ואני לא יודע להגיד האם הם חצו את הגבול או לא.
אני חושב שאם נשמע פה האם יש אנשים שהלכו בדרכם?
זה באמת שינה את חווית הזוגיות?
האם אנשים באמת נפלו הרבה ב7 נקיים?
וכל דבר נוסף
מה עומד מאחורי כל זה ולהלן אחת מהתתי-כותרות שם:
"אל תחכו לרב ! קחו אחריות על עצמכם ובלה בלה בלה"
כותרת שמשקפת בדיוק את ה"השקפה" העומדת מאחורי העניין והיוזמה. יוזמה שאם חלילה היתה תופסת תאוצה, היתה מחריבה את עם ישראל קדושים מבפנים.
האם אנשים באמת נפלו הרבה ב7 נקיים? - מעולם לא שמעתי שזה כל כך נפוץ כפי שהם טורחים לתאר. זה קשה אך עם ישראל "גוי קדוש" ואוי למלעיזים על נשי ואנשי ישראל שמקריבים את תאוותיהם על מזבח טהרת המשפחה, מתוך אהבת הבורא יתברך וכן, גם אהבת איש ואשתו.
ונניח שנפוצים כל כך האנשים שנופלים ב-7 נקיים - זה באמת משנה ?? אם אנשים נופלים בגניבה, אלימות, קנאה, שמירת שבת או כל מצווה אחרת, זה אומר שצריך לחפש הקלות בקיום אותן מצוות ?????
האמת - לא עורר אצלי כעס, עורר אצלי גועל, עצב עמוק ועלבון בשם בנות ישראל שמקפידות לעשות את מה שמקימי האתר הצדקנים מכנים "14 בדיקות נוספות ובדיקה ארוכה" כדי להיות טהורות לבעליהן. מי שתקפיד (כמו נשות ישראל היקרות) פעם אחת על כל החומרות הכאילו מוגזמות ותעשה את כל הבדיקות הכאילו מיותרות לשם שמים, תעלה מהמקווה בתחושת טהרה אמיתית, תחושה שאין שניה לה, תחושה עמוקה שכנראה תומכי הגישה הנלוזה הזו שכחו או מעולם לא חוו, כי לא רצו לעשות "בדיקות מיותרות"....
ולסיכום - בדיוק בתשעת הימים לראות דוגמא חיה של "מהרסייך ומחריבייך ממך יצאו".
נ.ב: הזלזול העולה מבין שורות תגובתי אינו מופנה אל פותח/ת השרשור כמובן.
לשמור את המצווה מדאורייתא בלבד [נידה ולא זיבה] על זה הוא עודד אותם וביקש מהם לשוב ולשקול מחדש קבלת כל ההלכות מדאורייתא ומדרבנן.
התשובה ארוכה אי אפשר להביא חלק קטן.
לשמור את המצווה מדאורייתא בלבד [נידה ולא זיבה] על זה הוא עודד אותם וביקש מהם לשוב ולשקול מחדש קבלת כל ההלכות מדאורייתא ומדרבנן.
התשובה ארוכה אי אפשר להביא חלק קטן.
לשמור את המצווה מדאורייתא בלבד [נידה ולא זיבה] על זה הוא עודד אותם וביקש מהם לשוב ולשקול מחדש קבלת כל ההלכות מדאורייתא ומדרבנן.
התשובה ארוכה אי אפשר להביא חלק קטן.
לשמור את המצווה מדאורייתא בלבד [נידה ולא זיבה] על זה הוא עודד אותם וביקש מהם לשוב ולשקול מחדש קבלת כל ההלכות מדאורייתא ומדרבנן.
התשובה ארוכה אי אפשר להביא חלק קטן.
ומה נידה?
זיבה באשה זה דם ונידה באשה זה דם. איך תדע להבדיל? ואז אתה נכנס לספקות מדאורייתא. זו הסיבה שהחמירו.
אי אפשר לומר שזה מדרבנן בפשטות כזו.
ומה נידה?
זיבה באשה זה דם ונידה באשה זה דם. איך תדע להבדיל? ואז אתה נכנס לספקות מדאורייתא. זו הסיבה שהחמירו.
אי אפשר לומר שזה מדרבנן בפשטות כזו.
ומה נידה?
זיבה באשה זה דם ונידה באשה זה דם. איך תדע להבדיל? ואז אתה נכנס לספקות מדאורייתא. זו הסיבה שהחמירו.
אי אפשר לומר שזה מדרבנן בפשטות כזו.
ככה
https://www.puah.org.il/ViewArticle.aspx?ArticleId=194
זה המענה של מכון פועה על כל הסוגיה של עקרות הלכתית בגלל חומרת רבי זירא או תקנת רבי בשדות.
סוגיה סבוכה לא לדון בקלות ראש. מאמר של הרב אריה כץ כתשובה לד"ר דניאל רוזנק.
הטענה שלהם היא קראית שרוצה להחיל את דיני נידה בלבד מדאורייתא ולבטל את תקנת חכמים להחמיר על אשה כזיבה.
נידה לא צריכה לחכות הרבה זמן כמו זיבה. הדין הרבה יותר קצר ופשוט. אבל מאחר ואיננו יודעים להבדיל [כבר החכמים] בין דם טמא לטהור זה לא חל ובחרו להחמיר.
ברור שמצב של עקרות הלכתית הוא בעייתי מאין כמוהו השאלה היא אם זה באמת המצב??
הרב בני לאו בעצמו לא הסכים עם דעותיו ומסקנותיו של ד"ר רוזנק.
צריך להבין שתקנות וקבלות של חכמים שהתקבלו בעם ישראל אינם קלות להיתר או למשחקים כלשהם.
אף אחד לא יודע לראות ולהבחין בין דם נידה לדם זיבה. מכאן שזה ספק דאורייתא.
הקב"ה מסר תורה לבני אדם ומסר כללים שלהם אנחנו מחוייבים אם חכמים ככה קבעו [לפני חתימה!! של הש"ס] אין על זה מחלוקת וזה מחייב.
אם מישהו לא מחוייב לחכמים שלא יהיה מחוייב הוא גם לא מחוייב לקב"ה. מה זה הגישה הזו אם לא דאורייתא אז כלום? הקב"ה לא חבר שלו ולא צריך טובות.
הוויכוח הוא על עיקרי יהדות ומסירת תורה ולא על עקרות הלכתית מדומיינת.
