תשאלי את אבא שלך אם זה צנוע וראוי

(וגם תלוי איך את מרגישה עם זה)

בפועל אני יכול לומר לך שיש בנות שבאות ויש שלא..

זה יפריע לנוחות הטבעית שיש לי בחברה של בנים בלבד.

(אני כבר לא בשלב הזה בחיים,

אבל אם נחזור בנפש לשיעורים נמוכים,

זו מבחינתי התחושה).

אבל כבר שמעתי על מקרה שמישהי הייתה באה לארוחות,

ומצאה את בעלה...

בפועל- זה לא נעים גם להן לבוא. רובן הולכות לחברות או עושות שבת עם האחים הנשואים.

בעיה עם שני צדדים לדעתי.

בס"ד

מי מבחוץ שהופיע בקצה האולם (יכול להיות שבישיבות יותר קטנות זה אחרת, אני לא יודע).

יש לנו שבתות של החטיבת ביניים, ופעמיים הבן של הרב (בארך שנתיים מתחתי...) בא, ולי זה הפריע, כי כל דבר שעשינו הוא בהה בנו, והוא גם ניסה למשוך צומי- וכאילו זה ממש שינה לי את האווירה של השבת...
 

לא יודעת איך זה בגילאים יותר גדולים, אבל בעיקרון נראלי שאם את באה בשביל המשפחה- ואת תצהיה עם אחיות שלך אז זה עוד איכשהו פסדר, אבל אם אן לך באמת מה לעשות בשבת, חוץ מלהסתכל על בחורים (גם אם הם לא בני גילך) לא נראלי כ"כ שייך...

קצת בלבלתם אותי האמת

כי כל אחד אומר אחרת..

אני אחשוב על זה קצת. תודה.

לאביך יש מספיק רגישות לעניין והוא גם היה בישיבה. 

בחור שיסתכל עלייך זה בעיה שלו. לא שלך. 

ניתן להמנע לחלוטין מלהסתכל לכיוון המשפחה של הרב. אל תדאגי לבנים.

ומה הוא עושה כשהוא יוצא הביתה פעם בכמה שבועות? אותו דבר.

יש לך משפחה. תהני ממנה. 

ותכלס כן

כשהוא הולך ברחוב וקונה במכולת - שומר עיניו. ואז לא יפגע בו

וניתן להגיע למצב שהוא לא ידע בכלל מה הצבע שיער שלה. 

בגיל 18 אנשים כבר מתחתנים. צא ולמד מהרמת הבגרות וההתמודדות 

הנדרשת מבחור ישיבה. טוב תגיד אני רוצה אקווריום הרמטי. 

אז לא, אין דבר כזה הרמטי. 

חוצמזה שצריך ליצור מצב של ספורטיביות ושל יכולת לשחק ג'ודו עם מראות אסורים

ולא חרדה חרדתית מכל מחשבה לא טובה.

הגיע מחשבה לסלק אותה ולהמשיך הלאה לא להתרגש ולהתבחבש בה. 

לפי ההגיון שלך שתשאר בבית ולא תלך למכולת כי זה פוגע. 

מה ההבדל? זה גם בני אדם. בסדר אז הם לא ביינישים אז מה?

כמו שכתבתי בתגובה אחרת, ההחלטה היא של הרב. לאף אחד אין זכות לערער.

אבל זה לא אומר שהרב תמיד צודק... אם כי אני מניח מן הסתם שהרב יודע באיזה נפשות מדובר ולא מפריע לבחורים

יהיה כי הרב החליט ודעתו היא דעת תורה, ולא כי הבחור צריך ללכת להתמודד.

למה לצער יהודי אם אין צורך? נניח שמותר, למה לעשות זאת?

אבל, אם הרב החליט, אז השאלה לא מתעוררת.

אישה מה מוזר בו?

קודם כל היא באה למקום שלו, שהוא שם, ועקרונית חייב להיות שם. עליה אין באמת חיוב.

דבר שני יש שם עוד עשרות בחורים, היא תבוא לשם ולא תתחשב בשום דבר?

אולי גם שתלך לאיזה בית מדרש, נניח הר המור, ותשב באמצע הבית מדרש כי אבא שלה ר"מ שם?

