בס"ד

יש בנות שאוהבות לשים טבעות ליופי..

וטבעי שאנחנו משחקות בהן במודע או אפילו בלי לשים לב... ואנחנו לא מתכוונות לכלום..!

כל המורות שלי בערך היו משחקות בטבעת (תמיד זה כזה חוק בתקנון)

זה אוטומטי.. כמו שבנים עם פאות ארוכות מסובביםם אותן..

וכששיחות מעמיקות הרבה פעמים נוגעים בנושאים מביכים.. (כנ"ל משחק בשיער)

בכל אופן יש עוד סיבות כמו בעיות קשב וריכוז או צורך להתעסק במשהו

אבל מה שבטוח שזה לא כי הבחורה מעוניינת שתיתן לה טבעת, זה בוודאות לא עולה אף פעם בראש (יש רמזים מוצלחים מזה..)

וזה הכי זמין ונוח.

אני משחקת עם הטבעת כל הזמן... 

בס"ד

סתם פשוט זה כייף...

אני משחקת עם הטבעות שלי המון.. סתם מתוך הרגל ולפעמים כמו שציינו פה מדברים על איזה נושא ואז מתוך מבוכה או כי רוצים להתמקד במשהו תוך כדי דיבור אז נוגעים במשהו כמו השיער ולפעמים זה גם הטבעת...

אני גם משחקת בטבעות שיש לי!!!! זה כמו שבנים משחקים בכיפה

המשכתם אחר כך?

בס"ד

פתאום הוא קולט אישה קצת מוזרה שהתחילה לעבור בין אנשים ולעשות סקר מה חושבים על שלום עולמי..

אנחנו לא רצינו שתגיע אלינו ותפריע לנו אז ישבנו קצת יותר קרוב ודברנו בלי להסתכל אליה כדי שלא תפריע..

מפה לשם.. האישה בכל זאת החליטה לבוא ולשאול גם לדעתינו..

אז היא מגיעה אלינו ושואלת אם אפשר להפריע רק לדקה..

טוב היא שואלת אותנו מה דעתינו על שלום עולמי, הבחור עונה לה, היא לא אהבה את דעתו אך בכל זאת הייתה מנומסת וזכרה שהיא אמרה שלא תפריע הרבה..

אז היא הסתובבה והתחילה ללכת אך פתאום היא חזרה אלינו והתחילה לברך אותנו שאיזה זוג חמוד אנחנו ושהיא ממש אוהבת לראות את האהבה הגדולה שיש ביננו ושנזכה לבניין עדי עד וכו' וכו'...

והקטע שזה היה בין הדייטים הראשונים שלנו....

זה זיווג משמים ואני צריך רק לקנות לה טבעת וזהו. לא לפני שהוא עשה לי חידוך תנ"ך קטן. שניצחתי בו 

מהפגישות הראשונות, יושבים על ספסל בפארק. 

הוא שם לב שאדם מבוגר (70+) שסובב סביבנו זמן מה. מתקרב, מתרחק, מתקרב. בסוף אכן ניגש אלינו:

ראיתי אתכם מרחוק נחמדים כאלה ורציתי להגיד לכם אתם הצעירים, כמה אתם משפיעים. חשוב שתלמדו ותצליחו.

איכשהו הגיע לספר על התלמיד מהתיכון החילוני (נראה שהוא גם חילוני) שזכה בחידון התנ"ך, שתדעו בחיים חשוב ללמוד. להשיג תארים. הבת שלי למדה אדריכלות (מצביע על הבניינים מאחורינו) רואים את זה? היא תיכננה! ולבן שלי יש/ כבר דוקטורט! (אגב הם גרים בחו"ל) מביאים לי הרבה כבוד ונחת. אתם דור העתיד! תשקיעו בהתפתחות שלכם, באהבת הידע ובלימודים. ככה תורמים למדינה.. וכו.. וכו..  

(זרמנו, והנה הגיע שלב השאלות)

- בת כמה את? איפה לומדת?

(עניתי) 

-אה! חשבתי את בת 16! וואי אז את בתואר הראשון, איזה יופי. תצליחי. חשוב שיהיו מחנכים צעירים ונמרצים. 

