הסיכום נועד למי שכבר קרא את ה"סיכום" הקודם. מי שלא קרא- אנא קראו- טוב, סיכום התנדבות בנים!!! - נוער וגיל ההתבגרות
אז... סליחה אבל....
היום היה שונה במעט מהסיכום.
(הבעיה היא שבן אדם ממוצע יכול לכתוב פה סיכום על הדברים שקרו לו בזמן שאני כותב פה סיכום....)
....
הממ...
בסיכום הקודם כתבתי כמה דברים עד השעה 12:10- כל אלה, אמת ויציב זה מה שקרה. רק שמפה- העלילה משתנה מעט......
אה, כן בזמן הבוקר @נער גבעות מצוי אומר שבסוף הוא לא בא, מחשבונותיו שלו.
מי שכן היה במרכזית ב12:10- @עמירם ו@נגרינסקי.
זהו. מחכים עד שיבואו עוד חבר'ה.
(היו עוד 4 לפחות שאישרו הגעה לפני כן)
מחכים מחכים. 12:45 (!) יוצאים לביה"ח שערי צדק בקו 39. (נחסוך מכם את כל הדיבורים במשך היום, כי פשוט אין לי זמן לכתוב אותם)
מגיעים לשערי צדק כשבנתיים @יאירוש אומר שיגיע ישר לבית החולים. נראה ששני הבחורים שהיו כבר איתי, לא כ"כ בתוך העסק שלהתחיל לעבור ולשמח.
מחכים לאנשים כי עם 3 זה באסה... היה אפשר אבל נראה לי עדיף גם לחכות שהאלה שבאים לא יפסידו....
אני קולט יותר ויותר שאין אוירה לשמח....
בא יאירוש ומציל את המצב, לכאורה... מסתבר שהבן אדם החביב הזה, למרות שהיה נחמד מאוד לראות את פניו, לא יכול להיות איתנו, מאז שהודענו על יום ההתנדבות ועד היום עצמו- עברו מלאן מים וקייקים בירדן....
קיצור השעה כבר 13:30, זו השעה בה היינו אמורים להיות אחרי שאנחנו משמחים.
@אוהב אותך ה כבר הודיע שהוא יבוא עם חבר, דבר שבסוף, כנראה לא התאפשר...
אנחנו מתלבטים אם שווה להתחיל... יאירוש אומר שאין לו זמן. ונראה שהשניים שאיתי לא כ"כ בתוך אוירה של "לשמח"
בסוף, עוד לא היינו בכלל במחלקת הילדים, לא נכנסו לשמח....
לא פו הדב ולא נעליים. כולה 4 בחורים שאחד מהם צריך ללכת לא עושים כלום....
(אני יודע שאלו שהכי תתבאסנה מהקטע הנ"ל אלו קבוצת הבנות, שרצו וחשבו שלפחות אנחנו נעשה/ עשינו משהו)
סליחה.
יורדים שלושת המוסקטרים (בתוכם, אני) הולכים למרכז וד'רטיניון- הולך לדרכו....
אנחנו עולים למרכז, נכנסים להרחיבי, שלושה בחורים.
אני בינתיים מנסה לתפוס את ההוא מ"אחים לנשק"... לא עונה...
מגיעים. לומדים.
כן היה הסיפור עם האברך ממרכז. וכן דברנו על השירות המשותף.
ב"ה לפחות משהו אחד טוב עושים ועוסקים (למרות שהייתי עייף רצח כאמור ישנתי פחות מ4 שעות אותו הלילה) בדברי אלהים חיים. היה לימוד מהנה, בעיניי לפחות, גם עדיף להינות כי זה מה יש...
דנים קצת מדברים. השעה כבר 15:00 + .לא זוכר בדיוק.. אני מנסה כל הזמן הזה לתפוס חבר'ה שסיכמו שיגיעו.... לא מצליח.
ההוא מאחים חוזר, שכחו אותנו שם ׁ(כאמור, הארגון התפרק והבנייה עליהם היתה די בלית ברירה איזה יום וחצי לפני ההתנדבות...)...
דיבורים דבורים, כבר מאוחר.
איזור 16:30 אני מתלבט אם כדאי להזמין מונית על חשבון אחים ולהקים דוכן והכל- עמירם צריך ללכת תכף.
הוא הולך... אני ונגרינסקי מוציאים איש איש פתו וסועדים את לבבנו...
בסוף לא, מה, רק שני אנשים מונית וכל הבלאגן, וגם בעקרון רציתי להתחיל ללכת הביתה לפני החושך...
הולכים למרכזית להתפלל מנחה.
הייתי עייף, תפילה לא הכי עליונה. אבל אין הקב"ה משיבה ריקם בכ"ז.
בשטיבל של התחנה המרכזית.
אנחנו כבר בזמן הזה בלי עמירם רק אני ונגרינסקי...
חוזרים ממנחה.
יורדים מהתחנה ומכל הסיפור של אחים.
אני הולך לאוטובוס לחזמא, ונגרינסקי מלווה אותי.
הולך לחיזמא שם כבר שקיעה...
הבנות הערסיות כן היו בתפוח עם הבוקסא והכל.
ואני מגיע הביתה ב22:20
לא שוקי ולא בוקי. שום ילד במחלקת ילדים לא ראה אף אחד מהדברים שהיו בשקית ולא שמע את צליל החלילית שלי או של עמירם.
וכן אף אחד מעמ"י שלא היה מהשלשה שלמדו לא שוכנע באותו היום ממנו להתחזק ברצון לתיקון הצבא או משהו....
סה"כ- שלושה ילדים שלמדו איזה שעה+ ביחד.
האמינו לי שאני גם מצטער על האכזבה.
לפני מנחה אותו היום, נגרינסקי אמר לי לכתוב בצורה ש- "היה כיף אבל יכל להיות יותר" אז באמת, הלימוד והפגישה היו כיפיים, אבל יכל להיות!
אמרה לי שזו רק ההתחלה, ואכן יש תובנות איך לשפר פעם הבאה.
אבל תעשו טובה, פעם הבאה- תבואו!
זו אכן היתה רק התחלה של לנסות להחיות. וזה רחוק מלהיות פופולארי כמו מפגש היוצרים, אבל בע"ה עוד יהיה ואין שום סיבה שלא יהיה יותר נוער בהתנדבות מאשר במפגש היוצרים.
תודה לשניים- שלשה שהגיעו.
ת-ו-ד-ה לכל מי שלא בא.. 
היה יכול להיות פי אלף. היה יכול להיות.
בע"ה. פעם הבאה...
(דיר באלאק!)... 
בהצלחה בכל.
זמן טוב!
(כתבתי למרות השעה, שלא תהיה גניבת דעת)
