לא חייב להיות דווקא לבוש. כך אני מניח.

אם זה נעשה בעדינות וטאקט, אז זה אולי מעורר צורך להצטנע מולו, לא באופן כללי.

ואם זה נעשה בצורה בוטה מדי, בעעע, זה דוחה, ומעורר אנטגוניזם...

עכשיו מובן?

אני מדבר על שמירת העיניים, לא על הצגות שאנשים עושים כדי שיחשבו שהם צדיקים

טוב, אז תשובתי היא לא.

לא כל אדם ששומר עיניים יגרום לי לרצות להצטנע (אם הבנתי נכון ואתה מתכוון פה לרצון חיובי להיות צנועה)

הרבה פעמים הוא יגרום לי להרגיש דחיה ממנו ומשומרי עיניים למיניהם

(ולא נראה לי כל מי שעושה את זה בצורה מאד בולטת בהכרח מציג. אני מעדיפה לחשוב שהוא רוצה לשמור עיניים רק לא יודע איך לעשות זאת. אבל התוצאה גרועה ומבחילה בהחלט)

כמדומני שמקורו בירושלמי, על הצבועים.

ויש גם אמרה ידועה שאמר ינאי המלך לאשתו שלומציון: "אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין, אלא מן הצבועיםשדומים לפרושין; שמעשיהם מעשה זמרי ומבקשים שכר כפינחס"

ומדי מפעם העיף מבט וחשבתי, מה הנעליים שלך יותר מעניינות ממני?

וזה כן יכול לנבוע משמירת עיניים

מכירה מישהו שבפגישות הראשונות לא הסתכל על הבחורה שיצא איתה, עד שלא ידע שהוא רוצה אותה

(והמדהים הוא שהיא לא ידעה שהוא לא מסתכל עליה. (הם התחתנו בסוף) ככה שכנראה אפשר לשמור עיניים בלי שמי שמולך תדע את זה)

אדם שמולך. אין בזה שום עניין.

אם מישהו נעלב שאני לא מסתכל עליו, גבר או אישה, ועוד יגיד לי תסתכל עלי אני אלך לו בפנים

אבל אם אני אצא לדייט ואראה שהבחור לא יסתכל עלי- יש בזה מימד ממש לא נעים, מצטערת.

לנהל שיחה בלי ליצור בכלל קשר עין לא נחשב לא תקשורתי בעליל, לידיעתך.

(ואני גם מאמינה שבחור כן אמור להסתכל עלי ולגעת איך אני נראית. חיצוניות היא לא הדבר הכי חשוב, אבל יש לה בהחלט משקל רב. ואם המראה שלי ממש דוחה אותו אז כדאי לגמור עם זה כמה שיותר מהר. אבל זה באמת לא קשור כאן)

ובסופו של דבר, גם מי ששומר את העיניים מדייט שלו יודע איך היא נראית כי הלכתית מותר להסתכל עליה, זה שידוך. הוא פשוט לא בוהה בה מעבר למה שצריך... זאת לא אישה מהרחוב.

התיאור של אודילקה נשמע ממש לא נעים. זה גם לא מישהו שדפק בדלת, זה מישהו שאתה יושב לדבר איתו כמה שכות.

וזה לא עם ראשונה שאני שומעת סיפור כזה, של בחורה שרואה שהבחור מולה לא מסתכל עליה, בדייט. בעייני זו לא דרך.

אתה לא חופר עליה החל מהעגילים ועד הסנדלים לפרטי פרטים?

מצוין

אבל יש דרך אמצע

ובכל מקרה, דנּו פה יותר מדי בשמירת העיניים של גברים. זה נושא לגברים לא לנשים.

נשים צריכות ללמוד את שמירת העיניים שלהן ולדון בזה עם נשים אחרות

נעים לא נעים, מהיכרות קרובה עם הנושא, לא קיבלתי תלונות אף פעם...

לפחות אצלי.

נראה שזה כן זה...

בעיני לא.

ואם משהו גורם לך לרצות להחטיא אנשים, כנראה שאת לא במקום הנכון

העיניים.

וזה לא שייך בכלל לאדם לחברו. אם אדם לא רוצה להסתכל עליך, הוא לא חייב

זה נשמע בכייני משהו... והביטוי האחרון הגזמה פראית

אתפלא נורא אם הגבר יחליט להוריד חולצה פתאום 😅

אם מישהו מתעטש ומישהו אחר נעלב מזה, זה פחות או יותר בעיה שלו. זה לא קשור ל"ואהבת לרעך כמוך".

