בנים שמבינים באופנה ובנותקוד אבל פתוח

זה מתאים מצד הצבעים (חגורה שחורה חולצה לבנה לבנה חלקה)?

 

 

אמא שלי לא אוהבת את השילוב,אבל אני כן. מצד שני ההבנה שלי באופנה שואפת לאפס אז...

השילוב של הבגדים אחלה לטעמי. אבלמבקש אמונה

הנעליים קצת מפריעות לי

נראה לי עדיף משהו פחות ארוך\שפיץ

ואם יש לך, עדיף בכלל נעליים יותר בהירותמבקש אמונה


שחכתיקוד אבל פתוח

ההתלבטות היא אם להחליף נעלייפ או מכנס.. 

אחד משניהםחן,

מכנס בהיר עם נעל שחורה זה פשוט לא!!

בוכה/צוחק

^^^מבקש אמונה

אני האמת הייתי מחליף את הנעליים ליותר בהיר, כי אהבתי את המכנסיים

 

אבל אני לא יודע מה יש לך בארסנל הנעליים 

אני קונה... יש עדיין את הטיקטקוד אבל פתוח
הייתי מתאים נעליים כאלה.מבקש אמונה
נעל בהירה עם חגורה שחורהקוד אבל פתוח
זה בסדר?

כי חגורה אני לא יכול להחליף...
כן..כי את החגורה בקושי רואיםותבנהו מהרה
ולא כל כך שמים לב אליה..העין נמשכת ל4 דברים..נעליים מכנסיים חולצה וכיפה..אה והדבר החמישי הכי חשוב זה חיוך
חחח הסוף מבקש אמונה


החולצה בפנים...קוד אבל פתוח
וחיוך יש (בכ"ז חתונה של אחותי אני אהיה שמח...)
אה מזל טוב! כן ירבו שמחות..ותבנהו מהרה
הא?זריחה

אתה לא מתכוון ללבוש את המכנסיים האלו בחתונה של אחותך כן?

 

באמת??חיהל'ה
מההבנה שלי באופנהבטעות נכנסתי

אם הבנתי נכון את התיאור- חולצה לבנה, מכנס בז', נעליים שחורות וחגורה שחורה

אז אולי באמת השילוב של השחור והבז' לא נראה הכי מדהים,

לא כ"כ נורא אבל אולי עם החולצה והמכנסיים האלה יתאימו יותר נעליים חומות וחגורה חומה (ואז עם מכנס כחול זה בכלל נראה מהמם)

נראה לי שהנעליים והחגורה השחורים יכולים ללכת טוב עם מכנס אפור וחולצה לבנה

כן ההתלבטות היא על הנעלייםקוד אבל פתוח

אבל חגורה בעייתי להחליף כי חתכו אותה בשבילי...

לא אל תחליף את החגורהבטעות נכנסתי

נעליים שחורות וחגורה שחורה זה מעולה רק נראה לי עם מכנסיים בצבע אחר או לחילופין אולי חולצה בצבע אחר תעזור (לא יודעת)

הבעיה שרוב המכנסיים שלי בצבע הזה...קוד אבל פתוח
ואם אני קונה נעליים אני אשתמש בהם בעתיד בשבתות...
פשיטא שלהחליף את הנעלייםתנו לגדול בשקט
זו גם דעתי...החיים יפים ב2

לשבור קצת את הצבע.

אישית לא כל כך אוהבת שתי גוונים מאותו משפחה של צבע, ועם נעליים כמו בתמונה שהעלה מבקש אמונה- מושלם!

מתאים חוץ מהנעליים..החולצה והמכנסיים מתאימיםותבנהו מהרה
אבל הנעליים לא..צריך נעליים חומות כהות...אה רק עכשיו קראתי את התיאור עם חולצה לבנה..אז לא יתאים בכלל..אולי עדיף חולצה כחולה כהה ומכנסיים שחורות..
לדעתי לא.הולם במיוחד
הצבע של המכנסיים לא יפה עם שחור לדעתי.. מתאים לחום או קאמל.
אבל כל אופנה התחילה מאיזה מישהו שעשה מה בראש
אתה יפה כשנוח לך בסדר גמור
יווו איך פיספסתי את השירשור הזה????אורה2x
@צריך עיון לזה בדיוק התכוונתי
צא ולמד/כזה ראה וקדש! (@חידוש תוכל להכניס אותם לפינה הבאה שתסגור לי את ההתלבטות?)
למה התכוונת?צריך עיון
צריך עיוןחידוש


גם אני לא הבנתי בקשר למה תייגתיניחידוש


שתסביר לה את הביטוייםצריך עיון
צא ולמד
כזה ראה וקדש
כן.. זאת בעיה ידועה שאני סובלת ממנה כאן בפורום..אורה2x
התכוונת להתאמת בגדים?צריך עיון
זה רק לכבוד החתונה של אחותו, אל תתלהבי
אז הנה ספיישל פור יוחידוש

כָּזֶה רְאֵה וְקַדֵּשׁ - (בגדול כדי שתראי את הניקוד) - במקור זה מה שהקב"ה אמר למשה רבינו כשהראה לו את הלבנה בהתחדשותה, שכשרואים אותה בגודל כזה מקדשים את החודש.