האבסורד הוא שהם קוראים למהפך מהעם אבל חומרת רבי זירא ותקנת רבי בשדות התחילה מהעם דווקא... נהגו בנות ישראל...
הם לא החמירו באו התקנות והחמירו
אתה לא יכול לשפוט וגם החוטאים בנים של ה׳
בעצם מה שאני אומר צריך לשמור שבועיים בגלל שהחמירו וככה החליטו אבל זה גרם להרבה אנשים לחטוא וגורם זהו 
הטענה שלהם היא קראית שרוצה להחיל את דיני נידה בלבד מדאורייתא ולבטל את תקנת חכמים להחמיר על אשה כזיבה.
נידה לא צריכה לחכות הרבה זמן כמו זיבה. הדין הרבה יותר קצר ופשוט. אבל מאחר ואיננו יודעים להבדיל [כבר החכמים] בין דם טמא לטהור זה לא חל ובחרו להחמיר.
ברור שמצב של עקרות הלכתית הוא בעייתי מאין כמוהו השאלה היא אם זה באמת המצב??
הרב בני לאו בעצמו לא הסכים עם דעותיו ומסקנותיו של ד"ר רוזנק.
צריך להבין שתקנות וקבלות של חכמים שהתקבלו בעם ישראל אינם קלות להיתר או למשחקים כלשהם.
בתר דאביקו ביה. יתבו תלתא יומא בתעניתא בעו רחמי [ישבו שלושה ימים בתענית וביקשו רחמים]. נפל להו פיתקא מרקיעא דהוה כתיב בה [נפל להם פתק מהשמים שהיה כתוב בו] 'אמת' [=כלומר, שאלוהים מסכים לבקשתם]. אמר רבי חנינא, שמע מינה [למד מכאן ש]חותמו של הקדוש ברוך הוא 'אמת'. נפק כגוריא דנורא [יצא (יצר הרע) כאריה של אש] מבית קדשי הקדשים. אמר להו [זכריה] נביא לישראל: היינו יצרא דע"ז [זהו יצר של עבודה זרה!] בהדי דקתפסי ליה אישתמיט ביניתא מיניה [בעת שתפסו אותו נמרטה שערה ממנו] ואזל קליה [והלך קול זעקתו (מכאב) מרחק של] בארבע מאה פרסי [פרסה]. אמרו היכי ניעבד, דילמא משמיא מרחמי עליה? [אמרו: מה נעשה? שמא מהשמים ירחמו עליו (אם ננסה להורגו)]. אמר להם נביא, שדיוהו בדודא דאברא וכסיוה באברא דשייף קליה [זרקו אותו בדוד של עופרת וכסו אותו בעופרת שתכסה את קולו (ולא תישמע זעקתו). דכתיב (זכריה ב) "ויאמר זאת הרשעה וישלך אותה אל תוך האיפה וישלך את האבן העופרת אל פיה". אמרי [אמרו] הואיל ועת רצון הוא, ניבעי רחמי איצרא דעבירה [נבקש רחמים שניפטר גם מיצר העבירה (יצר המין)]. בעו רחמי [ביקשו רחמי שמים] אימסר בידייהו [ונמסר בידם]. חבשוהו תלתא יומי [כלאו (את יצר המין) שלושה ימים]. איבעו ביעתא בת יומא לחולה ולא אשכחו [היו זקוקים לביצה בת יומה לחולה ולא מצאו (מכיוון שפסק יצר המין בעולם לא נוצרו ביצים)] אמרו היכי נעביד [מה נעשה?] ניבעי פלגא פלגא מרקיעא לא יהבי [אם נבקש רק חצי, מחצית מהשמים לא יתנו]. כחלינהו לעיניה [עיוורו את עיניו של היצר] אהני ביה דלא איגרי איניש בקרובתיה [והועיל הדבר, ששוב אין אדם מתגרה (מינית) מקרובות משפחתו].
הרמב"ם כבר כתב שזבה וזב זה רק שיתוף השם ואין קשר בין הדברים.
זבה זה דם שהוא לא דם נידה. אינני יודע אם מקורו במחלה או לא אך הוא דם!
האם אתה יודע להבדיל בין דם נידה לדם זבה? רק לשיטת רש"י וחלק מהראשונים הנידה והזבה לא מופיעים באותו הזמן. [כל שיטתם היא רק לפי רש"י]
מאחר ולא באמת ידעו להבדיל כבר בזמן הגמרא נהגו בנות ישראל חומרא ואיסור. למה? כי זה מדאורייתא!
הרמב"ם כבר כתב שזבה וזב זה רק שיתוף השם ואין קשר בין הדברים.
זבה זה דם שהוא לא דם נידה. אינני יודע אם מקורו במחלה או לא אך הוא דם!
האם אתה יודע להבדיל בין דם נידה לדם זבה? רק לשיטת רש"י וחלק מהראשונים הנידה והזבה לא מופיעים באותו הזמן. [כל שיטתם היא רק לפי רש"י]
מאחר ולא באמת ידעו להבדיל כבר בזמן הגמרא נהגו בנות ישראל חומרא ואיסור. למה? כי זה מדאורייתא!
הרמב"ם כבר כתב שזבה וזב זה רק שיתוף השם ואין קשר בין הדברים.
זבה זה דם שהוא לא דם נידה. אינני יודע אם מקורו במחלה או לא אך הוא דם!
האם אתה יודע להבדיל בין דם נידה לדם זבה? רק לשיטת רש"י וחלק מהראשונים הנידה והזבה לא מופיעים באותו הזמן. [כל שיטתם היא רק לפי רש"י]
מאחר ולא באמת ידעו להבדיל כבר בזמן הגמרא נהגו בנות ישראל חומרא ואיסור. למה? כי זה מדאורייתא!
הרמב"ם כבר כתב שזבה וזב זה רק שיתוף השם ואין קשר בין הדברים.
זבה זה דם שהוא לא דם נידה. אינני יודע אם מקורו במחלה או לא אך הוא דם!
האם אתה יודע להבדיל בין דם נידה לדם זבה? רק לשיטת רש"י וחלק מהראשונים הנידה והזבה לא מופיעים באותו הזמן. [כל שיטתם היא רק לפי רש"י]
מאחר ולא באמת ידעו להבדיל כבר בזמן הגמרא נהגו בנות ישראל חומרא ואיסור. למה? כי זה מדאורייתא!
"טרוליות" בלעז.
גם לפי הנושא, גם לפי הניסוח (גם אם נתעלם מהגיל ששהכותב ייחס לעצמו..)
