למה הקב"ה צריך אותנו...?למה ברא אותנו...ואם כבר ברא, למה לא ברא אותנו מושלמים? או את העולם מושלם...?
יומנעים!
למה הקב"ה צריך אותנו...?למה ברא אותנו...ואם כבר ברא, למה לא ברא אותנו מושלמים? או את העולם מושלם...?
יומנעים!
בס"ד
אם את רוצה תשובה על זה. תלמדי אם מישהו שמבין את פרק א' ב"מסילת ישרים" של הרמח"ל..
זו שאלה ממש ממש ארוכה ויסודית.
למה הקב"ה צריך אותנו? אז זהו. שאנחנו לא יכולים לדבר על ה"צורך" של בורא עולם. "כאשר גבהו שמיים מארץ כן גבהו מעשי ממעשיכם". אין לנו שום השגה ברצון של ה', אנחנו רק יכולים לדבר מהצד שלנו. מה ה' רוצה מאיתנו?
הקב"ה ברא אותנו כדי להיטיב לנו. יש כלל (שאגב, גם הפילוסופים מסכימים עליו) שאומר: "דרך הטוב להיטיב" ("דרך ה'" פ"א או ב'). זאת אומרת, שמישהו שהוא טוב באמת. טוב אמיתי- דרכו להיטיב.
אם כן, אנחנו רואים שכיוון שה' הוא טוב, אז גם המטרה של מעשיו היא להיטיב. זאת אומרת, שמטרת בריאתנו היא להיטיב לנו.
ואחרי ההקדמה, ניגש לשאלתך: למה ה' ברא אותנו?!
יש לי שאלה. אם יציעו לך גלידה בחינם, תהני ממנה? אני מניח שהתשובה היא כן. אבל, אם הגלידה שתקבלי תהיה תמורה לעבודה מאומצת שעשית, האם לא תהני ממנה יותר מהראשונה?! וודאי שכן! הזוהר הק' אומר שאם האדם היה מקבל שכר בעולם הבא בחינם, זה היה "נהמא דכיסופא"- לחם של בושה. האדם היה מתבייש בכך שהוא מקבל שכר לחינם. אולם, הקב"ה מביא לנו שכר על המאמצים שעשינו, וזה תענוג הרבה יותר גדול. זה גורם להנאה הרבה יותר גדולה מהשכר בעולם הבא.
יש עוד מס' תשובות, וצריך להרחיב רבות גם בתשובה שהבאתי, אבל כבסיס התחלתי....
למה ה' לא ברא אותנו מושלמים? גם לזה ישנם כמה וכמה תשובות. תחשבי על החיים המשעממים שיש לאלו שאין להם מטרה בחיים. בשביל מה להם לחיות?! אם היינו מושלמים, לא היתה שום מטרה לחיים. הרי גם מחר, גם היום וגם אתמול יהיה אותו דבר בדיוק. אין לאין לשאוף, באסה של חיים!!
סיבה נוספת, המתחברת לסיבת בריאתנו בעולם הגשמי שהבאתי למעלה, היא שאם היינו מושלמים, לא הייתה לנו עבודה בעולם. וממילא, לא היה על מה לקבל שכר...
מקווה שעניתי על ההתחלה, אם את רוצה המשך או פירוט. אפשר בשמחה כאן, או במסר...
טוב אני חושבת שאני יכולה לענות ל'למה אנחנו נמצאים פה' אנחנו נמצאים פה כדי להיות חלק ממעשה בראשית, כדי לקדש את שם הקב''ה בעולם. לכולם יש תפקידים קטנים, אבל התפקיד הכללי הוא לקדש את שמו "נקדש את שמך בעולם".
השאלה של למה הוא לא ברא אותנו מושלמים, אפשר לשחק עם זה. הוא לא ברא אותנו מושלמים כדי שנוכל לעבוד על עצמנו ולתקן אותנו וע''י כך לתקן את העולם. אוקי הקטע הראשון מתקבל על הדעת (שכדי שנוכל לעבוד על עצמנו) אבל אפשר לשאול על החלק השני עוד שאלה, אז אם אנחנו כאן כדי לתקן את העולם למה הוא פשוט לא ברא את העולם מושלם? שאלה טובה, שלצערי אין עליה תשובה...
