההמשך ....

ומשתוקא בתרין  --- שתיקה שווה 2 סלעים . 

שתיקה יותר יקרה .

סתם ככה ממתק לדרך 

בס"ד

צריך להבין את השתלשלות 
תרבות יוון היא היא תחילת התרבות מה שאנו חיים בה היום 
תרבות המערב 

העמים היוונים הם אימצו על עצמם במרוץ השנים את הנצרות . 

בתרבות יוון חלק מהעבודה לא - לים היתה האולימפיאדה! 
כן כן האולימפיאדה 

מי שניצח נחשב אהוב ע"י זאוס אם איני טועה ...

בתרבות יוון הכל היה מבוסס על תחרויות ... 

ומה מקבל מי שניצח ? 

כבוד 

פרס סימלי שנקרא היום מדליה אבל בתכ'לס , כבוד . 

ז"א שמי שפיתח נתונים פיסיים מסויימים יותר מהאחר זכה בכבוד . 

זאת תרבות שמאוד מקדשת את הגוף , הופכת אנשים לאלוקות -- שימו לב לנצרות . 

עושה פסלים בדמויות אדם .. והרבה דברים שהתורה אסרה והקב"ה יודע תעלומות , ידע טוב מאוד למה לאסור את הדברים האלו .
אנו רואים היום איזה קלקולים הדברים האלו מביאים . 
עד להשחתת מוסר לגמרי . 
העמים הנוצרים לאורך כל ההיסטורייה הם עמים נוראיים . לוקחים את דעאש י"ש בסיבוב! 
בקיצור, ספורט תחרותי לדעתי הענייה הוא לא חלק מתרבות יהודית .  
לעשות התעמלות בשביל לחזק את הגוף בשביל להיות רענן זה טוב 
לעשות התעמלות בשביל לשרת את עם ישראל כחייל טוב, זה ערכי . 
לעשות התעמלות כחלק מעבודת השם זה נהדר . 
אנו לא עושים ספורט בשביל כבוד ---- אנו בורחים מכבוד וגאווה! הכבוד הוא של מלך הכבוד .

אנו רוצים ענווה . צניעות ושמחה . 
אבל ספורט? תחרותי ? זה לא חלק מאיתנו ולא סתם אנו לא טובים בזה ... 
מה שאין בו ערך, אנו לא טובים בו . 
עם ישראל הוא עם ערכי , עם השם . הנפש שלנו רצה לדברים שמתקנים עולם במלכות שדי. 
נראה לי שאם משחקים כדורגל כחלק מהתעמלות ועל הדרך זה נחמד כחברה אז סבבה .
משחקים בשביל לשחק ולא בשביל לנצח . נהדר . 
לראות משחק כדורגל ? לי זה נראה השחתת זמן ..
תכ'לס יצא שרשמתי פה נאום שלם ...
מקוה שעזרתי במשהוא ... 
זה תלוי ממש בך . כמה מדוייקות את מחפשת בבן הזוג וכמה המכלול של הבן אדם ליד הדבר הזה .

בהצלחה  

ומדובר בבחור ששומר על ההלכה קלה כבחמורה - ויש לו רצון להמשיך כך כל חייו להקים בית על אדני התורה - אני חושב שאין לראות בזה בעיה כשהוא לוקח את זה כדבר שגורם לו הנאה ולא בצורה אלילית בכך שהוא מעריץ את השחקנים - כמובן שלתלמידי חכמים לא ראוי לצפות בשטויות שכאלו אבל לא כולם צריכים להיות תלמידי חכמים בבחינת הכהנים שבאומה . 

בס"ד
כמי ששיחק בעבר כדורגל אוכל  לומר כי לבוא ולומר כי בסך הכול מדובר בחבורת בנים שרצים אחרי כדור ובועטים זו שטחיות לשמה יש הרבה מאוד שיטות משחק מאחרי המערכים של הקבוצות אני לא חושב שבוינגייט  מי שהוא היה טורח לפתוח קורס מאמני כדורגל אם המשחק היה כול כך שטחי ובנוסף לכך לא נראה לי חכם לבוז לאינטיליגנציה של כול כך הרב אוהדי כדורגל בעולם.
אולי פשוט תנסי להיכנס מעט לעולם הזה ולהבין עד כמה הוא מורכב 

מצטרפת מכל הלב ❤️

שנה טובה ומתוקה, גמר חתימה טובה לחיים טובים, לשלום ולכל הישועות.

ב"ה גאולה שלמה פרטית וכללית לכולכם 🙏🌷🏠

אבל מה הקשר לבדידות

ולמה שזה יפריע

ניסיתי לשכנע מישהי שתפסיק ושהוא סתם מבלבל אותה עם שטויות, לא מקשיבה...

