למה הקב"ה צריך אותנו...?למה ברא אותנו...ואם כבר ברא, למה לא ברא אותנו מושלמים? או את העולם מושלם...?
יומנעים!
למה הקב"ה צריך אותנו...?למה ברא אותנו...ואם כבר ברא, למה לא ברא אותנו מושלמים? או את העולם מושלם...?
יומנעים!
בס"ד
אם את רוצה תשובה על זה. תלמדי אם מישהו שמבין את פרק א' ב"מסילת ישרים" של הרמח"ל..
זו שאלה ממש ממש ארוכה ויסודית.
למה הקב"ה צריך אותנו? אז זהו. שאנחנו לא יכולים לדבר על ה"צורך" של בורא עולם. "כאשר גבהו שמיים מארץ כן גבהו מעשי ממעשיכם". אין לנו שום השגה ברצון של ה', אנחנו רק יכולים לדבר מהצד שלנו. מה ה' רוצה מאיתנו?
הקב"ה ברא אותנו כדי להיטיב לנו. יש כלל (שאגב, גם הפילוסופים מסכימים עליו) שאומר: "דרך הטוב להיטיב" ("דרך ה'" פ"א או ב'). זאת אומרת, שמישהו שהוא טוב באמת. טוב אמיתי- דרכו להיטיב.
אם כן, אנחנו רואים שכיוון שה' הוא טוב, אז גם המטרה של מעשיו היא להיטיב. זאת אומרת, שמטרת בריאתנו היא להיטיב לנו.
ואחרי ההקדמה, ניגש לשאלתך: למה ה' ברא אותנו?!
יש לי שאלה. אם יציעו לך גלידה בחינם, תהני ממנה? אני מניח שהתשובה היא כן. אבל, אם הגלידה שתקבלי תהיה תמורה לעבודה מאומצת שעשית, האם לא תהני ממנה יותר מהראשונה?! וודאי שכן! הזוהר הק' אומר שאם האדם היה מקבל שכר בעולם הבא בחינם, זה היה "נהמא דכיסופא"- לחם של בושה. האדם היה מתבייש בכך שהוא מקבל שכר לחינם. אולם, הקב"ה מביא לנו שכר על המאמצים שעשינו, וזה תענוג הרבה יותר גדול. זה גורם להנאה הרבה יותר גדולה מהשכר בעולם הבא.
יש עוד מס' תשובות, וצריך להרחיב רבות גם בתשובה שהבאתי, אבל כבסיס התחלתי....
למה ה' לא ברא אותנו מושלמים? גם לזה ישנם כמה וכמה תשובות. תחשבי על החיים המשעממים שיש לאלו שאין להם מטרה בחיים. בשביל מה להם לחיות?! אם היינו מושלמים, לא היתה שום מטרה לחיים. הרי גם מחר, גם היום וגם אתמול יהיה אותו דבר בדיוק. אין לאין לשאוף, באסה של חיים!!
סיבה נוספת, המתחברת לסיבת בריאתנו בעולם הגשמי שהבאתי למעלה, היא שאם היינו מושלמים, לא הייתה לנו עבודה בעולם. וממילא, לא היה על מה לקבל שכר...
מקווה שעניתי על ההתחלה, אם את רוצה המשך או פירוט. אפשר בשמחה כאן, או במסר...
טוב אני חושבת שאני יכולה לענות ל'למה אנחנו נמצאים פה' אנחנו נמצאים פה כדי להיות חלק ממעשה בראשית, כדי לקדש את שם הקב''ה בעולם. לכולם יש תפקידים קטנים, אבל התפקיד הכללי הוא לקדש את שמו "נקדש את שמך בעולם".
השאלה של למה הוא לא ברא אותנו מושלמים, אפשר לשחק עם זה. הוא לא ברא אותנו מושלמים כדי שנוכל לעבוד על עצמנו ולתקן אותנו וע''י כך לתקן את העולם. אוקי הקטע הראשון מתקבל על הדעת (שכדי שנוכל לעבוד על עצמנו) אבל אפשר לשאול על החלק השני עוד שאלה, אז אם אנחנו כאן כדי לתקן את העולם למה הוא פשוט לא ברא את העולם מושלם? שאלה טובה, שלצערי אין עליה תשובה...
העברתי גם לכאן, כי מעניין אותי באמת לתת ממה שאני יודעת ולקבל תשובה על שלי.
תודה!
אז יש לי שאלה יותר קשה-
למה הוא בכלל היה צריך את מעשה בראשית וכל העניין הזה?
סתם יצא לו מזה עולם מושחת.
לא היה עדיף להשאיר ת'עולם תוהו ובבוהו?
אני לא חושבת שהעולם יצא מושחת. אני חושבת שהוא יצא דווקא נפלא - עם צורך בתיקון.