 

בהשאלה, הביטוי מציין אמירה: מה שאני אומר\מתאר לך, ככה בדיוק אתה צריך לעשות

ובדר"כ משתמשים בו בשלילה, כלומר: אני לא אומר "כזה ראה וקדש", אלא - זה לא חייב להיות גם אצלך בדיוק ככה.

מובן?

 

ו"צא ולמד" - אין מה להסביר. זה פשוט זה. פתיחה שמופיעה במדרשים כפתיחה לדרשה על פסוק (צא ולמד מה ביקש לבן הארמי וכו', בהגש"פ). ומשתמשים בזה כפתיחה לתובנות שעולות מתוך דברים מסויימים

@אורה2x

היירקפת לבנה

נעליים מושלמות

הייתי ממליצה להחליף מכנס / סריג

לשבור קצת

לטעמי לא כ"כ יפה שהצבע דומה

חולצה/ מכנס שחור

סריג אני לא אלבשקוד אבל פתוח
גם אני לא אוהב שהכל אותו צבע, אבל אמא שלי טוענת שזה לא מתאים...


להחליף לדעתך למכנס שחור או יותר כהה?
..רקפת לבנה

מה תלבש במקום הסריג?.. זה תלוי

אין סריג רק חולצה...קוד אבל פתוח
איזה צבע היא?רקפת לבנה


לבנה מכופתרתקוד אבל פתוח
ילך טוברקפת לבנה

עם חגורה שחורה ואותו מכנס

אולי אם יש אופציהרקפת לבנה

מכנס יותר כהה..

נעליים בהחלט להשאיר

קודם כל מזל טוב!!חיהל'ה
מכנסיים בהירים, חולצה לבנה, חגורה ונעליים שחורות?
אהמ נראה שכן,
למה לא?
עניין של טעם אבל הולך - אם זה הטעם שלך.
זה באמת לא משנההשאלה.
הפרטים הקטנים האלו לא משנים את המהות.
חח מה הקשררקפת לבנה

הוא שאל להתייעץ אז עונים

אגב הפרטים הקטנים לפעמים ממש משנים את הכל(במקרה שלו ההופעה

אני באמת חושבת שהכי חשוב התחושה הפנימיתותבנהו מהרה
לשמוח להיות שלם עם עצמך ולשדר את זה לעולם..
צריך גם להיראות מכובד...קוד אבל פתוח
נכון..אבל לא צריך להיטפל לדברים הקטנים..ותבנהו מהרה
ואמרתי את זה כי יוצא לי לראות לא מעט אנשים ואנשות מתוקתקים מא ועד ת..אבל בלי חיוך וחסרי ביטחון ואז כל "ההופעה" הולכת לפח..
אההה זה ברורקוד אבל פתוח
אני לא מהאלה...

אבל כן חשוב לי להראות נורמאלי ויפה איך שאני אוהב בחתונה של אחותי...
כן ברור..וזה חשוב..ותבנהו מהרה
עבר עריכה על ידי ותבנהו מהרה בתאריך ל' בתשרי תשע"ח 01:13
הכי חשוב שיהיה שמח! ומחכים לראות מה החלטת..מזל טוב!!!!
העיקררקפת לבנה

שתרגיש נוח עם עצמך ומכובד עם מה שאתה לובש

הכי חשוב תהנה והמון מזל"ט : ) 

ההגדרה של ''מכובד'' היא דיי רחבהחיהל'ה
ההופעה זה האישיות שלו ומה שמקריןהשאלה.
מה שאתה חייב ממש בכל מקרה*צועד*

זה להוריד את הפיתקית.

 

 

תתחדש גיבור!

זה חובה?קוד אבל פתוח
אני אוהב אז זה ככה
אני גם חושבת שאין ברירה...החיים יפים ב2


אז למה שאלת אותנו?...רקפת לבנה


<צ>קוד אבל פתוח
שימי לב שהגבתי על להוריד את הפתקית...
חחח סליחהרקפת לבנה


מילא אופנה אבל מה זה להבין בבנות?ימ''ל

להבין את המח שלהםקוד אבל פתוח
אני כבר שנים מחפש מישהו כזה שיוכל ללמד אותי....

אז אם כבר ביקשתי הבנה במשהו ספציפי, על הדרך כבר ביקשתי אם יש מישהו שמבין בבנות, כדי שיוכל להסביר לי אין המח שלהן עובד. אין קשר בין הבקשות.

בסופו של דבר ההשערה שלי הייתה נכונה, אין אף אדם שמבין בבנות

לפחות עזרו לי בקטע של האופנה
חחח גדול!החיים יפים ב2


מה ישלכםם יחסרי חוש הנעליים נדירותהפי
הםם ממש מזכירותת נעליים שרציתי שאבא יקנה לעצמו אבל הוא היה רעב אז לא היה לו סבלנות יאו אולי זה הם
בכל מקרה נעליים שחורות מתאימות כמעט להכל בעיקר לכחול אפור ושחור זה השילובים שאני יותר רואה..
חולצה זה לא בעיה לשלבב
בחיים ..אבל בחייםמשיח בן דוד

 

אל תצא יותר עם השילוב של הנעליים והמכנס ..

זה פשוט לא הולך ביחד ..המכנס והחולצה משתלב יפה..והנעליים? תקועות באמצע !