בעיניי הכול עניין של מינון. הבעיה מתחילה כשנוצרת תלות- כשהוא הופך לכתובת הרגשית הקבועה או מחליף קשר אנושי.

הבעיה היא בין היתר שהוא מתחנף ומרצה ולא מאתגר.

להבנתי הוא נותן עצות לא רעות בכלל לנשים, והרבה פעמים לא מתאימות בכלל לגברים.

נתתי פעם תאור של קשר חצי רעיל (לא כזה שמרעילים בכוונה, אבל כזה שלא בריא לצד הגברי שבעניין).

GPT הציע להמשיך

ג'מיני ממש צעק שזה קשר רעיל ושנכון להפסיק אותו. אבל רק לאחר עוד קצת התכתבות.

גרוק לא זוכר מה הייתה התשובה. אבל יהיה מעניין לנסות. אני אחפש אם יש לי את השאלה.

ראיתי פה ושם התייעצויות עם GPT של נשים עם שאלות נשיות (וגם ניסיתי לבדיקה) והיה ניכר ממש שהוא מוטה לכיוון הזה.

מקום אחד שהיה בו מענה לא רע לגבר: מודלים סיניים לא מצונזרים. המצונזרים עושים את מה ש"נכון" ופמיניסטי.

GPT ודומיו מעולים בצורך לקחת משהו שאדם כותב ולעשות לו שיקוף. זה נותן תועלת בערך כמו לכתוב בשביל עצמך (תרגיל ידוע לניקוי הנפש מעומסים שעובד יפה) וגם קצת כמו המנגנון המקובל באחת החסידויות לכתוב ליהודי שכבר לא איתנו.

זה שהוא יכול לשנות את דעתו תוך כדי תנועה מאות פעמים אם זה מתיישר עם דעת השואל.

אז אני לא יודע כמה נכון לשפוט אותו כמישהו עם מערכת מוטה לצד כזה או אחר...

הוא פשוט נותן עצות לא נכונות. גם אם הוא "נוטה לכיוון".

אין לה באמת אינטילגנציה רגשית ויכולת חשיבה מורכבת זה ניתוח שכלתני של מה שאתה כותב לו. מעבר לזה יש סכנה שכשפורקים רגשית לבינה המלאכותית הוא גורם לנו לפתח אליו מעין מערכת יחסים שהיא מסוכנת בקלות היא יכולה לנתק אותנו מהחברים שלנו.

אבל, נראה לי שגרוק פחות מפחדים מהשטויות האלו

נסה גם את ג'מיני.

התלבטתי אם לנסות את deepseek ובסוף וויתרתי.

לא תקין, לא בריא, לא בעד

אבל כן...

לא צריך להיות בת בשביל זה... מסוכן ביותר.

למה זה רע?

וגם מבזבז זמן ותנסי לחשוב כמה זה מנתק אותך מהיום יום וחוסם את היכולת להיפתח רגשית לבני אדם

תלוי איזה שימוש עושים בו

אפשר לתעל אותו ואפשר להתבזבז איתו

ובAI זה בריבוע

כי בשימוש נכון הוא מתאים את עצמו והתועלת עולה

ובשימוש גרוע להיפך

קשרים פרונטליים...

העולם הולך לשם בכל מקרה, צריך לחשוב מה עושים ואיך לוקחים את זה לטוב, אם זה אפשרי...

והוא לא משאיר את הנעליים בסלון

בסוף הבינה המלאכותית חשופה לכל המידע שקיים ברשת, חשופה להרבה מאמרים פסיכולוגיים וידע מקצועי. למה לא לנצל את זה?

בנוסף יש לה מוח גדול, אמנם מלאכותי אך עדיין מתפקד והיא יכולה לעשות סדר במחשבות ולעזור ולהעלות נקודות.

כמובן שצריך להשתמש בה בגבול הטעם הטוב. אני מכירה מישהי שכשבחור מסוים נפרד ממנה אמר לה שזה בעצת הצ'אט. זה מוגזם בהחלט.

אבל אם סתם מתבכיינים לו, בעיני סבבה.

*ולמה הדגשת שהן תורניות? אם זה בעיה זה בעיה לכולן בכל המגזרים.

אבל הוא לא גאון רגשית, חוץ מזה תחשבי גם על ניצול הזמן שלך מולו

צריך לפעמים להקשות עליו, להגיד לו להעלות רמה, ולדייק אותו. כלומר להעלות אותו על המסלול האישי שלך.

על מישהי שנפרדה מהחבר שלה בגלל שהיא הבינה שהיא פשוט נמצאת בתוך לולאת צ'ט. הוא פשוט אמר לו מה לעשות והוא עשה.