כמו ש'אחד מאלף' כתב ל"הי." - אם העולם היה מושלם, לא היתה לו תכלית, מטרה. היינו מסתובבים חסרי מעש ושואלים את עצמנו - "למה אנחנו פה?". אז גם עכשיו אנחנו שואלים את השאלה הזאת - אבל יש לנו תשובה.
כדרך אגב, לא ממש דייקת. הקב"ה ברא את העולם מושלם. אדם הראשון חטא - ובגלל זה גורש מגן עדן לעולם שאנחנו מכירים. ומהי הגאולה? לחזור למצב הקודם של לפני החטא.
כמו שאומרים - שנזכה.
ד'א שמעתי על הלחם של בושה פעם. שבעצם אדם לא מסוגל לקבל בלי להרגיש אשם, הוא ירגיש שהוא חייב לאדם השני.
ד''א חברה שלי פעם אמרה לי, שהדבר שהכי חשוב והכי בסיסי היא לא קיבלה עליו החלטה, היא לא רצתה להגיע לעולם והכריחו אותה. אז היא כנראה ממש לא יוצאת מנקודת הנחה שהנפילה לכאן משמיים היא טובה. מאיפה לנו שלא עדיף לנו להישאר שם למעלה? זה יותר קל, בלי לעבור את כל התלאות והקשיים של העולם... אני חושבת שכמו שאמרת, אנחנו כאן כדי באמת לזכות להגיע לשם. כמו שכתוב במסילת ישרים, פירוש אחד זה שהעולם הוא מסדרון לעולם הבא, ושמעתי עוד פירוש שאנחנו כאן כדי לקבל את הזכות להגיע, שאנחנו כאן כדי לקדם הכל וכדי לקבל את המפתח לעולם הבא. (אם אני זוכרת נכון, משום מה זה לא נחרט מדויק במיוחד בזיכרוני)
אה ומסכימה עם אחד מאלף, תנסי לעשות איתה חברותא וללמוד מסילת ישרים.
בס"ד
להבה- למה הוא לא ברא את העולם מושלם? כי אז לא היה למה לשאוף. ואז השכר לא היה על העבודה, כי לא היית עבודה.. חוצמזה, שכשהעולם מושלם אין מטרה לחיים. אין למה לשאוף. אם היום, מחר ואתמול- חד הם. למה לחיות את כל אחד מהם בנפרד?!
לבעל תשובה - האמת, פחדתי ש"יערבו" את הג' הזאת בעירובין (י"ג ע"ב): הגמרא הזאת מסובכת לגמרי ואפשר להבין אותה במס' מובנים שונים. (חילקו שם נמפרשים בין גלגול ראשון לשני, בין יהודי לגוי, בין לכתחילה ודיעבד. ודוק). כתבתי על זה בעבר מאמר ארוך, ונטשתי את זה מחמת הסביכות של הנושא.
שכל ההסברים נועדו כדי לקרב את מטרת הבריאה להבנתנו. אבל את הסיבה האמיתית ממש אין ביכולתנו להבין.
כך עלה ברצונו של הקב"ה ואין לנו תפיסה באמת להבין למה.
זה בערך הרעיון שמתבטא במשפט שמובא במדרש "נתאווה הקב"ה להיות לו יתברך דירה בתחתונים" - בעולם הגשמי. המשמעות של "נתאווה" זאת אומרת שכך עלה ברצונו ובמוחנו המוגבל לא נצליח להבין למה.
אבל..לא.
ב"ה הבנתי ת'עניין.
יומטוב!
כאילו מניח שאפשר לטעון שזו כבר הגמ'/המדרשים.. או עכפ שהתשובה היא מן הסתם ספרות הקבלה/הזוהר/האר"י.
אבל א. האם לדעתכם רק מהארי ז"ל או כבר בקבלה שקדמה לו?
ב. ידוע למשל שר' צדוק כתב בהיקף פסיכי על פורים וגילה סודות על גבי סודות, אבל מניח שהוא לא היה הראשון בספרות החסידית.. אז אני מנסה להבין איזה חיבור תורני מוכר היה הראשון להעמיק בפורים..
וכן גם המהרל העמיק מאוד.. ושוב אולי יש חיבור שכבר קדם גם למהרל..
מקווה שמובן, אם לא לא נורא..😅🤣


טיפות של אוראיזו חומרא או הכרעה לחומרא אתם מחבבים?
זה מקסים בעיניי
אלא רק לשתות מים במקרה הפחות טוב.
שהוא הקדים בחודש 
ראה שרשור מיקום מקביל והשווה:
https://forums.bhol.co.il/forums/topic.asp?cat_id=24&topic_id=873061&forum_id=1364
ככה יוצא שיש שלוש חומרות יחד..
