אני גם ילדתי עם זירוז ב 2 לידות ראשונות. לא כ"כ משנה מדוע היה צריך, ואם בכלל היה צריך, בתכלס, זה מה שהיה.
ובלידה הראשונה מאוד חששתי מזה, כי שמעתי שזה הרבה יותר כואב, וכו' וכו' (בטח גם את שמעת, אז אין צורך להאריך) אבל בסה"כ זה היה הרבה יותר טוב ממה שחשבתי:
אמנם הצירים מתחזקים יותר מהר, אבל כבר מראש אמרתי ותיכננתי לקחת אפידורל, ואז בשביל לתת את האפידורל, היו צריכים לעשות הפסקה בזירוז (אז אפילו שחיכו קצת כדי שתהיה התקדמות משמעותית לפני שעושים הפסקה, כדי שלא תיפסק הלידה, בכ"ז) ואז היתה הקלה בעוצמת הצירים, שזה ממש יתרון לעומת צירים טבעיים, שמתקדמים ומתעצמים וממש אין לך שליטה על זה.
לא היו סיבוכים מיותרים, בלידה הראשונה היה קצת, אבל אני לא חושבת שזה ממש קשור לזירוז, כי היתה מצוקה כבר לפני הזירוז. רק ה' יודע. ...
אבל בלידה השניה הייתי הרבה יותר רגועה, כי ידעתי שכבר עברתי את זה וזה לא כזה נורא, וב"ה לא היו שום סיבוכים