רציתי להצליח.

רציתי להצליח.נקודונת.

שבוע שלם ישבתי, נלחמתי עם עצמי, למדתי.
השקעתי ברמה שאני לא מכירה אצלי ורציתי להצליח באמת.
שבוע שלם קמתי מוקדם.
שבוע לא עשיתי כלום חוץ מללמוד ורק שבת היתה איכשהו אוורור.
ולא הצלחתי.
כנראה שלא עברתי את הקורס.
וגם אם עברתי, הם רוצים את השלושים אחוז הכי טובים. אני לא.
אני בוכה למרות שלא תיכננתי.
קשה לי ליפול עוד פעם ועוד פעם.
אני רוצה להצליח.
אני רוצה להרגיש טוב עם עצמי.
אני לא רוצה להסתכל על התוצאות, זה יהיה כואב מידי

לא. הוא לא.נקודונת.

ואני לא נחמדה עכשיו והתגובות האלה לא עוזרות לי.
בטח לא כשהמילה ה' נמצאת שם.

מצטערת, אין לי כח עכשיו לכלום ומטריף אותי שאומרים לי שה' הוא טוב.

בהתחלה,נקודונת.

בכלל לא דמיינתי שאני אצליח לשבת את כל השבוע הזה.
הייתי גאה בעצמי שהצלחתי, שהחזקתי מעמד.
למה אני לא יכולה להרגיש סיפוק ממה שאני עושה?
וזה דבר טוב. ואמיתי. וחשוב.
מה ביקשתי?
להרגיש מסוגלת זה חטא?
להרגיש הרגשה מספקת זה אסור?
להצליח?
זה כל מה שרציתי. להצליח.
זה יכל להיות דבר משמעותי ממש.
גם אם לא הייתי מתנדבת, זה היה לי.

אני מרגישה כמו בלון שיצא לו כל האוויר.נקודונת.

היה לי מין גוש קטן של תקווה.
משהו שנתן לי חשק וכח.
דקירה אחת קטנה, ובום.

אפילו חיבוק לא יעזור כאן.נקודונת.

האמנתי בעצמי, רציתי.
הרגשה שלא היתה לי כמעט שנה.
הכרחתי את עצמי להמשיךלמרות הכל.
מה עכשיו?
אין לי למה.
הכל נדפק.
אין לי סיכוי.

לכל אחד יש זכות לחלוםנקודונת.

ולי לא.

**שרשור פריקה. בבקשה לא להגיב**נקודונת.

אם מישהו רוצה, אני אשמח אבל לא כאן.

לשמוע שוב שירים של פעם.נקודונת.

ולחזור לשם. ולהכל.

אפילו לאחיות שלי הייתי מגעילה.נקודונת.

ואני נזהרת. כל כך.
ואיככ.

אני פשוט אדם מגעיל ומטומטם וחסר סיכוי.
איך הצלחתי?? לעזאזל.

וגם אליה.נקודונת.

אני הורסת לעצמי.

פחד ענק שעוטף אותינקודונת.

פחד מכלום
פחד מסתם

כואב לי הראש וכואב לי הכלנקודונת.

אני צריכה שקט ושלא יתקרבו אלי

עם כח נולדים.נקודונת.

אני נולדתי בלי.

אין לי כח להיות נחמדה עכשיו.נקודונת.

אין לי כח להגיד תודה מתוך נימוס על משהו שאני לא רוצה.
נמאס לי להגיד תודה על הכל לכל העולם.
אני לא רוצה כלום.
לא, אני לא רוצה את העזרה שלך, ואמרתי לך את זה.
אז אני צריכה להגיד לך תודה.
ולך.
ולך.
למה? ככה.
כי עזרנו לך.
ולא, חא עזרתם. רק הקשתם יותר ויותר.

כבר המון זמן לא היה לי כזה שרשור,נקודונת.

מיואש.
בכלל קצת נעלמתי מפה השבוע.

איך זה חזר. לעזאזל.

געגוע זה כואב.נקודונת.

וזה מציף אותי ביחד עם הכל.

..נקודונת.

לישון צהריים זה רעיון דפוק.נקודונת.

רק קמתי עם יותר כאב ראש.

אפילו מהסוסים לא נהנתי.נקודונת.

אני לא יודעת מה קורה איתי.
חזרתי לפעם וזה מגעיל.

עכשיו אני כן צריכה חיבוק.נקודונת.

אני צריכה כח.נקודונת.אחרונה

אני חייבת להרים את עצמי.