חומרא בשיעור כזית, כדעת התוס'
חומרא שהתקטנו השיעורים
חומרא ללכת לפי משקל (זו לא בדיוק חומרא אבל לצורך העניין)
* עוד לא הייתי בחו"ל. לא יוצא מהארץ.
* לא שומע כלל שירים בספירת העומר ובשלושת השבועות.
* אוכל 2 כזית במוציא מצה.
* שנתיים צמתי צום בכורות כמו שכתוב בעולת ראיה. מזל שידעתי לעצור בזמן..😅
(אם אני לא טועה בכל הדוגמאות יש פוסקים שסבורים שזה עיקר הדין ויש פוסקים שסבורים שניתן פחות אז מניח שזה עונה להגדרה של להחמיר.. כמו שכתבו פה על שתיה לפני התפילה.. יש פוסקים שסבורים שזה הדין, ויש שהקלו יותר וממילא לשיטתם זה חומרא..).
ותענית בכורות זה לא חומרה שמביאה לידי קולא?
כי בסוף לא מתרכזים במגיד מרוב רעב
מזכירים את בני רב פפא, להראות שאפשר לגדל משפחה של עשרה תלמידי חכמים גדולים.
הרמ"א כתב בסוף תשובותיו, שרב פפא היה עשיר גדול ומחזיק תורה ובזכות שעשה לבניו סיומים ושמחה לגמר מסכת, זכה שכל עשרת בניו היו גדולים בתורה. הוא ממשיך ומוצא בהם רמזים לעשרת הדברות ולעשרה מאמרות.
תודה!
המשנה הראשונה במסכת ברכות אומרת "מאימתי קורין את שמע בערבין? - משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן".
השאלה הידועה והמתבקשת זועקת מבין שורות המשנה - מה הקשר בין זמן קרית שמע של ערב לזמן אכילת תרומה? למה לתלות את זמן קרית שמע בזמן אכילת תרומה?
ולמעשה זוהי השאלה הראשונה של הגמרא שמתייחסת לתוכן של המשנה. השאלות הראשונות השגמרא מציבה לפני כן הן שאלות שעוסקות במסגרת הספרותית של המשנה, הסדר המוצג, אך לא בתוכן כשלעצמו. "מכדי כהנים אימת קא אכלי תרומה? משעת צאת הכוכבים. ליתני משעת צאת הכוכבים!" אם זמן קריאת שמע להתאפיין בצורה פשוטה בתהלך מאוד ברור ומוחשי - שעת צאת הכוכבים שהיא המעבר המוחלט בין היום ללילה, למה התנא רואה צורך לאפיין את זה בהלכה שקשורה לענייני תרומה שבעצם אומרת אותו דבר רק בצורה מאוד עקיפה? לטעמי, ברור שצריך למצוא קשר מהותי כלשהו בין זמן תחילת קריאת שמע לתחילת זמן אכילת תרומה לכהנים. הרי לא הגיוני שתנא יחליט להצמיד דברים שאינם קשורים. גם כאשר חז"ל מחפשים אסמכתא להסמיך את דבריהם על דברי תורה הם עושים זאת בצורה קשורה לסגנון או לתוכן של הפסוק. ועוד, אם כל כך חשוב לגמרא ביחס לסדר של המשניות הראשונות למה הלילה קודם ליום וכו' אז קל וחומר שהתוכן של המשנה יהיה חייב להיות מסוגנן בצורה מוקפדת ובעלת הגיון. לכן התשובה "מילתא אגב ארחיה קמ"ל... והא קמ"ל דכפרא לא מעכבא וכו'" התוספות על המקום מבהירים שיש עוד משנה בנגעים שעוסקת באותה הלכה ולכן טכנית לא היינו חייבים ללמוד מפה את הלכה זו בדין אכילת תרומה אלא התוספות אומרים "וי"ל דרגילות של משניות לאשמועינן בקוצר אף למה שמפורש כבר" ובכך אפשר להמשיך לטעון שיש פה עניין עקרוני משותף בין השתיים. אחרת, אין שום סיבה שהמשנה תזכיר בקוצר במקום שלא קשור להזכיר בקוצר.