שוב, לא הצלחתי להבין את ההשוואה

במי שזה פוגע שיעשה מה שהרב שלו עושה - בני הישיבות

מדובר על בחורים שלא רגילים לבנות וזה יוצר אי נעימות

כי הוא לא יתעמק בנוכוחתה.

וזה מתחיל מהעינייים. 

למי שלא רגיל לנוכחות נשים לא נוח בנוכחות נשים וזה לא קשור בכלל להסתכלות.

כשהייתי בישיבה התיכונית בקושי היה לי נוח ליד קרובות משפחה

מהצד השני פשוט

בתור אחת שאבא שלה מלמד בישיבה גבוהה אני יכולה להגיד לך שכשבאתי עם המשפחה לאכול בישיבה תאמין לי שאני יותר סבלתי והיה לי פשוט לא נעים ומבאס

 אז אני אישית מרגישה שלי זה  כבר  לא מתאים וצריכה למצוא לעצמי כל פעם סידור אחר 

אבל מפריע לי שאתה אומר  שזה "מצער יהודי" כי מי  שמצטער מכל הסיטואציה זאת הבת שמפסידה ארוחת שבת עם המשפחה בבית לטובת הישיבה.

הוא כתב לה במילים אחרות "אל תשימי על אף אחד". כתבתי נגד זה.

מה הבעיה?? באמת לא צריך להתחשב באף יהודי?

אשרייך על ההתחשבות בזולת

אמנם יש ביזנס וגעלט יענה את הכל 

אבל אין צורך לשים דיון זה בדף הבית

היא שאלה. עונים לה. וזהו.

בלי פרסומי ניסא מיותרים. 

כמעט כל התגובות פה היו אחרי שפרסמו את זה בראשי,

לפני זה כנראה אנשים לא ראו את השרשור.

אין מה לעשות

אם לא היו מפרסמים בראשי כמעט לא היו עונים לה על השאלה.

אני חושב שכל התגובות פה חוץ ממני היו אחרי שפרסמו בראשי (תסתכל אל התאריך).

אז לדעתי זה לא מתאים כי זה נותן טיפה אווירה שונה וטיפה אי נוחות בעיקר בגיל הזה אולי בישיבה גבה זה שונה

הי

אני חושב שאם זה גילאי תיכון וכאלה אז באמת לא שייך כי זה באמת משנה את האווירה. אולם כשלמדתי בישיבה גבוהה, הבנות של אותו רב או היו נשארות בבית וגם אם היו באים הבחורים הם בוגרים ולא שמתי לב שיש איזה שינוי וגם על עצמי אני אומר התנהגנו רגיל לחלוטין. כשהמשפחה יושבת בשולחן לבד ולא מושכים תשומת לב מיותרת והבחורים גדולים ובוגרים (שיעור א +) א זזה לא אמור להשפיע לפי דעתי

לא יכלתי שלא להגיב.. אני כותבת בתור בת של רב שאין לה הרבה בררות אם לבוא

לשבתות ישיבה או לו וממש מתוסכלת מזה.

זה אחת הדברים הכי פחות נחמדים להגיע מהאולפנה לשבת אחרי שבוע+

ובמקום להנות בבית עם המשפחה להיגרר עם כולם לישיבה

וכל השבת להשתעמם ולהתפדח מזה שאת הבת היחידה...

קיצר

אם לכם זה מפריע תדעו שגם אנחנו לא שמחות מזה פשוט אי אפשר כל שבת שלישית להיות אצל חברה..

לא הרגיש לי שייך בכלל...

אבל נראהלי כל עוד זה לא ישיבה ממש קטנה זה בעיקר בתחושות שלך...

(אני ב"ה מאורסת לאחד מהתלמידים של אבא שלי )

החוק של הישיבות הסדר וגבוהות עדיין קיים, בגץ פסל רק את החוק שפוטר לגמרי מגיוס

מה ההבדל בין ישיבה גבוהה לישיבה חרדית מבחינת חוקי הגיוס הצבא?

בגיל 18, אלא בגיל מאוחר יותר.

וגם בישיבות גבוהות אם מישהו ימשיך עד אותו הגיל - הוא יהיה פטור. הלא כן?!

האם יש הבדל חוקי ביניהן?

מי שידחה כל שנה

בסוף יגיע לגיל 26 ויהיה חייב להתגייס, אין פטור.