מי ש"לא יודע אם הם חצו את הגבול", לא שואל אם יש פה כאלה שהלכו בדרכם, כאילו ב"תמימות".. וכאילו מה שמישהו "כאן" עושה, מגרד את דברי ר' זירא...
ועוד יותר אם זה "שינה את חווית הזוגיות" (ממש נושא ציבורי..).
ובוודאי לא "האם נפלו הרבה" (עוד יותר ציבורי..).
מי שרוצה להסית נגד ההלכה, יכול לכתוב זאת בפירוש, בלי התחכמויות והעמדות פנים. היום לרפורמים יש אתרים, אין צורך להרחיק עד הנה. "אפשר" גם סתם להציע לא לקיים הלכות, בין הלכות נידה בין אחרות. את ה"הצלחה" המשפחתית של העולם שאינו שומר טהרת המשפחה, אפשר לראות בעליל. לא צריך ללכת רחוק, בלי קשר לכך שבעיות פרטניות, מסיבות אחרות, יכולות להיות כאן ושם.
ומכיוון שהוזכר, מן הסתם במגמה להסית נגד ההלכה המקובלת: אין מישהו בעולם שיכול לבטל תקנת רבי זירא, שזה מנהג בנות ישראל.
יהודים, כבר הרבה-הרבה דורות חיים כך, בונים משפחות מפוארות, לא נכשלים בגלל הכמה ימים הללו, וגם לא נכשלים בהלכות נידה החמורות והריסת צורת בית ישראל, בגלל אי הקפדה על כך (שכל בר דעת שקצת בקיא ביסודות ההלכות הללו, יודע שזו אשליה אחת גדולה לחשוב שבאמת עניינית היה אפשר היום בלי זה, נוסף על ערך שמירת התקנה והמנהג החמורים).
ו"חווית הזוגיות" אינה מתחילה מהבלים כאלה. וגם לא ה"עקרות ההלכתית" בראש מעייניהם... כידוע, הכי הרבה ילדים זה אצל המשפחות המדקדקות בהלכות נידה, ולא אצל כל מיני מחפשי "חידושים" מסוג זה.
מי שיש לו בעיה פרטית, יודע אצל איזה גדולי עולם ללכת כדי לפתור את בעייתו.
הקיצור, לא טובת בית ישראל, הכללי והפרטי אלא הרצון לקעקע את כל היקר והקדוש, שבונה את בתי ישראל במתכונתם המקובלת והיפה.
ראשית, ספציפית סגנון ההודעה בפתיחת השרשור - מעיד על כך שלא מדובר על מישהו שהבעיה שלו היא מתבים "ממש בעייתיים" חריגים..
לגבי בעיות חריגות כמו שציינת - האופן ששכתבת רק מחזק את הגישה הנגדית.
למה? כי אתה כותב, "אין אומץ הלכתי".. "התפיסה הרבנית".. "הרבנות מאבדת את הציבור".. "הגיע הזמן שיקומו רבנים".. -
הסגנונות הללו, מה הם מראים? מראים על התייחסות ל"רבנים", ככלל. הרי אתה טוען שכך "התפיסה הרבנית".
מצד שני, אתה מצפה מ"רבנים"?
וכאן הבן שואל: מי האדם שיכול לומר "הגיע הזמן שיקומו רבנים" וכו'.. הרי הוא צריך להיות גדול שבגדולים, ענק. אחרת, מניין לו הידע והזכות לומר לרבנים מה עליהם לעשות? מאיפה הכרת כל פרטי שיקולי פסיקת הלכה? האם מישהו כאן הוא בגדר הזה?
כמו כן, האם אתה, במקרה זה, באמת מכיר פוסקי הלכה מובהקים, גדולי גדולים, איך הם מטפלים בבעיות קשות?
אז האמת היא, שכאשר יש בעיות קשות, למשל "עקרות הלכתית" מה שנקרא, שזה לא דבר מצוי - כמובן של"רבנים", בוודאי לגדולי הפוסקים, זה דבר שאיכפת מאד. יש מאמצים, גם הלכתיים וגם רפואיים.
ולומר שזה מאפשר ביטול הענין הגדול והחמור של "תקנת רבי זירא", שיש לה השלכות כלל ישראליות חמורות מאד - ומעבר לתחום של הלכות נידה בלבד, אלא של כל הנהגת תושבע"פ בעם ישראל - דבר כזה, בלתי אפשרי לומר, ואם היה אפשר - זה היה באמת רק ע"י גדולי עולם לגמרי. ממש. הדרך ה"רפורמית" היא הזלזול ביסוד הזה. ואז הדרך קצרה אל מה שהגיעו אלו המכונים רפורמים, בתחומים נוספים. היסוד הוא הקלות דעת כלפי הליכות עם ישראל וכלפי מי אמור להכריע בהם.
כמו שבענייני רפואה, לא יבוא כל אחד ויאמר ש"הרופאים צריכים להכריע ש..." כי אין לו הראיה הכוללת, אפילו שקרא משהו באנציקלופדיה - עוד יותר בענייני הלכה כאלה.
לפוסקים יש אומץ רב, אל דאגה. וגם אחריות רבה. והם מחליטים במה אפשר להקל ובמה לא - ואיזה דברים אינם בתחום סמכותם כיום. ויש להם שיקולים רחבים, כנ"ל, גם "מקומיים", גם של כללי פסיקה, גם של שמירה על היהדות בכללה.
ואם מישהי בגלל זה תעבור על ההלכה, זה מצער. אבל יתגן שיותר מצער אם יפרץ גדר כללי באומה, על כל ההשלכות.
הרבנים תמיד מוצאים "פתרונות מתוך ההלכה", דורי דורות. לא תמיד זה "להתיר" הלכה זה לא "משחק כבקשתך".
הנה, "סרבנות גט".. הרי כבר רבינו תם קבע סנקציות לפי האפשרי כשצריך. אז מה ה"טענה" (מלבד שלא פעם זה סתם סיפורי מעשיות. אחוז ה"סרבנות" האמיתית קטן מאד, אם כי כל מקרה עולם ומלואו)?.. אלא מה? שבגלל זה "יתנו" מראש שבמקרה כזה בי"ד מפקיעים למפרע את ממון הנישואין? כלומרף יתברר שהכל היה ביאת זנות? זה יותר טוב? אולי זו הריסה כללית לגמרי?