הוא לא באמת יכול להחליף בן אדם

הוא גם קוטע כל רגע ומביא מלא עצות

הוא נכשל בתור גבר או אישה

שתהיה שנה טובה! בע"ה כולנו נמצא את החצי השני שלנו ולא נזדקק לפתרונות ביניים.

זה שהAI עושה את זה זה לא הבעיה, הבעיה אם יש עוד מעגלי תמיכה או אין.

לא נתקלתי בזה

יש כאן כמה שיקולים:

1. לאיזה כיוון היא חזרה בתשובה? מה עולם הערכים שלה? האם המנטליות שלה קרובה לשלי?

2. זה שהיא הייתה בקשרים עם בחורים לפניי החזרה בתשובה זו גם שאלה. ברור שהלכתית יש כאן בעיה האם אחרי שהיא חזרה בתשובה אני צריך להתייחס לזה?

   אני אישית חושב שרק אחרי הבירור הזה יהיה ניתן לענות ואם ז מתאים לא אשלול (בתנאי שזה באמת מתאים למנטליות ולעולם הערכים שלי

ההתאמה - שתי הנקודות הללו לא יפריעו.

השאלה הזו נשאלה בפורום הזה במהלך השנים עשרות פעמים על בנים ובנות רק ברגישות יתר, בדיסקרטיות ובצנעה בלי להכניס את הבעיה שכולם מבינים לתוכן ההודעה ובניסיון לא לפגוע באף אחד מהמשתמשים.

מכל המעלות שהתורה יכלה לספר על רבקה, הדבר היחיד שהתורה כתבה הוא שהיא הייתה בתולה.

לא צריך להגזים, יש אנשים שמפריע להם להיפגש עם חוזרים בתשובה בגלל המשפחה, יש כאלה בגלל תרבות, אז הוא דייק לנושא שמפריע לו.

אם היא חזרה בתשובה לכיוון של פולחן צדיקים (וד"ל) אז התשובה היא לא. אבל אם היא פשוט החליטה לשמור מצוות - למה לא? בגלל שזה פורום דתי אני נמנע מלהשתמש בשפה גסה, אז הניסוח הכי מעודן שאני יכול לומר זה שלא משנה לי עם מי היא הייתה כל עוד היא לא החליפה בני זוג כל שני וחמישי.

ושבת גם איתה לא הייתה יוצא?

היא כנראה הייתה דוסית מדי בשבילי 😅

ושום דבר אחר, חחחחחחחח

באופן טבעי, אישה מסוג זה ואורח חיים כזה, תמצא חתן מתאים.

או אלו שנוהרות אחרי הצדיקות שמפעילות אירועי הפרשת חלה עם משפיעניות רשת - גם הן מוצאות חתנים מתאימים. ושם די בוודאות יש הרבה מאוד חוזרות בתשובה.

אך אני לא הייתי לוקח אותן

אם יש יכולת לגשר על הפערים השמיים הם הגבול. אני כן אומר שהאתגר הוא השפה שיש מנטליות שיש בה שפה מסוימת זה מאתגר לגשר בה על הפער אם הצד השני לא מכיר ונמצא שם זה אפשרי אבל מאתגר

הארה מול האפלה: חזון הנצח וייעוד האדם מול תפיסה חומרית חולפת

יש המתבוננים במשפחה ברוכת ילדים ורואים בה "דלות" או "כניעה", אך מבטם נעצר במעטפת החומרית בלבד. השאלה המהותית היא: מהי מטרת הבריאה ומהו תפקיד האדם עלי אדמות בשנותיו הספורות? אם התכלית היא נוחות רגעית ומיצוי עצמי אנוכי, הרי שדבריך "מתאימים" לך. אך אם נרכיב את משקפי התורה והמצוות, נגלה עולם אחר לגמרי.

המצווה הראשונה בתורה, "פרו ורבו ומלאו את הארץ", אינה רק ציווי ביולוגי, אלא היסוד להמשכיות האלוקית. ההשקעה במשפחה היא השקעה נצחית, המביאה להתעלות הנשמה ללא הפסק בנצחיות של הבורא. המטרה העליונה היא חיבור לבורא יתברך וגילוי אלוהות בעולם הזה התחתון. דווקא מתוך הריבוי והעמל, נבנה בניין עדי עד שמתקן את השלילה שנגרמה מחטא עץ הדעת, כפי שמבארת תורת הקבלה.