אני לא באמת מבין בחוקים...

יש מקומות שכן נותנים פטור אחרי גיל 26?

בחור "חרדי" בן 17-18 שיבוא עם אישור מהישיבה כמו לפני 20 שנה - הצבא ידחה לו את השירות?!

מומלץ להתחבר למציאות, ויפה שעה אחת קודם.

הצבא דוחה את השירות למי שמגיש דח"ש ועומד בקריטריונים. ככה זה במדינת חוק. נעים להכיר.

כשהיה צורך

לפחות במכינות הקדם צבאיות (גם החילוניות. גברים עם פרופיל קרבי)

ושום ניסיון כפייה לא הצליח.

ובתחילת המלחמה ממילא כולם הסכימו כי אף אחש לא רצה שיטבחו בו בישיבה אלא העדיף לצאת להילחם בחזית.

אמרו לכל מכינה כמה בחורים עם פרופיל קרבי הם צריכים להביא לגיוס מוקדם יותר

המכינות לא התנגדו כי באמת היה צורך גדול

כאמור דובר גם על מכינות דתיות וגם מעורבות וחילוניות

אבל זה לא שהמכינות התנדבו

הצבא הוריד הוראה והן עשו מה שצריך…

יש לציין אבל שזה באמת היה נקודתי, ולא המשיך מאז באופן קבוע. לדעתי היה רק גל אחד כזה שהקדימו לו את הגיוס. 

אלא הוראה

אני מכירה רק מבעלי תפקידים במכינות לא תורניות

הם לא התנגדו ברמה המשפטית כי באמת היה צורך גדול במדינה, ולמרות הקושי הגדול התייצבו.

אבל זה לא שהתייעצו איתם או ביקשו מהם. אלא אמרו.

נתנו להם להחליט אם הם בוחרים מי התלמידים שיגיעו או שהצבא יבחר בעצמו.

אבל זהו.

כאמור, לא הגישו ערעורים, כן ניסו להידבר. קיבלו על עצמם את המרות ואת המשימה.

רק ציינתי כי כן לקחו בחורים שבדח"ש (ומכינות זה דחש רק של שנה, גג שנה וחצי)

כל בחורי הישיבות החרדים היו ניצבים באופן קבוע בלשכת הגיוס

ודוחים את השירות

ועכשיו זה לא אפשרי

כל הסערה היא סביב הטיפשים והרשעים שהחליטו לייצר מאבק בכוח, ולהפסיק לבוא לצו ראשון ולביצוע הדח"ש.

אבל גם הרשעים האלה הם מסממני הגאולה, כי רק העובדה שאנחנו במדינת ישראל תחת שלטון יהודי בארץ ישראל היא מה שמאפשר לרשעים להרים ראש. אילו היו תחת המגף הגלותי בין הגויים היו מלקקים ונכנעים את הפריץ שלהם.

ההתנהגות שלהם מלמדת על נפלאות ראשית צמיחת גאולתנו. בעל כרחם, אפילו מלאך חרדי רע עונה אמן.

אבל אין מה להתווכח עם הדיבור המגעיל שלך

מי שחוסם אמבולנס בכביש 4,

מי שמזיק לאחרים וגורם להפסדי ענק,

מי שמשקר ביודעין לגבי העובדות,

מי שהוא כפוי טובה שאין הקב"ה והוא יכולים לדור בעולם אחד,

מי שמעקם את התורה ומעוות ועושה אותה קרדום לחפור בה.

זה מגעיל. זה באמת מגעיל.

אבל גם זה חלק מסימני הגאולה ב"ה.

וגם הם יחזרו בתשובה, ונקווה שמוקדם ולא מאוחר.

עד אז כל בחור היה מגיש דיחוי, למעט פלג קטן יחסית שנקרא "הפלג הירושלמי".

בשנה האחרונה בשל פקיעת החוק (בהוראת הבג"צ), בוטלו כל הסדרי הדיחוי, וכעת כל בחור ישיבה שלא מתגייס נחשב לעריק.

לא זו בלבד, היה זמן שבחורים מישיבת הסדר חרדית חדשה שכן בחרו להתגייס, נעצרו קודם כל כעונש על עריקתם עד עכשיו.

בעיניים חרדיות, זה מראה כמה ה"פלג" צדק...