אז מוטב להשאיר לבעלי המקצוע, קרי, גדולי חכמי ישראל, את הנושאים הללו - ולאחוז בכלל הבסיסי של הכבוד העצום לרבותינו בפרט ראשוני ראשונים, אמוראים...
רק השרשור על קלות הדעת לערוך "דיון" בין כל מי שיודע לכתוב, על דברי רבי זירא, מראה כמה הדרך הזו בעייתית.
כשהרב עובדיה זצוק"ל לקח על עצמו את עול התרת עגונות יום כיפור, אף אחד לא האשים אותו ברפורמיות, עד כמה שידיעתי משגת
לא ניתן להאשים רבנים בחוסר אומץ. אנשים בעלי שיעור קומה רוחני שמגיעים להיות רבנים, הגיעו לשם בין היתר גם מההבנה של אחריותם כלפי ציבור יראי ה', ומתוך הבנה שהיתרים הם לעיתים מדרון חלקלק...רבנים הם לא רק הלכה אלא גם השקפה, והשקפה יהודית גורסת בין היתר שאדם צריך לגדור לעצמו גדרים כדי לא ליפול באיסורים....
לא מדובר במקרים החריגים ממש שלעיתים גדולי עולם מחפשים בנרות היתרים. רוב העם לא צריך היתרים שהם כאמור מדרון חלקלק לכל הציבור שרק שומע מפה לאוזן (או מפורום) על "היתר שנתנו לבן דוד שלי..."
באמת מועטה. מועטה מאד אפילו, כנראה.
להגיד "הנטיה היא לא להתאמץ" על מה שאינך מכיר - זה בערך כמו להביע דעה על הנכונות של החוקרים בכור האטומי בדימונה להתאמץ..
שטות גמורה להגיד ש"הכי קל להגיד אסור".
פוסקים גדולים, שהם אלה שאמורים להכריע בסוגיות כבדות משקל, בודקים את הדברים בעומק וביסודיות. את ההלכה ואת המציאות. אתה משחק באש.. כי אתה מדבר על מה שאינך יודע - כשהוא נוגע לגדולי תלמידי חכמים. כדאי שתתעדכן.
ואלו גם הכי רגישים לצער הבריות, שוקדים על האפשרויות לעזור לבני אדם מתוך תורה ועפ"י דרכה.
מי אמר לך ש"שיש היתרים להרבה דברים"?.. כך לא פוסקים הלכה. מי שבקיא בתחום, יודע את הדעות השונות, יודע את כללי הפסיקה, יודע מתי אפשר לסמוך על פוסקים יחידים ומתי לא - ולאיזה דברים אין "היתר". הלכה זה לא משחק.
אין דבר כזה "טאבו הלכתי" בדברים שאינם איסור גמור. ופוסקי הלכה יודעים יפה מאד איזה דברים אפשר להתיר "במצבים מסויימים" - וללא כל דבר הוא כך.
ומי אמר ש"רבנים שמראים אומץ" זה מי שמתיר מה שאי אפשר להתיר מבחינה הלכתית? אולי אלו פשוט לא תלמידי חכמים גדולים? יש הירארכיה בתורה. בשאלות יסוד, לא כל אחד יכול להכריע, אלא ממש גדולי הפוסקים. יש להם כתפיים רחבות, ויודעים כיצד להכריע. וגם שומעים כל סברא שמישהו יאמר, גם קטנים מהם.
אבל ההכרעה, אינה ע"י כל אחד. מי שחושב שבדברים המקובלים בישראל מדורי דורות, והוכרעו ע"י אמוראים וע"י ראשונים, יכול איזה מישהו שקצת למד, "להכריע ההיפך", פשוט אינו מבין מהי דרכה של תורה.
וסליחה אם נפגעת, ממש לא התכוונתי. אבל אין ספק שעצם היותך גבר גורעת מהדיון...
(כמו למשל שנשים דנות על התמודדות גברית בנושא היצר...מסכים שהיא לא במקום שלו אז יותר קשה לה להבין עד הסוף?..)
ד"ר רוזנק מדבר על דברים שנשים חוות, הסיבה שמזדהים איתו זה לא כי הוא גבר זה כי הוא מבין מה עובר עלינו ומדבר בהתאם.
ושוב, מניסיון מר, לרופאים יש הרבה פעמים נטיה לזלזל בהשפעות של הורמונים על נשים וזה בא לידי ביטוי בהרבה דברים שלא פה המקום להרחיב.
כל אישה שלקחה הורמונים והפסיקה יודעת את ההשפעה של זה על הגוף זה בכלל לא ויכוח זה נתון
אם קשה לך לקבל את זה, מבינה, רק אל תצא בהצהרות שזה לא מזיק כי זה כן
ובנוגע לטענה האחרונה- ההורמון נמצא בגוף בדיוק במינון שצריך ולהוסיף על זה זה לא נכון וזה פוגע. (ורק מזכירה לך שהדיון התחיל מנשים שהמערכת שלהן מתפקדת מצויין, לא מדברת על מקרים שיש צורך בהתערבות רפואית בשביל להיכנס להריון..)
סמנטיקה של תרופה לא תרופה פחות משמעותי בעיניי. סבבה אל תקרא לזה תרופה. תקרא לזה הוספת הורמונים מיותרת.
הוא העיר על דבר נכון מאד.
כיצד ד"ר רואה עצמו בר סמכא (אם ראה, לא קראתי את דבריו) לפסוק הלכה. בוודאי בדבר שגדולי עולם חיוו בו דעתם, בוודאי בדבר שגם לא כל רב יפסוק.
וגם המסקנה לא נכונה.. לצערנו, דווקא בגלל גישות שטחיות ביחס להלכה ומשמעותה, ואי הבנה מי מומחה למה - יכולים אנשים שמחפשים קולות כאילו ההלכה היא איזה משחק, להיתלות בדברים כאלה.
זה לא חוסר חיבור בין הציבור לרבניו.. אנשים שרוצים להיות קשורים וקשובים לרבנים, מוצאים לעצמם חיבור מצוין. אבל מי שלא רוצה, הרבנים לא יוכלו ולא ירצו לכפות עליו "חיבור" אליהם.
חבל להאשים בכל רצון לשטחיות, את ה"רבנים"..
לא יודעת מהו הפתרון.
א. מסגנון ההודעה ברור מה הכיוון. וזו לא הודעה "תמימה". ומה שעומד מאחריה אינו בעיה ספציפית של מישהי במצב לא מצוי.
ב. את המציאות, המעשית וההלכתית, אפשר להכיר.
