זה טוב?להבת-כוח

סליחה סליחה!

אז ככה, יצא לי לחשוב. אומרים שהקב''ה הוא כמו הורה בשבילנו, ומורה דרכנו. אבל למה אנחנו מצליחים להתחבר אליו יותר רק מתוך עצב? למה אנחנו רק פונים כשעצוב לנו? כאילו אם אני מצליחה לדבר עם הקב''ה לרוב זה כשיש לי קושי, זה לא כמו עם הורה שאתה בא ובוכה לו, וגם בא כשאתה שמח. למה זאת התופעה? וזה בסדר בכלל? כאילו זה לא אנוכי לדבר רק כשרע לנו? מילא אם זאת הייתה חברה לשחנ''שים, שמקובל על שניכן לדבר לרוב כשרע. אבל זה לא ככה, זה לפנות רובהפעמים כשרע ובלי הד, זה רק אנחנו "נופלים" עליו.

בכל מקרה, זה לא שאלה של שו''ת אני חושבת, ואני רוצה את הדעות שלכם, לאו דווקא את ההיבט ההלכתי.

תחשבו! ואשמח לתגובות.

דעתי בעניין..אוהבת את אבא

בס"ד

ת'אמת, יותר קל לאדם להתחבר לבוראו כאשר רע לו, עזבי אנוכיות, פשוט יותר קל לו. כי אז הוא יכול לבוא ולשפוך את צרותיו ולהגיד לו "אבא, אני לא רוצה שזה יהיה ככה, בבקשה, קשה לי,כואב לי" אך כאשר לאדם יש משהו שמח הוא לא יבוא לספר לאבא "אבא, תראה, איזה כיף היה היום" ויתחיל לספר לו- אותו אדם ירגיש קצת טיפשי..כי המצב שקרה לו הוא טוב ואין לו בעיה עם זה לכן הוא לא יבוא "ויתלונן" "יתייעץ" כביכול. אבל זה לא מה שאני עושה בפועל. אני אישית לא חושבת שאני מדברת עם הקב"ה כשרע לי אני מדברת איתו דווקא על הטוב שהוא נותן לי, זה גם יותר משמח ויותר אופטימי. כיף לשתף את אבא בדברים השמחים ובדברים העצובים (פה נכנסת ההתבודדות- אבל זה לא הנושא).

וגם אני חושבת שיש עוד סיבה לזה שאת מרגישה שאת פונה ל-ה' רק שרע לך זה אולי בגלל שקורה לך משהו טוב אז זה כזה מובל מאליו, "למה שלא יהיה לי טוב?" ולפעמים מודה ל-ה' ולפעמים שוכחת..אך בדבר רע, זה דבר שמפריע לאדם והוא אינו רוצה אותו לכן הוא מדבר עם אבא..ובוא נגיד שאם הגענו למצב שמספרים לאבא את הצרות שלנו- זה כבר מעלה. לדבר עם אבא על הרע- זה התחלה. אח"כ אפשר להוסיף ולדבר איתו על הדברים הטובים. איזה אבא רוצה לשמוע רק את ה"צרות"? אבא רוצה לשמוע גם את ה"טובות" אז למה לא לשתף?.

שנזכה!

..להבת-כוח
אני אגיד ככה, ברור לי שלא מדברים איתו רק כשרע, אני לא יודעת עד כמה אני מדברת בשני המצבים. אבל דווקא כן מפריע לי הקטע של האנוכיות, זה אמור להיות ככה? שפונים רק כשרע, זה לא "לא יפה"
"חסד ומשפט אשירה"אחד מאלף

בס"ד

אם חסד- אשירה. ואם משפט- אשירה.

הקשר שלנו לרבש"ע קיים תמיד, כשטוב וכשרע.

לפעמים האדם שוכח את זה, "בצר לך ומצאוך", פתאום באות עליו צרות, והוא "נזכר" בבורא עולם...

אולם, זה לא דבר רע. "קרוב ה' לכל קוראיו, לכל אשר יקראהו באמת", ה' שומע ומקשיב תמיד.

מה שכן- את צודקת. יכול להיות שאת צריכה לבדוק למה אין לך קשר חזק לרבש"ע ברגעי שמחה, או בחיים הרגילים, ולעבוד על זה!

"איזוהי עבודה שבלב? הווי אומר זו תפילה". התפילה היא עבודה. זה לא קל. לעתים זה עלול להיות קשה מאוד...

אני כל פעם שיש התוצאות של הטוטו קורא "אבא תעזור"אנונימי (פותח)
ואו.יורבית

זה תמיד קורה לי- רע לי, אני מתפללת ומבקשת- ואז כשהטוב מגיע אז בהתחלה אני מודה על כל שניה אבל לאט לאט מתרגלת ושוכחת.. דוג' [טיפשית אמנם]- כשכואבת לי הרגל, אז אני כל הזמן אתלונן. כשהיא תפסיק לכאוב, אני אשמח. אבל מתישהו זה כבר יראה לי מובן מאליו שהיא לא כואבת..