דעתי האישית היא שכמו בהרבה תחומים 2 הצדדים צודקים.

צודק הציבור בישראל שכבר לא יכול להכיל מצב בו ציבור שלם בהגדרה מקבל פטור מחובה בסיסית הקיימת לכל צעיר בישראל, ולא רק שמקבל פטור גם נוטה לנהוג באטימות וכמעט ניכור ב"שלוות עולמים" כשיש הרוגים רבים ל"ע, אנשים שנפגעה פרנסתם/שלום ביתם וכיוצא בזה.

צודק במידה מסוימת גם הציבור החרדי שרגיש לנסיון לשנות אותו, ולכן נוטה להסתגר בחשדנות, במיוחד מול גופים כמו הצבא, שלפחות כלפי חוץ לא נראה שמכבד את הדתלי"ם בלשון המעטה.

וכשאחרי כל זה עוצרים באישון ליל בחורי ישיבה תמימים שבסך הכול הקשיבו לרבותיהם, זה מעורר קונוטציות לרעיון של "גזירת שמד" שאז צריך למסור את הנפש אפילו על "ערקתא דמסאנא".

צודקים מי שעונה להם כנגד, שקודם כל- בפיקוח נפש הרבה דברים נדחים, בנוסף, לא שמענו אמירה ברורה ממנהיגי הציבור החרדי באלו תנאים כן ירצו להתגייס.

בנוסף, אם באמת החרדים חושבים שחוק בסיסי במדינה בעייתי כל כך מבחינה הלכתית, הייתי ממליץ שיתמכו ברעיון הרדיקלי שהגיע דווקא מהקפלניסטים של "תנועת ההיפרדות".

מעניין אותי מה דעתכם על התכנית של "מרן" משה פייגלין? ישימה? ריאלית?
כאן הוא מסביר אותה בפרוטרוט

וב3 שנים האחרונות הסתובבתי הרבה בתל השומר.

אני לא רוצה להיכנס לויכוח הרעיוני כי הוא כבר נעשה ונחפר, ולא תהיה בזה תועלת נוספת. מעשית, הישיבות הגבוהות הסרוגות ממשיכות להתנהל כרגיל. מעשית, הליטאים ממשיכים כרגיל.

איפה יש בעיות? רק בפלג, ובכמה ספרדים.

אין לי מושג אלו קבוצות אתה רואה, והאם הם בחודשים האחרונים, אבל חסר לך מידע.

הנה, מגוגל ראשוני(בעזרת ai גם כן)
⚖️ בג"ץ 5819/24 אכיפת חובת הגיוס על תלמידי הישיבות – צו מוחלט!

אין פה ביטול של פונקצית הדח"ש עצמה. זה ממשיך, ומי שעושה את זה אין עילה לעצור אותו.

כל הישיבות הליטאיות הרגילות (שלא קשורות לפלג)

היו מתייצבות בלשכת הגיוס עד לפני שנה בערך

מלפני שנה פלוס, אין אפשרות לדחות שוב את הגיוס

בפסק דין

אני רק יודעת שלא נותנים להם להמשיך לדחות שירות

מאז שפג תוקף החוק הקודם

הם למשל לא יוצאים לחו"ל כי הם יודעים שהם יעצרו בנתבג

הסיבה שאתה חושב שהבעיות אצל הפלג וספרדים כי הם בעיקר נעצרים בגלל מעצר אחר שלא קשור לגיוס

(בגלל הפגנה לא חוקית/ עברת תנועה/ נסיון יציאה מהארץ ועוד)

ואז מעבירים אותם למשטרה צבאית

לבחור רגיל ומודע למצבו אין הרבה סיבות להיעצר וממילא לא מועבר לצבא

אלא אם כן ישנו פסק דין אחר שאני מפספס. אם כן, אשמח להפניה.

אל המשבר החוקתי ומעבר לו: גיוס בני הישיבות לצה"ל

והנה הסבר על דחית שירות למוסדות בהסדר

מתגייסים | דחיית גיוס לטובת מסלולים תורניים

קצת כמו שהיה לפני

נניח בני ישיבות הסדר שסיימו את החלק הצבאי, ועכשיו שוב בישיבה- נחשבים עדיין מחויילים, ולכן בעת הצורך יוכלו לקחת אותם לתפקיד שוב (והם אפילו לא ייחשבו מילואים)

ישיבות גבוהות זה באמת מעניין איך עושים.