ג. בסגנון השאלה הזו, אפשר להגיע רחוק. כך שואלים גם על ממזרים, מה הם אשמים (באמת לא אשמים) וכו' וכו'.
כשיש בעיה נקודתית למישהו/י, מתייעצים עם גדולי הפוסקים. במה שההלכה מאפשרת ללכת "לקראת", ילכו. במה שלא - אף אחד לא ישיג דברים ע"י "הפגנות". יש דרכה של תורה, ורחמנותם שלך חמים על בות ישראל אינה פחותה משל אף אחד כאן. ויש להם גם רחמנות על קיום עם ישראל ותורתו.
ולא להחמיר
ואני מדבר על הרוב, כנראה שזה היה מטרת ההודעה של הנ״ל. אם תעשה סקר בעולם תראה שרוב היהודים היום שומרים רק מחזור וזהו ולא 14 יום תמימים הרבה לפני ביוץ יש פה נושא הלכתית שבהחלט מצריך דיון של גדולי הדור ואני דמבר על כל גדולי הדור מהקשת הדתית והחרדית, זה שיש פה צדיקים ואומרים זה ההלכה וכו וזהו זה נחמד לרוב הציבור זה לא עובד מאלה שאטאיסטים עד אלה שמתרסקים או לא מעניין אותם בכלל, חשבתם על זה שאולי יש לו את הבעיות האלה? לכן הוא שאל את כל זה .
metorafiהשאלה אינה לאלה שלא שומרים הלכה.
השאלה היא למי שכן שומרים הלכה.
ומי ששומר הלכה, הולך עפ"י פסיקתה. ולא משנים את ההלכה, כי יש "הרבה לא דתיים"....
וגדולי ישראל אינם צריכים "הזמנה" לדון בנושאים כאלה. הם מודעים להם כל הזמן.
אם היו אומרים להם שצריך רק עוד טיפה יש מצב שהיו שומרים אבל ברגע שאמרת שבועיים מראש זה דבר אבוד . אותם אנשים (וגם אחרים) כמובן לא יכולים להבחין מה נידות ומה זיבה, מה דם טוהר ומה לא. בדיוק כמו שהיה בזמן שהתקבלה תקנה זו - ועוד יותר מכך.
אשר על כן, לא יהרסו את כל טהרת בית ישראל (וברור שאם יגידו לכאלה, תטבלו אחרי שבעה ימים בלבד - שמא יצא לכם מזל ולא עברתם על דין תורה..אז זה היה הופך לנוהג נפוץ - וגם אלה ששומרים כראוי היו נכשלים, ונמצאת מטמא את עם ישראל. זו דוגמה אופיינית איך משחקים בדברים הכי חמורים כאילו זה איזה משהו קטן. באף מדע לא היו מעזים לעשות דבר כזה. רופא שהיה עובד כך במקצועו - היו מפטרים אותו. אז גם הרופא החביב - שאני מכיר מלפני שנים רבות - שראה לנכון לחוות דעה בענין זה, יואיל להתמקד בתחום מומחיותו - וישאיר את ההלכה למומחים לה).
ובכלל, באיזה מקצוע שמענו, שמי שאינו מומחה בו, מביע דעה בעניינים חמורים? גם ברפואה עושים כך? כל אחד יביע דעה לגבי ניתוחי לב וכו'?
ומה זה "לחפש את הבבדלים בין נידה לזבה"?.. זה ענן שתלוי בימים שהיא רואה. לא שייך ל,חיפוש הבדלים". כדאי ללמוד את הנושא מיסודו. זה לא שכעת "ממציאים את הגלגל" מחדש.
זכותנו לחשוב אחרת זה חלק מהיופי שהדיון, אני חושב שפשוט גדולי הדור צריכים לדון בנושא מחדש . בגלל שזה גורם לים בעיות , ויכול להיות שאם יקלו ל 7 נקיים יהיה יותר בעיות . אבל צריכים לדון לפני ששוללים בכל אופן להגיד בנות ישראל החמירו על עצמם לא טופס היום הרוב רוצות להקל , אז מה שנשאר זה התקנות של גדולי הדור
עכשיו רוצים להחמיר יופי רוצים להקל יופי אבל שידונו בזה . מה שהיום "כולם מביעים דעה בהכל", זה לא כבוד גדול..
במתמטיקה, לא מביעים דעה, כי יודעים שאין להם מה לומר.. לא חוכמה "להביע דעה" בעניינים שיכולים להכשיל את הרבים.
ואני לא כותב על "שבעה נקיים" בלי להבין בכך, אלא מתוך מה שלמדתי - וגם מתוך מה שלמדתי במה אני לא מבין וצריך להשאיר את המקום לגדולי עולם.
אני מסכים שלפעמים יש יופי בדיון בגלל דעות שונות - לא כאשר משחקים בנושאים חמורים בלי כלים בסיסיים.
ולהגיד לגדולי הדור על מה צריכים לדון, זה ממש לא שייך. הרי בשביל לדעת על מה גדולי הדור צריכים לדון ועל מה לא - צריך להיות מישהו מהם. וגם ברפואה, אדם אחראי לא אומר למומחים באיזה תחום זהם צריכים לדון עפ"י מה שראה באייזה ספר מדע פופולרי.
ומה שאתה כותב, רק מוכיח על כך. אין דבר כזה "בנות ישראל החמירו על עצמן לא תופס היום הרוב רוצות להקל"... זה לא שייך ל"דעה", אלא להבנת הטקסט, להבנת המושג ההלכתי. כבר כתבתי על כך מקודם, "החמירו על עצמן" זה הסבר איך נוסד המנהג. כמו דברים אחרים שעם ישראל נהג והפכו להלכה.
עפ"י כללי הפסיקה, ברגע שדבר התקבל כמנהג ישראל שיש לו בסיס הלכתי, אז אי אפשר לומר "פוס.. כעת אני כבר לא רוצה"... יש לכך כבר גדר של הלכה. לכן, לא שייך אם היום רוצות להחמיר או להקל.
שלא לדבר על כך, שגם האמירה של "רוצות" או "לא רוצות" היא אוורירית. יש גם ש"לא רוצים לשמור שבת". מנהגי ישראל לא נקבעו עפ"י מה שאנשים שאינם יראי ה' מעוניינים. בוודאי לא הלכות.
אין מה לעשות, יש תחומים שצריך ללמוד אותם היטב לפני שמביעים דעה, או לפחות, לדעת שלא יודעים.