העברתי גם לכאן, כי מעניין אותי באמת לתת ממה שאני יודעת ולקבל תשובה על שלי.
תודה!
אז יש לי שאלה יותר קשה-
למה הוא בכלל היה צריך את מעשה בראשית וכל העניין הזה?
סתם יצא לו מזה עולם מושחת.
לא היה עדיף להשאיר ת'עולם תוהו ובבוהו?
אני לא חושבת שהעולם יצא מושחת. אני חושבת שהוא יצא דווקא נפלא - עם צורך בתיקון.
כמו ש'אחד מאלף' כתב ל"הי." - אם העולם היה מושלם, לא היתה לו תכלית, מטרה. היינו מסתובבים חסרי מעש ושואלים את עצמנו - "למה אנחנו פה?". אז גם עכשיו אנחנו שואלים את השאלה הזאת - אבל יש לנו תשובה.
כדרך אגב, לא ממש דייקת. הקב"ה ברא את העולם מושלם. אדם הראשון חטא - ובגלל זה גורש מגן עדן לעולם שאנחנו מכירים. ומהי הגאולה? לחזור למצב הקודם של לפני החטא.
כמו שאומרים - שנזכה.
ד'א שמעתי על הלחם של בושה פעם. שבעצם אדם לא מסוגל לקבל בלי להרגיש אשם, הוא ירגיש שהוא חייב לאדם השני.
ד''א חברה שלי פעם אמרה לי, שהדבר שהכי חשוב והכי בסיסי היא לא קיבלה עליו החלטה, היא לא רצתה להגיע לעולם והכריחו אותה. אז היא כנראה ממש לא יוצאת מנקודת הנחה שהנפילה לכאן משמיים היא טובה. מאיפה לנו שלא עדיף לנו להישאר שם למעלה? זה יותר קל, בלי לעבור את כל התלאות והקשיים של העולם... אני חושבת שכמו שאמרת, אנחנו כאן כדי באמת לזכות להגיע לשם. כמו שכתוב במסילת ישרים, פירוש אחד זה שהעולם הוא מסדרון לעולם הבא, ושמעתי עוד פירוש שאנחנו כאן כדי לקבל את הזכות להגיע, שאנחנו כאן כדי לקדם הכל וכדי לקבל את המפתח לעולם הבא. (אם אני זוכרת נכון, משום מה זה לא נחרט מדויק במיוחד בזיכרוני)
אה ומסכימה עם אחד מאלף, תנסי לעשות איתה חברותא וללמוד מסילת ישרים.
בס"ד
להבה- למה הוא לא ברא את העולם מושלם? כי אז לא היה למה לשאוף. ואז השכר לא היה על העבודה, כי לא היית עבודה.. חוצמזה, שכשהעולם מושלם אין מטרה לחיים. אין למה לשאוף. אם היום, מחר ואתמול- חד הם. למה לחיות את כל אחד מהם בנפרד?!
לבעל תשובה - האמת, פחדתי ש"יערבו" את הג' הזאת בעירובין (י"ג ע"ב): הגמרא הזאת מסובכת לגמרי ואפשר להבין אותה במס' מובנים שונים. (חילקו שם נמפרשים בין גלגול ראשון לשני, בין יהודי לגוי, בין לכתחילה ודיעבד. ודוק). כתבתי על זה בעבר מאמר ארוך, ונטשתי את זה מחמת הסביכות של הנושא.
שכל ההסברים נועדו כדי לקרב את מטרת הבריאה להבנתנו. אבל את הסיבה האמיתית ממש אין ביכולתנו להבין.
כך עלה ברצונו של הקב"ה ואין לנו תפיסה באמת להבין למה.