כל ילד הוא נשמה נצחית וחלק מהתוכנית להפוך את היקום למשכן לו יתברך. מי שחי בתפיסת "אכול ושתו כי מחר נמות", מחמיץ את המהות האמיתית של הקיום ובוחר בחיי שעה על פני חיי עולם. אנו לא משועבדים לערכים עבשים, אלא מחוברים למקור החיים ולחוקים שמובילים לשינוי מהותי וחיובי בנפש, עד להשגת חיים נצחיים ושונים בתכלית. כפי שנאמר: וזרח בחשך אורך ואפלתך כצהרים (ישעיהו נח). וכן: כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם (דברים ח). וגם: ונגלה כבוד יהוה וראו כל בשר יחדו כי פי יהוה דבר (ישעיהו מ). האמת אינה נמדדת במטרים רבועים של מגורים, אלא בגודל השליחות ובנצחיות הנשמה.

מה הקשר בין מה שהעתקת והדבקת לנושא השרשור?

גם גרושה לא בתולה, וגם לא אלמנה. ר' עקיבא נשא את אשתו של טורנוס רופוס הרשע. לא הייתה בתולה. אם אתה כהן גדול הסיפור שונה.

אם היא "נורמלית" כפשוטו, ולא מתוסבכת, זה מצוין. היא תרים אותך ואת הבית כלפי מעלה.

המנטליות כן

אני מניחה שאם הייתי רווקה, אז התשובה שלי כרגע היתה לא. ואם זה היה עוד כמה שנים, הייתי עלולה להתפשר על כן.

אבל אין לי בעיה עם חוזר בתשובה, בכלל. הדבר היחיד שהיה מפריע לי, זה הפחד שהוא יחשוב על הקודמת (קודמות?) וישווה. לא בגלל ההתנהגות והמצב שלו אלא בגלל שאני לא רוצה להרגיש בתחרות סמויה עם מישהי. ולכן אני גם קוראת לזה להתפשר- כי זו סיטואציה שלא הייתי מוכנה להכניס את עצמי לתוכה.

הייתי ממליצה לחוזרת בתשובה לא לצאת איתך או עם כל בחור שמתכנן לשאול שאלה כזרת חסרת טאקט ופוגעת.

מרגיש לי כ"כ מתנשא להיות "הדתי השמור מבית", מדובר בנשמה שיצאה מהמקומות שהייתה בהם ובחרה בדרכי תורה, שרוצה להקים בית של קדושה.

עם כל הכבוד כאשר אלה הדברים שאתה מסתכל עליהם עוד לפני שהכרת בחורה כזאת, אז גם אם תצא עם חוזרת בתשובה לא באמת תכיר אותה כי תגיע מהמקום המתנשא והשיפוטי, שלא יהיה מפגש חוץ מהמחשבות האלה.

צריך להגיע עם הרבה אומץ והכלה לפגוש משהו שיש בו גודל, עוצמה ואנושיות.

ואחת כמה חוסר מושלמות. בטוחה שגם אתה לא בבחינת מושלם.

זאת זכות, לא פחות ולא "ברירת מחדל" או "סוג ב'." וכל הדברים האלה.

עשתה תשובה, בחרה וחיה דרכי תורה- אז מה יש להזכיר לה את החטאים שלה?

אף אחד לא מגיע עם פנקס לפגישה ומזכיר לך על מה אתה עברת ומה אתה לא שמרת.

בראש ובראשונה, הפז"ם הדתי שלה. מן הסתם, במשפחה שלכם אימא לימדה אתכם קריאת שעל המיטה, אולי שרה את "מודה אני", קראה ספרים של סופרי ילדים דתיים וכו'. השאלה היא אם חוזרת בתשובה הספיקה להכיר את התכנים הללו ותאורטית, בכוחה להעביר אותם לילדיכם המשותפים.

נקודה נוספת: כיצד ההורים שלה מתייחסים לדת, ומה תהיה מידת ההשפעה שלהם על הנכדים.

בעלות תשובה, שבחרו (בעצם, שהשם גרם להן לבחור..), הן, לענ"ד, משכמן ומעלה.

לעזוב הכל, ולהתחיל לקיים חיים שיש בהם עול. כן. עול מצוות. זה לא פשוט בכלל.

הן לא גדלו כך. האין זה אומר הרבה לזכותן?

אבל לא באנו כאן לדבר על מעלתן ומעלתם של החוזרים בתשובה, אלא:

מה חשוב לך.

אם הדברים שציינת חשובים לך, ועלולים ללוות אותך אם יווצר ביניכם קשר

רציני - אתה צריך לחשוב על זה שוב. לא לכל אחד זה מתאים.

מכל מקום, חושבת שבעלי תשובה מתאימים...זה לזו. בדרך כלל, אותה מנטליות,

אותם שלבים בחיים, אותה התמודדות.....

אלא אם כן, הדתי מאוד מכיל, עם "ראש גדול"......