ודעתך שאין מה לדון ודעות של אחרים זה לדון ולהקל ולהסביר למה מקלים חחאני לא חושב שכל אחד שמעלה סברה ללא קשר גם ראוי למקום לדיון רציני, אבל במקרה של הטענות של ד"ר רוזנק דווקא כן התפתח דיון כזה, וענו לו תשובות מאוד מאוד מפורטות, על כל הטענות שלו. כולל הטענה שאתה מציג לגבי "קבלו על עצמם בנות ישראל".
אתה יכול לראות כאן בשרשור הפניות לתשובות של "נשמת" ושל "מכון פועה". לא משאירים טענה אחת שלא דנו בה לעומק.
שלא שומרים.
זו אי הבנה של כללי פסיקה אלמנטריים, וגם של המציאות עליה מדובר.
זה לא סתם ש"נשים קיבלו על עצמן"..
בנות ישראל נהגו כך, מתוך מציאות של אי אפשרות להבחין, בהמון, בין סוגי הראיות השונים וכו' - שזה נושא הלכתי שלא כאן מקומו.
רבי זירא נתן לזה גושפנקא.
מנהג שנהגו עם ישראל, דבר שקיבלו על עצמם ואינו מנהג שטות - אין בי"ד שיכול לבטל. זה לא כמו בי"ד שקובע דבר, שיכול בי"ד חבירו הגדול ממנו בחוכמה ובמנין, לבטל.
וכמובן, מנהג של "בנות ישראל" במה שנוגע אליהן, הוא מנהג-ישראל. אין אפלה, גברים או נשים...
ולהגיד, "כשמבינות עכשיו שזה יכול לפגוע באשה/בזוגיות" - נו... אלא שנראה מדברייך שאת שואלת בתום לב.
אז קודם כל - מעבר למה שהוסבר על אי האפשרות לבטל מנהג ישראל - הלכות נידה החמורות לא השתנו. אותה בעיה שהיתה אז, יש גם כעת.
דבר שני, דורות-דורות עם ידראל חי כך, עם "זוגיות" יותר טובה ויציבה מאומות העולם. גם בזה לא התחדש דבר ב"הבנה עכשיו".
דבר שלישי, זה לא איזה "אגודת הנשים".... יש כללים איך מנהג מתקבל. זה לא "הבנות החליטו - הבנות יבטלו"..
וממילא, דבר רביעי, מובן גם שלא שייך לומר, "פתאום צריך גבר שיכריע". אלו הכרעות בצרות פסיקת ההלכה. ברגע שה"מנהג" הזה הפך להלכה - יש לגביו כל כללי פסיקת ההלכה המקובלים.
אני לא סובל את "חכמות" כאלה - וזה לא בא מ"לשם שמיים".
הנה, מה שאת מצטטת מהם כעת, רק מראה את האבסורד. ממש ניצול של אי ידיעה של אחרים. "נשים קיבלו ונשים ישנו".. כל מי שקצת יודע איך בנויה ההלכה ומסורתה, מבין כמה זה נלעג - וגם כמה זה, בעצם, לועג, לכל מסורת תורה שבעל פה..
[ואת בסדר. סה"כ שאלת לפי מה שהציגו שם]
תשובה של מכון פועה, גם מבחינה הלכתית וגם מבחינה רפואית-
אני לא מכניסה את ראשי לדיון הזה.
רק רוצה כן לציין שבעבר, לפני לא הרבה שנים, לא ידעו מספיק על מערכת הרביה ולכן לא ידעו ששבעה נקיים עלולים למנוע הריון לפעמים. היו הרבה זוגות חשוכי ילדים משלל סיבות שמטופלות בימינו. כך שכן יש מקום לדיון הזה. לא הייתי אומרת שהוא נולד מצורך לנגח אלא מצורך אמיתי.
וזה דבר דווקא די נפוץ, ולא כפי שנטען פה.
הטענות על ה"נזקים" לכאורה שמגיעים משמירת שבעה נקיים הן נכונות. לפחות ממה שקראתי ולמדתי ומנסיוני האישי. אבל הפתרון - כאן כבר נכנסים ההבדלים בגישה לפסיקת הלכה.
מקווה שבקרוב ממש ניגאל ותשבי יתרץ קושיות ובעיות וישנה גם את זה.
תוהה לעצמי מה היה קורה אם היה עמנו פוסק גדול שאומר שכח דהיתרא עדיף כמו הרב עובדיה, האם עוד כמה שנים כשהעניין כנראה יצוף יותר ויותר היינו שומעים פסיקות חדשניות גם מפוסקים שמקובלים על רוב הציבור.
ואני מקווה שאצליח להתאפק ולא להגיב גם אם יגיבו לי דברים מעניינים כי עצם זה שהגבתי עכשיו מנוגד למה שהחלטתי כשהשרשור נפתח...
אני לא חושב שזה נוגע כלל וכלל ל"פוסק גדול שאומר שכח דהיתרא עדיף"..
"כח דהיתרא", אינו מתיר איסורים. ולבטל הלכה מפורשת - כמו שבעה נקיים - אף פוסק לא יכול.
יתכן שיימצאו פתרונות רפואיים, ויתכן שגם הם יצריכו התייחסות הלכתית, ואז יוכלו פוסקים לדון לגביהם. ברור שלפוסקי ההלכה הגדולים מאד נוגע צערם של בנות (ובני) ישראל, לגבי בעיות של "עקרות הלכתית" וכד'.
וראיה פשוטה לדברים - הרי הרב עובדיה עצמו היה לפני זמן לא רב - ואת רואה שלא עלה על דעתו דבר כזה. ולא נכון לחשוב כאילו "אז" לא ידעו. זה כבר שנים לא מעטות שיודעים בדיוק את הקריטיות של זמן הביוץ לענין הריון, וגם את האפשרות לחול בזמנים שונים בחודש. עשרות שנים לפחות.
וכבר הציע בזמנו הגרש"ז אויערבאך פיתרון לכאלו שזמן הראיה שלהן קצר, ואם לא הצורך לחכות חמשה ימים (לאשכנזים) לפי שבעה נקיים, היו יכולות להרות. וכמובן, זה היה בלי "לוותר" על שבעה נקיים (והיו שיצאו נגדו אז בחריפות..). כל זה, כבר לפני שנים רבות.
והענין, כמובן, אינו "פסיקות שמקובלות על הציבור", לא פוסקים הלכה לי מה ש"מקובל על הציבור", אלא פסיקות שיכולות בתוך תחום ההלכה, לעזור לאנשים שיש להם קושי. ועל זה תמיד שוקדים הפוסקים.