כדאי לדעת את הדינים כדי לא להיות אנשים שלא נעימים לסביבה...

ואל תנסי לנתח אותי בבקשה

נניח מישהו יחטט באף באמצע הרחוב בבוטות בלי להתחשב בהלכה שאסור לגרום לאדם אחר גועל, ומישהו אחר במופגן נגעל ממני ומסתובב, הוא יענש על זה בגיהנום?

נראה לי שלשיטתך כן

לכן שאלתי אם זה גורם לה להצטנע

ובכל זאת היה לה צורך להצטנע

וכשאתה שואל כזאת שאלה-

אין סיבה שנחשוב שאתה מתייחס לבחורה לא צנועה, ולא עניתי ככזאת

כי גם כבחורה צנועה- תמיד יש מקום להשתפר, ותמיד את יכולה להרגיש צורך להצטנע עד כדי העלומת...

אז קח בחשבון שלא באמת ענו לך על השאלה כפי שאתה מציג אותה עכשיו

אלא 'תלוי'- תלוי איך הוא שומר עיניים.

ואני מבינה את @סוד-ה ל... לחלוטין

זה ממש מעורר אנטגוניזם ורצון לעשות לו דווקא

לא כי יש לך עניין באופן כללי להחטיא אנשים. ממש לא. 

(תנסה לחזור לגיל 16, ולדמיין סיטואציה שההורים שלך מעירים לך על משהו שלא עשית, ועכשיו בא לך דווקא לעשות אותו, אפילו שאתה יודע שהוא לא ראוי.

זה הדוגמא הכי קרובה שאני מוצאת)

וכששאלתי, שאלתי על שומרים על העיניים, לא על מציגי הצגות. כמו שכבר הסברתי 

אבל זה התחושה שיש. שבא לך לעשות לו דווקא

וכמו שכתבת למעלה ששמירת עיניים צריכה להיות בצנעה-

אז מי ששומר בצורה נכונה- אני לא יודעת שהוא שומר. ואם אני כן שמה לב וזה מאד בעדינות- אז באמת זה לא יגרום לי לשום דבר.

מה לעשות שאנחנו רואות את אלה ששומרים עיניים בבוטות- כן או לא מציגים זה לא משנה לי כרגע, אבל אותם אנחנו רואות ולכן מגיבות לגביהם.

וזה היה באמצע הרחוב לפני 15 שנה מישהו ששם את הכובע הקטן שלו מול בנות

הצחיקה אותי נורא המופגנות...

לגבי הלא יודעת שהוא שומר - זה לא נכון. לפעמים הבן אדם נמצא בסיטואציה שאין לו איפה לשים את העיניים, ואי אפשר שלא לראות את החוסר נוחות שלו 😅

רק מניח את זה כאן

הבנתי את המושג לשונית, אבל מה זה אומר? - לקראת נישואין וזוגיות

אתה צודק שלא תמיד יש איפה לשים את העיניים- לכן הוספתי שאם הוא עושה את זה בעדינות זה בסדר.

אבל אם לדוגמא (סיפור אמיתי)

אני פותחת את הדלת של הבית שלי, ועומד גבר שאוסף כסף,

הוא מגלה להפתעתו בחורה (זה מאד מפתיע, כי למה שבחורה תפתח דלת של בית?? אז הוא בכלל לא חשב והתכונן לאופציה כזאת)

ואז הוא פשוט מסתובב חצי סיבוב הצידה-

זה משפיל מאד ובוטה מאד

תשפיל את העיניים

תסתכל מעלי (אני נמוכה מאד. זה לא קשה ) 

אבל מה זה הסיבוב הפתאומי הזה?

זה דוחה ממש

(כן, זה גם מצחיק מאד. אתה צודק)

בטוחה שיש עוד דרכים לא להסתכל עלי, שאני אראה אותם ובכל זאת ארגיש נעים

מאידך, אחד כזה לא צריך ללכת להסתובב בבתים.