יכול להיות שבגלל שביינישים סרוגים בישיבות גבוהות עפ רוב התחילו הליכים צבאיים (צו ראשון בכיתה י"א וכו)- הצבא קל יותר איתם.

חרדים שלא מתכננים להתגייס, באים ללשכת הגיוס אך עושים הליך מקוצר רק בשביל להיכנס למעמד בן ישיבה, אך לא עושים דפ"ר, ריאיון, בדיקות רפואיות וכו.

מדברת כמובן על מה שהיה כשתורתו אומנותו עוד היה בתוקף.

כלומר בחור בן 19 חרדי שהלך לישיבה גבוהה - עוד לא עשה את הליכי הצו הראשון המלאים.

בחור בן 19 דת"ל - כנראה הגיע בתיכון לעשות צו ראשון, ואולי גם התחיל במיונים כלשהם.

מבחינת הצבא זה נראה שונה מאוד. 

בסביבה שלי מעלות לא נחשבים חנונים

אני לא יודע מה הטווח שלך שאליו אתה משווה

אבל בוא נגיד ביחס למרכז הר המור והגוש, אז לא

הם ממש לא חנונים

אם אתה משווה למצפה רמון שדרות ויפו למשל אז כן הם יכולים להיחשב חנונים

בכללי על סטיגמות, יש כאלה שיותר נכונות וכאלה שפחות...

בסוף כל אחד יכול להמציא סטיגמה מהחוייה שלו על מקום מסוים, זה לא הופך את זה אוטומטית לנכון

שנית - עקרונית אי אפשר, אולי דרך קשרים באיגוד?

לק"י

וממליצה לך להזהר עם הודעות באישי.

לא לגלוש להתכתבויות אישיות מידי או לתת פרטים אישיים.

רק דבר אחד לא מובן לי - אתה רוצה לרשום את האחיין שלך? אתה האפטרופוס החוקי שלו?

אם הוא מחפש דוקא הכנה פיזית לצבא הוא יוכל למצוא את זה בעיקר במכינות.

יש מכינות בסגנון קרוב לישיבה, עם רמות לימוד שונות. ישיבות בסגנון של מכינה אני לא בטוח שקיים.

ישיבות לעומת זאת בדרך כלל מתמקדות בהכנה הרוחנית והערכית לצבא ופחות בפיזית.

ואם הוא מחפש בעיקר פחות לימודי גמרא, יש ישיבות הסדר שאפשר למצוא בהן את זה. או פחות לימודי גמרא, או הנגשה משמעותית הרבה יותר, וסגנון שונה של התלמידים.

לא מכיר אישית, אבל נשמע מתאים למה שכתבת

ומה הוא רוצה?

אם לא מתאים לו לשבת ולשקוד על תלמודו, למה לעשות מסגרת של הסדר?

(כמעט אשאל, מה ההצדקה לעשות פחות מכולם צבא, למי שלא יושב ושוקד על תלמודו?)

כמובן, יש ישיבות הסדר פחות עמוסות ושיש בהן יותר לימודי אמונה וכד'. אולי מעלה אפרים תתאים, אבל צריך לדייק מה רוצים.

הוא פחות מתחבר ללימודי גמרא, אני מעדיף שיתגייס במסגרת הסדר כדי שיתגייס ביחד עם החבר'ה גם אם הוא יחליט לחתום ויתור בהמשך.

אם היתה מכינה עם גיוס של החבר'ה ביחד זה היה השילוב המושלם.

סליחה שאני לא בדיוק עונה לשאלתך, אבל עד כאן לא כתבת מילה אחת על מה הוא רוצה, רק על מה אתה רוצה. אם מה שאתה מחפש, זה מה שהוא רוצה, תתעלם מהמשך ההודעה שלי, תבדקו אולי ישיבת ההסדר מעלה אפרים יכולה להתאים.

זה יפה וטוב שאתה רוצה שהוא ילמד בישיבה, אבל צריך להפנים שלכיתה א' אנחנו רושמים את הילד, לכיתה ט' בשיח עם הנער, עדיין אנחנו רושמים. לשיעור א' הבחור בוגר ורושם את עצמו למקום שליבו חפץ.