מתוך הראיה הזאת אני רוצה לקרוא את המילים "קמ"ל דכפרא לא מעכבא". כפרה לא מעכבת באכילת תרומה. זה ה"סלוגן" של "המילתא אגב אורחיה". הגמרא אומרת לנו כשאתה רואה את הצורה העקיפה שבה דיברנו על זמן קרית שמע של ערבית תדע לך שהתנא בחר בדרך העקיפה הזאת כדי להזכיר שכפרה לא מעכבת. התנא הביא את דין אכילת תרומה כדי להזכיר זאת, אך איפה הוא רצה להזכיר זאת? - בזמן קרית שמע. במשנה הראשונה של ערבית. ולכן אפשר לומר כי כמו שבתרומה הכפרה לא מעכבת והכהן יכול לאכל את התרומה לפני הכפרה, כך גם בקרית שמע. אדם יכול וחובה עליו לקרוא קרית שמע לפני הכפרה. מה עניינה של קרית שמע קבלת עול מלכות שמיים ועול מצוות (כפי שמופיע במשנה בהמשך ביחס לסדר קריאת הפרשיות). לכן, התנא רוצה לומר לנו שקבלת עומ"ש ועו"מ איננה תלויה בכפרה. דהיינו, כדי להגיע לקבלת עומ"ש ועו"מ חייבים לעשות תשובה לפני כן, אחרת אין פה קבלת עול. המהרהר בתשובה הוא בחינת צדיק גמור (כפי שאומר הגמרא בקידושין על המקדם על תנאי שהוא צדיק גמור והיא ספק מקודשת שמא הרהר בתשובה) וממילא במהותה מחייבת קבלה טוטאלית. הרי אדם שאיננו עושה תשובה על חטאיו הוא פורק עול ולא מקבל על עצמו את העול. אמנם היה הו"א לומר שגם האדם עצמו צריך להיות נקי ומכופר, קמ"ל כפרה לא מעכבת.גם האדם שהוא בעל היצרים שהשפלים והתאוות והתתמודדויות והקושי שלא נקי מהם וממעשיו הוא מקבל עומ"ש ועו"מ. הנקודה בה האדם נמצא איננה לב מהות קבלת עומ"ש ועו"מ אלא ההכרה שלו במחוייבות לעשות את רצון ה' ותשובתו כלפי שמיא היא היא מהות קרית שמע. הזמן הוא מאפיין את שעת חיוב מהמצווה. לפני שעת חיוב המצווה האדם לא עושה את המצווה כלל, כי אין באפשרותו לעשות. על כן, עניין זה מתאים לרמז, העבה מאוד, שהתנא שתל לנו במשנה. הטבילה שהיא מעשה הטהרה הינו הזמן שאדם נעשה טהור אך אינו בעל כפרה. כך הכניסה למרחב האחריות של עניין קבלת עומ"ש ועו"מ היא גם בזמן הזה שהאדם טהור אך אינו מכופר. בתפילת שמונה עשרה חז"ל הקדימו תשובה לכפרה. הכפרה תלויה בתשובה אך התשובה איננה תלויה בכפרה. הטהרה נעשית בצורה רצונית. הטבילה הינה פעולה שהאדם עושה על מנת להטהר. כך גם קבלת עומ"ש ועו"מ הינה רצונית. הכפרה שבאה בעקבות כך היא ע"י שמיא. גם בקרבן האדם מגיש את הקרבן אך הוא הכפרה תלויה בקבלת הקרבן ברצון. כך גם בכפרה מן החטאים, הן מן השמיים אך אינם מונעים מאיתנו את האפשרות לעשות תשובה ולקבל עומ"ש ועו"מ. כפרה לא מעכבת בזמן קרית שמע.
חודש טוב!
קיצור הלכות פורים לפי מנהגי הספרדים והאשכנזים ניתן ללימוד באתר כאן
או להכנס ישירות לפרק הרצוי:
אבלות בפורים
פורים שמח!
ספר שמביא בצורה קלילה וזורמת את הרעיונות העמוקים של המגילה.
אני למשל אוהבת את "בסתר המדרגה" של נעם ונגרובר.
מחפשת להתחדש בספר נוסף השנה...
תודה!
וממליץ גם על הספר של ליקוטים של תורות ברסלב על פורים
סתם, קראתי את הספר הזה הרבה פעמים ונהניתי ממנו בכל פעם מחדש. מחפשת ספר שהוא יותר בגדר ספר לימוד...
תודה!
וספר יונה, אז אשמח לשמוע את שם הרב שכתב.
באמת סדרה טובה.
אם יש עוד כאלה אז גם אשמח לשמוע עליהן.
שנה שעברה. מן הסתם אלו אותם עקרונות, אבל בדרך כלל בכל מהדורה חדשה יש יותר דיוקים..
יש גם שני שיעורים שהרב גיא אלאלוף העביר שנה שעברה
זה אמנם רק חוברת כזה
אבל אני מאוד אהבתי
כל שנה משתדלת תקרא לפני פורים
מתואמת.ביחד לקיים רק את הלכות דיעות בספר המדע להרמבם
יבוא המשיח.
....עוד לא הגעתי לדברים הכבדים אבל קיבלתי השראה מהלכות דיעות
ובתפילת שמונה עשרה בקשתי ממנו שאם נזכה כולנו ביחד לקיים רק את הלכות דיעות בספר המדע להרמבם
הוא יקרב את הגאולה . נראה לי שהוא הסכים כי איך שסיימתי "גאל ישראל" עשיתי הפצי