[לגבי הדיון הנוכחי, אני חושש שלא נפתח מכוונות תמימות, לפי פתיחתו, אלא כחלק מ"גישה" חמורה. אבל ברור שיש אנשים ספציפיים, עם בעיה כמו שציינת, שבוודאי מתעניינים עניינית האם אפשר לעזור להם בתוך תחום ההלכה. מובן לגמרי]
אליו לטובת יציאה לחופשה משפחתית
בדיוק כמו הכנסים השנתיים של לשכת רואי חשבון ולשכת עורכי הדין באילת, ועוד גופים מרכזיים במשק - נופש שנתי משפחתי, שממומן בחלקו כהוצאה מוכרת של השתלמות מקצועית מוכרת למס.
מקווה שזה מתאים לשאול פה ויהיו מספיק תשובות.
יכול להיות שעדיף לשאול בהו"ל.
אנחנו רוצים לצאת לצימר זוגי מהתקציב שנשאר לנו מהמילואים וכנראה נוסיף קצת.
מחפשים צימר חדר אחד לזוג, עם ברכה פרטית (באמת פרטית, שלא רואים אותנו ואנחנו לא רואים אחרים)
עם ארוחת בוקר יהיה נחמד אבל לא חובה.
תקציב של סביבות 1,000 שקל לילה, (נחמד אם יהיה בפחות) שני לילות בסוף אוגוסט כנראה (אני מקווה שלא יהיה עמוס או יקר מידי בזמן הזה, אין לנו כל כך אפשרות אחרת)
אזור בארץ: לא ירושלים או המרכז ממש, ולא צפון רחוק ודרום רחוק. אולי בשולי המרכז?
אנחנו מתניידים באוטובוסים.
עדיפות אם יש אטרקציות, מסלולים ודברים מעניינים לעשות באזור שאפשר להגיע אליהם באוטובוס.
אשמח לעזרה כי ממש לא מבינה בזה.
צימר במחסיה, עלה לנו 1000 לסופש
כל המתחם מגודר ורק שלכם יש בריכה וגקוזי פרטיים ומטבחון נוח.
אפשר להוסיף 200 ולהישאר גם מוצש עד ראשון בבוקר
אפשר להגיע בתחב"צ?
מחיפוש מהיר ראיתי שיש לפחות 4-5 צימרים ביישוב הזה. התכוונת למשהו ספציפי?
אשמח לעוד תגובות
(לא הייתי שם, רק ראיתי פרסומים)
אנחנו כנראה יותר מידי עירוניים בשביל זה, אין ברכה פרטית, וגם לא נראה שיש אופציות מה לעשות באזור מסביב.
אבל תודה, אשמח לעוד תגובות.
הנה הקישור: נוף החאן, צימר בכפר אוריה | Weekend
היינו אומנם עם שלושת הילדים ולא רק זוג, אבל גם לזוג זה שווה בהחלט לדעתי.
אני זוכרת שהמחיר היה נמוך יחסית למקומות אחרים ויכול להיות שדווקא כן יתקרב לתקציב (לא יודעת לגבי אוגוסט).
הבעלים של הצימר מקסימים.
יש שם בריכה שווה שפרטית בשעות מסוימות שאתם שם (בעל הצימר מסביר הכל כאשר מגיעים. בגדול כאשר זוג או משפחה רוצים להיות בבריכה ויש במתחם עוד זוגות אחרים אז או מחלקים מראש שעות ואז יש לכם שעות רק שלכם.
או נכנסים בלי לקבוע כאשר פנוי ואז סוגרים את הדלת של הבריכה עם הווילון וכך זה סימן לאחרים שתפוס ולא נכנסים
)
יש גם ג'קוזי גדול בנוסף. גם בחלק מהצימרים בפנים וגם ליד הבריכה עם מפתח ודלת וכנ"ל כאשר זה מתחלק לזמנים שהם רק שלכם).
זה באיזור צרעה ואשתאול, נוף מדהים, הרבה מסלולים. יש גם סניף איקאה קרוב אם שייך 
ומרכז של חנויות אוכל וכו' באיזור (לא בכפר אוריה עצמו אבל קרוב).
לא יודעת לגבי תחב"צ.
אנחנו נהנינו מאוד וממליצה
תהנו המון
איזה כיף ❤️
700 ללילה
נראה מאד יפה
כרגע מחפשים צימר באזור באר שבע או דימונה בלי בריכה, במחיר של עד 1,200 לשני לילות.
(גילינו שאפשר להזמין ברכה פרטית בנפרד מהצימר באזור. זה חוסך המון כסף)
אשמח להמלצות בכיוון.
בטופס 1301, בנספח שממלאים על השקעות בשוק ההון לפי טפסי 867, יש אפשרות לסמן שההכנסה היא מרכוש שהיה בבעלותך שנה לפני הנישואין - וזה כולל מניות או תיק השקעות.
ואז לייחס לבן הזוג חישוב בנפרד או לבת הזוג חישוב בנפרד על הרווחים בשוק ההון.
כך שאם מי מבני הזוג נכנס לנישואים עם הון מסויים, ואפשר להוכיח את מקור ההון, אם פקיד השומה יבקש הוכחות - אפשר לנצל הטבת מס זו בפקודת מס הכנסה.
אנחנו מתניידים בשני רכבים. בעלי מקבל מהעבודה רכב+דלקן של 7 מקומות, שלרוב נמצא אצלו. ויש לנו רכב פרטי שלנו (5 מקומות שלרוב נמצא אצלי) עד עכשיו הרכב הפרטי שלנו היו רכבים זולים ודי מתפרקים, לא כ"כ השקענו ברכב כי הוא שימוש בעיקר אותי לעבודה (ממש קרוב לבית) ובהקפצות של הילדים (שוב, לרוב נסיעות ממש קצרות)
עכשיו ב"ה כבר תקופה שהרכב 7 מקומות לא מספיק לנו❤️ אז הרכב הפרטי הופך להיות גם להרבה נסיעות (לשבתות ולטיולים) הרכב הנוכחי כבר מתפרק וכבר תקופה שאנחנו מחפשים רכב ממש טוב שיחזיק מעמד לאורך זמן. הקצבנו עד 50,000 אבל לא מוצאים משהו שמספק אותנו מבחינת הנתונים של הרכב😬
התחלנו קצת להתלבט אולי כדאי לנו להשקיע בליסינג. מצד אחד מרגיש לי קצת כמו לזרוק כל חודש כסף לפח. מצד שני, נותן לנו שקט נפשי עם הרכב (קצת זקוקים לזה)
אבל בסופו של דבר, לא באמת מבינים בליסינג עד הסוף…
נשמח לשמוע איך זה עובד. יתרונות וחסרונות.