ודווקא כן חוויתי את זה, מישהו הקדים תרופה למכה ותקתק בדלת עם היד על העיניים. כשהסברתי לו שאני גבר ושאני לבוש צנוע הוא השאיר את היד שם 

שהמשותף בין כולם כלל את המחשבה ש'אם אני דופק בדלת אז סיכוי של 50% שתפתח לי אישה'

אה, בעצם סיכוי גדול יותר

כי- אחרי צהריים הרבה גברים עדיין בעבודה, והרבה נשים כבר לא

ו- בחורים יוצאים מהבית בגיל יותר מוקדם.

אז- אני לא אחשב סיכוי סטטיסטי מדויק, אבל י יותר סיכוי שאישה תפתח את הדלת.

אוקי, שלב ראשון, הכנה נפשית- עברנו.

מה עכשיו?

א. אין צצורך להביע בהלה שפתחה לך אישה.

זה לא נעים לה! ממש.

ואם אתה לא מופתע- אתה לא נבהל.

ב. אולי כדאי לעמוד מראש עם ראש קצת מושפל, או עם זוית קטנה הצידה?

הרי יש סיכוי גדול שזו תהיה אישה, אז אתכונן מראש.

אולי הפריע להוא שדפק אצלך האור?

וואי ענק

​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​​

לכן אמרתי שזה נראה לי כמו דבר לא אמיתי

זו פשוט החפצה.

וזה נותן תחושה רעה גם כשאת צנועה מאד.

החפצת נשים זה ביטוי שקיים בעולם המערבי לגבי התייחסות מאד מסוימת לנשים (אישה בפרסומת למכונת כביסה..)

ומשום מה כמישהו מוריד מולי עיניים בפתאומיות, זה מרגיש לי אותו דבר

עברתי פעם ליד איזה מישהי שמבוגרת ממני בכמה עשרות שנים, והיא נעצה בי מבטים מאוד מוזרים ובצורה לא צנועה והיה לי מאוד לא נוח עם זה - זה החפצה?

בכל מקרה, לא יודע אם רגשות סובייקטיביים מחייבים את הצד השני

ושחוית אותה

כנראה נשים חוות את זה יותר ולכן זה מושג שיותר רווח לגבי נשים.

כשמסתכלים עלייך בצורה בוטה- זו החפצה. וגם כש*לא* מסתכלים עלייך בצורה בוטה זו החפצה.

ולגבי המשפט הזה:

"בכל מקרה, לא יודע אם רגשות סובייקטיביים מחייבים את הצד השני"

אני כן חושבת שיש חשיבות לתחושה של אישה שעומדת מולך.

במיוחד שיש דרכים לעדות את זה בעדינות 

אם מישהו הצליח לגרום לבחורה להרגיש מושפלת- אין לזה משמעות ביהדות? עד כמה שידוע לי דווקא יש.

ראיתי פעם שאלה ששאלו רב (לא זוכר מי זה היה), אם היה מקרה כך וכך, מקרה שלפי ההלכה הוא לא אסור והבן אדם שמנגד נעלב ומצהיר שנעלב, האם חובה לבקש ממנו מחילה?

התשובה הייתה שלא, אין חיוב, אבל מידת חסידות יש.

כדאי ללמוד את הנושא...

כתבתי למעלה על תשובה הלכתית שראיתי.

מידת חסידות יש, אבל חובה אין...

אז אין בעיה לשלב בין הנ"ל...

ברור ששמירת העיניים במחיר של לדרוך על אנשים ברחוב זה מצווה הבאה בעבירה, לא על זה דובר חח

כי כמו שכבר כתבתי קודם, כשדורכים עלינו- אנחנו יודעות שהיתה שמירת עיניים וזוכרות את זה...

כשתנהגים יפה- גם אם ראינו, לא נזכור את זה

ברצינות?????

בהנחה שאתה מתייחס לפירוש השני של המילה לדרוך מבין שני הבאים (וגם בתוך מס' 2, יותר מדוייק זה המילה השניה)...:

לִדְרוֹךְ - דָּרַךְ, שם פועל

1.הניח את רגלו ונשען עליה

2.(דרך על) העליב, השפיל

(מתוך מילוג)

קשה לי להאמין שבמצב כזה הבן אדם בכלל שמר על העיניים.

אם אתה לא מסתכל, אתה לא מסתכל על אף אחת. זה לא סלקטיבי.

שמירת העיניים ברמה כזאת אמורה להיות מידת חסידות, שא' היא כוללת את כל הנשים בעולם (כי זה לא קשור לרמת צניעות) וב' צריך להיות בהצנע, שזאת דרך החסידות.