זה יותר מידי ..בום באמצע הרוגע

 

לנעליים כאלה הולך רק מכנס אלגנט או משהו בכיוון של סקיני גם יתאים לנעליים האלה

הצבעים מיותר לציין, לא משתלבים 

חיכינו לתגובה שלךאוריה,

המוכתר הבלתי רשמי של הפורום לסטיילניג ועיצוב אופנה ;)

אולי תתמקצע בזה?

 

חחח יש פורום כזה?..משיח בן דוד

 

מוכן לקבל קידום כאילו מוציא לשון

לא שידוע ליאוריה,

תגיד,

מכנסי גולף כותנה כחולות קצת מבריקות

חולצה לבנה בגיר (סלים פיט)

ונעליים חומות בלנדסטון מצוחצחות טוב טוב

לחתונה

עובר?

אש אחי ברור שעוברמשיח בן דוד

 

תזהר זה לוק אחי , שאתה יכול לקבל בגללו הרבה פניות בסוף הערב ..

נשמע אש , אבל הכל זה גם עניין של כמה זה יושב עליך וזה כבר צריך לראות .

אבל נשמע באמת יפה ,

 

בקשר לנעליים אני מדמיין את זה עם חום בהיר אבל לא ממש בהיר , 

ממש בהיר זה ...בולט מידי יותר מידי "שואו" כי המכנס עצמו מבריק ..

ממליץ על חום אמצע כזה..לא בהיר מידי ולא כהה מידי ..משהו באמצע ..ואז זה חלום

אוריה,

האירוע כבר היה אבל טוב לדעת.

וכשאני חושב על זה, פנו אלי כמה זקנות..

חחח צחקתי בקולמשיח בן דוד

 

כמה זקנות? 

נו , רצו לשדך לך את הנכדות? קורץ (תמיד היה לי חלום כזה ש..לא חשוב)

 

סתם אני מבין שלא קיבלת הצעות ..

אבל תעשה סיבוב עם הלבוש הזה ככה בקניות בסיבובים עם חברים ותראה

איך יגיעו הצעות .. (אני מזהיר זה יכול להיות קיצוני)

אז יאללה... צא למסע ציד בקניוןאוריה,

תפוס לך כבר איזו רבקה ותתחתן!

הרבקות לא בקניון אחי..משיח בן דוד

 

הן ברבי עקיבא חצי חיוך

הבעיה בלבוש כזה , שאתה עלול להתקל בקריאות ביניים גם מחילוניות ..כבר קרה לי..

חיכיתי לתגובה שלךקוד אבל פתוח
החתונה כבר הייתה, החלפתי לנעליים (וחגורה) בצבע חום.
הו! חום בהחלט משתלב !!משיח בן דוד

 

 

רק לא הבנתי מה עשית עם החגורה? 

תבין , לאירועים הולכים כמה שיותר מחוייט , החגורה אמורה להראות כלפי חוץ כשהחולצה בפנים ,

זה נותן תחושה יותר גברית ..אם אתה מבין למה אני מתכוון ...(אם אתה רוצה לקבל הצעות שידוך תלך תמיד ככה זה בדוק..) למרות שתכלס לבשת חולצה לא מכופתרת ..ככה שעדיף באמת שהחגורה היתה מוסתרת מתחת לחולצה .. (מקווה שזה מה שעשית..כי אם לא זה נראה מוזר..חיוך) גם אני הרבה פעמים לא צריך בכלל חגורה אני סתם שם אותה בשביל היופי זה מוסיף המון

 

אגב אתה צדקת חום זה הדבר שהכי משתלב עם צבע ב'ז , מי שנתן לך את העצה הזו ידע מה הוא עושה

כמעט שכחתי , מזל טוב!

חולצה בפנים, מכופתרת לבנהקוד אבל פתוח
עם כפתורים מכוסים.
פשש אוהב את זהמשיח בן דוד

 

הכפתורים בפנים נותנים מראה נקי 

בקשר למכנס , זה 100 אחוז כותנה? כשזה לא זה נראה במראה מכובס= פחות מחוייט

אם אתה רוצה באמת לקבל מכנסיים בהתאמה תבקש מהמוכרים בחנות שיתפרו לך לפי הרגל שלך 

וזה ישב עליך פצצה! (גם אם אתה לא אוהב סקיני ) אני בחיים לא ילבש מכנס שקניתי ישר מהחנות אלא אם כן שינו לי אותו לפי הרגל שישב יפה..ראית איך שמים מכנס על הבובות בויטרינות? אז ככה

חחחח אני לא עד כדי כך משקיע...קוד אבל פתוח
אתה רוצה שידוך או לא??משיח בן דוד

 

רוצה להתחתן עם הבת של הרב

או עם הבת של אל קפונה ?? צוחק

 

סתם אחי , זה כבר עניין שלך 

יש את המשקיעים ויש את אלה שפחות , העיקר תהיה אתה !

אני רוצה את מי שתרצה אותיקוד אבל פתוח
בגלל עצמי, ולא בגלל הבגדים שאני לובש...
וואי!!! בחייאת, תעלה שירשור סטיילינג לגברים!מור ולבונה
זה יהיה אחד השווים ✌
אתה באמת אחד הטובים וזה יכול לסייע רבות לבחוריה החביבים של הפורום.
אני אחשוב על זה בכובד ראש משיח בן דוד

 

תודה על המחמאות 

(שמתי לב שבאמת שואלים בעניין , אני צריך למצוא איזה זמן ואולי אני באמת יכין שרשור כזה )

תכלס באמת יש לך את זה!ותבנהו מהרה
וזה יחסית נדיר..רוב הדברים שאני רואה שלבושים באמת פיין נשואים..
תודהמשיח בן דוד

 

אממ..

