אבל עליו באמת אפשר להאמין.

חז"ל אומרים שדווקא עשרת ימי תשובה טובים מאוד לכל מה שקשור לנישואין

מישהי חשבה להציע לי, וכששאלו אותו אם הוא פנוי להצעות, זו הייתה התשובה שלו.

זה היה נראה לי תמוה, אז משתפת אתכם (:

אם כבר היה בענין - לא היה מושך אותה על כל התקופה.

כיוון שעדיין לא התחיל - לא רוצה אז. 

גם הסיבות של הרצף בישיבה, האוירה התורנית. אולי גם ה"רצינות" בשעה שבדייטים יכולים להיות גם צדדים אחרים.

מהסיבה הזאת שרוצים להשאר רצוף בישיבה,

כנראה שזאת גם הסיבה שלו.

לא נחמד לטעמי להתחיל לשפוט ככה אנשים

לא מפריע לי להעלות לדיון נושא מסוים. אבל אם אני הייתי עונה תשובה כזאת לבנאדם ואחר כך הייתי רואה את זה כאן אולי זה היה קצת פוגע בי. בטוח שלא עשית את זה מרוע רק סתם שיתפת בהפתעה מהתשובה

"אם אני הייתי עונה תשובה כזאת לבנאדם ואחר כך הייתי רואה את זה כאן אולי זה היה קצת פוגע בי."

אז אסביר.

אני כתבתי את זה מתוך ידיעה ברורה שהבחורצ'יק הזה בחיים לא יגלוש פה ולא יראה את זה.

ואני יודעת את זה ב200%, לא ב100%.

לכן הרשתי לעצמי.

אם היה לי ספק, אפילו קל שבקלים, שיש מצב שהוא יראה את זה, או אפילו שהמציעה תיראה את זה - לא הייתי כותבת.

ואם מישהו קורא את זה וקרה לו מקרה דומה - אז שידע שזה בטוח לא מדובר עליו, מהסיבה שציינתי.

פשוט הייתי מופתעת שכתבת שאני שופטת. כי זה ממש לא בא מהמקום הזה.

שמחה שהבנת שזו לא הייתה הכוונה, ומקווה שהתשובה שלי סיפקה אותך.

אכן, תמהתי על תשובתו זו, אבל בגלל שהסבירו לי כאן ממה זה עשוי לנבוע, אני עכשיו מצליחה להבין את ההיגיון שבזה, ולקבל על הנושא פרספקטיבה שונה, גם אם דעתי אינה כשלו. (כשל הבחור הזה)

אם זה כל החיים ככה אז זה לא תקין ולא יהודי. מדובר כאן על תקופה קצרה וידועה מראש.

אני בהחלט יכול להבין את ההגיון שלו,

אבל אני לא כ"כ מסכים עם הסברה הזאת (מאוד תלוי גם בהרבה גורמים אחרים)

לכן אני לא חושב שהוא בהכרח "שווה יותר" ממי שכן יוצא באלול.

(אני פשוט לא רוצה שיצא לעז על מי שכן יוצא..)

יש כאלה שבחור כ"כ למדן לא מתאים להן,

גם אם אתה מעריץ את השטייגען שלו...

אולי, ולו בשביל הנפש שלנו,

נפסיק עם 'שווה יותר',

ונתחיל עם 'מתאים(ה) יותר'.

אני יוצא קצת כבד, אבל

כידוע, יש תיאוריית ספיר-וורף

האם תרבות משפיעה על לשון או להיפך

[כמו מספר ביטויי הקרח לאסקימוסים,

או ביטויי החקלאות והשמחה בלשון הקודש]

(ולכאורה זה וזה גורם, ואכמ"ל)

בהקשר של פגישות - זה תלוי התאמה,

ולכן המילים האלה פחות משחקות תפקיד.

לילה טוב

את אף פעם לא היית בחור ישיבה,

אין מצב שתביני את זה באמת.

אלול זה זמן שבקושי נכנסים אליו וכבר יוצאים,

זה שילוב של ימי תשובה, חיזוק, לימוד, איסוף זכויות לקראת ימי הדין,

והזמן (תרתי משמע) קצר והמלאכה מרובה.

מובן למה אדם, שכבר שבע שמחות בדייטים,

לא ירצה להיכנס לקשר באלול,

כי 'למה להרוס את אלול על אחת,

שמי יודע מה ייצא מזה בסוף'.

אני פעם דחיתי הצעה לאחרי יום כיפור,

כשהציעו לי אותה בערב (או מוצאי, לא זוכר...) ראש השנה.

מניח שהיום הייתי נוהג אחרת.

געוואלד...

ניסיתי להסביר מה יכול לעבור לו בראש,

ויש עוד אנשים כמוהו (או שהיו כמוהו),

ושהוא לא הזוי לחלוטין,

ולנסות להבהיר את המקום שלו.

לא בריא לטעמך - אל תצאי איתו.

רק קחי בחשבון גם את התיאוריה של רוני ציון..

תאוריה שלי - לקראת נישואין וזוגיות

אינך מבינה, כנראה, מה זה לגבי בחור כזה, לצאת מה"אלול" של הישיבה.

מה גם שפגישה עם בחורה, שהיא עדיין לא אשתו, יש בה גם צדדים של דבר שכל המקום שלו הוא בגלל שמא יצא מזה נישואין (גם זה בחורה תתקשה להבין). ובינתיים, שעדיין אינו במקום הזה, אינו רוצה לערב זאת עם האוירה של אלול בישיבה.

לדעתי, המסקנה הכי חשובה מהענין, זה להבין, בענוה, שיש דברים שאנחנו פחות מבינים, אותם ואת משמעותם, אצל השני; בפרט כשזה שייך להווי שמתאים לבנים או לבנות. 

תמיד היה מה שהפריע בישיבה (לטוב ולרע)...

וגם אם לא הייתי מסכימה איתך - בדיוק נגמרו לי המלפפונים 

להתחתן זה אלול...

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.