טוב מאוד אם יש לכם שיח פתוח וכנה, כזה שאתה מצליח להיות קשוב לבנך ולמה שמעניין אותו, למה שמטריד אותו למה שמשמעותי לו בחיים ואתה גם יכול להכווין אותו, לעזור לו למקד נכון לשוחח על סדרי עדיפויות וכד'.

אבל, אין יותר גרוע מהורה שמנסה לכפות על ילדיו הבוגרים את חלומותיו שלו, כשזה לא מתאים לבחור עצמו. לאורך השנים ראיתי יותר מידי פעמים, שדווקא אלו שלהורים שלהם היה מאוד ברור מה הבחור אמור לעשות כשלבחור זה לא התאים - בעטו הכי רחוק וההורים הפסיקו להיות בשבילם כתובת משמעותית, לא רק בנושא הספציפי, אלא בכלל.

ברור שזה בתיאום אתו, אני לא יכפה עליו משהו שהוא לא רוצה.

מאחר ויש כל כך הרבה ישיבות בסגנונות שונים, חכמת המונים והמלצות אישיות זאת דרך לףשיכולה לעזור לקבל החלטה

ישיבות גם שולחות נציגים לדבר בישיבות התיכוניות ולהציג את עצמן, שינסה לראות למה הוא מתחבר.

אגב, מאוד ממליץ לעשות שבו"שים אמתיים, של כמה ימים טובים כולל שבת. אם מגיעים למקום רק לכמה שעות, כמו שעושים הרבה חבר'ה היום, לא באמת מתרשמים מאווירה של מקום.

נהריה - יש אפילו חדר כושר

איתמר אווירה קרובה מאוד למכינה ישיבתית,

 אני לא רוצה להוציא שם רע אבל רוב ישיבות ההסדר אין לימודיפ רציניים אז הם דיי דומות למכינות (יש זמן לאימונים פייזים וכמובן מנטלים והכנה לצבא מכל הבחינות גם ההלכתית וגם תמיכה של רמים בזמן השירות) ... כמעט כל ישיבת ההסדר  בלי 3 סדרי גמרא.... 

האלה שיותר קרובות לישיבות גבההות (אווירה יותר רצינית) זה ישיבות כמו מעלה אדמים, הגוש, כרם ביבנה, מדברה כעדן שבי חברון וכו' 
החסרתי הרבה שיובת זה בהערכה גסה מאוד שהשם יסלח לי , כל השאר בערך זה באמצע בין ממש רציני לבין אווירה של מכינה 

יש כשבעים ישיבות הסדר, יש בהן סגנונות שונים ומגוונים. חלקן באמת עם הרבה לימודי אמונה ואווירה יותר משוחררת. בחלק גדול, רבות מאוד ממה שציינת יש בהחלט שלושה סדרי גמרא ולימוד רציני מאוד.

(לא שזה מאוד משנה, שבי חברון היא ישיבה גבוהה, גם מדברה כעדן מוגדרת כישיבה גבוהה, למרות שאפשר לעשות שם הסדר והרוב עושים בשלב מסויים מאוחר מהסדר רגיל).

אך אין בכוונתי להוציא לעז וידוע שיש ישיבות עם יותר או פחות שבאבניקים ואווירה יותר או פחותץ לוחצת וכזה 

מכיר מלא שעשו הסדר משני הישיבות הנל ואני יודע שכל שיעור שם עושים יוצאים הרבה להסדר אח שלי היה איתם במחלקה . לכן אני הזכרתי אותם בתור ישיבות ההסדר , יש לי גם חברים שעזבו ישיבות כמו מרכז ובית אל בשביל לעשות ההסדר...
לכן אני אומר שמבחינתי ישיבה שאפשרי לעשות בה ההסדר בלי לעזוב את הישיבה היא הסדר לא משנה לי איך קוראים לה מבחוץ, לצורך הדוגמא ישיבת איתמר נקראת ישיבה גבוהה 

אך למעשה הרב יהושוע וון דייק יותר מסתם מעודד את הבחורים לעשות ההסדר (יצא לי לעשות איתו שיחה בנדון) ויוצא שבשיעור אולי אחד או שניים עושים גבוהה והשאר ההסדר....