כן יש בעיה גדולה אצל בחורים בקטע של הלבוש ..

פחות נותנים את הדעת לאיך הם לבושים,

וזה חשוב . המינימום זה לא להיות מרושל , אתה רוצה לשדר אופי מסויים? זה גם קשור לקוד של לבוש . 

 

@מור ולבונה , כשאת אומרת שרשור סטיילינג , את מתכוונת לגמרי או רק ללבוש? 

כי יש לי הרבה מה לחדש בעוד תחומים חושף שיניים

 

נ.ב ואיי איך עשיתם לי חשק לפתוח אחד כזה..

 

נכון..והרבה חושבים שזה עולהותבנהו מהרה
הרבה להתלבש טוב..וזה לא נכון..פשוט צריך כמה כללי יסוד..להתאים צבעים..להתאים בכד למבנה גוף וכד'
מעניין.. איזה תחומים לדוג'?מור ולבונה
בעיקרון, מה שבא לך ומתאים לך ולפורום.
לדוגמא (ערכתי)משיח בן דוד

 

עיצוב שיער(לא להבהל בגדר הנורמל) , סידור זקן , קרמים להריח טוב גם בלי בשמים , המלצות לדאודורנטים וכו'

תבדוק מה הביקוש וכך תדע מה מתאים מור ולבונה
רח'ל.אניוהוא
תרבות המערב בדלת האחורית של הפורום.
מתנצלת, אני לוקה בזה ולא רואה בכך משהו רע כשהמינון נכון.מור ולבונה
הצעה לסקראניוהוא
האם יש קשר לנישואין בגיל צעיר לבין התעסקות בסטיילינג.


נראה לי שככל שפחות אכפת מזה - גיל הנישואין נמוך.
אבל זו רק הרגשת הלב שלי. שווה בדיקה.
וואלה.. השערת הניסוי מבוססת על משהו מעבר להרגשה?מור ולבונה
אני לא רואה שהרווקים סביבי מתעניינים בעולם העיצוב והם לא צעירים במיוחד.
אבל אם זה נכון, אז אני בעד! כי אני פחות מעודדת נישואין בגיל צעיר (וכמובן שלכל כלל יש יוצא מן הכלל וזה סוביקטיבי לחלוטין).
אם תקח את הפרויקט הזה תעדכן בתוצאות.
לא מדבר על צעירים ממשאניוהואאחרונה
עכ'פ אולי אפשר גם לתלות בזה עם כמה מדוייטים נםגשים עד החתונה
וידוי של עריק...מחפש אהבה

ישבתי אתמול, מאוחר בלילה, עם חבר.

שנינו עריקים (אני מאתמול.. מזל טוב!), שנינו עובדים ולומדים כמה שעות בערב.

סיפרתי לו שהציעו לי מסלול מיוחד לחרדים. משהו תקדימי שעוד לא היה.

לא רוצה להרחיב בפרטים, רק אומר שלכאורה אין שום מניע דתי לסרב לו. זה אפילו יותר טוב רוחנית מהעבודה שלי היום.

אמרתי לו: "יוסף, אתה בא?"

זה לקח כמה דקות, כמה שתיקות.

ואז זה השפריץ ממנו החוצה:

"לא רוצה ללכת למקום שלא אוהבים אותי שם",

"לא רוצה ללכת למקום שרוצים שאשתנה"

"מקום שיאהבו אותי רק אם אהיה כמו כולם".

פתאום הבנתי, המסלול שאני הולך להתגייס אליו, לא יתרום כלום לצבא. הוא סוג של מסלול מומצא כדי לגייס אותי בכל מחיר.

אתם פשוט מנסים לשנות אותי.

 

גלית דיסטל, במה זכית שיצאו מפיך המילים האלו: "רוצים שהחרדים יתגייסו? ... זה לא יבוא בקללות. זה לא יבוא בכפייה. ... זה יבוא כשנקשיב למצוקה שלהם. ... אפשר לפתור את זה. אפילו בקלות. אם רק נעצור רגע להקשיב להם"

"אני רוצה שתדעו אחיי החרדים, אתם לא לבד, ספינת הדגל של הימין מאחוריכם במאה אחוז ולא כנדבה ולא כתרומה אלא כי אתם סיירת המטכ"ל של הזהות היהודית במדינה הזו''.

היא תקפה בחריפות את הקואליציה: "מה שקורה עכשיו הוא בלתי נסבל. על לפיד אמרה: "מרכז בור ונבער שמי שעומד בראשו אין לו אפילו תעודת בגרות ושהיהודי הקדוש בעיניו הוא ישו, ובזכות שמאל קיצוני, לב המדינה הזו נדחק לשוליים".

היא הזהירה: "אתם יושבים כאן זחוחים ולא מבינים איזו רעידת אדמה תתרגש עליכם, אנחנו על סיפו של הר געש, אני כרגע עומדת על הלבה ומתריעה - לא יימשך יותר מצב שבו רוב יהודי ציוני יהיה מדוכא, לא יימשך! אנחנו מילימטר מלהבעיר את האדמה הזאת, אתם לא מבינים? כמה אפשר לדכא?''