אנקדוטה:

לרב אהרן שטיינמן זצק"ל, הגיע בחור חרדי כדי להתייעץ איתו על הצעה

שהוצעה לו:

בחורה חרדית ש"ירדה" מהדרך ושבה בתשובה שלמה.

על השולחן ניצב בקבוק יין. הרב שטיינמן דפק על השולחן

והוא, שהיה שיא העדינות והשלמות בין אדם לחבירו,

אמר בקול קשה: אני אוסר עליך לגעת בבקבוק הזה;

אתה כופר!......

אם אתה לא מאמין באפשרות של החזרה בתשובה,

אתה כופר!

עם כל הכבוד לכל מי שמייעץ כאן. נראה לי לחפש תשובות אצל מי שנמצא בעניין.

מכירה זוגות שאחד חזר בתשובה והכל נפלא, ויש כאלה שעוברים משבר (קוראים לזה משבר 15 השנים) ופתאום מתגעגעים להמון דברים שהיו בילדות/נערות/בית אבא.

ואז פורקים עול בצורה קטנה או

בצורה גורפת.לצערי מכירה מקרה שאישה עם 4 ילדים שחזרה בתשובה אחרי כעשור החליטה שזה לא מתאים לה ועזבה הכל.

מאוד מורכב.

אבל לא יודעת מה היחס ביניהם לבין החוזרים בתשובה שחוזרים שוב בשאלה...

מכל מקום, רוב בעלי התשובה המוכרים לי, יציבים, מאוזנים וגם....סוג של צדיקים. וגיבורים. באמת.

תלוי אולי לפני כמה זמן היא חזרה בתשובה, אם היא לא קיצונית מדי, אם היא מאוזנת כבר, בריאת

נפש.... איך הקשרים שלה עם משפחתה (כמובן שצריך להיות מודע לעובדה שסבא וסבתא הם

לא שומרי מצוות ואיך לשמור על הילדים מצד אחד ולשמור על יחסים טובים מצד שני - אבל זה

לפי דעתי, לא אקוטי. אבל שוב, זה מאוד תלוי בך: כמה אתה גמיש, רחב אופקים, יודע להכיל,

מאוזן, יכול להציב גבולות בצורה נעימה, לא היסטרי.....)

יש אגב בעלי תשובה שנכנסו ממש לעולם הדתי, כל כולם והתנתקו ממש מכל העבר ויש

כאלה שלא; שמתגעגעים לפעמים לספרים שאהבו, מוסיקה שאהבו, לבטן גב בחוף

גדול, רחב, נדיב לעומת פיסת חוף צרה, חנוקה, צפופה, חורקת זיפזיף מתחת לכפות הרגליים

הנרתעות..., וכו'. רוצים באמת להיות על טהרת הקודש, אבל לא מצליחים באמת להיות

שם. אולי זה סוג של נשמה, או מבנה נפשי, או עד כמה החילוניות השפיעה עליהם....

ועדיין, מנסים לשמור בכל כוחם, ככל שביכולתם, על המצוות, אוהבים שיעורי תורה

רוצים להשתפר במצוות שבינם לבין המקום ובינם לבין הזולת....

לא יודעת מי יותר נחשב אצל השם.... מי יכול לדעת?

אז, תלוי איזה סוג היא ותלוי.....איזה סוג אתה!

בהצלחה!

זה מאד תלוי באיזה אופן היא מתנהגת עכשיו.

לעיתים לחוזרים בתשובה אין אפור. רק שחור או לבן.

וזה עניין הרבה יותר מהותי ממה שציינת.

בשבילי אם היא יפיפייה, עדינה ומאוהבת בי -

אז כן.

אם ההפך,

לא הכי יפה, מחוספסת ואין לה ניצוץ בעיניים -

ועוד היה לה גברים לפניי?!?!?

אני בורחחח!!!!

לא ממש הבנתי איך הוא עובד ולא ענו לי מהתמיכה הטכנית של האתר

ובאתר שלהם יש רשימת שדכנים עם מספרי טלפון. תחפש את מי שהכי קרוב אליך ולנסות ליצור קשר ישירות.

אולי המיזם לא התרומם, ורק נשאר אתר...?

אישית, לא מעמיק בהלכות, שמח שלשנינו זה אתגר כי זה סימן שאוהבים ומקיימים את ההלכה כי צריך למרות הקושי ויודעים שזה זמני (מאורסים)

קיבלתי החלטה, ואני יכול לעמוד בה.

הרי בשבת לא היית מדליק חשמל בגלל רצון רגעי או דחף עז להכין משהו

בגמרא בסוף מסכת עבודה זרה מובא מקרה בנוגע ליין נסך של יהודים שיושבים עם פרוצה גויה, שהיין לא נאסר. והסיבה: שאמנם גובר על היהודים יצר העריות, אך עדיין לא מוכנים לשתות יין נסך (ולכן לא סביר שהם נתנו לגויה לגעת ביין). עיין סט:

או כמו שאמרו במקום אחר, גזל ועריות - נפשו של אדם מתאוה להן ומחמדתן.