אנחנו צריכים להבין שכל אלפית השנייה שאנחנו חיים היא נס ע-נ-ק!

...להבת-כוחאחרונה

ב''ה לפעמים שמים לב, אחרי שיחה, או איזה משהו שלמדתי. אבל קשה להישאר עקביים על הטוב. זה באמת קשה...

אבל לאט לאט, משתדלים, מצליחים!

מה המקור למשפט "הרבה שלוחים למקום"?מתואמת

מסתבר שזה לא ציטוט מדויק מחז"ל...

גוגל וג'מיני לא עזרו לי מספיק, אז אני פונה לעזרת החוכמה האנושית...

אז מה המקור לכך? (מן הסתם זהו שיבוש כלשהו של משפט אחר בחז"ל...)

בחז"ל זה "הרבה הורגים למקום" תענית דף י"ח עמוד ב'הסטורי
אבל נכון שהרבה מקורות במפרשים שציטטו את זה, הביאו בנוסח של "הרבה שלוחים למקום" והמשמעות בהקשר שם, היא אותה משמעות.
תודה רבה!מתואמת
אז איך קרה שהציטוט השתנה לשלוחים?
אני לא יודעהסטורי
אבל כפי שכתבתי, במקור המשמעות היא שאם טריינוס לא יהרוג אותם, יש הרבה שליחים להרוג - דובים, אריות וכו'.

יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.

תודה רבה!מתואמת
הרבה פעמים ברשי (בכמה וריאציות)טיפות של אור
שמות טז לב, איוב לז ח, יומא פז עמוד א, שמות כג ז, דברים לב לה, שמות ד יג
אולי הוא שינה מלשון הגמרא בתענית שהזכירוטיפות של אור

בהשראת המכילתא

 

"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"

 

"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"

תודה רבה! עוזר לי מאוד.מתואמת
בשמחה 😊טיפות של אוראחרונה
שבועות!!אשר ברא
שתפו בהכנה שלכם לחג.. וגם אשמח למקורות מומלצים..
מבין שהתחלת הלילה את התיקוןזיויק
וברצינות: מהרל תפארת ישראלזיויק
ההכנה הכי גדולה:קעלעברימבאר

לספור את העומר 49 יום

לכן קוראים לחג שבועותקעלעברימבאראחרונה
הצעה לעל הניסים ליום ירושלים:קעלעברימבאר

עדיין גולמי אז יש הרבה מה לדייק.
 

 

בימי שובך את שבות עמך, כשעמדו על עמך ישראל צבאות ערב וביקשו להשמיד את עמך מנחלתך, ואתה ברחמיך הרבים רבת את ריבם, וירשו את עירך ירושלים עיר דוד משיחך, ואת הר ציון משכן ביתך, ואת גבול קדשך הר זה קנתה ימינך, והבאתם ונטעתם בהר נחלתך מכון לשבתך, ההר הטוב הזה. ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמך. וקבעו יום ירושלים זה להודות ולהלל לשמך הגדול.

נשיאי העדה בפרשת השבוע....סיעתא דשמייא1

...ננחרו על ידי השם. הוא ידע שהם חוץ מנשיאי אפרים ויהודה יהיו המרגלים שבגללם דור המדבר לא יכנס לארץ ישראל.

האם יש כאן השגחה עליונה וחוסר בחירה חופשית? מדוע  נשיאי אפרים ויהודה הוחלפו ובמקומם מונו כלב בן יפונה ויהושע בן נון ?

מה?!?שלג דאשתקד

מאיפה הבאת את זה שהנשיאים כאן זה הנשיאים שם? המרגלים נבחרו עי משה או העם, הנשיאים כאן נבחרו עי ה' בלבד (למרות שאין ממנים פרנס על הציבור וכו כפי שמתואר במסכת ברכות איך נבחר בצלאל).

רבינו בחיי כותב שהנשיאים כאן הם הנשיאים אצל קרח, ויש אומרים שהם מתו עם העם בחטא המרגלים ולכן הם לא הנשיאים בפרשת מסעי (כך כתוב איפשהו בדעת מקרא, ואולי יש לזה עוד מקורות). אבל זה לא שהם היו המרגלים.

יש לי המון חומר על זה, מקווה שהרבה כתוב ולא שכחתי דברים... אם מעניין אותך משהו ספציפי תכתוב

סליחה טעיתיסיעתא דשמייא1
(זה זמן טוב לכתוב -טיפות של אור
היכולת להגיד 'טעיתי' בלי להתחמק ממש מרשימה. וראיתי כמה פעמים שממש יש לך את הכנות הזאת. יישר כח)
תודהסיעתא דשמייא1אחרונה
לא מוצא זמן ללמודאבא פגום

אשמח לעצה, לא מצליח ללמוד תורה.