"אני ממש לא אופטימית, אלא מודאגת מאוד מפני העתיד, כי ברור לי שגם אם החרדים יתגייסו זה לא ירגיע את הרוחות, כי תמיד ימשיכו להיות נגדם טענות: 'למה מפרידים בין גברים ונשים?' 'למה משקיעים כל כך הרבה כסף בהתאמת חטיבות לאורח חיים חרדי?' ועוד, אבל אני גם מאמינה בלב שלם שהקב"ה הוא זה שמנהל אותנו ורוצה שנגיע לימים טובים יותר. אז כן, עוד יהיה טוב, ועד שזה יקרה אני מבטיחה להמשיך לפעול"

"הדבר שפועם בי יותר מכל הוא לא תחושת הביטחון, אלא דווקא תחושת החופש. חופש כערך עליון חופש מקסימלי בכל תחום אפשרי. החופש שלי כיהודייה לבנות בית על אדמת אבותיי כי זוהי האדמה שלי ושל בני עמי. החופש של יזמים ישראלים צעירים חרוצים ומלאי מוטיבציה לבנות עסק משגשג מבלי לשאת את עולו של המגזר הציבורי ואני יודעת כמה עול זה מכביד, סחבתי אותו על כתפיי במשך שנים לא מעטות".

 

"החופש של בני האדם להיות בטוחים בכל מקום. החופש של נשים ערביות לזכות בלילה אחד שקט ונטול חרדה מבלי להתהפך במיטה ולתהות האם בנם יהיה קורבן לאלימות. החופש של נשים חרדיות לבחור במחיצה ציבורית כי זהו צו מצפונם וזוהי בחירתן החופשית הלגיטימית והמלאה. החופש של כל הורה לבחור את חינוך ילדיו על פי תפיסת עולמו גם כשמדובר בהורה חרדי".

 

"החופש הנפלא להתבטא ולהחליף רעיונות מבלי לחשוש מהענישה המצמררת ואכזרית של משטרת התקינות הפוליטית. החופש של הציבור לצרוך רעיונות ולגבש מחשבות מתוך היצע של תקשורת חופשית. כי שוק חופשי הוא מחשב חופשית. החופש של נבחרי הציבור שיושבים בכנסת הזאת לממש את רצון העם מבלי לחשוש מאיום השוט הבלתי נראה אך קיים תמידית של מערכת אכיפת החוק, שלא תמיד חקר האמת הוא נר לרגליה ולא תמיד רדיפת הצדק הוא המנוע שמניע אותה".

בתחילת דבריה סיפרה ח"כ דיסטל על הוריה שלא הורשו לגעת בירקות בשוק באיראן על מנת שלא "יטמאו" אותן ביהדותם, ובהמשך הדברים אמרה: "המערכת הפוליטית כמו שילבה הידיים מימין ומשמאל כדי ליצור אחדות, אלה שהאחדות הזאת איננה כוללת את אבי ואת אמי. הם נדרשים כעת אחר כבוד פשוט לזוז הצידה. הוריי אמנם אינם טמאים עוד, הם רק המחלה שבגללה קם לו גוש הריפוי, הם רק הפגם שבגללו קם לו גוש השינוי, הם רק אבן בנעל של ישראל הראשונה שבגללה קם לו גוש האיחוי. אבי ואימי ולמעלה משני מיליון בני אדם חרדים, דתיים, מזרחים ומסורתיים הפכו שקופים או נלעגים או מוחרמים או נרדפים והכל בשם איזו אחדות מזויפת שבאה להסתיר שיסוי עמוק מאוד ושנאה עמוקה ביותר".

 

תודה רבה, חיזקת!מחפש אהבה

מחכה להמשך ממך

יאוש - זה בלקסיקון שלכם?זיויק
אני מתלבט בקשר לנושא מסוים אם זה שם
אצלי זה נוכח הרבה..מחפש אהבה

כל פעם כשאני מצליח לצאת ממנו, אני מופתע כל פעם מחדש.

ת'אמת, שזה לא בדיוק 'מצליח' אלא שהשם מוציא אותי ממנו.

 

אבל נשמע מסקרן הנושא

אמoo

מעצמי אני לא מתייאשת (כנראה) אף פעם

אני יודעת שתמיד יש דרך להשיג את מה שאני רוצה

לפעמים זה לוקח זמן למצוא/ ליישם אותה


מאחרים כן

אני לא נותנת צ'אנס שוב ושוב

אני לא מצפה מאנשים לעשות אחרת ממה שהם תמיד עושים 

ככה מרגישזיויק

לגבי עצמי.

השאלה היא אם זה נכון ו/או מציאותי ומעשי

זה אומרoo

במילים אחרות

סטנדרטים גבוהים

עצמיים ומאינטרקציה עם הסובבים


באופן מעשי זה אומר לסמוך בעיקר על עצמי

להבין יתרונות/ חסרונות של הסובבים

ולפעול בהתאם 

מזדההמחפש אהבה

לפעמים לוקח שנים כדי להבין את עומק הייאוש שאתה מיואש ממישהו אחר..

אין יאוש בעולם כללדוסיתת
פרטי ונמקיזיויקאחרונה
😀
מה שלומכם אנשים? משיח נאו בפומ!
חיים נושמים יומיום ב"הל המשוגע היחידי

אני מבין שאת מהוותיקות פה

חסדיזיויק
מישו יכול להסביר מה הסיפור של 'ל המשוגע היחידי'?מחפש אהבה
מה אתה רוצה לדעת?ל המשוגע היחידי
אתה מגיד קצת לא לעניין, סליחה על ההתקפהמחפש אהבה

קמתי במצב רוח קרבי..