זה לא קשה

והאם יש לכם שיעורים שאתם אוהבים לשמוע בנושא ובנושא זוגיות בכללי?

מחפש בסגנון הרב שרקי כזה רציונלי פשוט ובהיר

פשוט לו אין הרבה

סדרה יפה. עוסקת בעיקר בדייטים כפי הזכור לי אבל לא רק

מרב המוגדר חרדי, ממליצה מאוד על הרב אבנר קבאס (הרבה הומור....)

ורבנים נוספים העוסקים ומרצים בנושא. לצערי איני זוכרת את

שמותיהם, אבל שמעתי ברדיו וכן ראיתי ביוטיוב.

ישנם ביניהם כאלה שממש מפרטים מהפגישה הראשונה. באתר "הידברות". מצויינים.

אגב, באתרי השידוכים השונים ביוטיוב יש טיפים טובים מאוד

ומאמרים טובים מאוד בנושא.

בהצלחה!

"מגע הקסם" לא יודע אם אפשר להשיג אותה בחנויות אולי באינטרנט אפשר.

אם לא היה קושי זה היה נורה אדומה. כדאי שתתרגלו, זה הולך לחזור בראונדים כל חודש

ועכשיו ברצינות - אין פתרון קסם. רק אני יכול לומר שזה קשה וצריך להסתכל קדימה. לזכור שזה תחום בזמן ושיש ודאות מתי נגמר. ותכלס חזרתי על מה שארץ השוקולד אמר

לק"י

זו הערה לגבי מי שלא מרגיש קושי, שלא ייבהל שמא משהו לא בסדר בקשר.

וגם נראה לי שיש קצת הבדל בתחושות לפני החתונה ואחריה.

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?

כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.

ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:

"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"

ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.

המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.

זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.

אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.

מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו

אולי נגיד שכשאתם הולכים

אם זה לא מציק

אז שיהיה לך חפץ אחר ביד שאתה משחק איתו

כדור כזה של התרמות דם או מפתחות

קנס של מאה שקלים, אם לא עומדים בהחלטה. אתה תעמוד בהחלטה. הכי טוב לא להיפגש. לא תהיה לך שום בעיה.

צריך להכיר טובה לה' שהפגיש ביניכם, זה ממש לא מובן מאליו, ולשמור את מה שהוא מצווה.

לזכור שלצד השני גם יש אח שלא רוצה שמישהו יגע באחותו בלי מחוייבות.

לצאת מהפרספקטיבה המצומצמת של מה אני מרגיש, להסתכל מלמעלה על העניין ולהתחבר לאמת המוסרית והתורנית שלא נוגעים לפני חתונה.

לזכור שמטרת האיסור היא לא רק סור מרע אלא גם עשה טוב - זה הזמן הכי טוב להתחבר לצד של "וארשתיך לי לעולם" ושל "אחותי כלה". לקשר הפנימי השורשי שהוא הרבה מעל הגוף והמגע. עכשיו אתם באורות הגבוהים המיוחדים שבהמשך החיים אתם תכניסו אותם לכלים, ואם עכשיו אתם מצמצמים את האורות, זה יכול להשפיע על כל העתיד שלכם.

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?

כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.

ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:

"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"

ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.

המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.

זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.

אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.

מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו

מזכיר את התפיסה כאילו מי ש"אחראי" על "טוהר האישה" זה לא היא אלא הגברים בחייה..

או כמו הקטע הדפוק שיש לחלק מהגברים לכבד אישה רק כתלות בהאם יש גבר בסביבתה שאותו צריך לכבד.

הרבה פעמים אם מישהו מתחיל עם מישהי והיא לא בעניין, היא יודעת שהוא לא יפסיק לנדנד עד שהיא תגיד "יש לי חבר". כי אז יש פה גבר שהוא צריך לכבד, אם סתם האישה בעצמה לא רוצה זה לא מספיק

אני לא מאשימה אותך ברעות החולות האלה, אבל צריך לשים לב שלא נגררים לשם בטעות

זה לא משנה אם בפועל יש לה אח או לא, זה בא לשקף לבחור תחושה מצד מה ששנוא עליך.

אז אם כבר מתאים יותר לשאול- ומה אם אין לבחור אחות (למרות שלך תוכיח שאין לו)

למה שמישהו ירצה "שלא יגעו באחותו" כאילו היא איזה אובייקט שברשותו, מילא היית אומר "שרוצה שאחותו תשמור מצוות" וגם על זה היו לי קושיות

הרגזתי אותך? מצויין.