זה בערך הרעיון שמתבטא במשפט שמובא במדרש "נתאווה הקב"ה להיות לו יתברך דירה בתחתונים" - בעולם הגשמי. המשמעות של "נתאווה" זאת אומרת שכך עלה ברצונו ובמוחנו המוגבל לא נצליח להבין למה.
אבל..לא.
ב"ה הבנתי ת'עניין.
יומטוב!
מישהו יודע מתי ואיפה יערוך הרבי מסטוטשין את הטיש של ט"ו באב?
אבל אתה מכיר את האתר הזה?
https://www.bechatzros.com/%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A2%D7%95%D7%AA
....מי שאוהב את האב אי אפשר שלא יאהב את הבן!!!
מי שאוהב את הקדוש ברוך הוא אי אפשר שלא יאהב את בניו כל יהודי באשר הוא יהודי.
גלינו מארצנו רק כדי לחזק קודם כל את אהבת העם.
גלינו מארצינו כדי לא לחטוא בע"ז ש"ד וגילוי עריות.
ואז כשלכ חטאנו באלה,במילא לא היינו להוטים לעשות כת הקצוניות השניה ולחטוא בשנאת חינם.
עיין מהלך האידאות בישראל
...לשנאת חינם. כל ההבטים של החסד ביהדות הופיעו רק כשהעם גלה.
לדוגמא רק כאן הבנתי כשזכיתי לעשות ברית לארבעת ילדי שלא שולחים הזמנות לברית מילה.
כל מי שבא ברוך הבא.
שני היו גומלי חסדים.
אלא שהיתה שנאת חינם ביניהם.
שנאת חינם זה לא חוסר בן אדם לחבירו, אלא חוסר אחווה לאומית.
חוסר האחווה הלאומית נבעה כי עבודת ה' הפרטית הרימה ראש בבית שני, וכלאחד חשב שהוא צדיק מחברו והשני טועה.
זה נבע מפוסט טראומה של בית ראשון ורצון לעבוד את ה' בעבודת הפרט ולא הכלל.
ברגע שיש גלות, העם רגוע יותר כי לא מפחד לחזור לטומאת החטאים של בית ראשון, ולכן גם לא שונא חינם.
זה כמו שאם תנסה לעלות במדרון תלול עם הרכב, המנןע ישרף מרוב מאמץ, אז אתה נאלץ לעלות במדרון המתון והארוך.
כך הנסיון לטהר את טומאת חטאי בית ראשון,גרם מרוב מאמץ.לשנאת חינם.
הגלות במילא מדכאת את הגשמיות, ולכן העם יכול להרפות ולא מפחד להגיע לטומאת חטאי בית ראשון, ובמילא לא מאמץ את השרירים שלו ולא נופל לשנאת חינם
הגלות לא חיזקה באופן ידיר את האחווה הלאומית, כי היינו מפוזרים.
אבל מכיוון שכבר לא היינו צריכים להתאמץ לא ליפול לחטאי בית ראשון, אז במילא לא התפתחה קיצוניות דתית חזקה כמו בבית שני שהובילה לשנאת חינם.
כשם שאם לא אתאמץ לרפרף בכנפיים כדי לא ליפול (כי אני לא באוויר) אז לא ייתפסו לי השרירים
מעשים ודעות זה משהו אחר.
את בני לדוגמא אני אוהב אבל לא את כל מעשיהם.
אחד מעשן, אחד נוסע על אופנוע....
ביום כזה מדובר על שנאת חינם כך שאם אין אהבה לכל הפחות אסור לשנוא.
שלכן נגזר "להפיץ זרעם בגוים ולזרותם בארצות".
התיקון הוא קודם כל דבקות בארץ.
גלות בית שני מתקנת שנאת חינם?
עניתי על זה למעלה.
זה משתמע באופן עקיף ממהלך האידאות
שהוא שאל. ואפשר לפתוח עליה שרשור נפרד
… זה עוד דוגמא לתיקון שנאת חינם. מנסיוני בביקורי בארץ בתי חבד בארץ הרבה פחות פתוחים.
ארוחות שישי כל שבוע לכל יהודי זה חסד גדול שרק קיים בגלות במלא הקפו.