למה צריך להתייחס כשרוצים להתחיל? על מה לשים דגש? מאמינה שאנשי מכירות של הליסינג יידעו ל"סובב" אותנו טוב, כדי להרוויח, אז רוצים לבוא כמה שיותר מוכנים מראש.
תודה לעוזרים🙏🏻
אבל אני מכיר אדם שהקים עסק למציאת רכבים יד 2, לפי תקציב וצרכים. הוא בעצמו מחפש את הרכב, בודק אותו, עושה משא ומתן עבורך על המחיר וכו'.
נעזרתי בו כבר פעמיים, וזה אחרי שהגעתי אליו דרך אח שלי שרכש דרכו. השירות עולה 3,300 ש''ח.
לדעתי, רק על מציאת תקלות שבאף מכון מורשה לא בודקים, הוא לגמרי שווה את המחיר. במיוחד אם אתם כמוני לא מבינים ברכבים .. והוא גם מילואימניק אז בכלל כיף.
אני לא מכיר אותו אישית ואין לי שום אינטרס...
לנו זה עלה 2000 אם אני זוכרת נכון (אבל היה לפני כמה שנים, אולי העלה את המחיר מאז).
עלות של ליסנג פרטי הבסיסי יהיה כ2000 שח לחודש בהתחייבות ל3 שנים.
עם סכום כסף כניסה ויציאה
כך שתשלמו כמעט 60-70% מערך של רכב חדש
אבל בסוף התקופה לא תשארו עם רכב
בליסנג תפעולי זה יעלה כמעט פי 2 כל חודש
נו בטח עליכם, רק שאני צריך לשלם פי 2 מירידת הערך בשביל שזה יהיה עליכם...
לכן עכשיו הלוביסטים של הליסינג נלחמים בתוכנית של מירי רכב (לא שגיאת כתיב) להפחית את כמות הטסטים למכוניות יחסית חדשות מפעם בשנה לפעם בשנתיים. בסוף ה"לחם והחלב" שלהם זה אנשים ששונאי תחזוקה של מכונית.
יש לי חברה סופר סופר קרובה,
חברת נפש כמו שאומרים..עברנו הכללל ביחד..
ברגיל היינו מתחבקות חיבוק ארוך (יכול להיות כמה דקות) מלא משמעות ,צורה לבטא את האהבה ואת הקשר העמוק ומשמעותי, מתוך אהבה נקיה.
עכשיו אני מתחתנת עם הבחור שלי.
ואני לא יודעת מה לעשות.
האם זה סבבה שאני ככה מתחבקת איתה באמת מתוך אהבה כנה ואמיתי? האם זה משהו שאוכל לעשות גם אחרי החתונה. הרי למרות שיש לי את האיש שלי אני עדיין רוצה את החיבוק דווקה שלה, כמו שאני עדיין רוצה תחיבוק של אמא
מה אתם אומרים על זה
פשוט לעדכן את האיש שלי ואז זה סבבה??
מה אתם ממליצים, הכל זה יכול פשוט להמשך כרגיל?
וגם בכללי איך מנהלים חברות כלכך קרובה אחרי החתונה
לפני שבוע העלית פוסט על כך שחברה טובה שלך מתחתנת, ולך זה קשה כי את עדיין רווקה.
ועכשיו תוך מספר ימים את כבר מתחתנת בעצמך...?
תכלס השאלה הקודמת היתה לחברה שלי שרצתה לשאול... (חסום לה משום מה)
אבל אם באמת את מתייחסת לזה כמשהו גדול שיכול להשפיע על הזוגיות שלך- אז כנראה זה באמת עניין שצריך לפתור. קודם מול עצמך, ואח"כ מולו.
הרי זה לא אסור..
אבל כן נשמע לי מוזר שאת זקוקה לחיבוק ארוך מחברה כדי להרגיש את האהבה המיוחדת והנקייה בינכן...
בד"כ נשים מבטאות רגש באמפתיה בלהכיל אחת את השניה פחות יצא לי לחבק חברה שעות ברגיל (לא מדברת על מקרה קיצון נניח שמישהי מאבדת אדם יקר ואז נותנים לה חיבוק ארוך אלא כהרגל בינכן של חיבוקים ארוכים)
כן נשמע לי יותר נכון לשמור כאלה דברים לבעלך ובהמשך לילדים...בהצלחה
האם יש שם חנויות במחירים טובים?
מחפשים בעיקר ספה ומיטת ילדים, אולי גם שולחן אוכל ותנורים
אבל במג'יק קאס העברנו הרבה שעות מאוד מהנות
זה חור עולם. חוץ מברכב אין דרך להגיע לשם וגם אין סיבה.
שווה אולי לקפוץ
לנסוע ספיישל אני חושב שבירושלים יהיה יותר מבחר ובמנעד מחירים גדול יותר
אבל לפני שרצים לחנויות
90% מהחנויות ממציגות את הדברים שלהם באינטרנט
מציע לעשות את השוואת המחירים באינטרנט ורק אחרי שנסגרים על משהו ספציפי לנסוע לראות אותו פיזית
נראה לי שהשאלה מורכבת משתי חלקים, אחד מופנה לגברים שבינינו ואחד לנשים:
לגברים: האם אתם משתפים את האישה שלכם באתגרים שאתם חווים מול נשים אחרות?...
לנשים: האם אתם מעוניינות שהבעל שלכם ישתף אתכם בנושא הזה? שיהיה פתוח עד הסוף?
האם קרה לכם שהוא שיתף אותכם, ומה היתה תגובתכם [המודעת והלא מודעת..]?
אני משתף בצורה קיצונית.
זה העלה את הזוגיות שלנו עשרות מונים למעלה,
פתר הרבה מאוד בעיות שהיו לנו (בעיקר לי),
ושחרר הרבה מתח וחרדה.
אבל זה הגיע עם השנים, לא חושבת שהיינו בנויים לזה בשנים הראשונות.
צריך ביטחון עמוק אחד בשני ובמקום שלנו, חוסר שיפוטיות וקבלה, לא רק בתחום הזה.
צריך המון נפרדות והבנה שלא כל מעשה שהשני עושה קשור אלי.