חלילה לוותר.

קח את הכעס הזה שקפץ לך הרגע, ותחשוב מאיפה הוא מגיע.

זה פשוט לא שייך. 'נישט שייך'.

להשקיע את זה עמוק בנפש.

זה פשוט לא שייך.

בנוסף, מבחן המרשמלו.

תחזיק חזק. הגעגוע בונה את הקשר.

כ "תקופת אימון לעתיד"

ואז כשקשה לנו לשמור (גם אנחנו שומרים) אנחנו זוכרים רגע שאנחנו לא כאן בשביל הרגע.. אלא בשביל להתכונן למשהו גדול יותר שיבוא אחרי החתונה.

וגם לזכור את החומרה של זה וללמוד (כל אחד לבד) על החשיבות של זה עוזר מאוד.

כל כך יפה ונכון! תודה!

כך פסק החפץ חיים. (מצד איסור קריבה לנידה). אמנם ברמת ההתפרטות ההלכתית יש מקום לדון לגבי סוגים שונים של נגיעת חיבה, אך הגבול דק מאד. רגב זה רלוונטי גם לקשיים אחרי החתונה כשאסורים. ומחומרת העוון נלמד על שכר הנזהר ממנו.

וזו בדיוק תובנה #1 שלי:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

זה הבסיס, וצריך ללמוד על זוגיות.

אבל נראה לי יותר עקרוני מזה:

אם אני מבינה נכון, שניכם עוד בשלבים ראשוניים של גיבוש זהות עצמית. אלו השנים של עיצוב האישיות הרוחנית. כשאנחנו במסגרת של תיכון, יש פחות מקום של בחירה ועצמאות, וזה מתבטא בשנים שאחר כך - מהן הבחירות שאני עושה? ממי אני בוחר ללמוד?

המקום שבו גדלנו, אותו ההורים שלנו בחרו, זה לא בהכרח מה שאנחנו נבחר - ובטח שלא אחרי שינוי משמעותי של שירות צבאי (או לאומי). איך שאתם היום, כפרטים וכזוג, יכול להשתנות בצורה דרסטית בשנים הקרובות, לכל כיוון.

מעבר לזה, כמה עניינים נוספים:

1. כבני זוג, אנחנו לא אחראים על עבודת השם של השני. נכון, יש כיוון, יש דרך, יש שאיפות משותפות לבית - אבל בפרקטיקה, אני מאמינה שאין לי מקום להתערב.

   במילים אחרות: אנחנו מתחתנים עם האדם, לא עם קיום המצוות שלו. נכון, זה צד מסוים של האישיות - אבל יש עוד הרבה.

   אני מניחה שלא כולם יסכימו איתי, וזה בסדר, אבל מה יקרה אם בת הזוג שלך תחליט יום אחד להיות חרדית? חב"דניקית? גוראית? חילונית? מסורתית?

   אני חושבת שלעמדה הרוחנית יש השפעה גדולה על הקשר, ואנחנו רואים זוגות שנפרדים על רקע זה - אבל גם כאלו שמחליטים להישאר יחד, בגלל האדם שאיתו התחתנו. (אאלט כך קרה למנהלת כאן).

   [וגם צריך לשאול מה יקרה לחינוך הילדים - בהנחה שהיא לא משתנה, האם זה קו אדום מבחינתך?

2. זוגיות זה מקור של אור וחום, התעצמות וגדילה - אבל לא של טיפול. לטיפול הולכים לאנשי מקצוע. לברוח מבעיות בבית לתוך קשר זה רחוק מאוד מפתרון, ועלול גם להזיק לקשר.

3. האם בחרת נכון? עוד לא באמת בחרת, אבל שים לב - תמיד יהיו בנות צנועות יותר, וכל X אחר שתרצה. מה שהופך בחירה להיות נכונה זה המחויבות ההדדית שלכם. אם כל הזמן תפקפק בבחירה, אז זה לא יאפשר לקשר שלכם להתרומם. פזילה לצדדים לא תקדם אותך למטרה.

זה בסדר גמור שאתה רואה משהו ורוצה אותו, ולאף אחד אין זכות לכעוס עלייך בשל זה.

צריך לזכור כמה דברים-

1. פער דתי יכול להתרחב ולהצטמצם בלי קשר למה שהיה לפני החתונה. החיים קורים, דברים משתנים, לאנשים מוצאים את עצמם במקום אחר ממה שהתחתנו.

2. תחפש מידות ולא מעשים. כשיש בסיס מוצק וטוב של התנהלות נכונה ומידות טובות, השאר כבר יבוא מעצמו. ז"א אם האשה שלך מחוברת לעצמה ולאמת שלה, שואפת לבית של תורה פשוט עדיין קשה להם זה כיוון טוב.