בארץ הכל מצטמצם סביב המשפחה גרעינית באופן כללי. כמובן שפה ושם מארחים אחד או שניים אבל זה לא כמו מה שקורה כאן בגלות.
…לארועי ברית מילה. כמו כן עושים ארועי "בריתות" כדי לאסוף צ'קים.
כמו כן עדיין שולחים משולחים לרחבי העולם לאסוף תרומות להכנסת כלה, לישיבות ולכל מיני גמ"חים כאילו אין מספיק עשירים בארץ ישראל.
אני מחפש מקורות לנושא בכותרת. אשמח לכל הפניה, גם אם זה רק לפרק יחיד בתוך ספר.
אם לראשון, יש קטע קלאסי של הרמבם בפירוש המשנה לאבות (פרק א משנה יז). אבל אני נרתע מלתת אותו כהמלצה מעשית - אני חושב שהנפש שלנו צריכה דיבורים של סתם, שיתוף של רגשות, וכו וכו
תודה
תודה לGEMINI
שכר השתיקה וזהירות בדיבור ערך השתיקה: במסכת אבות (פרק א', משנה י"ז), רבן שמעון בן גמליאל מעיד על עצמו: "כָּל יָמַי גָּדַלְתִּי בֵּין הַחֲכָמִים, וְלֹא מָצָאתִי לַגּוּף טוֹב אֶלָּא שְׁתִיקָה".שתיקה שווה זהב: בתלמוד הבבלי (מסכת מגילה, דף י"ח, עמוד א') מובא הפתגם: "אִם מִלָּה בְּסֶלַע, מַשְׁתּוּקָא בִּתְרֵין" (אם מילה שווה שקל, השתיקה שווה שניים).חכמת השתיקה: במסכת אבות (פרק ג', משנה י"ג) נאמר: "סְיָג לַחָכְמָה – שְׁתִיקָה".
שיש תלמיד שלומד מרבו דרך השתיקןת של רבו. לא זוכר איפה
לא מצאתי בהיברובוקס, גם לא בספריא
אפשר לצפות בחינם ב-150 עמודים ראשונים מכל ספר אחרי רישום (ללא רכישת מנוי)
(לי הרישום עבד רק מהמחשב או במצב desktop בטלפון)
יש את המדרש שהאבות ביקשו מה' שבזכותם הוא ירחם על עמ"י ולא הסכים ואז קפצה רחל אימנו ואמרה שבזכות שתיקתה שלא לבייש את לאה
ואכן הזכות עמדה והקב"ה ריחם על עמ"י
סליחה שזה בלי המקור המדוייק, אוכל לחפש בהמשך
לא ציפיתי לראות ספר של הרב משה צוריאל שם. תודה רבה.
א. משה רצה למנוע נתק בין השבטים שבעבר הירדן המזרחי לשבטים שבעבר הירדן המערבי. לכן הוא צירף אליהם חצי משבט מנשה - שהיה אחד השבטים הכי גדולים - כדי שהקשר בין שני חלקי השבט ימנע נתק
ב. בסוף הפרשה בני מכיר ויאיר ונבח משבט מנשה כבשו ערים בעבר הירדן המזרחי. אז משה צירף אותם (ולפי זה הפסוקים שם לא לגמרי לפי הסדר)
ג. פחות אהבתי - קראתי ביום שישי רעיון, שמשה רצה מראש לפצות את בני מנשה על ההפסד הצפוי מבנות צלפחד. אז הוא הוסיף להם נחלה (אבל לפי זה זה לא סיפק אותם)
לפי יהושע פרק א גם חצי שבט המנשה יצאו חלוצים
חזקוני במדבר לב לג פרשת מטות – פילוג שבט מנשה הוא עונש
"ולחצי שבט מנשה" – בני מנשה לא שאלו להם נחלה בארץ סיחון ועוג, רק בני ראובן וגד שאלו. אלא שע"י שאביהם גרם להם לשבטים שקרעו בגדיהם במעשה הגביע נתנה לו נחלתו בשני חלקים בשני עברי הירדן.16