(ואז הוא עבר אליו..)

- ואתה, מה איתך? איזה תואר אתה לומד?

-אני לומד בישיבה. 

הקשיש: עוד מעט תתחתנו, איך תפרנס אותה???  

אני אומר לך תתחיל ללמוד ולהשיג משהו בחיים שלך, אתה כבר לא צעיר. 

(הוא הסביר לו על סדר עדיפויות.. השתדלתי לעזור לו כמובן, אבל הקשיש נשאר קצת בהלם )

הבחור ניסה לזרז תעניינים "תודה רבה על העצות, תהיה בריא, שבת שלום!"

אז הוא אמר את דברו האחרון  - 

חמודים אתם. אבל למה אתם יושבים כל כך רחוק אחד מהשני?? תתקרבו! אתם זוג, מותר לכם! הרבנים מרשים את זה.

חייכנו בנימוס עד שהלך... ואז צחקנו בנימוס

ממש ממש ממש.

הלכנו למקום יפה , אחד האנשים שם שאל אותנו- נו ראיתם את רקסי כבר?

ואז חשכו עייני כלב קטן(הכי מפחיד) פשוט רץ לכייון שלי עם פה פתוח נובח ועומד לקפוץ עליי.

באמת שאני חשבתי שאני עומדת להתלעף במקום.לבחורציק היה תיק במקום לגעת בו,נגעתי בתיק ובעצם התבאתי מאחורי הבחרציק בעודי מחזיקה בתיק שלו(שעל הגב שלו) ובעצם העברתי את הבחור שיהיה מלפני.

לא יודעת כמה זה נכון הלכתית,הבעיה שבאותו רגע לא ידעתי מה לעשות עם עצמי,הבחורציק ניהיה אדום,אני קלטתי מה עשיתי, הוא צחק,זה הרגיע אותי,אז צחקתי גם

הבחורציק גם הצליח להבריח תכלב

לקח לנו כמה דק להסדיר נשימה ;)

קבענו להיפגש באחת מערי החוף של ישראל

וסחבק לא אחד כזה שיפספס את הים..

קבענו שאני ישחה קצת בים והיא תבוא לאסוף אותי

בקיצור אני מגיע מהים מללללא בחול ומתחיל לנער את עצמי מאחורי הרכב

את הנשק הנחתי על הבאגז והתחלתי לעבוד, בכל זאת לא נעים למלא את הרכב של אבא שלה

מפה לשם היא קוראת לי להיכנס ולנקות את הכפות רגליים מבפנים, אני נכנס יושב במושב הקדמי 

ומנקה את הרגליים גומר לנקות מתחילים לנסוע... נוסעים נוסעים ופתאום בום רעש של נפילה

ישר אני קולט.. אמרתי לה תעצרי תעצרי ויצאתי החוצה ורצתי לאסוף את הנשק מהכביש.......

אמיתי לגמרי

ואמט שלי לא ידעה על הפגישה. זה הרכב של אמא שלי,היא נסעה למשמרת לילה,מתקשרת אליי ואומרת לי,בשיא הכנות,מתי הוצאת רישיון לנשק?!

ואני כזה שיט!

מתקשרת אליו,הוא בטוח שאני חותכת אחרי חצי שעה,ואמרתי לו לא לא,שכחת תנשק אצלי.

והוא היה בהלם מוחלט.הגיע אליי ב2 בלילה,מסכן!

בטח אמא שלך חשבה שאת מתכננת ל.... 

פגישה ראשונה - שלנו, ושלי בכלל.

אחרי שעשינו טיול גדול כי בחרתי מקום די על הפנים,

חזרנו פחות או יותר לנקודת ההתחלה. הלכנו לכיוון

התחנה שלה והיא אומרת:

"אתה מעדיף לחזור לישיבה? אני אסתדר מכאן".

"לא, דווקא נחמד לי". (לא זוכר, משהו כזה)

"טוב..."

גאון. 

חתכה, אבל לא נראה לי בגלל זה.

ישירות, כנות, תמימות - תכונות יפות

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.