אני קם כל בוקר בחמש כדי להגיע לעבודה מוקדם, לעשות את ה 9 שעותןלחזור מספיק מוקדם למשפחה ולהיות עם הילדים.

אני מגיע בערך ב 17:00 ואז קצת עם הילדים, סידורים וכבר מגיע זמן השכבות שלוקח שעה ואני מוצא את עצמי פנוי רק ב 21:30 במקרה הטוב (אם אין קניות באותו יום) וזה לפני שישבתי לדבר עם אשתי. רוצה ללמוד אבל כבר אין כוח. ניסיתי בעבר ללכת לשיעור דף יומי ב 22:00 אבל המוח כבר לא מתפקד בשעות האלה ולא מצאתי שזה ממלא אותי. מנצל את הנסיעות ל/מהעבודה לשתיים מקרא ושיעורים באוזניות אבל מרגיש שזה ממש לא זה. אשמח לעצות, תודה

שבת זה המאני טייםחתול זמני
בחן את עצמךשפויאחרונה

קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך, 

בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה  

המלצות לספר בים דרכך וסדרת אש החסידותאבא פגום

אין לי כמעט זמן ללמוד תורה, לומד קצת הלכה, מחפש להעמיק ושמעתי על הספרים בים דרכך וסדרת אש החסידות, יצא למישהו ללמוד אותם? יש המלצות? למי מתאים? האם שווה לכל נפש או כתוב בשפה גבוהה מידי?

תודה🙏

אש החסידות חזק מאודאחד אישאחרונה
בשפה פשוטה. זה חסידי ממש אם אתה בעניין אז זה מאוד טוב.  בים דרכך גם טוב זה עיבוד כזה של הרב מורגנשטרן
ליום ירושלים - מה הגדר של "עיר שברשות הגוים" לביןקעלעברימבאר
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך י' באייר תשפ"ו 20:31

(לבקשת הכותב)

 

"עיר שביד ישראל" לעניין קריעה ומקרי בחורבנה או בבניינה?
 

האם צריך שממש תהיה לנו עצמאות על השטח של העיר, או מספעק אוטונומיה מוגברת כמו בימי נחמיה?


 

מצד אחד הב"ח אומר שבימי גדליה היה צריך לקרוע על מצפה על אף שגדליה ישב שם ושלט כאוטונומיה על ישראל שנשארו בארץ והעיר יושבה ביהודים. כי סוף סוף מקרי בשלטון בבל. (ומכאן גם שמדינת חסות של צדקיהו מקרי ביד ישראל)


 

מצד שני אין אוטונומית גדליה כאוטונומית נחמיה שממש היה פחה ונציב על יהודה וירושלים בירתו. לא נראה שקרעו בימי נחמיה אחרי שהחומות נבנו, וזה מקרי "עיר שביד ישראל".


 

לכאורה מעזרא משמע שבניין חומות העיר מקרי "ונבנתה ירושלים" גם אם אין לנו עצמאות.


 

אני שואל זאת, כי יש המנסים לטעון בטעות שבעצם אין לנו עצמאות בעיר העתיקה כי אנו חייבים את אישור האומות לעשות הרבה דברים בעיר העתיקה.


 

אז גם אם נזרום תיאורטית עם שיטתם, האם לפי זה עדיין נחשב שירושלים נבנתה בששת הימים או לא? ומה לגבי השליטה שלנו בהר הבית? נחשבת שם העיר כבנויה או חרבה? (לא מדבר על המקדש שפשיטא שנחשב בחורבנו גם אם אנו שולטים שם וצריך עקרונית לקרוע עליו, כי במקדש חורבן הבניין הוא העיקר ולא השלטון על המקום).

אז לאחר ניסיון כושל להסביר בשיחה אישית -אריאל יוסף

אני שם כאן את הסיפור הזה של חנן פורת זצ"ל על הרצי"ה (שיש לו עוד עדים רבים) ובזה בל"נ אעצור.
'המוותר ברמת שלמה יוכה בעיר העתיקה' | ערוץ 7

פרויקט תרי"ג המצוות בסרטונים קצרים613-מצוות

שלום לכולם, 

התחלתי פרויקט אישי ומרגש של הנגשת תרי"ג מצוות לפי ספר החינוך בסרטונים קצרים וקולעים. 

היום הגעתי למצוות קורבן הפסח (מצוות ה'-ח') – וגיליתי שם כמה דברים מדהימים על מושג החירות והקשר שלו לדרך האכילה שלנו.

אשמח מאוד אם תצפו ותכתבו לי מה דעתכם:

שנזכה ללמוד ולעשות!

אולי יעניין אותך