   לעניות דעתי זה עדיף מישהי שמתלבשת צנוע אבל מסוכסכת עם עצמה, חסרת ביטחון ועושה דברים כי צריך ולא כי היא רוצה ומחוברת..

3. תסתכל על המכלול. לכל אחד יש חיסרון. האם הפערים האלה מהותיים ההתנהלות החיים או פשוט לא מתכתבים עם מה שדמיינת לעצמך?

אתה צריך לבנות לברר עם עצמך מה חשוב לך, לבנות סולם ערכי, ללמוד תורה, להתחבר לישיבה ולרבנים, ומתוך כך להחליט.

כמו שאמרתי בתגובה הקודמת, אפשר לעשות את התהליך הזה עם הבחורה. אבל תברר איתה קודם מה היא חושבת. אמרת שהיא הולכת למדרשה, דבר איתה על ערכים, על השאיפות…

ולומר לך שהכי לגיטימי בעולם הרצון שלך שאשתך תתלבש צנוע!!

ירגמו אותי כל הפמיניסטיות הפרוגרסיביות אבל חוסר צניעות של האישה חד משמעית פוגם משהו בקשר האינטימי שלהם. הוא הופך משהו שאמור להיות רק שלהם כזוג, מקום של "סוד", מקום שהוא אינטימי ומיוחד להם- לנחלת הכלל. ברור שזה פוגע בזוגיות!! ברור!

אני לא יודעת אם בהכרח רואים את זה תמיד על פני השטח, אבל ברור שבפנים- זה משפיע. מותר לך לרצות שאשתך תשמור על צניעות ובכך תשמור על האינטימיות שלכם. מעבר לזה, ברור שחוסר צניעות חיצונית זו אמירה, וסופר לגיטימי שלא יתאים לך מבחינה תורנית האמירה הזאת.

האם בגלל זה נכון שתיכנס לה לעבודת ה'? לא. אבל מותר לך לחפש ולרצות אישה שמתלבשת בצניעות.

ביחס לשאלה המרכזית שלך- אני לא מומחית גדולה באיך מגשרים על פערים דתיים ותורניים, כי אחד מכללי הברזל שלי כשחיפשתי בעל זה שיהיה לנו שיח תורני משותף, שנסתכל על התורה מאותה נקודת מבט. וב"ה זכיתי וזאת אכן המציאות ואין ברכה כזאת! תענוג עצום!

הדבר היחיד שכן עולה לי זה שלפני שאתה ניגש לגשר על פערים אני חושבת שלפני הכל אתה צריך להחליט עד כמה זה חשוב לך. ואל תוותר על משהו מכוח האנרציה, כי זה יכול להתהפך עליך יום אחד ותהיה מתוסכל שויתרת על עצמך ועל משהו שחשוב לך.

זה לא אומר שאם תחליט שזה מאוד חשוב לך אז אוטומטית שווה להיפרד, אבל כן כשדברים יותר מבוררים לך באופן אישי, אז יותר קל לנהל שיח של גישור על פערים.

אגב זה לא סותר את מה שאמרתי מקודם לגבי לא להיכנס לעבודת ה' שלה, כי מראש שיח של גישור על פערים הוא לא שיח של "תשתני" אלא של "וואי אני מרגיש שהעקרון הזה נורא חשוב לי כי.... ומצד שני..... מה את מרגישה כלפי זה? איפה זה פוגש אותך?" ומשם מתגלגלים ומנסים להבין איך מגשרים על הפער ובמקרה של לפני נישואין- האם זה שווה לנו לגשר על הפער.

זה מתחיל בקטן וממשיך בגדול.

סליחה שתוקפנית.

מכירה יותר מדי מקרוב את ההשוואות הבלתי פוסקות האלה.

אם אתה רוצה דוסית תתחתן עם דוסית.

ואל תצפה ממישהי שכרגע לא דוסית להפוך לכזו.

אתה מתחתן עם אישה שאתה אוהב?

או עם שמלה?

הייתי מתייחסת לפזילות שלך החוצה.

אבל כתבת שאתה צעיר לקשר (תיכון?) + נכנסת לזוגיות ממקום של קושי נפשי + פערים + פזילות החוצה לחיפוש יותר טוב.

אולי פשוט קחו הפסקה אחד מהשני.

אתה עדין צעיר, תבנה את עצמך, תבין מה חשוב לך, כל אחד יפנה לחייו ולהתפתחות שלו ותדברו בעוד תקופה אם מתאים.

אני לא חושבת שבשלב כל כך מוקדם בחיים צריך להיות במקום של "להילחם על הקשר"