פירוש נוסף-
בראשית רבתי עמוד 269 – זכות היא לשבט מנשה
[בן פרת זה] אפרים, בן פרת זה מנשה שנתרבה… בזכות שלא נשא עין למצריות שעלו לראותו… [עלי] שור נתן משה לחצי שבט המנשה בעבר הירדן כל… ס' עיר כלן מוקפות חומה שנאמר ס' עיר וכו' (דברים ג ד). הוי: "צעדה [עלי] שור" – זכה לערים מוקפות שור … זה שבט מנשה שצעד על הירדן, רגלו אחת עמדה מעבר הירדן ורגלו אחת בארץ כנען. שחצי השבט נטל חלקו בעבר הירדן וחצי השבט בארץ, הוי: צעדה עלי שור זה הירדן. ולמה נקרא שור? שנעשה כחומה לפני משה שלא יכול לעברו.17
כדי שישגיחו על בני גד וראובן וישימו לב שהם נשארים מחוברים לתורה ולעם למרות המרחק. (אף שלפי זה לכאורה היה מתאים לשים עליהם דווקא חצי משבט יששכר, נגיד... אבל אולי גם שבט מנשה נחשב ללמדן ולמחובר לתורה)
הבן שלי העלה שאלה: לאיזה חצי משבט מנשה היו בנות צלופחד שייכות? לכאורה הן לא היו מסכימות לגור בעבר הירדן, אחרי שכל כך התחננו לנחלה בארץ ישראל...
לט אבות מלאכה שאסורות בשבת נעשו לצורך בניית המשכן.
לשם מה נצטרכו בבניית המשכן למלאכות של הכנת הלחם?
זורע, חורש, קוצר, מעמר, דש, זורה, טוחן, מרקד, לש, אופה?
@נקדימון כתב את תשובת הירושלמי, לפיו לומדים גם מעבודת המשכן בפועל.
@עזריאל ברגר כתב את תשובת הבבלי, לפיו אמנם המשנה בשביל נוחות הלימוד והזכירה ציינה 'אופה', אבל בעצם זה מבשל, שבישלו את הצבעים.
(כלומר יש לי עליה תשובה מצויינת
)
רב האי גאון כתב שזה נלמד מהכנת מנחת התמיד ומנחת כהן גדול שבכל יום ומנחות המילואים. ואילו רשי ותוספות כתבו שהמלאכות האלו היו בהכנת הסממנים לצביעת הבדים והעורות
האגלי טל בפתיחה תולה את המחלוקת בשאלה האם לומדים רק ממלאכת בניית המשכן (ואולי גם המשאות), או גם ממלאכת הקורבנות. הוא מביא כמה הוכחות חזקות מהבבלי לצד הראשון, והוכחה יפה מהירושלמי לצד השני, ומסביר איך כל אחד יכול להתמודד בכל זאת עם ההוכחות שנגדו
מכילתא דר"י לומד מהמילים "כל מלאכה" שבכלל זה גם המעטפת החיצונית [אוכל, לינה וכו'] שנצרכה לבוני המשכן
וְהִנֵּה מַה שֶּׁעָבַר אַיִן, כִּי כְּבָר נִשְׂרַף בֵּית־מִקְדָּשֵׁנוּ. אַךְ כָּעֵת, שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְצַפֶּה לָשׁוּב אֵלֵינוּ וְלַחֲזֹר וְלִבְנוֹת בֵּית־ מִקְדָּשֵׁנוּ, רָאוּי לָנוּ שֶׁלֹּא לְעַכֵּב, חַס וְשָׁלוֹם, בִּנְיַן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ, רַק לְהִשְׁתַּדֵּל בְּבִנְיָנוֹ
בין המצרים זה האירוע הכי דרמטי בתורת רבי נחמן.
הכי שיש ביהדות.
בין המצרים זה נקודה מאוד מחוברת ועמוקה בתורותיו
כְּקֶדֶםאחרונה