מחילה.ל המשוגע היחידי

אשמח להבין מה הפריע לך, כי אני לא ראיתי שום בעיה במה שכתבתי.

(אני גם לא מגיב פה הרבה בכללי...)

ב"ה מעולהדוסיתתאחרונה
אוף! מחפש מישהו אחד בעולם שיבין אותי...שבור לרסיסים
אתה יכול לנסות לשתףנקדימון
מחוץ לשיחות פוליטיקה יש כאן אנשים טובים וחכמים
גם בפוליטיקה!מחפש אהבהאחרונה
אני כבר לא מחפשזיויק
תתנחם בזה
משהו יפה שפגשתי..מחפש אהבה

עוד סיפור, הפעם עם בחור. הבחורצ'יק שאני מדבר עליו הוא מוכשר בקנה מידה. מעמיק, חכם, נבון, בעל מידות, ו---מכיר היטב את מעלותיו. 

ובכן, קרה שבתקופה מסוימת בישיבה הבחור התחיל להתנדנד. פתאום הצוות אינו מרוצה ממנו. הוא נכנס לעימותים עימם. הוא אינו מרוצה מהצוות. הם "יורדים לחייו" ומשפילים אותו. הם אינם מכירים בערכו ובמעלותיו, וכו'. 

הקרוסלה מסתובבת שמאלה וצוברת תאוצה. קרב ההאשמות — ממנו אליהם ומאליהם אליו — מביא אותו מהר מאוד הביתה. זהו! אי אפשר לשרוד איתו יותר בישיבה. הוא מעיב על כל הסדר ועל כל ה"טעם הטוב" שבישיבה. 

"אז מה אתה אומר, שלוימי? תסביר לי בצורה פשוטה: מה קרה לאחרונה בישיבה"? "כלום. אין לי מה להסביר עוד. הם אנשים רדודים. לא מבינים אותי. חושבים שאני בשר ודם כמו כל שאר הבחורים בישיבה. לא מבינים שיש לי נפש. שיש לי נשמה מעמיקה. לא מאמינים שכשאני אומר משהו — אני מתכוון לכך ברצינות. חושבים שאני עוד איזה "מתבגר" שמנסה להתמרד עליהם, וצריך "להעמיד אותו במקום" באמצעות דיכוי מתמיד והשפלות חוזרות". 

אז אתה מרגיש שהם משפילים אותך? - "מאוד." "תגיד לי, שלוימי, מה בעצם אתה רוצה מהם?" - "שיבינו אותי"! "עוד משהו?" - "שיעריכו אותי". "עוד משהו?" - "שיכירו בי". 

כאן כבר עצרנו. כי פתאום לא דיברנו על הצוות. לא דיברנו על הישיבה. לא דיברנו על השפלות, ולא על ויכוחים. דיברנו על צורך. צורך עמוק מאוד. הצורך שיראו אותי. הצורך שיגידו לי שאני שווה. הצורך שמישהו שאני מעריך – יעריך גם אותי. 

"תגיד לי", המשכתי לשאול אותו, "אם מחר בבוקר ראש הישיבה היה קורא לך לחדר שלו, מניח יד על הכתף שלך ואומר לך: 'שלוימי, אני מעריך אותך. אני יודע שאתה בחור רציני. אני יודע שיש בך עומק. אני יודע שאתה רוצה טוב' – כמה מן הכעס היה נשאר?" הוא שתק. ואז חייך. "לא הרבה", הוא הודה. 

"אז יכול להיות", שאלתי בעדינות, "שכל המלחמה הזאת היא בעצם מלחמה על הכרה?" הוא שוב שתק. והפעם השתיקה הייתה ארוכה יותר. "יכול להיות", הוא אמר לבסוף. 

וכאשר הגענו לנקודה הזאת, התחיל להתברר דבר נוסף. אדם שנלחם על הכרה, עושה לפעמים דברים שלא באמת מתאימים לו. הוא מתווכח יותר מדי. הוא מקצין. הוא מזלזל. הוא לועג. הוא חייב להוכיח. הוא חייב לנצח. הוא חייב להראות לאחרים שהם אינם מבינים, כדי להוכיח לעצמו שהוא כן. 

"תגיד לי בכנות", שאלתי אותו, "יכול להיות שהיו פעמים שלא באמת נלחמת על האמת – אלא על הכבוד שלך?" הוא הוריד את העיניים - "כן." "ויכול להיות שלפעמים זלזלת בערכים שהיו חשובים להם?" - "כן." "ויכול להיות שלפעמים ניסית להראות להם שהם קטנים ואתה גדול?" - "כן." 

וכאן קרה הדבר היפה: הוא לא נשבר. הוא לא הובס. הוא לא הוכרע. הוא פשוט פגש אמת. ופתאום נעשה לו קל יותר. כי כל עוד הוא היה משוכנע שהוא הקורבן היחיד בסיפור, הוא היה חייב להמשיך להילחם. אבל ברגע שהוא הסכים לראות גם את החלק שלו – המלחמה הפסיקה להיות נחוצה. 