לכן אני בספק גדול אם הוא שמר רק ממך את העיניים.

לכן נראה לי שהוא לא הסתכל עליך מסיבה אחרת. אין לי שום רעיון מה הסיבה הזאת

(אגב אעיר ששמירת העיניים מעיקר הדין, בניגוד למידת חסידות שדובר עליה פה, לא תראה ככה בכלל. בלי להכנס לדיון הלכתי פה)

וכמובן שלא מדובר על מי שמותר להסתכל עליה (אמא, אשתך, בת וכו').

בכל אופן, אני עדיין חושב שגם אם הוא אחד שמנסה ולא תמיד מצליח, זה לא מעיד עליך, אלא עליו.

ולי אישית לא נראה שזה היה קשור לשמירת העיניים, אבל זה כבר סתם ניחוש

אני מאמין שהוא כן אחד ששומר על העיניים, ואת מספיק צנועה

רק היה שם עוד משהו שעבר לו בראש וקצת בלבל אותו...

לא רואה צורך להתחיל בניחושים..

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

השפעה חיובית;)

כתבת בפורום הנכון?

אל תתייאש. בע"ה שלך תבוא כמה שיותר מהר🙏

אוח ישע למתולתל ואני יש דודא אליך 

סליחה @הרמוניה 

בגדת ככה בשירי נשמה? (כן, ככה אני קוראת למזרחית😛) 

אהה אליסיה משהו מה שמה

כן?

נהייתי קצת אובססיבי לשירים שלה ולאחרונה התחלתי לשמוע את כל האלבומים שלה מהעבר, אפילו נרשמתי לTIDAL רק בשבילה.

היא ממש מיוחדת. למען האמת זה בעיקר בגלל הפרסונה... יש לה לב טוב והפרסום לא גרם לה לאבד את זה.

האמת שמאז הנערות לא שמעתי מזרחית קלאסית רק מזרח חסידי חח .. האייל גולן זה היה יותר נוסטלגיה בשבילי אז שמעתי תקופה מסוימת.

מה שאני שומע עכשיו זה בעיקר את אליסיה וחסידי קלאסי. (חח רק אני מסוגל לעשות את השילובים האלה 🤣🤣)

לבריאות

למה, זה הגיוני. אתה גם: יהודי, גם ישראלי, גם מזרחי, גם בן אדם בעולם, גם ילד לשעבר, גם .... הרבה זהויות.

TIDAL זה כמו ספוטייפי רק באיכות גבוהה יותר ...HiFi .. אני משלם רק 20 ומשהו שקל בחודש..

אשכול פריקה חושפני ופוטוגני לא יעזור לך לשחזר את הכבוד האבוד שלך. יש דברים שקשה מאוד לתקן. אפילו הייתי אומר ביזיון...

אני אחזור לי למוזיקה החביבה עלי ואתענג על החברה שאני מארח לעצמי

יום אחד גם אתה תחזור בתשובה

🍿

זה לא יפה אם את אומרת שמזרחית= שירי עגבים...

יש הרבה שירי עגבים וגם סתם שירים מטומטמים שהם לא מזרחיים

ולצערנו רוב המוזיקה היום (בין הפופ הרגיל ובין הפופ המזרחי) היא מטומטמת. בזכותה אתה מעריך יותר מוזיקה איכותית ונהנה ממנה...

השוני שיש בין הפופ המזרחי של היום לבין ימי תחילת ואמצע הז'אנר הזה- לפני עשרים שלושים שנה, בולט מאוד. כבר אין זכר היום למוזיקה שהיו עושים אז.
 

אבל גם היום מדי פעם יש הבלחות, אפילו מדהימות.

נניח פאר טסי הוא מאוד מוכשר, ומי שיסתכל מהצד לא יכול להבין איך מי שכתב והלחין את "מה יהיה מחר" מבזבז את הכשרון שלו על שירים טיפשיים.

אבל שמה הדור נמצא. תרבות רדודה ואנשים שנמצאים בבוץ רגשי, שצמאים לצאת משם ולהגיע לעומקים רגשיים ולקשר אמיתי, אבל הרבה פעמים לא באמת יודעים מה זה כי הם לא חוו את זה או לא מאמינים שיגיעו לזה.

השיר הראשון חסום לי🤭 והשני לא

נכון