"אתה יודע מה?" הוא אמר. "אני חושב שאני רוצה לדבר איתם." "להתווכח?" - "לא." "להסביר?" - "גם לא." "אז מה כן?" - "לבוא עם דגל לבן." אבל לא דגל לבן של אדם שהפסיד. דגל לבן של אדם שהבין שהניצחון אינו הדבר החשוב ביותר. דגל לבן של אדם שהבין שאפשר לומר בפשטות: "רבותיי, גם אני תרמתי למריבה הזאת. גם אני רציתי מכם הכרה. גם אני נפגעתי. גם אני ניסיתי לפעמים להכריח אתכם לראות אותי. 

והאמת היא, שכמה שאני נראה חזק – אני עדיין צריך לשמוע מכם לפעמים שאני בסדר".

וזוהי, אולי, אחת המתנות היפות ביותר של הענווה: היא אינה גורמת לאדם לחשוב פחות על עצמו. היא גורמת לו פחות לעסוק בעצמו. היא אינה מוחקת את המעלות - היא משחררת את האדם מן הצורך להוכיח אותן בכל רגע מחדש.

לתחושתי אתה מבטא את עצמךנקדימון

ולא את ציבור הבית שלך.


אולי יש קבוצה של חברים מסביבך שזה השיח בה, אבל זה לא מה שעובר על הציבור כולו, לא מה שקורה בעיתונים החרדיים, לא מה נאמר אצל הרבנים, לא מה שהיה במשך היסטוריה שלמה.


ויש לציין שאתה שם אותנו במילכוד, כי אם נהיה "נגד" מה שאתה אומר אז זה פוגע בך, ואם נהיה "בעד" אז אנחנו נעשה שקר בנפשנו.

תוכל לעזור לנו להבין איך לשוחח איתך?

שאלה טובה..מחפש אהבהאחרונה

יש לציין שגם אני מתמודד עם השאלה הזו, בקשר לאיך לתקשר עם עצמי

הזמר שהכי נגע לכם בלב...מחפש אהבה

מי זה?

יש כמה, אני חושב שאצלי זה שירים ספיציפיםל המשוגע היחידי

וגם תלוי בזמנים.

לאחרונה נגע בי השיר "שווים"

יש מלאShandy

יש לי מלא שירים וזמרים

כל שיר כמעט ונוגע בי לא משנה באיזה שפה..

אבל יש זמר שאני ממש אוהבת

זה רון בוחניק

המסתערבמיפ
זמרים הם הרופאים הכי טובים שיש למדע להציעאנימהאחרונה
הוכתר כמשפט האווילי ביותר בתולדות המוזיקה העברית בעת החדשה
אוח... ימים סוערים...מחפש אהבה

במיוחד!

היי בונבוןמיפ
בא לפו הרבה?
תגובה מוזרה בעליל - אני חייב לומר..מחפש אהבהאחרונה
לגמריל המשוגע היחידי

כולם פתאום עוברים שינויים ביחד

משבר שקט עם אחותי הגדולה שמכאיב לי.אוריאנה

משהו שיושב לי על הלב תקופה ואני לא רוצה

לפתוח עם המשפחה

כי זה יכול להעכיר אווירה וזה לא מה שאני רוצה שיקרה.

אחותי הגדולה ואני לא תמיד היינו החברות הכי טובות.

קשר סבבה היו שנים יותר, היו שנים פחות.

היא התחתנה כמה שנים לפניי

והכל ממש בסדר,

אני נשואה עם המשפחה שלי,

היא נשואה עם המשפחה שלה.

באופן כללי היא בקשר הרבה יותר טוב עם המשפחה של בעלה מאשר המשפחה שלנו.

שם היא מרגישה ממש ממש חלק.

היא מגיעה לכל האירועים, הם נמצאים אצלם המון,

היא בקשר ממש טוב עם האחיות שלו.

ממש חלק מהמשפחה לגמרי.

בדיוק הפוך מאיך שהיא מרגישה איתי.

לאירועים שלי היא אפילו לא תמיד באה.

לכל מיני דברים שאני מזמינה היא די מתחמקת.

והשבת,

מישהי מהמשפחה

הייתה אצלה עם בעלה והילדים,

ופתאום הבנתי משהו,

שאני אף פעם לא הייתי אצלה בבית.

היא מעולם לא הזמינה אותי, או מישהו מהילדים שלי,

או את בעלי.

אין שום שיח כזה.

איזה פעמיים כשעברנו קרוב לעיר שהיא גרה בה,

אפילו הזמנתי את עצמי,

ופעם אחת היא פשוט לא ענתה כל היום,

ופעם השנייה היא התנצלה שהיא לא בבית.

אבל היא אף פעם לא אמרה,

אבל תבואו ביום אחר, בואו ננסה פעם אחרת.

אף פעם לא הזמינה מיוזמתה

אותנו אליה.

אני לא יודעת אם הבעיה היא אצלי או אצלה.

אולי זו פשוט תחושה כללית.

אני מרגישה שלפתוח את זה ייצור אווירה עוד יותר כבדה וממש ריב.

אני יושבת עם עצמי, ודי מתוסכלת.

לא כי אכפת לי מביקור כזה או אחר,

מעוד פעם לבוא אליה או שהיא תבוא אליי,

אלא פשוט

כי האווירה במשפחה לא כל כך

זורמת מאוחדת ומגובשת, והם פשוט

לא מרגישים חלק מאיתנו.

אין לך שליטה על הצד שלה. רק על שלךמשה

את יכולה להרגיש. קודם כל.

אפשר להציע/להזמין. אפשר לעשות את 'העבודה' בצד שלך. אבל בצד שלה,  אם היא לא רוצה אין באמת משהו שאת יכולה לעשות. זה שלה.

נכון. אבל יושב עלייאוריאנה
'אוריאנה שזה יושב עליי'משה
תנסי לכתוב קצת ולגשש בנפש מה באמת כואב לך. מרגיש לי כמו  משהו משפחתי או אחריות שלקחת על מישהו אחר.

לכתוב. שוטף. בלי הפסקה. לפחות 5 פסקאות.

לא רוצה להכניס לך רעיונות לראששלג דאשתקד

אבל לצערי שמעתי על כמה סיפורים כאלה, שהמקור שלהם היה איזו חוויה לא נעימה מלפני הרבה שנים. אולי בעלך החמוד עשה משהו ששידר משהו... (לפעמים זה איזה תת מודע מדברים מהילדות, שמעוררחם אצלה קנאה או כאב כלשהו. כל עוד את הקטנה, יש יותר סיכוי שאת לא זוכרת/מודעת להכל).

את יודעת מה פער הגילים ומה הגיוני וכדו'.


בכל מקרה, אין המון מה לעשות עם הדברים האלה. נשמע שאתן חיות בטןב למרות הקרירות הזו, אז אולי אפשר להניח לזה ככה...

כן כנראה. אין איזה טראומה מהעבר.אוריאנה
פשוט לא היינו הכי קרובות, עכשיו כשהילדים ממש בגילאים קרובים זה מציק.
פשוט כואב...ארץ השוקולד

יכול להיות חוויה ישנה, אבל יכול להיות יותר אופי שמשהו באופי שם נח לה יותר מהאופי במשפחה.

היי מכיר קצת מקרוב.. עובר משהו מאוד דומה..אבי שם

לא רוצה לפרט אבל מישהו מהמשפחה- שאני מאוד מאוד אוהב ורוצה קשר חי- לא כל כך קשור אליי בלשון המעטה, בשלב כלשהו פתאום קלטתי שמאז שהתחתן כשמגיע אלינו שבתות לא היה אומר לי שלום ישיר/נותן איזה חיבוק/ אפילו לא מיישיר מבט. לאחים אחרים כן.

אותו דבר כשהיה הולך, כואב לי מאוד. ברור לי שלא ממקום רע.

פתאום גם קלטתי שהמון דברים שאני עובר לאחרונה הוא אפילו לא מודע אליהם. אפילו ברמה הטכנית ובטח שלא בקטע ריגשי.

הוא גם מאוד מאוד מחובר למשפחה של הצד השני ומרגיש שם בבית (כל הכלות והחתנים שלהם זה ככה)..

אבל יש כמה דברים שדי ברורים לי לוידע למה אבל נראלי אין היגיון בלא להסכים עם זה.

כמובן הכל רק לדעתי והרגשתי..

א- לומשנה כמה הוא מרגיש טוב עם המשפחה של הצד השני, ברור שכמו שהוא חסר לי ככה אני חסר לו, אין תחליף למשפחה, אח או אחות, לכן, אם אנחנו מדברים על חוסר אמיתי, שהוא לא רק דמיון בראש שלי ברור שגם הצד השני סובל מהמציאות הזו ורוצה משהו אחר..

ב- בחיים בחיים אני לא אסכים עם אמירה של לא נורא תוותרי ותמשיכי ככה, סך הכל אין מריבות.. (לפעמים חוסר קשר כואב וקשה הרבה יותר ממריבה, וגם אם לא), ברגע שיש תביעה (דו צדדית, ושוב, כנראה שיש) לקשר עמוק, אם לא נרווה את זה, זה לעולם לא סתם 'יירגע'.. זה יעני תביעה בנפש שתישאר..

ג- אז לעצמי אני אומר.. קודם כל לא להתייאש מהקשר. ואז גם לא לכעוס על הצד השני.

ד- אולי לאט לאט לפתח איתה קשר. אבל ממש לאט בהדרגה, לשלוח הודעה, להגיד שלום. ומתישהו אפילו לדבר על עצם הניתוק. לצערי בשלב די עוד אין לי ניסיון..

בהצלחה ממש!

האמת, סורי אבל נחמד לדעת שיש עוד איתך בסירה..

סורי אם כתבתי בביטחון מדי..אבי שם

פשוט הרגשתי הזדהות ממש חזקה עם המון פרטים שכתבת. וכמה תגובות, סליחה, אבל נראות לי ממש מוטעות שיובילו לעוד כאב וחיים פחות בריאים..

ממש מקווה להצלחתך

טוב מאד שאת רגישה לענייןזיויק

זה נראה כאילו תוצאה של מה שהיה בבית ההורים קודם.

זה מאד מוערך שאת מרגישה את החוסר ואת זה שצריך אחרת.

האם לדעתך אפשר לבנות קשר חדש?

את רוצה בזה?

קשה מאוד מאוד מאוד!!!מחפש אהבה

דווקא אחרי הנישואין מגלים כמה אנחנו צריכים את האחים שלנו הרבה יותר מאי פעם..

❤️❤️❤️אנוני.מיתאחרונה

אולי יעניין אותך